logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

משחק החיקוי של טיורינג כרומן גרפי

25/02/2016

turingcomixבית ההוצאה טור פירסם באתר שלו רומן גרפי (ספר קומיקס) המציג את סיפור חייו של אלן טיורינג.
“משחק החיקוי”, מאת לילנד פרביס וג’ים אוטוביאני, זמין במלואו באתר. מעניין גם לקרוא את הדיונים בתגובות, העוסקים בין השאר במותו של טיורינג, והשאלה האם היה התאבדות או תאונה. בספר “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס שתרגמתי מתוארת התאבדות, אבל מסמכים חדשים יותר, שהתגלו בהמשך, מטילים בה ספק.

תודה על הקישור ל אורי ברוק.

ממצאים נדירים

10/02/2015

typeremingtongfairy002במהלך שיפוצים בבלצ’לי פארק התגלו ניירות טיוטה של אלן טיורינג ששימשו כחומר בידוד לגג. החומרים שהתגלו נדירים, למעשה חד-פעמיים, כיוון שבסוף מלחמת העולם השנייה הושמד רוב-רובו של החומר ששימש לפיצוח הצפנים הנאציים, מטעמי ביטחון.

וזה הזכיר לי את הקטע האלמותי הבא מתוך “שלושה בסירה אחת” מאת ג’רום ק. ג’רום (בתרגומו של יאיר בורלא):

מסתבר, שאבות אבות אבותינו היו בעלי טעם אמנותי מצוין, שהרי כל שכיות החמדה ואוצרות האמנות של ימינו, שנחפרו מן האדמה בעמל רב, לא היו אלא כלים של יום-יום לפני מאות בשנים…
קחו, לדוגמה, את כלב החרסינה, המקשט את שולחן הלילה בחדרי. זהו כלב לבנבן, עיניו כחולות-טרוטות, חטמו אדום חִורין, עטור שני כתמים שחורים. ראשו מתוח לצדדים באורח משונה ומאומץ והבעת פניו אומרת חביבות גובלת בטמטום. אין הוא מוצא חן בעיני. מנקודת מבט אמנותית הוא אפילו מעורר בי מורת-רוח עצומה… אולם בעוד חמש מאות שנה, יש להניח, שאיזה ארכיאולוג מושבע יחפור אי שם בנבכי העבר ויעלה את כלבנו ממעמקי האדמה, חסר שתי רגלים, קצוץ זנב וחרומף. הוא ינוקה בזהירות במברשת רכה ויירחץ בחומרים מיוחדים ויועמד אחר כבוד במקום, אשר בו יוכלו הבריות לבחון אותו ולרדת לעמקה של אמנות אמיתית. הם יתפעלו מגונו המופלא של חטמו ויביעו אלף השערות ואחת לגבי יופיה המופלא של אותה חתיכת זנב שאבדה לנצח מקרב שכיות האמנות…
אלפי שוחרי אמנות יעמדו משתאים למראה העיצוב המופלא של ידית סיר הלילה של בננו הקטן, או לנוכח העיבוד הנפלא של טבעת המוצץ, שתחבנו אל פיו, שעה שנלאינו נשוא את זעקותיו.

אגב, מומלץ להמשיך גם לידיעות נוספות על בלצ’לי פארק מהאתר שאליו קישרתי בידיעה הראשונה.
ולקרוא את “שלושה בסירה אחת“. כן, גם בפעם האלף.

אלן טיורינג – האניגמה: סרטונים וקישורים

06/02/2015

אספתי כמה קישורים טובים הנוגעים לאלן טיורינג ולביוגרפיה שלו מאת אנדרו הודג’ס שיצאה לאור בתרגומי.

במסגרת יחסי הציבור של הספר, והסרט המבוסס עליו, “משחק החיקוי”, התראיינתי בתוכנית טלוויזיה על הסרט (והיא מובאת כאן) ולתוכנית “רבע לדיגיטל” בגלי צה”ל (קישור להאזנה). בערוץ הראשון שודרה כתבה על טיורינג, באותו הקשר.

ועוד:

ראיון של אבי בליזובסקי אצל ליאת רגב בתוכנית “מעבירים לראשון”, ב-23 ביוני 2012, לכבוד 100 שנה להולדתו של אלן טיורינג.

