logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

מאמרים בתרגומי

27/03/2015

IMG_1073
הפעם, כמה הפניות למקומות אחרים:

הספד של ויל ויטון ללאונרד נימוי, שגילם את מר ספוק ב”מסע בין כוכבים”

בזכות מר ספוק אני יכולתי להיות הילד המשונה שבסופו של דבר גדל להיות מבוגר קצת פחות משונה, אבל לאונרד נימוי הוא שהפיח חיים במר ספוק, והוא שאיפשר את קיומה של “מסע בין כוכבים” – ושל כל סדרת מדע בדיוני טלוויזיונית מאז 1966.

מותו של האמן, הולדתו של היזם מאת ויליאם דרסביץ באתר המרכז האקדמי שלם

המחשבה על האמן כגאון בודד –תפיסה תרבותית רבת עוצמה, המשפיעה השפעה מכריעה על האופן שבו אנחנו חושבים על יצירתיות בכלל – מיושנת כבר מזה עשרות בשנים… גישה חדשה צומחת וגדלה החל מתחילת האלף החדש בקירוב, ומחוללת תהליך המעצב מחדש את מהותם של האמנים

חייבים לדבר על TED מאת בנג’מין ה’ ברטון באתר המרכז האקדמי שלם

במישור החברתי, השורה התחתונה היא שאם אנחנו משקיעים בדברים שעושים לנו הרגשה טובה אבל לא עובדים ולא מרכזים מאמץ בדברים שלא עושים לנו הרגשה טובה אבל עשויים לפתור בעיות, הרי שייעשה קשה יותר ויותר, איך לומר, לפתור בעיות.

להזכירכם, יש שני אירועים שלי בכנס “עולמות” בפסח:
תרגום – מבוא פנטסטי” – הרצאה לילדים ונוער (גם מבוגרים מוזמנים) ו”עיר של דמויות שקמות לתחיה“, תחרות תחפושות מעולם “בני הנפילים”.

ועוד שלוש הפניות מעניינות:

המתרגמת שירלי פינצי לב כותבת על נקודת המפגש בין גרמנית לאיטלקית
כתבה משעשעת הסוקרת טרנדים בכריכות ספרים (כולל ספר שאני תרגמתי)
שרשור המלצות על ספרים מרתקים בעמוד הפייסבוק של הסופרת דיאנה גבלדון (באנגלית)

שרה עם דרקונים

13/03/2015

dragnflightכנס “עולמות” למדע בדיוני ופנטסיה יערך ב-6-8 לאפריל 2015 במתחם אשכול פיס בתל-אביב. הפעם לא אעביר סדנת תרגום אלא הרצאת מבוא על תרגום בכלל ותרגום פנטסיה ומד”ב בפרט. ההרצאה מתאימה מגיל 7 ומעלה.

לאחרונה הושק אתר אינטרנט חדש למדע בדיוני ופנטזיה, המציג מאות שעות של תוכן וידאו – סרטים מהארץ ומהעולם, סדרות רשת, ערוץ מוסיקה שכולו מוקדש למדע בדיוני ומבחר אירועים שצולמו במסגרת כנסי המדע הבדיוני והפנטזיה בישראל במהלך השנים האחרונות. כתובת האתר: vod.sf-f.org.il
אחד הקטעים המוצגים הוא הפאנל “שרה עם דרקונים” שנערך בכנס אייקון 2012 ועסק בסופרת אן מק’קאפרי.
בפאנל משתתפים ד”ר קרן לנסמן, נעמי כרמי, אהוד מימון, גלי גולן ואני. מן הקהל מוסיפים דברי טעם גם המתרגמים יעל סלע-שפירו ועמנואל לוטם.
אמת, איכות השמע של הסרטון לא אידיאלית, והמשתתפים מדברים בקצב רצחני שעוד מקשה על ההבנה.
מצד שני, לדעתי (המשוחדת) הדיון מעניין, ועוסק בין השאר בספרות ז’אנרית בכלל, וספרות מדע בדיוני ופנטסיה בפרט, כולל המעבר ביניהן שעושה מק’קאפרי. הקטע הרצוף הארוך ביותר שלי מתחיל בסביבות 37:30, וכולל אזכור של אומברטו אקו והשוואה בין ג’יימס בונד לדרקון.

