חיפוש

עמודים קבועים

נושאים

בזמן האחרון

אתר במערכת

קולגות

ניהול


logo

ענבל שגיב, מתרגמת

סדנת תרגום במשגב

30/03/2014

ספרו לחבריכם הצפוניים: אני שמחה לבשר על פתיחת סדנת תרגום ספרותי שאעביר בספריית משגב. קוראי האתר הקבועים כבר מכירים אותי ואת תחומי העניין שלי, ביניהם תרגום, שפות, ספרות בכלל ומדע בדיוני בפרט.

אם הגעתם לכאן לכבוד הסדנה, ברוכים הבאים!

בואו לחוות את הקסם שבמילים

כיצד מעבירים מושגים, מילים ורעיונות משפה לשפה, מתרבות לתרבות?
אתם מוזמנים להתנסות באמנות ההעברה הזאת בסדנת תרגום ספרותי. נחקור טקסטים לעומק כדי להבין איך הם בנויים ואז נכיר שיטות וכלים שמאפשרים לשחזר אותם בעברית. נתנסה בסוגי טקסטים מגוונים, נשחק במילים, נערבב ונלוש מרכיבים עד שנגיע לתוצאה הרצויה.

סדנת מתחילים בספריית משגב:
שישה מפגשים בני שעתיים וחצי בקבוצה קטנה.
מספר המקומות מוגבל.
נדרשת ידיעת עברית ואנגלית ברמה טובה.

על המנחה:
ענבל שגיב נקדימון
מתרגמת ספרי קריאה, עיון ולימוד עבור הוצאות ספרים שונות בארץ.
לימדה סדנאות תרגום באוניברסיטת תל אביב ובכנסי מדע בדיוני.

כותבת על תרגום, ספרים, שפה ועוד באתר הזה ממש.

אפשר ליצור איתי קשר גם דרך האתר.

book4

אגב, למשתתפים בסדנת התרגום בכנס עולמות, לחצו כאן למעבר לטקסט הקצר שעליכם לתרגם לקראת המפגש.

אז את מתורגמנית?

08/04/2014

IMG_2341aלא.
אני מתרגמת טקסטים כתובים מאנגלית לעברית. ואילו מתורגמן הוא אדם העוסק בתרגום של דיבור, בזמן הדיבור (תרגום סימולטני) או מיד אחריו (תרגום עוקב).
עם זאת, בזמן האחרון יצא לי להתנסות בשני סוגי תרגום שאני לא עוסקת בהם בדרך כלל.

ראשית, תרגמתי כתוביות – לסרטוני הדרכה ולסיטקום עתיק שמצאתי בשביל הבן שלי ביוטיוב. (מה חשבתם שילדים של מתרגמות מקבלים, חשמל חינם? לכל היותר הם מקבלים פטור מקריאת טקסטים שלא מנוקדים נכון וכבוד בחנויות ספרים.)

היה נחמד ללמוד להשתמש בתוכנה מיוחדת, שמאפשרת תרגום של קובץ כתוביות קיים. מצד שני, גיליתי על בשרי שהתהליך ארוך הרבה יותר ממה שנדמה לצופים על הספה, וזה עוד בתוכנית שההומור בה מבוסס על סלפסטיק, יותר מאשר על משחקי מילים.
שביתת מתרגמי הכתוביות, שהתקיימה לפני שבועות מספר, חשפה שאולפני התרגום משלמים שכר מעליב למתרגמים שמקדישים שמונה ואפילו שתים-עשרה שעות לתרגום שעה של סרט, לפעמים מתוך שמיעה (כלומר בלי לקבל את הטקסט כתוב).

שנית, הייתי מתורגמנית לערב אחד, ועוד מעברית לאנגלית דווקא. תמי סירקיס הגיעה ליישוב שלנו עם הרצאה מלאה בתובנות על חברוּת, אוכל והשילוב ביניהם. מן השורה שלפני תלתה בי עיניים נואשות חברה, עולה חדשה מארצות הברית, שלא עמדה בקצב המהיר ובשמות המעדנים שאפשר למצוא בשוק של נתניה.

למזלנו, כבר הכרתי את התוכן מהופעה קודמת, וכך הצלחתי להעביר את מהות הדברים, גם אם לא לתרגם סימולטנית משפט במשפט.

אז מה אני לא עושה בדרך כלל?

  • מתרגמת בעל-פה
  • מתרגמת כתוביות
  • מתרגמת מעברית לאנגלית.

