logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

תורת ההונאה

19/02/2017

יצא לאור בתרגומי “תורת ההונאה” מאת ג’ורג’ אקרלוף ורוברט שילר בהוצאת ידיעות ספרים (עורכת: הלית ינאי לויזון).
הכותבים, זוכי פרס נובל לכלכלה וחסידי השוק החופשי, מסבירים בעזרת דוגמאות רבות את ליקוייה של השיטה הקפיטליסטית, המבוססת למעשה מעצם הגדרתה על ניצול והטעייה. שמו המקורי של הספר הוא Phishing for Phools, והנה ההסבר:

לפי מילון אוקספורד לשפה האנגלית, המילה phish נטבעה בשנת 1996, בראשית ימי האינטרנט. “פישינג” (phishing ולא fishing, או בעברית “דִּיּוּג”) מוגדר שם כך: “הונאה באינטרנט שמטרתה להשיג מאנשים מידע אישי, בעיקר דרך התחזות לחברה בעלת מוניטין; תרמית מקוונת הנעשית דרך ‘דיג’ של מידע אישי תוך כדי התחזות”. אנחנו רואים בהגדרה מתחום המחשבים מטפורה. במקום לראות בפישינג מעשה לא חוקי, אנחנו מציגים הגדרה לדבר־מה כללי בהרבה, עתיק יומין. בפישינג הדייג, או ה”פִישֶר”, גורם לאנשים לעשות דברים שיש לו אינטרס שהם יעשו, אבל הם לא האינטרס של הקורבנות. כדימוי לדיג מדובר בהשלכת פיתיון מלאכותי למים ואז בהמתנה שבמהלכה דגים זהירים שוחים בסביבה, טועים ונתפסים בחכה. יש כל כך הרבה פישרים, והם מתוחכמים כל כך במגוון הפיתיונות שהם מציבים, עד שלפי חוקי ההסתברות כולנו נתפסים בשלב זה או אחר, ולא משנה עד כמה ננסה להיזהר. איש אינו פטוּר מכך.
לפי ההגדרה שלנו, phool, או בעברית “פראייר”, הוא מישהו שהצליחו לעשות עליו פישינג, ולא משנה מה הסיבה. יש שני סוגי פראיירים: “פראיירים של פסיכולוגיה” ו”פראיירים של מידע”. פראיירים של פסיכולוגיה מתחלקים לשני סוגים. במקרה אחד, רגשותיו של פראייר מתחום הפסיכולוגיה מתגברים על מה שמכתיב השכל הישר. במקרה האחר, הטיות קוגניטיביות, הדומות לאשליות אופטיות, גורמות לפירוש שגוי של המציאות, והפראייר פועל על סמך הפרשנות המוטעית הזאת.

כאן אפשר לקרוא פרק לדוגמה.



3 תגובות »

  1. עומר כתב\ה:

    קראתי באנגלית, אז כנראה שלא אקרא את התרגום.
    משהו בשם הספר הלך לאיבוד בתרגום. הייתי מתרגם את השם ל”דגים תמימים” שמחזיק כפל משמעות ומתכתב טוב יותר עם השם המקורי.
    כדאי לומר אולי שפישינג היא הונאה מאוד נפוצה ומהווה בעיה מאוד גדולה ולכן השימוש שלהם בביטוי פישינג הוא סלנג מאוד פופולרי וממנו כבר ברור שה-phools הוא לא בדיוק ה-fools המצופה (והוא כן המצאה שלהם).

    19/02/2017 בשעה 2:01 pm

  2. Inbal Saggiv כתב\ה:

    תודה עומר. ודאי שמשהו הלך לאיבוד בתרגום השם, אבל יש לזכור ששמו של ספר הוא אלמנט שיווקי ולכן חשוב יותר שיהיה מושך כשלעצמו מאשר שישקף את המקור. בספר עצמו יש כמובן הסברים נוספים מעבר לקטע הקטן שהבאתי כאן.

    19/02/2017 בשעה 3:14 pm

  3. תרצה הכטר כתב\ה:

    שלום ענבל,
    יש לי הערה אודות הכריכה:
    אהבתי מאוד את עיצוב הכריכה של הספר המקורי באנגלית.
    לעתים מאוד נדירות אנו רואים עותק מדויה של הכריכה המקורית גם בתרגום לעברית (ואולי לשפות נוספות), מדוע זה?
    תודה, תרצה
    נ.ב. נראה לי שאעניין את בני, CFO במקצועו, ברכישת הספר באנגלית (הוא קורא ודובר אנגלית על בוריה).

    19/02/2017 בשעה 6:08 pm

כתיבת תגובה