logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

קווים מנחים למבקרי ספרות מתורגמת

21/01/2008

להלן מכתב שהפיצה אגודת המתרגמים בישראל:

חברי אגודת המתרגמים הישראלית (ITA) מוטרדים יותר ויותר מהאופן שבו מתייחסים מבקרי הספרות ליצירות תרגום ולמתרגמים – או שאולי נכון יותר לומר מההתעלמות הנמשכת ממתרגמים, הממלאים תפקיד חיוני בהצגת ספרות העולם לקורא הישראלי. החלטנו להציע כמה הצעות לעיתונאים המבקרים ספרות מתורגמת, ברוח טובה ומתוך כוונה ליצור שיתוף פעולה בנושא שקרוב ללב כולנו: עידוד הקריאה, העיסוק בספרות וההנאה ממנה.

אפשר להבין שמפאת מגבלות של מקום, המבקרים לא תמיד ששים לעצור ולדון בתרגום עצמו. ועם זאת, הערות על התרגום אינן הסחת דעת או סטייה מן הנושא. התרגום הוא חלק בלתי-נפרד מהספר, בלעדיו לא היה ספר בעברית. כל תרגום של יצירה ספרותית הוא יצירה ספרותית בפני עצמה. כל תרגום מייצג לא רק את הסופר אלא גם את המתרגם, שבחר כל מילה בעברית וטרח ועמל כדי להעביר כל ניואנס אפשרי – מטפורות, מבנה משפט, קצב ומצלול וכמובן גם קולו הייחודי של הסופר.

על מבקר הספרות בראש ובראשונה לציין את העובדה שהיצירה מתורגמת ולהזכיר את שם המתרגם. אולי זה נשמע מובן מאליו, אך למרבה הפליאה והצער, לעיתים קרובות מאוד המתרגם לא מוזכר כלל, כאילו הספר “היתרגם” לעברית מעצמו. אפשר גם להזכיר עבודות קודמות של המתרגם, ולציין פרסים, ציונים לשבח או ביקורות טובות שבהם זכה בעבר. אם המתרגם כתב הקדמה שבה הוא דן בגישתו ליצירה, רצוי להתייחס גם לכך.

מבקר שאינו מכיר את שפת המקור שהספר נכתב בה עלול לחשוב אולי שאין לו כלים להעריך את התרגום. ואולם יש בידיו כלים להתייחס לנושאים כגון סגנון, קוהרנטיות והטון הנרטיבי. ברמה הפשוטה ביותר, למשל, האם השפה זורמת בטבעיות? האם המחבר הציב אתגרים ייחודיים – סגנוניים או אחרים – שהמתרגם הצליח לעמוד בהם בהצלחה, ואולי אף בגבורה? האם הדיאלוגים משכנעים ואופייניים לדמויות? האם השפה משתנה בהתאם ל”קולות” השונים של הדמויות? האם היצירה תורגמה בעבר ואם כן מה טיבה של הגרסה הנוכחית בהשוואה לגרסאות קודמות?

מנהג רווח שבפירוש אינו מועיל הוא התנפלות על טעויות זעירות (או טעויות לכאורה) בבחירת מילה מסוימת. מבקרים שעושים זאת חושבים כנראה שתרגום הוא כמו מילוי תשבץ. אבל תרגום ספרותי הוא אמנות חמקמקה – העברה של דקויות ושל סגנון – שבה השלם גדול יותר מסך כל מרכיביו. יתרה על כך, “טעויות” כגון אלה עשויות להיות בחירות מכוונות שנבחרו בקפידה כדי לתמוך במבנה כולו. התמקדות בפרטים הקטנים מחוץ להקשרם מסיטה את תשומת הלב מהביקורת הכללית על הספר ועל התרגום.

גם אלה שמקדישים את חייהם לתרגום מתקשים להגדירו. כשהוא במיטבו אנו נוטים לשכוח את קיומו, כמו חלון שזגוגיתו שקופה עד כדי כך שציפורים מנסות לעוף דרכו. כשהוא גרוע, הקריאה דומה לניסיון להביט החוצה מבעד לזכוכית העכורה. תרגום רע יכול להרוס ספר טוב, בדיוק כמו שתרגום מצוין יכול לרומם ספר בינוני. כך או כך, מוטב שמבקרים יתייחסו לסוגיות הללו, כי כשהם מתארים את הספר הם מתארים בהכרח את התרגום, בין אם התכוונו לכך או לא.



לא נכתבו תגובות »

לא נכתבו תגובות לקטע זה.

כתיבת תגובה