חיפוש

עמודים קבועים

נושאים

בזמן האחרון

אתר במערכת

קולגות

ניהול


logo

ענבל שגיב, מתרגמת

ספרים שתרגמתי



















































































































































שומרת הדרקונים

08/04/2012

שומרת הדרקונים
יום אחד צלצל אלי רני גרף ואמר שיש לו ספר שהוא רוצה שאתרגם.
בשמחה, אמרתי, על מה הספר?
אז ככה, הוא אמר (פחות או יותר), זאת סדרת פנטזיה. הגיבורה היא נערה משרתת, בודדה בעולם, שחיה בתנאים קשים. אבל היא יחידת סגולה ביכולתה לשוחח עם הדרקונים הנדירים. רק בכוחות משותפים הם יוכלו להציל…
רק רגע, שאלתי אותו (במילים אלה ממש): קוראים לה במקרה לֶסָה?
כי עד לשלב הזה, אני חייבת להודות, התקציר נשמע דומה בצורה חשודה לתחילתה של אחת הסדרות האהובות עלי בעולם, שגם זכיתי לתרגם ספר ממנה לעברית, הרי היא “רוכבי הדרקונים של פרן” מאת אן מקאפרי.
ובכן, כמובן, לא מדובר באותה סדרה אלא באחרת, שונה מאוד.
טרילוגיית “שומרת הדרקונים” מאת קרול וילקינסון מתרחשת בסין הקיסרית, בעולם דומה מאוד לשלנו, פרט לכמה תוספות מעניינות – קסמים, קוסמים ודרקונים:

הוא דרקון בן אלפי שנים, שופע חוכמה וידע. היא רק ילדה, שפחה צעירה שלא יודעת אפילו את שמה. שניהם חיים בפחד וברעב בפינה נידחת של סין, תחת מרותו של שומר הדרקונים הקיסרי: שיכור עצלן, אלים וחמדן. עד שיום אחד בוחר הדרקון לקחת שומרת חדשה, לו ולאבן הדרקונים היקרה שלו. ביחד יוצאים השניים למסע שיחצה את קיסרות סין העתיקה, מרכס ההרים שבמערב ועד לאוקיינוס משיב החיים שבמזרח, דרך כפרים וערים ובשיט על הנהר הצהוב. לאורך הדרך אורבות להם תלאות רבות. מי יושיט עזרה לדרקון זקן, שאיבריו הפנימיים שווים הון בשוק השחור, ולילדה נבערת, שחייה אינם שווים מאומה?

כדי להיכנס לאווירת הספר כדאי להיכנס לביקור וירטואלי בציור ארוך ומפורט להפליא: “לאורך הנהר בעת חגיגות צ’ינג מינג“. אם הבנתי נכון, מדובר בציור המוצג במוזיאון הארמון הלאומי בטייוואן, המציג גם גרסאות נוספות לציור הנהר, המוקדמת שבהן מן המאה ה-12.

“שומרת הדרקונים” מאת קרול וילקינסון

11/03/2012

שומרת הדרקונים

בימים הקרובים צפוי להגיע לחנויות בשעה טובה הספר “שומרת הדרקונים” מאת קרול וילקינסון, שתרגמתי לסדרת “גרף צעיר” בעריכת גילי בר הלל (עריכת התרגום: רוני בק).
ספר מקסים, שמתאים גם לקוראים צעירים מכיתה ג’ ומעלה. הכריכה ופנים הספר זכו באיורים מקסימים של לנה גוברמן.
הספר מספר על ידידות שנרקמת בין דרקון בן אלפי שנים לבין שפחה קטנה באחד הארמונות הנידחים של קיסר סין, בשנת 141 לפני הספירה. הסופרת האוסטרלית קרול וילקינסון זכתה בפרסים רבים על הספר הזה ועל המשכיו.
הנה טעימה מהפרק הראשון:

פרק 1
קצה הקיסרות

קערת במבוק עפה באוויר לעבר ראשה של השפחה הצעירה. הילדה התכופפה הצידה. היא היתה מיומנת מאוד בהתחמקות מחפצים מעופפים – החל מאבני דיו ועד לעצמות עוף.

אדונהּ נסרח לאחור במיטתו, תשוש מהמאמץ הכרוך בזריקת הקערה. “תאכילי את החיות, עלובה.”

“כן, מאסטר לַאן,” השיבה הילדה.

לאן עיווה לעברה את פניו בשאט הנפש ששמר לעכברושים, עכבישים ובשר רוחש רימות. הוא היה מחייך רק כשצחק על טיפשותה.

“ושלא ייקח לך כל היום.”

“לא, מאסטר לאן.”

היא חמקה מביתו של אדונה, רגע לפני שקנקן יין ריק עף לעבר הדלת.

היום היה קר עד מאוד. שלג נגרס מתחת לנעלי הקש של השפחה כשמיהרה לעבר מכלאות בעלי החיים. השמיים היו אפורים. נראה שבקרוב ירד עוד שלג.

לשפחה לא היה שם; היא לא ידעה בת כמה היא. היא חיה בארמון חוּאַנְגלִינְג מאז שהוריה מכרו אותה ללאן כשהיתה פעוטה. בקיץ הקודם צעק לאן שהיא סתומה בתור ילדה בת עשר. כיוון שידעה לספור רק עד עשר, היא לא ידעה בת כמה היא עכשיו.

קראו את ההמשך באתר גרף צעיר.