האניגמה של טיורינג – הרצאה מפי ד”ר כרמל ויסמן

מחווה מטעם מחלקת המתמטיקה של אוניברסיטת קיימברידג’ (אנגלית)

סטיבן פריי וצוות הקומיקאים של QI דנים באניגמה ובטיורינג. בין השאר, פריי מספר ששאל בכיר בחברת אפל האם הלוגו של החברה קשור להתאבדות של טיורינג, ונענה שהסיפור לא נכון, וחבל. (אנגלית)

הסבר מפורט עם הדגמה של פעולת הבומבה, המכונה שנבנתה לפיצוח האניגמה. (אנגלית)

כתבה מעניינת מאת רונן דורפן.

ולסיום, בדיחה (רצינית):

בספר בשם “מהיר ממחשבה” (Faster than Thought), שהיה תיאור שלם ועדכני של המחשבים הבריטיים ב-1951–1952, אלן טיורינג מוזכר מעט מאוד. במונחון הספר מופיע ערך אחד הנוגע לו:

מכונת טיורינג (Türing Machine). ב-1936 כתב ד”ר טיורינג מאמר על תיכון ומגבלות של מכונות חישוב. משום כך הן נקראות מדי פעם על שמו. שתי הנקודות מעל האות u הן סרח עודף ולא-רצוי, שנוסף, יש להניח, מתוך רושם שכל דבר סתום עד כדי כך להבנה חייב להיות גרמני במוצאו.

האניגמה – ההגרלה

21/01/2015

turingכידוע לכל מכרי, אלן טיורינג: האניגמה מאת אנדרו הודג’ס יצא לאור לאחרונה בהוצאת דיונון-ציבלין, בתרגומי. אני רוצה להגריל בין קוראי האתר שלי עותק של הספר.
כדי להשתתף בהגרלה עליכם לעשות מעשה טוב. לא חייבים לפצח קוד נאצי ולקצר את מלחמת העולם השנייה. רק לשפר את העולם, ולו במעט.
ההשראה להגרלה הזאת היא ד”ר קרן לנדסמן, רופאה וסופרת, הפועלת רבות לטובת בריאות הציבור. קיראו עוד באתר שלה, “סוף העולם – מבט מהיציע“.

אם אתם רוצים להשתתף, כתבו תגובה לפוסט הזה והקפידו על כתובת מייל נכונה, כדי שאוכל ליצור קשר עם הזוכה. רצוי, אבל לא חובה, לספר על המעשה הטוב שעשיתם. אני לא יכולה ולא רוצה לבדוק אתכם, ובוחרת להאמין מראש.
אתם מוזמנים כמובן לספר גם לחבריכם ולהזמין אותם להשתתף.
ההגרלה תיערך באמצעות קוביות D&D ביום שבת 31.1.2015 ואני אשלח את הספר לזוכה בתחילת פברואר.

כמה הצעות למעשים טובים, בסדר אקראי:

  • להביא שתייה חמה למאבטח.
  • לתת מגבות או מצעים ישנים למקלט לבעלי חיים.
  • לשכנע אזרח/ית אדיש/ה להצביע בבחירות הקרובות.
  • לתת ספרי ילדים בעברית לספריית גן לוינסקי או למקומות אחרים שזקוקים להם.
  • לתמוך בפרויקט “מכתבים לבריאות”.
  • לעזור לאדם שמתקשה בכך לצלוח סבך ביורוקרטי – מכתב מנוסח היטב לעיריה/חברת סלולר/ביטוח לאומי יכול לחולל נפלאות.
  • לתרום כסף או להתנדב לעמותה שמטרותיה טובות.

[אגב, בספר יש טעות בשם המתרגמת. ההוצאה הבטיחה לתקן אותה במהדורה הבאה.]

 

עדכון – הזוכה בהגרלה היא מיכל שוסטר.

תודה לכל המשתתפים, שמחתי לשמוע על מעשיכם הטובים כאן ובהודעות פרטיות.

עדיין אפשר להשתתף בהגרלות דומות אצל שירלי פינצי-לב ואצל פאר פרידמן.