מה אני כן עושה?

(ומדי פעם אני גם מצלמת)

אגב, כבר סיפרתם לחבריכם בצפון הארץ על סדנת התרגום שלי?

מבזק חדשות המדע הבדיוני

20/03/2014

1514505_497448690366104_1066728875_nפורסמה התוכניה של כנס עולמות 2014: חגים וחגיגות. הכנס יתקיים בתאריכים 17-16 באפריל 2014. באשכול הפיס שליד הסינמטק בתל-אביב.

כמנהגי, אני מעבירה בכנס סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות” (נדרשת הרשמה מראש כדי לקבל טקסט לתרגום).
בנוסף, אשתתף הפעם בפאנל “בני הנפילים – המעריצים נגד המומחים“, שיהיה סוער ואף לוהט. פרטים נוספים באתר הכנס.

בעניין אחר – באתר סטארבייס 972 התפרסם תרגום שלי לטקסט הכתוב הראשון מעולם “מסע בין כוכבים“. זוהי הצעה שכתב ג’ין רודנברי, יוצר הסדרה, במטרה למכור אותה להפקה ברשת טלויזיה. לחובבי “מסע בין כוכבים” זהו טקסט מרתק, כיוון שהוא מציג בתמצות עקרונות יסוד שליוו את הסדרה לאורך התפתחותה, ומצד שני גם פרטים שהשתנו עד שהתממשה, ומסקרן לחשוב איך היתה נראית אילו היו נשארים על כנם.

מפקד הספינה בהצעה הוא רוברט מ. אפריל, ושימו לב למשל לתיאורן של שתי דמויות קבועות:

סגנית המפקד –
קצינה, אישה, שלעולם אינה מכונה בשם פרט לכינוי “מספר אחת”. היא נשית במידה כמעט מיסתורית, למעשה – דקת גזרה וכהת-עור, בנוסח עמק הנילוס, גילה לא ברור, אחת מהנשים שאינן משתנות במראיהן בין גיל עשרים לחמישים. “מספר אחת” היא קצינה יעילה בצורה יוצאת מגדר הרגיל, ונהנית לפעול בפנים חתומות, בשלוות נפש – היא ככל הנראה עולה על רוברט אפריל בידע מפורט על שלל מערכות הציוד, המחלקות וחברי הצוות ברחבי הספינה. כאשר קפטן אפריל עוזב את הספינה “מספר אחת” עוברת להיות המפקדת בפועל.

הסגן הראשון –
יד ימינו של הקפטן, המפקד המעשי של כל פעולות הספינה, החל מאיוש הגשר ועד לפיקוח על חוליית הקרצוף הנחותה ביותר. שמו “מר ספוק” והפעם הראשונה שבה רואים אותו יכולה להיות כמעט מפחידה – פנים כבדי-עפעפיים ושטניים עד כדי כך שכמעט אפשר לצפות שיהיה לו זנב מפוצל. הוא ככל הנראה מאדימאי למחצה, ויש לו עור אדמדם מעט ואוזניים מחודדות למחצה. אבל משום מה מזגו השקט של מר ספוק נמצא בניגוד דרמטי למראהו השטני. מכל אנשי הצוות שעל הסיפון, הוא הקרוב ביותר להיות שווה ערך לקפטן אפריל, מבחינה גופנית ורגשית, כמפקד על אנשים. חולשתו העיקרית היא סקרנות חתולית כמעט לגבי כל דבר שהוא “חייזרי” ולו במעט.

לטקסט במלואו.

