logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

לתפור מימין לשמאל

08/03/2012

תיק ינשוף
בחלק א’, “אני תופרת“, כתבתי על התחביב הישן-חדש שלי, תפירה, ובמה הוא מזכיר לי את מלאכת התרגום.
הפעם – מינוחים וכמה היבטים לשוניים של התפירה.

כמו לכל דיסציפלינה, גם לתפירה אוסף מינוחים משלה, מילים שאינן קיימות בהקשרים אחרים, או שמשמעותן שונה. באנגלית למשל: pipping, ric-rac, bunting, serger, basting, batting, gusset והמילה החביבה עלי ביותר, Selvedge. אהבתי את הגמישות הלשונית המאפשרת לבלוגריות לקחת את המילה thrift, המופיעה במילונים כשם עצם בלבד (חסכון) ולהשתמש בה כפועל, כשהן משוויצות בקניות המוצלחות שלהן בחנויות יד שניה.

זמן מה לא הצלחתי להבין לאשורו את ההבדל בשימוש בין press לבין iron, שתי מילים המופיעות במילון רגיל זו בהגדרתה של זו. בהדרכה הזאת, למשל, כתוב “press with an iron”, האם יש שיטת גיהוץ אחרת השכיחה בארה”ב? תמהתי. ובכן, מסתבר (במילון המיוחד למונחי תפירה) שההבדל הוא בתנועה שעושים עם המגהץ. Iron כפועל הוא יישור הקמטים שנוצרו בכביסה, בתנועות ארוכות. ואילו press משמש בתהליך התפירה, ונעשה בתנועות לחיצה, מבלי תזוזה הצידה או קדימה.

ארנק דגליםגם בעברית יש ז’רגון ייחודי לתחום התפירה. “בוכייר”, למשל, היא מילה שאיננה מוכרת לקהל הרחב, שאינו עוסק בתפירה, וודאי אינו בקיא גם בהבדל שבין רוכסן רגיל לרוכסן “פטנט”. מונחים נוספים בעברית (שימושיים יותר או פחות), כולל למשל “תַּךְ סִכְסָךְ”, אפשר למצוא באתר האקדמיה ללשון העברית במילון “הלבשה: תפירה ולבוש (תשמ”ד), 1984.” יש לי חשד שכמו בתחום הבנייה, שפת התפירה בארץ הושפעה בעבר השפעה חזקה מן הגרמנית. וכמו בתחומים אחרים יש כיום חדירה של מינוח מאנגלית.

הנה מוזרות לשונית שאני לא הראשונה שהבחינה בה: לבדים (ולכל מה שעושים מהם) יש צד חיצוני, יפה יותר, וצד פנימי, שבדרך כלל אינו מיועד להיראות. כמו שאמא שלי לימדה אותי, אני מקפידה שבכל התיקים שאני תופרת גם הצד הפנימי יהיה יפה. נהוג לקרוא לצד החיצוני של הבד “ימין” ולפנימי “שמאל”. על העניין הזה כתבה כבר חברתי המתרגמת והמוכשרת מאוד גם ביצירה, חגית אזולאי רוזנס: המינוח הזה הוא בעצם “right” בלועזית, שנלקח במובן של “ימין” במקום במובן של “נכון”. הסבר נרחב ומעניין על הנושא, אפרופו סריגה דווקא, מצאתי בבלוג “תופרת וחופרת“.
תמונות נוספות של תיקים שתפרתי אפשר לראות באלבום הזה.



17 תגובות »

  1. אינגה מ. כתב\ה:

    התיקים שלך מקסימים, יקירתי, ואת יצירתית מאוד. ליצירתיות של חברתנו חגית התוודעתי בנסיעה שלנו המשותפת לארה”ב – היא לא פספסה הזדמנות לבקר בחנויות יצירה כמו מייקלז :-).
    זה נראה כמו מוטיב חוזר אצל מתרגמים ועורכים, רבים מהם אוהבים לעסוק בעבודות יד.

