אבא שלי היה השנה סטודנט חרוץ באוניברסיטה הפתוחה. פרויקט הסיום שלו הוא סרטון בן חמש דקות: שילוב של סרטי משפחה שצולמו החל משנות השבעים ועד לקיץ 2008. בתחילתו רואים אותי, כתינוקת, נעמדת בכוחות עצמי בפעם הראשונה ממש. אחר כך יש קטעים נוספים שלי עם שני אחי הגדולים, שני ואורן, ובהקבלה אליהם צילומי וידאו של שני הבנים שלי, נמרוד ואופיר, שגם נשמעים בפס הקול.
אני גאה להציג בתודה ובאהבה את סרטו של תדי שגיב, צלם החצר:
יצא לאור בתרגומי בהוצאת אריה ניר “החיים הסודיים של אימא ללא הפסקה” מאת פיונה ניל.
לוסי סוויני, היא “אימא ללא הפסקה” ובמצב חירום מתמיד. הבלגן אצלה חוגג, החיים הם סדרה של קומבינות וכל רגע הוא הפתעה חדשה, ולא תמיד לטובה. היא לא תמיד זוכרת למה בעצם ויתרה על קריירה בתקשורת למען שלושה דרדקים – משגעים, כמובן, במלוא מובן המילה – ובעל-עם-פתיל-קצר, שלמרבה הפלא מחזיק מעמד וגם מחלק עצות חינם. ותזכירו לה בבקשה מה זה סקס.
לוסי ממש לא יכולה להתחרות באימא-מדהימה-מספר-1 שיש לה מספיק כסף לקנות את כל העולם, ולא עם אימא-אלפא שהילדים שלה מחונכים כמו שצריך. היא מאבדת כרטיסי אשראי כרונית, הכביסה כבר מציבה מצור על המטבח, הילדים משחקים בניתוחי מוח כמו בטלוויזיה ומורחים את הבית בקטשופ, ואחרי כל תלאות הבוקר היא מביאה את הילדים לבית-הספר כשהפיג’מה מציצה לה מתחת למעיל, וזה עוד לא הכול. יש לה גם חיים סודיים, ואי-אפשר עדיין לגלות לאן יתפתח הרומן ההזוי שלה עם-עקר-הבית-הסקסי.
אני אוהבת מאוד את הספר הזה, והרגשתי הזדהות רבה עם לוסי, הלהטוטנית שמתקשה להחזיק באוויר את כל הכדורים של חייה. כתבתי קטע נפרד על ההחלטות התרגומיות שעשינו בספר, והנה פרק לדוגמה (לחצו כאן לפרק אחר מ-Ynet):
שייך לנושא: משפחה, ספרים בתרגומי, תרגום, נכתב ע"י Inbal Saggiv
מה דעתך לכתוב תגובה ראשונה?
קישור ישיר לקטע הזה
נולד בקיוב, רוסיה, למשפחת גומלסקי. קיבל חינוך מסורתי ומודרני. בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז. עלה לארץ בשנת 1934 עם רעייתו, בטי לבית צ’סקיס. בתל-אביב נולד בנו, יהודה תדי (על שם תיאודור הרצל).
המשפחה עיברתה את שמה לשגיב – ראשי תיבות מן השמות שמואל גומלסקי יהודה בטי.
 |
על חוף הים בתל-אביב, עם תדי
כתובתם אז היתה : |
ב-1911 החל עבודתו העיתונאית. בקיוב, 1919, היה המו”ל של “די וועלט”, עיתון ציוני יומי ביידיש (עורך: מאיר גרוסמן). עבד בעיתונים רבים ביידיש, רוסית, גרמנית, צרפתית ואנגלית. השתתף בעיתון “הצפירה” וברוב עיתוני הארץ בתקופתו.
הנה קישור לקטע קודם שפרסמתי, ובו ציטוט מדבריו.
להמשך הקטע →
הקטע הבא לקוח מתוך “הלוחשת לתינוקות פותרת את כל הבעיות” מאת טרייסי הוג שתירגמתי להוצאת מטר, והוא קטע הומוריסטי שהכותבת מצאה באינטרנט. אהבתי את הקטע הזה כל כך, עד שנתתי אותו לאמא שלי, והיא הקריאה אותו לנמרוד, שהתגלגל מצחוק.
* יש להיוועץ ברופא לפני תחילת הדיאטה
יום ראשון
ארוחת בוקר: 1 ביצה מקושקשת, 1 פרוסת קלי עם ריבת ענבים. יש לאכול שתי חתיכות חביתה בעזרת האצבעות; לזרוק את השאר על הרצפה. לאכול נגיסה אחת מהפרוסה, למרוח את הריבה על הפרצוף והבגדים.
ארוחת צהריים: 4 צבעי פנדה (לא משנה הצבע), חופן תפוצ’יפס וכוס חלב (שלוש לגימות בלבד, לשפוך את השאר).
ארוחת ערב: מקל יבש, 3 מטבעות משני סוגים שונים, 4 לגימות ספרייט בלי גזים.
ארוחה קלה לפני השינה: לזרוק פרוסת קלי על רצפת המטבח.
להמשך הקטע →
בלי כוונה מוקדמת, אבל מתוך צירוף מקרים מוצלח, תירגמתי עבור הוצאת מטר שני ספרי הדרכה לטיפול בתינוקות בחודשים שלפני ואחרי הלידה של אופיר.
אחרי התמחות של למעלה משלוש שנים כקוראת ספרות הורים (אה, כן, וגם אמא 
) בזכות נמרוד, היתה לי בקיאות רבה בחומר והעבודה היתה קלה ומהנה כאחת. אפילו היתה בה מעין חזרה מקדימה לקראת השלבים הראשונים של הטיפול בתינוק, שאותם נוטים לשכוח. להמשך הקטע →
סבי, שמואל שגיב, היה איש ספר, עיתונאי, עורך ומתרגם. הוא תרגם לעברית מצרפתית, אנגלית ורוסית. לצערי, לא זכיתי להכירו, ואפילו לא ידעתי שהיה מתרגם לפני שהתחלתי לתרגם בעצמי. בארון הספרים בבית הורי היו כמה ספרים שתרגם, ולפני שנים מספר התרגשתי למצוא עותקים חדשים של שניים מהם בדוכן בשבוע הספר.
במוסף “תרבות וספרות” של עיתון הארץ פורסם בשנת 2006 קטע מביקורת שכתב על ש”י עגנון:
להמשך הקטע →
חלק מהזכויות שמורות © ענבל שגיב, מתרגמת