השטן ודניאל וובסטר

03/03/2014

כששמעתי לאחרונה את “השטן ירד לג’ורג’יה“, הוא הזכיר לי שלפני שנים מספר תירגמתי את הסיפור “השטן ודניאל וובסטר” מאת סטיבן וינסנט בנה.
חיפשתי את התרגום וערכתי אותו כדי להעלות אותו לכאן, כי הוא תענוג עסיסי של ממש.
“השטן ודניאל וובסטר” יסודו ב”פאוסט” מאת גתה, והוא משתמש ברעיון העיסקה עם השטן כדי להלל את “אמריקה”, כרעיון מופשט. את הסיפור המקורי אפשר לקרוא בפרויקט גוטנברג, כאן. אפשר לקרוא עוד על הסיפור בויקיפדיה (משום מה השפה היחידה פרט לאנגלית שבה יש לו ערך משלו היא עברית דווקא).
אני ממליצה מאוד לשמוע את תוכניתו של ערן סבאג “חיים של אחרים“, המוקדשת לסיפור, כולל הקראה מתרגומו לעברית בידי א. בן צבי שיצא לאור בספרית תרמיל בשנות השישים. (תוכנית שנייה עליו, כאן, בקישור ישיר לקובץ mp3)
לסיפור מקום מכובד בתרבות הפופולרית בארצות הברית, ואזכורים שלו מופיעים ביצירות שונות. הדוגמה החביבה עלי ביותר, כמובן, היא בסדרה “מסע בין כוכבים – הדור הבא”. בפרק הפותח של הסדרה, “מפגש בפארפוינט”, עומדת האנושות למשפט על עוולותיה, וקפטן פיקארד מסנגר עליה במלוא הלהט של דניאל וובסטר עצמו, פלוס ציטוטים משייקספיר. בפרק הסוגר של הסדרה, שבע עונות אחר כך, הוא גם מנצח במשפט.
בהמשך, הסיפור עצמו:
*תודה למור רוזנפלד, שעברה על התרגום שלי לפני הפרסום
** אגב, אני מקבלת נקודת בונוס (מעצמי) כי הצלחתי להכניס את המילה “שגיב” לתרגום.

השטן ודניאל וובסטר” מאת סטיבן וינסנט בנה

I

זה סיפור שמספרים בארצות הסְפָר, במקום שבו נפגשת מסצ’וסטס עם ורמונט וניו המפשייר.
כן, דניאל וובסטר מת – בכול אופן, קברו אותו. אבל כל אימת שסופת רעמים מתחוללת סביב מארשפילד, אומרים שאפשר לשמוע את קולו המתגלגל בנבכי השמיים. ואומרים שאם הולכים לקברו וקוראים בקול רם וברור, “דניאל וובסטר – דניאל וובסטר!” האדמה מתחילה לרטוט והעצים מתחילים לרעוד. ולאחר זמן מה שומעים קול עמוק אומר, “שָׁכֵן, מה מצבה של ארצות הברית?” ואז כדאי לענות שארצות הברית עומדת איתנה, יציבה כסלע ומחושלת בנחושת, מאוחדת ובלתי מחולקת, אחרת הוא עלול לזנק הישר מתוך האדמה. בכול אופן, זה מה שסיפרו לי כשהייתי ילד. להמשך הקטע →

מבוא לתקשורת המונים / מקווייל

מבוא לתקשורת המוניםיצא לאור בתרגומי בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה “מבוא לתקשורת המונים” מאת דניס מקוויל (מהדורה שישית). את המהדורה העברית ערכו מדעית ד”ר דוד לוין וד”ר אורן סופר.
מן הכריכה האחורית:

ספרו של דניס מקווייל הוא ספר המבוא המקיף ביותר העוסק בחקר תקשורת ההמונים. הספר מציג בהרחבה את התיאוריות, הוסגיות המרכזיות והשינויים בחקר תקשורת ההמונים למן ימיו הראשונים של התחום ועד לתקופה הנוכחית.

הספר, על 730 עמודיו, הוא אבן יסוד במדעי החברה, מעניין ומאיר עיניים. העבודה על תרגומו לעברית נמשכה זמן רב, ואני שמחה מאוד שהוא נמצא כבר על המדפים ובידי הקוראים.

