logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

המהלכים בקצוות

07/08/2010

“ג’יימי היה ילד רגיל, שרב עם האחים שלו, השתעמם בבית הספר ואהב לשחק כדורגל עם הילדים של השכנים – עד שיום אחד חיטט בעניינים הסודיים של ההם. וההם לא אהבו את זה. פתאום מוצא את עצמו ג’יימי מוגלה מעולמו ומוקצה להלך בקצוות, מעולם לעולם. לפי הכללים, כך מוסבר לו, מותר לו לחזור הביתה, אם רק יצליח למצוא את דרכו חזרה.  ג’יימי נחוש לחזור הביתה – אבל בקצוות מהלכים עוד מוקצים, כמו ההולנדי המעופף והיהודי הנודד, שמחפשים את דרכם הביתה כבר הרבה מאד זמן. קשה לנצח במשחק של ההם, אלא אם יצליח ג’יימי לנצל כמה גורמים אקראיים שההם לא הביאו בחשבון…”

יצא לאור בתרגומי בהוצאת גרף “המהלכים בקצוות” מאת דיאנה ווין ג’ונס (עריכה: ימימה עברון, עורכת הסדרה: גילי בר-הלל). מומלץ מגיל שתים-עשרה ומעלה – יש בספר כמה דברים די מפחידים. (פרק לדוגמה)

אני לא יכולה לכתוב כמעט כלום על הספר בלי לחשוף יותר מדי פרטים שעלולים לפגום בחווית הקריאה. אז בחרתי להזכיר כמה יצירות אחרות שמשתמשות בפרט מרכזי לעלילת הספר: עולמות מקבילים.

הרעיון הוא שקיים מספר (אינסופי או מוגבל לפי חוקיות מסוימת) של עולמות או יקומים מקבילים, שכל אחד מהם שונה לפחות בפרט אחד מן האחרים. עולמות מקבילים מאפשרים להציג ביצירות הבדויות אפשרויות שונות, נניח עולם שבו נעשה שימוש בחשמל לעומת כזה שהטכנולוגיה בו התפתחה לכיוון אחר, עולם שבו הדינוזאורים הם היצורים התבוניים, או שוני קטן בהרבה. יכולת המעבר בין העולמות השונים, אם מתוך בחירה ואם בכפיה, בדרך כלל מוגבלת ליחידי סגולה ומהווה את המנוע העלילתי. במילים אחרות, הגיבור או הגיבורים עוברים או מועברים בין העולמות, ובדרך כלל רק רוצים לחזור הביתה בשלום.

אני חושבת שהפעם הראשונה שנתקלתי במושג העולמות המקבילים היתה בספר “הקמיע” מאת סטיבן קינג ופיטר שטראוב.  קראתי אותו בגיל די צעיר והוא היה מפחיד נורא, כראוי לאמן האימה קינג. גיבור הספר, ג’ק סויר בן שלוש-עשרה, עובר בין עולמות במאמציו להציל את אמו השוכבת על ערש דווי, במעין הרחבה של סיפור “פרח לב הזהב”.

אלופי העולמות המקבילים הם כמובן “תשעה נסיכים לאמבר” בסדרה מאת רוג’ר זילאזני, שבה אמבר היא העולם האמיתי היחיד, וכל השאר הם רק צלליה שהנסיכים טווים בכוח מחשבתם.

דוגמה חדשה יותר לגיבורים צעירים העוברים בין עולמות מקבילים יש בסדרת “חומריו האפלים” של פיליפ פולמן. על אתגרי התרגום של הסדרה, כולל המינוחים השונים במקצת בעולם השונה במקצת מזה שלנו אפשר לקרוא אצל מתרגמת הסדרה יעל סלע-שפירו ובפינה שלה באתר “חומריו האפלים“.

בטלוויזיה הדוגמה המוכרת ביותר היא הסדרה Sliders, שנקראה בעברית משום מה “גולשים בזמן“, למרות שהם לא גלשו בין תקופות אלא בין יקומים שונים.

אבל גם ב”מסע בין כוכבים” לא בחלו בשימוש בעולמות מקבילים כדי לגוון את העלילות ולאפשר לשחקנים לבטא צדדים שונים באישיות שלהם ושל הדמויות. אהבתי במיוחד את פרקי העולם המקביל של “חלל עמוק 9” שבהם הסתבר שהמגע הראשוני של היקום ההוא עם קפטן קירק שלנו גרם שם לשינויים מפליגים.

* עדכון: טלי כוכבי בביקורת על הספר, “ללכת עד קצה הפחד“.
ביקורת מאת קרן לנדסמן ב”בלי פאניקה”.

** עדכון נוסף: גילי בר-הלל כתבה כמה מילים על דיאנה ווין ג’ונס



4 תגובות »

  1. נטע ידיד כתב\ה:

    הי ענבל, קראתי שוב את המהלכים בקצוות לכבוד התרגום החדש, (מקווה לשים עליו יד בקרוב, הוא לא בדיוק בחנויות כאן בהולנד) אבל נדהמתי עד כמה חומריו האפלים מושפע ממנו – פתאום נהיתה לי הרגשה שהסוף של חומריו האפלים ממש לקוח מג’ונס – כלומר, לא מדובר בפלגיאט או משהו, מדובר כאן בהשפעה ספרותית לגיטימית, אבל – בלי יותר מדי ספוילרים – אני ממש מסכימה איתך שיש קשר בין שני הספרים. ואם כבר מדברים על אמבר, כאן נראה לי שדווקא דיאנה היא המושפעת, אבל בספר אחר, הביריון של ארצ’ר – (זהירות, ספוילר!) בן למשפחת אלים שמאבד את הזיכרון ופוגש את כל אחיו השונים בלי לדעת למה הם מסוגלים, או שלו יש כוחות דומים… יש סופרים וספרים שעושים את זה בצורה קצת פחות אלגנטית, אבל זה יפה לראות איך אותם רעיונות עלילתיים בסיסיים טובים יכולים לספק לנו הנאות שונות כל כך וקשורות כל כך אצל סופרים שונים – כמעט כמו עולמות מקבילים באותה הסדרה…

    11/08/2010 בשעה 1:58 pm

  2. ענבל שגיב כתב\ה:

    הי נטע,
    תודה על התוספות.
    את הקשר בין ארצ’ר ואמבר באמת לא ראיתי לפני כן…

    12/08/2010 בשעה 10:31 am

  3. ללכת עד קצה הפחד – על "המהלכים בקצוות" « עכשיו תורי כתב\ה:

    […] ענבל שגיב נקדימון, שתרגמה את הספר, סקרה כמה ספרים אחרים … […]

    02/09/2010 בשעה 9:29 am

  4. ענבל שגיב, מתרגמת » דיאנה ווין-ג’ונס, 1934-2011 כתב\ה:

    […] היתה לי הזכות לתרגם מספריה של ווין-ג’ונס, ראשית את המהלכים בקצוות (The Homeward Bounders, 1981) ובהמשך ספר נוסף, שאני מתרגמת בימים אלה […]

    27/03/2011 בשעה 9:05 am

כתיבת תגובה