logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

“אויה, עודני בבתולי!”

20/03/2013

והפעם – תרגום של שיר:

דרכי עשיתי על רציף
עת אור הלבנה הרעיף
נשאה עלמה קולה אלי:
“אויה, עודני בבתולי!”
שמע פייטן את קינתה
וחש אץ-רץ לעזרתה.

הישר אל המראה פנתה
שחור שיערה יפה עשתה
הון תועפות בשמלתה.
שירכה דרכה בהמון עם
ביקשה לה עלם תם ורם
עד זבו עקביה דם
ברם, הבנים עם בני מינם.

&nbsp As I strolled down along the quay
All in the lateness of the day
I heard a lovely maiden say:
“Alack, for I can get no play.”
A minstrel boy heard what she said
And straight he rushed to her aid

To mirror went she straightaway
And did her ebon hair array
And for her gown she much did pay.
Then down she walked along the street,
A handsome lad she chanced to meet,
And sore by dawn were her dainty feet,
But all the boys were gay

כידוע, אני מתרגמת לעברית ספרים מסדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר. חברתי אינגה מיכאלי תירגמה את הספר הראשון בסדרה, ובימים אלה ממש יצא לאור בעברית “מלאך מכני” שהיא תרגמה בסדרה המקבילה, “מכשירי התופת”.
השבוע נתקלתי בספר הנוכחי באתגר מיוחד: שיר הכתוב בשפה ארכאית במכוון, והוא חרוז ושקול, ואני צריכה לתרגם אותו כך שיהיה יפה וגם יתאים לעובדה שבסצינה הבאה בספר מדברים על מילותיו.
את השיר כתבה חברתה של קלייר, המשוררת אלקה קלוק . הוא כבר הופיע, בהבדלים קלים, בסיפור שכתבה קלייר בעבר. אפשר לראות את השיר במלואו באתר של קלוק.

הניגוד בין צורתו של השיר (שפה מיושנת, משקל וחריזה) לבין תוכנו (צעירה שוחרת סקס), הזכיר לי את עמוד הפייסבוק סְטָטוּסִים בְּאַרַמִית, שמציג טקסטים מוכרים בלבוש מיושן. הופיע שם למשל שיר הילדים “האוטו שלנו”, שנפתח כך: “ריכבא דידן רברבא בגוונא דירוקה”, וססמתו “כּוּלְהוֹן יְכֹולִים לְמִשְׁדַר סְטָטוּסֵיהוֹן”.

בליטוש תרגומו של השיר עזרו לי רבות חברי לפורום תרגום ועריכה, המתנהל כיום בפייסבוק, ואני מודה להם מאוד.
בין השאר, הם פסלו את זוג השורות הראשונות שהיה בנוסח קודם “דרכי עשיתי בנמל/בטרם אור היום קמל”. מתברר שהאקדמיה ללשון העברית פסלה את הצורה “נָמָל” בקמץ (שמופיעה במילון אבן שושן הישן שלי, בדקתי!), כך שאי אפשר לחרוז אותה עם “קמל” בעבר.

בני הנפילים – לוח זמנים

14/10/2012

באתר של הוצאת גרף מופיע לוח זמנים צפוי להופעתם בעברית של הספרים הבאים בסדרת בני הנפילים. הסדרה מאת קסנדרה קלייר עוקבת אחר מעלליהם של ציידי הצללים האמיצים, המגנים על עולמנו מפני שדים ושאר סכנות, וכפי שהם מעידים על עצמם “נראים טוב יותר בשחור מהאלמנות של אויבינו, מאז 1234.”
הספר הראשון בסדרה, “עיר של עצמות”, מצולם בימים אלה לסרט קולנוע, והמעריצים חוגגים.
ספרים נוספים בסדרה, בתרגום שלי ושל אינגה מיכאלי, יצאו לאור במהלך שנת 2013 ולאחריה. עדכונים נוספים יופיעו בהמשך באתר ההוצאה.