שביתת מתרגמי הכתוביות

25/02/2014

slaterfullפעמים רבות, כשאני מספרת שאני מתרגמת, שואלים אותי אם אני מתרגמת כתוביות, כי הכתוביות בטלוויזיה הן אולי סוג הטקסט הפופולרי ביותר.
מעולם לא תרגמתי כתוביות, בין השאר כי כבר בזמן שנכנסתי לתחום התרגום אמרה השמועה שהכסף שם, איך אומרים, לא מי-יודע-מה.
מאז ועד היום התנאים בענף רק הלכו והידרדרו.
הכתוביות הן שמאפשרות לרוב צופי הטלוויזיה בארץ ליהנות משפע של תוכניות בשפות ובנושאים מגוונים. הן חיוניות לילדים וללקויי שמיעה ומסייעות לרוב הצופים.
התרגום לכתוביות חשוף לביקורת תמידית, כיוון שהוא מופיע במקביל למקור. מי לא אוהב לצחוק על טעויות בכתוביות? גם אני חטאתי בכך.
אבל כדי שהתרגום יהיה טוב, המתרגם צריך לקבל שכר סביר, שיאפשר לו להיות איש מקצוע וייתן לו זמן לבדוק מינוחים וניסוחים.
המתרגמים שיוצרים את הכתוביות עושים עבודה קשה ומאתגרת, כפרילנסים של חברות הפקה. פירוש הדבר הוא שהם מצד אחד לא מקבלים שום תנאים סוציאלים, ומצד שני מקבלים את שכר עבודתם כעבור זמן רב, בשיטת שוטף-פלוס-תשכח-מזה. והתשלום הזה זעום ועלוב, לא תאמינו עד כמה. הוא גרם למתרגמים מנוסים רבים לעזוב את התחום, ולמי שנשארו בו הוא לא מאפשר להגיע לשכר מינימום גם אחרי שעות נוספות רבות מדי חודש.
משום כך פתחו מתרגמי הכתוביות בשביתה, והם דורשים להסדיר את תנאי עבודתם, כך שגופי השידור (הוט ויס) יואילו בטובם לדאוג לשכר הוגן לאנשים שמאפשרים להם להפעיל ערוצי שידור בישראל.

אם חשובה לכם איכות התרגום המופיע על המסך והיחס ההוגן לעובדים, תמכו בשביתת המתרגמים לכתוביות – פנו להוט וליס ואמרו שאיכות ירודה של תרגום מפריעה לכם ואתם דורשים, כלקוחות החברה, תרגום טוב.

כמה קישורים: דורון פישלר, איש “עין הדג“, מסביר למה חשובות כתוביות טובות, כתבה בדה-מרקר, מיומנה של מתרגמת כתוביות.

המתרגם כבלש

13/02/2014

בכנס אגודת המתרגמים בישראל השבוע דיברתי על ציטוט מתוך תרגומים קודמים, בהרצאה בשם “המתרגם כבלש”.

הכנס היה מצוין – הרצאות מעניינות ומפגש חברתי מהנה. כל הכבוד לצוות האגודה שארגן אותו.

אתם מוזמנים לראות את ההרצאה שלי (תודה רבה לאבא על ההסרטה):

(אפשר להגדיל לצפייה במסך מלא בלחיצה על הכפתור הימני ביותר במסך הסרטון)
במקביל, או אם במקרה אין לכם שלושת-רבעי שעה כרגע, תוכלו לראות את המצגת בלבד:
קישור להורדת המצגת “המתרגם כבלש” כקובץ PDF

תה. ארל גריי. חם.

09/02/2014

אין הרבה שילובים מושלמים כל כך של דברים שחביבים עלי. כי אני אוהבת תה, חם (גם בקיץ).
ואני אוהבת את “מסע בין כוכבים” בכלל ובפרט את קפטן פיקארד מן הדור הבא, שזה היה המשקה הקבוע שהזמין מהמשכפל.
עד כמה העניין ידוע? נסו לחפש את הביטוי “Tea. Earl Grey. Hot.” בגוגל תמונות, ותראו.
לכן היה נחמד במיוחד לתרגם ספר שהתייחס לעניין מפורשות.

תלת ממד” מאת הוד ליפסון ומלבה קורמן, יוצא עכשיו לאור בעברית בהוצאת ר. סירקיס-ידיעות אחרונות. תרגמתי אותו בשיתוף פעולה עם חברי גיא הרלינג, אבל השבעתי את גיא שהוא נותן לי כל קטע שעוסק במדע בדיוני.
ואז הגיע הקטע הזה:

כשצפיתי במסע בין כוכבים בילדותי היה מתסכל בעיני שאף אחד לא העמיד את המשכפל במבחן אמיתי. פרק אחר פרק, בכל פעם שהמשכפל הופיע, ביקשו ממנו רק… כוס תה ארל גריי. ביום נועז, חבר צוות היה מבקש אולי פרוסת עוגת גבינה. בהיעדר הדמיון של מר ספוק אולי אפשר היה להאשים את מורשתו הוולקנית. אבל מה עם היעדר הדמיון של עמיתיו בני האנוש?

מיד כתבתי לסופר כך (בעברית):

יש כאן בלבול בין הסדרה המקורית של מסע בין כוכבים, ששודרה בשנות השישים, לבין הדור הבא משנות השמונים. המשכפל הוא מהסדרה השניה, ספוק היה בראשונה.
אלה אולי פרטים קטנים וזניחים בעיניך, אבל לחובבי הסדרה הם חשובים מאוד (תאמין לי, אני מכירה אותם היטב).

