logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

כל העומד מאחורי ומצדדי הוא הקורא

07/07/2011

הוא תמיד שם, הקורא המיועד. כל משפט שאני מתרגמת, לפעמים גם המונחים בתוך המשפט, כפופים לשאלה מה יחשוב מי שיקרא אותם.
מי הקורא המיועד של הטקסט המתורגם? במה הוא דומה לקורא המיועד של הספר במקור ובמה הוא שונה ממנו? מה הוא יודע ומה אינו יודע? האם הוא יודע פחות ממני או יותר ממני? האם יתפוס אותי בטעות מביכה?

לפעמים הדמות הזאת, שיושבת לי על הכתף בזמן העבודה, היא ילד. ילד ישראלי חכם וסקרן שכנראה לא מכיר דברים שילד בריטי גדל עליהם ולכן לפעמים צריך להכניס בשבילו עוד מילת הסבר לתיאור ארוחה אנגלית, נניח ב”מסע אל ים הנהר“.

לפעמים הקורא הזה הוא הייטקיסט שיודע הרבה יותר ממני על האקינג, ואני צריכה לוודא שההסברים ב”אח הקטן” יראו לו סבירים, למרות שהוא רגיל לדבר על הדברים האלה באנגלית בכלל, ולא בעברית תקנית שספר אמור להיות כתוב בה.

רומן איטלקי
לפני כמה ימים כתב אלי אברהם א’ מירושלים, מיד אחרי שקרא את “רומן איטלקי” מאת לורה פרייזר בתרגומי. אברהם חד העין הבחין שמסופר שם על בשר חזיר במרקש. הוא יליד מרוקו וביקר שם פעמים מספר, והדבר פשוט לא התקבל על דעתו בתור התרחשות בארץ מוסלמית. מסתבר שהוא גם צדק בתמיהתו, כי הסופרת עצמה ענתה לשאלה ששלח אליה והודתה שהיתה טעות, אשר תוקנה במהדורה הבאה באנגלית. לצערי, הספר הנחמד הזה לא הצליח במיוחד בארץ, ולכן לא תצא לו כאן מהדורה נוספת שבה אפשר יהיה לתקן.

אברהם העלה עניין נוסף: מדוע משובצות בספר מילים רבות כל כך בשפות זרות (בעיקר איטלקית, אבל גם צרפתית ועוד)? מה יעשה קורא עברי שאינו יודע את השפות האלה? את השאלה הזאת הפנו אלי גם קוראים של “האפיפיורית יוהנה“. אכן, כאן הקורא העברי “סובל” יותר מן הזרות מאשר מקבילו דובר האנגלית. כשהן משובצות בתוך האנגלית המילים האלה לפחות כתובות באותיות המוכרות, ובכיוון הנכון של הכתיבה, ולכן בולטות פחות מאשר בעברית. אבל תשובתי היא שגם הסופר במקור לא הניח שקוראיו מבינים את הנאמר בשפות הזרות, ובדרך כלל יש די הסברים מסביב כדי להבין, מבלי לוותר על הנופך האקזוטי של השפות האחרות.



14 תגובות »

  1. הורתך כתב\ה:

    גלוי וחכם.
    דבריך יוצאים מהלב ונוגעים ללב הקורא בעל העין הבוחנת.

    אהבתי את הרישא והסיפא של הרשימה .

    07/07/2011 בשעה 1:26 pm

  2. אברהם א' כתב\ה:

    ברכת שלום לך ענבל ולכל הקוראים/בגושלים כאן !

    אני אברהם א’ מירושלים, מנצל את האפשרות להגיב ועושה זאת בסגנון של פניה אישית אלייך.
    מבקש לתקן רושם שלכאורה, ניתן להבין מהמאמר שלך כאן.