בעבר כתבתי על מק’קאפרי וספריה בפוסטים “קינת דרקונים” ו”פיית הבלעחס“.

מבוא לתרגום על פי “קפטן תחתונים”

05/03/2015

בשבוע שעבר דיברתי עם כיתות ג’ וד’ בבית הספר “הר גילון” על תרגום ועבודתי כמתרגמת. באתי בהזמנת הספרנית של בית הספר, ששמחה על ההזדמנות להעשרת חומר הלימוד בנושא השפה והספרות. הקהל היה קשוב ומלא עניין והילדים שאלו שאלות מצוינות. אני כותבת על הביקור בהרחבה כיוון שכמה מחברי המתרגמים כבר שאלו איך מציגים את הנושא בפני ילדים. בסוף הפוסט אני מביאה כמה עצות לשיחה עם ילדים צעירים יותר, בני 4-6.
בפתיחת השעור הצגתי את עצמי: אמא של אופיר ומתרגמת ספרים מאנגלית לעברית. הסברתי שאני מקבלת ספר באנגלית (הראיתי את העותק המקורי של “שומרת הדרקונים”) ויוצרת ממנו ספר בעברית (הראיתי לצידו את הספר שיצא בארץ בהוצאת גרף).
בשלב הזה אני אוהבת להרשים את הילדים בעזרת מילון שמן במיוחד – תמיד מעורר קריאות התפעלות. אני גם מוסיפה כמה מילים על עבודה בבית, בניגוד לנסיעה לעבודה במקום אחר.
ולעניין עצמו. בזמן התרגום אני פותחת במחשב שני חלונות: הקובץ באנגלית משמאל, הקובץ בעברית מימין, ומתחילה לתרגם את הספר, משפט אחרי משפט. כשאני מגיעה לסוף הספר אני קוראת את התרגום ומתקנת את מה שצריך: שגיאות כתיב, מונחים שצריך לברר, דברים שצריך לשנות אולי בהתחלה בגלל משהו שקורה בסוף הספר.
בסוף העבודה הזאת אני שולחת את הקובץ לעורכת (או עורך) שעוברים על התרגום, משווים אותו למקור ומתקנים מה שצריך. אנחנו מתייעצים בינינו וכשהתרגום מוכן שולחים אותו לעימוד, כלומר סידור של הטקסט על הדפים, כולל איורים, אם יש. ואז ההוצאה מדפיסה את הספר בבית הדפוס ושולחת לחנויות.
בתור דוגמה בסיסית ביותר, ומוכרת לכולם, הראיתי לילדים את הספר “The Cat in the Hat” מאת ד”ר סוס באנגלית, ולצידו התרגום לעברית של לאה נאור: “חתול תעלול”. דיברנו על הדימיון והשוני ביניהם: כיוון הכתיבה השונה של שתי השפות מחייב פתיחה הפוכה של הספר, ולכן גם הציור על הכריכה הפוך בכיוונו. להמשך הקטע →

פעולות מתוחכמות ב”חפש החלף”

23/02/2015

כנס אגודת המתרגמים בישראל בשבוע שעבר היה מוצלח מאוד, מהנה ומעניין. כל הכבוד לצוות המארגן, ובראשו שרה ירקוני ושריתה קראוס.

