אוניברסיטת תל-אביב

הפקולטה למדעי הרוח על-שם לסטר וסאלי אנטין

בית הספר למדעי התרבות על-שם שירלי ולסלי פורטר

תכנית הלימודים במחקר התרבות

 

 

 

 

 

מדע בדיוני בישראל

 

 

 

חיבור זה הוגש כעבודת גמר לקראת התואר

"מוסמך אוניברסיטה" –M.A. באוניברסיטת תל-אביב

 

 

 

על-ידי

ענבל שגיב-נקדימון

 

העבודה הוכנה בהנחיית

פרופ' גדעון טורי

 

יוני 1999

 

ניתן למצוא את העבודה ב:http://members.iol.co.il/Saggiv

 

תוכן העניינים

תוכן העניינים                                                                                                                      2

תודות                                                                                                                                6

תקציר                                                                                                                                7

מבוא - המדע הבדיוני בישראל כמקרה של מגע בין תרבויות                                                         12

הגדרת עבודה של המדע הבדיוני                                                                                            15

מונחים המשמשים בעבודה זו                                                                                        21

מד"ב ז'אנר (Genre SF)                                                                                            21

מד"ב זרם מרכזי (Mainstream literature with SF elements)                    21

מד"ב "קשה" (Hard SF)                                                                                            22

מד"ב "רך" (Soft SF)                                                                                               22

פנטסיה (Fantasy)                                                                                                   22

פרוטו-מד"ב (Proto SF)                                                                                           22

היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני                                                                                         23

בראשית                                                                                                                      23

ז'אנר נולד בכתבי עת                                                                                                   24

תור הזהב                                                                                                                    26

שנות החמישים – מכתבי עת לספרי כיס                                                                         29

שנות השישים – הגל החדש                                                                                         31

שנות השבעים והשמונים – להיטים קולנועיים וסייברפאנק                                              32

ספרי מדע בדיוני ופנטסיה מתורגמים לעברית                                                                           37

בסיס הנתונים                                                                                                              37

עד שנות הששים – פרוטו מדע בדיוני וספרי ילדים                                                          41

שנות השבעים – הסדרות הראשונות                                                                             44

1983-1979 – שנות השיא                                                                                            45

שנות השמונים – דעיכה                                                                                                49

שנות התשעים – גידול פנטסטי                                                                                     49

סדרות                                                                                                                         51

מספרי עמודים                                                                                                              53

מיקום הספרים בשדה המד"ב העולמי                                                                            53

מחברים                                                                                                                       55

הוצאות לאור                                                                                                                58

סיפורים קצרים                                                                                                             61

ספרים על-פי סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה                                                                   62

מתרגמים                                                                                                                     63

שפות מוצא                                                                                                                  65

תרגומים פיקטיביים                                                                                                      66

תרגומים חוזרים                                                                                                           67

פירוט ספרי המד"ב שתורגמו יותר מפעם אחת                                                                       69

פירוט של הוצאות בצורות שונות של אותם טקסטים                                                                 70

מד"ב עברי מקורי                                                                                                               72

במות לפרסום                                                                                                               74

כמה דוגמאות ליצירות מד"ב עבריות                                                                              76

ספרי ילדים ונוער                                                                                                          77

רקע זר                                                                                                                        77

למה לא קוראים (וכותבים) מד"ב בארץ                                                                          78

מדע בדיוני בשפות זרות בארץ                                                                                              80

פעילות חובבים בארץ                                                                                                          84

יבוא של תת-תרבות                                                                                                     84

פעילים                                                                                                                         86

חוגי חובבים                                                                                                                 90

פעילויות בשנות השמונים                                                                                             94

כנסים                                                                                                                        94

פעילויות נוספות, הרצאות וימי עיון                                                                                      95

פעילויות בשנות התשעים                                                                                             96

כנסים                                                                                                                        97

כללי                                                                                                                             98

כתבי עת בישראל                                                                                                               99

שנות החמישים והשישים                                                                                              99

שנות השבעים                                                                                                           101

פנזינים (כתבי עת של חובבים)                                                                                    102

פנטסיה 2000                                                                                                                  105

עורכים ואנשי מערכת, מתרגמים                                                                                  106

מנויים, מחירים, תפוצה, קשיי הוצאה                                                                           107

מודעות פרסומת                                                                                                         109

מטרות מוצהרות                                                                                                         110

