logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

פוסט אורח – שי סנדיק על “שיר לאיזי ברדלי”

21/08/2015

שיר לאיזי ברדלישיר לאיזי ברדלי” הוא רומן הביכורים של הסופרת האנגלייה קריס בריי, המספר על משפחה מורמונית שחווה טרגדיה המערערת את אמונתה ואת היחסים בין בני המשפחה. שי סנדיק, שבחר להוציא לאור את הספר ותירגם אותו, מספר:

עובדת היותי יהודי דתי הקלה עליי את עבודת התרגום של “שיר לאיזי ברדלי” במובנים מסוימים, אבל במובנים אחרים, אילצה אותי גם להיזהר מפני “גיור יתר” של הרומן. אם בכל תרגום מיטלטל המתרגם בין שמירת רוח המקור והזרות שבו ובין כיולו בצורה טבעית ואותנטית בשפת היעד, הקרבה הדתית שלי לעולם של הספר הציבה בפני אתגרים ייחודיים בגלל הרקע שלי.
אביא כמה דוגמאות לדילמות שעלו במהלך התרגום, כדי לסבר את האוזן. אני רוצה להדגיש שאין לי ספק שמתרגמים אחרים היו בוחרים פתרונות אחרים וסביר להניח שטובים משלי, אבל זה היופי בתרגום – הכול נתון לפרשנות.

א. קלייר, אם המשפחה, לא נולדה למשפחה מורמונית. היא גדלה כנוצרייה חילונית ובעקבות היכרותה עם איאן, אבי המשפחה ומורמוני מלידה, קיבלה על עצמה את הדת המורמונית ואורחות חייה. בספר מתייחסים לקלייר כאל convert, בתרגום מילולי: אישה שהמירה את דתה. בעברית יש שתי אפשרויות לתרגום המילה – “גיורת” ו”מומרת”. האפשרות הראשונה נפסלה מיד כיוון שהיא ייחודית לאדם שהמיר את דתו ליהדות מדת אחרת, והשנייה טעונה קונוטציה שלילית כיוון שהיא בדרך כלל עוסקת באדם שהמיר את דתו מהיהדות. המינוח שבחרתי להשתמש בו הוא “חוזרת בתשובה” שהוא אמנם נטוע בהוויה היהודית-ישראלית אבל הולם בעיניי את התהליך שקלייר עברה מהנצרות הכללית לנצרות האמתית, בתפיסה המורמונית. דיון מעניין נערך ביני ובין רחלי לביא העורכת ואורה דנקנר המגיהה לגבי השימוש במושג “חוזרת בתשובה” גם לתיאור הפועל repent, כאשר אחת הדמויות חוטאת ונאלצת לעבור תהליך כפרה על המעשה. בהקשר דתי, “חזרה בתשובה” אינה דווקא פעולה חד פעמית של שינוי אורח חיים מחילוני לדתי, אלא גם תהליך מתמשך של כפרה על חטאים. המילים “כפרה” או “חרטה” הם רק חלק מהתהליך הממושך של חזרה בתשובה שאדם דתי נדרש לעשותו, ובמקרה של הדמות הספציפית, הן מצמצמות את מה שהיא עוברת בנפשה. להמשך הקטע →