    בתחילת דברייך את מתייחסת ל’קורא המיועד’, זה שעומד מאחורייך ומצדדייך ..( מצלצל לי כמו במשחק הילדים, ‘האורב’ לך ומחכה לראותך ‘נופלת בפח’ , משמע מגלה שגיאה / כשל בתרגום שאת מתרגמת). את משתפת אותנו בעובדה שקיומו של הקורא המיועד גורם לך להשקיע מאמצים ואנרגיות בעבודתך על מנת לדייק ככל האפשר.
    את מביאה את ה’סיפור’ שלי בהמשך, בלי לומר זאת בפירוש ,כדוגמא.
    אני חושב שיש כאן ‘פספוס’.
    תחילה אדגיש שאני התייחסתי לעובדה (פשוטה), האם הגישו בשר חזיר במסעדה במרקש, במרוקו כפי שנכתב בספר המדובר (בסיומו מודגש שכל הכתוב בו עבודות,אמת).. הוגש? כן או לא?. אין מדובר כאן בתרגום נכון או לא מדויק וכדו. אין מדובר כאן בהבנה של משפט, מילה מונח או מושג שאת מתרגמת שאולי תורגם לא מדויק ו/או הובן לא נכון.
    אזכירך שתחילה פניתי אלייך והערתי לך מה שנראה לי לא אפשרי ( הגשת בשר חזיר במדינה מוסלמית, מרוקו באופן ספציפי)
    . שאלתיך .השבת שאינך זוכרת כי חלף זמר רב. ואין לך הספר במקור כדי לבדוק אם אכן במקור נכתב חזיר. רק אחר זאת פניתי לסופרת והיא אכן אישרה שנפלה טעות ( אני תמה על הטעות. וזו מעלה שאלה שמא עוד דברים שנכתבו בספר כעובדות מקורם בדמיונה , אבל זה אינו רלוונטי ).
    מהנ”ל עולה שהטעות אינה שלך. אינה בתרגומך ובמקרה דנן אני בטוח שלא נדרשה מחשבה כלשהי כדי לתרגם את המילה הזו, כפי שתיארת בתחילת המאמר שלך ביחס ללא מעט מושגים ומונחים.
    קיצורו של דבר, ה’מקרה’ שלי אינו ראוי להיות דוגמא לרעיון שהבעת ביחס להשקעה הנדרשת להפיק תרגום כהלכה.
    בכל מקרה, נהניתי לקרוא הספר.. חלק מכך יש לזקוף לעבודת התרגום שלך.
    הטעות הנ”ל ממש ממש זניחה. רק משום שהיא בלטה הרשתי לעצמי לפנות תחילה אלייך ואחכ ללאורה. ( בספר היא מספרת על עשרות מאכלים ומרשמים וכדו. איני מתייחס אליהם ואין זה מעניין אם הם אכן מדויקים. כן או לא. לפי הבנתי והכרתי שאלת החזיר במרוקו לא תשפיע על סבוב כדור הארץ סביב השמש ולא על עוד הרבה דברים חח. בטוח שהיא אינה חשובה כלל. )
    אני לא עומד מאחורייך ומצדדייך וכו… (ולא מאחורי וכו של שום סופר). בוודאי לא במובן ה’מארב’ עליו כתבתי בתחילה דבריי.

    בעניין מושגים משפות זרות : הצעתי ואני שב ומציע שבמקרים כאלה יובאו התרגומים בסוגריים מרובעים עם הערה שהתרגום הובא על ידי המתרגמ/ת. הדבר לא יפגום כהוא זה בנופך ובארומה של שפות זרות ככל שהם קיימים.
    משגר לך ברכה לעבודה פורייה, והצלחה/
    אברהם א

    07/07/2011 בשעה 10:06 pm

  3. שלומית כתב\ה:

    כשערכתי את “ביולוגיה, המגוון והאחידות של החיים”, ספר מבוא לביולוגיה לסטודנטים, הציץ מעבר לכתפי דרך קבע הקורא הדמיוני סשה, עולה חדש מרוסיה. סשה הזכיר לי בקפדנות שהספר נועד גם לקוראים שעברית אינה שפת אמם, והם באו ללמוד ביולוגיה ולא ספרות, ולכן בבקשה למנן את ה”חרף” ודומותיה. מכל הקוראים הדמיוניים שלי, סשה היה התובעני ביותר : )

    09/07/2011 בשעה 10:57 pm

  4. Inbal Saggiv כתב\ה:

    שלום אברהם,
    נכון, במקרה שאתה העלית לא מדובר בטעות בתרגום אלא במקור. אבל הדיון בינינו היה סיבה טובה להעלות את הנושא האחר, הקשור, של הקפדה על תרגום נכון ומתאים. יש גם מקרים שבהם מתרגמים מתקנים שגיאות דומות במקור, בדרך כלל אחרי התייעצות עם הסופר.
    כל טוב ותודה,
    ענבל

    10/07/2011 בשעה 8:47 am

  5. Inbal Saggiv כתב\ה:

    שלומית, איזה קטע! גם את מכירה את סשה?!
    אני עובדת איתו עכשיו, על ספר מבוא במדעי החברה, ואנחנו מנכשים חרף, ברם, ואפילו לעיל ולהלן ברוב המקרים שהם מופיעים. משפטים ברורים, הוא מזכיר לי, בלי פיתולים ובלי ראשי תיבות מיותרים.

