logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

לוחמות בשרות המלך

04/02/2016

באתר הספרייה הלאומית התפרסם מאמר על גיוסן של בנות הישוב העברי לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
חברתי יעל כהנא-שדמי הביאה את הקישור הזה בדף הפייסבוק “מדברים על שם צופן: וריטי“, שמוקדש לדיונים על הספר ולכל מיני נושאים הקשורים אליו, כמו למשל נשים בצבא הבריטי בכלל ובחיל האוויר שלו בפרט.
הספר מככב גם ברשימת הקריאה הפמיניסטית של כתב העת Elle, לצד קלאסיקות וגם כמה ספרים חדשים ומסקרנים.
האתר המשובח ” A Mighty Girl” מרכז רשימות של ספרים, סרטים וצעצועים שיכולים לעזור לבנות לגדול להיות חכמות, נועזות ובטוחות בעצמן. יש לו דף פייסבוק שמציג סיפורים מעוררי השראה של נשים ונערות מרחבי העולם, ופעמים רבות ממליצים שם על “שם צופן: וריטי”.
בין השאר הובא שם סיפורה של הסוכנת הבריטית האמיתית פיליס לאטור דויל, שצנחה לצרפת ב-1944 למשימת איסוף מודיעין. את הצפנים שלה היא הייתה מסתירה בעבודות סריגה שנשאה איתה.
אגב, גם המלכה אליזבת שירתה בצבא בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה ויש תצלומים נהדרים שלה כמכונאית רכב. זה הרקע של סיפור מצוין על המלכה חובבת הרכב. בשנת 1995 היא לקחה את הנסיך עבדאללה מערב הסעודית לנסיעת שטח פרועה באחוזתה הסקוטית, לחרדתו הרבה. נשים אינן מורשות לנהוג בערב הסעודית עד היום, אבל הרי אי אפשר לסרב למלכה.

אהבה וידידות – ליידי סוזן

28/01/2016

12387991_10207407173073971_1141201113_nבפסטיבל סאנדאנס הייתה השבוע הקרנת בכורה של ״אהבה וידידות״, סרט המבוסס על הנובלה ״ליידי סוזן״ מאת ג׳יין אוסטן.
אני עובדת בימים אלה על תרגום ראשון לעברית של רומן המכתבים הזה, שיצא לאור בקיץ בהוצאת “תמיר סנדיק” בשיתוף עם הוצאת “אהבות”. ביחד איתו יצאו לאור גם כתבי הנעורים של אוסטן, בתרגומה של סטלה פנטופל.
“ליידי סוזן” מתייחד בין ספריה של אוסטן בגיבורה נכלולית במיוחד, המקדישה את כל מעייניה להפלתם בפח של גברים רבים ככל האפשר. במאי הסרט ויט סטילמן מספר בראיון ל”וואניטי פייר” שנמשך לעיבוד הספר בזכות השנינות והממד הקומי שמצא בו.
בתמונה – כוכבות הסרט קייט בקינסייל וקלואי סביני. לחצו כאן כדי לראות תמונות נוספות מן הסרט, כולל הפוסטר שלו.

גוגל דודל – סולם סקוביל

26/01/2016

scovilleהלוגו של גוגל ב-22.1.2016 הוקדש ליום הולדתו ה-151 של וילבור סקוביל, ממציא סולם החריפות.
הסבר לסולם מופיע בספר “האח הקטן” מאת קורי דוקטורוב שיצא לאור בתרגומי בהוצאת גרף בשנת 2008:

“אתה שומע? יש סולם, סולם סְקוֹבִיל, שמשמש חובבי צ’ילי כמוני לתיאור מידת החריפות של פלפל. קפסציאין טהור מגיע לכ-15 מיליון יחידות סקוביל. טבסקו הוא בערך 25 אלף. תרסיס פלפל נמצא ברמה בריאה של שלושה מיליון. החומר הזה הוא בסך הכל איזה מאה אלף, חריף בערך כמו פלפל סְקוֹטְש בּוֹנֶט בינוני. הגעתי לרמה הזאת בהדרגה, בתוך שנה, פלוס מינוס. יש חובבים רציניים באמת שמסוגלים להגיע עד חצי מיליון בערך, חריפות של פי עשרים מטבסקו. זה חריף ברמות. בטמפרטורות סקוביל כאלה המוח מוצף לגמרי באנדורפינים. זה סוטול יותר טוב מחשיש. והוא בריא.”.

