חיפוש

עמודים קבועים

נושאים

בזמן האחרון

אתר במערכת

קולגות

ניהול


logo

ענבל שגיב, מתרגמת

הכסף של טיורינג

15/09/2014

Pennyרצה הגורל והשבוע הוצאתי את אוסף המטבעות הישן שעובר במשפחה ולא נפתח מזה כעשרים שנה. גיליתי אוצרות של עניין (אם כי לא של ערך כספי). בין השאר, מטבעות בריטיים ישנים ממש, משנת 1888 אפילו. ומטבעות פני נושאי דיוקנאות של שני מלכים ושתי מלכות.
כיוון שאני עוסקת כבר חודשים בביוגרפיה של אלן טיורינג הרהבתי לחשוב שאולי הוא בעצמו החזיק את אחד המטבעות האלה, ותרם לשחיקתו.

בהקדמה משנת 2011 לביוגרפיה מביא הסופר, אנדרו הודג’ס, סיפור מפגישה שנערכה בפריס בתחילת מלחמת העולם השנייה, בהשתתפות אנשי ביון צרפתים, פולנים ואנגלים.

…ההערה הזאת עוררה חילוקי דעות בשאלה איזו מערכת של מידות ומטבעות, המערכת הבריטית המסורתית הכאוטית או המערכת העשרונית השקופה המשמשת בצרפת ובפולין, יכולה להיחשב להגיונית ונוחה יותר. טיורינג הגן בבדיחות הדעת ובצחות לשון על המערכת הבריטית. איזה מטבע אחר בעולם מחולק באופן מעורר הערצה כמו הלירה שטרלינג, המורכבת מ-240 פנס (20 שילינגים, שבכל אחד מהם 12 פנס)? היא ורק היא מאפשרת לשלושה, ארבעה, חמישה, שישה או שמונה אנשים לחלק ביניהם חשבון בדיוק, עד כדי פני אחד, במסעדה או בפאב (כולל טיפ, בדרך כלל בעיגול של הסכום ללירה השלמה הקרובה).

פתאום המוזרויות של האנגלים נראות מופרכות פחות. רק צריך הסבר של איש חכם.

What’s in a name?

17/07/2014

גיוון בגפןבטקסטים אקדמיים
ובספרי עיון יש ציטוטים מתוך מאמרים וספרים קודמים, עם מראי מקום. בדרך כלל מובא שם המחבר או המחברים:
A. B. Cohen, 1899.
בפורום תרגום ועריכה עלתה לאחרונה השאלה, האם בכל פעם שמובא בטקסט שאנחנו מתרגמים מראה מקום כזה צריך ללכת ולבדוק האם כהן הוא גבר או שהיא אישה, שהרי ההבדל מתבטא בשאר המשפט.
האם כהן גורס או שכהן קובעת?
מצד אחד, אפשר לעקוף, ולכתוב “לדברי כהן..”. מצד שני, תמימות הדעים בפורום היתה שצריך להקדיש את הזמן לבדיקה הזאת, שבדרך כלל נעשית בקלות. חיפוש קצר בגוגל מעלה ברוב המקרים את השם המלא של החוקר/ת, ופעמים רבות גם תמונת פנים.
אסור להניח שמקורות מצוטטים נכתבו תמיד על ידי גברים. זה לא נכון ערכית וזה לא נכון עובדתית. רק השבוע, ובהתייחס לשנות הארבעים של המאה העשרים, היו בטקסט שלי שתי מתכנתות מחשבים, פילוסופית וביולוגית. הדבר נכון פי כמה ככל שמתקדמות השנים ומתקדמת החברה.
סיבה נוספת לתחקיר היא ראשי התיבות של השם או השמות הפרטיים. האות C יכולה להיות צ’רלס או קונרד. האות J יכולה לפתוח שם שבעברית יתועתק באות י’ או בג’. ועוד כהנה וכהנה.

האם אתם מתרגמים מתחילים, או רוצים להיות כאלה?
אגודת המתרגמים בישראל מעבירה יום עיון למתרגמים מתחילים ובו הרצאות מעניינות ואפשרות ליצירת קשר עם סוכנויות תרגום. פירוט נוסף אצל אחת המרצות, יעל סלע שפירו.

