logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

ארץ מובטחת / ברק אובמה

18/11/2020

יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרו האוטוביוגרפי של ברק אובמה, “ארץ מובטחת“.
בשל אורכו של הספר והדחיפוּת, תרגמתי אותו בשיתוף פעולה עם עידית שורר ועפר קובר, והעורכת מרים קוץ התמודדה עם אתגר העריכה השלם.
700 העמודים האלה הם החלק הראשון באוטוביוגרפיה של נשיא ארצות הברית לשעבר, ומכסים את התקופה שעד לסוף כהונתו הראשונה בבית הלבן, כולל ההתנקשות באוסאמה בן לאדן. כצפוי, יש בספר התייחסויות לישראל ולתהליך השלום במזרח התיכון, אם כי הנושא פחות מרכזי ממה שנדמה לנו כאן. יש גם, כמובן, אזכורים למישל ולבנות סשה ומליה, כולל כמה אירועים שנזכרו כבר בספרה של מישל אובמה, שתרגמתי לפני שנתיים.
הספר נמצא בחנויות והספר הדיגיטלי זמין באפליקציית “עברית“.

50 גוונים של ז’אנרים פופולריים

01/07/2021

לאחרונה השתתפתי בפרויקט “50 נשים על 50 גוונים של אפור” שפורסם ב”הארץ” במלאת עשור לפריצתו של הספר המצליח. אני איפשהו בסוף הרשימה, שפתוחה רק למנויי האתר, כך שקטנים הסיכויים שהגעתם אלי, ודווקא יש לי דברים מעניינים לומר, שמן הסתם לא נכללו במספר המילים המועט שהוקצה לכל מרואיינת.

ראשית, הבהרה: “50 גוונים של אפור” הוא לא הפואנטה. אני לא אוהבת את הספר, נרדמתי בסרט, אני שותפה לרוב הביקורות השליליות על רמת הכתיבה, המסרים בעלילה וכו’. מה שיש לי לומר כמעט לא מתייחס ספציפית אליו.

מה שכן מעניין אותי, כבר שנים רבות, הוא ההיבט החברתי של ז’אנרים פופולריים בכלל ורומנים רומנטיים בפרט. בשנות התשעים כתבתי תזה על תולדות המדע הבדיוני בישראל. למדתי בין השאר על הִתקבלות של יצירות פופולריות. קראתי את הניתוח של אומברטו אקו לספרי ג’יימס בונד, שמסביר את ההנאה שאנחנו שואבים מתבניות מוּכרוֹת ובהמשך יישמתי אותו בהרצאה על ספרי הדרקונים של אן מק’קפרי.
התעמקתי במחקר פורץ הדרך של ג’ניס ראדוויי, “Reading the Romance” – היא דיברה בשנות השמונים עם קוראות רומנטיקה אמריקאיות כדי להבין מה הן מפיקות מהספרים, והתשובות היו שונות מהסטריאוטיפים שכיכבו עד אז, ומופיעים עד היום, על עקרות בית משועממות ומטומטמות. מאז נעשו כמובן ניתוחים נוספים ומתקדמים יותר. בשנה שעברה קראתי גם את הגישה של מאיה רודייל, סופרת רומנטיקה בעצמה שמגדירה אותם “ספרים מסוכנים לבנות“:
להמשך הקטע →

קוטל המלכה

19/03/2021

יצא לאור בתרגומי “קוטל המלכה“, הספר החמישי בסדרת “קלע הכשף” מאת סבסטיאן דה קסטל (עריכת התרגום: נאוה צלר).
קלן ממשיך להסתבך בצרות, הפעם בחצר המלוכה של דארום, אחרי שהוא מורח בטעות דם על דגלה של המלכה הצעירה, ונקלע לסכסוכים בין פלגים יריבים.
למזלו (לא ברור אם הטוב או הרע) נמצא איתו השותף העסקי שלו, רַייקֶס:

אם עוד לא ראיתם אף פעם חתול-סנאי, תדמיינו שאיזה אל שיכור לקח חתול שמנמן באורך קצת יותר מחצי מטר, נתן לו זנב גדול ושעיר וקרומי עור פרוותיים בין הרגליים האחוריות לקדמיות, שמאפשרים לו לדאות מצמרות עצים ולתקוע טפרים ושיניים בטרף נבחר – כלומר פחות או יותר בכל דבר שזז. אה, ואז אותו אל נתן ליצירתו מזג של גנב. וסחטן. ואולי גם רוצח, ביותר מהזדמנות אחת.