מה יפו ניביך – ערפדים בעברית

01/10/2012

ערפד יהודי חתיך וחברתו הטובה קסנדרה קלייר, שכותבת את סדרת “בני הנפילים“, מסבירה במענה לשאלות קוראים מדוע יצרה את דמותו של סיימון, הערפד היהודי. הערפדים אצל קלייר מגוונים: יש ביניהם לבנים, שחורים, אסיאתים והיספאנים, ובני דתות שונות. סיימון, היא מסבירה, יהודי כיוון שהוא הדומה ביותר לה, והיא יהודיה. סממני הדת הנוצרית מתחלפים אצלו בסממנים יהודיים. כך, כאשר אנשי המסדר מכניסים אותו לכלא הם טורחים לחרוט במקום צלבים מגיני דוד על הפתחים, כדי שלא יוכל לגעת בהם. ובתור ערפד שאיננו מסוגל להעלות על שפתיו מילות קודש, הוא לא יכול לומר “שמע ישראל” או לצטט מהתנ”ך את השם המפורש. הוא גם מתבדח שצ’קים בכפולות של ח”י מפחידות ערפדים יהודים, רמיזה שודאי תהיה מובנת יותר בארץ מאשר בארה”ב.

מעטים הערפדים היהודים, ומעטים עוד יותר הערפדים הישראלים. סופר המתח המצוין גל אמיר פרסם בשנת 2003 את הספר “לילה אדום“. הסיפור ראיון עם ערפד פולני מאת מיכאל ברנד פורסם לראשונה ב-“חלומות באספמיה”, גליון 7, ספטמבר-אוקטובר 2003. לפני כשנה תרגמתי ספרון בשם “באפי ציידת הערפדים והסכסוך הישראלי-פלסטיני“, המכיל יצירות אמנות וטקסט של הרצאה מאת האמנית ג’ניפר בר-לב (אחר כך גם התחלתי סוף סוף לצפות ברצינות בסדרה).

ורד טוכטרמן, אחת מאושיות קהילת המדע הבדיוני בארץ (סופרת, מתרגמת, עורכת ועוד), פרסמה בשנת 2011 בהוצאת “יניב” את הרומן “דם כחול“, שבו משולבים ערפדים ויהודים באווירה ישראלית מאוד.
עכשיו היא מזמינה את הקהל לממן את כתיבת ספר ההמשך. קמפיין המימון צבר אלפי שקלים תוך יום, בזכות הצעות אטרקטיביות כמו “אנמיה קלה”, שמבטיחה תמורת מינימום של 60 ש”ח עותק דפוס ועותק אלקטרוני של הספר, ולמשקיעים כבדים יותר אפילו דמות בספר שתיקרא על שמם.

לסיום נוותר על האפליה מטעמי דת ונחבור לקריאת השלום של ג’ורג’ טאקיי. טאקיי, שכיכב ב”מסע בין כוכבים” בתפקיד סוּלוּ, ובתור הטייס הטוב ביותר בגלקסיה הפריך את הסטריאוטיפ של האסיאתי המתקשה בנהיגה, מבקש לאחד את כוחות החלל כולם נגד האויב האמיתי: סדרת הערפדים “דמדומים”.

עיר של זכוכית

03/09/2012

עיר של זכוכית
יוצא לאור ממש בקרוב בתרגומי “עיר של זכוכית“, השלישי בסדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר בהוצאת גרף צעיר. עורכת הסדרה: גילי בר-הלל, עורכת התרגום: רוני גלבפיש.

בתחילת הספר הזה נוסעת קליירי, הצעירה הניו-יורקית שגילתה בעצמה כוחות אדירים, אל עיר הבירה של בני הנפילים. היא חייבת לעשות הכל כדי להציל את אמה, גם אם היא מסתכנת בכך בניגוד לרצונם של אוהביה. אבל מסתבר שהסכנה אורבת בכל מקום, ולא רק לה, אלא גם לחבריה. ציידי צללים, ערפדים, אנשי זאב ומכשפים יהיו חייבים לשלב כוחות כדי לסכל את מזימותיו הזדוניות של ולנטיין הרשע.

