logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

פעולות מתוחכמות ב”חפש החלף”

23/02/2015

כנס אגודת המתרגמים בישראל בשבוע שעבר היה מוצלח מאוד, מהנה ומעניין. כל הכבוד לצוות המארגן, ובראשו שרה ירקוני ושריתה קראוס.

אני רוצה להציג בקצרה נושא חדש לחלוטין שנחשפתי אליו בכנס, והוא פעולות מתוחכמות באפשרויות החיפוש וההחלפה של מעבד התמלילים וורד.
הנושא עלה בהרצאתה של אלן סינגר על הכנה והמרה של קבצים, וגם בהרצאה אחת נוספת לפחות. אציג אותו בקצרה, ומתוך הבנה שהוא מאפשר פעולות מתוחכמות בהרבה.
להמשך הקטע →

ממצאים נדירים

10/02/2015

typeremingtongfairy002במהלך שיפוצים בבלצ’לי פארק התגלו ניירות טיוטה של אלן טיורינג ששימשו כחומר בידוד לגג. החומרים שהתגלו נדירים, למעשה חד-פעמיים, כיוון שבסוף מלחמת העולם השנייה הושמד רוב-רובו של החומר ששימש לפיצוח הצפנים הנאציים, מטעמי ביטחון.

וזה הזכיר לי את הקטע האלמותי הבא מתוך “שלושה בסירה אחת” מאת ג’רום ק. ג’רום (בתרגומו של יאיר בורלא):

מסתבר, שאבות אבות אבותינו היו בעלי טעם אמנותי מצוין, שהרי כל שכיות החמדה ואוצרות האמנות של ימינו, שנחפרו מן האדמה בעמל רב, לא היו אלא כלים של יום-יום לפני מאות בשנים…
קחו, לדוגמה, את כלב החרסינה, המקשט את שולחן הלילה בחדרי. זהו כלב לבנבן, עיניו כחולות-טרוטות, חטמו אדום חִורין, עטור שני כתמים שחורים. ראשו מתוח לצדדים באורח משונה ומאומץ והבעת פניו אומרת חביבות גובלת בטמטום. אין הוא מוצא חן בעיני. מנקודת מבט אמנותית הוא אפילו מעורר בי מורת-רוח עצומה… אולם בעוד חמש מאות שנה, יש להניח, שאיזה ארכיאולוג מושבע יחפור אי שם בנבכי העבר ויעלה את כלבנו ממעמקי האדמה, חסר שתי רגלים, קצוץ זנב וחרומף. הוא ינוקה בזהירות במברשת רכה ויירחץ בחומרים מיוחדים ויועמד אחר כבוד במקום, אשר בו יוכלו הבריות לבחון אותו ולרדת לעמקה של אמנות אמיתית. הם יתפעלו מגונו המופלא של חטמו ויביעו אלף השערות ואחת לגבי יופיה המופלא של אותה חתיכת זנב שאבדה לנצח מקרב שכיות האמנות…
אלפי שוחרי אמנות יעמדו משתאים למראה העיצוב המופלא של ידית סיר הלילה של בננו הקטן, או לנוכח העיבוד הנפלא של טבעת המוצץ, שתחבנו אל פיו, שעה שנלאינו נשוא את זעקותיו.

אגב, מומלץ להמשיך גם לידיעות נוספות על בלצ’לי פארק מהאתר שאליו קישרתי בידיעה הראשונה.
ולקרוא את “שלושה בסירה אחת“. כן, גם בפעם האלף.

אלן טיורינג – האניגמה: סרטונים וקישורים

06/02/2015

אספתי כמה קישורים טובים הנוגעים לאלן טיורינג ולביוגרפיה שלו מאת אנדרו הודג’ס שיצאה לאור בתרגומי.

במסגרת יחסי הציבור של הספר, והסרט המבוסס עליו, “משחק החיקוי”, התראיינתי בתוכנית טלוויזיה על הסרט (והיא מובאת כאן) ולתוכנית “רבע לדיגיטל” בגלי צה”ל (קישור להאזנה). בערוץ הראשון שודרה כתבה על טיורינג, באותו הקשר.

ועוד:

ראיון של אבי בליזובסקי אצל ליאת רגב בתוכנית “מעבירים לראשון”, ב-23 ביוני 2012, לכבוד 100 שנה להולדתו של אלן טיורינג.