אלן טיורינג: האניגמה

09/01/2015

turingאני גאה לבשר שהשבוע יוצא לאור הספר שהוא מבחינתי שיא הקריירה שלי עד כה.
אלן טיורינג: האניגמה מאת אנדרו הודג’ס הוא ביוגרפיה של אחד המדענים הדגולים בכל הזמנים, איש אשכולות ואדם מרתק.
הספר מתפרסם בהוצאת דיונון, ובמקביל עולה לאקרנים הסרט “משחק החיקוי” המבוסס עליו (ממנו לקוחה תמונת הכריכה).
העבודה שלי על תרגום הספר נמשכה חצי שנה, לא כולל העריכה (רותם רז) והעריכה המדעית.
האתגרים היו רבים, ושילבו בין תרגום עיוני לתרגום ספרותי. מצד אחד, טיורינג היה מדען רחב אופקים, ועיסוקיו כללו מתמטיקה, פיזיקה, קריפטולוגיה, ביולוגיה, ועוד. הוא גם היה כמובן בין האבות המייסדים של מדעי המחשב.
מצד שני, לביוגרפיה איכויות ספרותיות משוכללות, והיא דרשה ממני אפילו תרגום שירה.
הטרגדיה האישית של אלן נוגעת ללב – אחרי תרומתו האדירה לנצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה רדפה אותו ממשלת בריטניה כיוון שהיה הומוסקסואל. הסירוס הכימי שגזר עליו בית המשפט הוביל ככל הנראה להתאבדותו בטרם הגיע לגיל 42.
הפוסטים שכתבתי עד כה בנוגע לספר ואלה שאוסיף בעתיד מרוכזים בקישור הזה.

בשבת הקרובה, 10.01.2015, יעסקו שתי תוכניות טלוויזיה בסרט ובספר:
בערוץ 1 במסגרת “רואים עולם” (21:00) תשודר כתבה
בערוץ 2 בין 23:00 לחצות תשודר תוכנית “מאחורי הקלעים” של הסרט “משחק החיקוי” ובה גם כמה קטעים שבהם אני מספרת על הספר ועל אלן טיורינג.

טיורינג – האם כך נראה פמיניסט?

07/01/2015

השבוע יוצא לאור בתרגומי “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס, בהוצאת דיונון.
בנדיקט קמברבץ’, שמגלם את אלן טיורינג בסרט “משחק החיקוי”, המבוסס על הספר, לובש חולצה שעליה כתוב “כך נראה פמיניסט” (ובאותה מידה, “כך נראית פמיניסטית”).
האם אלן טיורינג עצמו יכול היה להופיע בתמונה כזאת?
מן הסתם לא. ראשית, בגלל שבגדים לא עניינו אותו כהוא זה. לפי הביוגרפיה שלו, אמו היתה מכריחה אותו לקנות חליפות חדשות, והוא לא היה לובש אותן. תקופה מסוימת קשר את מכנסיו בחבל, במקום חגורה. (חוסר) הסגנון הייחודי הזה נראה גם בסרט. בכל מקרה, הוא לא היה הטיפוס שישתתף בהפקות אופנה מיופייפות.
מצד שני, כאצן ברמה אולימפית-כמעט, היה לו גוף ספורטיבי, וודאי היה שמח על בגדי טריקו נוחים לאימונים.
ומה לגבי הכתוב על החולצה?
אנתוני הודג’ס מציע בביוגרפיה דיון מעניין ביחסו של טיורינג לנשים ולסוגיית שיוויון הזכויות בין המינים. כגבר שנולד בתחילת המאה העשרים, “לא היה לו שום ספק בכך שנשים צריכות להתרוצץ סביבו, לסדר את הבלגן ולטפל בעניינים שבהם הוא בחר שלא לטרוח בעצמו”, מצד שני, אירוסיו קצרי המועד היו דווקא למתמטיקאית ג’ואן קלארק, שעבדה איתו בבלצ’לי (ובולטת בסרט, או לפחות ב”בקרוב” שלו).
טיורינג אמנם התקשה ביחסי אנוש ככלל, אבל בין הידידויות הקרובות המעטות שפיתח היו גם כאלה עם נשים ו”הוא היה פתוח כלפי המין השני יותר מגברים רבים שעבורם ‘נשים’ הייתה מילה נרדפת לנכסים מיניים או להסחות דעת”. עוד כותב הודג’ס, “דווקא הוא היה מודע מעט יותר לאי-השיוויון, לעומת אחרים שקיבלו אותו כמובן מאליו. הוא לא עשה דבר כדי לשנותו, אבל הרי מעולם לא ביקש לשנות את העולם, רק לפרש אותו.”

