logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

שאלון הכורסא

30/03/2020

ב”שאלון הכורסא” מארח ירין כץ אנשי ספר במועדון הספר הטוב של הוצאת הכורסא. שמחתי לענות על השאלות שהוא שלח לי, והנה הן גם כאן.

1) כיצד הגעת אל מקצוע התרגום?
כשהייתי בתיכון עשיתי סדנת תרגום בבית אריאלה, ואחרי הצבא החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות, והתחלתי לתרגם ספרים במקביל ללימודים באוניברסיטת תל אביב, שם למדתי קורסים בתורת התרגום ובתחומים אחרים. בסופו של דבר עשיתי תואר שני במחקר תרבות, ובאמת מה שמעניין אותי עד היום הוא מאפיינים של תרבויות ומגעים ביניהן, ובעיקר התרבות הפופולרית.

2) מה היה הספר הראשון שתרגמת?
התחלתי לתרגם בשנת 1993, עבור הוצאת שלגי. הספר הראשון שתרגמתי היה בלש בריטי: “הרצחת וגם ירשת” מסדרת “המפקח ווקספורד חוקר” מאת רות רנדל. בדיעבד, הוא לא פשוט בכלל. יש בו רפרנסים קלאסיים וציטוטים מתוך “אוטופיה” מאת תומס מור.

3) איזו יצירה היתה הכי קשה לתרגום עבורך ולמה?
יש קשה טוב וקשה רע. אני נהנית מאתגרים של ניסוח ומשחקי מילים, כמו שהיו למשל ב”שפע של קתרינות” מאת ג’ון גרין. אבא שלי עזר עם שיכולי האותיות שחביבים על גיבור הספר, ונהניתי מהתחכמויות אחרות שם (למשל זאת שעליה כתבתי בפוסט הזה ). היה כיף גם לעבוד עם עורכת התרגום אורלי מזור-יובל, שזרמה עם חלק מההמצאות שלי ושיפרה במקומות אחרים.
מצד שני, יש לפעמים תוכן שקשה לעבוד עליו במשך שעות או ימים, כמו תיאורי אלימות. מילא בספר בדיוני, אבל יצא לי גם לעבוד על ספרי שואה, וזה היה נורא.

4) ומאיזה תרגום הכי נהנית?
האתגר המקצועי הגדול והמהנה ביותר שלי היה תרגום “אלן טיורינג – האניגמה” מאת אנדרו הודג’ס. טיורינג היה מדען רב תחומי והספר משלב תיאורים של עבודתו במתמטיקה, בביולוגיה, וכמובן בתחום ההצפנה והמצאת תורת המחשבים כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. הביוגרפיה כתובה בשפה ספרותית עשירה ויפה ואפילו חייבה אותי לתרגם שירים של וולט ויטמן שלא היו קיימים בעברית.

5) יש מתרגם שמהווה השראה עבורך או אהוב עליך במיוחד?
פרופסור גדעון טורי ז”ל היה אחד מחוקרי התרגום המובילים בעולם, מורה בחסד ומתרגם בעצמו. למדתי אצלו את כל הקורסים האפשריים ובסופו של דבר גם כתבתי תואר שני בהדרכתו. כל דרכי המקצועית מבוססת על הגישה שלו, שבוחנת את נורמות התרגום כפי שהן מתקיימות ומשתנות בכל חברה ובכל תקופה. אני חוזרת מדי פעם למאמרים שלו, בראשם זה שתרגמתי בהנחייתו על “שחזור תכונות רלוונטיות“. המאמר הזה משתמש בדוגמה מתוך ספרי “נרניה” שגדעון תרגם, וכשאני מקריאה אותם לבת שלי אני נהנית מחדש.