האניגמה של טיורינג – הרצאה מפי ד”ר כרמל ויסמן

מחווה מטעם מחלקת המתמטיקה של אוניברסיטת קיימברידג’ (אנגלית)

סטיבן פריי וצוות הקומיקאים של QI דנים באניגמה ובטיורינג. בין השאר, פריי מספר ששאל בכיר בחברת אפל האם הלוגו של החברה קשור להתאבדות של טיורינג, ונענה שהסיפור לא נכון, וחבל. (אנגלית)

הסבר מפורט עם הדגמה של פעולת הבומבה, המכונה שנבנתה לפיצוח האניגמה. (אנגלית)

כתבה מעניינת מאת רונן דורפן.

ולסיום, בדיחה (רצינית):

בספר בשם “מהיר ממחשבה” (Faster than Thought), שהיה תיאור שלם ועדכני של המחשבים הבריטיים ב-1951–1952, אלן טיורינג מוזכר מעט מאוד. במונחון הספר מופיע ערך אחד הנוגע לו:

מכונת טיורינג (Türing Machine). ב-1936 כתב ד”ר טיורינג מאמר על תיכון ומגבלות של מכונות חישוב. משום כך הן נקראות מדי פעם על שמו. שתי הנקודות מעל האות u הן סרח עודף ולא-רצוי, שנוסף, יש להניח, מתוך רושם שכל דבר סתום עד כדי כך להבנה חייב להיות גרמני במוצאו.

הכירו את סנדיק ספרים

29/01/2015

sense**הצעה מיוחדת בסוף הפוסט**
עמיתי המתרגם שי סנדיק הקים הוצאה לאור המתמקדת בפרסום תרגומי סיפורת קלאסית ומודרנית מאנגלית ומצרפתית לעברית. הספר הראשון של ההוצאה היה “תבונה ורגישות” מאת ג’יין אוסטן שאותו תרגם בעצמו. מאז הוא הוציא ספרים נוספים, ואחרים נמצאים בתהליכי תרגום. גם אני מתרגמת עבורו ספר מאוחר יותר של אוסטן, “ליידי סוזן“, שיראה אור בהמשך.

סנדיק ספרים מיוחדת בשוק הספרות הבעייתי בארץ – ספריה נמכרים ישירות או בחנויות פרטיות, אבל לא ברשתות הספרים הגדולות. הספרים יוצאים לאור מודפסים, וגם כקבצים לקריאה דיגיטלית. חשוב מכל, הם זוכים לתשומת לב ולהקפדה על פרטים, החל מתהליך בחירת הספרים לתרגום, דרך יחס של כבוד למתרגמים ולעורכים ועד לעטיפות היפות (ששם המתרגם מתנוסס עליהן).

השבוע הייתי בחיפה בהשקה של הספר “מאחורי מסכה” מאת לואיזה מיי אלקוט. היה מרתק לשמוע מפי המתרגמת שירלי פינצי לב על הקשר שלה לספר. השקה נוספת תיערך בחנות סיפור פשוט ביום שלישי, 3.2 בשעה 19:00.

את הספר “אליזבת איננה” קראתי בשלב ההגהה הסופית ואני ממליצה עליו בחום – סיפור מיוחד במינו, מתוך תודעתה של זקנה חולת דמנציה. הסופרת אמה הילי היא זוכת פרס קוסטה הבריטי בקטגוריית ספר הביכורים לשנת 2014.

אפשר גם לקנות כרטיסים להשקת הספר “כל הר וגבע: זכרונות לפני ואחרי צלילי המוזיקהמאת אגתה פון טראפ בתרגומה של נעה שביט. האירוע יהיה ב-10.3 בסוזן דלל בתל אביב.

ועכשיו להצעה המיוחדת: הוצאת סנדיק ספרים משתתפת ביום העסקים הקטנים ולכן בימים חמישי ושישי השבוע, 29-30.1.15, אפשר לרכוש את מינויי הזהב והכסף שלה ב-20% הנחה.
מינוי הזהב הכולל 10 ספרים מודפסים + 3 ספרים אלקטרונים ממבחר ספרי סנדיק ספרים ובנוסף ספר מתנה מהוצאת נהר ספרים או עוץ – הוצאת ספרים במחיר 286 ש”ח במקום 350 ש”ח.
מינוי הכסף הכולל 10 ספרים אלקטרונים + 2 ספרים מודפסים ממבחר ספרי סנדיק ספרים במחיר 144 ש”ח במקום 180 ש”ח.

