logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

הייקו ביידיש על בריטית בפריז

23/01/2017

ב-19.1 השתתפתי בכנס: “ההיבט התאורטי והרהורים על תרגום מיידיש וליידיש”. הכנס התקיים בבית לייוויק בתל אביב, ויו”ר פאנל המרצים היה גלעד צוקרמן. בין שאר הדברים המעניינים הציגו מוטי אברבוך וקרן אלקלעי גוט את תרגומיהם לשירי יידיש. זלדה כהנא נוימן סיפרה על שיר פורים עתיק, שרק בקיאות במוטיבים של החג בקהילות ישראל איפשרה לזהותו ככזה (בדיוק כפי שהשיר jingle bells הוא שיר חג מולד גם בלי ששם החג מוזכר בו כלל).
דניאל בלטה הציג את סדרת הספרים היפים שלו, המגשרת בין המסורת האתיופית למנטליות הישראלית, בתיעוד פתגמים מאמהרית עם תרגום ופירוש בעברית. (בצילום)
בסיום המושב הקריאה המשוררת חייקה ברוריה ויגנד את שירי ההייקו שלה, ביידיש ובאנגלית, המתארים חוויות שלה כבריטית בפריז.

בהרצאה שלי הצגתי את השיקול המרכזי שלי כשאני מתרגמת: שחזור חוויית הקריאה של הקורא במקור.
ספר שנכתב לקהל דובר אנגלית ומשתמש במילים או מושגים ביידיש או בעברית עושה זאת בדרך כלל כדי להדגיש או לפחות לתאר זרוּת מסוימת. בניגוד למקרים שבהם צריך לעשות בתרגום לעברית הנהרות או אפילו להוסיף הערת שוליים (שתסביר למשל דקויות במערכת החינוך הבריטי), כאן תרגום ישיר עלול לאבד מהזרות שהייתה במקור. מצד שני, יש לפעמים ספרים שאמורים להיקרא כאילו נכתבו בעברית, ואז הזרות מיותרת וצריך “להחזיר את הטקסט הביתה”. לדוגמה, התייחסות לאו”ם מפי ישראלי: ” The UN? Whatever.” הייתה למעשה במקור וחייבת להיות “או”ם שמו”ם”.

אתם מוזמנים לראות קטע קטן מהרצאתי כאן:

עיר של נשמות אבודות ; כנס “דורות”

19/02/2016

heavenlyיצא לאור בתרגומי הספר “עיר של נשמות אבודות” מאת קסנדרה קלייר, בסדרת “בני הנפילים” של הוצאת גרף. הספר אמור כבר להימצא בכל חנויות הספרים והמעריצים מוזמנים להשביע את רעבונם.

* * *

בהזדמנות זאת אני שמחה לבשר על כנס מדע בדיוני ופנטזיה חדש – כנס “דורות” שייערך בפורים בחיפה. אני ארצה שם על תרגום, כמובן. לחצו על התמונה כדי לעבור לאתר הכנס. אפשר כבר לקנות כרטיסים.
dorot