הוא שמח על התיקון, התפלא שאף אחד לא העיר על הבלבול קודם לכן, והבטיח שיתקן גם את המקור האנגלי במהדורה הבאה. אחרי התייעצות קצרה בינינו הוחלט על הנוסח הסופי הבא:

כשצפיתי במסע בין כוכבים בצעירותי היה מתסכל בעיני שאף אחד לא העמיד את המשכפל במבחן אמיתי. פרק אחר פרק, בכל פעם שהמשכפל הופיע, ביקשו ממנו רק… כוס תה ארל גריי. ביום נועז, חבר צוות היה מבקש אולי פרוסת עוגת גבינה. אפילו דאטה, האנדרואיד, לא הפליג מעבר לכמה סוגי מזון לחתולים. ומדוע היעדר הדמיון אצל עמיתיו בני האנוש?

תלת ממד
הספר מומלץ בחום, וכולל בין השאר קישורים לדפי אינטרנט ולסרטונים, שאפשר להגיע אליהם בסריקת ברקודים מודפסים.

עוד כמה עניינים קשורים:

Live Long ופרוספר!

במציאות בת ימינו, נאס”א מתכננת לשלוח בקרוב מדפסות תלת-מימד לתחנת החלל הבינלאומית, והן ייצרו שם חלקי חילוף ואולי גם מזון. והנה עוד כתבה על מדפסות מזון.

בקישור הזה יש סדרת סוגי תה באריזות מעוצבות להפליא בהשראת ספרים קלאסיים.

ולסגירת המעגל, ויל ויטון, אחד מן השחקנים בסדרה “מסע בין כוכבים, הדור הבא” משתעשע בביתו במדפסת תלת-מימד.

סטטיסטיקה חברתית לחברה מגוונת

05/02/2014

סטטיסטיקה
יצא לאור בתרגומי סטטיסטיקה חברתית לחברה מגוונת מאת חוה פרנקפורט-נחמיאס ואנה לאון-גררו בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

900 עמודים ברורים ומחכימים שמאפשרים לתלמידי מדעי החברה להשתמש בצורה נכונה בכלים סטטיסטיים שונים, וגם להבין טוב יותר את החברה שבה אנחנו חיים, בזכות דוגמאות מציאותיות.

מתוך ההקדמה:

“לאורך כל הספר אחנו מדגישות את הרלוונטיות של הסטטיסטיקה לחיי היום-יום וחיינו המקצועיים. למעשה, הסטטיסטיקה כרוכה עד כדי כך בחיינו, עד שלעתים קרובות מתעלמים מחשיבותה ומן השימושים בה.”

ואפילו קיבלתי תודה מיוחדת בהקדמה למהדורה העברית :-) .

שטעטל בארץ ישראל – סרטי הבורקס ומקורותיהם בספרות יידיש קלאסית

30/01/2014

book_666_big לפני חודשים מספר יצא לאור בהוצאת רסלינג ספרו של רמי קמחי, “שטעטל בארץ ישראל – סרטי הבורקס ומקורותיהם בספרות יידיש קלאסית“. אני תרגמתי מאנגלית את עבודת הדוקטורט שעליה מבוסס הספר.

חוויית התרגום היתה יוצאת דופן מבחינתי. בדרך כלל אני מעבירה טקסט מתרבות זרה אל התרבות הישראלית, ואילו הפעם תפקידי היה למעשה “להחזיר את הטקסט הביתה”, לתרבות שאליה הוא שייך ובה הוא עוסק. בנוסף, היה בעבודת התרגום הזאת גם חלק בלשי, של מציאת ציטוטים מתוך טקסטים אחרים, ועל כך כתבתי כבר בפוסט “שלום שלום ואין שלום“.

ספרו של ד”ר קמחי עוסק בסרטי הבורקס, קבוצה של סרטים ישראליים שנוצרו בין 1964 ל-1977, וחולקים ביניהם ייצוג פרדיגמאטי מסוים של שכונה, קהילה ומשפחה מזרחית, ייצוג שמתווך בידי יוצר שיש לו שורשים בתרבות יהודית אשכנזית. הקהילה והמשפחה המזרחית מוצגת בסרטים אלה כקהילה טרום-מודרנית ומסורתית של יהודים גלותיים. הספר מוכיח את התזה דרך בדיקה של ספרות יידיש קלאסית ושל הסרטים. ומסביר את הפופולריות שלהם בקרב קהל אשכנזי ומזרחי גם יחד.