הנוער של היום

18/08/2015

20150817_142449

כל כך אוהב ספרים שזה נורא.
את כנס “נוער קורא”, שנערך אתמול בפעם השלישית, מארגנת במקצועיות מושלמת קבוצת נערות אוהבות קריאה, המנהלות של דף הפייסבוק “נוער קורא – כן, יש דבר כזה“.
היה מלהיב לראות את מאות בני הנוער שצבאו על דוכני הספרים בכנס (ראו בתמונה) ומילאו את האולם.
בהרצאה הראשונה סיפרתי עם גילי בר-הלל מהוצאת עוץ ועם העורכת רוני בק על הספר “שם צופן: וריטי” ועל העבודה המשותפת שלנו עליו. הגג כמעט התרומם מקריאות ההתלהבות שנשמעו בכל פעם שהזכרנו סופר או ספר שאהובים על הקהל. “הארי פוטר”, “בני הנפילים” ו”פרסי ג’קסון” היו מובנים מאליהם, אבל הם הריעו גם ל”אפיפיורית יוהנה” ולאלן טיורינג (ולא רק בזכות בנדיקט קמברבץ’).
עם זאת, אני חייבת לציין שהתרועות היו רמות הרבה יותר בהרצאה האחרונה של היום, כשד”ר קרן לנדסמן הרצתה בלי המצגת שלה ועשתה נפשות לפמיניזם שיוויוני אמיתי (שגם הוא, כמו כל דבר אחר, טוב יותר עם דרקונים).

כמה שאלות ששאלו אותי אתמול:

  • מתי הכי בכית כשדמות בספר מתה?
  • חשבת פעם לשנות סצינה לא נעימה בספר שאת מתרגמת?
  • לא מפריע לך שהסופרים מקבלים את כל הקרדיט על הספר שלהם, ואת לא?
  • איך התחלת לתרגם?
  • חשבת להחליף מילים לטיניות במילים בארמית?
  • את לא מתעצבנת נורא כשמשנים לך מילים בעריכה?
  • למה רצית להיות סופרת?
  • לאיזו דמות את הכי מתחברת ב”בני הנפילים”?
  • מה קורה אם יוצא לאור תרגום איום ונורא?

משתתפי הכנס ואחרים מוזמנים לפאנל “המתרגמת של הנוסע בזמן” בכנס אייקון הקרוב 29.9.15 בשעה 12:00. בפאנל אדבר עם מתרגמים של ספרי מסע בזמן. פרטים נוספים בהמשך.

תמיד יש עוד מה ללמוד

15/08/2015
סנט פטריקס קולג', מיינות', אירלנד. נוסד ב-1795.


במשך שנים אני חותמת הודעות דואר אלקטרוני בציטוט
“A little education is a dangerous thing”,
אחרי שנתקלתי בו פעם והוא מצא חן בעיני מאוד, בעיקר בגלל כפל המשמעות האפשרי.
השבוע, תוך כדי קריאת הספר החמישי בסדרה “נוכרייה” מאת דיאנה גבלדון, נתקלתי פתאום במוטו שלי, והתברר שהוא שגוי מעט.
הציטוט לקוח מתוך “מסה על הביקורת” שכתב בתחילת המאה השמונה-עשרה אלכסנדר פופ.
החרוז המלא הוא זה:

A little learning is a dangerous thing
Drink deep, or taste not the Pierian spring

והוא מפחית מן העמימות שבציטוט המשפט הראשון בלבד: השכלה מעטה מסוכנת, כותב פופ. יש להרבות בידע, המוצג כאן בדימוי, בתור המעיין המקודש למוזות.
הפרשנות השנייה, הרדיקלית יותר, היא שאפילו תוספת קטנה של ידע נחשבת מסוכנת בעיני בעלי שררה שמעדיפים אזרחים בורים.

עדיין צמאים?
אלכסנדר פופ / מסה על הביקורת, חלק 2. מאנגלית: צור ארליך
הופיע לראשונה ב’הו!’, גיליון 5, שבט תשס”ז, פברואר 2007, בעריכת דורי מנור. כל הזכויות לתרגום שמורות לצור ארליך

בתמונה: סנט פטריקס קולג’, מיינות’, אירלנד. נוסד ב-1795.