לקריאה נוספת:
ציטוט מתוך מקור קודם
שאלה של אמינות
שבחי הטרחנות

בתמונה: גיוון יפה בטבע

מונטי פייתון

06/07/2014

חבורת מונטי פייתון מתאחדת החודש בסדרת מופעי ענק. אחד המערכונים הידועים והמעולים ביותר שלה הוא “הבדיחה המצחיקה ביותר בעולם“, הידוע גם בשם “לוֹחֲמַת בדיחות”. לפי המערכון, חייל בריטי כותב בשנת 1943 בדיחה מצחיקה כל כך, עד שכל מי שקורא אותה מת מצחוק. הצבא עובד בחשאי על תרגומה לגרמנית, כשכל מתרגם עובד על מילה אחת בלבד, כדי שלא להפעיל את קטלניוּת הנוסח מלא. בהמשך, נשק הבדיחה מופעל על הגרמנים בהצלחה עד ל”פרוץ השלום” ב-1945, אז הוא נאסר לפי אמנת ז’נבה. המערכון הזה מצחיק במיוחד מתרגמים, שמודעים היטב לחשיבות ההקשר בתרגום.

השבוע, תוך כדי עבודה על ספר עיון העוסק במלחמת העולם השנייה, הבנתי על מה מבוסס המערכון. הקטע מספר על פיתוח חדשני במכונות שפיענחו את השדרים המוצפנים של הגרמנים, במרכז המודיעין בבלצ’לי:

לפי כל קנה מידה סביר, הפרויקט הזה היה ירייה באפלה מן הבחינה הטכנולוגית. אבל הם לא היו בתקופה סבירה, אלא בתנאי 1943. את מה שקרה אחר כך אי אפשר היה להעלות על הדעת אפילו שנתיים קודם. פלאוורס פשוט אמר למנהל מעבדות הדואר שהפיתוח נדרש לעבודה בבלצ’לי, תחת ההנחיות מצ’רצ’יל לתת לעבודה של בלצ’לי קדימות מוחלטת, מבלי שאלות או עיכוב… הבנייה החלה בפברואר 1943 והמכונה שפלאוורס ראה בעיני רוחו הושלמה אחרי אחד-עשר חודשים של עבודה יום ולילה. איש פרט לפלאוורס, ברודהרסט וצ’נדלר שתיכננו יחדיו את המכונה לא הורשה לראות את כל חלקיה, וודאי שלא לדעת למה מיועדת המכונה. לא היו שרטוטים לגבי רבים מן החלקים, רק הרישומים המקוריים של המתכננים; לא היו מדריכי שימוש, ולא נשאלו שאלות על החומרים והעבודה שנדרשו. במעבדה הורכבה המכונה, חוּוטה והופעלה בחלקים נפרדים שלא חוברו זה לזה עד שהמתקן כולו נבנה ועבד בבלצ’לי בדצמבר 1943.
בתוך שלוש שנים הם הדביקו חצי מאה של התקדמות טכנולוגית.

אגב, המדען ריצ’רד וויסמן ערך מחקר למציאת הבדיחה המצחיקה ביותר בעולם (כלומר זאת שמצחיקה הכי הרבה אנשים ברחבי העולם). תוצאות המחקר, כולל אלפי בדיחות שנשלחו אליו, נמצאות באתר שלו.

אם אתם רציניים, נסו להתמודד עם החידון הזה של Mental Floss – האם הביטוי שלפניכם הוא דימוי לשכרות מהאוסף של בנג’מין פרנקלין, או משפט של מונטי פייתון?

בצילום: משהו שהצחיק אותי בלונדון.

יום הולדת לאלן טיורינג

24/06/2014

טיורינגיםהשבוע* חל יום הולדתו של אלן טיורינג, אחד הגאונים הגדולים של המאה העשרים. בימים אלה** אני מתרגמת את הביוגרפיה שלו, ספר עב כרס ומרתק.***
לטיורינג היה תפקיד מרכזי בפיצוח קוד האניגמה וצפנים גרמניים אחרים במלחמת העולם השנייה. מאמרו “מספרים ניתנים לחישוב” הניח את היסוד למדעי המחשב המודרניים ובשנים שאחרי המלחמה הוא המציא את תחום המחשבים כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.