קהל הקוראים                                                                                                             111

תוכן                                                                                                                           112

מדורים                                                                                                                       112

סיפורים מתורגמים                                                                                                     113

סיפורי מקור                                                                                                               114

אסימוב                                                                                                                      116

עב"מים ותפיסה על-חושית                                                                                          117

מכתבים למערכת                                                                                                        118

הקשר עם קהל החובבים                                                                                             118

קולנוע וטלוויזיה                                                                                                               120

תוכניות טלוויזיה                                                                                                         120

"מסע בין כוכבים"                                                                                                        121

קולנוע                                                                                                                        125

יצירה מקורית                                                                                                             127

היחס למדע הבדיוני בתרבות הישראלית                                                                                129

עד שנות השישים                                                                                                       129

התייחסות לז'אנר וביקורות על ספרים – החל משנות השבעים                                       131

פנטסיה 2000                                                                                                            133

מבקרים                                                                                                                    134

ביקורות - כללי                                                                                                            136

הערות על רמת התרגום                                                                                              137

יחס לחובבים                                                                                                              139

תגובות החובבים                                                                                                        140

התגוננות                                                                                                                  140

הצגת מעלות הז'אנר                                                                                                    142

פופולריות והצלחה מסחרית                                                                                            143

למה כדאי לקרוא מד"ב                                                                                                 144

סיכום                                                                                                                             145

ביבליוגרפיה                                                                                                                    148

מקורות                                                                                                                      148

שיחות והתכתבויות אישיות                                                                                         150

אתרי אינטרנט                                                                                                            150

כתבי עת מיוחדים למדע בדיוני                                                                                     151

גיליונות מיוחדים של כתבי עת כלליים                                                                           151

מתוך עיתונים וכתבי עת                                                                                              151

נספח 1 – ספרי מד"ב ופנטסיה מתורגמים לעברית (לפי שם סופר)                                             162

נספח 2 – סיפורי מד"ב שפורסמו בכתב העת פנטסיה 2000                                                      231

תודות

עם סיום כתיבתו של מחקר זה עומדת בפני חובה נעימה – להודות לכל מי שעזרתם ותמיכתם סייעו לי בשלבים השונים של העבודה.

 

בראש ובראשונה, נתונה תודתי העמוקה לפרופ' גדעון טורי, שהינחה אותי בכתיבת העבודה. פרופ' טורי היה נוכחות קבועה בכל שנות לימודי באוניברסיטה, על כל שינויי הכיוונים שהיו בהן, כיוון שכמעט בכל סמסטר, היה לפחות קורס אחד שלו שהנושא בו עסק נראה לי מעניין להפליא. אני יכולה רק לקוות, שנושא העבודה בו בחרתי בסופו של דבר, לאחר התלבטויות רבות, הסב גם לו עניין בתמורה. הנחייתו של פרופ' טורי במהלך הכתיבה היתה צמודה, מדוקדקת ומועילה להפליא, ואין ספק שהתוצאה הסופית טובה לאין שיעור משהיתה יכולה להיות בלעדיה.

 

אני מודה לתוכנית הבין תחומית לתלמידים מצטיינים על-שם עדי לאוטמן, במסגרתה למדתי במשך ארבע שנים. תוכנית זו היא שאיפשרה לי ללמוד כאוות נפשי מגוון משונה לעיתים של קורסים, שהובילו אותי בתחילה למקום לא ברור ובסופו של דבר לתחום מחקר שרק אחרי שעלה על הדעת, נראה טבעי לחלוטין. בנוסף, תודתי נתונה לקרן דב סדן, שסייעה לי במלגה לקראת השלב הסופי של העבודה.

 

בשלבים השונים של איסוף החומר למחקר, נעזרתי במספר חובבי מד"ב. מביניהם אני מבקשת להודות בעיקר לאלי אשד ולאורן רהט, שחלקו איתי בשמחה בסיסי נתונים ועצות מועילות, ולד"ר אהרון האופטמן, העורך לשעבר של פנטסיה 2000, שהפגין לכל אורך הדרך עניין ורצון טוב.

 

תודה גם לחברתי הטובה יעל סלע, נפש תאומה נדירה וחובבת מד"ב רצינית בהרבה ממני, על העניין ועל ההגהה הסופית.

