logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

תרגום מדע בדיוני

28/04/2007

[המאמר פורסם בגיליון נובמבר 2004 של תרגימא, ביטאון אגודת המתרגמים בישראל]

מדע בדיוני הוא ז’אנר ספרותי, כלומר ספרות המתאפיינת בתכונות מסוימות. תרגום מד”ב הוא תרגום ספרותי שעליו נוספים מאפיינים ייחודיים. במאמר זה אנסה לעמוד על כמה מהם ולהציג את המאפיינים העיקריים של תחום תרגום ספרות המד”ב לעברית.
ספרי המד”ב הז’אנריים הראשונים תורגמו לעברית בשנות החמישים של המאה העשרים. בשנות השבעים גדל המבחר בהדרגה, וסוף שנות השבעים עד אמצע שנות השמונים היו תקופת שיא של המד”ב בתרבות הישראלית. ספרים רבים תורגמו, מגוון הוצאות לאור פרסמו סדרות מד”ב. נערכו גם מספר פעילויות חובבים ויצא לאור כתב העת המשובח “פנטסיה 2000”. לאחר מכן היתה תקופת שפל, עד שבחצי השני של שנות התשעים החלה התעוררות מחודשת בתחום, בין השאר הודות לחדירת האינטרנט.
כיום תחום המד”ב שוקק פעילות עניפה. ספרי מד”ב ופנטסיה רבים מתורגמים לעברית, בדרך-כלל תוך הקפדה על איכות גבוהה. אמנם רוב המד”ב עדיין מגיע מחו”ל, מתורגם או לא, אך היצירה המקורית הישראלית מתחילה ללבלב. שני כתבי עת מתפרסמים בקביעות: “חלומות באספמיה”, המוקדש בעיקר לכתיבה מקורית, ו”המימד העשירי”. האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה וארגונים נוספים מארגנים פעילויות רבות, כולל מספר כנסים בשנה המושכים אלפי משתתפים. חובבי המד”ב נפגשים ומחליפים דעות בכמה וכמה פורומים, גם באינטרנט וגם בעולם ה”אמיתי”. עורכים, כותבים ומתרגמים של סדרות מד”ב הם חברים פעילים בקהילת החובבים ומנהלים איתה תקשורת קבועה המאפשרת להם לקבל משוב מן הקוראים.
קהל הקוראים של המדע הבדיוני מעורב, איכפתי מאוד ונלהב. חובבי מד”ב ישראלים רבים עוברים בשלב מסוים לקרוא באנגלית, שבה ההיצע גדול בהרבה. עם זאת, מי שקוראים את התרגומים לעברית מודעים מאוד לאיכות התרגום ולסוגיות תרגומיות. דיונים רבים מאוד בפורומי המד”ב עוסקים בתרגום, בביקורת או תשבוחות על רמתו ועוד. כמעט בכל כנס מד”ב משולבת גם סדנת תרגום.
בנושא זה אי אפשר שלא לציין את “פולמוס התרגומים” האדיר שניטש עם ההוצאה לאור של הנוסח החדש לתרגום “שר הטבעות” לטולקין. ד”ר עמנואל לוטם, מבכירי מתרגמי המד”ב לעברית, ערך את תרגומה של רות ליבנית והוסיף עליו את תרגום הנספחים. השינויים שעשה עוררו את חמתם של מי שגדלו על התרגום הישן, ושני הצדדים יצאו להוכיח באותות ובמופתים את צדקתם. פרטים רבים על כך ניתן למצוא באתרי קהילת חובבי טולקין. לא זכור לי מקרה אחר של להט כה אדיר שהושקע בתרבות הישראלית בעיסוק בתרגום ספר כלשהו, ודאי שלא מחוץ לעולם האקדמי.
המד”ב נחשב מאז ומתמיד לז’אנר שוליים. ככזה, הוא לא זוכה בדרך-כלל ליוקרה שבהשתייכות לתרבות הגבוהה. לעומת זאת, הוא גם חופשי מחלק מן המגבלות הנורמטיביות שהתרבות המרכזית כופה על המשתייכים לה. בתרגום לעברית ניתן לראות זאת בתרגומים משנים קודמות שהיו מתקדמים יחסית לתקופתם בנורמות המשמשות אותם. מצד שני, לא חסרות גם דוגמאות לתרגומים גרועים במיוחד שראו אור מתוך הנחה שהקוראים יקבלו כל מה שיתנו להם. בשנים האחרונות השפיעו תגובות הקוראים על איכות התרגומים, כאשר המו”לים ראו עדות לכך שקוראיהם מודעים לה והיא משפיעה על הרגלי הקנייה שלהם.

