logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

אייקון 2016 – משחקים

18/09/2016

icon20162פסטיבל אייקון ייערך השנה בתאריכים 18-20 באוקטובר בסינטמטק תל אביב ומתחם אשכול הפיס הסמוך אליו.

אני משתתפת בשלושה אירועים:

ביום רביעי 19.10 בשעה 10:00 בבוקר – הרצאות פופ-אפ לנוער (אירוע חינם) – אוסף הרצאות קצרות בנושאים מגוונים. אני אדבר על המרת מידות בתרגום.

ביום רביעי 19.10 בשעה 20:00 פאנל “מבט אקדמי על הפאנדום” – אני אדבר על עבודת התזה שלי, “מדע בדיוני בישראל“.

ביום חמישי 20.10 בשעה 13:00 ההרצאה “מה תלבשי למסע בזמן” – פרטים כאן.

בלחיצה על הקישור תגיעו לתוכניה, ושם יש הסבר לרכישת כרטיסים.

החללית האדומה

10/09/2016

Pulp-O-Mizer_Cover_Image
בגיליון המיוחד של כתב העת “הממד העשירי” שיצא לאור לכבוד יום הולדתה העשרים של אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה התפרסם מאמר שכתבתי עם נבט טחנאי. תודה לרמי שלהבת, שערך, שיפר וגם הרשה לי לפרסם את המאמר כאן, בנוסף על כתב העת.

*

הווסת והמחזור החודשי הנשי הם תופעה טבעית שמודחקת כמעט בכל תחומי התרבות. אפילו בפרסומות שאמורות למכור מוצרי היגיינה לנשים מציגים את הווסת כמים כחולים. דיבור על הדם החודשי נחשב “מלוכלך” ו”לא מהוגן”, וקשר שתיקה, בושה ומבוכה אפף עד לאחרונה את הנושא אפילו בשיח בין נשים לבין עצמן.
אין פלא לכן שגם במדע הבדיוני ובפנטזיה אין כמעט אזכורים של הנושא. ההתעלמות נמשכת מאז ראשית ימי הז’אנר, שמלכתחילה כיוון את עצמו לנערים ועסק בטכנולוגיה ומדעים מדויקים – נושאים שנחשבו “מחוץ לתחום” לנשים. כאשר אין כמעט סופרות, קיום הקוראות מוכחש ולדמויות של נשים יש פונקציה מוגבלת, לא יכול להיות עיסוק בווסת.
ובכל זאת, פה ושם הנושא מופיע, ובדרכים מגוונות במפתיע. במאמר נציג כמה מייצוגי הווסת והמחזור חודשי בספרות הז’אנר ונבחן איך השתנה והתפתח העיסוק בהם לאורך השנים. ננסה להעלות השערות באשר לסיבות שהביאו לייצוג זה או אחר של המחזור בכל יצירה, בהתאם לשינויים שחלו בהלך הרוח ובשיח החברתי לגבי נשים ונשיות. נראה שככל שרבו הנשים שכתבו מדע בדיוני ופנטזיה, וככל שגברה הפתיחות לנושא בחברה, נפתחה האפשרות גם לערער את הטאבו שהיה על הנושאים הללו ולפתוח אותם לדיון.
להמשך הקטע →

מה תלבשי למסע בזמן?

01/09/2016

22-001לקראת כנס אייקון שייערך בסוכות אני מכינה הרצאה ומצגת של התלבושות המרהיבות מסדרת הטלוויזיה “זרה” על פי הספר “נוכרייה” מאת דיאנה גבלדון.

איך תתלבש אישה מודרנית אם תחזור בזמן? מי מאיתנו לא חשבה על כך בעצמה? בסדרת המסע בזמן “נוכריה” עוברת קלייר, אחות קרבית בריטית במלחמת העולם השנייה, לעולם המסוכן לא פחות של סקוטלנד במאה ה-18. נבחן את השמלות והקילטים שגיבורינו לובשים, מטירות סקוטלנד ועד לחצרו של לואי מלך צרפת, ונדון במשמעות שלהם.

ההרצאה מתאימה למי שקראו את הספרים וראו את התוכנית בטלוויזיה, וגם למי שלא.

