logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

ברוכה הבאה, קטנה

10/04/2009

אוסף הקישורים האביבי מובא אליכם בחסות נגה אמה נקדימון (26.01.2009).

נגה

    עד כמה המין הדיקדוקי של שמות עצם משפיע על תפיסתנו את העצמים עצמם? מסתבר שדוברי שפות שונות מתייחסים אחרת לעצמים זהים, בהתאם למינם הדקדוקי בשפת האם.
    למתרגמת אביגיל בורשטיין יש בלוג חדש ומעניין.
    ואילו דן בורנשטיין מליבריסטאן מציע רעיון מהפכני: לקרוא ספרים בעת הארוחה, ולא עיתון. יש לו גם פתרון לבעייה הטכנית הכרוכה בהצעה.
    בחור אנגלי אחד, שהצליח לא לראות עד עכשיו את “מלחמת הכוכבים”, נכנע ללחץ הקהל. הוא מתאר במאמר משעשע את החוויה.
    הישמרו מתוכנות תרגום: יש מסעדה סינית בשם TRANSLATE SERVER ERROR; ושלט דרכים בוולשית שאומר בעצם “אני לא במשרד, נא לשלוח חומר לתרגום”.

קתרין מארגון

25/03/2009
קתרין מארגון יצא לאור בתרגומי בהוצאת אופוס “קתרין מארגון” מאת פיליפה גרגורי. זהו ספר נוסף בסדרת הרומנים ההיסטוריים מן המאה השש-עשרה, שהמפורסם בהם הוא “בת בולין האחרת“. והפעם – סיפורה הדרמטי של קטלינה מארגון, היא קתרין, אשתו הראשונה של הנרי השמיני.

מן הכריכה האחורית:

קתרין מארגון נולדה בשם קטלינה, האינפנטה הספרדית, בת למלכי ספרד הצלבנים. בגיל שלוש היא מאורסת לנסיך ארתור, בנו של הנרי השביעי, יורש העצר של אנגליה, ומחונכת להיות נסיכת וויילס. היא יודעת כי נועדה למשול בארץ רחוקה, רטובה וקרה.
אמונתה עומדת למבחן עם בואה לארצה החדשה, כאשר חותנה המיועד מקדם את פניה בעלבון חמור; ארתור נראה בעיניה לא הרבה יותר מילד; האוכל מוזר והמנהגים גסים. אט-אט היא מסתגלת לחצר המלוכה של בית טיודור, החיים כאשתו של ארתור הופכים להיות נסבלים יחסית, ובשידוך המאולץ מתפתחת במפתיע אהבה עזה וחמה.
אבל כאשר הצעיר הלמדן מת, היא נאלצת ליצור בעצמה את עתידה: איך תוכל עכשיו להיות למלכה ולייסד שושלת? רק בדרך של נישואים לאחיו הצעיר של ארתור, הנרי העליז והמפונק. אביו וסבתו מתנגדים; הוריה רבי-העוצמה אינם מסוגלים להועיל. אבל קתרין היא בתה של אמה עזת הנפש, ואין סייג לרוח הקרב המפעמת בה. היא תעשה הכול כדי להשיג את מטרתה; גם אם לשם כך עליה לשקר את השקר הגדול מכול ולדבוק בו כל חייה.

פיליפה גרגורי מוכיחה פעם נוספת שמאחורי פניה המוכרות לכאורה של ההיסטוריה שוכן סיפור מדהים: סיפורן של נשים לוחמות המעצבות את עתידה של אירופה, סיפורם של גיבורים מכובדים הטועים טעויות חמורות, וסיפור אהבה לא נודע המשנה את גורלה של ארץ שלמה.

