logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

העכברוש המשפחתי שלי

25/07/2017

בספר “גברת פריסבי ועכברושי מב”ן” מאת רוברט אובריאן שיצא לאור בתרגומי בהוצאת עוץ יש בעלי חיים תבוניים, בעיקר עכברושים. שעשע אותי שדמות מרכזית היא העכברוש הנבון ניקודמוס, שם שהוא הצורה הלטינית של שם המשפחה שלי – נקדימון. אפילו התלבטנו לרגע אם לעברת את השם לכבוד התרגום לעברית, אבל כיוון שלא הייתה סיבה לעשות זאת עם שאר השמות בספר, עדיף היה לוותר.
הצלמת דיאן אוזדמר מאוהבת בעכברושים ומצלמת אותם בתמונות חמודות להפליא. אני חייבת לומר שלא הרגשתי חיבה דומה כשיצור כזה הופיע בוקר אחד מחוץ לחלון המטבח שלי…

שפע של קתרינות

21/04/2017

שפע של קתרינותיצא לאור בתרגומי בהוצאת הכורסא “שפע של קתרינות” מאת ג’ון גרין. ספר שנון ומלא אתגרים תרגומיים שהיה כיף להתמודד איתם (תודה לעורכת התרגום אורלי מזור-יובל שזרמה עם ההתחכמויות שלי ותיקנה את המקומות שבהם לא עמדתי במשימה).
גיבור הספר, קולין סינגלטון, הוא צעיר חובב קריאה וידע, דובר שלל שפות, שהתחביב העיקרי שלו הוא אנגרמות (שיכולי אותיות).
הנה דוגמה מתחילת הספר:

קולין שיחק בקוביות אלפבית מעץ. שבב עץ נתקע לו באצבע כשהחליף את סדר האותיות ויצר מהמילה ס-י-ר את המילה ר-י-ס, האנגרמה הראשונה שהוא זוכר שעשה.

מבחינתי פירוש הדבר היה מציאת אנגרמות בעברית שיעבירו את המשמעות הדרושה, ולשם כך נאלצתי לפעמים לעשות שמיניות באוויר. השפה העברית חסכנית ומצומצמת יחסית לאנגלית, ולכן בדרך כלל היו לי פחות אותיות שאפשר להשתמש בהן (אבל לפחות אפשר להניח ניקוד שונה לאותיות בכל פעם).
הנה למשל רשימת שיכולי אותיות לצירוף ההכרחי “טוב באנגרמות”. שיחק לי המזל ואבא שלי, תדי שגיב, מומחה משכבר הימים באמנות הזאת, והוא עזר לי:

טוב באנגרמות
גומרת בנאבוט
תרגום בנאבוט
בתאבון, מרגוט
מתבטא בגרונו
במבטא גרונות
מגנוט בבארות
גנבות במטאור
בנם בגרוטאות

ראו דוגמה נוספת מתוך הספר, שבה שיניתי שם של דמות משנית כדי להעביר את המשמעות:

The Eighth wasn’t quite so sweet, and maybe I should have known it since her name, Katherine Barker, anagrams into Heart Breaker, Ink, like she’s a veritable CEO of Dumping.
השמינית לא הייתה מתוקה כל כך, ואולי הייתי צריך לדעת את זה כי השם שלה, קתרין מלבלך, הוא אנגרמה של מנכ”ל לב תקר, כאילו היא מנהלת בחברה של שברון לב.

לקריאת הפרק הראשון לחצו כאן.