השפה הסקוטית

14/02/2016

https://www.instagram.com/pop.lander/בשנה האחרונה נחשפתי הרבה מאוד לדיאלקטים הסקוטיים של השפה האנגלית. כפי שכתבתי כבר, התמודדתי עם הייחודיות של הסקוטית בתרגום “שם צופן: וריטי“, כיוון שאחת מגיבורות הספר היא סקוטית גאה (וגם בני משפחתה, מן הסתם). המבטא והדיאלקט הסקוטיים משמשים לאיפיון הדמויות האלה – למשל כאשר המבטא מתחזק אצלן בשעת כעס.
לפי הסטריאוטיפ, הסקוטים נחשבים לפראים של האיים הבריטיים. משום כך, במאמר ההומוריסטי שמסתובב באינטרנט (ומיוחס בשגגה לג’ון קליז) כתוב עליהם “הסקוטים העלו את רמת הכוננות שלהם מ’מעוצבנים’ ל’נחסל את הממזרים’. אין להם רמות כוננות אחרות. משום כך הם מוצבים כבר 300 שנה בקו החזית של הצבא הבריטי.”
לסקוטית יש מקום מרכזי גם בספר “נוכריה” מאת דיאנה גבלדון ובעיבוד שלו לסדרת טלוויזיה (Outlander). הדיבור של הדמויות הסקוטיות שונה במובהק מזה של האנגלים. השוני מתבטא במבטא, באוצר מילים וגם בדקדוק. גבלדון, למשל, שמה בפיהם של סקוטים משפטים שיש בהם AND במקום שאנגלים היו אומרים IF. הם גם אומרים Aye במקום Yes, ועוד ועוד. (בסדרת הטלוויזיה, עוד יותר מאשר בספרים, יש דיאלוגים בגאלית, שהיא שפה אחרת, אבל לא ניכנס לעניין הזה).

מסוקרנים? רוצים לשמוע? כאן יש דוגמאות אודיו של כוכב סדרת הטלוויזיה, השחקן סם יואן, וכאן הוא מקריא סיפור מן העולם של סדרת בני הנפילים שאני מתרגמת. עוד מבטא סקוטי? דיוויד טננט מקריין סרטון שמסביר את תורת היחסות של איינשטיין, לכבוד יום הולדתה המאה. המערכון הזה מפגיש את טננט עם קתרין טייט לשיעור ספרות אנגלית (או אולי סקוטית?). במקום אחר, מומחית הדיאלקטים של Outlander מדגימה את מגוון המבטאים הסקוטיים השונים.

בכתבה בלשנית קצרה מתואר מחקר שעוסק בצלילים בדיאלקטים שונים, תוך התמקדות בצליל ה-R הסקוטי האופייני. בנוסף, מתברר שאוצר המילים הסקוטי העוסק במזג האוויר גדול במיוחד, ויכול להיות אפילו שיש להם יותר מילים לתיאור שלג מאשר לאסקימואים (תודה על הקישורים האלה ליעל כהנא-שדמי). עיסוק בלשני מעמיק יותר בדיאלקט הסקוטי אפשר למצוא כאן וכאן, ואילו כאן יש ניתוח בלשני ספציפי של שון קונרי.

ורק בשביל הקטע, אם נניח חשבתם שהסקוטים נשמעים מוזר, שם המקום הארוך ביותר בוולשית, מוזכר גם כאן.

הצילום לקוח מתוך חשבון אינסטגרם בשם pop.lander, שמשחזר בשיא החמידוּת סצינות מתוך סדרת הטלוויזיה Outlander בעזרת בובות של הדמויות.

אני עושה פאנלים

21/10/2015

IMG_6549בפסטיבל אייקון האחרון הנחיתי שלושה פאנלים, ונהניתי מאוד ממהמשתתפים והקהל.
הפאנל הראשון, ממש עם פתיחת הכנס, היה “המתרגמת של הנוסע בזמן” – שיחה על ספרי מסע בזמן ותרגומם לעברית. חברותי ורד טוכטרמן וחמוטל ילין ואני הצגנו ספרי מסע בזמן, בעיקר כאלה שתרגמנו בעצמנו, אבל לא רק (מלכתחילה ארגנתי את הפאנל בעקבות הקריאה בסדרת “נוכרייה” מאת דיאנה גבלדון, שאת שני ספריה הראשונים תרגם לעברית ארז אשרוב).
דיברנו באופן כללי על מסע בזמן, שיכול להיעשות טכנולוגית (מכשיר/מכונת זמן, כמו בספריה של קוני ויליס או ב”נוסעים בזמן אינם מתים” ועוד) או מיסטית (בספרים של גבלדון או באמצעות כוחותיהם של הדרקונים בסדרת פרן של מק’קאפרי). דנו בקיומו האפשרי של אלוהים או כוח עליון אחר בעולם שבו מדובר. שאלנו האם כל אחד יכול לנסוע בזמן או שנדרשת תכונה מיוחדת כלשהי, ושאלת ההמשך – האם הנוסע בזמן בודד או שיש איתו אחרים.
אחר כך עברנו כמובן גם לבעיות הספציפיות לתרגום סיפורים כאלה. השפה העברית הרי דלה בזמנים דקדוקיים בהשוואה לאנגלית או שפות אירופאיות אחרות. לפעמים צריך להתפתל כשמדברים על אירוע שמתרחש לפני/אחרי הנקודה הנוכחית שבה הגיבור נמצא בזמן, בעיקר אם יש יותר ממסע אחד או נוסע אחד.
עירוב של תקופות מקשה על המתרגם מבחינת משלבי השפה – איך נאפשר להבחין בין אופן הדיבור של בני תקופות שונות באותו הספר? איך נבהיר שהנוסע בזמן מדבר אחרת מהסובבים אותו בתקופה שאליה הגיע? האנגלית עשירה יותר מהעברית במשלבים, בדיאלקטים מקומיים ועוד.
עדכון: צוות ההסרטה של הכנס תיעד את האירוע, אפשר לראות אותו כאן.