6) ולסיום, קצת על העדפות ספרותיות כקוראת: מהם הספרים האהובים עליך? ואילו ספרים לא זכו למספיק הערכה לדעתך?
באופן כללי אני חובבת גדולה של ז’אנרים ספרותיים שנחשבים שוליים. יש הרבה אנשים שלא מוכנים לגעת בספרות ספקולטיבית, אז אני ההיפך. כתבתי את עבודת התזה שלי על תולדות המדע הבדיוני והפנטזיה בישראל וכבר שלושים שנה אני מנסה לפענח לעצמי את כוח המשיכה של הרומן הרומנטי, בין השאר דרך ספרות מחקרית. אני גם מתרגמת לא מעט ספרי נוער. הממסד מתייחס בביטול לספרי ז’אנר והם נדחקים למדפי גטו, ושלא בצדק, לדעתי. מדי פעם אני מנסה ספרות מיינסטרים ריאליסטית, בעיקר כזאת שרבים מתלהבים ממנה, ולא מבינה למה להסתפק רק בה.
אני אוהבת ספרים שסוחפים אותי למקומות אחרים, עם דמויות שמעניין להכיר ואינן שבלוניות. הדבר האחרון שאני רוצה לקרוא עליו הוא תיאור חיי היומיום של אם לשלושה מיישוב קהילתי בגליל (שזאת אני). תנו לי מסע בזמן, טיסה בחלל, דרקונים, הרפתקאות עבר. אני לא יודעת אם קראתי יותר עמודים של לויס מקמסטר בוז’ולד או דיאנה גבלדון (קראתי יותר ספרים של בוז’ולד, אבל הם קצרים יותר מאלה של סדרת “נוכריה”). לאחרונה קראתי ארבעה ספרים טובים של הסופרת ג’ו וולטון: טרילוגיה של היסטוריה חלופית ו”רומן היסטורי” על דרקונים בחברה כמו-ויקטוריאנית. אני קוראת בדפוס, בקינדל, באודיו, עברית, אנגלית, לפעמים גם קומיקס. המלצה חמה ממקור שאני מעריכה, בעיקר חברות שאת טעמן אני כבר מכירה, יכולה לשכנע אותי לנסות גם ספר שנראה לי רחוק קצת יותר מטעמי, בתקווה שיהיה מעניין.

הרצאותיי הקרובות על תרגום ותלבושות

15/02/2020

ביום שלישי, 25 בפברואר 2020, ארצה בכנס אגודת המתרגמים שייערך בבית ציוני אמריקה בתל אביב.
הרצאתי “שחזור תכונות רלוונטיות” היא מחווה לפרופסור גדעון טורי ותציג את מאמרו, המהווה תרגיל בתרגום אופטימלי של סוגיה תרגומית לא פשוטה. בנוסף אשתתף במושב “איגוד אנשי ספר” ואדבר שם על שיקולים בהמרת מידות בתרגום.
לפרטים על הכנס.
*
הרצאתי “מה תלבשו למסע בזמן?” תתקיים ביום שני 9.3.2020 בשעה 10:30 במסגרת מפגשי “קתדרה” באודיטוריום העירייה, רחוב קק”ל 100, כרמיאל.
הכניסה בתשלום במקום, אין צורך להזמין מקום מראש.
*
הרצאתי “הכל בגלל ויקטוריה” על שמלות כלה לאורך ההיסטוריה תתקיים במסגרת כנס “עולמות” בחול המועד פסח בתל-אביב. פרטים נוספים וקישור להזמנת כרטיסים – בהמשך.

הציור הוא של המלכה ויקטוריה בבגדי כלולותיה, שעיגנו את הפופולריות של השמלה הלבנה, Franz Xaver Winterhalter, Royal Collection Trust

סדנת תרגום שלי במסגרת כנס “מאורות”

20/12/2019


אשמח לראותכם בסדנת תרגום בהנחייתי, בשם “המתרגמים במרכז”, במסגרת כנס “מאורות” הקרוב, המוקדש לספר “המהלכים בקצוות“. (הספר יצא לאור בתרגומי בשנת 2010 בהוצאת גרף, בעריכת ימימה עברון. עורכת הסדרה: גילי בר הלל). הנרשמים לסדנה מתבקשים להכין מראש תרגום של קטע קצר מהספר, המצורף בהמשך.
על הכנס:
המדע הבדיוני והמדע חוקרים את הקצוות. סופרות ומדענים, חוקרות ואומנים שבוחנים מה נמצא בגבולות הידע, הסקרנות והדמיון, ומעבר להם. בספרים, סיפורים, סרטים ותכניות טלוויזיה מתגלים עולמות חדשים בקצה העולם שלנו, ובעולמות שטרם הכרנו. כפי שדיאנה ווין-ג’ונס לוקחת את גיבור הספר שלה לעולמות לא מוכרים שמסייעים לו להכיר את עצמו, כך גם יצירות אחרות מזמינות אותנו לצאת למסעות עד לגבולות המוכר, ולעבור אותם.

הצטרפו אלינו ב-26 בדצמבר להרצאות, פאנלים וסדנאות שמהלכים בקצוות, בין המוכר לזר, בין החדש לעתיק, בין הבדיון למדע. ננסה לגלות את הקצוות של העולם והחברה המוכרים לנו, את מי שנמצאים בשוליים של העולם והחברה האלה, ואת מה ששוכן מעבר להם.