וולט ויטמן – עלי עשב

21/12/2014

בקרוב יצא לאור בתרגומי הספר “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס, המתייחד בהיותו ביוגרפיה מדעית הכתובה כיצירה ספרותית.
כל פרק בספר נפתח בציטוט מתוך “עלי עשב”, ספרו עב הכרס של המשורר האמריקני וולט ויטמן. את “עלי עשב” תרגם לעברית שמעון הלקין. התרגום ראה אור ב-1952, ומהדורה מורחבת שלו יצאה לאור ב-1984 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
בהתאם למדיניות שלי לציטוט מתוך תרגום קודם, הבאתי ב”אניגמה” את תרגומו של הלקין, כולל מתן מראי מקום מדויקים, כמובן.
אבל תרגומו של הלקין לא כולל את מלוא הטקסט של “עלי עשב”, ולאחר שלא מצאתי שלושה שירים שהיו דרושים לי גם בתרגומים אחרים לעברית, למשל זה של עודד פלד, תירגמתי אותם בעצמי.
בתרגום השירים השתדלתי להתאים את עצמי לסגנונו של הלקין, כדי שלא ליצור צרימה בין פרקי הספר השונים. כך, למשל, השתמשתי במילה “ליברטאד” (libertad, “חופש” בספרדית) כפי שהוא מביא אותה בשיר אחר.
להלן התרגומים שלי, כשבראש כל אחד קישור למקור באנגלית. עוד על ויטמן אפשר לקרוא באתר הספרייה הלאומית, בכתבה לציון 120 שנה למותו.

פתיחת פרק 6

בהַלְכִי בימי השלום הללו, רחבים ונשגבים,
(והרי המלחמה, מאבק הדם נדם, שם, נאדר המופת.
כנגד סיכויים קלושים זה מכבר בניצחון תפארת,
פוסע אתה עתה רחב-צעד, ואולי בבוא הזמן למלחמות עזות יותר,
אולי להתנגש בבוא הזמן עוד בתחרויות נוראות, בסכנות,
במערכות ארוכות יותר ובמשברים, בטרחות שמעל לכול,)
סביבי שומע אני את שיפיק שאון הניצחון של העולם, הפוליטיקה,
ההכרזות על דברים מזוהים, מדע,
הצמיחה בת-אישור של ערים והתפשטות ההמצאות. להמשך הקטע →

הכסף של טיורינג

15/09/2014

Pennyרצה הגורל והשבוע הוצאתי את אוסף המטבעות הישן שעובר במשפחה ולא נפתח מזה כעשרים שנה. גיליתי אוצרות של עניין (אם כי לא של ערך כספי). בין השאר, מטבעות בריטיים ישנים ממש, משנת 1888 אפילו. ומטבעות פני נושאי דיוקנאות של שני מלכים ושתי מלכות.
כיוון שאני עוסקת כבר חודשים בביוגרפיה של אלן טיורינג הרהבתי לחשוב שאולי הוא בעצמו החזיק את אחד המטבעות האלה, ותרם לשחיקתו.

בהקדמה משנת 2011 לביוגרפיה מביא הסופר, אנדרו הודג’ס, סיפור מפגישה שנערכה בפריס בתחילת מלחמת העולם השנייה, בהשתתפות אנשי ביון צרפתים, פולנים ואנגלים.

…ההערה הזאת עוררה חילוקי דעות בשאלה איזו מערכת של מידות ומטבעות, המערכת הבריטית המסורתית הכאוטית או המערכת העשרונית השקופה המשמשת בצרפת ובפולין, יכולה להיחשב להגיונית ונוחה יותר. טיורינג הגן בבדיחות הדעת ובצחות לשון על המערכת הבריטית. איזה מטבע אחר בעולם מחולק באופן מעורר הערצה כמו הלירה שטרלינג, המורכבת מ-240 פנס (20 שילינגים, שבכל אחד מהם 12 פנס)? היא ורק היא מאפשרת לשלושה, ארבעה, חמישה, שישה או שמונה אנשים לחלק ביניהם חשבון בדיוק, עד כדי פני אחד, במסעדה או בפאב (כולל טיפ, בדרך כלל בעיגול של הסכום ללירה השלמה הקרובה).

פתאום המוזרויות של האנגלים נראות מופרכות פחות. רק צריך הסבר של איש חכם.

What’s in a name?