כעבור שעתיים גוייסתי ברגע האחרון להחליף את נעמי כרמי בהנחיית הפאנל “נערות יוצאות להרפתקאות” להמשך הקטע →

מבוא פנטסטי

11/04/2015

בכנס “עולמות” למדע בדיוני ופנטסיה שנערך בתל אביב ב-6-8 באפריל 2015 נתתי הרצאת מבוא על תרגום. המפגש יועד מלכתחילה להיות חלק מרצועת הילדים והנוער של הכנס ולכן הוא מתחיל מן היסוד ממש, אבל מתפתח בהתאם לשאלות הקהל, שהיה ברובו בני נוער ומעלה.
תודתי למארגני הכנס המוצלח ולמשתתפים הנלהבים בהרצאתי, ואני מתנצלת בפני אלה שלא הספיקו לקבל תשובה לשאלותיהם. אתם מוזמנים לשאול בתגובות לפוסט הזה.

הנה קישורים לכמה פוסטים שעוסקים בנושאים שהזכרתי בתשובותי:

חתול תעלול
קרע ברצף – I only count the hours that shine, תרגום סדרות
הדרקונים של פרן – לטאשים
קורי דוקטורוב – התייעצויות עם סופרים שהם אולי קרובי משפחה שלי
בני הנפילים
רובודביקים וחוסר אחידות במונחים

מאמרים בתרגומי

27/03/2015

IMG_1073
הפעם, כמה הפניות למקומות אחרים:

הספד של ויל ויטון ללאונרד נימוי, שגילם את מר ספוק ב”מסע בין כוכבים”

בזכות מר ספוק אני יכולתי להיות הילד המשונה שבסופו של דבר גדל להיות מבוגר קצת פחות משונה, אבל לאונרד נימוי הוא שהפיח חיים במר ספוק, והוא שאיפשר את קיומה של “מסע בין כוכבים” – ושל כל סדרת מדע בדיוני טלוויזיונית מאז 1966.

מותו של האמן, הולדתו של היזם מאת ויליאם דרסביץ באתר המרכז האקדמי שלם

המחשבה על האמן כגאון בודד –תפיסה תרבותית רבת עוצמה, המשפיעה השפעה מכריעה על האופן שבו אנחנו חושבים על יצירתיות בכלל – מיושנת כבר מזה עשרות בשנים… גישה חדשה צומחת וגדלה החל מתחילת האלף החדש בקירוב, ומחוללת תהליך המעצב מחדש את מהותם של האמנים

חייבים לדבר על TED מאת בנג’מין ה’ ברטון באתר המרכז האקדמי שלם

במישור החברתי, השורה התחתונה היא שאם אנחנו משקיעים בדברים שעושים לנו הרגשה טובה אבל לא עובדים ולא מרכזים מאמץ בדברים שלא עושים לנו הרגשה טובה אבל עשויים לפתור בעיות, הרי שייעשה קשה יותר ויותר, איך לומר, לפתור בעיות.

