logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

האניגמה – ההגרלה

21/01/2015

turingכידוע לכל מכרי, אלן טיורינג: האניגמה מאת אנדרו הודג’ס יצא לאור לאחרונה בהוצאת דיונון-ציבלין, בתרגומי. אני רוצה להגריל בין קוראי האתר שלי עותק של הספר.
כדי להשתתף בהגרלה עליכם לעשות מעשה טוב. לא חייבים לפצח קוד נאצי ולקצר את מלחמת העולם השנייה. רק לשפר את העולם, ולו במעט.
ההשראה להגרלה הזאת היא ד”ר קרן לנדסמן, רופאה וסופרת, הפועלת רבות לטובת בריאות הציבור. קיראו עוד באתר שלה, “סוף העולם – מבט מהיציע“.

אם אתם רוצים להשתתף, כתבו תגובה לפוסט הזה והקפידו על כתובת מייל נכונה, כדי שאוכל ליצור קשר עם הזוכה. רצוי, אבל לא חובה, לספר על המעשה הטוב שעשיתם. אני לא יכולה ולא רוצה לבדוק אתכם, ובוחרת להאמין מראש.
אתם מוזמנים כמובן לספר גם לחבריכם ולהזמין אותם להשתתף.
ההגרלה תיערך באמצעות קוביות D&D ביום שבת 31.1.2015 ואני אשלח את הספר לזוכה בתחילת פברואר.

כמה הצעות למעשים טובים, בסדר אקראי:

  • להביא שתייה חמה למאבטח.
  • לתת מגבות או מצעים ישנים למקלט לבעלי חיים.
  • לשכנע אזרח/ית אדיש/ה להצביע בבחירות הקרובות.
  • לתת ספרי ילדים בעברית לספריית גן לוינסקי או למקומות אחרים שזקוקים להם.
  • לתמוך בפרויקט “מכתבים לבריאות”.
  • לעזור לאדם שמתקשה בכך לצלוח סבך ביורוקרטי – מכתב מנוסח היטב לעיריה/חברת סלולר/ביטוח לאומי יכול לחולל נפלאות.
  • לתרום כסף או להתנדב לעמותה שמטרותיה טובות.

[אגב, בספר יש טעות בשם המתרגמת. ההוצאה הבטיחה לתקן אותה במהדורה הבאה.]

כנס אגודת המתרגמים 2015

16/01/2015

הכנס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל ייערך בעוד כחודש והתוכנייה עשירה ומרתקת במיוחד.
מתוכננות הרצאות רבות בכמה מסלולים: עסקי, טכני, מקצועי ואקדמי. חלק מהמסקרנות ביותר בעיני: רגשות בתרגום, פייסבוק למתרגמים, להיות נחמד שווה כסף, כלי פרודוקטיביות למתרגמים.
לקראת סוף הכנס, בצהרי יום רביעי, יהיה רב שיח שאירגנתי ושמו “משני צידי הדף”: גילי בר-הלל ואני (מצד המתרגמים) נדבר עם קוראים על מה שחשוב להם בתרגום.
אני ממליצה על הכנס בחום לכל העוסקים בתרגום וגם למתעניינים.
פרטים מלאים באתר האגודה.

אגב, בפסח אשתתף בכנס המדע הבדיוני והפנטסיה “עולמות“, שייערך בתל אביב. הפעם לא אעביר סדנת תרגום, אלא הרצאה שתתמקד בתרגום ספרי נוער.

אלן טיורינג: האניגמה

09/01/2015

turingאני גאה לבשר שהשבוע יוצא לאור הספר שהוא מבחינתי שיא הקריירה שלי עד כה.
אלן טיורינג: האניגמה מאת אנדרו הודג’ס הוא ביוגרפיה של אחד המדענים הדגולים בכל הזמנים, איש אשכולות ואדם מרתק.
הספר מתפרסם בהוצאת דיונון, ובמקביל עולה לאקרנים הסרט “משחק החיקוי” המבוסס עליו (ממנו לקוחה תמונת הכריכה).
העבודה שלי על תרגום הספר נמשכה חצי שנה, לא כולל העריכה (רותם רז) והעריכה המדעית.
האתגרים היו רבים, ושילבו בין תרגום עיוני לתרגום ספרותי. מצד אחד, טיורינג היה מדען רחב אופקים, ועיסוקיו כללו מתמטיקה, פיזיקה, קריפטולוגיה, ביולוגיה, ועוד. הוא גם היה כמובן בין האבות המייסדים של מדעי המחשב.
מצד שני, לביוגרפיה איכויות ספרותיות משוכללות, והיא דרשה ממני אפילו תרגום שירה.
הטרגדיה האישית של אלן נוגעת ללב – אחרי תרומתו האדירה לנצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה רדפה אותו ממשלת בריטניה כיוון שהיה הומוסקסואל. הסירוס הכימי שגזר עליו בית המשפט הוביל ככל הנראה להתאבדותו בטרם הגיע לגיל 42.
הפוסטים שכתבתי עד כה בנוגע לספר ואלה שאוסיף בעתיד מרוכזים בקישור הזה.