קינת דרקונים

24/11/2011


הלכה לעולמה (או אולי, עברה ל”ביניים”) הסופרת אן מקאפרי, שכתבה את סדרת “הדרקונים של פרן” ועוד ספרים רבים.
ב”מעוף הדרקון” בגרסתו הראשונה בעברית נתקלתי בגיל די צעיר. אני זוכרת בדיוק את המדף שבו היה בספריה. עולמם של רוכבי הדרקונים האמיצים, ובראשם המנהיגה הנועזת לסה, הקסים אותי.
שנים לאחר מכן המשכתי לקרוא את שאר ספרי הסדרה באנגלית, וקפצתי משמחה כשהוצאת “אופוס” הוציאה לאור בעברית את הטרילוגיה הראשונה ונפלה לידי הזכות לתרגם מן הסדרה בעצמי (ובשיתוף פעולה עם חברתי יעל סלע-שפירו).
למקאפרי היה תפקיד מרכזי בפריצת דרך לנשים במדע הבדיוני, הן כסופרות והן כגיבורות, כפי שמציינת גם הסופרת המצוינת לואיס מקמסטר בוז’ולד בהספד שכתבה עליה.
בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, כאשר התפרסמו לראשונה ספרי פרן, הם היו חלוצים בהצגת נשים מוכשרות הפועלות ומניעות את העלילה בז’אנר שהיה אז גברי מאוד. הגיבורות המשובחות של מקאפרי, וכן, גם הרומנטיקה המשולבת בעלילות, עזרו לקרב קוראות לעולם המדע הבדיוני.
בנוסף, ואולי במקביל, מקאפרי חצתה את הגבולות בין פנטזיה למדע בדיוני “קשה”. כוכב הלכת פרן מתחיל את הסדרה כעולם פיאודלי בנוסח ימי הביניים והופך בספרים הבאים לעולם מתקדם טכנולוגית, כולל מחשבים, חלליות והנדסה גנטית. ההתפתחות הזאת גורמת כמובן מאליו גם להתקדמות הנאורוּת בחברה.
בעברית יצאו לאור מספריה, כאמור, הטרילוגיה הראשונה של רוכבי הדרקונים של פרן: “מעוף הדרקון”, “מסע הדרקון”, “הדרקון הלבן”, וכן “שירת הגבישים” ו”הספינה המזמרת”.

באפי ציידת הערפדים והסכסוך הישראלי-פלסטיני

03/11/2011

הופיע בתרגומי “באפי ציידת הערפדים והסכסוך הישראלי-פלסטיני”, ספר המכיל יצירות אמנות וטקסט של הרצאה מאת ג’ניפר בר-לב:

השתמשתי בסדרת הציורים שלי שכותרתה: “Include Me Out” – דיוקנאות של לא-יהודים בתוך מסגרות עשויות ממגיני דויד – יחד עם מאמרים מתוך Slayage – כתב העת של “האגודה לחקר ווידון”, בנסיון לחשוף תבניות הקיימות ביסוד הסכסוך והן בדרך כלל סמויות, מודחקות או כאלה ש”לא יעלו על הדעת”.

הספר כולל את הטקסט המקורי באנגלית, תרגום לערבית של שרבל עבוד ותרגום שלי לעברית, וכמובן את היצירות.

מיתופיה וקישורים מעניינים

24/07/2011

ב-18 באוגוסט יתקיים בספריה המרכזית במודיעין כנס “מיתופיה” המוקדש לספרות בכלל ולספרות פנטזיה בפרט. אני אעביר שם סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”. אשמח לראותכם בכנס בכלל ובסדנה בפרט. שימו לב – לסדנה נדרשת הרשמה מראש כדי לקרוא ולתרגם קטע שעליו נעבוד.

ולקישורים:

אנשי הדממה“, כתבה על מתרגמים בוויינט, על ההערכה המעטה שזוכים לה מתרגמי ספרות. כולל תגובות קוראים מעניינות, החל מן המוכרות “גילי בר-הלל תותחית” ו”כל המתרגמים היום גרועים” ועד לאמירות שאני לפחות נתקלתי בהן בפעם הראשונה, ומקבילות בין המתרגמים לסבלים שסוחבים את הספרים מבית הדפוס.

אהוד מימון כותב על שני ספרי נוער, כולל “המהלכים בקצוות”

וגם – איך להלביש (ולהפשיט) גבירה ויקטוריאנית תוך הקפדה על הנכונות ההיסטורית של התלבושת בכלל והבגדים התחתונים בפרט.

ואם זה נראה מעניין, אין ספק שתיהנו גם מההצצה בתיבת הדואר האלקטרוני של דמויות מן העבר, ביניהם דארסי ואליזבת בנט.

כתבה מרתקת על ספרו החדש של גיא דויטשר, “בראי השפה“, העוסק בקשר שבין שפה וצבעים (נושא שכבר עסקתי בו בעבר).

הידד לחובבי מדע בדיוני

10/04/2011

כנס “עולמות” למדע בדיוני ולפנטסיה יתקיים השנה ב-20-21 לאפריל באשכול פיס בתל-אביב. התוכניה כוללת כרגיל שפע הקרנות, הרצאות ואירועים: ערפדים, אגדות, מסעות בזמן, אבולוציה וסדנת יצירה עם בתיה עוזיאל!
הסופר גרהאם אדוארדס טוען שחובבי ספרות מדע בדיוני ופנסטיה הם גאונים, אפילו אם הסימוכין שלו לא מושלמים.
אני יכולה להעיד שחובבי ספרות מדע בדיוני ופנטסיה הם קהל נאמן במיוחד כלפי מתרגמים. איכות התרגום חשובה להם והם מתעניינים מאוד בתהליך התרגום. חוויתי את היחס הזה בכנסים קודמים, כשהעברתי סדנת תרגום וכשהשתתפתי בהרצאות של מתרגמים אחרים.
דוגמה מצוינת נוספת לעניין אפשר לראות בפורום הארי פוטר “היער האסור” שאירח את המתרגמת יעל אכמון. לכל המקוננים על הידרדרות הנוער בימינו מומלץ לקרוא את השאלות הנבונות של קוראים צעירים וההערכה שהם מביעים למתרגמת. יעל עונה להם בסבלנות, בתבונה ובשנינות שלא יפתיעו אף אחד שמכיר אותה.