אני רוצה להציג בקצרה נושא חדש לחלוטין שנחשפתי אליו בכנס, והוא פעולות מתוחכמות באפשרויות החיפוש וההחלפה של מעבד התמלילים וורד.
הנושא עלה בהרצאתה של אלן סינגר על הכנה והמרה של קבצים, וגם בהרצאה אחת נוספת לפחות. אציג אותו בקצרה, ומתוך הבנה שהוא מאפשר פעולות מתוחכמות בהרבה.
להמשך הקטע →

ממצאים נדירים

10/02/2015

typeremingtongfairy002במהלך שיפוצים בבלצ’לי פארק התגלו ניירות טיוטה של אלן טיורינג ששימשו כחומר בידוד לגג. החומרים שהתגלו נדירים, למעשה חד-פעמיים, כיוון שבסוף מלחמת העולם השנייה הושמד רוב-רובו של החומר ששימש לפיצוח הצפנים הנאציים, מטעמי ביטחון.

וזה הזכיר לי את הקטע האלמותי הבא מתוך “שלושה בסירה אחת” מאת ג’רום ק. ג’רום (בתרגומו של יאיר בורלא):

מסתבר, שאבות אבות אבותינו היו בעלי טעם אמנותי מצוין, שהרי כל שכיות החמדה ואוצרות האמנות של ימינו, שנחפרו מן האדמה בעמל רב, לא היו אלא כלים של יום-יום לפני מאות בשנים…
קחו, לדוגמה, את כלב החרסינה, המקשט את שולחן הלילה בחדרי. זהו כלב לבנבן, עיניו כחולות-טרוטות, חטמו אדום חִורין, עטור שני כתמים שחורים. ראשו מתוח לצדדים באורח משונה ומאומץ והבעת פניו אומרת חביבות גובלת בטמטום. אין הוא מוצא חן בעיני. מנקודת מבט אמנותית הוא אפילו מעורר בי מורת-רוח עצומה… אולם בעוד חמש מאות שנה, יש להניח, שאיזה ארכיאולוג מושבע יחפור אי שם בנבכי העבר ויעלה את כלבנו ממעמקי האדמה, חסר שתי רגלים, קצוץ זנב וחרומף. הוא ינוקה בזהירות במברשת רכה ויירחץ בחומרים מיוחדים ויועמד אחר כבוד במקום, אשר בו יוכלו הבריות לבחון אותו ולרדת לעמקה של אמנות אמיתית. הם יתפעלו מגונו המופלא של חטמו ויביעו אלף השערות ואחת לגבי יופיה המופלא של אותה חתיכת זנב שאבדה לנצח מקרב שכיות האמנות…
אלפי שוחרי אמנות יעמדו משתאים למראה העיצוב המופלא של ידית סיר הלילה של בננו הקטן, או לנוכח העיבוד הנפלא של טבעת המוצץ, שתחבנו אל פיו, שעה שנלאינו נשוא את זעקותיו.

אגב, מומלץ להמשיך גם לידיעות נוספות על בלצ’לי פארק מהאתר שאליו קישרתי בידיעה הראשונה.
ולקרוא את “שלושה בסירה אחת“. כן, גם בפעם האלף.

אלן טיורינג – האניגמה: סרטונים וקישורים

06/02/2015

אספתי כמה קישורים טובים הנוגעים לאלן טיורינג ולביוגרפיה שלו מאת אנדרו הודג’ס שיצאה לאור בתרגומי.

במסגרת יחסי הציבור של הספר, והסרט המבוסס עליו, “משחק החיקוי”, התראיינתי בתוכנית טלוויזיה על הסרט (והיא מובאת כאן) ולתוכנית “רבע לדיגיטל” בגלי צה”ל (קישור להאזנה). בערוץ הראשון שודרה כתבה על טיורינג, באותו הקשר.

ועוד:

ראיון של אבי בליזובסקי אצל ליאת רגב בתוכנית “מעבירים לראשון”, ב-23 ביוני 2012, לכבוד 100 שנה להולדתו של אלן טיורינג.

האניגמה של טיורינג – הרצאה מפי ד”ר כרמל ויסמן

מחווה מטעם מחלקת המתמטיקה של אוניברסיטת קיימברידג’ (אנגלית)

סטיבן פריי וצוות הקומיקאים של QI דנים באניגמה ובטיורינג. בין השאר, פריי מספר ששאל בכיר בחברת אפל האם הלוגו של החברה קשור להתאבדות של טיורינג, ונענה שהסיפור לא נכון, וחבל. (אנגלית)

הסבר מפורט עם הדגמה של פעולת הבומבה, המכונה שנבנתה לפיצוח האניגמה. (אנגלית)

כתבה מעניינת מאת רונן דורפן.