בשבת הקרובה, 10.01.2015, יעסקו שתי תוכניות טלוויזיה בסרט ובספר:
בערוץ 1 במסגרת “רואים עולם” (21:00) תשודר כתבה
בערוץ 2 בין 23:00 לחצות תשודר תוכנית “מאחורי הקלעים” של הסרט “משחק החיקוי” ובה גם כמה קטעים שבהם אני מספרת על הספר ועל אלן טיורינג.

טיורינג – האם כך נראה פמיניסט?

07/01/2015

השבוע יוצא לאור בתרגומי “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס, בהוצאת דיונון.
בנדיקט קמברבץ’, שמגלם את אלן טיורינג בסרט “משחק החיקוי”, המבוסס על הספר, לובש חולצה שעליה כתוב “כך נראה פמיניסט” (ובאותה מידה, “כך נראית פמיניסטית”).
האם אלן טיורינג עצמו יכול היה להופיע בתמונה כזאת?
מן הסתם לא. ראשית, בגלל שבגדים לא עניינו אותו כהוא זה. לפי הביוגרפיה שלו, אמו היתה מכריחה אותו לקנות חליפות חדשות, והוא לא היה לובש אותן. תקופה מסוימת קשר את מכנסיו בחבל, במקום חגורה. (חוסר) הסגנון הייחודי הזה נראה גם בסרט. בכל מקרה, הוא לא היה הטיפוס שישתתף בהפקות אופנה מיופייפות.
מצד שני, כאצן ברמה אולימפית-כמעט, היה לו גוף ספורטיבי, וודאי היה שמח על בגדי טריקו נוחים לאימונים.
ומה לגבי הכתוב על החולצה?
אנתוני הודג’ס מציע בביוגרפיה דיון מעניין ביחסו של טיורינג לנשים ולסוגיית שיוויון הזכויות בין המינים. כגבר שנולד בתחילת המאה העשרים, “לא היה לו שום ספק בכך שנשים צריכות להתרוצץ סביבו, לסדר את הבלגן ולטפל בעניינים שבהם הוא בחר שלא לטרוח בעצמו”, מצד שני, אירוסיו קצרי המועד היו דווקא למתמטיקאית ג’ואן קלארק, שעבדה איתו בבלצ’לי (ובולטת בסרט, או לפחות ב”בקרוב” שלו).
טיורינג אמנם התקשה ביחסי אנוש ככלל, אבל בין הידידויות הקרובות המעטות שפיתח היו גם כאלה עם נשים ו”הוא היה פתוח כלפי המין השני יותר מגברים רבים שעבורם ‘נשים’ הייתה מילה נרדפת לנכסים מיניים או להסחות דעת”. עוד כותב הודג’ס, “דווקא הוא היה מודע מעט יותר לאי-השיוויון, לעומת אחרים שקיבלו אותו כמובן מאליו. הוא לא עשה דבר כדי לשנותו, אבל הרי מעולם לא ביקש לשנות את העולם, רק לפרש אותו.”

סוף הלילה

30/12/2014

nightיצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר “סוף הלילה” מאת אנדראה קרמר, הספר השלישי בסדרת “צל לילה. הספר הקודם בסדרה הוא “זאבי הלילה“. ” ערכה את התרגום דנה זייברט.
גיבורת הסדרה, קאלה, היא מצד אחד תיכוניסטית בלונדינית, אבל מצד שני זאבת אלפא אימתנית, מנהיגת להקה של אנשי-זאב שתפקידם להגן על העולם מפני ישויות זדוניות. בספר הסוגר את הטרילוגיה קאלה יודעת שהיא עומדת בפני הקרב של חייה.
היא חייבת להציל את רֶן, גם אם שֵיי לעולם לא יסלח לה.
היא חייבת לשמור על אחיה, למרות שכולם חושבים שהוא בוגד.
היא חייבת להוכיח לעצמה ולכולם שהיא האלפא-השלטת, כי רק כך תשחרר את העולם מהכישוף ההרסני של השומרים.
חבריה הוותיקים והחדשים של קאלה משלבים כוחות ונודדים ברחבי העולם כדי להביס את אויביהם האכזריים בסיום מותח ומפתיע.