לפי קמחי, צופים אשכנזים חשו מול הסרטים תערובת של סיפוק והקלה. סיפוק מהעובדה שהתרבות הישראלית מהדהדת את תרבות היידיש שהייתה התרבות המקורית שלהם, והקלה מהעובדה שהתרבות המקורית שלהם מושלכת בסרטים על המזרחים, כי זאת הייתה תרבות שנחשבה נחותה בתוך השיח הישראלי של אז. הצגת תרבות היידיש כנחותה בסרטי בורקס עזרה לצופים אשכנזים גם לאשר ולאשש את הזהות העברית-ישראלית-ציונית שלהם. אשר למזרחים, הם אהבו לראות את הצגתם בסרטי הבורקס כחלק מהמסורת היהודית, שהחמיאה להם וחיזקה את זהותם הישראלית.

ביקורת במוסף “ספרים” של הארץ.
על הספר (קובץ PDF, עמ’ 10).
הלנצח נאכל בורקס – מאמר מאת ד”ר קמחי.

כנס אגודת המתרגמים 2014

20/01/2014

כנס אגודת המתרגמים בישראל השנתי יתקיים במלון השרון, הרצליה, בתאריכים 10-12 בפברואר 2014. לחצו על הקישור לפרטים נוספים, תוכניה ומחירים.
ב-11 בפברואר, יום שלישי, בשעה 11:30, אני מרצה שם על ציטוט מתוך תרגומים קודמים, בהרצאה בשם “המתרגם כבלש”.
כתמיד, יש בכנס שלל הרצאות וסדנאות מעניינות, והזדמנות מצויינת למפגש עם חברים ועמיתים שבדרך כלל יושבים איש-איש למחשבו ונפגשים וירטואלית בלבד.

הודעה טכנית, בהזדמנות זאת: ריכזתי את כריכות הספרים שתרגמתי גם בדף באתר, שמאפשר להגיע בלחיצה על כל תמונה לדברים שכתבתי כאן על הספר.

פטריק קים – הפיקטיבי מעולם לא היה כה ממשי

11/01/2014

פטריק קיםכתבה בעיתון הארץ מבשרת על “שובו של איש הקראטה“, ומספרת שהוצאת שלגי מתעתדת להוסיף למבחר החדש של חוברות הקומיקס שלה גם עלילות מאוירות של פטריק קים, איש הקראטה, חביבם של דורות קוראים.
הקוריאני הענק, שנוצר בהשראתו של ג’יימס בונד, הוא אחד הגיבורים הבולטים של התרבות הפופולרית בישראל, ודוגמה פיקנטית לתרגום פיקטיבי.
אתם מוזמנים לקרוא את העבודה שכתבתי לפני עשרים שנה כמעט על סדרת פטריק קים כתרגום פיקטיבי, ולגלות בתגובות כמה מיוצריה של הסדרה, שנכתבה בישראל אך הוצגה כתרגום מאנגלית.
פרטים רבים נוספים על הסדרה יש אצל אלי אשד.

בונוס: אינס מולדבסקי בהרצאה קצרה שהעבירה במפגש של אגודת המתרגמים בישראל, ועוסקת בין השאר בתרגום פיקטיבי (בסביבות דקה 6)

הגרלה! רוצים רצח בקריצה?

29/12/2013

0001רצח בקריצה” מאת אלי נייט יצא לאור בתרגומי בהוצאת “כנרת זמורה ביתן”, ואני רוצה לתת עותק במתנה לאחד מקוראַי.

כדי להשתתף בהגרלה כתבו תגובה לפוסט הזה, וספרו לי מה אהבתם לקרוא באתר שלי, או מה תרצו לקרוא בו.
בעוד שבוע, ב-5 בינואר 2014, אגריל אחת מן התגובות לקבלת הספר. הקפידו להכניס כתובת מייל תקינה כדי שאוכל ליצור אתכם קשר.

לא מכירים מספיק את האתר שלי? נסו לקרוא על פיית הבלעחס, מתי מתרגמים מכנסיים לחולצה, תרגיל מינימלי בתרגום אופטימלי, על ספרים מוקלטים, על כשלי אבטחה ואולי את “אויה, עודני בבתולי!