ולסיום, בדיחה (רצינית):

בספר בשם “מהיר ממחשבה” (Faster than Thought), שהיה תיאור שלם ועדכני של המחשבים הבריטיים ב-1951–1952, אלן טיורינג מוזכר מעט מאוד. במונחון הספר מופיע ערך אחד הנוגע לו:

מכונת טיורינג (Türing Machine). ב-1936 כתב ד”ר טיורינג מאמר על תיכון ומגבלות של מכונות חישוב. משום כך הן נקראות מדי פעם על שמו. שתי הנקודות מעל האות u הן סרח עודף ולא-רצוי, שנוסף, יש להניח, מתוך רושם שכל דבר סתום עד כדי כך להבנה חייב להיות גרמני במוצאו.

הכירו את סנדיק ספרים

29/01/2015

sense**הצעה מיוחדת בסוף הפוסט**
עמיתי המתרגם שי סנדיק הקים הוצאה לאור המתמקדת בפרסום תרגומי סיפורת קלאסית ומודרנית מאנגלית ומצרפתית לעברית. הספר הראשון של ההוצאה היה “תבונה ורגישות” מאת ג’יין אוסטן שאותו תרגם בעצמו. מאז הוא הוציא ספרים נוספים, ואחרים נמצאים בתהליכי תרגום. גם אני מתרגמת עבורו ספר מאוחר יותר של אוסטן, “ליידי סוזן“, שיראה אור בהמשך.

סנדיק ספרים מיוחדת בשוק הספרות הבעייתי בארץ – ספריה נמכרים ישירות או בחנויות פרטיות, אבל לא ברשתות הספרים הגדולות. הספרים יוצאים לאור מודפסים, וגם כקבצים לקריאה דיגיטלית. חשוב מכל, הם זוכים לתשומת לב ולהקפדה על פרטים, החל מתהליך בחירת הספרים לתרגום, דרך יחס של כבוד למתרגמים ולעורכים ועד לעטיפות היפות (ששם המתרגם מתנוסס עליהן).

השבוע הייתי בחיפה בהשקה של הספר “מאחורי מסכה” מאת לואיזה מיי אלקוט. היה מרתק לשמוע מפי המתרגמת שירלי פינצי לב על הקשר שלה לספר. השקה נוספת תיערך בחנות סיפור פשוט ביום שלישי, 3.2 בשעה 19:00.

את הספר “אליזבת איננה” קראתי בשלב ההגהה הסופית ואני ממליצה עליו בחום – סיפור מיוחד במינו, מתוך תודעתה של זקנה חולת דמנציה. הסופרת אמה הילי היא זוכת פרס קוסטה הבריטי בקטגוריית ספר הביכורים לשנת 2014.

אפשר גם לקנות כרטיסים להשקת הספר “כל הר וגבע: זכרונות לפני ואחרי צלילי המוזיקהמאת אגתה פון טראפ בתרגומה של נעה שביט. האירוע יהיה ב-10.3 בסוזן דלל בתל אביב.

ועכשיו להצעה המיוחדת: הוצאת סנדיק ספרים משתתפת ביום העסקים הקטנים ולכן בימים חמישי ושישי השבוע, 29-30.1.15, אפשר לרכוש את מינויי הזהב והכסף שלה ב-20% הנחה.
מינוי הזהב הכולל 10 ספרים מודפסים + 3 ספרים אלקטרונים ממבחר ספרי סנדיק ספרים ובנוסף ספר מתנה מהוצאת נהר ספרים או עוץ – הוצאת ספרים במחיר 286 ש”ח במקום 350 ש”ח.
מינוי הכסף הכולל 10 ספרים אלקטרונים + 2 ספרים מודפסים ממבחר ספרי סנדיק ספרים במחיר 144 ש”ח במקום 180 ש”ח.

