Comments on: שלושה קטעים מרגשים http://www.metargemet.com/new/archives/189 Tue, 31 Jan 2012 11:15:34 +0000 hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.3.1 By: ענבל שגיב http://www.metargemet.com/new/archives/189#comment-509 ענבל שגיב Tue, 30 Jun 2009 06:14:35 +0000 http://www.metargemet.com/archives/189#comment-509 יעל, סלחנות כזאת להשמטות בתרגום? אני ממש מתפלאת עליך :-) ואם מדברים על קטעים משעממים, ראיתי אתמול כמה דקות מ"נשים קטנות" הסרט עם וינונה ריידר, וכמעט נרדמתי מרוב פלספנות שהוסיפו לו (טוב, וגם כי היה אחרי אחת-עשרה בלילה). צדקנות, מוסרנות ונוצריות הן באמת בעיות כשחוזרים לספרי הילדות. "גברים קטנים" גרוע עוד יותר, כשג'ו והפרופסור מקימים בית ספר שכל-כולו "תהיו ילדים טובים". גם לנרניה קשה לחזור, כשפתאום הקסם טובע בתוך בוץ סמיך של "אסלן המושיע". יעל, סלחנות כזאת להשמטות בתרגום? אני ממש מתפלאת עליך :-)

ואם מדברים על קטעים משעממים, ראיתי אתמול כמה דקות מ”נשים קטנות” הסרט עם וינונה ריידר, וכמעט נרדמתי מרוב פלספנות שהוסיפו לו (טוב, וגם כי היה אחרי אחת-עשרה בלילה).

צדקנות, מוסרנות ונוצריות הן באמת בעיות כשחוזרים לספרי הילדות. “גברים קטנים” גרוע עוד יותר, כשג’ו והפרופסור מקימים בית ספר שכל-כולו “תהיו ילדים טובים”. גם לנרניה קשה לחזור, כשפתאום הקסם טובע בתוך בוץ סמיך של “אסלן המושיע”.

]]> By: פשוט יעל http://www.metargemet.com/new/archives/189#comment-508 פשוט יעל Sun, 28 Jun 2009 06:23:48 +0000 http://www.metargemet.com/archives/189#comment-508 קודם כל, הציטוט שהבאת הוא מתוך 'שלושה בסירה אחת', בדוק (כי קראתי אותו - גם אני בתרגומו של יהודה בורלא, שרק כשקראתי את המקור גיליתי שהשמיט קטעים ארוכים מהטקסט, אבל הקטעים האלה הם באמת משעממים למדי - ולא קראתי את 'פייטר'). ואת 'נשים קטנות' גם אני אהבתי נורא בילדותי, אבל כשקראתי אותו שוב לפני כמה שנים הזדעזעתי מהמוסרנות הבלתי-נלאית שלו. כי ג'ו, ואהבת הספרים והכתיבה שלה, ונטיות הטום-בוי, והשאיפות שלה לעצמאות? כל אלה נמחקים לאט לאט לקראת סוף הספר, והיא לומדת שהכי חשוב זה בעצם לא לכתוב, ולא להיות עצמאית ולהרוויח כסף בעצמך, אלא להיות בחורה נוצרית טובה, וכמובן להיות רעיה ואם כמו שאר אחיותיה, שגם הייחוד שלהן נמחק. זה כל כך מתסכל, לקרוא ולראות את התהליך הזה, את המחיקה השיטתית של כל סימן אופי או עצמאות אצל שלוש הבנות (חוץ מבת', שמתה). קודם כל, הציטוט שהבאת הוא מתוך ‘שלושה בסירה אחת’, בדוק (כי קראתי אותו – גם אני בתרגומו של יהודה בורלא, שרק כשקראתי את המקור גיליתי שהשמיט קטעים ארוכים מהטקסט, אבל הקטעים האלה הם באמת משעממים למדי – ולא קראתי את ‘פייטר’).
ואת ‘נשים קטנות’ גם אני אהבתי נורא בילדותי, אבל כשקראתי אותו שוב לפני כמה שנים הזדעזעתי מהמוסרנות הבלתי-נלאית שלו. כי ג’ו, ואהבת הספרים והכתיבה שלה, ונטיות הטום-בוי, והשאיפות שלה לעצמאות? כל אלה נמחקים לאט לאט לקראת סוף הספר, והיא לומדת שהכי חשוב זה בעצם לא לכתוב, ולא להיות עצמאית ולהרוויח כסף בעצמך, אלא להיות בחורה נוצרית טובה, וכמובן להיות רעיה ואם כמו שאר אחיותיה, שגם הייחוד שלהן נמחק. זה כל כך מתסכל, לקרוא ולראות את התהליך הזה, את המחיקה השיטתית של כל סימן אופי או עצמאות אצל שלוש הבנות (חוץ מבת’, שמתה).

]]>