וריטי: סודות התברוקה

21/11/2015

flight2-001בתרגום ספרות היסטורית חשוב למצוא את האיזון הנכון , כדי שהשפה תהיה מצד אחד קריאה ומובנת לקהל הקוראים הנוכחי, ומצד שני תשמור עדיין על נאמנות לתקופה המתוארת.
הספר “שם צופן: וריטי” מתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה. בתרגום הקפדתי שהשפה שבה מדברות וכותבות הגיבורות הצעירות תהיה טבעית להן בעברית, ומצד שני השתדלתי לתת לה נופך מיושן קלות, לפחות מדי פעם.
ברור מאליו שאי אפשר לשים בפיהן סלנג מודרני. בדרך כלל אני משתמשת במילים עבריות עד כמה שאפשר, אבל בספר כזה בהחלט יש מקום להשאיר מדי פעם מילים הלקוחות מן האנגלית והצרפתית, שלא היו קיימות בעברית בשנות הארבעים.
בהתייעצות עם המו”לית גילי בר-הלל והעורכת רוני בק שילבתי מילים כמו “קומבניזון” ו”מנואלה” וקראנו לצעיף המתאים “שאל”. בעייה מיוחדת הייתה במונחים המקצועיים של מכונאות וטיסה, שחשוב היה שיהיו מדויקים, ומצד שני שלא יישמעו מודרניים מדי.
ראו למשל, בתמונה המצורפת, רישיון שקיבל אבא שלי במהלך לימודי טיסה בארץ. השנה כבר 1969, ועדיין מופיע במסמך הרשמי מינוח שנראה לנו היום מיושן: “תברוקה”. (אפשר ללחוץ על התמונה כדי להגדילה).

את “שם צופן: וריטי” אפשר לרכוש ולקרוא עכשיו, במהדורה דיגיטלית, או לקנות עותק מודפס בהנחת הזמנה מוקדמת. אני ממליצה בחום, מגיל 14 ומעלה.

מבוא לתרגום על פי “קפטן תחתונים”

05/03/2015

בשבוע שעבר דיברתי עם כיתות ג’ וד’ בבית הספר “הר גילון” על תרגום ועבודתי כמתרגמת. באתי בהזמנת הספרנית של בית הספר, ששמחה על ההזדמנות להעשרת חומר הלימוד בנושא השפה והספרות. הקהל היה קשוב ומלא עניין והילדים שאלו שאלות מצוינות. אני כותבת על הביקור בהרחבה כיוון שכמה מחברי המתרגמים כבר שאלו איך מציגים את הנושא בפני ילדים. בסוף הפוסט אני מביאה כמה עצות לשיחה עם ילדים צעירים יותר, בני 4-6.
בפתיחת השעור הצגתי את עצמי: אמא של אופיר ומתרגמת ספרים מאנגלית לעברית. הסברתי שאני מקבלת ספר באנגלית (הראיתי את העותק המקורי של “שומרת הדרקונים”) ויוצרת ממנו ספר בעברית (הראיתי לצידו את הספר שיצא בארץ בהוצאת גרף).
בשלב הזה אני אוהבת להרשים את הילדים בעזרת מילון שמן במיוחד – תמיד מעורר קריאות התפעלות. אני גם מוסיפה כמה מילים על עבודה בבית, בניגוד לנסיעה לעבודה במקום אחר.
ולעניין עצמו. בזמן התרגום אני פותחת במחשב שני חלונות: הקובץ באנגלית משמאל, הקובץ בעברית מימין, ומתחילה לתרגם את הספר, משפט אחרי משפט. כשאני מגיעה לסוף הספר אני קוראת את התרגום ומתקנת את מה שצריך: שגיאות כתיב, מונחים שצריך לברר, דברים שצריך לשנות אולי בהתחלה בגלל משהו שקורה בסוף הספר.
בסוף העבודה הזאת אני שולחת את הקובץ לעורכת (או עורך) שעוברים על התרגום, משווים אותו למקור ומתקנים מה שצריך. אנחנו מתייעצים בינינו וכשהתרגום מוכן שולחים אותו לעימוד, כלומר סידור של הטקסט על הדפים, כולל איורים, אם יש. ואז ההוצאה מדפיסה את הספר בבית הדפוס ושולחת לחנויות.
בתור דוגמה בסיסית ביותר, ומוכרת לכולם, הראיתי לילדים את הספר “The Cat in the Hat” מאת ד”ר סוס באנגלית, ולצידו התרגום לעברית של לאה נאור: “חתול תעלול”. דיברנו על הדימיון והשוני ביניהם: כיוון הכתיבה השונה של שתי השפות מחייב פתיחה הפוכה של הספר, ולכן גם הציור על הכריכה הפוך בכיוונו. להמשך הקטע →

אז את מתורגמנית?