וולט ויטמן – עלי עשב

21/12/2014

בקרוב יצא לאור בתרגומי הספר “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס, המתייחד בהיותו ביוגרפיה מדעית הכתובה כיצירה ספרותית.
כל פרק בספר נפתח בציטוט מתוך “עלי עשב”, ספרו עב הכרס של המשורר האמריקני וולט ויטמן. את “עלי עשב” תרגם לעברית שמעון הלקין. התרגום ראה אור ב-1952, ומהדורה מורחבת שלו יצאה לאור ב-1984 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
בהתאם למדיניות שלי לציטוט מתוך תרגום קודם, הבאתי ב”אניגמה” את תרגומו של הלקין, כולל מתן מראי מקום מדויקים, כמובן.
אבל תרגומו של הלקין לא כולל את מלוא הטקסט של “עלי עשב”, ולאחר שלא מצאתי שלושה שירים שהיו דרושים לי גם בתרגומים אחרים לעברית, למשל זה של עודד פלד, תירגמתי אותם בעצמי.
בתרגום השירים השתדלתי להתאים את עצמי לסגנונו של הלקין, כדי שלא ליצור צרימה בין פרקי הספר השונים. כך, למשל, השתמשתי במילה “ליברטאד” (libertad, “חופש” בספרדית) כפי שהוא מביא אותה בשיר אחר.
להלן התרגומים שלי, כשבראש כל אחד קישור למקור באנגלית. עוד על ויטמן אפשר לקרוא באתר הספרייה הלאומית, בכתבה לציון 120 שנה למותו.

פתיחת פרק 6

בהַלְכִי בימי השלום הללו, רחבים ונשגבים,
(והרי המלחמה, מאבק הדם נדם, שם, נאדר המופת.
כנגד סיכויים קלושים זה מכבר בניצחון תפארת,
פוסע אתה עתה רחב-צעד, ואולי בבוא הזמן למלחמות עזות יותר,
אולי להתנגש בבוא הזמן עוד בתחרויות נוראות, בסכנות,
במערכות ארוכות יותר ובמשברים, בטרחות שמעל לכול,)
סביבי שומע אני את שיפיק שאון הניצחון של העולם, הפוליטיקה,
ההכרזות על דברים מזוהים, מדע,
הצמיחה בת-אישור של ערים והתפשטות ההמצאות. להמשך הקטע →

תיקון שגיאות אוטומטי – טיפ למתרגמים ולכל השאר

08/11/2014

IMG_3364לאחרונה גיליתי להפתעתי שיש מתרגמים (ומן הסתם גם כותבים ושאר אנשים) שלא מכירים את פונקציית התיקון האוטומטי במעבד התמלילים ואת היתרונות העצומים שהיא מאפשרת לקיצור זמן הקלדה והקלה עליה.
אני משתמשת ביכולת הזאת של התוכנה כבר שנים בהנאה רבה. בזכותה אפשר להקליד שתיים או שלוש אותיות, המתחלפות כהרף עין בכמות גדולה בהרבה של תווים – מילים ארוכות ואפילו כמה מילים. וכשהתשלום הוא לפי סימני דפוס – הסיפוק ברור מאליו.
הרעיון הוא שמקלידים ברצף, והתוכנה עצמה מחליפה תוך כדי הקלדה קיצורים שקבענו מראש למילים ארוכות יותר, ברגע שמוסיפים אחריהן רווח או סימן פיסוק.