“מאורות” ייערך השנה ב-26 בדצמבר בקמפוס אדמונד י’ ספרא (גבעת רם) של האוניברסיטה העברית בירושלים. לרכישת כרטיסים מראש לחצו כאן.
לרכישת עותק דיגיטלי של “המהלכים בקצוות” (זמין גם לקינדל) לחצו כאן.
לרכישת “עיר הזמן” מאת דיאנה ווין ג’ונס בתרגומי לחצו כאן.

קטע לתרגום לקראת הסדנה:
להמשך הקטע →

אוסיאן, או לא?

30/08/2019
דיוויד מרטין, דיוקן של ג'יימס מקפירסון עם עותק של

דיוויד מרטין, דיוקן של ג’יימס מקפירסון עם עותק של “פינגל”, סוף המאה ה-18

שנות השישים של המאה ה-18 היו תקופת שפל לגאווה הלאומית הסקוטית. התקווה להושיב מלך מבית סטיוארט על כס המלוכה המאוחד עם אנגליה נגוזה בתבוסתם של היעקובינים בקרב קולודן. הכובשים מדרום נקמו ביד קשה בתושבי הרמות. מעבר להוצאות להורג, מאסר וביזה, הם גם אסרו על הלבוש המסורתי, וההיילנדרז נאלצו להחליף את הקילטים הגבריים בלבוש הרכרוכי והלא-נוח של הלואולנדרז – מכנסיים.

בתקופה הקשה הזאת קם ג’יימס מקפירסון (James Macpherson, 1736-1796), מורה ומשורר סקוטי. ספר שיריו הראשון, The Highlander (1758), לא נחל הצלחה מרובה. הוא הפנה את מאמציו לאיסוף ושימור אוצרותיה של התרבות הקלטית העתיקה. מקפירסון נדד ברמות, אסף שרידים של כתבי יד בגאלית והעלה על הכתב דברי שירה שעברו מדור לדור בעל פה. בשנת 1762 יצא לאור הספר הראשון שבו ריכז את תרגומיהם לאנגלית. להמשך הקטע →

התמחות בספרות סקוטית

22/07/2019


הקיץ אני נוסעת לאדינבורו, ללימודי ספרות סקוטית. אוניברסיטאות סקוטלנד מציעות לסטודנטים מרחבי העולם לימודי קיץ בספרות וכתיבה. התוכנית נותנת מלגות למתרגמים מקצועיים עם עניין בתרבות הסקוטית, וברגע שחברתי יעל כהנא-שדמי שלחה לי את המידע התלהבתי והגשתי בקשה. כי אני מתרגמת עם עניין עז בסקוטלנד :-). סיפרתי בין השאר על התרגום של “שם צופן וריטי” מאת אליזבת וויין, שאחת הגיבורות שלו סקוטית ומדברת לפעמים במבטא בולט או במילים מיוחדות לאנגלית הסקוטית (אם כי לא בגאלית, שזאת כבר בעיה אחרת).
לשמחתי קיבלתי את המלגה ובאוגוסט הקרוב, בזמן פסטיבל אדינבורו, אני אגור במעונות הסטודנטים ואזכה לתוכנית לימודים עשירה אך מרווחת, כולל השתתפות באירועי תרבות וזמן לטייל ולחוות את העיר וסביבתה. מלבד פסטיבל התיאטרון המוכר יש גם אירועי אמנות, קולנוע ופסטיבל ספרים בינלאומי גדול. אני מקווה לחוויות תרבותיות רבות ולמזג אוויר נעים.
חומר הלימוד לקורס נמסר מראש, וכבר קראתי את הספרים, הסיפורים, השירים והמחזות שניתנו. רובם לא תורגמו לעברית. בהמשך הבאתי סקירות קצרות על חלק מהם, עם רשמיי האישיים מקריאה, לפני התעמקות במסגרת הלימודים.
מה המאפיינים הייחודיים של הספרות הסקוטית? כרגע אני לא יכולה לומר. סופרים גדולים ומפורסמים שנולדו או חיו בסקוטלנד מוּכרים כחלק מהספרות האנגלית, מארתור קונאן דויל ועד ג’. ק. רולינג. מעטים, כמו וולטר סקוט ורוברט ברנס, נקראים בעולם כסקוטים במובהק, כולל מאפייני שפה מקומיים ייחודיים. כשאחזור, אדע יותר, ואדווח.
להמשך הקטע →