כדי להכין אותה הסתמכתי על שלל מקורות, שחלקם מובאים בהמשך לטובת המתעניינים בנושא: להמשך הקטע →

אוסטן, אוסטן, אאוטלנדר

22/07/2016

LoveandFriendship1היום בשעה חמש תשודר בגלי צה”ל התוכנית “ספרים, רבותי, ספרים” שתקדיש פינה לג’יין אוסטן, לכבוד יום השנה ה-199 לפטירתה, שחל השבוע. שי סנדיק יתארח בתוכנית וציפי גון-גרוס תקריא קטע מתוך “ליידי סוזן” בתרגומי.
בנוסף, במוסף “הארץ” יש כתבה מרתקת מאת נעה מנהיים על גלגוליו השונים של רומן המכתבים לאורך השנים, כולל אזכור של “ליידי סוזן”, הכתוב בסוגה זאת (הידעתם שגם “תבונה ורגישות” נכתב מלכתחילה כרומן מכתבים? אוסטן שינתה את צורתו בהמשך, ורק אז הוציאה אותו לאור).
המתעניינים בסרט “אהבה וידידות” על פי “ליידי סוזן” מוזמנים לקרוא כתבה המתמקדת בתלבושות הסרט ולראות את הכוכבת, קייט בקינסייל, מפרשנת בשנינות כללי נימוסין של המאה השמונה-עשרה.

אפרופו תלבושות מן המאה השמונה-עשרה, כנראה שהעניין שלי בסדרת הספרים והסרטים “נוכרייה“, כבר נודע ברבים

אומברטו אקו על תבניות הסיפר בספרי ג’יימס בונד

20/07/2016

IMG_1003-001מותו של אומברטו אקו החזיר אותי למאמר שלו שקראתי במסגרת לימודי מחקר התרבות (בין השאר, לצורך העבודה שכתבתי על ספרי פטריק קים).
בזמנו קראתי את התרגום לעברית: “תבניות הסיפר ברומאנים של ג’יימס בונד ליאן פלמינג” כפי שהופיע בכתב העת הספרות 18-19, דצמבר 1974.
הפעם קראתי נוסח באנגלית של המאמר, שאולי אינו זהה לחלוטין, אבל עיקר הדברים שזכרתי נמצא בו. ציטוטים שאביא הם תרגום חופשי שלי מן האנגלית.
עניין ראשון, משמעותי, הוא נושא המאמר. אקו, איש האשכולות המוערך, פרופסור לסמיוטיקה, מנתח בהעמקה סדרת ספרים (המאמר לא מתייחס לסרטים) ששייכת במובהק לתרבות הפופולארית. והוא עושה את זה עם ציטוטים מהספרים ומתוך התייחסויות רבות למקורות שונים, בכל הטווח שבין הקאנון לאזוטריה. זה עיסוק חריג באקדמיה של שנות השבעים. להמשך הקטע →

כננת האווירונאוט

29/06/2016

spirecinder2
יצא לאור בתרגומי בהוצאת יניב הספר “כננת האווירונאוט” מאת ג’ים בוצ’ר. בשל אורכו הוא הודפס בשני כרכים, עם ציורי עטיפה שונים מעט זה מזה (עריכה: מורן שין).
הספר שייך לז’אנר המכונה סטימפאנק. חשבתי להסביר את העניין בעצמי, אבל יש כבר הסברים מעולים, כמו זה של גילי בר-הלל סמו וסקירה מצוינת כרגיל של נעה מנהיים במוסף הארץ.
ציטוט קצר מתוך ההסבר של גילי: “סטימפאנק מתייחס לכל אותן יצירות המתרחשות בעולם חלופי שבו לא התפתחו טכנולוגיות כגון האלקטרוניקה ומנוע הדיזל, אלא במקומן שגשגו טכנולוגיות שמבוססות על גלגלי שיניים ומנועי קיטור (מכאן “סטים”, קיטור) … בכך משלב הסטימפאנק בין האלגנטיות המסוגננת של העידן הויקטוריאני לבין כושר ההמצאה והיכולות הטכנולוגיות של תקופות מאוחרות יותר.”
בסטימפאנק יש המון דברים מגניבים, כמו למשל הקליפ הזה, שכולל דו-קרב נגינה במערב הפרוע או שיריון לחתולים בהדפסת תלת ממד, רלוונטי במיוחד לספר הנוכחי, שיש בו חתולים מדברים ולוחמים.

