תמיד אהבתי את הקומיקס של דניאלה לונדון, והאיור הזה, למרות שהוא פרסומת, מעיד על היכרות אמיתית עם מסע בין כוכבים , והוא פשוט כל כך … חמודי.

בדיוק השבוע נזכרתי איך בשנים עברו שיא הקיץ המהביל היה מלווה גם בהנאה קבועה מן השידור היומיומי של “מסע בין כוכבים”. חלק מהעונות של “הדור הבא” ראיתי עוד במהלך השירות הצבאי, ובהמשך חלקתי הפסקות צהריים רבות מתרגום עם הצוותים של חלל עמוק 9 וגם וויאג’ר.
הדור הבא עדיין חביבה עלי מכל סדרות מס”ב השונות, אם כי האהדה נוסטלגית בעיקרה, ואני לא חושבת שכדאי לי לבחון אותה בצפייה ממשית. יש סיכוי גדול לאכזבה.
עם זאת, שמחתי מאוד לראות את התרגום המוצלח מאוד של יפתח בריל לשיר המזמור שכתב דאטה לחתולו, ספוט. השיר מאופיין בהקפדה על חריזה ומשקל, באוצר מילים (פסוודו) מדעי ובאישיות המיוחדת של דאטה. הוא הוצג כאתגר בפורום תרגום ועריכה בתפוז. הנה המקור והתרגום באתר של מציב האתגר, עוזי דורנאי. והנה גם קישור לדיון שהתפתח על התרגום, כולל הצעות שיפור.
כל הכבוד!

הוצאת אופוס והוצאת כנרת, בשיתוף התוכנית ללימודי תעודה בתרגום של אוניברסיטת תל אביב, העניקו פרסים למתרגמים חדשים. לידיעה המלאה לחצו כאן. תגובות של מספר מתרגמים בפורום תרגום ועריכה בנענע אפשר לראות כאן.

ברכות לחברתי הטובה יעל סלע שפירו על האתר החדש שלה.
יעל היא מתרגמת ועורכת, והרקורד שלה בתחום תרגום המדע הבדיוני עשיר ומפואר, וכולל שיאים כגון טרילוגיית “חומריו האפלים” מאת פיליפ פולמן ו”משתה לעורבים” מאת מאת ג’ורג’ ר’ ר’ מרטין.
במאמר “איך מגיירים את השיקסה של היינליין” היא דנה בשיקולים אידיאולוגיים בבחירת ספרי מדע בדיוני לתרגום ובתהליך התרגום עצמו.
במאמר אחר היא מביאה רקע על ההיסטוריה של המדע הבדיוני בעולם ובישראל והמלצות לספרי מדע בדיוני ופנטזיה. וכאן יש רשימת סיפורים ומאמרים שתרגמה בתחום המדע הבדיוני.

[המאמר פורסם בגיליון נובמבר 2004 של תרגימא, ביטאון אגודת המתרגמים בישראל]

מדע בדיוני הוא ז’אנר ספרותי, כלומר ספרות המתאפיינת בתכונות מסוימות. תרגום מד”ב הוא תרגום ספרותי שעליו נוספים מאפיינים ייחודיים. במאמר זה אנסה לעמוד על כמה מהם ולהציג את המאפיינים העיקריים של תחום תרגום ספרות המד”ב לעברית. להמשך הקטע →

בהוצאת גרף יצא לאור בתרגומי התחדשות מאת קרול ברג:

“זהו סיפור על עולם בתמורה. עולם חדש הנאנק תחת עול המוסרות והמסורות הקדומות, עולם הנאבק להתנתק מהן. עתה מגיעה התמורה, שהחלה ב”הִשתנּוּת” (זוכה פרס גפן לשנת 2004) והמשיכה ב”הִתגלוּת”, לשיאה בסיום דרמטי ומרגש לטרילוגית הספרים המצליחה מאת קרול ברג.

סייאון היה עבד נרצע במשך שנים ארוכות וכמעט איבד את זהותו ונשמתו. אלקסנדר היה נסיך יהיר ורב כוח. עתה עורכים השניים את המסע האחרון מכולם, מסע שבסיומו יתעמתו עם הגרועים שבאויבים והעמוקים שבפחדים. שם, מעבר לקצווי תבל, יגלו דברים חדשים על עצמם ועל עולמם. מה שיתגלה להם יטלטל את נבכי נפשם, ימוטט אימפריות עתיקות ויעלה חדשות.

בעבודה על התחדשות היה אתגר של יצירת המשך לתרגום של אחר (דידי חנוך תרגם את שני החלקים הראשונים בסדרה). נעזרתי בקבצים של הספרים הראשונים ובמונחון שריכז מונחים ושמות מתוכם. בתרגום סדרה חשוב לשמור על אחידות בצורתם של שמות אנשים, מקומות ומושגים (וזאת עשיתי בעזרת חיפוש בקבצים הקודמים) וכן באווירה ובשפה של הספר, ואני מקווה שהצלחתי לעשות זאת לשביעות רצון הקוראים.

לקריאת פרק לדוגמה מתוך התחדשות.
לקריאת פרק לדוגמה מתוך השתנות. (בתרגום דידי חנוך)
לקריאת פרק לדוגמה מתוך התגלות. (בתרגום דידי חנוך)
לקריאת ביקורת על השתנות, וביקורת נוספת, מלווה דיון של קוראים.

זהו תקציר עבודת התזה שלי לתואר שני, “מדע בדיוני בישראל”.
העבודה נכתבה בהנחיית פרופסור גדעון טורי והוגשה בשנת 1999 ליחידה למחקר התרבות באוניברסיטת תל-אביב.

את העבודה במלואה אפשר לקרוא באינטרנט: כאן בקובץ PDF, כאן כדף אינטרנט, וכאן להורדה כקובץ ZIP של מסמך וורד.

עבודת מחקר זו מתמקדת בתחום קטן (ובמובנים מסוימים – שולי) בתרבות הפופולרית בארץ, כמקרה ספציפי של יבוא תרבותי, בו משולבים טקסטים ודגמי פעולה. פרקיה של העבודה יוצאים מתוך פרדיגמת מחקר התרבות כרב-מערכת, כדי לבחון שדות שונים של התרבות הישראלית של העשורים האחרונים בחתך ספציפי שלה – תחום המדע הבדיוני (מד”ב). הם מתארים תופעה ספציפית של תכנון תרבות על-ידי גורמים מסויימים בתוכה, תוך מגע עם תרבות זרה וייבוא ממנה. להמשך הקטע →