לקריאת פרק לדוגמה (קובץ PDF) לחצו כאן

מאה

15/01/2009

בסוף שנת 2008 גמרתי לתרגם את הספר המאה. מספר יפה ועגול, על המדפים הוא בערך שני מטר רץ :-). הנה קישור לרשימה המלאה של ספרים שתרגמתי ויצאו לאור עד כה. זאת הזדמנות טובה לסיכום ביניים וכמה נתונים ואנקדוטות.
התחלתי לתרגם בשנת 1993, עבור הוצאת שלגי. הספר הראשון שתרגמתי היה בלש בריטי:
“הרצחת וגם ירשת” מסדרת “המפקח ווקספורד חוקר” מאת רות רנדל.
בשנים הבאות תרגמתי להוצאת שלגי ספרי מתח, מדע בדיוני, רומנים רומנטיים, עיבודים של סרטי קולנוע, ועוד. נהניתי במיוחד מספריה של סוזאן אייזקס (“לילי ווייט”, “ניצוץ באפילה”, “פסים וכוכבים”). הספר הפופולרי ביותר שתרגמתי בתקופה ההיא היה “האפיפיורית יוהנה“, והוא מֻכָּר ונמכר עד היום.
מאז תרגמתי עבור הוצאות ספרים רבות, ביניהן: דביר, כנרת זמורה ביתן, מטר, אופוס, כתר, ההוצאה לאור של אוניברסיטת חיפה, גורדון, גרף, אריה ניר, ידיעות אחרונות.
הרבה פעמים שואלים אותי כמה זמן לוקח לתרגם ספר. התשובה תלויה כמובן באורך הטקסט ובמורכבות שלו. הממוצע שלי הוא כמאתיים עמודים לחודש, בספר שאין בו בעיות מיוחדות או תחקיר עמוק ורחב. כך שספר ממוצע לוקח בין חודש לחודשיים.
הספר הקצר ביותר שתירגמתי הוא “כלב טוב שלי” מאת אנה קווינדלן; הארוך ביותר: “עיר הבקיע” מאת אלסטר ריינולדס (כ-750 עמודים בעברית, בשני כרכים). הנמוכים ביותר הם “האוניברסיטה הקטנה” ו”נגיעות אחרונות” – 17 ס”מ, ואילו הגבוה ביותר הוא “נאומים ששינו את העולם” – 27.5 ס”מ.
תירגמתי עד היום 15 ספרי מדע בדיוני ופנטסיה; שני ספרי נאומים (“פניני נובל”, “נאומים ששינו את העולם”); ספרים בתחום הבריאות והרפואה (“נאבקות למען עתידנו”, “בריאות טובה לשנים ארוכות”, “צעירים לנצח”); ספרי ניהול ועסקים (ביניהם “כלבי מכירות”, “מי ינהל את הממלכה”, “אני בע”מ”, “הבטחת קיימת”, “מודיעין בעולם העסקים”); ועוד רבים. כרבע מהספרים הם ספרי עיון (חשבתי שיותר, כנראה כיוון שרובם מן השנים האחרונות), והשאר סיפורת.
כשהתחלתי לתרגם הייתי סטודנטית באוניברסיטת תל-אביב, ונעזרתי בספריותיה כדי לבדוק נתונים ופרטים. היו לי דפים מלאים מונחים ושמות והייתי תופסת כל מיני אנשים בעלי ידע מתאים ומציקה להם בשאלות. האינטרנט שינה לחלוטין את דרך ההתנהלות, והיום אני עושה את רוב הבירורים בגלישה תוך כדי עבודה. ברוב התחומים גם המומחים נגישים בדואר אלקטרוני. באחד הספרים האחרונים שהגשתי היו למעלה ממאתיים הערות עם הפניות למראי מקום באתרים שונים. אני גם אוהבת מאוד את הקשר והסיוע ההדדי שמתרחשים בין מתרגמים בפורומים.

ובונוס לסיום – סרטון מקסים ומלא אהבת ספרים: This is where we live.

נאומים ששינו את העולם

07/11/2008
נאומים ששינו את העולם יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “נאומים ששינו את העולם – הנאומים, הסיפורים והאנשים מאחורי הרגעים שעשו היסטוריה” מאת רוזלינד הורטון וסלי סימונס. בספר שישים נאומים חשובים ומעוררי מחשבה משלל תקופות ומרחבי העולם, כולל מדינת ישראל. כל נאום מלווה בביוגרפיה קצרה של הנואם ובהקדמה המסבירה את הרקע ההיסטורי של הנאום, מה חשיבותו ומה התרחש כתוצאה ממנו.
זה הספר הראשון בסדרת “משני עולם” בעריכת אורן נהרי שבה עתידים להופיע גם “נשים ששינו את העולם”, “מסעות ששינו את העולם” ו”ימים ששינו את העולם”. ב-Ynet התפרסם ראיון עם אורן נהרי, ובו הוא מסביר, בין השאר, את השיקולים שהנחו אותו בבחירת הנאומים שנוספו למהדורה העברית.