08/04/2014

IMG_2341aלא.
אני מתרגמת טקסטים כתובים מאנגלית לעברית. ואילו מתורגמן הוא אדם העוסק בתרגום של דיבור, בזמן הדיבור (תרגום סימולטני) או מיד אחריו (תרגום עוקב).
עם זאת, בזמן האחרון יצא לי להתנסות בשני סוגי תרגום שאני לא עוסקת בהם בדרך כלל.

ראשית, תרגמתי כתוביות – לסרטוני הדרכה ולסיטקום עתיק שמצאתי בשביל הבן שלי ביוטיוב. (מה חשבתם שילדים של מתרגמות מקבלים, חשמל חינם? לכל היותר הם מקבלים פטור מקריאת טקסטים שלא מנוקדים נכון וכבוד בחנויות ספרים.)

היה נחמד ללמוד להשתמש בתוכנה מיוחדת, שמאפשרת תרגום של קובץ כתוביות קיים. מצד שני, גיליתי על בשרי שהתהליך ארוך הרבה יותר ממה שנדמה לצופים על הספה, וזה עוד בתוכנית שההומור בה מבוסס על סלפסטיק, יותר מאשר על משחקי מילים.
שביתת מתרגמי הכתוביות, שהתקיימה לפני שבועות מספר, חשפה שאולפני התרגום משלמים שכר מעליב למתרגמים שמקדישים שמונה ואפילו שתים-עשרה שעות לתרגום שעה של סרט, לפעמים מתוך שמיעה (כלומר בלי לקבל את הטקסט כתוב).

שנית, הייתי מתורגמנית לערב אחד, ועוד מעברית לאנגלית דווקא. תמי סירקיס הגיעה ליישוב שלנו עם הרצאה מלאה בתובנות על חברוּת, אוכל והשילוב ביניהם. מן השורה שלפני תלתה בי עיניים נואשות חברה, עולה חדשה מארצות הברית, שלא עמדה בקצב המהיר ובשמות המעדנים שאפשר למצוא בשוק של נתניה.

למזלנו, כבר הכרתי את התוכן מהופעה קודמת, וכך הצלחתי להעביר את מהות הדברים, גם אם לא לתרגם סימולטנית משפט במשפט.

אז מה אני לא עושה בדרך כלל?

  • מתרגמת בעל-פה
  • מתרגמת כתוביות
  • מתרגמת מעברית לאנגלית.

מה אני כן עושה?

(ומדי פעם אני גם מצלמת)

אגב, כבר סיפרתם לחבריכם בצפון הארץ על סדנת התרגום שלי?

בעיניהם את תמיד יפה

06/01/2013

tivon

הקטע הבא הוא ציטוט מתוך “החיים הסודיים של הדבורים” מאת סו מונק קיד, שתרגמתי להוצאת כנרת. הגיבורה, לילי, התייתמה מאמה בגיל ארבע ומאז מחפשת נואשות הוכחה לכך שאמה אהבה אותה. ההוכחה מגיעה אליה בצורת צילום משותף שלהן:

התמונה שבמסגרת היתה תמונה של אישה בפרופיל, ראשה מורכן כלפי ילדה קטנה שישבה בכיסא אוכל וכתם של מזון לתינוקות מרוח לצד פיה. שיערה של האישה היתלתל לארבעים כיוונים, מקסים, כאילו הוברש זה עתה את מאה ההברשות היומיות. בידה הימנית היא החזיקה כפית של תינוקות. אור האיר את פניה. הילדה הקטנה לבשה סינר עם ציור של דובי. קווצת שיער קופצנית על קצה ראשה היתה קשורה בסרט. היא הרימה יד אחת לעבר האישה.
אני ואמא שלי.
לא היה לי איכפת משום דבר בעולם חוץ מפניה המוטים לעבר פני, אפינו כמעט נוגעים זה בזה, כמה רחב ומשגע היה החיוך שלה, כמו ניצוצות מתפרצים. היא האכילה אותי בכפית זעירה. היא חיככה את אפה באפי והגירה את אורה על פני…

הבטתי מטה בתמונה ואז עצמתי את העיניים… החלטתי שהיא כנראה הגיעה לגן עדן והסבירה לאמא שלי על הסימן שרציתי. הסימן שיודיע לי שהייתי אהובה.