 

הורי, שושנה ותדי שגיב, הם האחראים הראשיים לעיצוב אישיותי ומהלך חיי, שהובילו בינתיים לכתיבת עבודה זו. אני מלאת תודה, הערכה ואהבה להם על חיים שלמים של אהבה, תמיכה, ובמקרי הצורך גם דחיפה. יותר מכל, אני שמחה שעכשיו אני יכולה לקרוא להם לא רק הורים, אלא גם חברים.

 

אורן נקדימון, בעלי, מתוקף היותו שותפי לחיים, היה שותף גם לכל שלבי התפתחותה של העבודה, הקלים והקשים. בתחום זה, כמו בכל האחרים, הוא חבר נפלא ותומך, ואני מודה לו ואוהבת אותו.

תקציר

עבודת מחקר זו מתמקדת בתחום קטן (ובמובנים מסוימים – שולי) בתרבות הפופולרית בארץ, כמקרה ספציפי של יבוא תרבותי, בו משולבים טקסטים ודגמי פעולה. פרקיה של העבודה יוצאים מתוך פרדיגמת מחקר התרבות כרב-מערכת, כדי לבחון שדות שונים של התרבות הישראלית של העשורים האחרונים בחתך ספציפי שלה – תחום המדע הבדיוני (מד"ב). הם מתארים תופעה ספציפית של תכנון תרבות על-ידי גורמים מסויימים בתוכה, תוך מגע עם תרבות זרה וייבוא ממנה. התקופה בה עוסקת העבודה היא ארבעים השנים האחרונות, תוך התמקדות מיוחדת בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, שהיו שנות השיא מבחינת הפופולריות של המדע הבדיוני בארץ (לפחות עד אמצע שנות התשעים, שלגביהן אין עדיין פרספקטיבה היסטורית).

העבודה ממפה את הפעילויות שנעשו בתחומי התרבות השונים בישראל בנושא המד"ב, החל מספרות מתורגמת ומקורית, דרך כתבי עת, קולנוע וטלוויזיה ועד לפעילויות חובבים כמו חוגים וכנסים, ובוחנת גם את יחסה של התרבות הישראלית לפעילויות הללו, כפי שהוא מתבטא בעיתונות הכתובה.

כדי למפות את הנעשה בתחום "המדע הבדיוני בישראל" יש להגדיר קודם כל על מה מדברים. לצורך זה, הפרק הראשון מציג הגדרת עבודה של המדע הבדיוני. אין זו, כמובן, הגדרה מוחלטת ובעלת גבולות חדים, כיוון שהגדרה כזו אינה אפשרית. במקומה, מובאת קטגוריה פרוטוטיפית כזו, שרוב האנשים בתרבות יקבלו את מה שנכלל בה בתור מדע בדיוני ויסכימו שמה שלא נכלל בה איננו מדע בדיוני.

לאחר הגדרת גבולותיו של התחום בו נעסוק, הפרק השני מציג היסטוריה קצרה של ז'אנר המדע הבדיוני, על הייצוגים שלו בספרות, בקולנוע, בטלוויזיה ובחברה. המדע הבדיוני המודרני, שנולד בכתבי עת אמריקאיים פופולריים בשנות העשרים של מאה זו, היה מבוסס באופן חלקי על סיפורי עולמות אבודים, מסעות פנטסטיים ותחזיות טכנולוגיות וחברתיות שכתבו במאה התשע-עשרה סופרים רבים, ביניהם ז'ול ורן וה.ג'. וולס. שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים היו "תור הזהב" של מגזיני המד"ב האמריקאיים, אז התחילו לכתוב בהם סופרי מד"ב ששמותיהם מזוהים עד היום עם הז'אנר: אייזק אסימוב, רוברט היינליין ואחרים. בתקופה זו גם התחילה להתגבש סביב הטקסטים תת-תרבות מפותחת של חובבי מד"ב, שהתכתבו אלה עם אלה ועם כתבי העת, נפגשו בכנסים ומאוחר יותר אף התחילו לחלק פרסים ליצירות המד"ב הטובות ביותר, לטעמם.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה גברה הפופולריות של המד"ב, הן תודות ללגיטימציה הפתאומית שקיבל עם השימוש בפצצות האטום (מעשה שנצפה בסיפורי מד"ב רבים), והן תודות לשינוי שחל בשוק הספרות בכללותו – הופעתם של ספרי הכיס. ספרי מד"ב, תחילה בצורת אנתולוגיות של סיפורים שפורסמו כבר בכתבי עת ובהמשך בקובצי סיפורים מקוריים וברומנים באורך מלא, התחילו להתפרסם בסדרות מד"ב קבועות. בשנות השישים התחיל תוכנן של יצירות המד"ב להשתנות עם עלות "הגל החדש", שהתרחק מן המדעים והטכנולוגיה, שהיוו את מרכז סיפורי המד"ב המסורתיים, לעבר עיסוק בדמויות ורמת כתיבה שהתקרבה יותר אל המרכז הספרותי.