בלחיצה על האיור אפשר להגיע למשחק (קצת מחריד) שבו בן דמותו של סקוביל אוכל פלפלים חריפים יותר ויותר ואנחנו השחקנים מנסים להקפיא אותם בזריקת כדורי גלידה. בהצלחה.

חלומות באספמיה 22

21/01/2016

aspamia22fcגיליון 22 של “חלומות באספמיה” – כתב עת למדע בדיוני ופנטזיה, כולל תשעה סיפורים קצרים: סיפורים מקוריים מאת גיא בוסקו, רותם ברוכין ויעל פורמן. סיפורים מתורגמים מאת צ’רלי ג’יין אנדרס, צ’רלס דה לינט, צ’רלס סטרוס, ראמז נעאם, קארל שרודר והאנו רג’ניאמי.

שניים מהסיפורים בתרגום שלי: “הרוח של לייקה ” מאת קארל שרודר ו”רקב ביטים” מאת צ’רלס סטרוס.

אפשר לקנות את הגיליון כקובץ באתר גטבוקס (בהנחה עד יום ראשון הקרוב) ובאתר מנדלי מוכר ספרים.

אגב, בפורים יהיה כנס מדע בדיוני ופנטזיה חדש, והפעם בחיפה.
הפרטים המלאים בדף הפייסבוק של “דורות

שנה חדשה

02/01/2016

4692-001ברחבי העולם האנגלוסכסי נהוג לחגוג את המעבר בין סוף השנה לתחילת שנה חדשה בהרמת כוסית ובשיר Auld Lang Syne מאת רוברט ברנס. במסורת הסקוטית החגיגות מכונות הוגמני (Hogmanay) ומלוות מן הסתם בשפע ויסקי.
אחת מגיבורות “שם צופן: וריטי” היא סקוטית גאה, גאה עד כדי כך שגם בעינויי חקירה בידי הגסטאפו היא גוערת בחוקריה כאשר הם מתייחסים אליה בתור “חיילת אנגליה”.
כאשר היא נאלצת לכתוב עוד ועוד, ואיננה יודעת מה, היא חוזרת לשיריו של המשורר הלאומי שלה, החקוקים בזכרונה:

אני אוהבת לכתוב על מאדי. אני אוהבת להיזכר. אני אוהבת לבנות
את הסיפור, להתמקד, לעסוק באמנות הסיפור, לשלב את הזיכרונות
יחדיו. אבל אני עייפה כל כך. אני לא יכולה להמשיך ליצור הלילה. בכל
פעם שנדמה שאני עוצרת, מתמתחת, מושיטה יד לדף נוסף, משפשפת
את העיניים, הבן זונה החתיכת חרא הזה ששומר עלי נוגע לי בעורף עם
הסיגריה שלו. אני כותבת את הדברים האלה רק כדי שהוא לא ישרוף
אותי. הוא לא יודע לקרוא אנגלית (או סקוטית) וכל עוד אני מכסה
דף אחרי דף בשורות מתוך “טאם או׳שאנטר״ הוא לא מכאיב לי. אני
לא יכולה להמשיך לנצח, אבל אני יודעת המון רוברט ברנס בעל פה.

בספר יש קטעים משירים שונים, כולל כמה של רוברט ברנס.
שתהיה לכולנו שנה טובה, בתקווה שהצרות יופיעו בה רק בספרים.

בתמונה: שלג דאשתקד

ספרים, רבותי, ספרים

28/12/2015

verityשם צופן: וריטי” הודפס ונמצא כבר בחנויות הספרים. באתר הוצאת “עוץ” ביקשה גילי בר-הלל מחברות וחברי פורום “ספרים?” בפייסבוק, שיכתבו על דמות ספרותית נשית המעוררת בהם הזדהות ואהבה. כדאי לקרוא את מה שכתבו.

***

לקראת סוף השנה עסקה תוכנית הרדיו “ספרים, רבותי, ספרים” עם ציפי גון גרוס בספרות המתורגמת לעברית. בתוכנית התראיינו מתרגמים משפות שונות, שהמליצו על ספרים מתורגמים מהשפות “שלהם” ועל ספר שלדעתם כדאי לתרגם לעברית. לכבוד היה לי להיכלל ברשימה המכובדת (וגם לזכות לשבחים על תרגום “שם צופן: וריטי” מפי עמיתי שי סנדיק).
אפשר להאזין לתוכנית מיום 25.12.2015 באתר גלי צה”ל ולראות את רשימת הספרים והממליצים בדף הפייסבוק של התוכנית.