    08/03/2012 בשעה 5:11 pm

  2. אסנת כתב\ה:

    אכן מקסימים, התיקים. גם אני רוצה! אבל את גרה רחוק ממני… 🙁
    ואינגה, המקסימום שאני יודעת לעשות זה לתפור כפתור, וגם זה רק אם אני מוכרחה. אפיית עוגות יום הולדת נחשבת עבודת יד? 🙂
    בצעירותי דווקא ציירתי ורשמתי, כיום הפן היצירתי שלי מילולי בלבד.

    08/03/2012 בשעה 5:50 pm

  3. לירון כתב\ה:

    אני מסכימה עם מקסימותם של התיקים מצד אחד, ועם חוסר היצירתיות שלי עצמי מצד שני.
    גם אני רוצה להיות יצירתית, אבל בכל פעם שאני רוצה לגשת אל מכונת התפירה של סבתי, שעומדת כאבן שאין לה הופכין בכניסה לדירה (“אבל זה רהיט!” צועקת סבתא, “זה שימושי!”), אני מתבעתת מהז’רגון הבלתי חדיר בעיניי של עולם התפירה.
    אם למישהי פתרון לעניין, אשמח לשמוע 🙂

    08/03/2012 בשעה 6:28 pm

  4. הורתך כתב\ה:

    יצירתיות וטעם טוב – שילוב מנצח.
    התיקים באמת מיוחדים במינם. יפים מבפנים ומבחוץ.הצד הפנימי שלהם מושלם. ראיתי ומיששתי.אין מילים בפי.
    השימוש המשני שאת עושה ב”שאריות” מצדיק לא לזרוק שום דבר.

    08/03/2012 בשעה 6:52 pm

  5. מרים ברוק-כהן כתב\ה:

    במקרה של Press גם מגהצים מעל בד לח שמניחים על הבד שדורש החלקה.
    בוכייר זו מילה פרסית שמשמעותה משהו שמכיל חוט גלול, יש בוכייר במכונת התפירה וגם אנו האורגות גוללות את חוט הערב על בוכייר בעזרתו אנו משליכות את הערב במפתח השתי.
    מיחון התפירה בארץ הושפע גם חזק מהצרפתית [בגלל ה’שיק’] וגם קצת מרוסית [זה בא עם העליות הראשונות משם]. אגב המונח עינים ל’תכי’ הסריגה ייחודי רק לעברית ולפורטוגזית. ואינני בטוחה שבסריגה זה בא מright כיוון שבסריגה הם נקראים knit @ purl . ואגב בהולנדית עיני הימין הם גם ימין והשמאל שמאל. בבלוג שלי יש לי עוד התיחסויות לנושאים כאלה. נ.ב. סרגתי עבודה עם מונחים שבהם המילה עיניים שקראתי לה ‘כולה עיניים’ מרים

    08/03/2012 בשעה 10:31 pm

  6. Inbal Saggiv כתב\ה:

    מרים, תודה על התוספות המעניינות.

    ולשאר, תודה על המחמאות.

    אסנת, אם קניתי ריצ’רצ’ים מניו יורק, המרחק בינינו ודאי לא יעצור את כוח הרצון 🙂
    קישוט עוגות יום הולדת הוא בהחלט ביטוי יצירתי, כפי שאפשר לראות אצל עמיתתנו ברוכת הכשרונות גילי בר-הלל (http://gilibarhillel.wordpress.com/category/%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA/)

    לירון, יש הדרכות נפלאות לתפירה ויצירה, באנגלית וגם בעברית, והן מלוות תמונות, כך שקל לעקוב. יש גם הדרכות וידאו ביו-טיוב. הז’רגון יבוא עם הזמן.

    08/03/2012 בשעה 10:53 pm

  7. מרים ברוק-כהן כתב\ה:

    לירון אל תחששי, הביטויים הנכונים יבואו עם העשיה=התפירה. אם תפני לספרית שנקר, לאקדמיה ולחברות שכבר תופרות, כל אחד יוכל לעזור לך. מרים

    11/03/2012 בשעה 11:02 pm

  8. תופרת וחופרת כתב\ה:

    הסתכלתי בסטטיסטיקות של הבלוג וראיתי מכאן מלא הפניות… אז ראשית: כיף ותודה 🙂
    שנית למרים – העיניים עצמן נקראות באנגלית knit וpurl, אבל גם בסריגה הצד החיצוני נקרא “right side” והצד הפנימי נקרא “wrong side”, ואכן מסתבר שהשפות הגרמאניות דווקא השפיעו יותר על התחום הזה (סבתות יקיות אולי?) ומהן קיבלנו את ה”צד ימין” ו”צד שמאל”.