דיאנה ווין-ג’ונס, 1934-2011

27/03/2011

חדשות עצובות: נפטרה הסופרת הבריטית דיאנה ווין-ג’ונס. עשרות ספרי הפנטסיה לנוער שכתבה מצטיינים בעושר של דמיון מקורי, והשפיעו על דורות של קוראים.

כמו רבים אחרים, גם אני הכרתי את ספריה של ווין-ג’ונס בזכותה של גילי בר-הלל. גילי הביאה להוצאתם לאור של הספרים בארץ, תחילה בהוצאת כתר לפני כעשור, ובהמשך בהוצאת גרף צעיר.
הודות לגילי היתה לי הזכות לתרגם מספריה של ווין-ג’ונס, ראשית את המהלכים בקצוות (The Homeward Bounders, 1981) ובהמשך ספר נוסף, שאני מתרגמת בימים אלה ממש – “עיר הזמן” (A Tale of Time City, 1987). אלה ספרים מעוררי מחשבה, המכבדים ילדים בכלל וילדות בפרט, ומרחיבים את אופקיהם מבלי לגונן עליהם מפני קשיי העולם.
זכות הדיבור לגילי בר-הלל, שכתבה על דיאנה ווין-ג’ונס מאמר יפה.
נתנחם בספרים, שיישארו איתנו לתמיד.

לשמוע ספר

04/03/2011

והפעם – רשימת קישורים לספרים וסיפורים מוקלטים.

התחרות על העיניים גדולה: לשבת מול המחשב ולעבוד או לגלוש לדברים מעניינים עוד יותר או פחות, צריך גם לעבור על העיתון ואולי יש משהו בטלוויזיה, ורק בסוף היום מגיעים קצת לספר. אבל כשהעיניים תפוסות במשהו אחר, הכיף הכי גדול שלי הוא ספרים מוקלטים. כך אפשר להעביר בנעימים נסיעות, שטיפת כלים ובישולים, שלא לדבר על הליכה וריצה (ריצה זה כבר לא אני, אלא אביגיל).

לכאורה, היום הטכנולוגיה מאפשרת הקראה בקולות מלאכותיים, ומכשיר הקינדל של אמזון אפילו עושה את זה לא רע. אבל כמו שגוגל עדיין לא יכול להחליף מתרגם אנושי, גם לא נולד עדיין המחשב שיכול להגיע לקרסולי קרסוליו של שחקן מוכשר ואינטליגנטי כמו יו לורי או סטיבן פרי כשהוא מקריא ספר.

בעברית היצע הספרים המוקלטים הזמין לא גדול. באתר הפודקסטים iCast אפשר להוריד כמה ספרים של האוניברסיטה הפתוחה, ויכול להיות שבין הפודקסטים השונים מסתתרים גם ספרים נוספים. האתר סוניקבוקס מוכר כמה עשרות כותרים, חלקם די חדשים וחלקם מסדרת “ספרים מדברים” שנמכרו פעם עוד בקלטות. “מספרי הסיפורים“, לעומת זאת, מציעים בחינם תסכיתים משובחים של סיפורי מדע בדיוני מקוריים.

לדוברי (או לפחות שומעי) אנגלית קיים היצע אדיר ונפלא של הקלטות. הנה כמה הצעות:
להמשך הקטע →

מאורות

24/11/2010

כמה עדכונים בנושא אור (וחושך):

1. כנס מדע בדיוני בחנוכה

האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ונוער שוחר מדע שמחים להזמין אתכם להרפתקה שלא מן העולם הזה, בכנס המדע הבדיוני “מאורות 2010″. השנה, לרגל שנת המגוון הביולוגי הבינלאומית, יערכו כל האירועים בסימן הנושא “החיים, היקום וכל השאר”.
הצטרפו אלינו להרצאות, לפאנלים ולסדנאות בנושאי מדע בדיוני, מדע וביולוגיה, ב-9 בדצמבר בקמפוס אדמונד י’ ספרא (גבעת רם) של האוניברסיטה העברית בירושלים.
בין האירועים בכנס: פאנל בנושא “אבולוציה מול אווילוציה”, מועדון ויכוחים על גנטיקה ומוסר, הקרנת מקבץ סרטי מדע קצרים, ושלל הרצאות על חיידקים, הנדסת מזון, גנטיקה ואפיגנטיקה, מוח ואינטליגנציה, קסנוביולוגיה ועוד. רוב המרצים הם אקדמאים.
כמו כן יתקיימו פעילויות של נוער שוחר מדע לאורך כל היום (בחינם). הכניסה לילדים ולבני נוער תינתן בהנחה משמעותית לכל האירועים.