להזכירכם, יש שני אירועים שלי בכנס “עולמות” בפסח:
תרגום – מבוא פנטסטי” – הרצאה לילדים ונוער (גם מבוגרים מוזמנים) ו”עיר של דמויות שקמות לתחיה“, תחרות תחפושות מעולם “בני הנפילים”.

ועוד שלוש הפניות מעניינות:

המתרגמת שירלי פינצי לב כותבת על נקודת המפגש בין גרמנית לאיטלקית
כתבה משעשעת הסוקרת טרנדים בכריכות ספרים (כולל ספר שאני תרגמתי)
שרשור המלצות על ספרים מרתקים בעמוד הפייסבוק של הסופרת דיאנה גבלדון (באנגלית)

אחרי החגים

17/10/2014

פאנל בני הנפילים 2014ובכן, כנס המדע הבדיוני השנתי אייקון חלף עבר לו. היה כיף גדול.
כפי שאפשר לראות בתמונה, נפגשנו בשנית לפאנל “בני הנפילים” הסוער (בתמונה, מימין לשמאל, אלונה דורודקו, טל רג’ואן, נעמי כרמי, רוני גלבפיש ואני. לא בתמונה – גלי גולן וצפריר בשן, שהשתתפו בהמשך, ורונות בני הנפילים שהיו מצוירות עלי).
אחר כך העברתי סדנת תרגום ובימים הבאים גם שמעתי הרצאות מרתקות שעסקו בשאלות “עד כמה באפי פמיניסטית?” ו”איזו מין חיה היא סנארק?”. בין לבין ראיתי ה-מ-ו-ן תחפושות מופלאות ופגשתי חברים יקרים.

ומה הלאה?

פורום אנימה ופנטזיה Animes מארח אותי, ואתם מוזמנים לשאול שאלות, או לפחות לקרוא אותן ואת התשובות שאענה בהמשך.

חברתי ועמיתתי אינגה מיכאלי פירסמה ב”בלוגלובלי” שלה פוסט אורח שכתבתי על מופע “המלון של פולטי“.

כמו כן מעדכנים אותי שתיכף-תיכף יוצא לאור הספר החמישי בסדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר, “עיר של נשמות אבודות“, והוא יהיה זמין גם לרכישה כספר אלקטרוני.

אייקון 2014 – סודות

19/09/2014

פאנל בני הנפיליםבפסטיבל אייקון שייערך בסוכות תוכלו לפגוש אותי בשעה 14:00 בפאנל “בני הנפילים: המעריצים נגד המומחים“. (התמונה מעבירה מעט מהכיף שהיה לנו בפאנל הזה בשנה שעברה)

בנוסף, אני מעבירה סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לרשת“. המועד המדויק הוא יום שני, 12/10, 20:00 – 22:00, באשכול פיס שבו מתקיים רוב הכנס. אייקון הוא כנס המדע הבדיוני והפנטזיה הגדול והוותיק בישראל, והוא נערך זו השנה ה-18 בתל-אביב. יש בו שפע אדיר של אירועים, כדאי מאוד לעבור על התוכניה.
בסדנאות התרגום שאני מעבירה בכנסים אני מדברת עם חובבי מד”ב על תרגום בכלל ועל היבטים מיוחדים בתרגום מד”ב ופנטזיה. ההגדרה של מעשה התרגום כ”נשיקה מבעד למטפחת” מיוחסת לביאליק. לסדנה הפעם קראתי “הנשיקה מבעד לרשת” על שם הרשת המאפשרת מסע בזמן בספריה של קוני ויליס. את הקטע שצריכים לתרגם המשתתפים בסדנה הוצאתי מספרה Blackout.