נניח שיש בספר שאני מתרגמת כמה גיבורים: אנסטסיה ופרידריך, למשל, מסן פרנסיסקו. כבר בתחילת העבודה על הספר אגדיר תיקון שגיאות אוטומטי: אני מקלידה “סס” והוא משלים ל”אנסטסיה“. אני מקלידה “רפ” והוא מתקן ל”סן פרנסיסקו“, וכן הלאה. אגדיר גם ש”לסס” הופך למילה “לאנסטסיה“, וכיוון שלסופר יש נטייה לבנאליות, אקבע גם ש”אסס” יהפוך ל”אמרה אנסטסיה חרש” ו”בפכ” יהפוך ל”בכה פרידריך כמו ילד“.
אלה יצטרפו לתיקוני השגיאות שבאמת מתקנים אצלי טעויות הקלדה שכיחות, כגון “בדרךכ לל” שצריך להיות “בדרך כלל” או “יורת” במקום “יותר”. אחד הסימנים המעצבנים יותר להקלדה הוא הגרש, ולכן אני מקלידה “גורג” ומעבד התמלילים כבר מתקן ל”ג’ורג’ “, ו”ככ” הוא הקיצור הברור מאליו ל”כל-כך”. להמשך הקטע →

אחרי החגים

17/10/2014

פאנל בני הנפילים 2014ובכן, כנס המדע הבדיוני השנתי אייקון חלף עבר לו. היה כיף גדול.
כפי שאפשר לראות בתמונה, נפגשנו בשנית לפאנל “בני הנפילים” הסוער (בתמונה, מימין לשמאל, אלונה דורודקו, טל רג’ואן, נעמי כרמי, רוני גלבפיש ואני. לא בתמונה – גלי גולן וצפריר בשן, שהשתתפו בהמשך, ורונות בני הנפילים שהיו מצוירות עלי).
אחר כך העברתי סדנת תרגום ובימים הבאים גם שמעתי הרצאות מרתקות שעסקו בשאלות “עד כמה באפי פמיניסטית?” ו”איזו מין חיה היא סנארק?”. בין לבין ראיתי ה-מ-ו-ן תחפושות מופלאות ופגשתי חברים יקרים.

ומה הלאה?

פורום אנימה ופנטזיה Animes מארח אותי, ואתם מוזמנים לשאול שאלות, או לפחות לקרוא אותן ואת התשובות שאענה בהמשך.

חברתי ועמיתתי אינגה מיכאלי פירסמה ב”בלוגלובלי” שלה פוסט אורח שכתבתי על מופע “המלון של פולטי“.

כמו כן מעדכנים אותי שתיכף-תיכף יוצא לאור הספר החמישי בסדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר, “עיר של נשמות אבודות“, והוא יהיה זמין גם לרכישה כספר אלקטרוני.

הנאום של אמה ווטסון – והמקור היהודי

25/09/2014

השחקנית הבריטית אמה ווטסון, שגרירת רצון טוב של האו”ם, נשאה נאום מעורר השראה ומכה גלים. הנאום הוא חלק ממיזם חדש של האו”ם, HeForShe, שמטרתו להבהיר ששוויון בין המינים איננו סוגיה שצריכה לעניין נשים בלבד, אלא שאלה של זכויות אדם. גברים ונשים כאחד צריכים להתחייב לפעול נגד כל צורות האלימות והאפליה נגד נשים. ווטסון דיברה על חוסר השיוויון בין נשים וגברים, וקראה לגברים להתגייס למיגורו, לטובת האנושות כולה.
צפיתי בנאום כולו בהתרשמות, אבל זקרתי אוזן במיוחד בקטע שבו היא אמרה

In my nervousness for this speech and in my moments of doubt I’ve told myself firmly—if not me, who, if not now, when.

זהו הרי ציטוט מן המשנה, מסכת אבות (א י”ד), המיוחס להלל הזקן:

אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי.

ווטסון סיפרה שהבינה כבר בגיל צעיר שהיא פמיניסטית, ובהמשך גילתה שלהגדרה הזאת יצא שם רע, שלא בצדק. כי האפליה פוגעת גם בגברים, ובעולם שיוויוני יוכלו גברים וגם נשים להיות רגישים ולהיות חזקים. היא דיברה, בין השאר, על סטנדרטים כפולים ביחס לבנים ולבנות, על חוסר שיוויון בשכר ועל אלימות מינית. היא דיברה על זכות האישה על גופה, הכוללת את הזכות לאמצעי מניעה ולהפלה וגם על הורות של גברים וזכותם להפגין רגשות.
גם בסיום הנאום שלה חזר הציטוט. מומלץ לקרוא את הטקסט במלואו או לצפות בה נואמת (סרטון עם כתוביות בעברית). תראו אישה שמנצלת את ההזדמנויות שהעניקו לה החיים כדי לעזור למי שגורלן שפר עליהן פחות ממנה.