בשנות השבעים והשמונים התחילו סרטי מדע בדיוני לתפוס מקומות בראש רשימת הסרטים המצליחים ביותר ברחבי העולם, בין השאר תודות להתפתחויות טכנולוגיות שאיפשרו יצירת אפקטים מיוחדים מרהיבים בסרטים כמו "מלחמת הכוכבים", "מפגשים מהסוג השלישי", "אי.טי." ו"בלייד ראנר". סרטי הקולנוע, סדרות הטלוויזיה והמוצרים הנלווים אליהם ממשיכים מאז בחדירה נרחבת יותר ויותר לתרבויות בכל רחבי העולם, ואיתם משחקי תפקידים המתרחשים בעולמות פנטסטיים ומאז שנות השמונים גם משחקי מחשב, שרבים מהם מד"ביים.

חלק מרכזי בעבודה תופס בסיס נתונים המפרט את רוב רובם של ספרי המד"ב והפנטסיה שתורגמו לעברית עד תחילת שנת 1999. בסיס הנתונים, הכולל כ850- ספרים, מופיע במלואו בנספח 1, והפרק השלישי של העבודה מהווה סקירה שלו וניתוח הנתונים המופיעים בו לפי חתכים שונים. לאחר הסבר כללי על מבנה בסיס הנתונים והאופן בו נאסף, מובא תיאור כרונולוגי של תרגום ספרי מד"ב ופנטסיה לעברית.

מתחילת המאה ועד שנות השישים תורגמו לעברית ספרים מן התחום אותו הגדרתי "פרוטו מדע בדיוני", כלומר בעיקר סיפורי הרפתקאות פנטסטיים פרי עטם של ז'ול ורן, אדגר רייס בורואוז ואחרים, שקהל היעד לו יועדו רובם היה ילדים ובני נוער. בתחילת שנות השישים פירסמו כמה הוצאות שוליות של ספרי כיס ספרי מד"ב-ז'אנר, אך ניסיונותיהן לא עלו יפה. בהמשך פורסמו מדי פעם בעברית ספרי מד"ב בודדים נוספים, ובאמצע שנות השבעים יסדו שתי הוצאות לאור מרכזיות, מסדה ועם עובד, סדרות מד"ב קבועות.

השנים 1984-1978 היו שנות שיא מבחינת תרגום ספרי מד"ב לעברית. זינוק עצום בפופולריות של הז'אנר הציב ספרי מד"ב בראש רשימות רבי המכר וגרם להוצאות לאור רבות להצטרף לפרסומם של עשרות ספרים בשנה. במקביל (כפי שניתן לראות בפירוט בפרקים הבאים) נערכו בארץ פעילויות שונות בתחום המדע הבדיוני והתפרסמו כתבי עת שיוחדו לז'אנר, ובראשם פנטסיה 2000, הזוכה להערכה רבה עד היום. הספרים שפורסמו בתקופה זו נלקחו ברובם מן הקלאסיקה של המדע הבדיוני המודרני, ותרגומם היווה את בניית הרפרטואר של הז'אנר בעברית.

אולם השגשוג לא נמשך זמן רב. בתחילת שנות השמונים התחילה דעיכה במכירות הספרים ובפעילויות, שהושפעה הן מגורמים פנימיים, כמו עייפות הקהל, והן מגורמים חיצוניים כמו מלחמת לבנון והמיתון שבא בעקבותיה. השפל בתחום המד"ב נמשך עד לאמצע שנות התשעים, ומאז ניכרת עלייה מחודשת במספר הספרים המתורגמים (הפעם רבים מהם נוטים לכיוון הפנטסיה, בסגנון "מבוכים ודרקונים") ובפעילויות חובבים.