עדכון פורבו

13/12/2015

forvo1זוכרים את מבצע “תקליט וחולצה” להקלטת מילים בעברית באתר פורבו? הוא היה מוצלח מאוד, וזכה גם לדיווח בבלוג של האתר.
במסגרת ההתכתבות שלי עם אנשי פורבו הסברתי להם חלק מהקשיים הייחודיים של העברית. מצד אחד זאת השפה החיה המדוברת בארץ (זאת שפרופסור גלעד צוקרמן מכנה “ישראלית“). מצד שני קיימת ההיסטוריה של שפת התנ”ך, כולל שמות של אנשים ומקומות מכתבי הקודש, שאנשים ברחבי העולם מתעניינים בהם ומבקשים לשמוע אותם מוקלטים. אלה אינם מוכרים בהכרח לדוברי העברית הרגילים, שמתקשים להקליט אותם.
הניקוד הוא בעיה נוספת של העברית, שלא פשוט להסביר למי שאינו בקיא באופן הכתיבה שלה. כאשר משתמשים בפורבו מבקשים מילה בעברית בכתיב חסר ניקוד, יכולות להיות דרכים שונות לבטא אותה. מצד שני, לומדי עברית מכניסים בקשות של מילים מנוקדות, אבל בצורה לא נכונה. מעבר לזה – אותה מילה עברית יכולה להיות במאגר של פורבו בצורות שונות (כתיב חסר ניקוד באותיות עבריות, כתיב מנוקד, בתעתיק לאותיות לטיניות), ולהיחשב כך למילים שונות.
תרומה נוספת שלי לפורבו היא הצילום שמופיע בפוסט הזה, והוא עכשיו התמונה המייצגת את העברית. פירות הארץ במקום צילום די עבש של הכותל המערבי שהיה שם לפני כן.

היחסים בין המינים בעולם של “מסע בין כוכבים”

08/12/2015

stcontactבשנת 1997, במסגרת לימודי באוניברסיטת תל אביב, הגשתי עבודה סמינריונית שהתבססה על הסדרה “מסע בין כוכבים” בכלל וספרי “הדור הבא” שתרגמתי בפרט.
כיוון שמצאתי אותה בין כל מיני קבצים מהעבר, וחובבי מס”ב הביעו בה עניין, אני מפרסמת אותה כאן.
בסוף העבודה יש ביבליוגרפיה וכן נספח על ההיסטוריה של “מסע בין כוכבים”.
קוראים יקרים, אנא זיכרו שהטקסט נכתב לפני עשרים שנה כמעט, ואל תשפטו אותו לחומרה.

מה דעתכם: מה השתנה מאז במדיה ובמציאות? אילו היבטים ביחסים בין המינים ובהצגה שלהם לא השתנו? אשמח לשמוע בתגובות.

בנוסף, אני ממליצה על האתר הבא, שמתמקד בתלבושות של “מסע בין כוכבים – הדור הבא”.
 

עבודה סמינריונית

תקציר:

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את מודל העולם העתידי המוצג בסדרה “מסע בין כוכבים – הדור הבא”, ולראות האם קיים בו שוויון בין גברים ונשים. השערת המחקר היתה שהספרים ינסו להציג עולם שיוויוני לחלוטין, אך ישתמשו בסטראוטיפים ובגישות האופיינים לתקופתנו-אנו.

שני חלקיה של הנחת היסוד אושרו במהלך המחקר. מבחינת החלק הראשון, התגלו דמויות נשיות בכל רמות התפקידים המוצגים בסדרה, כולל עמדות שלטון וכוח; נשים ממלאות גם תפקידים הנחשבים היום ל‘גבריים’, יוזמות פעולות שונות, מסוגלות לפעול באלימות ובנחישות וגם להציל את המצב, ולא רק לחכות לאביר על סוס לבן. על-פי העמדה הרישמית של הסדרה, גברים ונשים שווים בכל. בפרק ששמו “The Perfect Mate” דר’ קראשר מסבירה לאורחת על הספינה כי לפני מאות שנים חשבו בכדור הארץ כי נשים נחותות מגברים, אך מזה זמן רב אין הדבר כך, וכל אזרחי הפדרציה שווים בזכויותיהם.