אייקון 2014 – סודות

19/09/2014

פאנל בני הנפיליםבפסטיבל אייקון שייערך בסוכות תוכלו לפגוש אותי בשעה 14:00 בפאנל “בני הנפילים: המעריצים נגד המומחים“. (התמונה מעבירה מעט מהכיף שהיה לנו בפאנל הזה בשנה שעברה)

בנוסף, אני מעבירה סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לרשת“. המועד המדויק הוא יום שני, 12/10, 20:00 – 22:00, באשכול פיס שבו מתקיים רוב הכנס. אייקון הוא כנס המדע הבדיוני והפנטזיה הגדול והוותיק בישראל, והוא נערך זו השנה ה-18 בתל-אביב. יש בו שפע אדיר של אירועים, כדאי מאוד לעבור על התוכניה.
בסדנאות התרגום שאני מעבירה בכנסים אני מדברת עם חובבי מד”ב על תרגום בכלל ועל היבטים מיוחדים בתרגום מד”ב ופנטזיה. ההגדרה של מעשה התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת” מיוחסת לביאליק. לסדנה הפעם קראתי “הנשיקה מבעד לרשת” על שם הרשת המאפשרת מסע בזמן בספריה של קוני ויליס. את הקטע שצריכים לתרגם המשתתפים בסדנה הוצאתי מספרה Blackout.

כדי להשתתף בסדנה יש להירשם מראש, ולתרגם קטע קצר מאנגלית לעברית. הטקסט שיש לתרגם לקראת הסדנה נמצא כאן. המטרה היא לתת למשתתפים להתנסות בתרגום, כדי להעשיר את הדיון במפגש בינינו. לא צריך להגיש לי את התרגום מראש וגם לא מקבלים ציונים :-). להתראות שם.

שתהיה לכולנו שנה טובה, שנת שלום ושלווה.

הכסף של טיורינג

15/09/2014

Pennyרצה הגורל והשבוע הוצאתי את אוסף המטבעות הישן שעובר במשפחה ולא נפתח מזה כעשרים שנה. גיליתי אוצרות של עניין (אם כי לא של ערך כספי). בין השאר, מטבעות בריטיים ישנים ממש, משנת 1888 אפילו. ומטבעות פני נושאי דיוקנאות של שני מלכים ושתי מלכות.
כיוון שאני עוסקת כבר חודשים בביוגרפיה של אלן טיורינג הרהבתי לחשוב שאולי הוא בעצמו החזיק את אחד המטבעות האלה, ותרם לשחיקתו.

בהקדמה משנת 2011 לביוגרפיה מביא הסופר, אנדרו הודג’ס, סיפור מפגישה שנערכה בפריס בתחילת מלחמת העולם השנייה, בהשתתפות אנשי ביון צרפתים, פולנים ואנגלים.

…ההערה הזאת עוררה חילוקי דעות בשאלה איזו מערכת של מידות ומטבעות, המערכת הבריטית המסורתית הכאוטית או המערכת העשרונית השקופה המשמשת בצרפת ובפולין, יכולה להיחשב להגיונית ונוחה יותר. טיורינג הגן בבדיחות הדעת ובצחות לשון על המערכת הבריטית. איזה מטבע אחר בעולם מחולק באופן מעורר הערצה כמו הלירה שטרלינג, המורכבת מ-240 פנס (20 שילינגים, שבכל אחד מהם 12 פנס)? היא ורק היא מאפשרת לשלושה, ארבעה, חמישה, שישה או שמונה אנשים לחלק ביניהם חשבון בדיוק, עד כדי פני אחד, במסעדה או בפאב (כולל טיפ, בדרך כלל בעיגול של הסכום ללירה השלמה הקרובה).

פתאום המוזרויות של האנגלים נראות מופרכות פחות. רק צריך הסבר של איש חכם.

What’s in a name?