תגידו לשי שאני שלחתי אתכם :-).

האניגמה – ההגרלה

21/01/2015

turingכידוע לכל מכרי, אלן טיורינג: האניגמה מאת אנדרו הודג’ס יצא לאור לאחרונה בהוצאת דיונון-ציבלין, בתרגומי. אני רוצה להגריל בין קוראי האתר שלי עותק של הספר.
כדי להשתתף בהגרלה עליכם לעשות מעשה טוב. לא חייבים לפצח קוד נאצי ולקצר את מלחמת העולם השנייה. רק לשפר את העולם, ולו במעט.
ההשראה להגרלה הזאת היא ד”ר קרן לנדסמן, רופאה וסופרת, הפועלת רבות לטובת בריאות הציבור. קיראו עוד באתר שלה, “סוף העולם – מבט מהיציע“.

אם אתם רוצים להשתתף, כתבו תגובה לפוסט הזה והקפידו על כתובת מייל נכונה, כדי שאוכל ליצור קשר עם הזוכה. רצוי, אבל לא חובה, לספר על המעשה הטוב שעשיתם. אני לא יכולה ולא רוצה לבדוק אתכם, ובוחרת להאמין מראש.
אתם מוזמנים כמובן לספר גם לחבריכם ולהזמין אותם להשתתף.
ההגרלה תיערך באמצעות קוביות D&D ביום שבת 31.1.2015 ואני אשלח את הספר לזוכה בתחילת פברואר.

כמה הצעות למעשים טובים, בסדר אקראי:

  • להביא שתייה חמה למאבטח.
  • לתת מגבות או מצעים ישנים למקלט לבעלי חיים.
  • לשכנע אזרח/ית אדיש/ה להצביע בבחירות הקרובות.
  • לתת ספרי ילדים בעברית לספריית גן לוינסקי או למקומות אחרים שזקוקים להם.
  • לתמוך בפרויקט “מכתבים לבריאות”.
  • לעזור לאדם שמתקשה בכך לצלוח סבך ביורוקרטי – מכתב מנוסח היטב לעיריה/חברת סלולר/ביטוח לאומי יכול לחולל נפלאות.
  • לתרום כסף או להתנדב לעמותה שמטרותיה טובות.

[אגב, בספר יש טעות בשם המתרגמת. ההוצאה הבטיחה לתקן אותה במהדורה הבאה.]

 

עדכון – הזוכה בהגרלה היא מיכל שוסטר.

תודה לכל המשתתפים, שמחתי לשמוע על מעשיכם הטובים כאן ובהודעות פרטיות.

עדיין אפשר להשתתף בהגרלות דומות אצל שירלי פינצי-לב ואצל פאר פרידמן.

כנס אגודת המתרגמים 2015

16/01/2015

הכנס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל ייערך בעוד כחודש והתוכנייה עשירה ומרתקת במיוחד.
מתוכננות הרצאות רבות בכמה מסלולים: עסקי, טכני, מקצועי ואקדמי. חלק מהמסקרנות ביותר בעיני: רגשות בתרגום, פייסבוק למתרגמים, להיות נחמד שווה כסף, כלי פרודוקטיביות למתרגמים.
לקראת סוף הכנס, בצהרי יום רביעי, יהיה רב שיח שאירגנתי ושמו “משני צידי הדף”: גילי בר-הלל ואני (מצד המתרגמים) נדבר עם קוראים על מה שחשוב להם בתרגום.
אני ממליצה על הכנס בחום לכל העוסקים בתרגום וגם למתעניינים.
פרטים מלאים באתר האגודה.

אגב, בפסח אשתתף בכנס המדע הבדיוני והפנטסיה “עולמות“, שייערך בתל אביב. הפעם לא אעביר סדנת תרגום, אלא הרצאה שתתמקד בתרגום ספרי נוער.