בינתיים, עד שהכנס יגיע, אתם מוזמנים ליהנות באתר הכנס מ”אלפבית עשוי סוילנט גרין” פרויקט כתיבה בהשראת “מאל”ף עד תי”ו באלפבית עשוי שוקולד” של הסופר הארלן אליסון. במיוחד בשבילכם נביא מדי יום סיפורונים המוקדשים כל אחד לחייזר ששמו מתחיל באות אחרת של האלפבית העברי. כל סיפור מאת סופר ישראלי אחר. זאת ועוד, באתר הכנס.
(התוכנייה המלאה כאן

2. הספריה האלקטרונית האלטרנטיבית לעיוורים ודיסלקטים היא פרויקט התנדבותי המנגיש ספרים וטקסטים אחרים.

שמואל לדרמן, אב לשני בוגרים עיוורים, יזם והקים אתר אינטרנט ייעודי לעיוורים ולדיסלקטים, המבקש למלא את המחסור הגדול בחומר כתוב נגיש. פחות מ-5% מן הספרים הרואים אור בישראל מופקים בפורמט נגיש לעיוורים, וזאת בשל שימוש בדרכי הנגשה עתירות משאבים. כיום ניתן להנגיש חומרי קריאה בעלות אפסית ובקלות, ולאפשר לעיוורים ולדיסלקטים שיוויון מלא בנגישותם לטקסטים – כפי שמחייב החוק. האמצעי הוא העלאת הטקסטים באתר אינטרנט ייעודי, בפורמט שמאפשר לקרוא אותם באמצעות צג ברייל, או בעזרת תוכנת מטקסט-לדיבור.

הספריה זקוקה למתנדבים רואים לצורך הגהה של טקסטים סרוקים. אני התנדבתי ואתם מוזמנים גם. יש לפנות במייל לשמואל לדרמן.

3. ולסיום, תראו איזה יופי פורח בגינה של הורי דווקא בלילה:

ספרי ילדים – מהדורת מידעון מיוחדת

19/11/2010

מבין הספרים שתרגמתי יש כמה המתאימים לילדים. הנה פירוט, במיוחד עבור תלמידי בית ספר הר-גילון, חבריו של בני נמרוד נקדימון:

ממלכת הפיות ממלכת הפיות: הצמיד הקסום וממלכת הפיות: פיות הפרחים מאת אמילי רודה, עם איורים של ראול ויטלה, בהוצאת כנרת. מתאים לכיתות ב’-ג’.

ג’סי מגלה שמאחורי הגדר החיה בגינה של סבתה נמצא עולם קסום הנתון בסכנה. מה תוכל ג’סי לעשות כדי לחדש את הקסם ולהציל את ממלכת הפיות?

מסע אל ים הנהר מסע אל ים הנהר” מאת אווה איבוטסון בהוצאת גרף. הספר שייך לסדרת “גרף צעיר” בעריכת גילי בר-הלל. איורים: קרן תגר.
מתאים לכיתות ג’-ד’ והלאה.
מאיה היתומה נשלחת מלונדון של שנת 1910 לקרובי משפחה רחוקים בברזיל. היא נלהבת מן הגילויים ביערות האמזונס, אך מתאכזבת מיחסם הקר של קרוביה. מכאן, ההרפתקה רק מתחילה…
לחצו כאן לקריאת פרק לדוגמה.
האח הקטן האח הקטן” מאת קורי דוקטורוב בהוצאת גרף. הספר מיועד לנוער.
מרקוס הוא תלמיד תיכון בסן פרנסיסקו, חובב מחשבים ומשחקים. בעקבות פיגוע בעיר משתלטים עליה כוחות הבטחון, ומרקוס וחבריו יוצאים למלחמה על חירותם תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.
לחצו כאן לקריאת פרק לדוגמה.
המהלכים בקצוות המהלכים בקצוות” מאת דיאנה ווין ג’ונס בהוצאת גרף. הספר מיועד לנוער.
ג’יימי מסתבך עם “ההם” המסוכנים, ונאלץ לצאת לגלות בין שלל עולמות מקבילים. קשה לנצח במשחק של ההם, אלא אם יצליח ג’יימי לנצל כמה גורמים אקראיים שההם לא הביאו בחשבון…
לחצו כאן לקריאת פרק לדוגמה.
מסע בין כוכבים ספרי “מסע בין כוכבים – הדור הבא” בהוצאת שלגי.
מתאים לכיתות ה’-ו’ והלאה.

ספרים המבוססים על סדרת הטלוויזיה “מסע בין כוכבים – הדור הבא” ומגוללים את קורותיהם של חברי צוות ספינת החלל “אנטרפרייז” ברחבי הגלקסיה.
כיום קשה מאוד להשיג את הספרים האלה.

ספרים, סופרוֹת, ספרוּת

24/09/2010

קניתי קורא ספרים אלקטרוני. המכשיר בערך בגודל ספר כיס, דק ממנו אבל שוקל כמוהו, ומציג את הטקסט על מסך בגוני אפור. התלבטתי לגבי ה”קינדל” של אמזון ובסופו של דבר בחרתי ב”נוק” של ברנס אנד נובל, משיקולים שונים. חוויית הקריאה נעימה. אפשר להגדיל את האותיות ולקרוא בנוחות, רק צריך “לדפדף” אז יותר. נחמד שאפשר להחזיק במכשיר כמה וכמה ספרים ולעבור ביניהם לצורך הגיוון. הספר תמיד פתוח בעמוד הנכון והדפים לא עפים ברוח. אפשר אפילו לשמוע דרכו מוזיקה לליווי הקריאה. אני לא מכירה את המכשיר שנמכר בארץ, לספרים בעברית. שלי מתקשה עם כל דבר שהולך מימין לשמאל.