משה מלין, שהספיק כבר לפרסם ביקורת על הספר בפייסבוק, כתב:

גם בכננת האווירונאוט יש גיבור שתמיד נופל על הרגליים. הפעם זה המקורי. חתול. אליו מצטרפים, באקספוזיציה קצבית ומרהיבה, בת אצילים מבית שנפל מגדולתו, קפטן ספינת אוויר שעברו לפניו, אצילה לוחמנית, לוחם מלידה, שני מדענים מטורללים באופן חביב ואיגיוני, וכמה נבלים מוצלחים למדי.

הדיאלוגים משעשעים, כמו גם הכתיבה בכללותה; קטעי הפעולה מעולים, והאווירה הייחודית שבוצ’ר יוצר פשוט נפלאה. אפשר לעצום עיניים, לראות את מרחבי האינסוף הכחולים, כשברקע צריח עצום, רוחש פעילות, ויצורים מוזרים למחצה מפציעים פה ושם.

פרטים נוספים על הספר ואפשרות רכישה יש כאן.

ללמוד מהטובים ביותר

26/06/2016

bockיצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “ללמוד מהטובים ביותר – כללי ניהול העובדים שהביאו להצלחת גוגל” מאת לאזלו בוק, שהוא מנהל משאבי האנוש של חברת גוגל.

ברור מהכותרת במה עוסק הספר, ובחרתי להביא מתוכו דוגמה שהייתה מאתגרת יחסית מבחינה תרגומית, בשל הצורך להבהיר כמה וכמה מושגים, בלי ליצור עומס רב מדי על הטקסט והקורא (ההדגשות כאן שלי):

בגוגל יש לנו רשימות דיוור שאליהן יכול כל אדם להירשם, ושיחה הקשורה לנושא אחד מכונה פתיל. לפעמים נושא רגיש במיוחד גורם להיווצרות של פתילפלצת. ב-centithread יש יותר ממאה הודעות. ב-millithread (או kilothread … יש ויכוח על הקידומת הנכונה) הראשון שלנו היו יותר מ-1,000 תגובות. הוא התחיל בעוגה.

יום אחד בשנת 2008 הציע אחד מבתי הקפה שלנו את הקינוח הבא בתפריט ארוחת הצהריים:
עוגת קרם שוקולד-גוג’י טיבטי חינם בציפוי שוקולד-מקדמיה-קוקוס-תמרים : קרם אגוזי מקדמיה, אבקת קקאו, מקל וניל, אגבה, פתיתי קוקוס, גוג’י ברי, חמאת קוקוס, סירופ אגבה כחולה בחליטת תות, תמרי מג’הול, מלח ים.
זמן קצר אחרי שהתפריט פורסם כתב גוגלר אחד לאריק ב-Gmail, משהו בסגנון של: “זה מהתפריט של היום. אם לא תהיה תשובה טובה או פעולה מצד החברה אני אתפטר במחאה.”
הגוגלר העביר את מכתבו לכמה רשימות דיוור קטנות, ולאחר מכן העביר אותו אחד המהנדסים לרשימת הדיוור הכללית של החברה לנושאים שונים.
בהמשך הוא קבע שיא לזמן הקצר ביותר שבו נושא צבר למעלה מ-100 תגובות, והפך להיות הנושא הראשון שעבר את סף 1,000 התגובות. גוגלר אחד ספר בסך הכול יותר מ-1,300 מיילים בנושא.
עכשיו – קצת הקשר.
גוג’י ברי, פרי יער הצומח במקור בדרום-מזרח אסיה ובסין, גדל כיום בקנדה, בארה”ב ובמקומות אחרים. הוא גדל על שיחים שיכולים להגיע לגובה מטר עד שלושה מטרים, בעלי פרחים סגולים. הפרי כתום-אדום, קטן, באורך סנטימטר עד שניים, עשיר בנוגדי חמצון ובעל טעם חמוץ-מתוק. אני לא יכול לומר שאני מת עליו, אבל הוא לא רע כשמשלבים אותו בכל מיני מנות.
באותו יום באפריל החליט שף אחד להכין עוגה עם גוג’י ברי שהגיע מטיבט. כל האוכל בגוגל ניתן בחינם. כך שהעוגה היתה בחינם. עם גוג’י ברי. מטיבט. הבעיה היא שבאנגלית המילה Free פירושה גם “חינם” וגם “חופשי” או “לשחרר”. שמה הארוך של העוגה יכול היה להתפרש כמעדן מפונפן בחינם, או כקריאה לשחרורה של טיבט.
מבחינתם של גוגלרים רבים הכוונה היתה למשמעות השנייה.
גוגל פועלת ברחבי העולם כולו, ויש לנו כמה משרדים בסין. בעבור סינים רבים, טיבט היא חלק מסין – בעבר, בהווה ובעתיד. מבחינת רבים אחרים טיבט היתה וצריכה להיות מדינה עצמאית מסין. בלי קשר לגוגל, אני חושב שזאת לא הגזמה מופרזת לומר שיש כנראה מיליארד איש שחושבים כך, ומיליארד שחושבים ההיפך.
היו גוגלרים, כמו זה שכתב לאריק וכמה אלפים מחבריו הקרובים, שנעלבו עד עמקי נשמתם מהרעיון העולה משמה של העוגה, ולפיו טיבט צריכה להיות “חופשית”. כדי להבהיר את כוונתם, היו שטענו שבני המערב היו נעלבים לא פחות אם “איזה שף בלונדון” היה מציע “עוגת ויילס חופשית” או “עוגיית צפון אירלנד החופשית”. אחרים הפליגו עוד יותר בדבריהם והציעו “סירופ מייפל קוובק החופשית”, “סטייק טקסס פוליגמי” ו”חביתיות מלחמת התוקפנות של מדינות הצפון”, כדי לדרוך על יבלות אמריקאיות.