כדי להשתתף בסדנה יש להירשם מראש, ולתרגם קטע קצר מאנגלית לעברית. הטקסט שיש לתרגם לקראת הסדנה נמצא כאן. המטרה היא לתת למשתתפים להתנסות בתרגום, כדי להעשיר את הדיון במפגש בינינו. לא צריך להגיש לי את התרגום מראש וגם לא מקבלים ציונים :-). להתראות שם.

שתהיה לכולנו שנה טובה, שנת שלום ושלווה.

מבזק חדשות המדע הבדיוני

20/03/2014

1514505_497448690366104_1066728875_nפורסמה התוכניה של כנס עולמות 2014: חגים וחגיגות. הכנס יתקיים בתאריכים 17-16 באפריל 2014. באשכול הפיס שליד הסינמטק בתל-אביב.

כמנהגי, אני מעבירה בכנס סדנת תרגום בשם “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות” (נדרשת הרשמה מראש כדי לקבל טקסט לתרגום).
בנוסף, אשתתף הפעם בפאנל “בני הנפילים – המעריצים נגד המומחים“, שיהיה סוער ואף לוהט. פרטים נוספים באתר הכנס.

בעניין אחר – באתר סטארבייס 972 התפרסם תרגום שלי לטקסט הכתוב הראשון מעולם “מסע בין כוכבים“. זוהי הצעה שכתב ג’ין רודנברי, יוצר הסדרה, במטרה למכור אותה להפקה ברשת טלויזיה. לחובבי “מסע בין כוכבים” זהו טקסט מרתק, כיוון שהוא מציג בתמצות עקרונות יסוד שליוו את הסדרה לאורך התפתחותה, ומצד שני גם פרטים שהשתנו עד שהתממשה, ומסקרן לחשוב איך היתה נראית אילו היו נשארים על כנם.

מפקד הספינה בהצעה הוא רוברט מ. אפריל, ושימו לב למשל לתיאורן של שתי דמויות קבועות:

סגנית המפקד –
קצינה, אישה, שלעולם אינה מכונה בשם פרט לכינוי “מספר אחת”. היא נשית במידה כמעט מיסתורית, למעשה – דקת גזרה וכהת-עור, בנוסח עמק הנילוס, גילה לא ברור, אחת מהנשים שאינן משתנות במראיהן בין גיל עשרים לחמישים. “מספר אחת” היא קצינה יעילה בצורה יוצאת מגדר הרגיל, ונהנית לפעול בפנים חתומות, בשלוות נפש – היא ככל הנראה עולה על רוברט אפריל בידע מפורט על שלל מערכות הציוד, המחלקות וחברי הצוות ברחבי הספינה. כאשר קפטן אפריל עוזב את הספינה “מספר אחת” עוברת להיות המפקדת בפועל.

הסגן הראשון –
יד ימינו של הקפטן, המפקד המעשי של כל פעולות הספינה, החל מאיוש הגשר ועד לפיקוח על חוליית הקרצוף הנחותה ביותר. שמו “מר ספוק” והפעם הראשונה שבה רואים אותו יכולה להיות כמעט מפחידה – פנים כבדי-עפעפיים ושטניים עד כדי כך שכמעט אפשר לצפות שיהיה לו זנב מפוצל. הוא ככל הנראה מאדימאי למחצה, ויש לו עור אדמדם מעט ואוזניים מחודדות למחצה. אבל משום מה מזגו השקט של מר ספוק נמצא בניגוד דרמטי למראהו השטני. מכל אנשי הצוות שעל הסיפון, הוא הקרוב ביותר להיות שווה ערך לקפטן אפריל, מבחינה גופנית ורגשית, כמפקד על אנשים. חולשתו העיקרית היא סקרנות חתולית כמעט לגבי כל דבר שהוא “חייזרי” ולו במעט.

לטקסט במלואו.

המתרגם כבלש

13/02/2014

בכנס אגודת המתרגמים בישראל השבוע דיברתי על ציטוט מתוך תרגומים קודמים, בהרצאה בשם “המתרגם כבלש”.