לכבוד פרסום הספר מעניקה הוצאת כתר במתנה לקוראים סיפור קצר בשם “המגית האלמנה”, ובו מֶר׳אֶסַן מקבלת אורחת מיוחדת. לקריאת הסיפור לחצו כאן.

רצח זה לא מנומס

10/03/2021

רצח זה לא מנומסיוצא לאור בקרוב בתרגומי בהוצאת עוץ רצח זה לא מנומס מאת רובין סטיבנס (איור עטיפה נהדר: אלינה גורבן).
פנו דרך שרלוק וווטסון, צמד בלשיות חדש הגיע למדף הספרים! הכירו את תלמידות כיתה ח’ בפנימיית דיפדין, דייזי וולס והייזל וונג.

הפשע הכי חמור שתלמידה בדיפדין יכולה לבצע הוא אי-עמידה בלוחות הזמנים, כך שהייזל ווֹנג כלל לא מביאה בחשבון שהיא עלולה להתעכב ולאחר את הצלצול בגלל דבר לא צפוי כמו רצח. אבל הנה על רצפת אולם הספורט מוטלת מיס בל, המורה למדעים, ללא רוח חיים! הייזל רצה לקרוא לעזרה לחברתה הטובה דייזי וולס, שתמיד יודעת מה לעשות – אבל כשהשתיים חוזרות אל אולם הספורט, הגופה של מיס בל נעלמה! צרה צרורה. הצלצול כבר נשמע והשתיים עומדות לאחר לארוחת הערב. אבל דייזי דווקא מאושרת: הנה סוף סוף התעלומה שתצדיק את הקמת מועדון הבילוש וולס את וונג!

ספר ראשון בסדרת בילוש מענגת וממכרת, שהיתה ללהיט גדול בבריטניה. להורדת פרק לדוגמה לחצו כאן.
קוראים שהזמינו את הספר במכירה המוקדמת קיבלו גם בונוס – מתכון להכנת עוגיות “זבוב מעוך” (בכלל לא מגעיל כמו שזה נשמע).
קראו ביקורת על הספר מאת לי עברון באתר הפנקס.

מחול הסוסים

15/02/2021

מחול הסוסיםיצא לאור בתרגומי בהוצאת ידיעות מחול הסוסים מאת ג’וג’ו מויס (עריכת התרגום: אירית מילר). במהלך תרגום הספר נחשפתי לעולם האקזוטי של אילוף סוסים לביצועי אקרובטיקה מורכבת, ואני עדיין לא בטוחה מה דעתי עליו.
על הספר:

כשסבא של שרה מעניק לה סוס יפהפה בשם בּוּ – בתקווה שיום יבוא והיא תלך בעקבותיו ותצטרף ל”לֶה קַאדְר נוּאָר”, בית הספר הצרפתי לרכיבה עילית, הרחק מהשכונה המתפוררת שבה הם מתגוררים – היא מאמנת אותו בפארקים ובסמטאות העיר. אבל אז סבה של שרה נופל למשכב, ושרה נאלצת לתמרן בין טיפול בסוס לבין לימודים בבית הספר וביקורים בבית החולים.

נטשה, עורכת דין צעירה, מנסה להשיג איזון בחייה לאחר כישלון נישואיה: שיקול הדעת המקצועי שלה מוטל בספק, החבר החדש שלה מתברר כאכזבה והיא נאלצת לחלוק את ביתה עם בעלה לשעבר. למרות זאת, כששרה בת הארבע-עשרה מתגלגלת לעולמה, נטשה מחליטה לקחת את הנערה תחת חסותה.
אבל שרה נושאת איתה סוד. סוד שישנה את חייהם של כל המעורבים בדבר לנצח.

ג’וג’ו מויס, מחברת רבי-המכר “ללכת בדרכך”, “הנערה שהשארת מאחור”, “מתנת כוכבים” ועוד, ואחת הסופרות האהובות בעולם, ברומן רחב יריעה ומרגש על חברות ועוצמה, ועל האופן שבו גם השינויים הקטנים ביותר יכולים לחולל ניסים.