אלן טיורינג: האניגמה

09/01/2015

turingאני גאה לבשר שהשבוע יוצא לאור הספר שהוא מבחינתי שיא הקריירה שלי עד כה.
אלן טיורינג: האניגמה מאת אנדרו הודג’ס הוא ביוגרפיה של אחד המדענים הדגולים בכל הזמנים, איש אשכולות ואדם מרתק.
הספר מתפרסם בהוצאת דיונון, ובמקביל עולה לאקרנים הסרט “משחק החיקוי” המבוסס עליו (ממנו לקוחה תמונת הכריכה).
העבודה שלי על תרגום הספר נמשכה חצי שנה, לא כולל העריכה (רותם רז) והעריכה המדעית.
האתגרים היו רבים, ושילבו בין תרגום עיוני לתרגום ספרותי. מצד אחד, טיורינג היה מדען רחב אופקים, ועיסוקיו כללו מתמטיקה, פיזיקה, קריפטולוגיה, ביולוגיה, ועוד. הוא גם היה כמובן בין האבות המייסדים של מדעי המחשב.
מצד שני, לביוגרפיה איכויות ספרותיות משוכללות, והיא דרשה ממני אפילו תרגום שירה.
הטרגדיה האישית של אלן נוגעת ללב – אחרי תרומתו האדירה לנצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה רדפה אותו ממשלת בריטניה כיוון שהיה הומוסקסואל. הסירוס הכימי שגזר עליו בית המשפט הוביל ככל הנראה להתאבדותו בטרם הגיע לגיל 42.
הפוסטים שכתבתי עד כה בנוגע לספר ואלה שאוסיף בעתיד מרוכזים בקישור הזה.

בשבת הקרובה, 10.01.2015, יעסקו שתי תוכניות טלוויזיה בסרט ובספר:
בערוץ 1 במסגרת “רואים עולם” (21:00) תשודר כתבה
בערוץ 2 בין 23:00 לחצות תשודר תוכנית “מאחורי הקלעים” של הסרט “משחק החיקוי” ובה גם כמה קטעים שבהם אני מספרת על הספר ועל אלן טיורינג.

טיורינג – האם כך נראה פמיניסט?

07/01/2015

השבוע יוצא לאור בתרגומי “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס, בהוצאת דיונון.
בנדיקט קמברבץ’, שמגלם את אלן טיורינג בסרט “משחק החיקוי”, המבוסס על הספר, לובש חולצה שעליה כתוב “כך נראה פמיניסט” (ובאותה מידה, “כך נראית פמיניסטית”).
האם אלן טיורינג עצמו יכול היה להופיע בתמונה כזאת?
מן הסתם לא. ראשית, בגלל שבגדים לא עניינו אותו כהוא זה. לפי הביוגרפיה שלו, אמו היתה מכריחה אותו לקנות חליפות חדשות, והוא לא היה לובש אותן. תקופה מסוימת קשר את מכנסיו בחבל, במקום חגורה. (חוסר) הסגנון הייחודי הזה נראה גם בסרט. בכל מקרה, הוא לא היה הטיפוס שישתתף בהפקות אופנה מיופייפות.
מצד שני, כאצן ברמה אולימפית-כמעט, היה לו גוף ספורטיבי, וודאי היה שמח על בגדי טריקו נוחים לאימונים.
ומה לגבי הכתוב על החולצה?
אנתוני הודג’ס מציע בביוגרפיה דיון מעניין ביחסו של טיורינג לנשים ולסוגיית שיוויון הזכויות בין המינים. כגבר שנולד בתחילת המאה העשרים, “לא היה לו שום ספק בכך שנשים צריכות להתרוצץ סביבו, לסדר את הבלגן ולטפל בעניינים שבהם הוא בחר שלא לטרוח בעצמו”, מצד שני, אירוסיו קצרי המועד היו דווקא למתמטיקאית ג’ואן קלארק, שעבדה איתו בבלצ’לי (ובולטת בסרט, או לפחות ב”בקרוב” שלו).
טיורינג אמנם התקשה ביחסי אנוש ככלל, אבל בין הידידויות הקרובות המעטות שפיתח היו גם כאלה עם נשים ו”הוא היה פתוח כלפי המין השני יותר מגברים רבים שעבורם ‘נשים’ הייתה מילה נרדפת לנכסים מיניים או להסחות דעת”. עוד כותב הודג’ס, “דווקא הוא היה מודע מעט יותר לאי-השיוויון, לעומת אחרים שקיבלו אותו כמובן מאליו. הוא לא עשה דבר כדי לשנותו, אבל הרי מעולם לא ביקש לשנות את העולם, רק לפרש אותו.”