בינתיים, נוסף לעולם נאום מרשים חדש. “הארץ” מביא תרגום לעברית של נאום הנצחון של ברק אובמה (לא צוין שם המתרגם) והנה קישור לוידאו וטקסט של המקור.
תרגום של נאומים הוא אתגר מיוחד. בעבר תרגמתי את הספר “פניני נובל“, ובו מבחר נאומים של כלות וחתני פרס נובל לספרות. התרגום מבקש לשמר בעברית את ה”קול” הייחודי לנואם, והכורח הזה מצמצם את הגמישות בניסוח. הנאמנות לניסוחים ודימויים מקוריים והתייחסויות ספציפיות של הדובר הכרחית, גם אם אינם מקובלים בשפת היעד. מצד שני, חשוב לא פחות לשמר את הרושם שהנאומים אמורים לעשות על הקהל – עליהם להיות מובנים, מרשימים ומשכנעים כפי שהיו במקור.
בזמן העבודה על הספר פרסמתי רשימת קישורים לתרגומי נאומים שונים, והיא נמצאת כאן. ואילו כאן כתבתי על סוגיית האמינות בהסתמכות על מקורות קודמים. נואמים נוטים לצטט את דבריהם וכתביהם של אחרים, ועל זיהוי ציטוטים ומציאת תרגומים קודמים שלהם כתבתי כאן.

הנה שני נאומים מתוך הספר. להמשך הקטע →

החיים הסודיים של הדבורים – הסרט

25/10/2008
החיים הסודיים של הדבורים החיים הסודיים של הדבורים - הסרט

לא הפתיע אותי במיוחד לגלות שרב המכר “החיים הסודיים של הדבורים” מאת סו מונק קיד הפך לסרט קולנוע, שהקרנותיו החלו בימים אלה בארצות הברית. התרגום שלי לספר יצא לאור בהוצאת “כנרת” בשנת 2004.
עלילת הספר מתרחשת בדרום הגזעני של ארצות הברית בשנות השישים הסוערות. לילי, נערה לבנה מיוסרת, בורחת מהבית ומוצאת את עצמה בחברתן של נשים שחורות מופלאות המשככות את כאביה בדבש ארגמני.
תרגום הספר הזה היה מקרה נדיר שבו יזמתי שינוי בפרט משמעותי בספר. באנגלית שמה של אמה המנוחה של לילי הוא דבורה, והוא מתקבל כרמיזה עדינה בתוך מארג ההתייחסויות השונות לדבורים, כוורות ודבש. למעשה, חלק גדול מהקוראים ככל הנראה לא מבין אותו ולא מתייחס אליו. בעברית, לעומת זאת, השימוש בשם הזה בוטה ממש. הצגתי את הבעייה בפני הסופרת והיא אכן בחרה עבור הנוסח העברי של הספר את השם דיליה.

שאלה של אמינות

27/09/2008

או: צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה.

בימים אלה אני מתרגמת ספר שעוסק באירועי מפתח שונים לאורך ההיסטוריה. כאשר יצא לאור, וישב על מדפים בספריות פרטיות וציבוריות, אנשים יראו בו מקור מוסמך, בדומה לצורה שבה אני מסתמכת היום על ספרי עיון קיימים. אבל האם באמת אפשר לסמוך עליהם? על כולם?
כבר הבאתי בעבר קטעים מתוך מכתב שכתב סבי, שמואל שגיב. הוא מתלונן על טעויות שנכנסו בשלבי העריכה לתרגום שלו לספר “יקטרינה הגדולה”. למשל זאת: “ברוסיה, כמו, להבדיל באלף אלפי הבדלות, בישראל לא היה “קנצלר”. לכן השתמשתי במילה “ראש ממשלה”. מה שאין כך בספר.” במקרה הזה אני סומכת את ידי על דבריו של סבא, שעל פי מולדתו (רוסיה) והשכלתו (סורבון) אין לי ספק שהיה בקיא בחומריו של הספר בו מדובר. אבל יש כאן הוכחה נוספת לבעייתיות – הרי אם הייתי לוקחת את הספר המודפס כמקור בר-סמכא הייתי עלולה לדלות מתוכו טעויות שנכנסו בשלבי העריכה!
ומה לגבי ספרים אחרים? האם האנשים שתרגמו (או כתבו) אותם לפני שלושים, עשרים ועשר שנים היו כולם חכמים ובקיאים להפליא? והרי המקורות שעמדו לרשותם מעטים בהרבה מאלה שעומדים לרשותי היום, בעידן הרשת הכלל עולמית, ממש בקצות האצבעות. להמשך הקטע →

צעירים לנצח

23/09/2008

צעירים לנצח
יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “צעירים לנצח – מדריך להאטת ההזדקנות ולהארכת משך חיינו הבריאים והפעילים” מאת ד”ר סנג’י גופטה.