הנה דוגמה קצרה מהאקשן:

לפניהם היה תוהו ובוהו. אובך לבן כיסה את הגן, והיה ריח כבד באוויר – ריח חריף של אוזון צרוב מהול במשהו אחר, מתוק ולא נעים. דמויות התרוצצו אנה ואנה – סיימון ראה אותן רק בהבזקים כשהופיעו ונעלמו בפערים בערפל. הוא ראה להרף עין את איזבל, שיערה מסתחרר סביבה בחבלים שחורים כשהניפה את השוט שלה. השוט הקטלני הבזיק כברק זהוב מבעד לצללים. היא הדפה את התקדמותו של דבר מה מגושם וענק – שד, חשב סיימון – אבל היה אור יום מלא; זה היה בלתי אפשרי. הוא כשל קדימה וראה אז שהיצור אנושי בצורתו, אבל מגובנן ומעוות, משהו מסולף. היצור נשא קרש עבה ביד אחת ונופף אותו לעבר איזבל כמעט בעיוורון.

במרחק קצר בלבד, דרך חור בחומת האבן, ראה סיימון את התנועה בשדרת יורק ממשיכה לטרטר בשלווה. השמים מחוץ למכון היו בהירים.

“שבוּקים,” לחש ג’ייס. פניו בערו כששלף את אחד מלהבי השרפים שלו מחגורתו. “עשרות שבוקים.” הוא דחף את סיימון הצידה, כמעט בגסות. “תישאר כאן, אתה מבין? תישאר כאן.”

סיימון עמד קפוא לרגע כשג’ייס זינק קדימה לתוך האובך. אור הלהב בידו האיר את הערפל סביבו עד שהפך לכסוף; דמויות כהות התרוצצו אנה ואנה בתוכו, וסיימון הרגיש כאילו הוא מביט דרך זכוכית חלבית, מנסה נואשות להבחין מה קורה מעברה אחר. איזבל נמוגה; הוא ראה את אלק, זרועו מדממת, משסף את חזהו של לוחם שבוק וצופה בו מתמוטט אל הקרקע. שבוק אחר הסתער מאחוריו, אבל ג’ייס היה שם, אוחז עתה להב בכל יד; הוא זינק לאוויר, הניף את הלהבים והוריד אותם בתנועת מספריים אכזרית – וראשו של השבוק נפל מעל צווארו כשדם שחור ניתז ממנו. קיבתו של סיימון התהפכה – לדם היה ריח מר, רעיל.

הוא שמע את ציידי הצללים קוראים זה לזה מתוך הערפל, אך השבוקים היו דוממים לחלוטין. לפתע האובך התפזר וסיימון ראה את מגנוס, עומד נסער ליד חומת המכון. ידיו היו מונפות, ברקים כחולים הבזיקו ביניהן, ומול החומה שלידה עמד נדמה שהולך ונפער חור שחור רבוע באבן. הוא לא היה ריק, או אפל בדיוק, אלא זרח כמו מראה שאש מתנחשלת לכודה בתוך זגוגיתה. “שער המעבר!” צעק. “עברו בשער!”

כמה דברים קרו בעת ובעונה אחת. מריס לייטווד הופיעה מתוך האובך, נושאת את הילד, מקס, בזרועותיה. היא נעצרה לקרוא משהו מעבר לכתפה ואז הסתערה לעבר השער ודרכו, ונעלמה לתוך החומה. אלק בא אחריה, גורר את איזבל אחריו, השוט המגואל בדם נגרר על האדמה. כשמשך אותה לעבר שער המעבר משהו געש מתוך האובך מאחוריהם – לוחם שבוק, מנופף חרב פיפיות.

פרטים נוספים ופרק ראשון מהספר אפשר למצוא באתר של הוצאת גרף צעיר.