    10/07/2011 בשעה 8:52 am

  6. צבי כתב\ה:

    לענבל ולשלומית,
    לא כל-כך נהירה [ברורה] לי הנחת היסוד שאימצתן לעצמכן, לפיה על התרגום להלום [להתאים] לצרכיו וליכולותיו של סשה?
    האמנם אתן סבורות שעל השפה לרדד עצמה עדי התאמתה לממוצע דל?
    ומה רע בכך שסשה יאמץ לחיקו מילון, והוא זה שיתאים עצמו למכמני השפה?

    10/07/2011 בשעה 12:25 pm

  7. Inbal Saggiv כתב\ה:

    צבי שלום,
    השאלה באיזה טקסט מדובר.
    סשה הוא הקורא המיועד של ספרי מבוא אקדמיים, ואלה צריכים להיות נהירים לקוראים. בספרים אלה ההתמקדות היא בתוכן ולא בצורה. השפה צריכה להיות “שקופה למשתמש” בהסברת חומר הלימוד, וכך היא בדרך כלל במקור. צריך להיזהר מהגבהה מלאכותית שלה.
    ודאי שאין מטרתנו לרדד את השפה, להשטיח אותה ולצמצמה למכנה המשותף הנמוך ביותר כשמדובר בשירה או בספרות יפה.
    בספרי קריאה, למבוגרים וגם לנוער, אני שואפת בתרגום לגובה שפה מקביל לגובה שלה במקור, גם אם יידרשו חלק מהקוראים לשימוש במילון.

    10/07/2011 בשעה 12:38 pm

  8. צבי כתב\ה:

    תודה, ענבל.
    מסכים שיש להתאים את התרגום לתכלית המיועדת לו, כולל טיבו ושימושו וקהל צרכניו.
    תרגומו של חומר לימודי מחייב הקפדה כאן, ומתיר “הנחות” שם. בתרגומה של שירה, מטבע הדברים, בקפיד באדיקות יתירה על הרובד הלשוני הראוי, ונמעט ב”מבצעים” וב”הנחות” לפסחי-לשון-ומבע, מבחירה או מכורח.
    ועדיין, אם יורשה לי, “חרף”, “ברם”, “לעיל” ו”להלן”, חייבים להימצא בסל הלשון היומיומית, גם של סשה.
    [אני מודע לקיומן האפשרי של גישות רבות באשר לדרכי התרגום הראויות. מטרת תגובתי הייתה אחת – להציץ מעבר לכתף הנותרת, לצידו של סשה]

    10/07/2011 בשעה 12:50 pm

  9. שלומית כתב\ה:

    שלום צבי,
    מכיוון שפנית גם אליי, אענה גם אני, אף שתשובתה של ענבל בהחלט ממצה. המשלב של הספר, כלומר “גובה” השפה, עושר אוצר המילים והמורכבות של התחביר והסגנון, אינו נקבע שרירותית אלא בהתאם לאופי הספר וקהל היעד שלו. אם הוא מתורגם, הסוגיה כמובן מורכבת יותר, ועלינו לשאול באיזה משלב כתוב הספר במקור – משלב בינוני, בסגנון פשוט וענייני, או במשלב גבוה ובסגנון מורכב יותר.
    אגב, אם המקור הוא טקסט ישן, ולא בן ימינו, השאלה מסובכת יותר, כי טקסט שייראה לקורא בן ימינו גבוה, אולי היה פשוט וקריא כאשר נכתב, ואז השאלה היא מה החוויה שאנו רוצים ליצור עבור הקורא העברי – וזו שאלה של בחירה, שאין עליה תשובה אחת ומוחלטת.
    בעבר נטו מתרגמים להשתמש תמיד במשלב גבוה ובשפה גבוהה ועשירה, גם אם המקור היה פשוט ובהיר – גם כדי להגיע לתוצאה “יפה”, שתנצל את מכמני השפה העברית ותציג אותם בפני הקורא (כלומר מטרה אסתטית ומטרה חינוכית), וגם, וחשוב לא פחות, משום שהעברית דלה יחסית במשלב ביניים: יש לנו משלב גבוה, וכיום יש גם משלב יומיומי, אבל משלב בינוני, שנשמע טבעי ועם זאת לא גבוה מדי – זו תוצאה שקשה יותר להשיג. לכן מתרגמים וכותבים נוטים לפעמים לשפה גבוהה מדי, שאין לה הצדקה מבחינת הנאמנות לגובה המשלב ביצירה המקורית (במקרה של ספר מתורגם) או מבחינת אופי הספר וקהל היעד שלו (בספר מקורי).
    בעריכת ספר לימוד במדעי הטבע, בייחוד ספר שנועד לסטודנטים בתחילת דרכם (כניגוד, נניח, לספר לימוד לספרות) עלינו להביא בחשבון, בהחלט, שיהיו לספר קוראים שעברית אינה שפת אמם, ועלינו להקל ולא להכביד עליהם. אפשר לעשות זאת בלי לפגוע ביופי ובאלגנטיות של הטקסט. אם תרצה לבדוק אם אכן הצלחתי, לדעתך, להשיג את המטרה הזאת, אשמח אם תקרא את הספר : )