17/07/2014

גיוון בגפןבטקסטים אקדמיים
ובספרי עיון יש ציטוטים מתוך מאמרים וספרים קודמים, עם מראי מקום. בדרך כלל מובא שם המחבר או המחברים:
A. B. Cohen, 1899.
בפורום תרגום ועריכה עלתה לאחרונה השאלה, האם בכל פעם שמובא בטקסט שאנחנו מתרגמים מראה מקום כזה צריך ללכת ולבדוק האם כהן הוא גבר או שהיא אישה, שהרי ההבדל מתבטא בשאר המשפט.
האם כהן גורס או שכהן קובעת?
מצד אחד, אפשר לעקוף, ולכתוב “לדברי כהן..”. מצד שני, תמימות הדעים בפורום היתה שצריך להקדיש את הזמן לבדיקה הזאת, שבדרך כלל נעשית בקלות. חיפוש קצר בגוגל מעלה ברוב המקרים את השם המלא של החוקר/ת, ופעמים רבות גם תמונת פנים.
אסור להניח שמקורות מצוטטים נכתבו תמיד על ידי גברים. זה לא נכון ערכית וזה לא נכון עובדתית. רק השבוע, ובהתייחס לשנות הארבעים של המאה העשרים, היו בטקסט שלי שתי מתכנתות מחשבים, פילוסופית וביולוגית. הדבר נכון פי כמה ככל שמתקדמות השנים ומתקדמת החברה.
סיבה נוספת לתחקיר היא ראשי התיבות של השם או השמות הפרטיים. האות C יכולה להיות צ’רלס או קונרד. האות J יכולה לפתוח שם שבעברית יתועתק באות י’ או בג’. ועוד כהנה וכהנה.

האם אתם מתרגמים מתחילים, או רוצים להיות כאלה?
אגודת המתרגמים בישראל מעבירה יום עיון למתרגמים מתחילים ובו הרצאות מעניינות ואפשרות ליצירת קשר עם סוכנויות תרגום. פירוט נוסף אצל אחת המרצות, יעל סלע שפירו.

לקריאה נוספת:
ציטוט מתוך מקור קודם
שאלה של אמינות
שבחי הטרחנות

בתמונה: גיוון יפה בטבע

מונטי פייתון

06/07/2014

חבורת מונטי פייתון מתאחדת החודש בסדרת מופעי ענק. אחד המערכונים הידועים והמעולים ביותר שלה הוא “הבדיחה המצחיקה ביותר בעולם“, הידוע גם בשם “לוֹחֲמַת בדיחות”. לפי המערכון, חייל בריטי כותב בשנת 1943 בדיחה מצחיקה כל כך, עד שכל מי שקורא אותה מת מצחוק. הצבא עובד בחשאי על תרגומה לגרמנית, כשכל מתרגם עובד על מילה אחת בלבד, כדי שלא להפעיל את קטלניוּת הנוסח מלא. בהמשך, נשק הבדיחה מופעל על הגרמנים בהצלחה עד ל”פרוץ השלום” ב-1945, אז הוא נאסר לפי אמנת ז’נבה. המערכון הזה מצחיק במיוחד מתרגמים, שמודעים היטב לחשיבות ההקשר בתרגום.

השבוע, תוך כדי עבודה על ספר עיון העוסק במלחמת העולם השנייה, הבנתי על מה מבוסס המערכון. הקטע מספר על פיתוח חדשני במכונות שפיענחו את השדרים המוצפנים של הגרמנים, במרכז המודיעין בבלצ’לי:

לפי כל קנה מידה סביר, הפרויקט הזה היה ירייה באפלה מן הבחינה הטכנולוגית. אבל הם לא היו בתקופה סבירה, אלא בתנאי 1943. את מה שקרה אחר כך אי אפשר היה להעלות על הדעת אפילו שנתיים קודם. פלאוורס פשוט אמר למנהל מעבדות הדואר שהפיתוח נדרש לעבודה בבלצ’לי, תחת ההנחיות מצ’רצ’יל לתת לעבודה של בלצ’לי קדימות מוחלטת, מבלי שאלות או עיכוב… הבנייה החלה בפברואר 1943 והמכונה שפלאוורס ראה בעיני רוחו הושלמה אחרי אחד-עשר חודשים של עבודה יום ולילה. איש פרט לפלאוורס, ברודהרסט וצ’נדלר שתיכננו יחדיו את המכונה לא הורשה לראות את כל חלקיה, וודאי שלא לדעת למה מיועדת המכונה. לא היו שרטוטים לגבי רבים מן החלקים, רק הרישומים המקוריים של המתכננים; לא היו מדריכי שימוש, ולא נשאלו שאלות על החומרים והעבודה שנדרשו. במעבדה הורכבה המכונה, חוּוטה והופעלה בחלקים נפרדים שלא חוברו זה לזה עד שהמתקן כולו נבנה ועבד בבלצ’לי בדצמבר 1943.
בתוך שלוש שנים הם הדביקו חצי מאה של התקדמות טכנולוגית.