    14/03/2012 בשעה 12:16 pm

  9. גילי בר-הלל סמו כתב\ה:

    תודה על האיזכור המחמיא. אמא שלי היתה תופרת quilts, ותמיד תסכל אותי שבעברית לא הכרתי אבחנה בין עבודת הטלאים לבין עבודת הquilt, שהיא בכלל לא הטלאים עצמם אלא התפרים שמחברים את השכבות של השמיכה ולפעמים יוצרים דוגמאות בריפוד. (כן, יש כזה דבר קווילט שאין בו שום טלאים בכלל.) נו, אז לפועל קווילט, יש מילה בעברית?

    14/03/2012 בשעה 12:57 pm

  10. מרים ברוק-כהן כתב\ה:

    תופרת וחופרת, אכן כיום נקראים צידי הסריגיםwrong side& right side’

    14/03/2012 בשעה 1:17 pm

  11. מרים ברוק-כהן כתב\ה:

    אופס סליחה זה ברח לי בטרם השלמתי את תשובתי, אז אכן היום גם סריגים אנגליים נקראים צד ‘נכון’ ן’לא נכון’, אך לי עוד זכורות דוגמאות שבהן היה כתוב פנים וחוץ

    14/03/2012 בשעה 1:21 pm

  12. Inbal Saggiv כתב\ה:

    גילי, הקווילטים המדהימים שאני רואה בשיטוטי באתרים השונים מעוררים אצלי הערצה, וגם מחשבה כללית יותר.
    פעם, החומרים היו יקרים והזמן זול. אז נולדה מלאכת הטלאים שניצלה כל פסיק של הבד בהשקעה אדירה של עבודה וזמן.
    היום זמננו יקר והחומרים כל-כך זולים. אני משתאה בעיקר מול היוצרות שמוכנות לשבת שעות על שעות על המלאכה.
    הנה מאמר מעניין שקראתי פעם בנושא: http://www.hahem.co.il/trueandshocking/?p=1199

    14/03/2012 בשעה 1:24 pm

  13. מרים ברוק-כהן כתב\ה:

    ענבל מה יש לבלוג שלך הוא חוטף תשובות לא גמורות? ברררר
    ובכן כשלמדתי בראשונה לסרוג באנגלית, היו לסריגים פנים וחוץ
    inside & outside רק מאוחר יותר הם הפכו לנכון ולא נכון. לא היו לי סבתות יקיות, אבל אני דוברת הולנדית. אני עדיין לא משוכנעת שתרגום מהשפות הגרמניות הפך למד ימין וצד שמאל.
    מרים

    14/03/2012 בשעה 1:28 pm

  14. חגית כתב\ה:

    ענבל, תודה על הקישור! 🙂 התיקים שלך יפהפיים, ועם כל תחביב חדש תמיד נפתח עולם שלם ומרתק של מונחים! אגב, אחד הדברים שמשגעים אותי הוא שאין בעברית דרך להגיד paint, כדי להבדיל אותו מ”לצייר”.

    18/03/2012 בשעה 2:13 pm

  15. ענבל שגיב, מתרגמת » אני תופרת כתב\ה:

    […] לתפור מימין לשמאל […]

    31/03/2012 בשעה 2:57 pm

  16. מרים ברוק-כהן כתב\ה:

    ענבל את כותבת שאת מתפעלת מיוצרות שמוכנות לשבת שעות על שעות על המלאכה, זה בדיוק כמו שאת מתרגמת, גם את יושבת מול זה שעות על גבי שעות
    מרים

    31/03/2012 בשעה 5:15 pm

  17. Inbal Saggiv כתב\ה:

    עוד על המחסרים בעברית בתחום התפירה והאופנה: http://ayalaraz.com/2013/02/09/6697/

    17/02/2013 בשעה 3:09 pm

כתיבת תגובה