כנס נוער קורא 2015

17/07/2015

IMG_3216-001אני שמחה לספר שהפעם לא רק אבקר אלא גם אשתתף בכנס נהדר שמארגנות חבורת נערות מבריקות ונמרצות.
הכנס השלישי של “נוער קורא” יתקיים ביום שני, ה-17.8, בין 11:00 בבוקר ל-18:00 בערב, באודיטוריום ע”ש סמולרש שבאוניברסיטת תל אביב. הכנס כולל החלפה/מכירה של ספרים יד שנייה – המשתתפים מוזמנים להביא ספרים שהם רוצים למכור ולקנות תמורתם או בכסף ספרים אחרים.
בשעה 13:00 תתחיל ההרצאה הראשונה, ובה גילי בר-הלל, רוני בק ואני נספר על הספר הנפלא “שם צופן – וריטי” מאת אליזבת’ ויין ועל תהליך התרגום שלו לעברית. גילי בחרה את הספר להוצאת “עוץ” שלה, אני תרגמתי ורוני ערכה את התרגום.
בהמשך הכנס יהיה פאנל סופרות והרצאתה המעולה של קרן לנדסמן על “מנהיגות, מורדות ומתבגרות”. בין לבין יהיו אירועים נוספים והמון התרגשות של הקוראים והקוראות הצעירים.
הפרטים המלאים על הכנס כאן.

“מתוקה” זאת לא בהכרח מחמאה

15/07/2015

פוסט אורח מאת חברתי אינגה מיכאלי:

הסופרת ג’ואן האריס תיארה ברצף טוויטים את היחס השוביניסטי שהיא סופגת בתעשיית הספרות (בקישור, הרשימה המלאה באנגלית. תרגום לעברית כאן).
בין השאר, היא קבלה על ההתייחסות המופרזת למראה החיצוני שלה ועל כך שהיא (וסופרות אחרות) נשאלות שוב ושוב על הספר “50 גוונים של אפור”, למרות שספריהן אינם קשורים אליו ואינם דומים אליו. סופרים גברים, לעומת זאת, זוכים לשאלות הנוגעות הרבה יותר לתוכן של ספריהם מאשר לניסיונות לכאורה לאזן בין כתיבה לחיי משפחה.

תרגמתי שלושה ספרים של ג’ואן האריס – את “נעלי סוכריה” (מעין המשך של “שוקולד” המפורסם), את “אותיות הכשף” (ספר פנטזיה לנוער) ואת “ג’נטלמנים ושחקנים” (ספר מתח פסיכולוגי ואינטלקטואלי עם סוף שישאיר אתכם פעורי פה).

היא כותבת גיבורות חזקות (כן, בדרך כלל נשים), והספרים שלה עוסקים בשאלות של זהות מגדרית, קבלת האחר, נקמה ועוד שלל נושאים, אז לומר עליה שהיא כותבת ספרים מתוקים על אוכל זה סקסיזם מהסוג הכי מטומטם שיש.

אם תשאלו אותי על איזה מתוך השלושה אני הכי ממליצה, אז על האחרון. כי אני אמנם אישה, אבל מה לעשות שאני אוהבת ספרי מתח אינטלקטואליים עם סוף מפתיע…
מה גם שעבודת התרגום היתה כאן מאתגרת במיוחד (תקראו ותבינו, אני לא מספיילרת), ואפילו זכיתי עליה לשבחים:

“ראוי לציין לשבח את עבודת התרגום רצופת המכשולים שעמדה בפני אינגה מיכאלי, הלוקחת חלק גדול בהפיכת הספר למוצר ספרותי מורכב ומתוחכם, המותיר את הקורא המשתאה כמעט המום לנוכח ההיפוך המוחלט, ומפתה אותו לקרוא את הספר שוב מן ההתחלה מיד בסוף הקריאה.”

הביקורת המלאה כאן.

הספר ראה אור בהוצאת כנרת, ואת העריכה עשתה נאוה צלר הנהדרת, שותפתי המלאה לשבחים בביקורת.