(שיניתי את הציטוט שינוי מינימלי, כדי לא לחשוף פרט חשוב מעלילת הספר)

נזכרתי בסצינה הזאת כאשר תוך כדי שיטוטים באינטרנט הגעתי לפוסט הזה, והוא פקח את עיני. הכותבת, אמילי, מספרת על התכתבות בינה לבין המצולמת, אלידה.
“קרה לך שהסתכלת על תמונה של אמא שלך וחשבת לעצמך שהיא נראית שמנה? או שהיא לא מאופרת? או שמה שהיא לובשת לא אלגנטי מספיק?”
הן הסכימו ביניהן שהתשובה שלילית, ולילדים שמביטים בתמונות של עצמם עם הוריהם חשובה רק ההוכחה שמוצגת בהן לקשר האהבה וליישומו היומיומי. המסקנה החשובה היא שעלינו להצטלם עם הילדים, והרבה, ולא לחכות לרגע שבו אנחנו נראים מושלם (ובעיקר נראות, ובעיקר בעיני עצמנו) .
בתמונה – אמא מקסימה, אפילו באופנת שנות השבעים.

אני והחבר’ה

16/09/2012

אולי פעם כבר ידעתי את זה, אבל השנה התברר באופן שאינו משתמע לשתי פנים שאני חולקת יום הולדת עם “מסע בין כוכבים“. הסדרה המקורית שודרה לראשונה בטלוויזיה בארה”ב בשמונה בספטמבר, שהוא גם יום ההולדת שלי (אם כי בשנה אחרת). להנצחת האירוע יצרו בגוגל דודל מושקע במיוחד. בקישור הזה תוכלו לקרוא ראיון שערך האתר הרשמי של “מסע בין כוכבים” עם יוצר הדודל.
אגב, גוגל פתחו חנות שבה הם מוכרים חולצות, כוסות ושאר מוצרים מעוטרים בגוגל דודלים המקסימים. אם נגיד חיפשתם רעיון למתנה מקורית.

החיפוש הראשון שלי אי פעם באינטרנט היה Star Trek, בחיי. אז עוד לא היה גוגל, וכמעט לא היו גם אתרים, אלא בעיקר קבוצות דיון. ועל “מסע בין כוכבים” היו המון קבוצות דיון, שאחת מהן נקראה Westley Crusher Die, Die, Die. הסיבה לכך היא השנאה העזה שעוררה דמותו של ווסלי קראשר, בן העשרה החוכמולוג שהסתובב בארשת זחוחה על סיפון האנטרפרייז בפרקי “מסע בין כוכבים – הדור הבא”. את קראשר גילם השחקן ויל וויטון.

וויטון מבוגר ממני בחודשים מעטים בלבד. הוא התחיל את הקריירה שלו כילד, והיה אחד מארבעת הכוכבים המרכזיים של “אני והחבר’ה“, סרטו המופתי של רוב ריינר. אחרי פרישתו מ”הדור הבא” הקריירה שלו כשחקן דישדשה, הוא התחיל לכתוב סיפורים בדויים וגם אוטוביוגרפיים, והתבסס כאייקון של הקהילה הגיקית. בשנים האחרונות השתתף בתפקידי אורח בכמה סדרות טלוויזיה, כולל “המפץ הגדול“, שם הוא משחק אלטר-אגו מרושע של עצמו. אני נהניתי לקרוא את “זכרונות מהעתיד“, שבו הוא מנתח פרקים מן העונה הראשונה של “מסע בין כוכבים – הדור הבא”, בתוספת זכרונות מהצילומים ושלל אבחנות שנונות.

שלום שלום ואין שלום

27/05/2012

סיפור עצוב, עם מוסר השכל, על שלושה הימים המתישים שהעברתי בחיפוש ציטוטים לא קיימים מתוך “מוטל בן פייסי החזן”.

נכתב בהשראת סיפורי הטעויות בבלוג “מחשבות על תרגום” (תודה ליעל כהנא על ההפניה לשם) וסיפור “כפרת העוונות” אצל עמיתי שחר פלד.