מבחינת החלק השני, בדיקה מדוקדקת יותר של מספר הדמויות הנשיות והגבריות והתפקידים אותם הן ממלאות מגלה כי רוב עמדות הכוח והשלטון נתונות עדיין בידי גברים, כי הדמויות הנשיות מהוות רק כשליש מכלל הדמויות בספרים, וכי היחס אליהן במקרים רבים זהה ליחס אליהן היום, בארה”ב של שנות התשעים.
להמשך הקטע →

וריטי: סודות התברוקה

21/11/2015

flight2-001בתרגום ספרות היסטורית חשוב למצוא את האיזון הנכון , כדי שהשפה תהיה מצד אחד קריאה ומובנת לקהל הקוראים הנוכחי, ומצד שני תשמור עדיין על נאמנות לתקופה המתוארת.
הספר “שם צופן: וריטי” מתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה. בתרגום הקפדתי שהשפה שבה מדברות וכותבות הגיבורות הצעירות תהיה טבעית להן בעברית, ומצד שני השתדלתי לתת לה נופך מיושן קלות, לפחות מדי פעם.
ברור מאליו שאי אפשר לשים בפיהן סלנג מודרני. בדרך כלל אני משתמשת במילים עבריות עד כמה שאפשר, אבל בספר כזה בהחלט יש מקום להשאיר מדי פעם מילים הלקוחות מן האנגלית והצרפתית, שלא היו קיימות בעברית בשנות הארבעים.
בהתייעצות עם המו”לית גילי בר-הלל והעורכת רוני בק שילבתי מילים כמו “קומבניזון” ו”מנואלה” וקראנו לצעיף המתאים “שאל”. בעייה מיוחדת הייתה במונחים המקצועיים של מכונאות וטיסה, שחשוב היה שיהיו מדויקים, ומצד שני שלא יישמעו מודרניים מדי.
ראו למשל, בתמונה המצורפת, רישיון שקיבל אבא שלי במהלך לימודי טיסה בארץ. השנה כבר 1969, ועדיין מופיע במסמך הרשמי מינוח שנראה לנו היום מיושן: “תברוקה”. (אפשר ללחוץ על התמונה כדי להגדילה).

את “שם צופן: וריטי” אפשר לרכוש ולקרוא עכשיו, במהדורה דיגיטלית, או לקנות עותק מודפס בהנחת הזמנה מוקדמת. אני ממליצה בחום, מגיל 14 ומעלה.

שם צופן: וריטי

17/11/2015

verityיצא לאור בתרגומי בהוצאת עוץשם צופן: וריטי” מאת אליזבת וויין. כרגע ניתן לקנות עותק דיגיטלי של הספר באתר גטבוקס. עותקים מודפסים יגיעו לחנויות בעוד כמה שבועות.
מן הכריכה האחורית של הספר :

ב-11 באוקטובר 1943, מטוס ריגול בריטי מתרסק בשטח צרפת הכבושה. הטייסת והסוכנת החשאית שהיא מובילה הן חברות נפש. האם מישהי מהן תצליח לשרוד? לאסירה שנפלה בידי הגסטאפו נותנים הנאצים בחירה: לחשוף את פרטי משימתה, או להישלח למוות אכזרי. הם יוציאו ממנה את האמת. אבל לא כפי שציפו.

הספר המקסים הזה מעורר רגשות חזקים אצל הקוראים. כמה וכמה מהם, בארצות שונות, יצרו סרטונים שהם מעין קדימונים לספר. חלקם נוצרו כתרגיל בקורס ספרנות או מידענות, כמעט אף אחד מהם אינו רשמי. אתם מוזמנים לצפות:

צ’כי

בריטי

להמשך הקטע →

מילון חזותי – גוגל תמונות של המאה שעברה

16/11/2015

בארון הספרים המשפחתי מצאתי כרך מתפורר במקצת של “מראות – מילון בציורים“, שיצא לאור בשנת 1943. (אפשר ללחוץ על כל תמונה כדי להגדילה)

20151114_154825

20151114_154838

בפתח הדבר של המילון כותב המחבר דוד אטינגר: ” רבים היודעים עברית מדוברת אינם יודעים בכל זאת לקרוא בשם עברי מדויק לכל עצם ולכל פרט, אם במשק הבית, אם במקום העבודה או בשאר תחומי החיים המעשיים יום יום ושעה שעה, ולכל אלה מיועד המלון הזה… במקומות שנמצאים במלון יותר משם אחד לאיזה עצם שהוא, הרי שכולם ראויים לשמוש והקהל בחושו העממי יבור מביניהם את הקרוב לרוחו ולטעמו.” להמשך הקטע →