זאת חווייה סוריאליסטית לתרגם טקסט שעוסק בבסיס הלוגי של מכונות הענק הרועשות על המחשב הנוכחי שלי, עם כל תוכנות העזר המתוחכמות.

זאת לא הפעם הראשונה שאני מתמודדת עם טיורינג. הוא הופיע בתפקיד אורח קומי כמעט בספר “צפירת הרגעה” מאת קוני ויליס שתירגמתי עבור הוצאת “גרף”****. שם, טיורינג האקסצנטרי נוסע על אופניו בשבילי בלצ’לי מבלי לשים לב למתרחש סביבו ודורס את אחד מגיבורי הספר, שהגיע מהעתיד. המבקר נבהל, לא כל כך מן הנפילה, אלא מפחד שהאירוע יפגע ביכולתו של טיורינג להכריע את המלחמה.

פרטים נוספים על אלן טיורינג אפשר לראות בדף של הגוגל דודל שהוקדש לו ביום הולדתו המאה, ובספר “האיש שידע יותר מדי” מאת דיוויד לוויט בתרגומה של יעל סלע-שפירו.

* תודה ליעל שהזכירה לי.
** למעשה, בחודשים אלה.
*** גם בספר יש המון הערות שוליים.
**** עדיין לא יצא לאור.

ניצוץ באפלה

22/06/2014

IMG_2963במסגרת המלצות קריאה לקיץ של מגזין Traveler ממליצה הסופרת ג’ניפר ויינר על “ניצוץ באפילה” מאת סוזן אייזקס, שתרגמתי בהוצאת “נירם”.

… בספר הזה יש כל מה שהייתם רוצים לקחת איתכם לחוף הים – מזכירה אמיצה ומצחיקה שמאוהבת בבוס שלה, שהוא חתיך כל-כך שאי אפשר להאמין (ובאמת אין מה להאמין לו). הבחורה תופסת את הבחור, אבל הסיפור רק מתחיל בזה, כי אמריקה נכנסת למלחמה. יש הרפתקאות, וסכנה ותשוקה סודית ומרגלות יפהפיות אוחזות אקדחים, ו… אתם יודעים מה? לכו תשיגו לכם את הספר עכשיו, ותודו לי אחר כך.

המלחמה שבה מדובר היא מלחמת העולם השנייה, והמזכירה האמריקנית, גיבורה אמיתית, מתנדבת להיות מרגלת בגרמניה הנאצית. הספר טוב בהרבה מהסרט שנעשה על פיו, בכיכובם של מייקל דאגלס ומלאני גריפית. העלילה סוחפת ומותחת והדמויות מעניינות.
כמו בספרים אחרים של אייזקס, יש סבתא יהודיה חכמה, חתיך בלונדיני בוגדני ודמות ראשית נשית שאפשר להזדהות איתה בלי להתבייש.

לצערי לקוראים בעברית יהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא את הספר היום, אבל גם אני ממליצה לחפש אותו בספריות או בחנויות יד-שנייה. למי שמעוניין לקרוא אותו דיגיטלית ובאנגלית: Susan Isaacs, Shining Through.

קיסר

17/06/2014

קיסר - סטיבן בקסטריצא לאור בתרגומי בהוצאת יניב “קיסר” מאת סטיבן בקסטר.
זהו הספר הראשון בסדרת “מארג הזמן” רחבת היריעה, ההמתקדמת לאורך ההיסטוריה של בריטניה מימי האימפריה הרומית ואילך. הסדרה היא היסטוריה אלטרנטיבית: היא מבוססת על תחקיר היסטורי עמוק ונרחב, אבל כחוט השני עוברת לאורכה נבואה מיסתורית שלכאורה הגיעה מן העתיד והיא מעצבת את חייהם של גיבורי הספר בתקופות השונות.
ערך את התרגום: אהוד מימון.