מעשה שהיה, כך היה: בשנה שעברה תירגמתי עבודת דוקטורט מרתקת שעסקה בפן מסוים של התרבות הפופולרית בישראל ובשורשים שלו בתרבות היידיש. הדוקטורט נכתב באנגלית וכלל ציטוטים מטקסטים שונים שנכתבו במקור בעברית: כתבות בעיתונים, מאמרים וכן יצירות ספרות. את קטעי העיתונות והספרים האלה, סיכמתי עם הכותב, הוא יספק לי, כדי שאוכל להכניס את הציטוטים כלשונם לתוך הנוסח העברי של הדוקטורט. חיככתי ידיים בסיפוק מתוך הנחה שחסכתי לי שלושה וחצי מתוך ארבעת השלבים שהגדרתי בעצמי במדריך לציטוט מתוך תרגום קודם.
אבל אל יתהלל חוגר כמפתח.

ראשית, ישבתי יומיים בספרייתו של החוקר, עם הספרים והעיתונים שהיו אצלו ושאותם לא רצה להוציא מרשותו, כיוון שחלקם נדירים.

שנית, חזרתי למכורתי, הספריה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב, שילמתי דמי כניסה מופחתים כבוגרת המוסד המכובד ונברתי שם במיני “כל כתבי”, מברנר דרך מנדלי מוכר ספרים ועד פרץ.

ובסופו של דבר הייתי צריכה עוד לחפש רק את הציטוטים מתוך “מוטל בן פייסי החזן” לשלום עליכם. כתביו העבריים של שלום עליכם נמצאים בפרויקט בן יהודה, אבל לא התרגומים לעברית של יצירותיו ביידיש. כאן היתה הפופולריות של שלום עליכם בעוכרי, כיוון שהוא תורגם לעברית יותר מפעם אחת. הדוקטורט שאותו תרגמתי ציטט מתוך תרגום אריה אהרוני, ואילו אני הצלחתי להשיג רק את תרגום י”ד ברקוביץ’ האדמדם (תודה, דודה נחמה).

ופה היתה טעותי הגדולה, כאשר הסכמתי לעבוד מתוך הנוסח הלא-תואם, ולא עמדתי על כך שהלקוח יספק לי את תרגום אהרוני. שיערתי שיהיה הבדל בין התרגומים, אבל לא העליתי בדעתי עד כמה גדול יהיה. לא היה מדובר רק במספרי העמודים, אלא בתוכן עצמו. שכן ברקוביץ’, שהיה חתנו של שלום עליכם, הרשה לעצמו להתרחק מאוד מן הטקסט המקורי, כולל השמטות רבות ממנו, ודווקא בקטעים ה”לא נחמדים”, שהיו מוקד לסקירה בדוקטורט.

וכך מצאתי את עצמי שוקדת בעבודת ריגול על “מוטל” עב הכרס ומחפשת בו לשווא קטעים ששלום עליכם כתב, אהרוני תרגם והלקוח שלי ציטט, אבל ברקוביץ’ העלים. במקרים מסוימים הצלחתי למצוא בקושי משפטים אחרים שיוכלו להביע את הטענות שהתבטאו בציטוטים המקוריים.

חלק העבודה שהיה אמור להימשך שעה-שעתיים התארך לשלושה ימים שבהם קראתי הלוך ושוב, ליוויתי את מוטל מכתריאליבקה ועד לניו יורק, וזכיתי להכיר יצירת מופת ספרותית לעומקה. נו, שוין.

אני תופרת

20/01/2012

לאחרונה חזרתי לתחביב ישן שלי: תפירה. בגלגול הקודם למדתי לתפור בעזרת חוברות בורדה ונויה-מודה כתובות גרמנית לא מובנת. תפירה התקבעה אצלי בדימוי מיושן קצת. אבל אז עשיתי חיפוש קצר באינטרנט, ועולם חדש ומופלא נפתח.

גיליתי שיש המון תופרות, ודווקא לא כולן מורמוניות! נהפוך הוא, בראשן צועדת בעוז אחת הנשים המגניבות ביותר ביקום. ארין מק’קין היא לקסיקוגרפית, מייסדת המילון המקוון המעולה Wordnik ובעלת הבלוג “שמלה ביום” שבו היא מתעדת את השמלות שהיא תופרת ולובשת, כולל שמלות מבדים בדוגמאות טטריס ותשבצים.