ועכשיו לכמה דוגמאות ספציפיות יותר:

סדרות
בתחום המד”ב והפנטסיה קיים מספר גדול במיוחד של סדרות (סיפור אחד הנגלל לאורך מספר כרכים) וכמובן עולמות או יקומים מומצאים, שבהם מתרחשים סיפורים שונים, אשר אינם חייבים להיות קשורים אלה לאלה. בין הסדרות המפורסמות ניתן למנות את ספרי הרובוטים והמוסד של אסימוב. דוגמה קיצונית לעולם מומצא היא “מסע בין כוכבים” – סדרת הטלוויזיה שהולידה סרטי קולנוע ומספר סדרות המשך, ומאות ספרים המתרחשים בעולמה, על חייזריו והמונחים הטכניים והתרבותיים שלו.
כאשר מתרגמים ספר בסדרה כזאת חשוב לשמור על אחידות בתרגום השמות והמונחים. הדבר נעשה במקרים הטובים, בעזרת יצירה של רשימת מונחים והעברתה בין המתרגמים. עם זאת, פעמים רבות נמסרים הספרים למתרגמים שונים ולעורכים שונים.
מצער לומר שאין תמיד הקפדה על אחידות, לעיתים מתוך זלזול, לעיתים מתוך חוסר ידע ולעיתים מתוך הכרח. לדוגמה, נתקלתי בתלונות מספר של קוראים על חוסר אחידות בתרגום ספרי ההמשך של סדרת חולית מאת פרנק הרברט, אותם תרגמו אנשים שונים. ניתן למצוא חוסר אחידות בעייתי מאד בתרגום ספרי היינליין, (“אוטובוס לא חשוב” במקום “אוטובוס אירלוונטיות”, על שם הינע האירלוונטיות שהומצא ב”מספר החיה”, למשל), ואפילו שינוי מין של דמות אחת (“עיש” – קיצור של עישתר – הפכה ל”יִש” ומינה הפך לזכר).
לעיתים אין מנוס משינוי תרגום של מונח מסוים באחד מספרי ההמשך של סדרה בשל עובדה חדשה או מונח חדש שנוספים רק בכרך זה. כך ב”מעוף הדרקון” של אן מק’קאפרי מופיע חומר בשם Agenothree, וכאשר יוסף כרוסט תירגם את הספר לעברית ב-1981 הוא קרא לו אג’נו-3. כאשר יעל סלע ערכה את התרגום שלו, שיצא לאור מחדש יחד עם שני החלקים הבאים בסדרה בשנת 2002, הסתבר שהשם הוא שיבוש של הנוסחה הכימית HNO3 (בעברית – חומצה תת-חנקיתית) והתרגום שונה ל”חומצת חנקיתי”.

חידושים והמצאות
מתרגם המד”ב נאלץ לעיתים להיות מתרגם טכני או מדעי, כאשר הסופר בוחר לתאר בפרוטרוט את קרבי מנוע ספינת החלל, ביולוגיה של חייזרים או טכניקות למסע בזמן. גם אם התיאורים האלה מתבססים על תחום מדעי כלשהו הקיים בימינו, עצם בדיוניותו של המדע מוסיפה עליהם בדרך-כלל מונחים מומצאים. המתרגם הנתקל בגושי “טכנובאבל” כאלה צריך לברור בהם את הקיים מן המומצא ולבחור בין תיעתוק להמצאות משלו, בשאיפה לשמור על רמת קריאוּת זהה לזו של המקור. לצערנו, השפה העברית נוחה הרבה פחות מן האנגלית לעניינים שכאלה. הלחמי המילים, הנשמעים טבעיים כל כך באנגלית, מלאכותיים לחלוטין בעברית.
קחו לדוגמה את המונח הנפלא Chameleoflage – באנגלית ברור לקורא מיד שהחייל המשתמש בה זוכה להסוואה המשנה את עצמה בהתאם לסביבה. בעברית נאלצתי להסביר ולהשתמש במילה הסוואה בלבד, כדי לא להעמיס על הטקסט מילה מלאכותית מדי.
במקרה אחר השתמשתי דווקא בהלחם שהוא אחת ההמצאות החביבות עלי: Bot-knitters הם ננו-רובוטים המוזרקים לפצועים כדי לאחות את פצעיהם. התרגום שלי היה רוֹבּוֹדְבִיקים.
האנגלית, ממנה נעשה רוב תרגום המד”ב והפנטסיה לעברית, עשירה ממנה בהרבה במונחים ספציפיים לא רק בתחומי המדע. גם מונחי ספנות, ביצורים, סייסוּת, שריון ושאר עניינים הנפוצים מאוד בספרי פנטסיה מעולם לא היו קיימים בעברית כשפה חיה. אפילו אם הם קיימים במילוני האקדמיה העברית יקשה על קוראי עברית להבין אותם או למצוא להם הסבר.