(עריכה – דנה זייברט-טל)

סדנת תרגום שלי השבוע

19/06/2016

ביום רביעי השבוע אשתתף באירוע רגע אחד #ספרים של עירית תל אביב. במשך ארבע שעות תהיה העירייה במה לא שגרתית לסופרים, משוררים, עורכים, מאיירים, מתרגמים, מגיהים, זמרים, שחקנים ויוצרים אחרים. אני מעבירה סדנת תרגום בשעה שמונה בערב, בקומה התשיעית. הכניסה ללא תשלום, אבל חשוב לדעת שמספר המקומות אצלי מוגבל (יש המון אירועים נוספים מעולים).

הטקסט שממנו נתחיל את הדיון בסדנת התרגום יהיה קטע מתוך “שלושה בבומל“, ספרו הקצת-פחות-ידוע של ג’רום ק. ג’רום. ספרו הידוע ביותר, כמובן, הוא “שלושה בסירה אחת“, והקטע שבו המספר הולך לספרייה הבריטית כדי לעיין באנציקלופדיה רפואית, ומגלה שהוא חולה בכל המחלות האפשריות, לפי סדר א-ב, הוא קלאסיקה של סדנאות תרגום. אבל בגלל קוצר הזמן בחרתי הפעם קטע אחר. והנה הוא:

THREE MEN ON THE BUMMEL
by JEROME K. JEROME
CHAPTER III

On Monday afternoon Harris came round; he had a cycling paper in his hand.

I said: “If you take my advice, you will leave it alone.”

Harris said: “Leave what alone?”

I said: “That brand-new, patent, revolution in cycling, record-breaking, Tomfoolishness, whatever it may be, the advertisement of which you have there in your hand.” להמשך הקטע →

ד”ר רות – על אהבה ושמחת חיים

16/06/2016

ruthWיצא לאור בתרגומי ספרה האוטוביוגרפי של ד”ר רות ווסטהיימר “על אהבה ושמחת חיים” (עורכת התרגום – דנה זייברט ).
ד”ר רות נמצאת כרגע בארץ ומתוכננים שני אירועי חתימה שלה בצומת ספרים – האחד בתל אביב (17.6) בדיזינגוף סנטר בשעה 11:00 והשני בירושלים (22.6) בשעה 17:00.

נהניתי לעבוד על הספר. הוא מתאר בשפה ישירה וקולחת אירועים שונים מחייה של ד”ר רות: החל מילדותה בתקופת השואה, דרך חברותה ב”הגנה” ולימודיה בסורבון בפריז ועד להופעות שלה בספינות שעשועים כשהיא בשנות השמונים לחייה.