כבר בהתחלה נתקלתי בהבדל בין תרבויות: הופתעתי לגלות שהתופרות האמריקניות נוהגות לחבר את חלקי הבד השונים לפני התפירה בסיכות התקועות בניצב לכיוון התפר (כמו למשל בתמונה הזאת), ולא לאורך קו התפר העתידי, כפי שלמדתי אני. השיטה הזאת מאפשרת לתפור ברצף, מבלי לעצור כל רגע כדי להוציא את הסיכה שאליה מגיעים. מבריק!
תיק תפוראני רואה דמיון מסוים בין תפירה לבין תרגום, כסוגים שונים של פרשנות. כשאני מלמדת סדנאות תרגום תמיד מפליא לראות איך כל אחד מהתלמידים מביא וריאציה משלו לנוסח המקורי. נדיר למצוא שני משפטים זהים בקבוצה. והנה, הדרכה אחת לתפירת ארנק הניבה עד כה למעלה מ-1700 צילומים של תרגומים שונים ומשונים לתיקים תפורים בשלל שילובים.

זאת אמנם לא הסיבה המקורית וגם לא העיקרית, אבל חלק מההנאה שלי מהתפירה נובע מטעמי איכות הסביבה, קיימות וחסכון. אני תופרת תיקים משאריות בדים ומבגדים וחפצים שכבר אין בהם שימוש. זוג מכנסיים שהיו עלולים להיזרק לפח הוא חומר גלם לכמה תיקים מוצלחים במיוחד. גיליתי שדווקא המגבלה של שימוש בחומרים קיימים מעוררת אצלי את היצירתיות בשילובים שלא הייתי חושבת עליהם אחרת. התוצאה היא מתנות שכיף לי לתת לחברים, יותר מחפץ קנוי עם פתק החלפה.

בפעם הבאה: על היבטים לשוניים של מלאכת התפירה.

עטיפת תפזורת

05/05/2011


ראיתי במרמלדה את הרעיון הזה לעטיפת מתנה, שהיא בעצם תשבץ תפזורת. הרעיון הוא שקונים נייר עטיפה מן המוכן, ופשוט מסמנים עליו את הברכה המתאימה למתנה שעוטפים. חמוד. מאוד.

באתר של מעצבי הנייר כתוב שהמלאי אזל, וחוץ מזה הוא בכלל באנגלית. אבל למתנות קטנות אין שום בעייה לייצר לבד נייר עטיפה מגניב שכזה.

מחולל התשבצים של טיפו מאפשר ליצור תשבץ רגיל או תפזורת ממילים והגדרות שאתם מכניסים. השתמשנו בו בעבר להכנת פעילויות לילדים, למשל תפזורת עם שמות כל ילדי הכיתה.
אני ממליצה להכניס כרשימת מילים שפע ברכות שונות, ולבקש את התפזורת כקובץ HTML. את הקובץ הזה אפשר לפתוח בתוכנת WORD ושם לשנות את הפונט למשהו קצת יותר מעניין מברירת המחדל. להדפיס ולעטוף. מזל טוב.

ספרים שאני באמצע שלהם

11/03/2011
  • האישה ה-19 מאת דיוויד אברשוף
  • שוליית הלוחם מאת לויס מקמסטר בוז’ולד (באנגלית, בקורא הדיגיטלי, במסגרת קריאה מחודשת של סדרת VOR)
  • המתנקש העיוור מאת מרגרט אטווד (ספר כיס באנגלית מדוכן הספרים בכנס אגודת המתרגמים, לקריאה מנומנמת בהמתנה בחוג ג’ודו)
  • ספר שבעלי התחיל לקרוא והתעניינתי (בצד שלו של המיטה)
  • יומן אמיתי לגמרי של אינדיאני במשרה חלקית מאת שרמן אלכסי (בשירותים, אחרי שהבן שלי חיסל אותו בדרך הביתה מחנות הספרים)
  • הספר שאני מתרגמת
  • הספר שאני עושה עליו הגהה בשביל הספרייה האלקטרונית לאנשים עיוורים, לקויי ראייה ודיסלקטים
  • The 2 1/2 Pillars of Wisdom: The Von Igelfeld Trilogy מאת אלכסנדר מקול סמית’, אחרי שהאזנתי להקראה של חלקו הראשון מפי יו לורי.