תגידו לשי שאני שלחתי אתכם :-).

האניגמה – ההגרלה

21/01/2015

turingכידוע לכל מכרי, אלן טיורינג: האניגמה מאת אנדרו הודג’ס יצא לאור לאחרונה בהוצאת דיונון-ציבלין, בתרגומי. אני רוצה להגריל בין קוראי האתר שלי עותק של הספר.
כדי להשתתף בהגרלה עליכם לעשות מעשה טוב. לא חייבים לפצח קוד נאצי ולקצר את מלחמת העולם השנייה. רק לשפר את העולם, ולו במעט.
ההשראה להגרלה הזאת היא ד”ר קרן לנדסמן, רופאה וסופרת, הפועלת רבות לטובת בריאות הציבור. קיראו עוד באתר שלה, “סוף העולם – מבט מהיציע“.

אם אתם רוצים להשתתף, כתבו תגובה לפוסט הזה והקפידו על כתובת מייל נכונה, כדי שאוכל ליצור קשר עם הזוכה. רצוי, אבל לא חובה, לספר על המעשה הטוב שעשיתם. אני לא יכולה ולא רוצה לבדוק אתכם, ובוחרת להאמין מראש.
אתם מוזמנים כמובן לספר גם לחבריכם ולהזמין אותם להשתתף.
ההגרלה תיערך באמצעות קוביות D&D ביום שבת 31.1.2015 ואני אשלח את הספר לזוכה בתחילת פברואר.

כמה הצעות למעשים טובים, בסדר אקראי:

  • להביא שתייה חמה למאבטח.
  • לתת מגבות או מצעים ישנים למקלט לבעלי חיים.
  • לשכנע אזרח/ית אדיש/ה להצביע בבחירות הקרובות.
  • לתת ספרי ילדים בעברית לספריית גן לוינסקי או למקומות אחרים שזקוקים להם.
  • לתמוך בפרויקט “מכתבים לבריאות”.
  • לעזור לאדם שמתקשה בכך לצלוח סבך ביורוקרטי – מכתב מנוסח היטב לעיריה/חברת סלולר/ביטוח לאומי יכול לחולל נפלאות.
  • לתרום כסף או להתנדב לעמותה שמטרותיה טובות.

[אגב, בספר יש טעות בשם המתרגמת. ההוצאה הבטיחה לתקן אותה במהדורה הבאה.]

 

עדכון – הזוכה בהגרלה היא מיכל שוסטר.

תודה לכל המשתתפים, שמחתי לשמוע על מעשיכם הטובים כאן ובהודעות פרטיות.

עדיין אפשר להשתתף בהגרלות דומות אצל שירלי פינצי-לב ואצל פאר פרידמן.

כנס אגודת המתרגמים 2015

16/01/2015

הכנס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל ייערך בעוד כחודש והתוכנייה עשירה ומרתקת במיוחד.
מתוכננות הרצאות רבות בכמה מסלולים: עסקי, טכני, מקצועי ואקדמי. חלק מהמסקרנות ביותר בעיני: רגשות בתרגום, פייסבוק למתרגמים, להיות נחמד שווה כסף, כלי פרודוקטיביות למתרגמים.
לקראת סוף הכנס, בצהרי יום רביעי, יהיה רב שיח שאירגנתי ושמו “משני צידי הדף”: גילי בר-הלל ואני (מצד המתרגמים) נדבר עם קוראים על מה שחשוב להם בתרגום.
אני ממליצה על הכנס בחום לכל העוסקים בתרגום וגם למתעניינים.
פרטים מלאים באתר האגודה.

אגב, בפסח אשתתף בכנס המדע הבדיוני והפנטסיה “עולמות“, שייערך בתל אביב. הפעם לא אעביר סדנת תרגום, אלא הרצאה שתתמקד בתרגום ספרי נוער.