הצילום באדיבות המו”ל, רון יניב, ששלף את הספר ממכבש הדפוס הישר לשבוע הספר.

שבוע הספר עכשיו, הזדמנות מצוינת לקנות ספרים הישר מן ההוצאות לאור, מבלי שעשרות אחוזים מן המחיר ינשרו בדרך לכיסיהן של רשתות הספרים. נצלו את ההזדמנות לקנות ספרים חדשים בהנחה!

פרויקט טיפים למתרגמים

08/06/2014

והפעם – פרויקט מיוחד במסע בין בלוגים. אני וקבוצת עמיתים בחרנו כל אחד עצה משלו ועצה של מתרגם אחר, ואנחנו מפרסמים אותן במקביל. בסוף הפוסט תוכלו לעבור לאתרים האחרים.

ההמלצה שלי:

הספר Le Ton beau de Marot מאת דאגלס הופשטטר הוא אחד הטקסטים המרתקים שקראתי בכלל, ועל תרגום בפרט.
הופשטטר מעלה בספר משלל תחומי העיסוק שלו: מדעים קוגניטיביים, אינטליגנציה מלאכותית, שפות, מוזיקה ומתמטיקה.
הוא לוקח שיר צרפתי עתיק, קטן וחמוד, Ma Mignonne מאת קלמן מארו, ומציג עשרות תרגומים, שלו ושל אחרים. הנוסחים השונים לוקחים את הגדרת התרגום, לָשִׁים אותה, מותחים ויוצרים לה צורות חדשות.
מסביב להם הוא טווה טקסט עשיר ומחכים, וגם מעוצב לעילא מן ההיבט הגרפי, שיש לו חשיבות רבה עבורו. (זאת ככל הנראה אחת הסיבות לכך שעדיין אין אפשרות לרכוש את הספר בנוסח דיגיטלי). בין השאר, הופשטטר דן בעבודתם של המתרגמים שהעבירו לשפות שונות את ספרו “גדל, אשר, באך“, בייבגני אונייגין, ביצירתו של סטניסלב לם ועוד ועוד.

ההמלצה שלה:

אביגיל בורשטיין, מתרגמת מצרפתית ואנגלית לעברית, מהבלוג אותיות, סימני פיסוק ורווחים:

בשבועות האחרונים אני עובדת עם כלי קטן וחמוד שחוסך לי זמן. Ditto הוא מולטי-קליפבורד פשוט (וחינמי כמובן), כלומר אפשר להעתיק לתוכו כמה כניסות שרוצים ובקלות רבה לשלוף משם דברים שהעתקתי פנימה אתמול או בתחילת הספר. אני משתמשת בו יותר ויותר כתחליף לטקסט אוטומטי במקרה של שמות וכד’.

אני מחזקת את ההמלצה של אביגיל. אני עובדת עם דיטו כבר למעלה משנה, והוא אכן תוסף מצויין להעתקה-הדבקה. הוא שומר פריטים רבים יותר מהלוח הרגיל של תוכנות אופיס, ועובד בין תוכנות שונות ולאורך זמן. הוא גם מקל על הדבקת טקסט בלי עיצוב, שהיא הצורה שבה אני משתמשת בדרך כלל.

חשוב לי להמליץ גם על תוכנת ממוקיו, שקניתי אחרי הכנס האחרון של אגודת המתרגמים. היא מקלה על העבודה בצורה יוצאת מגדר הרגיל וחוסכת זמן הקלדה וחיפושים, תוך שמירה על אחידות בכתיב ובמינוחים. המלצה מפורטת עליה יש אצל אינגה מיכאלי.

שאר המשתתפים בפרויקט:

היום מלאו שבעים שנה לפלישה לנורמנדי

06/06/2014

Keith Littleהאגדה מספרת שתוכנית החלל האמריקנית הוציאה הון על פיתוח עט שמסוגל לכתוב בתנאי חוסר משקל.
ואילו הרוסים השתמשו בעפרון.

במלחמת העולם השנייה הסתמכו הגרמנים על כוח הטכנולוגיה. כוחות הצבא המשוריינים וחיל האוויר שלהם היו תלויים לחלוטין באספקת דלק. “סוכן חשאי” בתרגומי מגולל את סיפורו של המרגל שסגר להם את הברז.