נתון אחד שלא היה ברשותי עד אחרי הרכישה הוא שמטעמי זכויות יוצרים אפשר למעשה לקנות קבצים של ספרים אלקטרוניים רק כאשר נמצאים פיזית בארה”ב או קנדה. הבנתי שאמזון פתרו את העניין, אבל מבחינתי פירוש הדבר הוא שאני צריכה לבקש טובה מחברים שנמצאים מעבר לים, שילחצו על כפתור הרכישה באתר החנות. אחר כך כבר אין לי בעיה להוריד את הקבצים למכשיר שלי. זה נכון גם לגבי ספרים שלמים או חלקיים שמוצעים בחינם להורדה. אין בעיה להכניס למכשיר קבצים בפורמט PDF או EPUB שהורדתי למחשב מחנויות או אתרים אחרים.

כדי לחגוג את המכשיר החדש קניתי את ספרה האחרון של אחת הסופרות האהובות עלי ביותר, קוני ויליס. Blackout שייך לספרי המסע בזמן של ויליס, אבל המד”ב בו מינימלי ביותר, וזה למעשה ספר עב כרס המתאר לפרטי פרטים את המתרחש באנגליה בתקופת מלחמת העולם השנייה בכלל והבליץ על לונדון בפרט. אני חושבת שיאהבו אותו אנשים המתעניינים בתקופה הזאת, כאלה שנהנו, למשל, מ”מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים“. זה לא הטוב בספריה של ויליס, לפעמים הוא קצת איטי מדי. אבל האכזבה הגדולה ביותר שלי הגיעה בסוף. הספר מסתיים בשיא המתח בעמוד 514 במלים המפנות לכרך הבא, שעדיין לא יצא לאור בכלל. אם היה מדובר בכל סופר אחר הייתי מתעמקת בביקורות לפני קניית הספר, ושם כתוב על העניין הזה. אם הייתי קונה ספר ממשי, יכול מאוד להיות שהייתי מעלעלת בסוף ורואה. אבל סמכתי על ויליס, והיא וההוצאה לא טרחו לרמוז אפילו בטקסט המתאר את הספר שהוא רק חצי עבודה. לא יפה.

בנימה אופיטימית יותר, אני אוהבת מאוד את סדרת “וור” של סופרת המד”ב לויס מקמסטר בוז’ולד. הגיבורים והגיבורות שלה מצליחים להיות אנושיים גם כשהם עושים דברים מדהימים והעלילות סוחפות, עם מקדם מגניבוּת גבוה. החדשות הטובות הן ספר חדש בסדרה, בשם Cryoburn. גרובר גרדנר, שמקריא את הספרים שלה בגרסאות המוקלטות, נותן סיכום קצר וקולע של מהות הסדרה וממליץ על הספר החדש. בוז’ולד עצמה נותנת בונוס חביב, כשהיא “מראיינת” את הגיבור הראשי שלה, מיילס. עם זאת, למי שעדיין לא מכיר את הסדרה עדיף אולי להתחיל בראיון מפורט יותר איתה עצמה. אני מקווה שאפשר יהיה לקנות את הספר בקובץ, כי לא כל ספריה של בוז’ולד זמינים בצורה אלקטרונית.

עניין נוסף: בבל הוא כתב־עת חדש לתרגום מלשונות שונות בעולם שהתרגומים מהן לעברית מעטים. הגיליון הראשון יצא לאור ואפשר לקראו דיגיטלית. נראה מעניין מאוד.

ואחרון חביב, מאמר מעניין וחשוב, על שיקולים מגדריים בבחירת ספרי ילדים, גם אצל האנשים הנאורים ביותר. מי חושב שבנים לא יתעניינו בבילבי, כי היא בת, אבל לבנות לא תהיה בעיה עם הארי פוטר?

מועדים לשמחה

המהלכים בקצוות

07/08/2010

“ג’יימי היה ילד רגיל, שרב עם האחים שלו, השתעמם בבית הספר ואהב לשחק כדורגל עם הילדים של השכנים – עד שיום אחד חיטט בעניינים הסודיים של ההם. וההם לא אהבו את זה. פתאום מוצא את עצמו ג’יימי מוגלה מעולמו ומוקצה להלך בקצוות, מעולם לעולם. לפי הכללים, כך מוסבר לו, מותר לו לחזור הביתה, אם רק יצליח למצוא את דרכו חזרה.  ג’יימי נחוש לחזור הביתה – אבל בקצוות מהלכים עוד מוקצים, כמו ההולנדי המעופף והיהודי הנודד, שמחפשים את דרכם הביתה כבר הרבה מאד זמן. קשה לנצח במשחק של ההם, אלא אם יצליח ג’יימי לנצל כמה גורמים אקראיים שההם לא הביאו בחשבון…”

יצא לאור בתרגומי בהוצאת גרף “המהלכים בקצוות” מאת דיאנה ווין ג’ונס (עריכה: ימימה עברון, עורכת הסדרה: גילי בר-הלל). מומלץ מגיל שתים-עשרה ומעלה – יש בספר כמה דברים די מפחידים. (פרק לדוגמה)

אני לא יכולה לכתוב כמעט כלום על הספר בלי לחשוף יותר מדי פרטים שעלולים לפגום בחווית הקריאה. אז בחרתי להזכיר כמה יצירות אחרות שמשתמשות בפרט מרכזי לעלילת הספר: עולמות מקבילים.