“המתרגמת של הנוסע בזמן”

12/11/2015

אתם מוזמנים לצפות בשיח מתרגמות כיפי במיוחד.
באתר פאנטום VOD עלה לצפייה תיעוד הפאנל “המתרגמת של הנוסע בזמן” שנערך בכנס אייקון האחרון. כדאי לבקר באתר, המלא חומר עשיר של הרצאות ופאנלים מכנסים קודמים.

המשתתפות בפאנל וספרי המסע בזמן שתירגמו:

חמוטל ילין: מתרגמת (נוסעים בזמן אינם מתים / ג’ק מקדוויט; מכונת הזמן המקרית / ג’ו הלדמן), עורכת ומרצה.

ורד טוכטרמן: מתרגמת (שערי אנוביס / טים פאוורס; האפלה / קוני ויליס), סופרת וחובבת.

ענבל שגיב-נקדימון, מתרגמת (קיסר / סטיב בקסטר; צפירת הרגעה / קוני ויליס; עיר הזמן / דיאנה וין ג’ונס, שניהם טרם יצאו לאור).

תקליט וחולצה

05/11/2015

Zehu_Ze!Screenshotבמשפט אחד: הקליטו 200 מילים בעברית בפורבו ותקבלו חולצה.

בהרחבה:
פורבו“ הוא אתר שבו יכולים משתמשים לבקש מדוברים ילידיים מרחבי העולם כולו להקליט עבורם מילים. אני נעזרת באתר לתעתיקים משפות זרות ומשמשת בו (בהתנדבות) עורכת לשפה העברית.
כרגע יש כ-8,500 מילים וביטויים שמחכים להקלטה. אלה בקשות של לומדי עברית, אנשים העוסקים באקטואליה, מתרגמים ועוד. אם אתם דוברים ילידיים של עברית ישראלית אני מבקשת שתצטרפו אלי במבצע להרחבת היצע העברית. הנהלת האתר הבטיחה לשלוח חולצה למי שיקליט 200 מילים לפחות במהלך סוף השבוע (כלומר עד יום ראשון 8.11.2015).

כדי להשתתף לחצו כאן כדי לעבור לדף השפה העברית בפורבו. הירשמו כמשתמש באתר (רישום חינם, כמובן). לחצו על העיגול האדום ליד מילה הממתינה להקלטה. יכול להיות שתצטרכו לאשר שימוש במיקרופון וברמקולים של המחשב. עכשיו לחצו על העיגול הגדול ואמרו את המילה בקול ברור. יש לכם שתיים וחצי שניות. בסופן, תשמעו את מה שהקלטתם. אם ההקלטה תקינה, אשרו, ותוכלו לעבור למילה הבאה. בהיעדר תקלות, אין בעיה להקליט 5 מילים/ביטויים בדקה, וזה די כיף.

ספרו לחבריכם וספרו לי אם הצטרפתם למבצע!

סיפורי בגדים

29/10/2015

הפעם, אוסף קישורים הנוגעים לבגדים ותלבושות.
ראשית, אסופת תלבושות שיצר ב-1902 האמן הצרפתי אלבר ברגרה, בניסיון לדמיין איך יראו נשות העתיד בשלל עיסוקים, החל מדרגות שונות בצבא, דרך סטודנטית, עורכת דין ורופאה ועד לחברת פרלמנט. הוא אולי לא היה רציני במאה אחוזים, אבל נראה לי שהוא והדוגמניות נהנו.

תלבושות, במיוחד תקופתיות, הן הנושא של הבלוג המקסים “תלבושות ממוחזרות“, המתעד הופעות חוזרות של חלקי לבוש ואביזרים בסרטים ובסדרות טלוויזיה לאורך השנים. יש שם פוסטים מרתקים, כמו “שמלת הווילון” המפורסמת מ”חלף עם הרוח”, שמלת הפסים הזאת, בהשראת ציורים של טיסו, או שמלת משבצות שאותרה כמעט בעשר יצירות שונות.