מן הכריכה:

צעירים לנצח הוא מדריך פורץ דרך להאטת ההזדקנות ולהארכת משך חיינו הבריאים והפעילים הרבה מעבר למה שחשבנו שיתאפשר לנו אי פעם. חיי נצח נמצאים ממש בהישג ידנו הודות למחקר המדעי המתקדם ולפריצות הדרך הרפואיות המדהימות המתרחשות בקצב מסחרר. בספרו צעירים לנצח ד”ר סנג’י גופטה, נוירוכירורג והפרשן הרפואי הראשי של רשת CNN, משלב בין תיאורים דרמטיים של תגליות מדהימות ברחבי העולם לבין עצות חיוניות שיעזרו לכם לזכות בבריאות מצוינת ובאריכות ימים.

הדברים שגילה ד”ר גופטה פרובוקטיביים ולעיתים אפילו סותרים את האמונה הרווחת. לדוגמה, האם ידעתם שהסוד לחיים ארוכים יותר הוא לאו דווקא לאכול טוב, אלא לאכול פחות? שייתכן מאוד שתוספי המזון שאתם נוטלים הם בזבוז כסף? ששגרת פעילות גופנית פשוטה וקלה יכולה להאריך את החיים?

ד”ר גופטה גם חוזה התקדמות מדעית מופלאה שתחולל מהפכה בבריאותנו בזמן הקרוב, כגון טיפול באמצעות תאי גזע שיהפוך את המחלות הניווניות לנחלת העבר, ופיתוחים בתחום הריצוף הגנטי והננוטכנולוגיה שישנו לחלוטין את חוויית ההזדקנות שלנו.

בספרו משנה-החיים ד”ר סנג’י גופטה מחולל מהפכה באופן החשיבה שלנו על ההזדקנות ומגלה סודות שיעזרו לנו לחיות חיים בריאים יותר במשך שנים ארוכות.

התחום שבו עוסק הספר מקביל לזה של בספר “בריאות טובה לשנים ארוכות” מאת ד”ר אנדרו וייל שתרגמתי בעבר (הנה ציטוט של קטע, דווקא לא אופייני, מתוכו). “צעירים לנצח” קריא מאוד, תמציתי וברור, ובעיקר מלא שכל ישר.
לחצו כאן לקריאת ראיון עם המחבר.

כלבי מכירות

17/09/2008

כלבי מכירות
יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “כלבי מכירות” מאת בלייר סינגר.
זהו הספר הראשון בסדרת יועצי “אבא עשיר” ומצורפת לו הקדמה מאת רוברט קיוסאקי, מחבר סדרת רבי-המכר ” “אבא עשיר – אבא עני” .
**המעוניינים בספר מתבקשים לחפש אותו בחנויות יד שניה. אני לא מוכרת אותו.**

שיטת “כלבי-מכירות”:

* תציג לך חמישה גזעים של כלבי-מכירות!
* תחשוף לפניך את הכישורים הפשוטים אבל הקריטיים ששליטה בהם תניב הכנסות, קשרים עם אינספור קונים רציניים ומכירות לאורך כל החיים.
* תלמד אותך כיצד לזהות את ה”גזע” שאליו אתה שייך, ולנצל את התחומים שבהם אתה חזק
* תפרט את השלבים ליצירת השפעה והשראה אצל כל קבוצת אנשי מכירות עד שיהיו ללהקה מסתערת של כלבי-מכירות אלופים
* תלמד אותך איך להפחית את ה”מאמץ” ולהגדיל את ה”תוצאות” במכירות

הירח הקר

02/09/2008

הירח הקר
יצא לאור בתרגומי בהוצאת אופוס “הירח הקר” מאת ג’פרי דיבר.