אלן טיורינג: האניגמה

09/01/2015

turingאני גאה לבשר שהשבוע יוצא לאור הספר שהוא מבחינתי שיא הקריירה שלי עד כה.
אלן טיורינג: האניגמה מאת אנדרו הודג’ס הוא ביוגרפיה של אחד המדענים הדגולים בכל הזמנים, איש אשכולות ואדם מרתק.
הספר מתפרסם בהוצאת דיונון, ובמקביל עולה לאקרנים הסרט “משחק החיקוי” המבוסס עליו (ממנו לקוחה תמונת הכריכה).
העבודה שלי על תרגום הספר נמשכה חצי שנה, לא כולל העריכה (רותם רז) והעריכה המדעית.
האתגרים היו רבים, ושילבו בין תרגום עיוני לתרגום ספרותי. מצד אחד, טיורינג היה מדען רחב אופקים, ועיסוקיו כללו מתמטיקה, פיזיקה, קריפטולוגיה, ביולוגיה, ועוד. הוא גם היה כמובן בין האבות המייסדים של מדעי המחשב.
מצד שני, לביוגרפיה איכויות ספרותיות משוכללות, והיא דרשה ממני אפילו תרגום שירה.
הטרגדיה האישית של אלן נוגעת ללב – אחרי תרומתו האדירה לנצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה רדפה אותו ממשלת בריטניה כיוון שהיה הומוסקסואל. הסירוס הכימי שגזר עליו בית המשפט הוביל ככל הנראה להתאבדותו בטרם הגיע לגיל 42.
הפוסטים שכתבתי עד כה בנוגע לספר ואלה שאוסיף בעתיד מרוכזים בקישור הזה.

בשבת הקרובה, 10.01.2015, יעסקו שתי תוכניות טלוויזיה בסרט ובספר:
בערוץ 1 במסגרת “רואים עולם” (21:00) תשודר כתבה
בערוץ 2 בין 23:00 לחצות תשודר תוכנית “מאחורי הקלעים” של הסרט “משחק החיקוי” ובה גם כמה קטעים שבהם אני מספרת על הספר ועל אלן טיורינג.

טיורינג – האם כך נראה פמיניסט?

07/01/2015

השבוע יוצא לאור בתרגומי “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס, בהוצאת דיונון.
בנדיקט קמברבץ’, שמגלם את אלן טיורינג בסרט “משחק החיקוי”, המבוסס על הספר, לובש חולצה שעליה כתוב “כך נראה פמיניסט” (ובאותה מידה, “כך נראית פמיניסטית”).
האם אלן טיורינג עצמו יכול היה להופיע בתמונה כזאת?
מן הסתם לא. ראשית, בגלל שבגדים לא עניינו אותו כהוא זה. לפי הביוגרפיה שלו, אמו היתה מכריחה אותו לקנות חליפות חדשות, והוא לא היה לובש אותן. תקופה מסוימת קשר את מכנסיו בחבל, במקום חגורה. (חוסר) הסגנון הייחודי הזה נראה גם בסרט. בכל מקרה, הוא לא היה הטיפוס שישתתף בהפקות אופנה מיופייפות.
מצד שני, כאצן ברמה אולימפית-כמעט, היה לו גוף ספורטיבי, וודאי היה שמח על בגדי טריקו נוחים לאימונים.
ומה לגבי הכתוב על החולצה?
אנתוני הודג’ס מציע בביוגרפיה דיון מעניין ביחסו של טיורינג לנשים ולסוגיית שיוויון הזכויות בין המינים. כגבר שנולד בתחילת המאה העשרים, “לא היה לו שום ספק בכך שנשים צריכות להתרוצץ סביבו, לסדר את הבלגן ולטפל בעניינים שבהם הוא בחר שלא לטרוח בעצמו”, מצד שני, אירוסיו קצרי המועד היו דווקא למתמטיקאית ג’ואן קלארק, שעבדה איתו בבלצ’לי (ובולטת בסרט, או לפחות ב”בקרוב” שלו).
טיורינג אמנם התקשה ביחסי אנוש ככלל, אבל בין הידידויות הקרובות המעטות שפיתח היו גם כאלה עם נשים ו”הוא היה פתוח כלפי המין השני יותר מגברים רבים שעבורם ‘נשים’ הייתה מילה נרדפת לנכסים מיניים או להסחות דעת”. עוד כותב הודג’ס, “דווקא הוא היה מודע מעט יותר לאי-השיוויון, לעומת אחרים שקיבלו אותו כמובן מאליו. הוא לא עשה דבר כדי לשנותו, אבל הרי מעולם לא ביקש לשנות את העולם, רק לפרש אותו.”

סוף הלילה

30/12/2014

nightיצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר “סוף הלילה” מאת אנדראה קרמר, הספר השלישי בסדרת “צל לילה. הספר הקודם בסדרה הוא “זאבי הלילה“. ” ערכה את התרגום דנה זייברט.
גיבורת הסדרה, קאלה, היא מצד אחד תיכוניסטית בלונדינית, אבל מצד שני זאבת אלפא אימתנית, מנהיגת להקה של אנשי-זאב שתפקידם להגן על העולם מפני ישויות זדוניות. בספר הסוגר את הטרילוגיה קאלה יודעת שהיא עומדת בפני הקרב של חייה.
היא חייבת להציל את רֶן, גם אם שֵיי לעולם לא יסלח לה.
היא חייבת לשמור על אחיה, למרות שכולם חושבים שהוא בוגד.
היא חייבת להוכיח לעצמה ולכולם שהיא האלפא-השלטת, כי רק כך תשחרר את העולם מהכישוף ההרסני של השומרים.
חבריה הוותיקים והחדשים של קאלה משלבים כוחות ונודדים ברחבי העולם כדי להביס את אויביהם האכזריים בסיום מותח ומפתיע.

וולט ויטמן – עלי עשב

21/12/2014

בקרוב יצא לאור בתרגומי הספר “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס, המתייחד בהיותו ביוגרפיה מדעית הכתובה כיצירה ספרותית.
כל פרק בספר נפתח בציטוט מתוך “עלי עשב”, ספרו עב הכרס של המשורר האמריקני וולט ויטמן. את “עלי עשב” תרגם לעברית שמעון הלקין. התרגום ראה אור ב-1952, ומהדורה מורחבת שלו יצאה לאור ב-1984 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
בהתאם למדיניות שלי לציטוט מתוך תרגום קודם, הבאתי ב”אניגמה” את תרגומו של הלקין, כולל מתן מראי מקום מדויקים, כמובן.
אבל תרגומו של הלקין לא כולל את מלוא הטקסט של “עלי עשב”, ולאחר שלא מצאתי שלושה שירים שהיו דרושים לי גם בתרגומים אחרים לעברית, למשל זה של עודד פלד, תירגמתי אותם בעצמי.
בתרגום השירים השתדלתי להתאים את עצמי לסגנונו של הלקין, כדי שלא ליצור צרימה בין פרקי הספר השונים. כך, למשל, השתמשתי במילה “ליברטאד” (libertad, “חופש” בספרדית) כפי שהוא מביא אותה בשיר אחר.
להלן התרגומים שלי, כשבראש כל אחד קישור למקור באנגלית. עוד על ויטמן אפשר לקרוא באתר הספרייה הלאומית, בכתבה לציון 120 שנה למותו.

פתיחת פרק 6

בהַלְכִי בימי השלום הללו, רחבים ונשגבים,
(והרי המלחמה, מאבק הדם נדם, שם, נאדר המופת.
כנגד סיכויים קלושים זה מכבר בניצחון תפארת,
פוסע אתה עתה רחב-צעד, ואולי בבוא הזמן למלחמות עזות יותר,
אולי להתנגש בבוא הזמן עוד בתחרויות נוראות, בסכנות,
במערכות ארוכות יותר ובמשברים, בטרחות שמעל לכול,)
סביבי שומע אני את שיפיק שאון הניצחון של העולם, הפוליטיקה,
ההכרזות על דברים מזוהים, מדע,
הצמיחה בת-אישור של ערים והתפשטות ההמצאות. להמשך הקטע →

תיקון שגיאות אוטומטי – טיפ למתרגמים ולכל השאר

08/11/2014

IMG_3364לאחרונה גיליתי להפתעתי שיש מתרגמים (ומן הסתם גם כותבים ושאר אנשים) שלא מכירים את פונקציית התיקון האוטומטי במעבד התמלילים ואת היתרונות העצומים שהיא מאפשרת לקיצור זמן הקלדה והקלה עליה.
אני משתמשת ביכולת הזאת של התוכנה כבר שנים בהנאה רבה. בזכותה אפשר להקליד שתיים או שלוש אותיות, המתחלפות כהרף עין בכמות גדולה בהרבה של תווים – מילים ארוכות ואפילו כמה מילים. וכשהתשלום הוא לפי סימני דפוס – הסיפוק ברור מאליו.
הרעיון הוא שמקלידים ברצף, והתוכנה עצמה מחליפה תוך כדי הקלדה קיצורים שקבענו מראש למילים ארוכות יותר, ברגע שמוסיפים אחריהן רווח או סימן פיסוק.