קמלה האריס – בדרך שלה

25/01/2021

קמלה האריס בדרך שלהיצא לאור בתרגומי הספר “קמלה האריס – בדרך שלה” מאת דן מוריין (עריכת התרגום: רתם כסלו), ביוגרפיה של סגנית הנשיא החדשה של ארצות הברית. הספר זמין לרכישה דיגיטלית ויגיע מודפס לחנויות בקרוב.

אין כמעט פרט אחד שגרתי לגבי קמלה האריס, ואף על פי כן, סיפורה האישי מייצג גם את הטוב ביותר שיש באמריקה.
אביה, יליד ג’מייקה ומרצה בכיר לכלכלה, ואמה, חוקרת סרטן שהיגרה מהודו בגיל 19 כדי לזכות בהשכלה טובה יותר, נפרדו כשקמלה היתה בת חמש, והאם גידלה אותה ואת אחותה הצעירה בכוחות עצמה. את תחושת הצדק החברתי שלה קיבלה קמלה משני הוריה, אולם מאמה ירשה מוסר עבודה, תשומת לב לפרטים ויותר מכול – כישרון לעקיפת דלתות נעולות.
מילדותה הצנועה באוקלנד, דרך ימיה כאקטיביסטית באוניברסיטת הווארד, צמחה האריס להיות אישה קשוחה, חכמה, חרוצה ושנונה. תפגשו כאן את האריס התובעת המשפטית מטילת האימה שהתקדמה במהירות; הציגה דרכים חדשניות לנטרול כנופיות פשע ולהגנה על עובדות ועובדים בתעשיית המין כששימשה כתובעת מחוזית בסן פרנסיסקו; ונהפכה לפרקליטת המדינה השחורה הראשונה בהיסטוריה של קליפורניה.
האריס, אסטרטגית וחריפה, לא חששה להיות קשוחה בפוליטיקה הדורסנית של קליפורניה, אבל גם היתה מסוגלת לרסן את מתקפותיה כשזה היה נחוץ; היא לא נרתעת מנטילת סיכונים וקיבלה החלטות נועזות כמו להתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית חמש שנים בלבד אחרי תחילת כהונתה כפרקליטת המדינה, או כמו לתמוך במועמדותו של ברק אובמה כשסיכוייו עוד נחשבו קלושים; והיא לא נותנת לכישלון לרפות את ידיה: אחרי שלא הצליחה לקבל את המינוי למועמדות לנשיאות בעצמה ניהלה קמפיין מבריק מאחורי הקלעים כדי להשיג את המועמדות לתפקיד סגנית הנשיא לצדו של ג’ו ביידן.

הרפּוּן

22/12/2020

הרפון“הרפּוּן” מאת עו”ד ניצנה דרשן-לייטנר וסמואל כץ יצא לאור בתרגום שלי ושל אסנת הדר ובעריכה של תמי בורשטיין, דרך חברת GATS Translations.
הספר, שהיה רב-מכר בארצות הברית, מציג את הסיפור האמיתי שלא סופר עד כה על היחידה המיוחדת שהקים ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, במטרה אחת – להלחם במימון הטרור ברחבי העולם.
פרטים נוספים על הספר והמלצות עליו אפשר לקרוא כאן.
“הרפּוּן” מצטרף לספרים אחרים שתרגמתי מאנגלית, למרות שעיקר תוכנם, או לפחות חלק ממנו, מתמקד בישראל ובישראלים. תרגום כזה הוא פחות העברה משפה ומתרבות אחרת אל העברית הישראלית, ויותר החזרה של טקסט “הביתה”. אני מקווה שיעניין קוראים רבים כאן, נוסף על הקוראים עד כה ברחבי העולם.

תותים / אנתולוגיית תרגומים

22/10/2020

באוגוסט 2019 השתתפתי במשך שבועיים בלימודי ספרות סקוטית במסגרת בית הספר ללימודי קיץ של אוניברסיטאות סקוטלנד ( SUISS, Scottish Universities’ International Summer School). החוויה הנהדרת התאפשרה בזכות מלגה למתרגמים הניתנת לזכרו של אדווין מורגן, משורר ומתרגם בולט, יליד גלזגו וחבר סגל באוניברסיטה שלה, שהוכתר למשורר הלאומי של סקוטלנד בשנת 2004.
“תותים” הוא אחד משיריו המוכרים והאהובים ביותר של מורגן, וכעת יוצאת לאור אנתולוגיה של שבעה תרגומים לשיר, בהם תרגום שלי לעברית, יחד עם דברי הסבר של המתרגמות והמתרגמים לפרשנויות שלהם לשיר ולדרכים שבהן העבירו אותו לשפותיהם.
אירוע השקה לספר ייערך באופן מקוון, ב-16 בנובמבר 2020 בשעה 21:30 (שעון ישראל). אשמח אם תצטרפו איתי לעורכים אנה ויסר, קאלום רודג’ר וקטי הייסטי, למשורר ראסל ג’ונס ולמשתתפים נוספים. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום, נדרש רישום מראש בקישור.