היה נחמד במיוחד שיכולתי להתייעץ עם הכותבת בעצמה בכמה סוגיות תרגומיות, כיוון שהיא הרי דוברת עברית. בין השאר, קיבלתי ממנה אישור לכתוב על מכרה שלה שהיא “מדברת אוטוסטרדה”.

לקריאת קטעים מהספר בכתבה ב”ישראל היום” לחצו כאן.

הרצאותי הקרובות

10/06/2016

מפגשים-5-007ביום רביעי הקרוב בשעה 19:30 יערך מפגש ובו שתי הרצאות: הסופר שמעון אדף על האנלוגיה המפתיעה בין האנושי למלאכותי ובין הנשי לגברי בספרות המדע הבדיוני והמתרגמת ענבל שגיב נקדימון (אני) על האתגרים המיוחדים בתרגום ספרי מדע בדיוני בישראל.
המפגש יהיה בחלל התערוכה “מדהים! מהמם! מופלא!” במוזיאון פתח תקוה לאמנות, ארלוזרוב 30.
לפרטים ולהרשמה: 03-9286304/26 alexfr@ptikva.org.il
מחיר למפגש: 40 ₪ מחיר לסדרה: 160 ₪
דף האירוע בפייסבוק, דף האירוע באתר המוזיאון.

בנוסף, ב-22.6 אשתתף באירוע רגע אחד #ספרים של עירית תל אביב. במשך ארבע שעות תהיה העירייה במה לא שגרתית לסופרים, משוררים, עורכים, מאיירים, מתרגמים, מגיהים, זמרים, שחקנים ויוצרים אחרים. אני מעבירה סדנת תרגום בשעה שמונה בערב, בקומה התשיעית. הכניסה ללא תשלום, אבל חשוב לדעת שמספר המקומות בסדנה שלי מוגבל.

TA

אם מישהו מכם מתכוון לבוא לאחד האירועים, אשמח לדעת!

אם לא, תוכלו להזמין אותי להרצות אצלכם – בספרייה, בחוג בית או בבית הספר (יש לי התמחות מיוחדת בכיתות מחוננים!).

כל הפרטים בדף הרצאות וסדנאות.

מידה כנגד מידה

17/05/2016

13173844_1026346197445697_1248217009673214712_n

בפוסט “המידות הטובות” דנתי בהמרת מידות בין שיטות שונות בתרגום לעברית. אם אין סיבה מיוחדת שלא לעשות זאת, נהוג להמיר נתוני מרחק, משקל וכן הלאה ליחידות מטריות, המוכרות לקוראים.
הנושא עורר דיון, הן בתגובות לפוסט כאן ובפייסבוק והן בשיחות שלי עם קוראים. היו שצידדו בהמרה, כי אין צורך לסבך את הקורא העברי במידות שקשה לו לחשב (אם הוא בכלל מסוגל לזה). אחרים לעומתם תמכו בשמירה על מידות שהן אולי זרות לנו, אבל טבעיות לדמויות בספר. הדמויות של ג’יין אוסטן לא השתמשו בקילומטרים, ומידת האורך “וֶרְסְטָה”, שהייתה בשימוש באימפריה הרוסית, טבעית לרומן ישן ועוזרת לשמר בו את הניחוח הזר.
חוויית הקריאה משתנה כאשר אלמנט זר בטקסט מחייב את קורא התרגום להקדיש תשומת לב אליו, בעוד שאצל הקורא בשפת המקור הוא היה נבלע בעלילה בלי להשאיר חותם.
כשתרגמתי לאחרונה ספר מדע בדיוני, שמתרחש בעולם אחר, המרתי את כל המידות. הסופר יכול היה להמציא שיטת מדידה, אבל בחר להשתמש במידות הטבעיות לו ולקוראיו. כך יהיה גם בשביל הקורא בעברית. לעומת זאת, במקומות שבהם הסופר בחר לעשות הזרה, כולמר להשתמש במילים נדירות או חריגות, עשיתי זאת גם בתרגום שלי.
בספר אמריקאי העוסק באתלטיקה וריצות שתירגמתי לאחרונה יש כמובן נתונים רבים של מרחק ושל זמן. ברור מהקריאה שהכותב ממיר מידות מטריות לאלה שאליהן הוא וקוראיו רגילים. לכן הוא מספר על רצי מרתון שגומאים 125 מייל בשבוע באימונים, כשלמעשה ההתייחסות היא למספר העגול יותר 200 ק”מ. אחד הסיפורים בתחילת הספר הוא על רץ קנייתי, הרגיל למידות המטריות, שמתקשה לחשב בראש במהלך מרוץ את הקצב הממוצע שלו, כי הנתונים מוצגים מולו במיילים. הכותב המיר, ואני ממירה בחזרה. אבל למעשה אצל שנינו יש בטקסט הסופי מידות משני הסוגים. הוא נאלץ לתת נתונים על ריצות 5,000 ו-10,000 מטר, כי אלה המרחקים הסטנדרטיים בתחרויות העולמיות. אני מביאה תוצאות זמן לריצת מייל, כי גם זה נתון שחשוב בפני עצמו, ולא רק בהמרה לקילומטרים.