נניח שיש בספר שאני מתרגמת כמה גיבורים: אנסטסיה ופרידריך, למשל, מסן פרנסיסקו. כבר בתחילת העבודה על הספר אגדיר תיקון שגיאות אוטומטי: אני מקלידה “סס” והוא משלים ל”אנסטסיה“. אני מקלידה “רפ” והוא מתקן ל”סן פרנסיסקו“, וכן הלאה. אגדיר גם ש”לסס” הופך למילה “לאנסטסיה“, וכיוון שלסופר יש נטייה לבנאליות, אקבע גם ש”אסס” יהפוך ל”אמרה אנסטסיה חרש” ו”בפכ” יהפוך ל”בכה פרידריך כמו ילד“.
אלה יצטרפו לתיקוני השגיאות שבאמת מתקנים אצלי טעויות הקלדה שכיחות, כגון “בדרךכ לל” שצריך להיות “בדרך כלל” או “יורת” במקום “יותר”. אחד הסימנים המעצבנים יותר להקלדה הוא הגרש, ולכן אני מקלידה “גורג” ומעבד התמלילים כבר מתקן ל”ג’ורג’ “, ו”ככ” הוא הקיצור הברור מאליו ל”כל-כך”. להמשך הקטע →

אחרי החגים

17/10/2014

פאנל בני הנפילים 2014ובכן, כנס המדע הבדיוני השנתי אייקון חלף עבר לו. היה כיף גדול.
כפי שאפשר לראות בתמונה, נפגשנו בשנית לפאנל “בני הנפילים” הסוער (בתמונה, מימין לשמאל, אלונה דורודקו, טל רג’ואן, נעמי כרמי, רוני גלבפיש ואני. לא בתמונה – גלי גולן וצפריר בשן, שהשתתפו בהמשך, ורונות בני הנפילים שהיו מצוירות עלי).
אחר כך העברתי סדנת תרגום ובימים הבאים גם שמעתי הרצאות מרתקות שעסקו בשאלות “עד כמה באפי פמיניסטית?” ו”איזו מין חיה היא סנארק?”. בין לבין ראיתי ה-מ-ו-ן תחפושות מופלאות ופגשתי חברים יקרים.

ומה הלאה?

פורום אנימה ופנטזיה Animes מארח אותי, ואתם מוזמנים לשאול שאלות, או לפחות לקרוא אותן ואת התשובות שאענה בהמשך.

חברתי ועמיתתי אינגה מיכאלי פירסמה ב”בלוגלובלי” שלה פוסט אורח שכתבתי על מופע “המלון של פולטי“.

כמו כן מעדכנים אותי שתיכף-תיכף יוצא לאור הספר החמישי בסדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר, “עיר של נשמות אבודות“, והוא יהיה זמין גם לרכישה כספר אלקטרוני.

הנאום של אמה ווטסון – והמקור היהודי

25/09/2014

השחקנית הבריטית אמה ווטסון, שגרירת רצון טוב של האו”ם, נשאה נאום מעורר השראה ומכה גלים. הנאום הוא חלק ממיזם חדש של האו”ם, HeForShe, שמטרתו להבהיר ששוויון בין המינים איננו סוגיה שצריכה לעניין נשים בלבד, אלא שאלה של זכויות אדם. גברים ונשים כאחד צריכים להתחייב לפעול נגד כל צורות האלימות והאפליה נגד נשים. ווטסון דיברה על חוסר השיוויון בין נשים וגברים, וקראה לגברים להתגייס למיגורו, לטובת האנושות כולה.
צפיתי בנאום כולו בהתרשמות, אבל זקרתי אוזן במיוחד בקטע שבו היא אמרה

In my nervousness for this speech and in my moments of doubt I’ve told myself firmly—if not me, who, if not now, when.

זהו הרי ציטוט מן המשנה, מסכת אבות (א י”ד), המיוחס להלל הזקן:

אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי.

