logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

סיפורי בגדים

29/10/2015

הפעם, אוסף קישורים הנוגעים לבגדים ותלבושות.
ראשית, אסופת תלבושות שיצר ב-1902 האמן הצרפתי אלבר ברגרה, בניסיון לדמיין איך יראו נשות העתיד בשלל עיסוקים, החל מדרגות שונות בצבא, דרך סטודנטית, עורכת דין ורופאה ועד לחברת פרלמנט. הוא אולי לא היה רציני במאה אחוזים, אבל נראה לי שהוא והדוגמניות נהנו.

תלבושות, במיוחד תקופתיות, הן הנושא של הבלוג המקסים “תלבושות ממוחזרות“, המתעד הופעות חוזרות של חלקי לבוש ואביזרים בסרטים ובסדרות טלוויזיה לאורך השנים. יש שם פוסטים מרתקים, כמו “שמלת הווילון” המפורסמת מ”חלף עם הרוח”, שמלת הפסים הזאת, בהשראת ציורים של טיסו, או שמלת משבצות שאותרה כמעט בעשר יצירות שונות.

לעומת זאת, בסדרה “נוכריה” לפי ספרה של דיאנה גבלדון לא נעשה כמעט שימוש בתלבושות קיימות. מעצבת התלבושות של הסדרה, טרי דרסבך, מנהלת בלוג מרתק שמתעד את עבודתה. היא מספרת על השראה, מקורות ידע והחלטות מעשיות שמתקבלות בשטח. שלל הצעיפים הסרוגים שמאפיינים את קלייר, למשל, נולדו כדי שהשחקנית בעלת צוואר הברבור לא תקפא בקור הסקוטי. לצערה של ההפקה, לא היו תלבושות מוכנות מתאימות והם הכינו כמעט הכל מאפס. בימים אלה עובדים על העונה השנייה, שמתרחשת בחלקה בחצר המלוכה הצרפתית, ויהיו בה תלבושות מפוארות מאוד.

דרסבך מתארת את העבודה על שמלת הכלולות המפוארת, ואת המשמעות העמוקה מאחורי (או שמא מתחת) לחצאיות הסקוטיות. אגב, אפשר לראות הדגמה של לבישת הקילט, מתוך הסדרה, ואילו כאן יש סרטון הדרכה מודרני לתלבושת רשמית מלאה.

נעבור לשנות הארבעים של המאה העשרים: מוזיאון ויקטוריה ואלברט מציג לצפייה והורדה מדריכי סריגה משנות הארבעים, כולל סוודרים, כפפות וגרביים (משם לקוחה התמונה בפוסט). זאת בדיוק התקופה שבה מתרחש “שם צופן: וריטי“, שיצא לאור בקרוב בתרגומי. הסופרת, אליזבת וויין, היא לא רק טייסת, אלא גם סורגת בעצמה, והכינה שחזורים של כמה פריטים שהיא מתארת בספר.

אם כל התלבושות האלה עשו לכם חשק, מצאתי ריכוז מעולה של הדרכות תפירה באתר הזה.



2 תגובות »

  1. הורתך כתב\ה:

    יפה לך – מנעד הנושאים והקישורים מרתק.

    29/10/2015 בשעה 5:31 pm

  2. mirjam Bruck -Cohen כתב\ה:

    זה נחמד וטבעי שתלבושות בסרטים תקופתיים תהיינה ממוחזרות. הרי תקופות ארוכות מאד אכן מיחזרו ואף הורישו בגדים בצוואות. בגדים היו רכוש. נדוניות הכילו רשימות של כל פריטי הלבוש כולל ממחטות ועודץ באשר לחידוש הענין בעיתוני סריגה ישנים, גם זה טבעי כי גדל דור שלם שאו שלא למד לסרוג או לא למד איך לחשב וליצור ‘גזרות’ סריגה, הסריגה היותר חופשית לא הצריכה חישובי מסובכים. מרים [שממחזרת כל הזמן]

    29/10/2015 בשעה 11:20 pm

כתיבת תגובה