לחצו כאן להרשמה לקבלת עדכונים מן האתר.

ואם מעניין אתכם להתנסות בתרגום בעצמכם: במסגרת בית הספר לכתיבה “המגרה” של הוצאת כנרת-זב”מ-דביר, תיפתח ב-17 בפברואר סדנת תרגום פרוזה בהנחיית חברתי המתרגמת והמורה המצויינת יעל סלע-שפירו. לחצו על הקישור לפרטים מלאים.

תוצאות ההגרלה עדכון:
תודה רבה לכן על התגובות המעניינות.
בהגרלה, שנערכה היום בפיקוח שחקן מבוכים ודרקונים, עלתה בגורל תגובה מספר 5.
שלומית, אנא כתבי לי מייל עם פרטי הכתובת שלך ואשלח לך את הספר.

אשמח לקרוא גם בהמשך תגובות קוראים על פוסטים קודמים או בקשות לטיפול בנושאים נוספים בעתיד.

רצח בקריצה

22/12/2013

חדש בתרגומי בהוצאת כנרת זמורה ביתן – “רצח בקריצה” מאת אלי נייט. wink

עד כמה אתם מכירים את מי שאתם אוהבים?
חייה של קייט מעוררים קנאה: בית יפה, משפחה אוהבת ובעל מושלם.
עד שלילה אחד פול שב הביתה מאוחר, שתוי ומגואל בדם, וממלמל שהרג מישהו. בבוקר הוא טוען כי מדובר בבדיחה לא מוצלחת של שיכור.
כשמתגלית גופתה של אישה צעירה ומושכת שעבדה אצל פול, חשדותיה של קייט שולחים אותה למסע חיפושים נואש אחר האמת שמאיימת לרסק את החיים המושלמים שלה. אבל ככל שהשקרים מצטברים, האמת מתערפלת.

אהבתי לתרגם את הספר, והוא מצוין לדעתי. דמותה של קייט אמינה וסוחפת, החל מגילוי הלב שלה לגבי אופיה של מערכת היחסים בינה ובין בעלה ודרך תגובותיה לאירועים שמטלטלים את שלוותה הבורגנית. קהילת “ספרי מתח” בפייסבוק הזמינה את הסופרת להשיב על 10 שאלות עליה ועל הספר, ונייט אמרה שהיא גאה שהצליחה לשלב קלאוסטרופוביה ביתית עם דרמה קצבית. ואכן, הגיבורה שהתחילה את הספר ספונה בחדר השינה החמים שלה מסתערת על העולם כולו כשהנסיבות מאלצות אותה לעשות זאת.

מסע אחר

06/12/2013

2013-12-04 09.52.59בגליון דצמבר 2013 של “מסע אחר” התפרסמה כתבה קצרה שלי, המלצה על בורו מרקט בלונדון (לחצו על התמונה להגדלה כדי לקרוא).

מלבד אזור הדוכנים הצפוף והצבעוני יש בשוק גם אזור ישיבה עם ספסלים רחבים בעיצוב מודרני. זה גם המקום שבו נערכות הרצאות והדגמות בישול של שפים. כשהיינו שם שמענו מפי המדגימה סיפורי אימה על פטריות רעל תמימות למראה, שגורמות מוות ודאי בתוך ימים ספורים. היה מפחיד יותר מבצינוק של לונדון. המסקנה שלה – חובה לקטוף פטריות בחברת מישהו שמבין בהן, ועדיף לקנות פטריות רק מהסוחרים בשוק!

במרחק שתי דקות הליכה מבורו מרקט תוכלו לבקר את קתדרלת סת’רק (Southwark Cathedral) הנעימה, וכן שחזור של “צביית הזהב” (Golden Hinde), האונייה שבה הקיף פרנסיס דרייק את העולם בין השנים 1577-1580. הסיורים באוניה מלווים בהדגמות והסברים. הם מתאימים לכל המשפחה, ומאפשרים לחוות לרגע את חייו של ימאי בתקופת מלכותה של אליזבת הראשונה.

תודה לחברתי אינגה מיכאלי שקישרה אותי ל”מסע אחר”.
מומלץ לקרוא בבלוגלובלי שלה על מקומות אחרים בעולם.
ולסיום, כמה תמונות נוספות:
borough1

קישור לכתבה הזאת באתר “טיים אאוט”



WP SlimStat