    10/07/2011 בשעה 1:07 pm

  10. צבי כתב\ה:

    תודה, שלומית
    על הסברייך [המוכרים לי].
    ותודה, על הצעתך בסיפא; קטונתי.

    10/07/2011 בשעה 2:24 pm

  11. אברהם א' כתב\ה:

    שלום לך ענבל ולכל הקוראים !
    א. תודה לך.. שהסכמת.
    ב. לאחר העמדת דברים על דיוקם אין בעיה ‘לתפוס’ טרמפ על ההתכתבות בינינו ולהעלות הסוגיות שהעלית..אדרבא! הנה אני רואה תגובות ממספר קוראים, משמע הנושא מעניין אנשים נוספים.
    ג. ענבל .. אחרי שסיימתי את ‘רומן איטלקי’ קראתי( בשבוע שחלף ) את ‘התקרבות’ של מיכל מירון .. ומה מצאתי שם? גם שגיאה (גסה! מאד ! ) עמוד 216.. אחת הדמויות (תומאש) מניח תפילין בבוקר יום שבת.. ומה דעתך? שאפנה למיכל או לעורכת הלשונית? יש הסבר לשגיאה זו מלבד בורות ביהדות בדבר כה בסיסי..? לא נעים … חושש כבר להעיר .. להציע לתקן? ואולי תוקן ?(אני קראתי מהדורה מ 2005 )

    ואחר ספר זה ,התחלתי לקרוא, ואני בעיצומו של הספר “הודו ובוהו ” של נעמה אבנון..ושם עמודים שלמים שורות שורות של משפטים באנגלית ללא תרגום כלל ! ובאותיות עבריות ( ובמה שמנסה לחקות הגיה הודית… ) ..בקיצור.. תופעה לא חד פעמית בספק שתירגמת..
    את דעתי בנושא ,בצורך בתרגום, הבעתי לעיל.

    שוב ברכה ! ממני אברהם

    10/07/2011 בשעה 7:11 pm

  12. חוה כתב\ה:

    בתור קהל יעד אחר של “האח הקטן” – לא-הייטקיסטית בעליל – אני יכולה להעיד שההסברים היו בהחלט ברורים לאנשים מסוגי, שלפעמים מרגישים קצת טמבלים ליד טכנולוגיות מתקדמות. בן הזוג (דווקא כן הייטקיסט) גם הוא נהנה מאוד.
    יופי של ספר (אם שמים בצד את תחושת האימה שהוא משאיר אחריו), ויופי של תרגום 🙂

    11/07/2011 בשעה 12:28 pm

  13. Inbal Saggiv כתב\ה:

    תודה, חוה 🙂
    ההסברים ב”אח הקטן” של דוקטורוב, כמובן, אבל כדי שיעברו בעברית בצורה הטובה ביותר השקיעה ההוצאה לאור ביועץ מיוחד, דידי חנוך, שהוא מומחה גם למד”ב וגם לעניינים הטכניים האלה.

    11/07/2011 בשעה 2:54 pm

  14. Inbal Saggiv כתב\ה:

    גם דנה זייברט כתבה על מציאת טעויות בתרגום, מזווית אחרת:
    http://milotkishur.blogspot.com/2011/07/blog-post.html

    19/07/2011 בשעה 9:51 am

כתיבת תגובה