בבחינה לפי מספר הספרים מאת כל מחבר שתורגמו לעברית ניתן לראות שהבולטים הם סופרים ידועים של מד"ב קשה, ובראשם אייזק אסימוב ורוברט היינליין, שספריהם מתורגמים לעברית מאז שנות השבעים. בעקביהם של אלה נוגסים בשנים האחרונות מחברים של סדרות פנטסיה מרובות כרכים, שהתחילו להתפרסם בארץ בשנות התשעים. אפשר להניח שבשנים הבאות יתהפך הסדר בין שתי קבוצות אלה, וחלקם של ספרי הפנטסיה יהיה גדול יותר משל ספרי המד"ב הקשה, המתפרסמים במספרים קטנים יותר לאחרונה.

השפה העיקרית ממנה תורגמו ספרי מד"ב לעברית היא, כמובן, אנגלית. אין בכך כל הפתעה, משתי סיבות: האחת, רוב הספרות, ובעיקר הספרות הבידורית, בשנים בהן מדובר, תורגמה לעברית מאנגלית (> למשל אצל ויסברוד, 1989); השנייה, רוב ספרות המד"ב בעולם נכתבת באנגלית (בעיקר בארה"ב ובבריטניה), והספרות המתורגמת ממנה מהווה את המרכז של תחום המד"ב גם בשפות אחרות. אשר לתרגומים פיקטיביים, כלומר ספרי מד"ב שנכתבו בארץ, אך הוצגו כמתורגמים, אלה מעטים מאוד, ואינם תופסים חלק מרכזי בספרות הז'אנר הזה בעברית (בניגוד לז'אנרים פופולריים אחרים, למשל ספרי פעולה).

המתרגמים הבולטים של ספרי מד"ב לעברית מהווים קבוצה קטנה יחסית. בדרך-כלל הם גם עורכים ויזמים בתחום –  למשל עמנואל לוטם ועמוס גפן, ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.

בפרק מובאים ניתוחים נוספים של בסיס הנתונים, למשל לפי ההוצאות לאור המרכזיות בתחום, ספרים שהם קבצי סיפורים, ספרים על-פי סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה, ספרים שזכו בפרסים, תרגומים חוזרים של ספרים, ועוד.

למרות מסורת ארוכה של סיפורת פנסטסית בעברית, יצירות מד"ב ישראליות שנכתבו מתוך המסורת של הז'אנר אליו מתייחסת עבודה זו ונחשבות על-ידי הקהל הישראלי למדע בדיוני הן מעטות למדי. ספרות המד"ב המקורית, במקומות המעטים בהם הצליחה להתגבר על הקשיים בדרך לפרסום, נתקלה בדרך-כלל ביחס שלילי, הן מצד הממסד הספרותי, המזלזל במד"ב ככלל, והן מצד חובבי הז'אנר, המעדיפים מד"ב לועזי. רבים מהספרים העבריים המשתמשים באלמנטים של מד"ב מכוונים לקהל של ילדים ונוער. אחרים מציגים תמונה עתידית, פעמים רבות שלילית, של מדינת ישראל, המשקפת את פחדיו או את תקוותיו של הכותב.

מבין האנשים הכותבים ספרי וסיפורי מד"ב, בולט חלקם של חובבי הז'אנר, שהם בדרך-כלל אנשים הנמצאים מחוץ לממסד הספרותי, ועוסקים במקצועות שאינם קשורים ישירות לכתיבה, עם נטייה למקצועות טכנולוגיים. חובבים אלה ואחרים מנסים לנמק (בכתבות בעיתונות הכללית ובכתבי עת משלהם) את המיעוט היחסי בקריאת ובכתיבת מד"ב בארץ. קשיי ההישרדות של הישראלים מוצגים כסיבה לחוסר היכולת או הרצון שלהם לחבב את ז'אנר המד"ב, הדורש התנתקות מחיי היום-יום ודימיון פורה. אולם בשנים האחרונות, כאשר הז'אנר הופך מוכר יותר ומקובל יותר בישראל, מתחילים להופיע יותר טקסטים מקוריים הנכתבים מתוך הכרה של ז'אנר המדע הבדיוני ותוך ציות לכללים ולמאפיינים שלו.