 









לוחשת בלילה

04/03/2011

וואו, מסתבר שעברו כבר שש שנים כמעט מאז שתירגמתי עבור הוצאת מטר את הספר “הלוחשת לתינוקות פותרת את כל הבעיות” (מפתיע, אבל לא כולן נפתרו מאז , נוספו אפילו כמה חדשות). הלוחשת עצמה, טרייסי הוג, הלכה לעולמה, למרבה הצער, בגיל צעיר למדי. אבל שותפתה לכתיבת הספר, מלינדה בלאו, עדיין מייעצת להורים במלוא המרץ.

בשבוע הקרוב, בין 6 ל-10 במרץ, תתארח מלינדה בלאו בארץ מטעם האגיס, ותענה לשאלות הורים טרוטי עיניים בשעות הקטנות של הלילה. האירוח שלה ב”משמרת לילה” ילווה בתרגום כמעט-סימולטני. מתרגם או מתרגמת (לא ידוע לי עדיין מי, אם אדע אעדכן) ישבו מאחורי הקלעים ויתרגמו עבורה את השאלות מעברית לאנגלית ועבור הקוראים את התשובות.
במקביל, הוצאת מטר מציעה לרכוש את שלושת ספרי הסדרה בהנחה ניכרת.

לטובת המתרגם/מת בפרויקט הזה, ולידיעת הציבור בכלל, הנה חלק מהמונחון שבניתי לי במהלך תרגום הספר:
להמשך הקטע →

איך מתרגמים פיצה למשחק?

17/02/2011

אנחנו אוהבים פיצה. אמנם הסוג השגור ביותר בבית הוא פיצה על פיתה, אבל כשנחה עלינו הרוח אנחנו מכינים בצק שמרים אמיתי ומכניסים אותו בעזרת מרדה ארוך לאפיה קצרה על אבן שהתלהטה זמן רב בתנור.


אחד מספרי הילדים האהובים עלינו ביותר הוא “פיצה צחי” מאת ויליאם סטייג בתרגומה לעברית של אירית ארב: לצחי יש מצב רוח רע. בדיוק כשהוא רוצה לשחק בכדור עם החברים שלו, מתחיל לרדת גשם. לאבא שלו יש פתרון גאוני. הוא מחליט להפוך את צחי לפיצה. זה מצליח, כי אבא של צחי יודע לשחק ברצינות, ומעביר את צחי את כל שלבי ההכנה, מלישת הבצק ועד האפיה בתנור. “בדרך-כלל פיצות לא צוחקות!” גוער אבא של צחי ברצינות מעושה. “בדרך-כלל טבחים לא מדגדגים את הפיצות שלהם!” מסביר לו צחי בהגיון.

ערכת פיצריה למשחק
סוג אחר של משחק פיצה מציע המדריך הזה להכנת ערכה ביתית למשחק פיצריה. פשוט מקסים ברמות. אני שוקלת ברצינות לשחזר את כישורי תפירת הלבד ששיכללתי בנעורי על מחזיקי מפתחות בצורת בובות חמודות. הגעתי אליו דרך הבלוג היפה “ילדיסקו” , שגם מרכז רעיונות אחרים להכנת אוכל משחק.

הסגנון דומה לזה של ערכת “דוכן הגלידה” שקניתי פעם במתנה לילד אוהב משחקי דמיון. את הערכה הזאת קונים מעמותת “שכולו טוב” (נמצא בתחתית עמוד הקטלוג שלהם). דוכן גלידה
החותך אבל אם נחזור לסיכום לפיצות אמיתיות, הנה מכשיר לחיתוך פיצה בשביל גברים קשוחים במיוחד. התאהבתי בחלק גדול מהמוצרים של החברה הזאת, שכולם שופעי חוש הומור.
אז מה מה מה, מה אוכלים היום? פיצה!

בתיאבון.

מקושטה בעדיי עדיים או מעולפת בפרוות החולד?