סוף הלילה

30/12/2014

nightיצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר “סוף הלילה” מאת אנדראה קרמר, הספר השלישי בסדרת “צל לילה. הספר הקודם בסדרה הוא “זאבי הלילה“. ” ערכה את התרגום דנה זייברט.
גיבורת הסדרה, קאלה, היא מצד אחד תיכוניסטית בלונדינית, אבל מצד שני זאבת אלפא אימתנית, מנהיגת להקה של אנשי-זאב שתפקידם להגן על העולם מפני ישויות זדוניות. בספר הסוגר את הטרילוגיה קאלה יודעת שהיא עומדת בפני הקרב של חייה.
היא חייבת להציל את רֶן, גם אם שֵיי לעולם לא יסלח לה.
היא חייבת לשמור על אחיה, למרות שכולם חושבים שהוא בוגד.
היא חייבת להוכיח לעצמה ולכולם שהיא האלפא-השלטת, כי רק כך תשחרר את העולם מהכישוף ההרסני של השומרים.
חבריה הוותיקים והחדשים של קאלה משלבים כוחות ונודדים ברחבי העולם כדי להביס את אויביהם האכזריים בסיום מותח ומפתיע.

וולט ויטמן – עלי עשב

21/12/2014

בקרוב יצא לאור בתרגומי הספר “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס, המתייחד בהיותו ביוגרפיה מדעית הכתובה כיצירה ספרותית.
כל פרק בספר נפתח בציטוט מתוך “עלי עשב”, ספרו עב הכרס של המשורר האמריקני וולט ויטמן. את “עלי עשב” תרגם לעברית שמעון הלקין. התרגום ראה אור ב-1952, ומהדורה מורחבת שלו יצאה לאור ב-1984 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
בהתאם למדיניות שלי לציטוט מתוך תרגום קודם, הבאתי ב”אניגמה” את תרגומו של הלקין, כולל מתן מראי מקום מדויקים, כמובן.
אבל תרגומו של הלקין לא כולל את מלוא הטקסט של “עלי עשב”, ולאחר שלא מצאתי שלושה שירים שהיו דרושים לי גם בתרגומים אחרים לעברית, למשל זה של עודד פלד, תירגמתי אותם בעצמי.
בתרגום השירים השתדלתי להתאים את עצמי לסגנונו של הלקין, כדי שלא ליצור צרימה בין פרקי הספר השונים. כך, למשל, השתמשתי במילה “ליברטאד” (libertad, “חופש” בספרדית) כפי שהוא מביא אותה בשיר אחר.
להלן התרגומים שלי, כשבראש כל אחד קישור למקור באנגלית. עוד על ויטמן אפשר לקרוא באתר הספרייה הלאומית, בכתבה לציון 120 שנה למותו.

פתיחת פרק 6

בהַלְכִי בימי השלום הללו, רחבים ונשגבים,
(והרי המלחמה, מאבק הדם נדם, שם, נאדר המופת.
כנגד סיכויים קלושים זה מכבר בניצחון תפארת,
פוסע אתה עתה רחב-צעד, ואולי בבוא הזמן למלחמות עזות יותר,
אולי להתנגש בבוא הזמן עוד בתחרויות נוראות, בסכנות,
במערכות ארוכות יותר ובמשברים, בטרחות שמעל לכול,)
סביבי שומע אני את שיפיק שאון הניצחון של העולם, הפוליטיקה,
ההכרזות על דברים מזוהים, מדע,
הצמיחה בת-אישור של ערים והתפשטות ההמצאות. להמשך הקטע →