עבודת מחקר זו מתמקדת בתיאור הנעשה בתחום המדע הבדיוני בישראל, ובעברית. חלקים גדולים ממנה עוסקים בספרי מד"ב שתורגמו לעברית או אף נכתבו בעברית לאורך השנים ובכתבי עת, רובם בעברית. אולם למעשה, בהצגת הנושא בצורה זו יש סילוף מסוים. למען האמת, חלק משמעותי של מה שנעשה, נראה ובעיקר נקרא בארץ בתחום המדע הבדיוני היה, מלכתחילה, באנגלית, והפעילות בשפות זרות התקיימה לא רק במקביל, אלא גם תוך מגע עם הפעילות בעברית. רבים מחובבי המד"ב בישראל הם ילידי חו"ל שהביאו איתם את החיבה לז'אנר מארצות הולדתם. הם, וגם ישראלים רבים, קוראים מד"ב בעיקר, אם לא רק, בשפות זרות, בעיקר אנגלית, בה המבחר רב לאין שיעור ממבחר המד"ב הקיים בעברית.

הפרק השישי של העבודה עוסק בפעילויות החובבים בתחום המד"ב בארץ. תת-התרבות של חובבי המד"ב ברחבי העולם היא תופעה חברתית המאופיינת בפעילות שמעבר לקריאת ספרים וכתבי-עת ולצפייה בסרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה. חובבי המדע הבדיוני נוטים להיות קהל פעיל, המארגן חוגי חובבים, כנסים, ימי עיון ועוד. עד לשנות השבעים לא התנהלה בארץ ככל הנראה פעילות מאורגנת של חובבי מד"ב. בסוף שנות השבעים חלה התעוררות בתחום זה, במקביל לגידול בכמות הספרים וכתבי העת. הפעילות הגיעה לשיא בסביבות השנים 1982-1980, בקיום כנס ארצי ראשון ותכנון כנס מד"ב בינלאומי בארץ, וגוועה לאחר מכן. באמצע שנות התשעים ניכרת התעוררות מחודשת, עם הקמת האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה והמועדון הישראלי למעריצי "מסעביןכוכבים", המארגנים מפגשים רבים. בכל התקופה שנבדקה, חובבי המד"ב הפעילים מהווים קבוצה קטנה למדי. שמות זהים חוזרים על עצמם, בתחומי פעילות שונים, לעיתים לאורך שנים רבות. אותם אנשים מעורבים בהפקת כתבי עת, מתרגמים ספרים, עורכים סדרות מד"ב, מארגנים חוגי בית וכנסים וכותבים ביקורות על ספרי מד"ב בעיתונות הכללית.

כאמור, המד"ב המודרני נולד בכתבי עת, והם מהווים עד היום במה חשובה לפרסום מד"ב ברחבי העולם. בישראל, לעומת זאת, רוב המד"ב הכתוב קיים בצורת ספרים, והניסיונות המעטים שנעשו להוציא כתבי עת המוקדשים למד"ב, בסוף שנות החמישים ובסוף שנות השבעים, נכשלו ברובם. כתב העת היחיד בתחום שהחזיק מעמד תקופה ארוכה (44 גיליונות בשנים 1984-1978) היה פנטסיה 2000, שבשל חשיבותו מוקדש לו בעבודה זו פרק משלו, בו מופיעים פרטים על האנשים שהיו מעורבים בכתב העת, על תוכנו ועל הקשר שלו עם קהל החובבים. רוב המגזינים המסחריים האחרים לא הצטיינו ברמתם, הן מבחינה חיצונית והן מבחינה תוכנית, והאנשים שהיו מעורבים בהפקתם בדרך-כלל לא הזדהו בשמות מלאים ואמיתיים. בעשר השנים האחרונות התפרסמו, בנוסף, כמה פנזינים – כתבי עת של חובבים, המופצים בקרב קבוצות קטנות בלא כוונת רווח.

מדע בדיוני איננו רק ז'אנר ספרותי – מאז הולדתו של הקולנוע נוצרו בו יצירות מד"ב, המנצלות את יכולתם של הקולנוע והטלוויזיה להראות מציאות שלמעשה איננה קיימת. סרטי מדע בדיוני הם שוברי הקופות הגדולים ביותר של הקולנוע העולמי מאז סוף שנות השבעים, וסדרות מד"ב טלוויזיוניות, ובראשן "מסע בין כוכבים", סוחפות קהל מעריצים גדול מאוד. בישראל שודרו, בערוצי הטלוויזיה השונים הנקלטים כאן, כמה וכמה סדרות מד"ב, אולם רובן לא זכו לפופולריות רבה במיוחד, והן שודרו בדרך-כלל בשעות המיועדות לצפייה של ילדים ובני נוער, ולא מבוגרים. אשר ל"מסע בין כוכבים" – בשנת 1998 הוקם בישראל מועדון מעריצי הסדרה, והנוכחות שלה בתרבות הישראלית בשנים האחרונות ניכרת במספר רב למדי של כתבות בעיתונות, המשתמשות כמובן מאליו במונחים ובגיבורים מן הסדרה.