[התמונה מעמוד הומוריסטי ]

מפגשים מהסוג הרביעי – הרצאה שלי

12/05/2016

מפגשים-01 (Large)במוזיאון פתח תקווה לאמנות נפתחה התערוכה “מדהים! מהמם! מופלא!” (אוצרת: דורית לויטה הרטן)

ביום רביעי 15 ביוני בשעה 19:30 יתקיים במסגרת התערוכה מפגש ובו שתי הרצאות: הסופר שמעון אדף על האנלוגיה המפתיעה בין האנושי למלאכותי ובין הנשי לגברי בספרות המדע הבדיוני ואני על האתגרים המיוחדים בתרגום ספרי מדע בדיוני בישראל.

גם המפגשים האחרים בסדרה נראים לי מעניינים מאוד:

יום רביעי, 18 במאי, 19:30
‘רוק בחלל’ – מסטנלי קובריק, דרך דיוויד בואי ועד פינק פלויד – המוזיקאי והשדרן בועז כהן על היצירות הבולטות שהושפעו מז’אנר המדע הבדיוני בשנות ה- 60 וה-70.
מתן ברקוביץ’, מוזיקאי ויזם, על הדרך שבה טכנולוגיה מהפכנית מאפשרת לבעלי צרכים מיוחדים לבטא עצמם באמצעות מוזיקה.

יום רביעי, 6 ביולי, 19:30
אהד פישוף, מוזיקאי ואמן, במופע פרפורמנס A Lecture on Architecture, אלקטרוניקה חיה, טקסט וצילומי ארכיון הופכים לתמהיל פואטי של סאונד, ארכיטקטורה ומדע בדיוני.

יום רביעי, 20 ביולי, 19:30
הסופר והעורך יבשם עזגד בשיחה עם המתרגם עמנואל לוטם על היום שלפני והשנים שאחרי הפצצה – איך החיים בצל האפוקליפסה מעצבים את התרבות, ומה מקומו של המדע הבדיוני בדרך שבה אנחנו תופסים את ההווה.

יום רביעי, 10 באוגוסט, 19:30
הקולנוען והאוצר חן שיינברג על סרטו האניגמטי ופורץ הדרך ‘המזח’ של כריס מרקר (1962) ומבקר הקולנוע דורון פישלר על מסעות בזמן בקולנוע הפופולרי ומה הם יכולים ללמד אותנו על ההווה שלנו.

המפגשים מתקיימים בחלל התערוכה
לפרטים ולהרשמה: 03-9286304/26 alexfr@ptikva.org.il
מוזיאון פתח תקוה לאמנות, ארלוזרוב 30, פתח תקוה
מחיר למפגש: 40 ₪ מחיר לסדרה: 160 ₪

מה יש בשם (עט)?