הכנס היה מצוין – הרצאות מעניינות ומפגש חברתי מהנה. כל הכבוד לצוות האגודה שארגן אותו.

אתם מוזמנים לראות את ההרצאה שלי (תודה רבה לאבא על ההסרטה):

(אפשר להגדיל לצפייה במסך מלא בלחיצה על הכפתור הימני ביותר במסך הסרטון)
במקביל, או אם במקרה אין לכם שלושת-רבעי שעה כרגע, תוכלו לראות את המצגת בלבד:
קישור להורדת המצגת “המתרגם כבלש” כקובץ PDF

עיר של מלאכים נופלים – הציטוטים

25/10/2013

cofaמתרגם טוב יודע לא רק לתרגם, אלא גם מתי לא לתרגם.
בעבר כתבתי מדריך לציטוט מתוך תרגום קודם ובו ארבעה שלבים:
השלב הראשון הוא כמובן להבחין שמדובר בציטוט ממקור אחר.
השלב השני הוא בירור האם המקור תורגם בעבר לעברית.
השלב השלישי הוא איתור מדויק של המקור.
השלב הרביעי הוא מציאת הציטוט המדויק מתוך התרגום האחר.
(אני מכלילה בתהליך גם ציטוט מהתנ”ך, למרות שכמובן כאן לא מדובר בציטוט מתוך תרגום אחר, אלא מהמקור)

לאחרונה יצא לאור “עיר של מלאכים נופלים” מאת קסנדרה קלייר, הרביעי בסדרת “בני הנפילים” שמפרסמת בעברית הוצאת גרף. ראו איזה מנעד ציטוטים הייתי צריכה לחפש בספר הזה ובהמשך שלו, “עיר של נשמות אבודות“:

במדבר ל’ ב’:
אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לה’, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ–לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה.’

דברים ל”ב כ”ב :
כִּי-אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי, וַתִּיקַד עַד-שְׁאוֹל תַּחְתִּית; וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ, וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים.
להמשך הקטע →

אייקון 2013 – סדנת תרגום ומפגש חברים

27/09/2013

השבוע התקיים כנס אייקון ה-17 במספר למדע בדיוני, פנטסיה ומשחקי תפקידים. התכנסו בו, כמדי שנה, המוני חובבים שהשתתפו בשפע אירועי ספרות, מדיה, משחקי תפקידים, מופעים, הרצאות וסדנאות.
נושא הכנס השנה היה “זהויות”, ובסדנת התרגום שהעברתי, “הנשיקה מבעד לגלימת ההיעלמות”, התמקדנו הפעם באפיון דמויות בטקסט. המשתתפים נרשמו מראש ותירגמו קטע מתוך סדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר. היו ביניהם מתרגמות מנוסות, וגם בני נוער שלא תרגמו כמעט כלום עדיין.
הבהרנו שכדי להתחיל לתרגם טקסט, צריך קודם כל לדעת כמה פרטים בסיסיים על ההקשר – במקרה שלנו, ספר פנטזיה המתרחש בימינו, מאת סופרת אמריקאית, שגיבוריו הם צעירים שנונים. המשתתפים הודו שחלק מהביטויים הקשו עליהם, אם בהבנה ואם במציאת מקבילות בעברית. והרי זאת היתה מטרת הסדנה, להתנסות בקשיים האלה ולהתמודד איתם. דיברנו על מציאת ניסוחים בעברית שיעבירו את אפיון הדמויות, על לשון תקנית מול סלנג, על משלב גבוה ונמוך.
כמו תמיד בסדנאות תרגום, משפט אחד, אפילו פשוט מאוד, מניב בעברית נוסחים שונים כמספר המתרגמים. אבל יש טעויות נפוצות במיוחד אצל מתרגמים חסרי נסיון. היו כמה פתרונות יפים מאוד לאתגרים כמו “Next you’ll be telling me you’re a rogue and a rake… And then it’s pistols at dawn.” שעה וחצי עברה מהר, ובקושי הצלחנו לקרוא חמישה משפטים.