הרעיון הוא שקיים מספר (אינסופי או מוגבל לפי חוקיות מסוימת) של עולמות או יקומים מקבילים, שכל אחד מהם שונה לפחות בפרט אחד מן האחרים. עולמות מקבילים מאפשרים להציג ביצירות הבדויות אפשרויות שונות, נניח עולם שבו נעשה שימוש בחשמל לעומת כזה שהטכנולוגיה בו התפתחה לכיוון אחר, עולם שבו הדינוזאורים הם היצורים התבוניים, או שוני קטן בהרבה. יכולת המעבר בין העולמות השונים, אם מתוך בחירה ואם בכפיה, בדרך כלל מוגבלת ליחידי סגולה ומהווה את המנוע העלילתי. במילים אחרות, הגיבור או הגיבורים עוברים או מועברים בין העולמות, ובדרך כלל רק רוצים לחזור הביתה בשלום.

אני חושבת שהפעם הראשונה שנתקלתי במושג העולמות המקבילים היתה בספר “הקמיע” מאת סטיבן קינג ופיטר שטראוב.  קראתי אותו בגיל די צעיר והוא היה מפחיד נורא, כראוי לאמן האימה קינג. גיבור הספר, ג’ק סויר בן שלוש-עשרה, עובר בין עולמות במאמציו להציל את אמו השוכבת על ערש דווי, במעין הרחבה של סיפור “פרח לב הזהב”.

אלופי העולמות המקבילים הם כמובן “תשעה נסיכים לאמבר” בסדרה מאת רוג’ר זילאזני, שבה אמבר היא העולם האמיתי היחיד, וכל השאר הם רק צלליה שהנסיכים טווים בכוח מחשבתם.

דוגמה חדשה יותר לגיבורים צעירים העוברים בין עולמות מקבילים יש בסדרת “חומריו האפלים” של פיליפ פולמן. על אתגרי התרגום של הסדרה, כולל המינוחים השונים במקצת בעולם השונה במקצת מזה שלנו אפשר לקרוא אצל מתרגמת הסדרה יעל סלע-שפירו ובפינה שלה באתר “חומריו האפלים“.

בטלוויזיה הדוגמה המוכרת ביותר היא הסדרה Sliders, שנקראה בעברית משום מה “גולשים בזמן“, למרות שהם לא גלשו בין תקופות אלא בין יקומים שונים.

אבל גם ב”מסע בין כוכבים” לא בחלו בשימוש בעולמות מקבילים כדי לגוון את העלילות ולאפשר לשחקנים לבטא צדדים שונים באישיות שלהם ושל הדמויות. אהבתי במיוחד את פרקי העולם המקביל של “חלל עמוק 9” שבהם הסתבר שהמגע הראשוני של היקום ההוא עם קפטן קירק שלנו גרם שם לשינויים מפליגים.

* עדכון: טלי כוכבי בביקורת על הספר, “ללכת עד קצה הפחד“.

** עדכון נוסף: גילי בר-הלל כתבה כמה מילים על דיאנה ווין ג’ונס

כולם אוהבים ספרים

27/07/2010

הקומיקס המשובח xkcd בתובנה מעולה (לחצו על התמונה כדי לעבור לאתר המקורי ולראות שם את ההערה שמופיעה כשעומדים על התמונה):

לחצו כדי לראות את ההערה באתר המקורי

וכאן יש קומיקס חביב בנושא קוראים אלקטרוניים. אם כבר המכשירים האלה, באתר “מנדלי מוכר ספרים” משווקים ספרים אלקטרוניים בעברית, בפורמט שאמור להיות תואם לרוב קוראי הספרים האלקטרוניים. הדרך שלהם להתמודד עם סוגיית זכויות היוצרים מקורית ונוחה, כפי שמתאר אתר ניוזגיק מפי איש האתר ירון גולדשטיין:

את הספרים, בדומה לאלו המודפסים, תוכלו להעביר לחברים לקריאה וכן תוכלו לשמור את העותק הדיגיטלי של הספר שרכשתם במספר מכשירים שונים לצרכי גיבוי או קריאה נוחה ממגוון ממשקים.
הספרים שלנו מוגנים ב”הגנה חברתית”. כלומר, כל ספר מיוצר בעת הקניה באופן אישי עבור הקונה הספציפי ונושא חותם (אקס-ליבריס) של הקונה עם שמו וכתובת האימייל שלו… בנוסף, הספר מכיל אינספור חותמות מים (watermarks) מסוגים שונים ובהם קוד סודי המאפשר לנו לזהות את פרטי הקונה… ההגנה החברתית ( Social DRM) היא פשרה מסויימת משום שאינה פולשנית ואינה מפריעה כלל לחויית המשתמש אך בכל זאת מהווה הרתעה מסויימת מפני הפצה בלתי חוקית.”