08/05/2016

handwrose005“מה יש בשם?” שואלת יוליה (בתרגום דורי פרנס, בקישור הזה) “מה שנקרא לו שושנה ריחו יהיה מתוק תחת כל שם אחר.”
אבל הסופרת אלי נייט, שאת ספרה “רצח בקריצה” תרגמתי, משתמשת בשם עט, ומסבירה מדוע ואיך במאמר מעניין.
שמה המקורי, היא מספרת, הוא אליסון פוטר. אבל הוצאת הספרים שקיבלה לפרסום את ספר המתח הראשון שכתבה ביקשה ממנה לבחור שם אחר ל”אישיות” שלה כסופרת. “אליסון” משעמם וחסר ייחוד ואילו “פוטר” שייך להארי פוטר ולסופרת הילדים ביאטריקס פוטר, ויעשה שַׁמּוֹת בתוצאות חיפוש אינטרנטיות ואחרות.
בעולם הספרות המסחרית מקובל מאוד השימוש בשמות עט, חלקם בראשי תיבות, חלקם מייצגים למעשה יותר מאדם אחד. וכך ישבה אליסון, חשבה וחשבה, ניסתה ופסלה. היא דיברה עם חברים ואנשי מקצוע, וכל אחד מהם הביע דעה המבוססת על ניסיון חיים וסטריאוטיפים (כמו למשל, “איאן תמיד ג’ינג’י”).
בסופו של דבר בחרה בשם עם צליל נועז, שיכול לעבור טוב בשוק הבינלאומי, ואינו מרמז בהכרח על מגדר – Ali Knight.

בלי להכיר את כל התהליך הזה, בתרגום לעברית (למעשה, תעתוק השם) הייתי צריכה לבדוק מעט פרטים על זהות הסופרת, כדי לוודא שלא מדובר למשל בגבר ששמו עלי. לצערה של נייט, הנוסח העברי של שמה לא בהכרח מתקשר לפירוש המילה “אביר” (knight), אבל בעצם גם “לילה” (night) באנגלית יכול להתאים לסופרת מותחנים.

יום של ספרים בדבלין

24/04/2016

IMG_7194IMG_7176s

בתחילת מרץ השנה עמדו לרשותי יומיים בדבלין שיכולתי לעשות בהם בדיוק מה שאני רוצה. אז הלכתי לחפש ספרים ישנים (ולצלם).
האירים ידועים בחיבתם לספרים ולספרות עוד מימי הביניים, אז היו נזירים קלטיים בין בכירי הלבלרים בעולם. “ספר קלס” (Book of Kells), כתב יד מאויר משנת 800 לספירה, נחשב לאוצר לאומי אירי ומככב בתצוגה מרשימה בטריניטי קולג’, תחנת חובה לביבליופילים. ניגשתי לראות אותו ואחרי ההסברים המעניינים בתערוכה סביבו המשכתי ל”חדר הארוך”, להמשך הקטע →

אהבה וידידות

14/04/2016

ladysusanיצא לאור בתרגומי “ליידי סוזן” מאת ג’יין אוסטן בתוך הספר “אהבה וידידות”, הכולל גם את כתבי הנעורים של אוסטן בתרגומה של סטלה פנטופל.
אני מודה לעורכת מיכל לעדן וכמובן לשי סנדיק שנתן לי הזדמנות לנעוץ שיניים בממתק הזה. הנה חלק ממה שכתב שי על הספר:

ההתרגשות הרגילה שמלווה אותי בכל ספר שיוצא אצלנו גדולה פי כמה היום, כשאני מחכה לרותי מקורדובה שתעדכן אותי ש”אהבה וידידות”, התרגום הראשון לעברית של יצירותיה המוקדמות של ג’יין אוסטן, מוכן ומזומן לאיסוף.
כי בניגוד ל”תבונה ורגישות” ו”אמה” שהיו תרגומים שניים או שלישיים, זו הפעם הראשונה שאפשר יהיה לקרוא את “ליידי סוזן” ואת “כתבי נעורים” בעברית ולפגוש אוסטן קצת אחרת. אוסטן שכותבת כדי להתנסות בכל סוגה שקיימת בתקופתה כדי להתלמד, שמחברת סיפורים ומחזות שיצחיקו את בני משפחתה ושבתכל’ס, לא דופקת חשבון לאף אחד. היא כותבת מה שבא לה ואיך שבא לה. יש משהו מקסים ונוגע ללב כשרואים סופרת נולדת – מתפתחת מנערה סקרנית ושובבה עם כשרון אדיר שהניצוצות שלו נגלים גם בקטעים הבוסריים יותר והופכת אל מול עיני הקורא לסופרת בשלה ומורכבת, כותבת שמצליחה לרגש אותנו מאתיים שנה אחרי מותה.
הספר כבר נמצא בכל החנויות הדיגיטליות וכמובן באתר שלנו.

“ליידי סוזן” הוא רומן מכתבים. זה המכתב הראשון:

להמשך הקטע →