17/07/2014

גיוון בגפןבטקסטים אקדמיים
ובספרי עיון יש ציטוטים מתוך מאמרים וספרים קודמים, עם מראי מקום. בדרך כלל מובא שם המחבר או המחברים:
A. B. Cohen, 1899.
בפורום תרגום ועריכה עלתה לאחרונה השאלה, האם בכל פעם שמובא בטקסט שאנחנו מתרגמים מראה מקום כזה צריך ללכת ולבדוק האם כהן הוא גבר או שהיא אישה, שהרי ההבדל מתבטא בשאר המשפט.
האם כהן גורס או שכהן קובעת?
מצד אחד, אפשר לעקוף, ולכתוב “לדברי כהן..”. מצד שני, תמימות הדעים בפורום היתה שצריך להקדיש את הזמן לבדיקה הזאת, שבדרך כלל נעשית בקלות. חיפוש קצר בגוגל מעלה ברוב המקרים את השם המלא של החוקר/ת, ופעמים רבות גם תמונת פנים.
אסור להניח שמקורות מצוטטים נכתבו תמיד על ידי גברים. זה לא נכון ערכית וזה לא נכון עובדתית. רק השבוע, ובהתייחס לשנות הארבעים של המאה העשרים, היו בטקסט שלי שתי מתכנתות מחשבים, פילוסופית וביולוגית. הדבר נכון פי כמה ככל שמתקדמות השנים ומתקדמת החברה.
סיבה נוספת לתחקיר היא ראשי התיבות של השם או השמות הפרטיים. האות C יכולה להיות צ’רלס או קונרד. האות J יכולה לפתוח שם שבעברית יתועתק באות י’ או בג’. ועוד כהנה וכהנה.

האם אתם מתרגמים מתחילים, או רוצים להיות כאלה?
אגודת המתרגמים בישראל מעבירה יום עיון למתרגמים מתחילים ובו הרצאות מעניינות ואפשרות ליצירת קשר עם סוכנויות תרגום. פירוט נוסף אצל אחת המרצות, יעל סלע שפירו.

לקריאה נוספת:
ציטוט מתוך מקור קודם
שאלה של אמינות
שבחי הטרחנות

בתמונה: גיוון יפה בטבע

מונטי פייתון

06/07/2014

חבורת מונטי פייתון מתאחדת החודש בסדרת מופעי ענק. אחד המערכונים הידועים והמעולים ביותר שלה הוא “הבדיחה המצחיקה ביותר בעולם“, הידוע גם בשם “לוֹחֲמַת בדיחות”. לפי המערכון, חייל בריטי כותב בשנת 1943 בדיחה מצחיקה כל כך, עד שכל מי שקורא אותה מת מצחוק. הצבא עובד בחשאי על תרגומה לגרמנית, כשכל מתרגם עובד על מילה אחת בלבד, כדי שלא להפעיל את קטלניוּת הנוסח מלא. בהמשך, נשק הבדיחה מופעל על הגרמנים בהצלחה עד ל”פרוץ השלום” ב-1945, אז הוא נאסר לפי אמנת ז’נבה. המערכון הזה מצחיק במיוחד מתרגמים, שמודעים היטב לחשיבות ההקשר בתרגום.

השבוע, תוך כדי עבודה על ספר עיון העוסק במלחמת העולם השנייה, הבנתי על מה מבוסס המערכון. הקטע מספר על פיתוח חדשני במכונות שפיענחו את השדרים המוצפנים של הגרמנים, במרכז המודיעין בבלצ’לי:

לפי כל קנה מידה סביר, הפרויקט הזה היה ירייה באפלה מן הבחינה הטכנולוגית. אבל הם לא היו בתקופה סבירה, אלא בתנאי 1943. את מה שקרה אחר כך אי אפשר היה להעלות על הדעת אפילו שנתיים קודם. פלאוורס פשוט אמר למנהל מעבדות הדואר שהפיתוח נדרש לעבודה בבלצ’לי, תחת ההנחיות מצ’רצ’יל לתת לעבודה של בלצ’לי קדימות מוחלטת, מבלי שאלות או עיכוב… הבנייה החלה בפברואר 1943 והמכונה שפלאוורס ראה בעיני רוחו הושלמה אחרי אחד-עשר חודשים של עבודה יום ולילה. איש פרט לפלאוורס, ברודהרסט וצ’נדלר שתיכננו יחדיו את המכונה לא הורשה לראות את כל חלקיה, וודאי שלא לדעת למה מיועדת המכונה. לא היו שרטוטים לגבי רבים מן החלקים, רק הרישומים המקוריים של המתכננים; לא היו מדריכי שימוש, ולא נשאלו שאלות על החומרים והעבודה שנדרשו. במעבדה הורכבה המכונה, חוּוטה והופעלה בחלקים נפרדים שלא חוברו זה לזה עד שהמתקן כולו נבנה ועבד בבלצ’לי בדצמבר 1943.
בתוך שלוש שנים הם הדביקו חצי מאה של התקדמות טכנולוגית.