והנה התינוקת המתוקה מילה, שאמה אדל מנצלת את הרגעים הספורים שבהם היא ישנה כדי ליצור מסביבה תמונות מקסימות (לחצו על התמונה כדי לעבור לבלוג שלה ולראות עוד):

האח הקטן והבגרות במתמטיקה

28/05/2010

או שמא: כשלי אבטחה בעידן המידע.
בחינת הבגרות במתמטיקה דלפה או נגנבה (או שלא), והבחינה החלופית הועברה למנהלי בתי הספר דרך אתר מאובטח, מוגן-סיסמאות, שקרס תוך דקות.
בדיוק היום שמעתי ברדיו את גיל חובב ממליץ על הספר החדש “איך בוטלה המתמטיקה” מאת פרופ’ אביעד קליינברג. לפי הביקורות, נשמע ספר נחמד מאוד. ורק שיהיה ברור – אני בעד מתמטיקה ונגד גניבת מבחנים, כן? :-)

אבל בעניין הבחינה נזכרתי בקטע הבא מתוך “האח הקטן” מאת קורי דוקטורוב. גיבור הספר, מרקוס, מוזעק למשרד סגן מנהל בית הספר, שמטיח בו האשמות:

“יש בידינו מידע מודיעיני אמין לפיו אתה הוא w1n5t0n” – הוא שוב ביטא את שמות כל התווים, והתחלתי לחשוב: יכול להיות שהוא עוד לא קלט שהמספרים מחליפים אותיות? “אנחנו יודעים ש-w1n5t0n זה אחראי לגנבת המבחנים הסטנדרטיים בשנה שעברה.” דווקא את זה לא אני עשיתי, אבל זאת היתה פריצה מעולה, והיה די מחמיא לשמוע שמייחסים לי אותה. “זאת עבֵרה שעלולה לגרור עונש של כמה שנות מעצר, אם לא תשתף איתי פעולה.”
“יש לך ‘מידע מודיעיני אמין’? אני רוצה לראות אותו.”
הוא הביט בי בזעף. “הגישה הזאת לא תעזור לך.”
“אם יש לך ראיות, אדוני, אני חושב שכדאי לפנות למשטרה ולהעביר את העניין לטיפולם. נשמע לי שזה סיפור חמור מאוד, ולא הייתי רוצה להפריע לחקירה הולמת מטעם הרשויות המוסמכות לדבר.”
“אתה רוצה שאני אפנה למשטרה.”
“ולהורים שלי, אני חושב. כך נהוג לעשות.”

בהמשך הספר מתגלה מי באמת גנב את המבחנים, והנה ההסבר לגניבה:

“במקרה עברתי ליד משרד המנהל וראיתי אותם בכספת שלו, והדלת היתה פתוחה. התגנבתי במהירות לתוך המשרד – היו שישה עותקים של הכול ופשוט הכנסתי אחד לתיק והסתלקתי משם. כשהגעתי הביתה סרקתי הכול והעליתי את הקבצים לשרת של מפלגת הפיראטים בדנמרק.”

זאת דוגמה, אחת מרבות, לעובדה חשובה ובסיסית: שרשרת אבטחה יכולה להיות מתוחכמת. היא יכולה להשתמש בשיא הטכנולוגיה. אבל היא לא יכולה להתגבר על הגורם האנושי. תמיד יהיה אידיוט שישכח לסגור את הדלת. כי גם אם תייצר מערכת חסינה בפני אידיוטים, בסוף יופיע מישהו שיהיה עוד יותר אידיוט.

רוצים דוגמה נוספת? בבקשה.
מתוך “משחקי אצולה” מאת לויס מקמסטר בוז’ולד, בתרגומו של דידי חנוך. הקצין הזוטר מיילס וורקוסיגן מפתח עניין בקצת מידע מסווג, ופונה לחברו איבן, היושב במפקדה.

עיניו של איבן הצטמצמו בחשד מאוחר. “למה אתה שואל אם אני לבד?”
“אני רוצה שתוציא בשבילי תיק. היסטוריה עתיקה, לא משהו חדש,” הרגיע אותו מיילס, ופלט את רצף הקוד.
“אה.” ידו של איבן החלה להקיש את הקוד, ואז עצרה. “אתה מטורף? זה קוד אבטחה קיסרי. בלתי אפשרי!”
“בטח שזה אפשרי. אתה שם, לא?” איבן נד בראשו בשביעות רצון עצמית. “כבר לא. הפכו את כל מערכת התיקים של אבטחה קיסרית לסופר מאובטחת. אתה לא יכול להוציא ממנה מידע חוץ מאשר באמצעות כבל-פילטר מקודד, אותו צריך לחבר פיזית. ועליו אני אצטרך לחתום. ואז אני אצטרך להסביר למה אני רוצה אותו, ולהביא אישור. יש לך אישור? הא. חשבתי שלא.”
מיילס קימט את מצחו בתסכול. “אתה ודאי יכול להעלות אותו במערכת הפנימית.”
“במערכת הפנימית, כן. מה שאני לא יכול לעשות הוא לחבר את המערכת הפנימית למערכת חיצונית כלשהי להעברת נתונים. אז אין סיכוי.”
“יש לך מסוף תקשורת של המערכת הפנימית במשרד?”
“בטח.”
“אם כך,” אמר מיילס בחוסר סבלנות, “תעלה את הקובץ, תסובב את השולחן שלך, ותן לשני הווידים לשוחח זה עם זה. אתה יכול לעשות את זה, לא?”
איבן גירד את ראשו. “זה יעבוד?”
“תנסה!” מיילס תופף באצבעותיו בעוד איבן גורר את השולחן שלו ומתעסק עם המיקוד. הקליטה היתה רעה, אבל הטקסט היה קריא. “הנה. חשבתי שזה יעבוד. תגלול למעלה בשבילי, בסדר?”

לספר “האח הקטן” מצורפת אחרית דבר מאת מומחה האבטחה ברוס שנייר. הוא אומר שם דברים מעניינים מאוד, וממליץ לבחון לעומק מערכות אבטחה שונות המקיפות אותנו מכל עבר, ואת ההצדקות הניתנות להתקנתן.