ווטסון סיפרה שהבינה כבר בגיל צעיר שהיא פמיניסטית, ובהמשך גילתה שלהגדרה הזאת יצא שם רע, שלא בצדק. כי האפליה פוגעת גם בגברים, ובעולם שיוויוני יוכלו גברים וגם נשים להיות רגישים ולהיות חזקים. היא דיברה, בין השאר, על סטנדרטים כפולים ביחס לבנים ולבנות, על חוסר שיוויון בשכר ועל אלימות מינית. היא דיברה על זכות האישה על גופה, הכוללת את הזכות לאמצעי מניעה ולהפלה וגם על הורות של גברים וזכותם להפגין רגשות.
גם בסיום הנאום שלה חזר הציטוט. מומלץ לקרוא את הטקסט במלואו או לצפות בה נואמת (סרטון עם כתוביות בעברית). תראו אישה שמנצלת את ההזדמנויות שהעניקו לה החיים כדי לעזור למי שגורלן שפר עליהן פחות ממנה.

אייקון 2014 – סודות

19/09/2014

פאנל בני הנפיליםבפסטיבל אייקון שייערך בסוכות תוכלו לפגוש אותי בשעה 14:00 בפאנל “בני הנפילים: המעריצים נגד המומחים“. (התמונה מעבירה מעט מהכיף שהיה לנו בפאנל הזה בשנה שעברה)

בנוסף, אני מעבירה סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לרשת“. המועד המדויק הוא יום שני, 12/10, 20:00 – 22:00, באשכול פיס שבו מתקיים רוב הכנס. אייקון הוא כנס המדע הבדיוני והפנטזיה הגדול והוותיק בישראל, והוא נערך זו השנה ה-18 בתל-אביב. יש בו שפע אדיר של אירועים, כדאי מאוד לעבור על התוכניה.
בסדנאות התרגום שאני מעבירה בכנסים אני מדברת עם חובבי מד”ב על תרגום בכלל ועל היבטים מיוחדים בתרגום מד”ב ופנטזיה. ההגדרה של מעשה התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת” מיוחסת לביאליק. לסדנה הפעם קראתי “הנשיקה מבעד לרשת” על שם הרשת המאפשרת מסע בזמן בספריה של קוני ויליס. את הקטע שצריכים לתרגם המשתתפים בסדנה הוצאתי מספרה Blackout.

כדי להשתתף בסדנה יש להירשם מראש, ולתרגם קטע קצר מאנגלית לעברית. הטקסט שיש לתרגם לקראת הסדנה נמצא כאן. המטרה היא לתת למשתתפים להתנסות בתרגום, כדי להעשיר את הדיון במפגש בינינו. לא צריך להגיש לי את התרגום מראש וגם לא מקבלים ציונים :-). להתראות שם.

שתהיה לכולנו שנה טובה, שנת שלום ושלווה.

הכסף של טיורינג

15/09/2014

Pennyרצה הגורל והשבוע הוצאתי את אוסף המטבעות הישן שעובר במשפחה ולא נפתח מזה כעשרים שנה. גיליתי אוצרות של עניין (אם כי לא של ערך כספי). בין השאר, מטבעות בריטיים ישנים ממש, משנת 1888 אפילו. ומטבעות פני נושאי דיוקנאות של שני מלכים ושתי מלכות.
כיוון שאני עוסקת כבר חודשים בביוגרפיה של אלן טיורינג הרהבתי לחשוב שאולי הוא בעצמו החזיק את אחד המטבעות האלה, ותרם לשחיקתו.

בהקדמה משנת 2011 לביוגרפיה מביא הסופר, אנדרו הודג’ס, סיפור מפגישה שנערכה בפריס בתחילת מלחמת העולם השנייה, בהשתתפות אנשי ביון צרפתים, פולנים ואנגלים.

…ההערה הזאת עוררה חילוקי דעות בשאלה איזו מערכת של מידות ומטבעות, המערכת הבריטית המסורתית הכאוטית או המערכת העשרונית השקופה המשמשת בצרפת ובפולין, יכולה להיחשב להגיונית ונוחה יותר. טיורינג הגן בבדיחות הדעת ובצחות לשון על המערכת הבריטית. איזה מטבע אחר בעולם מחולק באופן מעורר הערצה כמו הלירה שטרלינג, המורכבת מ-240 פנס (20 שילינגים, שבכל אחד מהם 12 פנס)? היא ורק היא מאפשרת לשלושה, ארבעה, חמישה, שישה או שמונה אנשים לחלק ביניהם חשבון בדיוק, עד כדי פני אחד, במסעדה או בפאב (כולל טיפ, בדרך כלל בעיגול של הסכום ללירה השלמה הקרובה).

פתאום המוזרויות של האנגלים נראות מופרכות פחות. רק צריך הסבר של איש חכם.