לעומת זאת, בסדרה “נוכריה” לפי ספרה של דיאנה גבלדון לא נעשה כמעט שימוש בתלבושות קיימות. מעצבת התלבושות של הסדרה, טרי דרשבך, מנהלת בלוג מרתק שמתעד את עבודתה. היא מספרת על השראה, מקורות ידע והחלטות מעשיות שמתקבלות בשטח. שלל הצעיפים הסרוגים שמאפיינים את קלייר, למשל, נולדו כדי שהשחקנית בעלת צוואר הברבור לא תקפא בקור הסקוטי. לצערה של ההפקה, לא היו תלבושות מוכנות מתאימות והם הכינו כמעט הכל מאפס. בימים אלה עובדים על העונה השנייה, שמתרחשת בחלקה בחצר המלוכה הצרפתית, ויהיו בה תלבושות מפוארות מאוד.

דרשבך מתארת את העבודה על שמלת הכלולות המפוארת, ואת המשמעות העמוקה מאחורי (או שמא מתחת) לחצאיות הסקוטיות. אגב, אפשר לראות הדגמה של לבישת הקילט, מתוך הסדרה, ואילו כאן יש סרטון הדרכה מודרני לתלבושת רשמית מלאה.

נעבור לשנות הארבעים של המאה העשרים: מוזיאון ויקטוריה ואלברט מציג לצפייה והורדה מדריכי סריגה משנות הארבעים, כולל סוודרים, כפפות וגרביים (משם לקוחה התמונה בפוסט). זאת בדיוק התקופה שבה מתרחש “שם צופן: וריטי“, שיצא לאור בקרוב בתרגומי. הסופרת, אליזבת וויין, היא לא רק טייסת, אלא גם סורגת בעצמה, והכינה שחזורים של כמה פריטים שהיא מתארת בספר.

אם כל התלבושות האלה עשו לכם חשק, מצאתי ריכוז מעולה של הדרכות תפירה באתר הזה.

אני עושה פאנלים

21/10/2015

IMG_6549בפסטיבל אייקון האחרון הנחיתי שלושה פאנלים, ונהניתי מאוד ממהמשתתפים והקהל.
הפאנל הראשון, ממש עם פתיחת הכנס, היה “המתרגמת של הנוסע בזמן” – שיחה על ספרי מסע בזמן ותרגומם לעברית. חברותי ורד טוכטרמן וחמוטל ילין ואני הצגנו ספרי מסע בזמן, בעיקר כאלה שתרגמנו בעצמנו, אבל לא רק (מלכתחילה ארגנתי את הפאנל בעקבות הקריאה בסדרת “נוכרייה” מאת דיאנה גבלדון, שאת שני ספריה הראשונים תרגם לעברית ארז אשרוב).
דיברנו באופן כללי על מסע בזמן, שיכול להיעשות טכנולוגית (מכשיר/מכונת זמן, כמו בספריה של קוני ויליס או ב”נוסעים בזמן אינם מתים” ועוד) או מיסטית (בספרים של גבלדון או באמצעות כוחותיהם של הדרקונים בסדרת פרן של מק’קאפרי). דנו בקיומו האפשרי של אלוהים או כוח עליון אחר בעולם שבו מדובר. שאלנו האם כל אחד יכול לנסוע בזמן או שנדרשת תכונה מיוחדת כלשהי, ושאלת ההמשך – האם הנוסע בזמן בודד או שיש איתו אחרים.
אחר כך עברנו כמובן גם לבעיות הספציפיות לתרגום סיפורים כאלה. השפה העברית הרי דלה בזמנים דקדוקיים בהשוואה לאנגלית או שפות אירופאיות אחרות. לפעמים צריך להתפתל כשמדברים על אירוע שמתרחש לפני/אחרי הנקודה הנוכחית שבה הגיבור נמצא בזמן, בעיקר אם יש יותר ממסע אחד או נוסע אחד.
עירוב של תקופות מקשה על המתרגם מבחינת משלבי השפה – איך נאפשר להבחין בין אופן הדיבור של בני תקופות שונות באותו הספר? איך נבהיר שהנוסע בזמן מדבר אחרת מהסובבים אותו בתקופה שאליה הגיע? האנגלית עשירה יותר מהעברית במשלבים, בדיאלקטים מקומיים ועוד.
עדכון: צוות ההסרטה של הכנס תיעד את האירוע, אפשר לראות אותו כאן.

כעבור שעתיים גוייסתי ברגע האחרון להחליף את נעמי כרמי בהנחיית הפאנל “נערות יוצאות להרפתקאות” להמשך הקטע →