במקביל, הגרמנים היו משוכנעים לחלוטין בעוצמה הטכנולוגית של מערכת ההצפנה שלהם, האניגמה. לפי הביוגרפיה של אלן טיורינג, הם חשדו הרבה יותר במרגלים הפועלים בקרבם מאשר באפשרות שהאויב מסוגל לפצח את ההצפנה.
ואילו האמריקנים השתמשו בקַשָּׁרִים אינדיאנים.
כבר במלחמת העולם הראשונה היו אינדיאנים משבטי צ’רוקי וצ’וקטו בקרב על הסום. היטלר שמע עליהם, ושלח אנשים מטעמו שילמדו את שפות האינדיאנים עוד בטרם מלחמת העולם השנייה. אבל זה לא עזר לו. קומאנצ’ים השתתפו בפשיטה על חוף יוטה ב-1944. צופן המבוסס על שפת נבאחו זכה לשימוש נרחב ויעיל בכוחות הנחתים באוקיינוס השקט. כמובן, מדובר היה בצופן, ולא בדיבור רגיל בשפה עלומה. ידיעת השפה לא הספיקה כדי להבין את השדרים המוצפנים, כך שחיילים בני נבאחו שנפלו בשבי לא יכולים היו לחשוף את ההודעות בפני האויב.
בתמונה: קית’ ליטל, שהיה נשיא ארגון הקַשָּׁרִים משבט נבאחו ודאג להנצחת פועלם (עם עטים ועפרונות).

סוכן חשאי

27/05/2014

SohenHashay-170x227יצא לאור בתרגומי בהוצאת טרה ספרים: סוכן חשאי מאת סטיבן טאלטי.
זהו ספר דיגיטלי בלבד. לא תוכלו למצוא אותו בחנויות הספרים, אבל תמורת 18 ש”ח בלבד תוכלו לקרוא אותו תוך דקות במחשב, בטאבלט או בטלפון חכם.
הספר הגיע לראש רשימת ספרי העיון הקצרים בחנות אמזון קינדל לשנת 2013.
“סוכן חשאי” הוא סיפורו המרתק של אריק אריקסון, המרגל האמריקני החשוב ביותר במלחמת העולם השנייה. אריקסון, אמריקני ממוצא שבדי, התנדב למשימה מסוכנת ביותר בעומק גרמניה. המידע שסיפק לבעלות הברית קיצר במידה רבה את קיומו של הרייך השלישי.
אני ממליצה על הספר בחום.
אפשר לקרוא פרק ראשון מן הספר ולקנות אותו באתרים “מנדלי מוכר ספרים” או בוקסילה.

סדנת תרגום בכנס עולמות

22/04/2014
עולמות 2014

עולמות 2014 – סלפי קבוצתי

העברתי כבר כמה סדנאות תרגום בכנסי מדע בדיוני ופנטזיה, כולל בכנס “עולמות” שהתקיים בשבוע שעבר. הכנס היה מוצלח במיוחד, כל הכבוד לצוות המארגן.

סדנת התרגום שלי נקראת “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות“, ושמה משלב שני דברים: גלימת ההיעלמות היא חפץ המופיע בסדרת הארי פוטר (בתרגומה של גילי בר-הלל), ואילו ההגדרה של מעשה התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת” מיוחסת לביאליק. תרגום מדע בדיוני ופנטזיה הוא בעיני מעין “נשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”, ובסדנאות התרגום שאני מעבירה בכנסים אני מדברת עם חובבי מד”ב על תרגום בכלל ועל היבטים מיוחדים בתרגום מד”ב ופנטזיה.
בכל פעם שאני מעבירה סדנה בכנס אני בוחרת כשני עמודים מתוך ספר שתרגמתי ומבקשת מן הנרשמים לסדנה לתרגם בעצמם. במפגש אנחנו יוצאים מתוך מה שעולה מן הטקסט הספציפי לדיון כללי יותר בסוגיות תרגומיות: ניתוח והבנה של טקסט, התאמה לקהל היעד, מונחים טכניים (אמיתיים ומומצאים), דיאלוגים אמינים ועוד.
הטקסט שנתתי הפעם היה תחילת פרק 13 מתוך הספר “תלת-ממד“, וכלל את הקטע שכבר כתבתי עליו, על המשכפל מסדרת “מסע בין כוכבים”. להמשך הקטע →

אז את מתורגמנית?