אני משתתפת באייקון כמעט מראשיתו. מימין, תמונה שלי מן הכנס בשנת 1999, בהרצאה שבה הצגתי את עבודת התזה שלי על מדע בדיוני בישראל. כשכתבתי אותה לא תיארתי לעצמי כנס שהתוכניה שלו מונה עשרות עמודי תוכן מגוון ועשיר.
בכנס השנה פגשתי המון חברים, ביניהם כמה שהיו בהרצאה ההיא, ואחרים שהצטרפו במשך השנים. קהילת המדע הבדיוני בארץ היא בשבילי לא רק קהילה מקצועית, אלא גם מאגר חברים. חלקנו מגיעים כבר לכנסים גם עם ילדינו, וזה נחמד מאוד גם לנו וגם לדור ההמשך.

למי שמכיר את עולם כנסי המד”ב ולמי שלא, אני ממליצה מאוד לפחות להעיף מבט באלבומי התמונות הרבים מהכנס. בשנים האחרונות יש פריחה של קוספליירים – חובבים המגיעים בתחפושות מושקעות מתוצרת עצמית לדמויות הלקוחות מסרטים, תוכניות טלוויזיה, משחקי מחשב, קומיקס, ועוד.

סרטים על פי ספרים

16/08/2013


מתקרבת הקרנת הבכורה של “עיר של עצמות“, על פי ספרה של קסנדרה קלייר בתרגומה של אינגה מיכאלי.
זה הספר הראשון בסדרת “בני הנפילים” היוצאת לאור בארץ בהוצאת גרף, בתרגום של אינגה ושלי.
בעקבות שאלה של המתרגמת יעל כהנא-שדמי ניגשתי לבדוק כמה ספרים שתרגמתי הפכו לסרטים.
ובכן, היו “החיים הסודיים של הדבורים” מאת סו מונק קיד, “בת בולין האחרת” מאת פיליפה גרגורי, “האפיפיורית יוהנה” מאת דונה וולפולק-קרוס.
על “האושר לא כלול במחיר” מאת לולי וינסטון היו שמועות, שכללו אפילו את ג’וליה רוברטס, אבל הן לא התממשו בינתיים.
את “האח הקטן” מאת קורי דוקטורוב עיבדו למחזה.

באמתחתי גם כמה ספרים שנכתבו לפי סרטים: “הגבר שנשאר אחרון”, “תגובת שרשרת”, “סיטי הול”, “אהבה מקרית”, “לגעת ביופי”, “המפגש” בסדרת מסע בין כוכבים – הדור הבא, ועוד כמה ספרים בסדרה שכתובים כמו פרקים בה.
את הספר לפי הסרט “סטארגייט” תרגמתי בדחיפות, לפני מועד ההקרנה בארץ, אבל קיבלתי עותק מוקדם מדי של הספר שהיה שונה מאוד ממה שצולם בסופו של דבר. אני כבר לא זוכרת אם הספקנו להתאים את הטקסט המתורגם לעלילת הסרט.
את רוב הסרטים המבוססים על ספרים שתרגמתי לא ראיתי, לפחות לא בשלמותם. אני מכירה את העלילה טוב מדי, ואמנם מסקרן לראות את הדמויות והעיצוב על מסך הקולנוע, אבל לא ממש מעניין אותי לצפות כשאני יודעת בדיוק מה אמור לקרות.
מ”עיר של עצמות“, לעומת זאת, נהניתי מאוד, אולי בגלל שאני מעורבת מאוד בסדרה תוך כדי המשך העבודה עליה, ומעורה בהתלהבות של המעריצים ממנה. אבל בעיקר כי הסרט כיפי מאוד!