אם תקדישו די זמן לעניין הזה תגלו שאתם כבר חושבים בצורה אחרת על העולם. תתחילו לשים לב שרבות ממערכות האבטחה הקיימות לא ממש עושות את מה שהן טוענות שהן עושות, ושחלק גדול מהוצאות הביטחון הוא למעשה בזבוז כסף. תבינו שהפרטיות היא מרכיב חיוני באבטחה, לא מנוגדת לה. תפסיקו לדאוג מדברים שמדאיגים אנשים אחרים, ותתחילו לדאוג מדברים שאנשים אחרים אפילו לא חושבים עליהם.

ולכן, כשארגון גדול, נניח הממשלה, מבקש לאגור אצלו (למען בטחוננו, כמובן) כמות אדירה של מידע רגיש, ומבטיח לשמור עליו ממש ממש טוב, בעזרת הטכנולוגיות המשוכללות ביותר, תחת אבטחה שתמנע כל ניצול לרעה, כדאי לחשוד. זה הכל.

* פרק לדוגמה מתוך “האח הקטן”.

האח הקטן מאת קורי דוקטורוב

15/05/2010
האח הקטן יצא לאור בתרגומי בהוצאת גרף “האח הקטן” מאת קורי דוקטורוב. עריכת טקסט: שרית בלונדר, עריכת התרגום: גילי בר-הלל, ייעוץ טכני: דידי חנוך.
“האם יכול האקר צעיר אחד להשיב מלחמה לממשלה שיצאה מדעתה ופרצה את כל הגבולות?”
(פרק ראשון לקריאה בהמשך)
עד כמה “האח הקטן” הוא מדע בדיוני? מצד אחד, הוא ספר מדע בדיוני מצוין, וכמו כל ספר מד”ב טוב הוא משתמש במצב מומצא כדי לומר משהו על מצבנו הנוכחי. מצד שני, מבחינות מסוימות המציאות כבר השיגה אותו. גיבור הספר, מרקוס, מתלונן על תוכנות המעקב שהושתלו במחשב שנתן לו בית הספר? לא מזמן התלוננו תלמידים בארה”ב על כך שמוריהם צילמו אותם בהיחבא במצלמות של המחשבים הבית-ספריים שלהם. ואפילו המשטר המחמיר שמצייר דוקטורוב בסן פרנסיסקו בספר הזה לא הגיע לדרגת המאגר הביומטרי המתוכנן אצלנו בארץ.

על הספר:

האח הקטן הוא מותחן שמתרחש בעולם דיגיטלי המשתנה במהירות
לנגד עינינו, ספר שמצליח לשלב בעלילתו המסחררת סוגיות
רלוונטיות לעידן בו אנו חיים: אובדן הפרטיות, המלחמה בטרור
העולמי, כוחן של ממשלות באשר הן והמחיר שאנו משלמים עבור
תחושת הביטחון שלנו.
מרקוס הוא תלמיד שמינית בסן פרנסיסקו, העיר הכי ליברלית
בארצות־הברית — אומה שחרטה על דגלה את רוח החופש וחירות
הפרט. רק בן שבע עשרה אבל חריף מחשבה, רב תושיה ובקיא בדרכי
העולם המרושת, למרקוס אין שום בעיה להביס את מערכות המעקב
הפולשניות של בית־הספר שלו. כשמתקפת טרור פתאומית פוגעת
בעיר, מרקוס מגלה שכל סיסמאות החופש והחירות עליהן גדל שוות
כקליפת השום. המדינה שאותה הוא כה אוהב רואה בו את האויב
הגדול ביותר שלה.
ללא אזהרה מוצאים את עצמם מרקוס וחבריו כלואים במתקן חשאי
של המשרד לבטחון פנים, שם הם נחקרים באכזריות משך ימים רבים.
כאשר הם סוף סוף משתחררים מרקוס מגלה שעירו האהובה הפכה
למדינת משטרה שכל אחד מתושביה נחשב לטרוריסט פוטנציאלי.
בידיעה שאיש לא יאמין לסיפורו הבלתי אפשרי, נותרת בידי מרקוס
ברירה אחת בלבד: להפיל את המשרד לבטחון פנים.
מאז צאתו זכה האח הקטן להצלחה מסחרית וביקורתית עצומה,
כיכב שבועות רבים ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס ועיתונים
נוספים, וזכה בפרסים רבים.

כבר כתבתי על חיבתי לסופר המד”ב קורי דוקטורוב, איש מגניב ורב פעלים, טכנופיל עם המון דמיון וכוונות טובות. יכול להיות אפילו שאנחנו קרובי משפחה רחוקים, בהתחשב בעובדה שסבתא שלי היתה ממשפחת דוקטורוביץ’, פחות או יותר באותו איזור של רוסיה שממנו הגיעה המשפחה שלו. בכל אופן, כשסיפרתי לו על העניין הוא התלהב וסיפר על זה לכל העולם בטוויטר שלו.
אפשר לקרוא בעברית סיפורים שלו שתורגמו ב”בלי פאניקה”: “אני, רובוט” (תרגום: חגי אברבוך), “נימבי וקופצי המימדים” (תרגום: רמי שלהבת) וכן הרצאה בנושא ניהול זכויות דיגיטלי (ולמה הוא רע לאנושות) שהוא נשא במיקרוסופט, מכל המקומות בעולם (תרגום: רן יניב הרטשטיין).

דרך אגב, לילדים קטנים אני ממליצה על “מדריך ההישרדות של האח הקטן” מאת ליסה קופלקי בהוצאת מטר.

הנה הפרק הראשון של “האח הקטן”, באדיבות הוצאת גרף:
להמשך הקטע →



WP SlimStat