חשבון הטוויטר של ג’ואן האריס
חשבון הטוויטר של אינגה מיכאלי

חוקים פשוטים

17/06/2015

rulesיצא לאור בתרגומי “חוקים פשוטים” מאת דונלד סל וקתלין מ. אייזנהרט (עריכת תרגום: רותם רז).
הספר מציג את הכוח שיש בחוקים פשוטים בשלל תחומים בחיים, החל מאורח חיים בריא, דרך קביעת שערי ריבית ועד לתכנון מערכת תחבורה ציבורית.
הוא מביא שלל דוגמאות: חלקן ממחקרים מדעיים ואחרות משיטות הפקה של סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה או שיטות פעולה של פושעים.
אהבתי במיוחד את החוקים הפשוטים של עולם הטבע המורכב, כמו הדרך שבה פרפרים מחפשים בני זוג והתיאום המופלא של מעוף הזרזירים.
מתוך הספר:

הפתרון לחידת מעוף הזרזירים הגיע במפתיע ממהנדס תוכנה שעבד במעבדת מחשבים, לא מחוקר ציפורים ששוטט בשטח. קרייג ריינולדס (Craig Reynolds) למד ב-MIT וכתב שם תזה לתואר ראשון ושני על אנימציה ממוחשבת. תוך כדי יצירה של תוכנת גרפיקה ממוחשבת התחיל ריינולדס להתעניין בסימולציה של פעילות מתואמת אצל בעלי חיים, למשל להקות ציפורים. ריינולדס יצר ייצוגים של עופות, שכינה “בּוֹידִים” (boids), וכתב תוכנה שבה כל בויד פעל לפי שלושה חוקים פשוטים, על סמך המיקום וההתנהגות של חברי הלהקה הקרובים אליו. שלושת החוקים הם: (1) להימנע מהתנגשויות (2) לעוף לאותו הכיוון כמו השכנים הקרובים אליך ו-(3) להישאר קרוב לשכנים הקרובים אליך. לבוידים די בשלושת החוקים האלה כדי לתאם את מעשיהם אלה עם אלה וליצור את התנהגות המעוף המדהימה ברמת הלהקה, בדמיון רב לזאת של ציפורים אמִתיות. אנשי הביולוגיה ההתנהגותית שבחנו את החוקים של ריינולדס בשטח גילו שהם יכולים להסביר התנהגות קולקטיבית במגוון רחב של נסיבות, כולל של דגי גמבוזיה, של זרזירים ושל הולכי רגל המתארגנים בעצמם לשורות מסודרות ברחובות עמוסים.

מפגש עם לבאר ברטון

05/06/2015
צילום: ניב קלדרון http://wearablevalley.co

צילום: ניב קלדרון http://wearablevalley.co

LeVar Burton with translator Inbal Saggiv-Nakdimon and a Starfleet Academy novel about Geordi she translated into Hebrew 20 years ago

השחקן והמפיק לבאר ברטון ביקר בארץ בכנס “מעצבים את העתיד” על חינוך וטכנולוגיה, וכדי לצלם סרטונים לתוכנית שלו לעידוד הקריאה אצל ילדים, כאן אפשר לראות ראיון קצר עם ברטון, וקטע ניכר מהנאום שלו בכנס “מעצבים את העתיד”. כאן יש סרטון שצילם בארץ לתוכנית שלו, ובו הוא נוסע במכונית שמסוגלת לנהוג בעצמה, בעזרת טכנולוגייה של חברת מובייל איי.
הצילום המשותף שלנו נעשה בסוף מפגש קצר שנערך עם מעריצים ביוזמת MindCET. ברטון סיפר על האידיאולוגיה שמובילה אותו זה עשרות שנים: יש לעודד ילדים לקרוא ולהתעניין בטכנולוגיה על מנת לאפשר להם להפיק מעצמם את המרב.
סיפורים בכלל וספרים בפרט, הוא אומר, הם המפתח לחיים מלאים. וילד שאינו מסוגל לקרוא ברמה של כיתה ד’ בגיל המתאים לכיתה ד’, סיכוייו קטנים בהרבה להצליח בחיים. משום כך הוא דואג לחבב את הספרים על ילדים בעזרת טכנולוגיה – טלוויזיה וכיום גם מחשבים וטבלטים, שדרכם מעבירים את התוכן הרצוי לילדים.