קרע ברצף

28/07/2013

שעות האורלאחרונה סיימתי לתרגם את הספר החמישי בסדרת “בני הנפילים“. בספר הופיע משפט מסוים, שכבר היה בסדרה בעבר, אבל הפעם ההקשר אילץ אותי לוותר על האחידות ולתרגם אותו בצורה שונה.
המשפט הוא ” I Only Mark the Hours that Shine”. כשהופיע בהקדשה של “עיר של זכוכית” הפנתה אותו הסופרת לאמה, ועל כן תירגמתי שם בלשון נקבה. ואילו הפעם הופיע ככתובת על שעון שמש, ולא היתה ברירה אלא לתרגם אותו בהתאם להקשר הנוכחי, “אני מציין רק את שעות האור”.
אגב, השורה לקוחה מיומנה של אדי ביל, שיצא לאור כספר המתעד את חייה כילדה בת 11 בשנת 1929.

בתרגום סדרות ספרים, כמו בכתיבה שלהן, חשוב לשמור על אחידות. מתרגמים מנוסים מקפידים ליצור מונחון שבו הם מתעדים את הבחירות התרגומיות השונות: האופן בו נכתבים שמות, כולל ניקוד; נוסח של שמות מקומות – מיין סטריט, רחוב מיין או הרחוב הראשי; מונחי מפתח – האם Hell בספר הנוכחי הוא גיהנום, תופת, תוהו?

המצב האידיאלי הוא כמובן כאשר מתרגם אחד* מקבל לידיו סדרה שלמה ועובד עליה ברצף, עם עורך אחד, תוך שימוש שוטף במונחון, ובהשלמה של העבודה על הסדרה כולה לפני שהיא יוצאת לאור.
המציאות, כמובן, שונה בדרך כלל. נפוץ במיוחד מצב שבו מתחילים לתרגם סדרה כאשר כתיבתה לא נשלמה עדיין, ואולי תארך עוד שנים (אהמ, אהמ, ג’ורג’ ר. ר. מרטין). כך שהמתרגם ודאי לא יודע אילו תהפוכות יעלו במוחו הקודח של הסופר. ולפעמים קורה, למרבה הצער, שדמות שולית מן הספר הראשון מתגלה כציר מרכזי לעלילה בספר המשך, ופתאום מתברר ששמה הרה-משמעות והתרגום או התעתוק הראשוני שנבחר עבורו לא מתאים. או שהיא בכלל הוא, ולהיפך.

קורה גם לא מעט שאנשים שונים מתרגמים ספרים שונים בסדרה, מתוך שלל סיבות. יכול להיות שההוצאה לא היתה מרוצה מן התרגום לחלק הראשון, או שלמתרגם נמאס מתרגום בכלל או מהדמויות המעצבנות בפרט, והוא מעדיף לצאת לרעות עזים ולא לטרוח על עוד סצינה אחת של קרבות חלל ו/או כריתת ראשים סיטונית.

*המצב האידיאלי באמת הוא כמובן כשזאת מתרגמת אחת, אני :-).

“עיר של עצמות” – הסרט ועוד עדכונים

23/07/2013

עיר של עצמות הקרנת הבכורה של “עיר של עצמות“, על פי ספרה של קסנדרה קלייר בתרגומה של אינגה מיכאלי, תתקיים אצלנו ב-22.8.13.
זה הספר הראשון בסדרת “בני הנפילים” היוצאת לאור בארץ בהוצאת גרף.
אני שמחה לבשר שהספר הרביעי בסדרה, “עיר של מלאכים נופלים“, נמצא בתהליכי עריכה מתקדמים ויצא לאור בקרוב.
את החמישי, “עיר של נשמות אבודות“, אני מסיימת לתרגם בימים אלה ממש והוא יוגש להוצאה להמשך תהליך ההפקה.
כבר יצא לאור בעברית “מלאך מכני“, הראשון בסדרה מקדימה על בני הנפילים, גם הוא בתרגומה של אינגה .
בינתיים, אתם מוזמנים לקרוא איך תרגמתי שיר נחמד שמופיע בספר החמישי, וסקירה קצרה על ערפדים בעברית. אני ממליצה על עמוד המעריצים הישראלי של הסדרה, שמארגן קריאה משותפת בספר עד שיגיע הסרט.