08/04/2014

IMG_2341aלא.
אני מתרגמת טקסטים כתובים מאנגלית לעברית. ואילו מתורגמן הוא אדם העוסק בתרגום של דיבור, בזמן הדיבור (תרגום סימולטני) או מיד אחריו (תרגום עוקב).
עם זאת, בזמן האחרון יצא לי להתנסות בשני סוגי תרגום שאני לא עוסקת בהם בדרך כלל.

ראשית, תרגמתי כתוביות – לסרטוני הדרכה ולסיטקום עתיק שמצאתי בשביל הבן שלי ביוטיוב. (מה חשבתם שילדים של מתרגמות מקבלים, חשמל חינם? לכל היותר הם מקבלים פטור מקריאת טקסטים שלא מנוקדים נכון וכבוד בחנויות ספרים.)

היה נחמד ללמוד להשתמש בתוכנה מיוחדת, שמאפשרת תרגום של קובץ כתוביות קיים. מצד שני, גיליתי על בשרי שהתהליך ארוך הרבה יותר ממה שנדמה לצופים על הספה, וזה עוד בתוכנית שההומור בה מבוסס על סלפסטיק, יותר מאשר על משחקי מילים.
שביתת מתרגמי הכתוביות, שהתקיימה לפני שבועות מספר, חשפה שאולפני התרגום משלמים שכר מעליב למתרגמים שמקדישים שמונה ואפילו שתים-עשרה שעות לתרגום שעה של סרט, לפעמים מתוך שמיעה (כלומר בלי לקבל את הטקסט כתוב).

שנית, הייתי מתורגמנית לערב אחד, ועוד מעברית לאנגלית דווקא. תמי סירקיס הגיעה ליישוב שלנו עם הרצאה מלאה בתובנות על חברוּת, אוכל והשילוב ביניהם. מן השורה שלפני תלתה בי עיניים נואשות חברה, עולה חדשה מארצות הברית, שלא עמדה בקצב המהיר ובשמות המעדנים שאפשר למצוא בשוק של נתניה.

למזלנו, כבר הכרתי את התוכן מהופעה קודמת, וכך הצלחתי להעביר את מהות הדברים, גם אם לא לתרגם סימולטנית משפט במשפט.

אז מה אני לא עושה בדרך כלל?

  • מתרגמת בעל-פה
  • מתרגמת כתוביות
  • מתרגמת מעברית לאנגלית.

מה אני כן עושה?

(ומדי פעם אני גם מצלמת)

אגב, כבר סיפרתם לחבריכם בצפון הארץ על סדנת התרגום שלי?

סדנת תרגום במשגב

30/03/2014

ספרו לחבריכם הצפוניים: אני שמחה לבשר על פתיחת סדנת תרגום ספרותי שאעביר בספריית משגב. קוראי האתר הקבועים כבר מכירים אותי ואת תחומי העניין שלי, ביניהם תרגום, שפות, ספרות בכלל ומדע בדיוני בפרט.

אם הגעתם לכאן לכבוד הסדנה, ברוכים הבאים!

בואו לחוות את הקסם שבמילים

כיצד מעבירים מושגים, מילים ורעיונות משפה לשפה, מתרבות לתרבות?
אתם מוזמנים להתנסות באמנות ההעברה הזאת בסדנת תרגום ספרותי. נחקור טקסטים לעומק כדי להבין איך הם בנויים ואז נכיר שיטות וכלים שמאפשרים לשחזר אותם בעברית. נתנסה בסוגי טקסטים מגוונים, נשחק במילים, נערבב ונלוש מרכיבים עד שנגיע לתוצאה הרצויה.

סדנת מתחילים בספריית משגב:
שישה מפגשים בני שעתיים וחצי בקבוצה קטנה.
מספר המקומות מוגבל.
נדרשת ידיעת עברית ואנגלית ברמה טובה.