עיר

24/08/2012

פתאום הבנתי שתרגמתי לא מעט ספרים שבשמם המילה “עיר”.
הראשון היה “עיר הבקיע” הארוך מאת אלסטר ריינולדס, בהוצאת אופוס. ספר מדע בדיוני טכנולוגי עתיר דמיון שאחד מאתרי ההתרחשות שלו הוא עיר הניצבת על פי תהום, שבנייניה השתנו והתעוותו ביוזמתם ובכוחות עצמם.
“עיר הזמן” מאת דיאנה ווין-ג’ונס יראה אור בתרגומי בעתיד בהוצאת גרף צעיר. העיר המככבת בספר הזה נמצאת מחוץ לזמן ותפקידה לפקח על ההיסטוריה, אבל משהו כמובן משתבש…
ולאחרונה, הספרים בסדרת “בני הנפילים” מאת קסנדרה קלייר בהוצאת גרף צעיר: תרגמתי את “עיר של אפר” ואת “עיר של זכוכית“, ובאנגלית יצאו לאור בינתיים עוד שני המשכים בסדרה, “עיר של מלאכים נופלים” ו”עיר של נשמות אבודות”. ציידי הצללים שהם גיבורי הסדרה הזאת מסתובבים בניו יורק המוכרת-לכאורה, אבל רואים בה רובד נסתר של ערפדים, אנשי זאב, שדים ושלל כישופים.
לפני כשבוע החלו צילומי הסרט הראשון בסדרה, לפי הספר הראשון, “עיר של עצמות” (תרגמה לעברית אינגה מיכאלי). האוהדים הרבים של הסדרה מתלהבים מאוד למראה השחקנים החתיכים שמגלמים את הדמויות האהובות באתר הצילומים בטורונטו.
להמשך הקטע →

עיר של אפר

31/03/2012

עיר של אפר יצא לאור בתרגומי “עיר של אפר” מאת קסנדרה קלייר.
זהו הספר השני בסדרת “בני הנפילים” שכבשה את רשימות רבי המכר בארה”ב ומעובדת בימים אלה לסרט קולנוע.
הספר רואה אור בעברית במסגרת גרף צעיר, סדרת ספרי נוער בעריכת גילי בר-הלל סמו. את הספר הראשון בסדרה, “עיר של עצמות”, תרגמה אינגה מיכאלי. עריכת התרגום: רוני גלבפיש.

סדרת “בני הנפילים” מתרחשת בימינו, בעיר ניו יורק. אבל זאת לא ניו יורק המוכרת והרגילה. בתוך העיר, מסביבה, מעליה ומתחתיה, רוחש עולם על-טבעי. ערפדים, מכשפים, אנשי זאב ובני פיות מנהלים חיים קסומים, נבדלים מאלה של בני האדם ה”סתמיים”. גיבורי הסדרה הם ציידי הצללים, גזע נבחר של לוחמים המגנים על עולמנו מפני השדים החודרים אליו ומאיימים לעשות בו שמות.
הסדרה נפתחת כשקליירי בת החמש-עשרה מגלה שהיא חלק מן העולם הנסתר הזה, שאותו הקפידה אמה להסתיר מפניה כל חייה. היא וחברה הטוב סיימון חוברים לג’ייס, אלק ואיזבל, ציידי צללים קשוחים, יפים ושנונים, וביחד יהיה עליהם להציל את העולם מסכנות איומות ולגלות סודות אפלים.

קסנדרה קלייר כותבת פנטזיה מושכת ומרתקת שסחפה המוני מעריצים. הספר החמישי בסדרה, “עיר הנשמות האבודות”, יצא לאור במאי 2012. במקביל היא כותבת סדרה נוספת על ציידי צללים בתקופה הוויקטוריאנית. היא מצליחה גם לנהל תכתובת שוטפת עם המעריצים הנלהבים שכותבים לה שבחים, תהיות על הספרים ושאלות בענייני מערכות יחסים. הם גם שולחים לה המוני יצירות המבוססות על הספרים וגיבוריהם, החל מאיורים, דרך יצירות גרפיקה מרשימות ועד לסרטוני וידאו מושקעים.
גם בארץ יש כבר אוסף גדל והולך של מעריצים לסדרה, כולל עמוד מעריצים בפייסבוק, שיש בו הצעה מיוחדת: עותק של הספר השני בסדרה יוגרל בין קוראים שיפרסמו ביקורת על הספר הראשון.