והנה כריכת הספר בהגדלה:
sapir cover2

סנדיק ספרים

24/05/2015

Vintage-Garden-Tea-Party-GraphicsFairy-1024x842הוצאת סנדיק ספרים, שעליה כבר כתבתי, היא הוצאה קטנה ואיכותית שהוציאה עד כה שישה ספרים מצוינים, מתוך הקפדה על איכות הטקסט, התרגום והעריכה.
הראשון היה “תבונה ורגישות” מאת ג’יין אוסטן, ובעקבות הצלחתו מקדם שי סנדיק את התרגום לעברית של כל כתבי אוסטן. אני כרגע באמצע התרגום של “ליידי סוזן”, רומן מכתבים עוקצני.
ספרים מצליחים נוספים של ההוצאה הם “אליזבת’ איננה” ו”שקשוק המפתחות“.
בגלל העיוותים של שוק הספרים בארץ ההוצאה נקלעה לקשיים כספיים. קוראים נאמנים, שמאמינים בשי ובספרים שלו, פתחו פרויקט מימון המון שמיועד לאפשר לה לחזור לפעילות.
בקישור הבא אפשר לקרוא על ההוצאה, ולתמוך בה בדרכים שונות:
דרך קנייה מוקדמת של הספר הבא, “שיר לאיזי ברדלי” (A Song for Issy Bradley) מאת קריס בריי, בתרגומו של שי סנדיק, דרך רכישה של ספרים אחרים, או בהזמנה של הרצאות.
אחת התמורות המוצעות היא סדנת תרגום שלי. הסדנה מיועדת ל-8 עד 15 משתתפים, ואורכה כשעתיים. המשתתפים יקבלו מראש טקסט קצר לתרגום, ואנחנו נעבור ביחד על התרגומים השונים ודרך הבעיות שהתעוררו ניגע בשלל ההתלבטויות שכרוכות בתרגום טקסט ספרותי.
היכנסו בבקשה לפרויקט, הכירו את הוצאת סנדיק וראו מה האפשרויות לתמיכה בה. גם אם אינכם מעוניינים לתמוך בעצמכם, אשמח מאוד אם תעבירו את הקישור הלאה לחברים אוהבי ספר.

עדכון: הפרויקט מומן בהצלחה וסנדיק ספרים חוזרת לפעילות!

סודותיה של הלוחשת למשפחות

20/05/2015

whisperיצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר סודותיה של הלוחשת למשפחות מאת מלינדה בלאו וטרייסי הוג.
זהו הספר הרביעי בסדרת רבי המכר “סודותיה של הלוחשת לתינוקות”, והוא עוסק הפעם בדינמיקה הכוללת במשפחה, כישות בפני עצמה, בעיקר כאשר הילדים כבר אינם תינוקות.

” זווית הראייה הזאת מעניקה לקוראים מבט רענן על האתגרים של חיי היומיום, כגון יריבות בין אחים, תקשורת וניהול זמן. הספר, המבוסס על מחקרים וסיפורים של משפחות אמיתיות, מלא בעצות פשוטות, מעשיות ומפתיעות (למשל, ילדים מאושרים כשמבקשים מהם לעזור יותר בבית; מכשולים יכולים לקרב את בני המשפחה אלה לאלה).

המסר שעולה מהספר הוא שתובנה, מודעות ו”חשיבה משפחתית” יכולות לעזור לנו ליצור משפחה מאושרת ופרודוקטיבית יותר וכתוצאה מכך להיטיב עם החברה כולה. “

אני חייבת לאהוב ספר הורות שכולל את הפסקה הבאה:

“צרכי הרבים מכריעים את צרכי המעטים – או היחיד,” אמר מר ספוק מפורסמות בסרט “מסע בין כוכבים II” כשהקריב את עצמו כדי להציל את הספינה ואנשי צוותה. לפעמים המשפחה היא כמו ספינת החלל אנטרפרייז. כולם מטים שכם יחדיו לטובת הכלל. אבל פעמים אחרות צרכי היחיד יכולים להכריע את צרכי הרבים – או שלכל הפחות חייבים להביא אותם בחשבון.