אגב, המדען ריצ’רד וויסמן ערך מחקר למציאת הבדיחה המצחיקה ביותר בעולם (כלומר זאת שמצחיקה הכי הרבה אנשים ברחבי העולם). תוצאות המחקר, כולל אלפי בדיחות שנשלחו אליו, נמצאות באתר שלו.

אם אתם רציניים, נסו להתמודד עם החידון הזה של Mental Floss – האם הביטוי שלפניכם הוא דימוי לשכרות מהאוסף של בנג’מין פרנקלין, או משפט של מונטי פייתון?

בצילום: משהו שהצחיק אותי בלונדון.

יום הולדת לאלן טיורינג

24/06/2014

טיורינגיםהשבוע* חל יום הולדתו של אלן טיורינג, אחד הגאונים הגדולים של המאה העשרים. בימים אלה** אני מתרגמת את הביוגרפיה שלו, ספר עב כרס ומרתק.***
לטיורינג היה תפקיד מרכזי בפיצוח קוד האניגמה וצפנים גרמניים אחרים במלחמת העולם השנייה. מאמרו “מספרים ניתנים לחישוב” הניח את היסוד למדעי המחשב המודרניים ובשנים שאחרי המלחמה הוא המציא את תחום המחשבים כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.

זאת חווייה סוריאליסטית לתרגם טקסט שעוסק בבסיס הלוגי של מכונות הענק הרועשות על המחשב הנוכחי שלי, עם כל תוכנות העזר המתוחכמות.

זאת לא הפעם הראשונה שאני מתמודדת עם טיורינג. הוא הופיע בתפקיד אורח קומי כמעט בספר “צפירת הרגעה” מאת קוני ויליס שתירגמתי עבור הוצאת “גרף”****. שם, טיורינג האקסצנטרי נוסע על אופניו בשבילי בלצ’לי מבלי לשים לב למתרחש סביבו ודורס את אחד מגיבורי הספר, שהגיע מהעתיד. המבקר נבהל, לא כל כך מן הנפילה, אלא מפחד שהאירוע יפגע ביכולתו של טיורינג להכריע את המלחמה.

פרטים נוספים על אלן טיורינג אפשר לראות בדף של הגוגל דודל שהוקדש לו ביום הולדתו המאה, ובספר “האיש שידע יותר מדי” מאת דיוויד לוויט בתרגומה של יעל סלע-שפירו.

* תודה ליעל שהזכירה לי.
** למעשה, בחודשים אלה.
*** גם בספר יש המון הערות שוליים.
**** עדיין לא יצא לאור.

היום מלאו שבעים שנה לפלישה לנורמנדי

06/06/2014

Keith Littleהאגדה מספרת שתוכנית החלל האמריקנית הוציאה הון על פיתוח עט שמסוגל לכתוב בתנאי חוסר משקל.
ואילו הרוסים השתמשו בעפרון.

במלחמת העולם השנייה הסתמכו הגרמנים על כוח הטכנולוגיה. כוחות הצבא המשוריינים וחיל האוויר שלהם היו תלויים לחלוטין באספקת דלק. “סוכן חשאי” בתרגומי מגולל את סיפורו של המרגל שסגר להם את הברז.

במקביל, הגרמנים היו משוכנעים לחלוטין בעוצמה הטכנולוגית של מערכת ההצפנה שלהם, האניגמה. לפי הביוגרפיה של אלן טיורינג, הם חשדו הרבה יותר במרגלים הפועלים בקרבם מאשר באפשרות שהאויב מסוגל לפצח את ההצפנה.
ואילו האמריקנים השתמשו בקַשָּׁרִים אינדיאנים.
כבר במלחמת העולם הראשונה היו אינדיאנים משבטי צ’רוקי וצ’וקטו בקרב על הסום. היטלר שמע עליהם, ושלח אנשים מטעמו שילמדו את שפות האינדיאנים עוד בטרם מלחמת העולם השנייה. אבל זה לא עזר לו. קומאנצ’ים השתתפו בפשיטה על חוף יוטה ב-1944. צופן המבוסס על שפת נבאחו זכה לשימוש נרחב ויעיל בכוחות הנחתים באוקיינוס השקט. כמובן, מדובר היה בצופן, ולא בדיבור רגיל בשפה עלומה. ידיעת השפה לא הספיקה כדי להבין את השדרים המוצפנים, כך שחיילים בני נבאחו שנפלו בשבי לא יכולים היו לחשוף את ההודעות בפני האויב.
בתמונה: קית’ ליטל, שהיה נשיא ארגון הקַשָּׁרִים משבט נבאחו ודאג להנצחת פועלם (עם עטים ועפרונות).