על המנחה:
ענבל שגיב נקדימון
מתרגמת ספרי קריאה, עיון ולימוד עבור הוצאות ספרים שונות בארץ.
לימדה סדנאות תרגום באוניברסיטת תל אביב ובכנסי מדע בדיוני.

כותבת על תרגום, ספרים, שפה ועוד באתר הזה ממש.

אפשר ליצור איתי קשר גם דרך האתר.

book4

אגב, למשתתפים בסדנת התרגום בכנס עולמות, לחצו כאן למעבר לטקסט הקצר שעליכם לתרגם לקראת המפגש.

מבזק חדשות המדע הבדיוני

20/03/2014

1514505_497448690366104_1066728875_nפורסמה התוכניה של כנס עולמות 2014: חגים וחגיגות. הכנס יתקיים בתאריכים 17-16 באפריל 2014. באשכול הפיס שליד הסינמטק בתל-אביב.

כמנהגי, אני מעבירה בכנס סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות” (נדרשת הרשמה מראש כדי לקבל טקסט לתרגום).
בנוסף, אשתתף הפעם בפאנל “בני הנפילים – המעריצים נגד המומחים“, שיהיה סוער ואף לוהט. פרטים נוספים באתר הכנס.

בעניין אחר – באתר סטארבייס 972 התפרסם תרגום שלי לטקסט הכתוב הראשון מעולם “מסע בין כוכבים“. זוהי הצעה שכתב ג’ין רודנברי, יוצר הסדרה, במטרה למכור אותה להפקה ברשת טלויזיה. לחובבי “מסע בין כוכבים” זהו טקסט מרתק, כיוון שהוא מציג בתמצות עקרונות יסוד שליוו את הסדרה לאורך התפתחותה, ומצד שני גם פרטים שהשתנו עד שהתממשה, ומסקרן לחשוב איך היתה נראית אילו היו נשארים על כנם.

מפקד הספינה בהצעה הוא רוברט מ. אפריל, ושימו לב למשל לתיאורן של שתי דמויות קבועות:

סגנית המפקד –
קצינה, אישה, שלעולם אינה מכונה בשם פרט לכינוי “מספר אחת”. היא נשית במידה כמעט מיסתורית, למעשה – דקת גזרה וכהת-עור, בנוסח עמק הנילוס, גילה לא ברור, אחת מהנשים שאינן משתנות במראיהן בין גיל עשרים לחמישים. “מספר אחת” היא קצינה יעילה בצורה יוצאת מגדר הרגיל, ונהנית לפעול בפנים חתומות, בשלוות נפש – היא ככל הנראה עולה על רוברט אפריל בידע מפורט על שלל מערכות הציוד, המחלקות וחברי הצוות ברחבי הספינה. כאשר קפטן אפריל עוזב את הספינה “מספר אחת” עוברת להיות המפקדת בפועל.

הסגן הראשון –
יד ימינו של הקפטן, המפקד המעשי של כל פעולות הספינה, החל מאיוש הגשר ועד לפיקוח על חוליית הקרצוף הנחותה ביותר. שמו “מר ספוק” והפעם הראשונה שבה רואים אותו יכולה להיות כמעט מפחידה – פנים כבדי-עפעפיים ושטניים עד כדי כך שכמעט אפשר לצפות שיהיה לו זנב מפוצל. הוא ככל הנראה מאדימאי למחצה, ויש לו עור אדמדם מעט ואוזניים מחודדות למחצה. אבל משום מה מזגו השקט של מר ספוק נמצא בניגוד דרמטי למראהו השטני. מכל אנשי הצוות שעל הסיפון, הוא הקרוב ביותר להיות שווה ערך לקפטן אפריל, מבחינה גופנית ורגשית, כמפקד על אנשים. חולשתו העיקרית היא סקרנות חתולית כמעט לגבי כל דבר שהוא “חייזרי” ולו במעט.

לטקסט במלואו.