משחקים בעבודה

18/03/2019

בשבועות האחרונים אני מתרגמת במקביל טקסטים שונים מאוד אלה מאלה סביב נושא המשחקים. מצד אחד, ספר ההמשך של “וורקרוס” מאת מרי לו, ספר מדע בדיוני המתרחש בעתיד הקרוב. בעולם הקיים בספר הרוב המוחלט של האנשים מרכיבים עדשות מגע המוסיפות שכבות של מציאות ממוחשבת ומאפשרות להם תקשורת בין-אישית טלפתית והשתתפות במשחקים וירטואליים, החודרים גם למציאות. מצד שני, מאמרים אקדמיים לקורס על משחקים, משחוּק ומשחקיות, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
טקסט היסוד של תחום המחקר הזה הוא “האדם המשחק” (Homo Ludens) מאת ההיסטוריון ההולנדי יוהאן הויזינחה (1945-1872). הספר יצא לאור במקור בשנת 1938, והויזינחה ערך בו שינויים בהמשך (בין השאר בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה), במהדורות שפורסמו בגרמנית ובאנגלית. בשנת 1966 הוא יצא לאור בעברית, בתרגום מהולנדית של שמואל מוהליבר.
בדרך כלל במצב כזה, כאשר מאמר אקדמי מצטט מתוך ספר שתורגם בעבר, נהוג לצטט מתוך התרגום הקיים לעברית, כפי שתיארתי בפוסט קודם. אבל במקרה הזה היו לי סיבות שלא לעשות זאת. אחד המאמרים שעליהם עבדתי מסביר שהתרגום לאנגלית של הויזינחה בעייתי, בגלל הגלגולים שעבר הטקסט לפניו ומה שנראה למחברים כבעיות הבנה. הם תרגמו בעצמם מהולנדית קטעים שהם מצטטים והם מציינים טעויות בתרגום הקיים לאנגלית. להמשך הקטע →

וורקרוס

08/02/2019

יצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר וורקרוס מאת מרי לו. עריכת התרגום ענת לויט, איור הכריכה גיא לנמן. אני שמחה לומר שחלקו השני של הספר כבר בתרגום וצפוי לצאת לאור בהמשך השנה.

אֶמיקָה צֶ’ן מעריצה את הידֵאוֹ טָנָקָה, הביליונר הצעיר שהמציא את משחק וורקרוס. זהו משחק שבו המשתתפים נכנסים לתוך מציאות וירטואלית והופכים לשותפים לתחרויות מסמרות שיער ולמתחרים שטופי דם ויזע.

בניגוד להידאו טנקה העשיר, אמיקה, היא ציידת ראשים ענייה, אין לה עבודה קבועה, ובעל הבית עומד לסלק אותה מהדירה העלובה שלה.

ברגע של חולשה, וכדי לזכות ברווח מהיר, אמיקה פורצת אל תוך משחק הפתיחה של טורניר וורקרוס הגדול. היא חושבת שהיא סמויה, אבל טעות קטנה אחת חושפת את הזהות שלה לעיני כול. אמיקה מחכה שיבואו לאסור אותה, אבל אז מגיעה ההפתעה האמיתית: הידאו טנקה רוצה שהיא תהיה לצידו, ויש לו משימה בשבילה.

מרגע זה אמיקה נקלעת למציאות של עושר וכוח, זוכה לתשומת לב מבלבלת מהרווק המבוקש בעולם, ובמקביל, יורדת לעומקו האפל של המשחק. מי רוצה להרוס את הבוס החדש שלה ואת האימפריה העצומה שבנה? ככל שאמיקה חופרת, התשובות מתרחקות והסכנה מתקרבת.

מה קראתי ב-2018, ואיך

05/01/2019

בתחילת שנת 2018 החלטתי לרשום לפני בצורה מסודרת מה אני קוראת. עשיתי זאת באמצעות אתר Goodreads, המיועד למטרה זאת, כרשת חברתית של קוראים ומקור מידע על ספרים. האתר מתחבר למכשיר הקינדל, כך שמה שקראתי במכשיר התעדכן באופן אוטומטי, כולל ציטוטים שסימנתי לעצמי בטקסט. הוספתי ידנית ספרים שקראתי בצורות אחרות.
בסוף השנה קיבלתי מהאתר את הסיכום וכמה נתונים סטטיסטיים: קראתי 67 ספרים, יותר מעשרים אלף עמודים, כולל כאלה שתרגמתי וכאלה שהקראתי בהמשכים לבתי. כשליש מתוכם בעברית והשאר באנגלית. כעשרה שמעתי מוקלטים, חוויה שאני אוהבת מזמן והשנה צברה פופולריות גם אצלי וגם אצל רבים אחרים.
לפני עשר שנים תרגמתי את הספר המאה. עד היום יצאו לאור מאה וחמישים ספרים שתרגמתי. כמה ספרים שתרגמתי עדיין נמצאים בתהליכי עריכה ויתפרסמו בהמשך, ויש כמה שכנראה כבר לא יראו את אור העולם, לצערי. הפרש הזמנים בין הרגע שאני מגישה תרגום של ספר ועד שהוא יוצא לאור יכול להיות שבועות מעטים (כפי שהיה השנה עם ספרה האוטוביוגרפי של מישל אובמה), או כמה שנים, לפי שיקולים שונים של ההוצאות לאור.
לאחרונה גיליתי שאני יכולה לקבל מעמד רשמי בגודרידז, לא רק כקוראת אלא גם כיוצרת-שותפה, בתור מתרגמת. עכשיו כשמחפשים שם את שמי מוצאים רשימה חלקית של הספרים שתרגמתי (רק אלה שנתוניהם כוללים את פרטי התרגום לעברית).
בשנת 2019 אני מקווה לקרוא לא פחות, בכל הפורמטים. הבטחתי לעצמי להשלים ספרים שהתחלתי לקרוא, ובעיקר לא מעט שכבר קניתי וטרם הספיקותי להגיע אליהם, כי לפעמים חדוות הקנייה משיגה בהרבה את הזמן הזמין לקריאה. ומה אתכם? מה קראתם ומה תקראו?

בואו לשמוע אותי

13/09/2018

המתרגם כבלש – מה עושה המתרגמת הספרותית כאשר הטקסט במקור מצטט מתוך כתבי קודש, קלאסיקות או ספרים אחרים?

במסגרת סדרת עורכים מארחים הנכם מוזמנים להרצאה: המפגש יתקיים ביום שני, 29 באוקטובר 2018, בשעה 11:00, באולם קנבר, בניין הכיכר, קומה 1, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה.
ההשתתפות ללא תשלום על בסיס הרשמה מראש בטלפון 3337* (03-5114412) או לחצו כאן

עוד קודם לכן, בכנס אייקון שיתקיים בימים 25-27.9.18, אתם מוזמנים לאירועים בהשתתפותי:
מאתיים או אלף שנה לא יכבו את האהבה
מסע בזמן יכול להיות נקודת מוצא של קשר רומנטי, אבל עלול גם להקשות על הזוגיות. גם תוחלת חיים שונה מאוד של בני הזוג יוצרת בעיות. איך אפשר לבנות מערכת יחסים בריאה כשהפרש הגיל ביניכם הוא מאות שנים, או כשאחד מכם יודע מה יקרה בעתיד? ואיך אפשר לשמר את הסקרנות, התשוקה והאהבה גם אצל הקהל?

הפאנל יתקיים באולם אשכול 1. כניסה מגיל 14 ומעלה. כולל עיסוק בנושאים קשים וספויילרים ליצירות רבות (כן, גם זאת שחשבת עליה ועוד כמה שלא).

משתתפות נוספות:
ורד טוכטרמן: סופרת ומתרגמת.
בר פישביין: סטודנטית לתואר ראשון בספרות אנגלית ובמדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.
אסנת קדמי: מעצבת גרפית, חובבת מדע בדיוני ופנטזיה בנשמה.
ד”ר ערגה הלר: חוקרת תרבות ותרגום פנטזיה, ראש ההתמחות באמנות ובספרות במכללת קיי בבאר שבע.


על ראש שמחתנו – בקטנה
סדנה לקישוט, שיפור ושפצור של מיני-כובעים. נשמע הסבר קצר על ההיסטוריה של כיסויי הראש, מהמטפחת הפשוטה ועד לפסנייטורים המטורפים של משפחת המלוכה הבריטית, ואחריו נכין לעצמנו יצירת ראווה קטנה לעיטור הראש.
מגיל 12 ומעלה. מספר המקומות מוגבל.
שותפתי להנחייה: אסנת נאור: מתרגמת, ספרנית וחובבת מושבעת של מדע בדיוני ופנטזיה.

לפעמים הבגד הוא הרוצח – הרצאה

11/03/2018

בחול המועד פסח, במסגרת כנס “עולמות”, אתן הרצאת תלבושות חדשה בשם “לפעמים הבגד הוא הרוצח”: המין האנושי נטול הפרווה והנוצות המציא לעצמו את הלבוש להגנה מפגעי הטבע. אבל לאורך ההיסטוריה היו לא מעט מקרים שבהם דווקא שכבת ההגנה יצרה את הסכנה. הצטרפו אלי לסיפורים על קרינולינות מכשילות, פאות מתלקחות, מחוכים הדוקים, ירוק רעל, כובענים מטורפים ועוד מלבושים שהורגים אנשים.
ההרצאה תתקיים ביום רביעי, 4/4, בשעה 18:00, באשכול פיס ברחוב הארבעה בתל אביב. אפשר להזמין כרטיס מראש באתר הכנס.
אגב, אם השלדים האלה נראים לכם מוכרים, אולי אתם זוכרים את הפוסט הזה.

תזכורת: ביום חמישי 15.3 בשעה 17:00 אני מרצה על תלבושות היסטוריות ברמת השרון במועדון א.ל.ה (דבורה הנביאה 8 רמת השרון 03-5406070).

איך מדברים על בגדים בעברית?

17/02/2018

בשבוע שעבר צפיתי בפאנל מעניין בכנס השפה העברית “לשון ראשון”. המפגש, “עברית על המסלול: שפת האופנה” שאל מדוע לא הצליחה העברית לייצר שפה ייחודית לאופנה, ועד היום כל דיון בפריטי לבוש ובשילובים ביניהם נאלץ להסתמך על מילים לועזיות, או להישמע מלאכותי לעייפה, או שתי הצרות גם יחד.
העיתונאים ליסה פרץ, שחר אטואן ואיתי יעקב דנו בניסיונות שלהם ושל עמיתיהם לכתוב ולדבר על אופנה בשפה עדכנית ומדויקת, שמאפשרת לציבור גם להבין על מה מדובר, מבלי להידרדר למפגעים לשוניים כמו “מכנס”.
ד”ר צביה ולדן נתנה לדיון מסגרת בלשנית רחבה יותר, וגם הציגה את דמותה המרתקת של חמדה בן יהודה (בתמונה), אשתו השנייה של אליעזר בן יהודה, שהייתה שותפתו למפעל החייאת העברית. חמדה בן יהודה כתבה את מדור האופנה הראשון בשפה העברית, ובו תיארה מלבושים ויעצה לנשות הארץ כיצד להתלבש לפי צו האופנה ובהתאם למזג האוויר המקומי.
באתר הספרייה הלאומית מביאים ציטוטים מן המדורים האלה, כולל הפתיחה משנת 1904:
״זו הפעם הראשונה בימי חייה תבוא האָפְנָה בשערי העיתונות העברית. בפחד ובחרדה אמיתית אני כותבת השורות האלה. מי לא ילגלג? מי לא יצחק לי? מי לא ידונני לחובה? ומי יודע אם לא יחרימוני?״
חמדה בן יהודה התייחסה בין היתר למחוך, וכתבה כך:

ואלה שלושה עקרי ה’תלבשת המתוקנה’:

א) חבור החלוק והמכנסים למין לבוש חדש אחד הנקרא ‘צרוף’.
[=קומבניזון (ענבל)]

ב) בית החזה, או מחוך מתוקן, המחזיק ואינו לוחץ רק את החלק העליון של הגוף ואינו מגיע גם להמתן.
[האם זאת גרסה מוקדמת של חזייה? (ענבל)]
ג) השמלה שלמה, ולא מחלקה לחליקה ועצם השמלה כאשר לבשו לפנים, אך אינה נופלת כמו שק מלמעלה למטה, אלא תפושה על הירכים.


בשנים האחרונות פיתחתי עניין רב בתלבושות ממאות קודמות, וככל שאני מכירה יותר את פריטי הלבוש של פעם, כך אני מתקשה לדבר עליהם בעברית. שדות סמנטיים שלמים לא דוברו מעולם בעברית, והעיסוק בהם מקשה על מתרגמים כמוני כאשר אנחנו עוסקים בסוגי חרבות, בחבלים של אוניות מפרש ובתלבושות עתיקות. גם אם קיימות מילים עבריות כמו “לסוטה” הגדרותיהן במילונים השונים אינן זהות והן אינן מוכרות לציבור הרחב. חשוב מכל – כאשר הקוראים לוקחים לידם ספר בעברית חסרות המילים הספציפיות שיאפשרו להם לראות בעיני רוחם את הבגדים הספציפיים, בניגוד לקוראי האנגלית או הצרפתית שיזהו בקלות chemise או bodice.

להנאתכם מצורפת הכרזה “תלבושת אישה” משנת 1913. לחצו על התמונה כדי לעבור לאתר הספרייה הלאומית, שם אפשר להגדיל את הכרזה כדי לקרוא את שמות הפריטים ולמצוא מידע נוסף.

הרצאותי הקרובות

04/02/2018

אני שמחה להזמין להרצאותי הפתוחות לקהל הרחב בתקופה הקרובה. אשמח גם אם תזמינו אותי להרצות אצלכם: בספריה, בית ספר או אירוע פרטי. הפרטים המלאים כאן.

“קוספליי במנהרת הזמן” 1.3 בשעה 17:00, מכללת תלתן (העצמאות 65, חיפה).
תחפושת נפלאה יכולה להיוולד משלל מקורות – סרטים, דמויות היסטוריות, סדרות טלוויזיה וקומיקס וכל השילובים המפתיעים ביניהם. בהרצאה תכירו את שכבות הבגדים המפוארים מן העבר, כולל מחוכים, קרינולינות ועוד. אציג גזרות לתפירה עצמית, אתרי הדרכה ובלוגים של תופרות ושלל דוגמאות מרהיבות של תלבושות זוכות פרסים אשר משחזרות את העבר או יוצאות ממנו לעולמות חדשים.

(זהו נוסח מעודכן של ההרצאה שהעברתי באייקון 2017)
הכניסה ברכישת כרטיס יומי לכנס דורות 2018.

“מה תלבשו למסע בזמן?” 8.3 בשעה 19:30, בית השחמט (טאגור 26, תל אביב)
שמלות מרהיבות, קרינולינות רחבות, מחוכים הדוקים – איך לבשו אותם באמת, והאם רוב הנשים לא נשמו במשך מאות בשנים? אספר על ההיבטים המעשיים והפנטסטיים של הלבוש מן הרנסאנס ועד היום. על ריפודי ישבן ותחתונים (או היעדרם) ועל הקשר בין המצאת האופניים לזכות ההצבעה לנשים. הרצאה עתירת ציורים, דימויים וצילומים, החל מפריטים היסטוריים ועד לבגדים מופלאים שנוצרים בהשראת העבר בימים אלה ממש.

הרצאה במסגרת אירועי יום האישה, הכניסה חינם.

“מה תלבשו למסע בזמן?” 15.3 בשעה 17:00 מועדון א.ל.ה (דבורה הנביאה 8 רמת השרון 03-5406070)
שמלות מרהיבות, קרינולינות רחבות, מחוכים הדוקים – איך לבשו אותם באמת, והאם רוב הנשים לא נשמו במשך מאות בשנים? אספר על ההיבטים המעשיים והפנטסטיים של הלבוש מן הרנסאנס ועד היום. על ריפודי ישבן ותחתונים (או היעדרם) ועל הקשר בין המצאת האופניים לזכות ההצבעה לנשים. הרצאה עתירת ציורים, דימויים וצילומים, החל מפריטים היסטוריים ועד לבגדים מופלאים שנוצרים בהשראת העבר בימים אלה ממש.

הרצאה לכבוד יום האישה, מלווה בתערוכת צילומים של בגדים מתקופות שונות בחייהן של חברות המועדון, שיוצגו במקום.
הכניסה בתשלום בהזמנה מראש בטלפון 03-5406070 או במקום.

אתם מוזמנים להצטרף אלי לעדכונים ותלבושות בדף הפייסבוק “מה תלבשו למסע בזמן?”

לפיד בלילה

17/10/2017

יצא לאור בתרגומי בהוצאת כתר “לפיד בלילה” מאת סבה טהיר, ספר ההמשך של “הניצוץ שבאפר” (עריכת התרגום: יעל ינאי).
לאיה, אליאס והלן ממשיכים להילחם, לברוח, לרדוף ולחלץ במאבק מול כוחות האופל הטבעיים והעל-טבעיים באימפריה.

במהלך התרגום התכתבתי עם הסופרת, סבה טהיר. יש קטע בספר שבו אליאס נותן שם לילד ומסביר לו שמשמעותו בשפת הנוודים “מהיר”. סיפרתי לסבה שגם בעברית יש משמעות דומה למילה “טס” – מישהו או משהו שעף. היא שמחה מאוד לשמוע.

בקרוב יצא לאור באנגלית החלק השלישי בסדרה.
והנה קטע מהפתיחה:
“איך הם מצאו אותנו מהר כל כך?
מאחורי מהדהדות בקטקומבות צעקות כעס וחריקות מתכת. עיני מדלגות אל הגולגולות המחייכות לאורך הקירות. נדמה לי שאני שומעת את קולות המתים.
מהרי, הזדרזי, הם כאילו נושפים. אלא אם כן את רוצה להצטרף אלינו.
“מהר יותר, לאיה,” אומר מורה הדרך שלי. הוא נחפז לפני דרך הקטקומבות, השריון שלו מבריק. “נתחמק מהם אם נהיה מהירים. אני מכיר מנהרת בריחה שמובילה החוצה מהעיר. ברגע שנגיע לשם, נהיה בטוחים.”

לא כל דבר קוטפים

06/10/2017

כותבת האקדמיה ללשון העברית:

לרגל חג האסיף, אנו רוצים להציג בפניכם את העושר הנפלא של בציר השפה העברית באמצעות מבחר של מילים עבריות יפות המתארות את פעולות האיסוף החקלאיות השונות:
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
קציר – דגנים
בציר – ענבים
מסיק – זיתים
גדיד או גדיר – תמרים
ארייה – תאנים
קטיף – פירות שונים, למשל רימונים, פירות הדר

לאחרונה תרגמתי את ספרו האוטוביוגרפי של שמעון פרס, שנכתב באנגלית ויצא לאור בעברית בתוך זמן קצר בהוצאת “ידיעות אחרונות”. חשוב היה להקפיד שהנוסח העברי יבטא את שפתו העשירה והתקנית של הנשיא התשיעי של מדינת ישראל. לכן היה ברור שכאשר הוא מספר על התמרים הראשונים שאכל בארץ, המילה המתאימה היא “גדיד”.
גם כאשר הספר מביא דברים מפיהם של אנשים אחרים צריך היה להקפיד על התנסחויות מתאימות להם. מוזכר למשל פתק שהשאיר דוד בן גוריון לפרס לקראת סוף יום עבודה ארוך, והניסוח המתאים היה “אל תשכח לכבות החשמל” ולא “אל תשכח לכבות את האורות”.
הספר נמצא בימים אלה בתהליכי עריכה, אעדכן כאשר יצא לאור.

מלטזי, פורטוגלי, חיפני וג’ורדי

09/07/2017

לאחרונה תרגמתי ספר בישול, אתגר חדש ומעניין. בין השאר, הייתה שם רשימת הגדרות של מאכלים על פי מוצאם: לא רק צרפתי ואיטלקי אלא גם אזורים אזוטריים יותר. נזכרתי בעניין שהעסיק אותי בזמן תרגום הביוגרפיה של אלן טיורינג – איך הופכים שמות מקומות לתארים?
לעברית כמה אפשרויות של סיומות, שהפשוטה בהן היא הוספת צליל אי. כך יליד צרפת יהיה צרפתי. רשימת האפשרויות מופיעה באתר השפה העברית. כתוב שם, בין השאר, שגם הצורה “אמריקני” וגם הצורה “אמריקאי” מקובלות בעברית.

באנגלית יש שפע מדהים של יוצאי דופן בתחום זה. כאמור, התחלתי לחשוב עליו בעקבות אלן טיורינג, שלמד בבית הספר שרבורן ולכן הוגדר שירבורני (Shirburnian, Sherborne School). בהמשך חייו עבר למנצ’סטר, ואז הוא כבר נחשב Mancunian, על פי שמה הלטיני הקדום של העיר.
באנגלית קפריסאי יהיה Cypriot ויליד גלזגו יהיה Glaswegian, בהקבלה ליליד גאלווי שבאירלנד, שיהיה Galwegian. ומיהו ג’ורדי? יליד ניוקאסל, כינוי שנולד כשם גנאי אבל אומץ על ידי בני העיר בגאווה. בעיני הכי חמוד השם לבני ליברפול (כן, גם הביטלס) – Liverpudlian.
עוד דוגמאות והסברים לעניין תוכלו למצוא במאמר מקיף כאן (תודה על הקישור לאורי ברוק).

ועוד כמה דברים:
מפה של שמות מקומות מוזרים באנגליה
שמות תואר שנגזרו משמות אנשים
בתמונה – ציור קיר בבריסל, בלגיה