בליל דצמבר קפוא, בעוד ירח מלא מרחף בשמים השחורים מעל ניו יורק, נרצחים באכזריות שני אנשים – ואת ייסורי גסיסתם הארוכים מציינים כרטיסי ביקור מצמררים: שעונים בעלי פני ירח, המונים בתקתוקם את הדקות האחרונות של הקורבנות עלי אדמות. רציחות נוספות מתוכננות, ולמשטרה יש שעות ספורות בלבד לעצור את השען המבריק בעל לב הקרח, שהאובססיה שלו לזמן מניעה אותו לתכנן את הטבח בדיוק של שעון משובח.
בראש צוות החוקרים עומד לינקולן ריים, בלש לשעבר במשטרת ניו יורק. תאונת עבודה הושיבה אותו בכיסא גלגלים, משותק בכל איברי גופו כמעט. במעבדת הזיהוי הפלילי שהקים בביתו עובדים איתו השוטרת המסורה אמליה זקס, הבלש העיקש לון סליטו, טכנאי המז”פ מל קופר ואחרים.

כתיבתו המהירה של ג’פרי דיבר מוליכה אותנו בזמן אמת כמעט בנבכי חקירת הרצח הזאת. נפתולי העלילה מגלים לנו כי ייתכן שהשען איננו מטורף רצחני, אלא נבל מתוחכם הרבה יותר משאפשר להעלות על הדעת.

ג’פרי דיבר הוא בין השאר עיתונאי, זמר ועורך דין. ספריו הופיעו בכמה מרשימות רבי-המכר בעולם. ספריו נמכרים במאה וחמישים מדינות ומתורגמים לשלושים וחמש שפות. ספרו אספן העצמות היה הבסיס לסרט של אולפני יוניברסל בכיכובם של דנזל וושינגטון ואנג’לינה ג’ולי.

לחצו כאן לקריאת הפרק הראשון ,כאן לביקורת וכאן לביקורת נוספת.

כמה דברים שאנשים לא יודעים על תרגום

04/07/2008

תוספת
זמן קצר אחרי שכתבתי את הפוסט הזה התפרסמה במוסף “ספרות ואמנות” של עיתון הארץ מסה מאלפת על התרגום: מאזני המתרגם, מאת ואלרי לרבו, בתרגום של דורי מנור. הנה קטע קצר, וכדאי מאוד לקרוא את כולה:

באחת מכפות המאזניים אנחנו מניחים, אחת אחת, את מלותיו של הסופר. בכף השנייה אנו שוקלים, בזו אחר זו, מספר בלתי מוגבל של מלים השייכות לשפה שאליה אנו מתרגמים את הסופר. ואנו מחכים לרגע שבו תהיינה שתי הכפות מאוזנות.

יעל סלע-שפירו מציגה 7 מיתוסים על תרגום, ומסבירה איך יכולים המתרגמים להתמודד איתם. למשל, “מיתוס מספר 1: כל מי שיודע עוד שפה יכול לתרגם. האמת: דובר שפה יכול אמנם לתרגם, אך רק מתרגם מקצוען עם השכלה רלוונטית יכול לתרגם כהלכה.”
או כמו שצריך לומר שוב ושוב , כי אנשים לא תמיד יודעים: תרגום הוא מקצוע.
אבל כנראה יש הבדל בגישה בין התחום העסקי, שאליו יעל מתייחסת בעיקר, לבין התרגום הספרותי. כי האמת היא שברוב המקרים, התגובות שבהן אני נתקלת דווקא מעריצות. הן נעות בין השאלה התמימה “אז את צריכה לקרוא את כל הספר בשביל זה?” (כלומר, בשביל לתרגם אותו. כן, ויותר מפעם אחת) לבין “וואו, לתרגם ספר שלם! זה בטח מתיש” (מפי מוכר נחמד בחנות הספרים, תוך כדי פריקת ארגזי ספרים) ו”את צריכה לשבת כל היום מול המחשב, בבית לבד?!” (תגובה אופיינית של בעלי מקצועות פעילים וחברותיים יותר, למשל מדריכת הפילאטיס המצוינת שלי).

לפני כמה ימים שאל אותי נמרוד (בוגר טרי של כיתה א’) איך אני מתרגמת מאנגלית לעברית, והרי באנגלית יש 26 אותיות ואילו בעברית 22 בלבד. בגלל חוסר הבנה יש אנשים (מבוגרים בהרבה מנמרוד) שחושבים שתרגום הוא פשוט החלפה של מילה בשפת המקור במילה בשפת היעד. האמת היא, כמובן, שתרגום טוב עובד ביחידות גדולות בהרבה. משפט הוא יחידת המשמעות המינימלית, וכשמדובר בספרות עדיף לעבוד על פסקאות שלמות. וכמובן, יש לפעמים גם עניינים שפתרונם דורש התייחסות לספר כולו, כמו בדוגמה האהובה עלי במאמר “תרגיל בתרגום אופטימלי“.