אפשר לקנות את הספר בהנחה של 10% דרך אתר ההוצאה. בשבוע הספר המתקרב הוא יימכר ב-20% הנחה. לחצו כאן לקריאת ההקדמה.

טייסות מלחמת העולם השנייה

11/05/2015

Code Name Verityבעלות הברית חגגו בסוף השבוע שבעים שנה לניצחון על הנאצים. החגיגות כללו, בין השאר, מטסים של כלי טיס מתקופת מלחמת העולם השנייה.
שם צופן – וריטי” מאת אליזבת’ ויין שתירגמתי מספר על חברוּת אמיצה בין צעירות בריטיות במלחמת העולם השנייה, אחת מהן טייסת. מאדי, בעלת הכשרון הטכני, לומדת לטוס ומשתתפת בפעולות חשאיות.
הסרטון בקישור הזה, מן השבוע שעבר, מציג טייסת אמיתית כזאת, שחזרה לסיבוב נוסף בספיטפייר בגיל 92. ג’וי לופטהאוס (שם נהדר לטייסת) מתלהבת מאוד מן הטיסה, והדבר היחיד שמטריד אותה הוא כל הדיבורים עם מגדל הפיקוח, כי בזמנו היתה רגילה לטוס בשקט מוחלט, בלי מכשירי קשר.
כאן אפשר לראות תמונות מהמטס שנערך מעל וושינגטון. ובעיתון “הארץ” יש דיווח על המצעד שנערך במוסקבה. אגב, לברית המועצות היו לא מעטות נשים טייסות.
הספר “שם צופן – וריטי” יצא לאור בקרוב בהוצאת עוץ. עותק דיגיטלי שלו יישלח לתומכים בפרויקט “עוגות בחלל” של ההוצאה.

רות רנדל, 1930-2015

04/05/2015

20150504_163246

הלכה לעולמה רות רנדל, הסופרת הבריטית שהייתה מפורסמת בספרי המתח והבלש שכתבה, רבים מהם בכיכובו של המפקח ווקספורד.
אחד מהם היה הספר הראשון שתרגמתי להוצאת שלגי, “הרצחת וגם ירשת” (במקור Murder Being Once Done, השם ניתן לספר בהתאם לסדרת טלוויזיה שנעשתה על פיו ונקראה כך כששודרה בארץ).
בהמשך תרגמתי עוד שני ספרים מאת רנדל, “גורל הגנדרנות” (Vanity Dies Hard) ו”כביש המריבה” (Road Rage).

תמיד הערכתי את כתיבה של רנדל, אבל בהספדים עליה היה מעניין לקרוא גם שזכתה בתואר אצולה והיתה פעילה פוליטית, בין השאר כיוזמת חוק נגד מילת נשים.

את אוהבת את קיפלינג?

30/04/2015

Kiplingלפני כמה ימים המלצתי על קנייה מוקדמת של הספר “עוגות בחלל” בהוצאת עוץ של גילי בר-הלל. אני שמחה לבשר שהפרויקט כבר עבר את יעד המימון הראשוני. כדי לחגוג את העניין נוספו תמורות נוספות. אחת מהן היא עותק דיגיטלי של ספר נהדר שאני תירגמתי להוצאה. והנה סוגייה תרגומית מעניינת שעלתה במהלך העבודה:

שם צופן וריטי” מאת אליזבת ויין מתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה בבריטניה. להערכתי הספר מתאים מגיל 14-15 ומעלה, וצריך להיות ספר חובה לכל נערה.
כיוון שמדובר בספר מתח, אשתדל להסגיר רק פרטים מעטים.
בסצינה המדוברת נכנסות שתי חיילות בריטיות צעירות לפאב שבו יושב מפקד הבסיס שלהן עם איש ביון בכיר. השניים, מתברר, דיברו על השתיים, בעקבות הצלחה מבצעית שבה הוכיחו תושייה רבה. איש הביון, שזומם לגייס אותן, מנווט את השיחה לספר “קים” מאת רודיארד קיפלינג, שגיבורו הוא מרגל בריטי.
הוא שואל “קראת את ‘קים’? את אוהבת את קיפלינג?” החיילת משיבה שקראה כמובן את קיפלינג, וכיום היא מעדיפה את אורוול.
אבל לפני כן היא מתבדחת איתו, בעזות מצח לא קטנה כשמדובר בחיילת מול גבר מבוגר ובכיר ממנה. היא מתייחסת לשאלה כאילו המילה “קיפלינג” היא לא שם של סופר אלא שם פעולה בעל הסיומת הרגילה באנגלית ing. היא אומרת משהו כזה: “אני לא יודעת, חצוף, אף פעם לא עשיתי קיפּל”. באנגלית יש למילה קונוטציות מיניות, בשל הדימיון הצלילי שלה ל-coupling, הזדווגות.
חברי מ”פורום תרגום ועריכה” עזרו לי לגלות שלא מדובר בהמצאה של הסופרת שלי. הסיפור המלא של ההתחכמות וגילגוליה נמצא אצל “חוקר הציטוטים“. מתברר שהבדיחה מוכרת עוד מסוף המאה התשע-עשרה, והופיעה על גלויה שנכנסה לספר השיאים של גינס כנמכרת ביותר בעולם. הגלויה היא יצירה של דונלד מקגיל, מאייר פורה ומצליח ביותר שהתמחה בהומור מפולפל. אגב, ג’ורג’ אורוול כתב מאמר ביקורת מפורסם על מקגיל והמרד שהוא מייצג במוסכמות החברה.

ואיך נפתרה הבעייה בתרגום לעברית של “שם צופן: וריטי”? בשביל התשובה תצטרכו לקרוא את הספר כשיתפרסם. הראשונים שיקבלו אותו יהיו המשתתפים במימון ההמון של “עוגות בחלל” (בתנאי שהפרויקט יגייס 25,000 ש”ח).

נ.ב. מאז הפוסט הקודם קראתי במלואו את “אגם הצללים” של רוני גלבפיש והתאהבתי. עדיין יש הזדמנות אחרונה לקנות אותו במכירה מוקדמת, לפני שהוא יורד לדפוס בימים הקרובים.

שתי המלצות

25/04/2015

DSCF3575-001הפעם אני רוצה להמליץ בחום על שני ספרים, שנמצאים כרגע בשלב מכירה מוקדמת. המשמעות היא שאפשר לקנות אותם דרך הקישורים בהמשך, והם יישלחו לקונים ברגע שיודפסו, בעוד כמה שבועות. בדרך הזאת מחיר הספר נמוך יותר משיהיה בחנויות אחרי ההדפסה, והכסף מגיע ישירות לידי היוצרות, במקום שרובו יישאר בידי החנות.
[בצילום: ביצים צבועות בשוק פסחא בוִינה]

בספר הראשון, עוגות בחלל, מככבים ילדה בת עשר, רובוטים, חייזרים, וצבא של עוגות קרם רצחניות. בחרה ותירגמה אותו גילי בר-הלל, שהוצאת עוץ שלה מתמחה בספרים יפים. זה ספר מאויר ומנוקד, המתאים לילדים שהתחילו לקרוא עצמאית, וגם להקראה. והוא מקסים!

הספר השני הוא אגם הצללים, סיפור פנטזיה מרתק המתרחש במערות אפלות ועל ראשי הרים נישאים, בין הכנרת הצלולה, לאורך הירדן המתפתל ולחופי ים המלח הגוסס. זהו סיפור שמחבר בין נופי הארץ, שירה עברית וכשפים בני אלפי שנים. אני עוקבת כבר שנתיים אחרי תהליך היצירה המורכב של הסופרת רוני גלבפיש, ואין לי ספק שהספר יהיה מופלא.