השטן ודניאל וובסטר

03/03/2014

כששמעתי לאחרונה את “השטן ירד לג’ורג’יה“, הוא הזכיר לי שלפני שנים מספר תירגמתי את הסיפור “השטן ודניאל וובסטר” מאת סטיבן וינסנט בנה.
חיפשתי את התרגום וערכתי אותו כדי להעלות אותו לכאן, כי הוא תענוג עסיסי של ממש.
“השטן ודניאל וובסטר” יסודו ב”פאוסט” מאת גתה, והוא משתמש ברעיון העיסקה עם השטן כדי להלל את “אמריקה”, כרעיון מופשט. את הסיפור המקורי אפשר לקרוא בפרויקט גוטנברג, כאן. אפשר לקרוא עוד על הסיפור בויקיפדיה (משום מה השפה היחידה פרט לאנגלית שבה יש לו ערך משלו היא עברית דווקא).
אני ממליצה מאוד לשמוע את תוכניתו של ערן סבאג “חיים של אחרים“, המוקדשת לסיפור, כולל הקראה מתרגומו לעברית בידי א. בן צבי שיצא לאור בספרית תרמיל בשנות השישים. (תוכנית שנייה עליו, כאן, בקישור ישיר לקובץ mp3)
לסיפור מקום מכובד בתרבות הפופולרית בארצות הברית, ואזכורים שלו מופיעים ביצירות שונות. הדוגמה החביבה עלי ביותר, כמובן, היא בסדרה “מסע בין כוכבים – הדור הבא”. בפרק הפותח של הסדרה, “מפגש בפארפוינט”, עומדת האנושות למשפט על עוולותיה, וקפטן פיקארד מסנגר עליה במלוא הלהט של דניאל וובסטר עצמו, פלוס ציטוטים משייקספיר. בפרק הסוגר של הסדרה, שבע עונות אחר כך, הוא גם מנצח במשפט.
בהמשך, הסיפור עצמו:
*תודה למור רוזנפלד, שעברה על התרגום שלי לפני הפרסום
** אגב, אני מקבלת נקודת בונוס (מעצמי) כי הצלחתי להכניס את המילה “שגיב” לתרגום.

השטן ודניאל וובסטר” מאת סטיבן וינסנט בנה

I

זה סיפור שמספרים בארצות הסְפָר, במקום שבו נפגשת מסצ’וסטס עם ורמונט וניו המפשייר.
כן, דניאל וובסטר מת – בכול אופן, קברו אותו. אבל כל אימת שסופת רעמים מתחוללת סביב מארשפילד, אומרים שאפשר לשמוע את קולו המתגלגל בנבכי השמיים. ואומרים שאם הולכים לקברו וקוראים בקול רם וברור, “דניאל וובסטר – דניאל וובסטר!” האדמה מתחילה לרטוט והעצים מתחילים לרעוד. ולאחר זמן מה שומעים קול עמוק אומר, “שָׁכֵן, מה מצבה של ארצות הברית?” ואז כדאי לענות שארצות הברית עומדת איתנה, יציבה כסלע ומחושלת בנחושת, מאוחדת ובלתי מחולקת, אחרת הוא עלול לזנק הישר מתוך האדמה. בכול אופן, זה מה שסיפרו לי כשהייתי ילד. להמשך הקטע →

מבוא לתקשורת המונים / מקווייל

מבוא לתקשורת המוניםיצא לאור בתרגומי בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה “מבוא לתקשורת המונים” מאת דניס מקוויל (מהדורה שישית). את המהדורה העברית ערכו מדעית ד”ר דוד לוין וד”ר אורן סופר.
מן הכריכה האחורית:

ספרו של דניס מקווייל הוא ספר המבוא המקיף ביותר העוסק בחקר תקשורת ההמונים. הספר מציג בהרחבה את התיאוריות, הוסגיות המרכזיות והשינויים בחקר תקשורת ההמונים למן ימיו הראשונים של התחום ועד לתקופה הנוכחית.

הספר, על 730 עמודיו, הוא אבן יסוד במדעי החברה, מעניין ומאיר עיניים. העבודה על תרגומו לעברית נמשכה זמן רב, ואני שמחה מאוד שהוא נמצא כבר על המדפים ובידי הקוראים.