חגית רוזנס מפנה לקטע מרתק בעיני באתר של הסופרת מג קאבוט. קאבוט כתבה כבר למעלה מחמישים ספרים לילדים, נוער ומבוגרים, רבים מהם רבי-מכר. “יומני הנסיכה” שלה גם עובדו לסרטי קולנוע. ספריה מתורגמים לשפות רבות ויוצאים לאור במדינות שונות ברחבי העולם. כיוון שכך, היא מספרת, לפחות פעם בשבוע מגיעה לביתה חבילה של ספרים פרי עטה בשפה זרה כלשהי, ולעיתים קרובות פשוט אין לה מושג באיזה ספר מדובר. קאבוט מציגה כריכות של כמה וכמה ספרים כאלה (כולל בעברית) ומשתפת את קוראי הבלוג שלה בתהיותיה לגביהם. האמת שהגישוש באפלה של קאבוט הפתיע אותי, כיוון שבדף זכויות היוצרים של ספר אמור להופיע שמו המקורי. כך הדבר לפחות בספרים שיוצאים לאור בישראל, אבל יכול להיות שבארצות אחרות אין הקפדה על העניין. קשה לי להאמין שהיא לא ניסתה לפחות לבדוק בתוך הספרים.

מי שלכאורה אמור לדעת הרבה ככל האפשר על ספרות ועל תרגום הוא מבקר הספרים. ביקורת שלילית ולוקה בחסר על ספר מתורגם עוררה דיון מעניין בפורום תרגום ועריכה בנענע: מהם הקריטריונים הדרושים לכתיבת ביקורת על תרגום? עד כמה משמעותית העובדה שהמבקר בדרך כלל לא נחשף לטקסט בשפת המקור, אלא רק לתרגום? האם תרגום מתווך (תרגום של תרגום) הוא פשע תרבותי? ומתי הוא נסלח? דיון על ביקורת אחרת עוסק בטקסט בשפה נוספת המשולב בספר, ואיך להתמודד איתו בתרגום – במקרה זה דיאלוגים בצרפתית בתוך ספר שתורגם מאנגלית לעברית. ראוי לציין שאגודת המתרגמים בישראל הפיצה לפני חודשים מספר “קווים מנחים למבקרי ספרות מתורגמת“.

מי שכן יודע לא מעט על עולם הספרות והספרים הוא דן בורנשטיין, בעל הבלוג המעניין ליבריסטאן. וגם רוני שני, עיתונאית ובעלת הבלוג “ברמה העקרונית” כותבת מתוך עניין וידע על תחום התרגום הספרותי בארץ (גם התגובות מעניינות).

מקבץ לכבוד שבוע הספר

06/06/2008

במוסף הספרים של ידיעות אחרונות התפרסם היום קטע שכתבתי למדור “שפה זרה” על קורי דוקטורוב. הנה סריקה שלו:

דוקטורוב בידיעות אחרונות

לכבוד שבוע הספר מספר רני גרף איך זה להיות מו”ל עצמאי, ואילו גילי בר-הלל מספרת על חוויות מן הדוכנים. אחרי קריאה אני מצטרפת להמלצות על ספרם החדש והמלהיב “פרסי ג’קסון וגנב הברק” מאת ריק ריירדן בתרגום מצוין של יעל אכמון.

חדשות טובות למתרגמים ולמקצוע התרגום – פרס גפן של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה יוענק השנה גם בקטגוריית התרגום הטוב ביותר לעברית, בשיתוף עם אגודת המתרגמים בישראל. עם זאת, זה עלול לערער את מעמדי כחברה היחידה בשתי האגודות גם יחד :-).

באירוע החודש של אגודת המתרגמים ידברו ד”ר ניצה בן ארי על מתרגמים כגיבורי סיפורת, והסופר היהודי-אמריקאי טוד חזק-לואי על ספרו “משימתו של המתרגם הזה”.