גילי ורוני חברות שלי ואני עובדת עם שתיהן. אני יודעת כמה תשומת לב ואהבה הן משקיעות בספרים ואיזה טעם טוב יש להן. לעצמי, כבר קניתי. לרכישה, לחצו על שמו של כל ספר.

מבוא פנטסטי

11/04/2015

בכנס “עולמות” למדע בדיוני ופנטסיה שנערך בתל אביב ב-6-8 באפריל 2015 נתתי הרצאת מבוא על תרגום. המפגש יועד מלכתחילה להיות חלק מרצועת הילדים והנוער של הכנס ולכן הוא מתחיל מן היסוד ממש, אבל מתפתח בהתאם לשאלות הקהל, שהיה ברובו בני נוער ומעלה.
תודתי למארגני הכנס המוצלח ולמשתתפים הנלהבים בהרצאתי, ואני מתנצלת בפני אלה שלא הספיקו לקבל תשובה לשאלותיהם. אתם מוזמנים לשאול בתגובות לפוסט הזה.

הנה קישורים לכמה פוסטים שעוסקים בנושאים שהזכרתי בתשובותי:

חתול תעלול
קרע ברצף – I only count the hours that shine, תרגום סדרות
הדרקונים של פרן – לטאשים
קורי דוקטורוב – התייעצויות עם סופרים שהם אולי קרובי משפחה שלי
בני הנפילים
רובודביקים וחוסר אחידות במונחים

מאמרים בתרגומי

27/03/2015

IMG_1073
הפעם, כמה הפניות למקומות אחרים:

הספד של ויל ויטון ללאונרד נימוי, שגילם את מר ספוק ב”מסע בין כוכבים”

בזכות מר ספוק אני יכולתי להיות הילד המשונה שבסופו של דבר גדל להיות מבוגר קצת פחות משונה, אבל לאונרד נימוי הוא שהפיח חיים במר ספוק, והוא שאיפשר את קיומה של “מסע בין כוכבים” – ושל כל סדרת מדע בדיוני טלוויזיונית מאז 1966.

מותו של האמן, הולדתו של היזם מאת ויליאם דרסביץ באתר המרכז האקדמי שלם

המחשבה על האמן כגאון בודד –תפיסה תרבותית רבת עוצמה, המשפיעה השפעה מכריעה על האופן שבו אנחנו חושבים על יצירתיות בכלל – מיושנת כבר מזה עשרות בשנים… גישה חדשה צומחת וגדלה החל מתחילת האלף החדש בקירוב, ומחוללת תהליך המעצב מחדש את מהותם של האמנים

חייבים לדבר על TED מאת בנג’מין ה’ ברטון באתר המרכז האקדמי שלם

במישור החברתי, השורה התחתונה היא שאם אנחנו משקיעים בדברים שעושים לנו הרגשה טובה אבל לא עובדים ולא מרכזים מאמץ בדברים שלא עושים לנו הרגשה טובה אבל עשויים לפתור בעיות, הרי שייעשה קשה יותר ויותר, איך לומר, לפתור בעיות.

להזכירכם, יש שני אירועים שלי בכנס “עולמות” בפסח:
תרגום – מבוא פנטסטי” – הרצאה לילדים ונוער (גם מבוגרים מוזמנים) ו”עיר של דמויות שקמות לתחיה“, תחרות תחפושות מעולם “בני הנפילים”.

ועוד שלוש הפניות מעניינות:

המתרגמת שירלי פינצי לב כותבת על נקודת המפגש בין גרמנית לאיטלקית
כתבה משעשעת הסוקרת טרנדים בכריכות ספרים (כולל ספר שאני תרגמתי)
שרשור המלצות על ספרים מרתקים בעמוד הפייסבוק של הסופרת דיאנה גבלדון (באנגלית)