הנה השיר המקורי לצד התרגום שלי לעברית, ובהמשך הערותיי לתרגום המופיעות באוסף, מותאמות לקהל הקוראים בעברית.

תותים
כאלה תותים
יחידים במינם
אכלנו ביום
לוהט על המפתן
יושבים פנים
אל פנים
ברכיך בין ברכיי
על הצלחות הכחולות
נצצו התותים
בשמש החמה
טבלנו בסוכר
מצליבים מבטים
בנגיסות איטיות
עד העונג הבא
הצלחות הריקות נחו
על האבן יחדיו
מזלגות מוצלבים
ואני רכנתי אליך
בין זרועותיי
מתיקות באוויר
טעם תותים
בפראות אסוּפית
מפה להוט
בזיכרוני חוזר שוב
אשען מעליך
ואוהַב אותך

השמש תכה
במה שנשכח
שעה ובה
חום עז
וסערת קיץ
ברקים בגבעות

והגשם ישטוף את הצלחות

Strawberries
There were never strawberries
like the ones we had
that sultry afternoon
sitting on the step
of the open french window
facing each other
your knees held in mine
the blue plates in our laps
the strawberries glistening
in the hot sunlight
we dipped them in sugar
looking at each other
not hurrying the feast
for one to come
the empty plates
laid on the stone together
with the two forks crossed
and I bent towards you
sweet in that air
in my arms
abandoned like a child
from your eager mouth
the taste of strawberries
in my memory
lean back again
let me love you

let the sun beat
on our forgetfulness
one hour of all
the heat intense
and summer lightning
on the Kilpatrick hills

let the storm wash the plates

בתרגום השיר לעברית היו לי שני שיקולים עיקריים.
ראשית, השיר מצייר תמונה ספציפית, שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות בישראל – אצלנו תותים הם פרי חורפי, וגשם כמעט אינו יורד בקיץ, ודאי שלא מגיע לדרגת סוּפה. בניסיון לדמיין סצינה לוהטת מקבילה בארץ ראיתי בעיני רוחי את שני האוהבים מתענגים על אבטיח מתוק ואדום על חוף הים, כשגלי הים התיכון מתנפצים על החול סביבם. למעשה, יכול אפילו להיות שאירוע כזה התרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה, בזמן שמורגן ביקר בתל-אביב ובחיפה (הוא סירב מצפונית להילחם והתנדב לחיל הרפואה הבריטי).
אבל לא הייתה לי כוונה לעשות לוקליזציה. רציתי שהקוראים יחוו את מה שמורגן כתב באווירה הטבעית לו (גם אם החלטתי לכתוב “גבעות” בלבד ולא לכלול את השם הלא מוכר “קירקפטריק”). לשם כך ניסיתי לשמר היבטים רבים ככל האפשר של השיר, אבל הזזתי חלק מהם מפה לשם, והשתמשתי בפְּסיחה השירית בשורות שונות מאלה שהייתה בהן במקור. כיוון שהעברית היא שפה תמציתית מאוד, כל השורות פרט לאחרונה הן בנות שתיים או שלוש מילים בלבד.
המכשול השני שעמד בפני היה המִגדוּר החזק של העברית. כמעט אי אפשר לומר בה דבר מבלי לציין מין דקדוקי של הדובר.ת, הנמען.נת או מושא הדברים. על פי הבנתי, העמימות המגדרית מרכזית בשיר, שנכתב בתקופה שבה הומוסקסואליות הייתה עבירה על החוק. מורגן יכול היה לכתוב באנגלית מבלי להסגיר את עצמו. אני הייתי צריכה למצוא דרכי ביטוי עקיפות, שחלקן גבו מחיר מהשיר.
התרגום, כפי שהוא כתוב כרגע, יכול להיקרא ככזה הדן במאהב או במאהבת. אבל אם הטקסט ינוקד, כנהוג בשירה, או יוקרא בקול, תתחייב בחירה באחת מהאפשרויות על חשבון השנייה.

הערות על כמה בחירות תרגומיות:
* תיאור התותים המופלאים כ”יחידים במינם” מעשיר את הטקסט מראשיתו באזכור של חד-מיניות.
* “עד העונג הבא” לקוח משיר של להקת המכשפות (מלים ולחן: ענבל פרלמוטר, 1994), ובתרבות הישראלית יש לו קונוטציות חד-מיניות.
* “טעם תותים” – אליטרציה קצרה וקולעת ששימחה אותי.
* “בפראות אסופית” – החלק הזה של השיר הציב בפני את האתגר הגדול ביותר, בשל כפל המשמעות של “abandoned like a child” – גם ילד נטוש וגם שכרון חושים לא מרוסן. הניסיון לבטא את מלוא המשמעויות הוא כנראה הפשרה הגדולה ביותר בתרגום.

קסם של הורות

21/10/2020

יצא לאור בתרגומי “קסם של הורות” מאת הדוויג מונטגומרי (עריכת התרגום – מורן שין).
מונטגומרי היא פסיכולוגית מנוסה והספר נעים לקריאה (גם ויזואלית), מנחם ומועיל. הוא מצטרף לספר קודם שתרגמתי, “הספר שהייתם רוצים שההורים שלכם יקראו” מאת פיליפה פרי בז’אנר ספרי ההורות שאינם מתמקדים בפרטים הקטנים של חיי היומיום אלא מבקשים לפתח גישה הוליסטית התומכת בבריאות הנפשית של כל בני המשפחה לאורך זמן.

איך נצליח לגדל ילדים מאושרים? איך נטפח בהם ביטחון עצמי? איך נכין את הילדים להתמודדות עם עצב בעתיד? עד כמה מותר לכעוס? מהי הטעות השכיחה ביותר של הורים? ומהו התפקיד החשוב ביותר של הורים לפעוטות ולמתבגרים?

קסם של הורות הוא ספר הדרכה יסודי ותמציתי להורים במאה העשרים ואחת. הדוויג מונטגומרי, פסיכולוגית ומטפלת משפחתית עתירת ניסיון מנורווגיה, מכוונת כל אם, אב או בעלי תפקיד הורי כלשהו לעבר המטרה שכולנו רוצים בה: ילדים ומבוגרים מרוצים מעצמם ושמחים בחלקם – לבד, וגם יחד איתנו.

קסם של הורות הוא ספר חכם ופשוט שינחה אתכם כיצד להיות ההורים שאתם רוצים להיות. הוא עושה זאת בשבעה שלבים ברורים, כולל התמודדות עם קשיים רגשיים, גבולות ומערכות יחסים, וכן עבודה עצמית משמעותית. הספר הייחודי הזה הוא פרי של עשרות שנות מחקר וניסיון מעשי, ומביא עצות ושיטות נבונות שיעניקו להורים את הכלים הדרושים להם כדי להנחות את ילדיהם – ואת עצמם – בדרך אל האושר.

כובל הנשמות

28/07/2020

כובל הנשמותיצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר כובל הנשמות מאת סבסטיאן דה קסטל. זהו הספר הרביעי בסדרת הפנטזיה המצליחה “קלע הכשף”, שאת שלושת הקודמים בה תרגמה לי עברון. העורכת נאוה צלר עזרה לי לשמור על הסגנון שנקבע לסדרה, ואין ספק שחלק מהאתגר היה הקפדה על אחידות במונחים ובמשלב.
“קלע הכשף” היא סדרת פנטזיה לנוער, מלאה אקשן, הרפתקאות והומור, בעיקר בזכות דמותו של חתול-סנאי עוקצני ומסריח בשם רייקס.
בעתיד צפויים לצאת לאור גם הספר החמישי והשישי בסדרה.

הכשף השחור שבקלן מתחזק, ואיתו החשש מפני עתיד של שיגעון ורצח. מיואש, קלן מחליט לצאת למסע במדבר בעקבות נזירים מסתוריים שיוכלו לרפא אותו מהקללה השחורה. אבל המדבר טומן בחובו סודות קטלניים, ועד מהרה קלן מגלה שמחיר הצלתו עלול להיות גבוה ממה שהוא מוכן לשלם.

“מה תלבשו למסע בזמן?” אתר חדש

21/06/2020

אני שמחה להכריז על האתר החדש שלי, “מה תלבשו למסע בזמן?” ובו מאגר מידע נרחב על תלבושות היסטוריות וההיסטוריה של האופנה. מעכשיו אפרסם מאמרים בנושאי תלבושות רק באתר החדש, ואני מזמינה אתכם להירשם לקבלת עדכונים גם ממנו.
כבר עכשיו תוכלו למצוא שם פוסט על מינוח יוצא דופן בתרגום העברי של “חלף עם הרוח“, את סיפורה של חיילת מעוטרת במלחמת העצמאות של ארצות הברית, ודיווח על שחזור שמלת כלולות סקוטית מהמאה ה-18. יש גם ריכוז המלצות שלי לצפייה, האזנה וקריאה בנושאי אופנה היסטוריים.
אשמח מאוד אם תבקרו באתר החדש וגם תספרו עליו לאחרות ואחרים שהנושא יכול לעניין אותם.
הצטרפו אליי למסע בזמן!

אדרות הלחש

27/04/2020

אדרות הלחשיצא לאור בתרגומי בהוצאת עוץ אדרות הלחש מאת דיאנה ווין ג’ונס (איור עטיפה: קתלין ג’נינגס).

הילדים במשפחה של טנאקווי תמיד ידעו שהם שונים מבני הכפר שבו גדלו, אבל עד שהתחילה המלחמה עם הכופרים, הם לא ידעו כמה שונאים אותם על כך. כעת הם נאלצים לברוח מהבית היחיד שידעו, ולצאת למסע לאורך הנהר הגדול, שבני הכפר סוגדים לו כאילו היה אל. בין אסונות טבע לאסונות מעשה-אדם, האחים ממשיכים לשוט לעבר הים – אבל האם הם נמלטים מסכנה אחת, רק כדי להיקלע לסכנה גדולה יותר?

את סיפור המסע אורגת טנאקווי, הלכה למעשה, עם חוטי צמר על נול. אט-אט הופכת האריגה לאדרת מפוארת, בה שזורים עתיד ועבר, מציאות ואגדה.

בדרך מקרה גיליתי שיר של דליה רביקוביץ’, שתואם באופן מצמרר למתרחש בספר, למרות שככל הנראה אין ביניהם שום קשר (השיר נכתב ב-1953, לפני שנכתב “אדרות הלחש”, ומן הסתם דיאנה ווין ג’ונס לא קראה אותו).

[פגעתי קני סוף]

“ודְָמיִתִי אמִּךֶָ”
הושע ד

פָּגַעְתִּי קְנֵי סוּף וּמֵימָיו שֶׁל נָהָר
וּפֶתַע דָּמְתָה לִי הַתְּהוֹם כְּאִמִּי;
וְלִי הִיא קְָראָה, וְלִי הִיא קָרְאָה
וְהִיא לֹא תִּלְאֶה עוֹד מִקְּרֹא לִי בִּשְׁמִי.

נָבְטוּ בִּי גַּלִּים בְּעֵינַיִם רַבּוֹת,
פָּצְרוּ בִּי קְנֵי סוּף כְּאַחֵַי בְּנֵי אִמִּי.
וְלִי הִיא קְָראָה, וְלִי הִיא קְָראָה
הַתְּהוֹם הַיְּרֻקָּה שֶׁדָּמְתָה כְּאִמִּי.

רָאִיתִי אִמִּי לְמַלְּטֵנִי בָּאָה,
בִּקְּשָׁה לְקַחְתֵּנִי הַבַּיְתָה אִמִּי.
שָׁלְחוּ בִּי קְנֵי גֹּמֶא כַּפּוֹת גִּבְעוֹלִים
וַתֵּרֶא אִמִּי כִּי יָצָא גְּזַר דִּינִי.

השיר פורסם בכרך “השירים הגנוזים” של רביקוביץ’ והוצג בערב “הכל אודות אמא – רועי חן ומשה סקאל בזוּם על אמהות בספרות” (לחצו על הקישור לצפייה מרתקת).

אפשר לקנות את “אדרות הלחש” ישירות מהוצאת עוץ. ברכישת כרטיסיה של 5 ספרים מכל קטלוג ההוצאה המחיר משתלם במיוחד והספרים יגיעו במשלוח הישר אליכם.