17/01/2011

בפוסט הקודם כתבתי על כינוס “מסביב למטפחת” , שהיה רב-שיח על תרגום ועריכת תרגום של ספרות יפה.
בסיומו, ובהמשך לדברים שנאמרו לאורך היום, עליתי לדבר בפני המשתתפים. סיפרתי על סבי, שמואל שגיב, שהיה בין השאר גם מתרגם. במכתב שמצאתי בתוך ספר שתרגם הוא מתלונן בפני ההוצאה לאור על שינויים שנעשו בתרגום שלו, לרעה כמובן.
המילים שהוא משתמש בהן והניסוחים אמנם בני חמישים, אבל המציאות שמאחורי הדברים דיברה הישר לליבם של הנוכחים באולם, שהינהנו בהזדהות.
הנה התיעוד (איכות טכנית בינונית, אבל היא משתפרת אחרי כדקה), תודה ליעל סלע שפירו שצילמה.

מאורות

24/11/2010

כמה עדכונים בנושא אור (וחושך):

1. כנס מדע בדיוני בחנוכה

האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ונוער שוחר מדע שמחים להזמין אתכם להרפתקה שלא מן העולם הזה, בכנס המדע הבדיוני “מאורות 2010″. השנה, לרגל שנת המגוון הביולוגי הבינלאומית, יערכו כל האירועים בסימן הנושא “החיים, היקום וכל השאר”.
הצטרפו אלינו להרצאות, לפאנלים ולסדנאות בנושאי מדע בדיוני, מדע וביולוגיה, ב-9 בדצמבר בקמפוס אדמונד י’ ספרא (גבעת רם) של האוניברסיטה העברית בירושלים.
בין האירועים בכנס: פאנל בנושא “אבולוציה מול אווילוציה”, מועדון ויכוחים על גנטיקה ומוסר, הקרנת מקבץ סרטי מדע קצרים, ושלל הרצאות על חיידקים, הנדסת מזון, גנטיקה ואפיגנטיקה, מוח ואינטליגנציה, קסנוביולוגיה ועוד. רוב המרצים הם אקדמאים.
כמו כן יתקיימו פעילויות של נוער שוחר מדע לאורך כל היום (בחינם). הכניסה לילדים ולבני נוער תינתן בהנחה משמעותית לכל האירועים.

בינתיים, עד שהכנס יגיע, אתם מוזמנים ליהנות באתר הכנס מ”אלפבית עשוי סוילנט גרין” פרויקט כתיבה בהשראת “מאל”ף עד תי”ו באלפבית עשוי שוקולד” של הסופר הארלן אליסון. במיוחד בשבילכם נביא מדי יום סיפורונים המוקדשים כל אחד לחייזר ששמו מתחיל באות אחרת של האלפבית העברי. כל סיפור מאת סופר ישראלי אחר. זאת ועוד, באתר הכנס.
(התוכנייה המלאה כאן

2. הספריה האלקטרונית האלטרנטיבית לעיוורים ודיסלקטים היא פרויקט התנדבותי המנגיש ספרים וטקסטים אחרים.

שמואל לדרמן, אב לשני בוגרים עיוורים, יזם והקים אתר אינטרנט ייעודי לעיוורים ולדיסלקטים, המבקש למלא את המחסור הגדול בחומר כתוב נגיש. פחות מ-5% מן הספרים הרואים אור בישראל מופקים בפורמט נגיש לעיוורים, וזאת בשל שימוש בדרכי הנגשה עתירות משאבים. כיום ניתן להנגיש חומרי קריאה בעלות אפסית ובקלות, ולאפשר לעיוורים ולדיסלקטים שיוויון מלא בנגישותם לטקסטים – כפי שמחייב החוק. האמצעי הוא העלאת הטקסטים באתר אינטרנט ייעודי, בפורמט שמאפשר לקרוא אותם באמצעות צג ברייל, או בעזרת תוכנת מטקסט-לדיבור.

הספריה זקוקה למתנדבים רואים לצורך הגהה של טקסטים סרוקים. אני התנדבתי ואתם מוזמנים גם. יש לפנות במייל לשמואל לדרמן.

3. ולסיום, תראו איזה יופי פורח בגינה של הורי דווקא בלילה: