logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

המידות הטובות

29/03/2016

By Nikolaus Innocentius Wilhelm Clemens von Heideloffהנוהג הרווח בתרגום ספרים לעברית הוא המרה של מידות זרות לשיטה המטרית ההגיונית והטובה, המשמשת אותנו בארץ.
אם אין סיבה מיוחדת שלא לעשות זאת, נמיר מיילים לקילומטרים, אינטשים לסנטימטרים, טמפרטורות פרנהייט לצלזיוס וכולי.
ככלל, לא רצוי שהקורא יתעכב בחישובים בעל פה כשהוא יכול לקבל תמונה מנטלית ברורה של המידה שבה מדובר.
בעבר היו אתרי המרת מידות חבריו הטובים של המתרגם, אבל היום גוגל יודע הכל, וצריך רק לכתוב לו “5 מייל לשעה בקמ”ש” כדי לקבל את התשובה.
ההמרה צריכה להיות מדויקת ככל האפשר, בלי לפגוע בהיגיון הפנימי של הטקסט. במדריך טכני חשוב לדייק ברמת המילימטר בקוטר הבורג, אבל אם גיבורי הרומן יוצאים לטיול של מייל, אולי יהיה טבעי יותר לומר שהם הלכו קילומטר או שניים. ואם הגיבורה רואה דרגש בגובה foot הרי שזה אומדן בלבד, ויהיה קצת טיפשי לכתוב שראתה שגובהו 30 ס”מ וחצי. לפעמים מתאים יותר לומר שהגיע לאמצע השוק שלה.

הנה דוגמה ממשית להעברת רוח הדברים. ב”ליידי סוזן” מאת ג’יין אוסטן שתרגמתי מדובר על נסיעה בת 30 מייל. מצד אחד – לקוראים בארץ יכול להיות קשה להמיר בראש שלושים מייל לכחמישים ק”מ, מצד שני ג’יין הרי לא הכירה מידות מטריות. הפתרון שלנו בסופו של דבר היה לכתוב “נסיעה בת כחמש שעות”, כיוון שבמהדורה המוערת של כתבי אוסטן כתוב שכרכרה נוסעת במהירות ממוצעת של כשישה מייל לשעה.



6 תגובות »

  1. הלה כתב\ה:

    מאוד הפריע לי בתרגום של עירית לינור הדיבור בקילומטרים. אומנם אנחנו חושבים בקילומטרים, אבל המטר הומצא בימי המהפכה הצרפתית ולא אומץ כלל באנגליה באותה תקופה!
    מיילים זה לא סוף העולם )מבחינתי כקוראת, שלא לדבר על כך שבאמריקה עדיין משתמשים במיילים. הפיתרון של לתרגם לזמן הוא מצוין בעיניי וראוי שיעבור במקומות אחרים. חשוב לקרב לקורא אבל אסור להרחיק מהכותב.

    29/03/2016 בשעה 12:10 pm

  2. Inbal Saggiv כתב\ה:

    תודה, הלה.
    זה ניסוח מצוין – לקרב לקורא אבל לא להרחיק מהכותב.
    בדרך של פשרה, אפשר לפחות לדלל את הנקודות הבעייתיות במעקפים כמו אלה שהוזכרו ודומיהם.

    29/03/2016 בשעה 12:27 pm

  3. נמרוד איזנברג כתב\ה:

    אבל… למה בעצם לא להשאיר מלכתחילה את המידות כמו שהן? “מיילים” הוא לא מושג מסתורי מדי (וזה בערך המקרה הנפוץ ביותר).
    מה בעצם הנזק האפשרי שיכול להיגרם מזה כשלא מתערבים בטקסט על מנת לפרש את המידות?

    30/03/2016 בשעה 7:42 am

  4. Inbal Saggiv כתב\ה:

    נמרוד, אני מרשה לעצמי לצטט את ורד טוכטרמן, כי היא ניסחה את זה מצוין:
    “המטרה שלי בתרגום היא לספק לקורא העברית חוויה שקרובה ככל האפשר לחוויה שזוכה לה הקורא הילידי בשפת המקור. הקורא הילידי בשפת המקור מקבל יחידות מרחק ששקופות לו לחלוטין, אז בהחלט לא נראה לי הגיוני שקורא התרגום יקבל יחידות מרחק שיהיו עבורו חידה.”

    30/03/2016 בשעה 7:57 am

  5. ברוך ארבל כתב\ה:

    יש משהו בגישתה של ענבל, אבל לאחר מחשבה, אני נוטה להסכים עם הלא מסכימים. מי שקורא ספרים מן המקובל לחשוב שהוא אדם משכיל במידה סבירה, אינטליגנטי, פתוח לתרבויות העולם ןכן’ וכו’. על כן סביר להניח שהמושגים מייל, פוט או פיט לא יהיו זרים לו ובדמיונו יבין במידה פחות או יותר מדוייקת במכמה מדובר. לגבי מעלות חום, יש קצת יותר בעיה וזאת אני משאיר לשיקול דעתהן/ה של המתרגמ/ת.

    01/04/2016 בשעה 3:53 pm

  6. ענבל שגיב, מתרגמתמידה כנגד מידה - ענבל שגיב, מתרגמת כתב\ה:

    […] “המידות הטובות” דנתי בהמרת מידות בין שיטות שונות בתרגום לעברית. אם […]

    17/05/2016 בשעה 11:47 am

כתיבת תגובה