באתר החדשות של הוצאות כנרת-זמורה-ביתן דביר מתפרסם ראיון מרתק עם המתרגם ניר רצ’קובסקי (ראיין סמי דואניאס למגזין “טיים אאוט”).

פוסט מעניין של חגית רוזנס על הפרסומת של טמבור.

חג שמח!

נגיעות אחרונות

30/05/2008

נגיעות אחרונות

יצא לאור בתרגומי “נגיעות אחרונות” מאת דיאנה קיציס בהוצאת ידיעות אחרונות.

ג’סי הולץ היא שחקנית משנה בחיים של אחרים, וטוב לה ככה, תודה רבה. היא שמחה למלא את תפקיד החברה התומכת של ססיל היפה והכריזמטית, מפנטזת על קריירה כמעצבת פנים אבל תקועה כבר שנים באותה העבודה, ובכל הנוגע לגברים כבר מזמן התרגלה לשמוע: “זה לא את, זה אני”.

אלא שחייה של ג’סי מקבלים תפנית חדה כשססיל נהרגת בתאונה טרגית. בצר לה היא פונה אל האדם היחיד שמבין: האלמן הצעיר, זאק. הוא שמח לבלות בחברתה, וזה טוב, וג’סי מתחילה ליהנות מחברתו, וזה… רע? רגע… יכול להיות שהיא מתאהבת?

נגיעות אחרונות הוא ספר עדין, מצחיק וממכר העוסק ברומן אסור, באובדן, ברגשות אשם ובקשרים הסבוכים שמחברים – ומפרקים – חברויות קרובות.

פרק לדוגמה באדיבות ההוצאה:

קצת פרופורציות
כשזָאק התקשר והודיע לי שהחברה הכי טובה שלי, סֶסִיל, הייתה מעורבת בתאונת דרכים – מונית התנגשה חזיתית במכוניתה בבוורלי בולבארד – ישר דמיינתי בראש התנגשות מכוניות לפני הסניף החדש של רשת החנויות עיצוב לכל כיס, במקום שבו הייתה פעם חנות האקווריומים. טעיתי. מסתבר שהתאונה התרחשה קרוב יותר לצומת לַה-בְּרִיאֵה, לא רחוק ממסעדת הקארי שאליה היינו הולכות לפעמים, ססיל ואני, כדי לשתות בירה קפואה ולאכול כיסוני סמוסה ממכרים. תיארתי לעצמי שיעלה כמה אלפים לתקן את המכונית של ססיל ושאולי היא עצמה תסבול מזעזוע מוח. במקרה כזה אני אקח כמה ימי חופשה מהחנות לעיצוב הבית שבה אני עובדת ואשים לה רטיות קרות על המצח עד שמצבה ישתפר. שוב, טעיתי. המכונית של סֶס נמעכה פנימה כמו פחית שתייה שדרכו עליה. ססיל אושפזה במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים סידרס-סיני, ושכבה שם כמו קופסת אוכמניות חבוטה.
להמשך הקטע →

האפיפיורית יוהנה

25/05/2008

האפיפיורית יוהנה
את הספר “האפיפיורית יוהנה” מאת דונה וולפולק-קרוס תירגמתי עבור הוצאת נירם והוא יצא לאור בעברית בשנת 1998. למיטב ידיעתי זה הפופולרי מבין הספרים שתרגמתי, והוא נמכר יפה מאז ועד היום, הישג נדיר בשוק הספרים התזזיתי בארץ, שבו רבי-מכר נמוגים מעל המדפים תוך חודשים ספורים.
“האפיפיורית יוהנה” זוכה לאהדה רבה אצל קוראים (בעיקר קוראות) ומדי פעם מגיעות אלי ביקורות ותגובות עליו, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף, רובן חיוביות. התלונה השכיחה ביותר כלפי היא הקושי להבין את הלטינית והמילים הזרות בספר. על כך אני עונה שזה המצב גם בטקסט המקורי באנגלית, וגם שם הן אינן מובנות לכל הקוראים.
בעקבות תרגום הספר ובמסגרת לימודי בתוכנית מחקר התרבות באוניברסיטת תל-אביב כתבתי עבודה סמינריונית שהשוותה בינו לבין ספר אחר, שהשתמש בסיפורה של האפיפיורית ממין נקבה למטרה שונה למדי. מציאת הקובץ במחסן היא הזדמנות טובה לפרסם אותה כאן:

שתי אפיפיוריות: השפעת הרקע התרבותי והמטרות החברתיות של שני סופרים על האופן שבו פירשו והציגו סיפורים המבוססים על פרטים זהים
להמשך הקטע →

כלב טוב שלי

17/04/2008

כלב טוב שלי
יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “כלב טוב שלי” מאת אנה קווינדלן.
הסופרת, כלת פרס פוליצר, כותבת על בּוֹ, הלברדור רטריבר השחור האהוב שלה, ומתארת
בתבונה ובהומור כיצד נראו חייה וחיי משפחתה לצידו. בטקסט הנוגע ללב משולבות תמונות רבות של כלבים נאים, בו ואחרים. אני ממליצה על הספר לאוהבי כלבים ואדם כאחד.

הנה קטע ממנו:

כלבים אינם מדברים ואינם מתחצפים, וזה חלק מהקסם שלהם בעידן מילולי יתר על המידה, וככאלה הם מתמסרים בלי מאמץ ועד בלי די להשלכות מהסוג הזה. וכזו היא גם השפעתם, הגלויה במהותה. מעולם לא היה עולה על דעתי להניח שלחתול ולי יש שני לבבות הפועמים כאחד; לחתול יש עיני ענבר צרות ושפה עליונה מצולקת, והלך רוחו השכיח ביותר הוא שאט נפש או אדישות. כאשר הוא מתכרבל סביב קרסולי הוא מביע רעב, לא חיבה. זה מוצא חן בעיני אצל חתולים; הם קלינט איסטווד של עולם חיות המחמד. כלב שיושב לצדך משתוקק לחברה; חתול עושה לך טובה. בגלל זה כשאומרים “שב!” חתול קם ויוצא מהחדר בזעף. רוב הכלבים מתיישבים על אחוריהם, רוטטים קלות, ועיניהם הזכות ננעצות בעיניכם.

בסופו של דבר, מערכות היחסים שבני אדם יוצרים עם כלבים הם אלו שהם מַשלים את עצמם שיהיו להם עם אנשים אחרים. כשאנחנו צעירים מאוד זה הקשר השיתופי המושלם שאנחנו מאמינים באמת ובתמים שיהיה לנו עם אהוב או אהובה; כשאנחנו מבוגרים יותר, זאת הסימביוזה שאנחנו מצליחים לגרום לעצמנו להאמין שתמיד תהיה לנו עם הילדים שלנו. אהבה ללא תנאים, תשומת לב בלתי מעורערת, ידידות בלי שום ספקות או ביקורת. פעם ראיתי כרית שעליה הכיתוב: הייתי רוצה להיות האדם שהכלב שלי חושב שאני. זה פחות או יותר העניין.

ועל כן התכונות שאנחנו מייחסים לכלבים שלנו, הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו עליהם הם, ברמה מסוימת, הסיפורים שלנו.

לקריאת פרק לדוגמה באתר ההוצאה.

אני בע”מ

14/04/2008

אני בע”מ
יצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר “אני בע”מ” מאת הארי בקווית וכריסטין קליפורד בקווית.
הספר הוא מדריך לשיווק עצמי שטענתו כי הדבר החשוב ביותר שעליכם להציג ולמכור הוא אתם עצמכם, ולא משנה אם הקהל שלכם הוא לקוחות או המעסיק. הוא כתוב בקטעים קצרים וקריאים מאוד, בהתאם לאחת ההמלצות המופיעות בו: “בתוך כל מִזכר שמן יש מִזכר רזה שרוצה להיחלץ מתוכו, וקורא שהיה רוצה שזה יקרה.”

הנה כמה קטעים מתוך הספר, ובהם כמה נקודות למחשבה:

היזהרו ממחפשי מציאות
אילוּ הקונים הרגישים למחיר היו מתמקחים על המחיר בלבד, יכול להיות שהיו לקוחות פוטנציאליים טובים.
לרוע המזל, רוב הקונים הרגישים למחיר מתמקחים על הכל. הם רוצים לקבל את הסחורה יותר בזול, אבל הם רוצים יותר.
זה גוזל זמן. זה גם מכביד על הסבלנות, מפחית את ההנאה מן העבודה, ומצמצם את שולי הרווח. אם מצרפים את כל העלויות האלה, החסרונות פעמים רבות גדולים מן היתרונות.

היזהרו מן הקונה לפי מחיר.
להמשך הקטע →