קרעפלעך או קובה?

24/04/2020

התחלתי לשמוע את “Heartburn*” של נורה אפרון בהקראה של מריל סטריפ. כיף לא נורמלי. ופתאום היה לי רגע של קליק.
בפרק השני היא מספרת על הפסיכולוגית היהודיה שלה בניו יורק והבדיחה החוזרת אצלה: על הילד היהודי שמפחד מקרעפלעך, ואימא שלו לוקחת אותו למטבח ומראה לו שלב אחרי שלב את ההכנה – שזה בצק כמו שהוא אוהב, ומילוי בשר כמו שהוא אוהב. בסוף הוא מבין שהתוצאה היא קרעפלעך, צורח ובורח.

נו, וזה בדיוק כמו הפרק ההוא ב”שכונת חיים” שבו יוני מפחד מהקובה שאימא שלו מכינה, למרות שהיא מראה לו את תהליך ההכנה, בצק הסולת שהוא אוהב והבשר שהוא אוהב. בסוף יוני צורח ובורח. (לחצו על הקישור כדי לראות את הקטע בארכיון “כאן”)

ככה שזה בדיוק כמו התזה המרכזית של הדוקטורט שתרגמתי, ועליו מבוסס ספרו של רמי קמחי, “שטעטל בארץ ישראל“: סרטי הבורקס (והנגזרת שלהם בשידורי הטלוויזיה החינוכית) מבוססים על ספרות יידיש קלאסית, כולל הסיפורים שלה שעברו גם לניו יורק.


*צביטה בלב מאת נורה אפרון בהוצאת כתר, תרגמה מאנגלית: אורית הראל, עיצוב עטיפה: נועה שניר, 180 עמודים. הספר ראה אור לראשונה בעברית בשם “צרבת” בתרגומו של אריה בובר (זמורה ביתן, 1987). כדאי לקרוא את הפוסט הזה של “מטבח קריאה” עם ביקורת נחמדה על הספר וגם מתכון מתוכו.

מי יודע מדוע ולמה לובשת ויקטוריה פיג’מה?

17/04/2020

ברוח הימים האלה, הרצאה ב-zoom, שתוכלו להצטרף אליה מהבית, בטרנינג.
אני בטוחה שלרבים מכם חשוב לדעת מה היו בגדי הבית של פעם, וזאת ההרצאה שתסדר לכם את המצנפת על הראש.
הכירו את השמלה המעופפת, את החלוק של הוויקטוריאני שאוהב להיות בבית עם התה והספרים הישנים, את השדרוג שמאפשר להתכרבל (חלקית) במחוך ואת הסודות המוצפנים של סיר הלילה.
זוהי הרצאה מתאימה במיוחד לתקופת הבידוד הנוכחית, שבה רובנו לובשים בגדי בית.
מוזמנים לצפות:

הציורים:
Marquise de Marigny by Alexander Roslin, 1767
Maurice-Quentin de La Tour by Pierre-Louis Laideguive, 1761

הזמן הוורוד ופודקאסטים נוספים

14/04/2020

נהניתי להתראיין לפודקאסט “מינהר הזמן” בשיחה שהנושא המקורי שלה היה “הזמן הוורוד (והכחול)”, אבל התפרסה לסוגיות רבות לפניו, מאחוריו ומצדדיו של הנושא הזה.
דיברתי עם ערן מינהר, בין השאר, על התפתחות סוגי הצבעים לטקסטיל, על הבחנות שונות בין בגדי גברים ונשים, ואיך הן משתנות לאורך הזמן, על בנים בשמלות ובחליפות ורודות, על בנות במכנסיים, על תרבות הצריכה ואיכות הסביבה.
בדף הפייסבוק שלי, “מה תלבשו למסע בזמן?” אפשר לראות תמונות נוספות והסברים עליהן, כפי שעלו בפודקאסט.
אני ממליצה לשמוע פרקים נוספים של “מינהר הזמן” וגם פודקאסטים נוספים, ביניהם “האחיות גרים“, “קרן עושה סדר“, “המובן מאליו“, “התשובה“.
באנגלית אני אוהבת פודאקסטים על ההיסטוריה של האופנה, ביניהם “Dressed“, “Dress: Fancy“.