אגב, המדען ריצ’רד וויסמן ערך מחקר למציאת הבדיחה המצחיקה ביותר בעולם (כלומר זאת שמצחיקה הכי הרבה אנשים ברחבי העולם). תוצאות המחקר, כולל אלפי בדיחות שנשלחו אליו, נמצאות באתר שלו.

אם אתם רציניים, נסו להתמודד עם החידון הזה של Mental Floss – האם הביטוי שלפניכם הוא דימוי לשכרות מהאוסף של בנג’מין פרנקלין, או משפט של מונטי פייתון?

בצילום: משהו שהצחיק אותי בלונדון.

יום הולדת לאלן טיורינג

24/06/2014

טיורינגיםהשבוע* חל יום הולדתו של אלן טיורינג, אחד הגאונים הגדולים של המאה העשרים. בימים אלה** אני מתרגמת את הביוגרפיה שלו, ספר עב כרס ומרתק.***
לטיורינג היה תפקיד מרכזי בפיצוח קוד האניגמה וצפנים גרמניים אחרים במלחמת העולם השנייה. מאמרו “מספרים ניתנים לחישוב” הניח את היסוד למדעי המחשב המודרניים ובשנים שאחרי המלחמה הוא המציא את תחום המחשבים כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.

זאת חווייה סוריאליסטית לתרגם טקסט שעוסק בבסיס הלוגי של מכונות הענק הרועשות על המחשב הנוכחי שלי, עם כל תוכנות העזר המתוחכמות.

זאת לא הפעם הראשונה שאני מתמודדת עם טיורינג. הוא הופיע בתפקיד אורח קומי כמעט בספר “צפירת הרגעה” מאת קוני ויליס שתירגמתי עבור הוצאת “גרף”****. שם, טיורינג האקסצנטרי נוסע על אופניו בשבילי בלצ’לי מבלי לשים לב למתרחש סביבו ודורס את אחד מגיבורי הספר, שהגיע מהעתיד. המבקר נבהל, לא כל כך מן הנפילה, אלא מפחד שהאירוע יפגע ביכולתו של טיורינג להכריע את המלחמה.

פרטים נוספים על אלן טיורינג אפשר לראות בדף של הגוגל דודל שהוקדש לו ביום הולדתו המאה, ובספר “האיש שידע יותר מדי” מאת דיוויד לוויט בתרגומה של יעל סלע-שפירו.

* תודה ליעל שהזכירה לי.
** למעשה, בחודשים אלה.
*** גם בספר יש המון הערות שוליים.
**** עדיין לא יצא לאור.

ניצוץ באפלה

22/06/2014

IMG_2963במסגרת המלצות קריאה לקיץ של מגזין Traveler ממליצה הסופרת ג’ניפר ויינר על “ניצוץ באפילה” מאת סוזן אייזקס, שתרגמתי בהוצאת “נירם”.

… בספר הזה יש כל מה שהייתם רוצים לקחת איתכם לחוף הים – מזכירה אמיצה ומצחיקה שמאוהבת בבוס שלה, שהוא חתיך כל-כך שאי אפשר להאמין (ובאמת אין מה להאמין לו). הבחורה תופסת את הבחור, אבל הסיפור רק מתחיל בזה, כי אמריקה נכנסת למלחמה. יש הרפתקאות, וסכנה ותשוקה סודית ומרגלות יפהפיות אוחזות אקדחים, ו… אתם יודעים מה? לכו תשיגו לכם את הספר עכשיו, ותודו לי אחר כך.

המלחמה שבה מדובר היא מלחמת העולם השנייה, והמזכירה האמריקנית, גיבורה אמיתית, מתנדבת להיות מרגלת בגרמניה הנאצית. הספר טוב בהרבה מהסרט שנעשה על פיו, בכיכובם של מייקל דאגלס ומלאני גריפית. העלילה סוחפת ומותחת והדמויות מעניינות.
כמו בספרים אחרים של אייזקס, יש סבתא יהודיה חכמה, חתיך בלונדיני בוגדני ודמות ראשית נשית שאפשר להזדהות איתה בלי להתבייש.

לצערי לקוראים בעברית יהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא את הספר היום, אבל גם אני ממליצה לחפש אותו בספריות או בחנויות יד-שנייה. למי שמעוניין לקרוא אותו דיגיטלית ובאנגלית: Susan Isaacs, Shining Through.