שפה חדשה
פעמים רבות מופיעות בספרי מד”ב ופנטסיה מילים ושפות שבדה הסופר ממוחו הקודח. לעיתים יהיו אלה מילים בודדות לתיבול קליל, ולעיתים שפות שלמות, בעלות דקדוק ותרבות משלהן (אבל ללא מילון דו לשוני לעברית). לפעמים השפה ה”חדשה” למעשה נובעת משפה אנושית קיימת, אשר השתנתה במשך עשרות, מאות או אלפי שנים, ואולי התערבה בשפות אחרות. ידוע הקושי לתרגם לעברית דיאלקטים ומשלבים שונים של אנגלית בצורה אמינה, עכשיו חישבו מה עושים עם דיאלקט שמעולם לא היה קיים, ואיך מבהירים לקורא העברי שהוא בעצם מבוסס על “בליל חמקמק של צרפתית-קוובקית וקנטונזית” – דוגמה אמיתית.
גם כאן יש להזכיר את טולקין, שהיה למעשה בלשן, והמציא שפות עבור “שר הטבעות”. למעוניינים – ניתן ללמוד אותן בעזרת קהילת טולקין הישראלית . ומן הארץ התיכונה – לאנגלית תיכונה. “ספר יום הדין” של קוני ויליס מכיל מסע בזמן, וכאשר הגיבורה מגיעה לאנגליה של המאה הארבע-עשרה נאלצה המתרגמת עידית שורר להתמודד עם קטעים שלמים באנגלית של התקופה.

ציטוטים מפה ומשם המקורות שמהם מצטטים סופרי מד”ב מגוונים להפליא: ספרות קודש (לא רק התנ”ך והברית החדשה, גם הקוראן, המהברטה ועוד. אחד הספרים האחרונים שתירגמתי שאב מן המסורת הרוחנית של האבוריג’ינים באוסטרליה); ספרות קלאסית, תרבות פופולרית (שאולי הפכה לקלאסיקה בעתיד), וכמובן ספרי מד”ב אחרים (הדוגמה הקיצונית ביותר היא נפילת המלאכים מאת לארי ניבן, שנכתב כמחווה לחובבי הז’אנר וכולו גדוש התייחסויות ליצירות וסופרים, כפי שמציין המתרגם לעברית, עמנואל לוטם).
מתרגם המד”ב חייב להיות דרוך תמיד למציאת ציטוטים והתייחסויות, לחפש את המקור במקומות מגוונים, ולהיות מוכן גם לאכזבה – כי יכול מאוד להיות שהיצירה המצוטטת גם היא המצאה של הסופר.
דוגמאות לא חסרות: בקנטוס של היפריון, מאת דן סימונס, יש שפע התייחסויות לפילוסופיה, לדתות, להיסטוריה, כולל דמות המבוססת על קיטס. טרילוגיית “חומריו האפלים” מאת פיליפ פולמן שואבת רבות מ”גן העדן האבוד” למילטון ומצטטת, כמו “האיש במצודה הרמה” מאת פיליפ ק. דיק, מתוך ה”אי צ’ינג”. “עולם חדש מופלא” מאת אלדוס האקסלי רצוף ציטוטים ממחזות שייקספיר. גאי גבריאל קיי רוקם ספרים רבי-פרטים המבוססים על תקופות ומקומות היסטוריים אמיתיים (ביזנטיון ב”פסיפס הסרנטיני”, ספרד של ימי הביניים ב”אריות אל ראסאן” ועוד).

כפי שמי שכותבים מד”ב צריכים להיות בקיאים בהיסטוריה ובמוסכמות של ז’אנר, כך תרגום מד”ב צריך להיות נחלתם של מתרגמים שהם חובבי הז’אנר. למתרגמים ותיקים וחדשים בתחום מומלץ להיעזר בקהילה השוקקת והאינטליגנטית של חובבי המד”ב בישראל.

  • תודה לורד טוכטרמן וליעל סלע-שפירו על הערות ודוגמאות למאמר
  • 

    לא נכתבו תגובות »

    לא נכתבו תגובות לקטע זה.

    כתיבת תגובה