תיקון שגיאות אוטומטי – טיפ למתרגמים ולכל השאר

08/11/2014

IMG_3364לאחרונה גיליתי להפתעתי שיש מתרגמים (ומן הסתם גם כותבים ושאר אנשים) שלא מכירים את פונקציית התיקון האוטומטי במעבד התמלילים ואת היתרונות העצומים שהיא מאפשרת לקיצור זמן הקלדה והקלה עליה.
אני משתמשת ביכולת הזאת של התוכנה כבר שנים בהנאה רבה. בזכותה אפשר להקליד שתיים או שלוש אותיות, המתחלפות כהרף עין בכמות גדולה בהרבה של תווים – מילים ארוכות ואפילו כמה מילים. וכשהתשלום הוא לפי סימני דפוס – הסיפוק ברור מאליו.
הרעיון הוא שמקלידים ברצף, והתוכנה עצמה מחליפה תוך כדי הקלדה קיצורים שקבענו מראש למילים ארוכות יותר, ברגע שמוסיפים אחריהן רווח או סימן פיסוק.

נניח שיש בספר שאני מתרגמת כמה גיבורים: אנסטסיה ופרידריך, למשל, מסן פרנסיסקו. כבר בתחילת העבודה על הספר אגדיר תיקון שגיאות אוטומטי: אני מקלידה “סס” והוא משלים ל”אנסטסיה“. אני מקלידה “רפ” והוא מתקן ל”סן פרנסיסקו“, וכן הלאה. אגדיר גם ש”לסס” הופך למילה “לאנסטסיה“, וכיוון שלסופר יש נטייה לבנאליות, אקבע גם ש”אסס” יהפוך ל”אמרה אנסטסיה חרש” ו”בפכ” יהפוך ל”בכה פרידריך כמו ילד“.
אלה יצטרפו לתיקוני השגיאות שבאמת מתקנים אצלי טעויות הקלדה שכיחות, כגון “בדרךכ לל” שצריך להיות “בדרך כלל” או “יורת” במקום “יותר”. אחד הסימנים המעצבנים יותר להקלדה הוא הגרש, ולכן אני מקלידה “גורג” ומעבד התמלילים כבר מתקן ל”ג’ורג’ “, ו”ככ” הוא הקיצור הברור מאליו ל”כל-כך”. להמשך הקטע →

אחרי החגים

17/10/2014

פאנל בני הנפילים 2014ובכן, כנס המדע הבדיוני השנתי אייקון חלף עבר לו. היה כיף גדול.
כפי שאפשר לראות בתמונה, נפגשנו בשנית לפאנל “בני הנפילים” הסוער (בתמונה, מימין לשמאל, אלונה דורודקו, טל רג’ואן, נעמי כרמי, רוני גלבפיש ואני. לא בתמונה – גלי גולן וצפריר בשן, שהשתתפו בהמשך, ורונות בני הנפילים שהיו מצוירות עלי).
אחר כך העברתי סדנת תרגום ובימים הבאים גם שמעתי הרצאות מרתקות שעסקו בשאלות “עד כמה באפי פמיניסטית?” ו”איזו מין חיה היא סנארק?”. בין לבין ראיתי ה-מ-ו-ן תחפושות מופלאות ופגשתי חברים יקרים.

ומה הלאה?

פורום אנימה ופנטזיה Animes מארח אותי, ואתם מוזמנים לשאול שאלות, או לפחות לקרוא אותן ואת התשובות שאענה בהמשך.

חברתי ועמיתתי אינגה מיכאלי פירסמה ב”בלוגלובלי” שלה פוסט אורח שכתבתי על מופע “המלון של פולטי“.

כמו כן מעדכנים אותי שתיכף-תיכף יוצא לאור הספר החמישי בסדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר, “עיר של נשמות אבודות“, והוא יהיה זמין גם לרכישה כספר אלקטרוני.