עד שנות השמונים המוקדמות סרטי קולנוע מד"ביים לא הצליחו במיוחד בארץ, והמפיצים מיעטו לייבאם. אולם מאז שסרטים אלה הפכו ללהיטים הגדולים ביותר (תחילה עם "מלחמת הכוכבים" ו"אי.טי.", לדוגמא, ועד ל"גברים בשחור" ו"היום השלישי" לאחרונה) הם אהובים גם על הקהל הישראלי. אשר ליצירה המקורית בתחומי המד"ב, זו היתה מעטה מאוד. בנוסף לסיבות שמנעו כתיבת יצירות מד"ב ספרותיות רבות בעברית, ביצירת סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה קיים המימד הכלכלי שבעלות הגבוהה של האפקטים המיוחדים הדרושים בדרך-כלל למד"ב המצולם.

הפרק האחרון בעבודה עוסק ביחסה המפורש של התרבות הישראלית למדע הבדיוני, כפי שהוא מתבטא בעיתונות – בביקורות על ספרים ובכתבות, הן מתוך קהילת החובבים והן מחוץ לה. עד תחילת שנות השבעים כמעט לא היתה התייחסות בארץ לספרי מד"ב או לז'אנר ככלל, ובמשך שאר העשור התפרסמו ביקורות מעטות מאוד על ספרים, בעיקר של אייזק אסימוב, שהיה אז סופר המד"ב העיקרי שהיה מוכר בארץ. עד אמצע שנות השמונים יותר מחצי מן הביקורות על ספרי מד"ב התפרסמו בכתב העת פנטסיה 2000. השאר, גם בשנים שמאז ועד היום, נכתבו במדורים הספרותיים של העיתונים היומיים על-ידי קבוצה מצומצמת וחוזרת על עצמה של מבקרים, שרובם מעידים על עצמם שהם חובבי הז'אנר.

הופעת ביקורות וסקירות על ספרי מדע בדיוני בכתבי עת ובמוספים ספרותיים אמנם מעידה על קבלה של המד"ב כחלק ממערכת הספרות, אך ברוב המקרים תוכנן של הביקורות מביע הסתייגות מסויימת, הקובעת שהמד"ב איננו נחשב לחלק מן "הספרות המקובלת". נוסף על כך, גם בביקורות המוקדשות לכאורה לספר אחד מסויים, חלק ניכר מן הביקורת עוסק למעשה בספרות המד"ב באופן כללי, והספר הספציפי רק משמש תירוץ לדון בה.

אשר לחובבי המד"ב ולתחביבם, היחס אליהם בעיתונות הכללית בארץ לאורך השנים בדרך-כלל מזלזל ותמהּ. הכתבות העוסקות בתופעות התרבותיות הסובבות את הז'אנר מציגות אותן פעמים רבות כקוריוזים בהם עוסקים אנשים תימהונים מעט. החובבים עצמם, בעיקר בכתבי העת שלהם, מתגוננים נגד היחס הזה. באפולוגטיקה המסבירה למה המדע הבדיוני בעצם לא רע כמו שאומרים עליו, החובבים מנסים לסתור את הדעות הקדומות, מפרטים את מעלותיו של הז'אנר, ומספרים איך בחו"ל הוא זוכה להערכה ועוסקים בו גם אנשים הנחשבים בארץ לרציניים ומכובדים.

מבוא - המדע הבדיוני בישראל כמקרה של מגע בין תרבויות

רבות נאמר כבר על משמעות היבוא ביצירתה של התרבות הישראלית. עבודת מחקר זו מתמקדת בתחום קטן (ובמובנים מסוימים – שולי) בתרבות הפופולרית בארץ, כמקרה ספציפי של יבוא תרבותי, בו משולבים טקסטים ודגמי פעולה.

אם נחליף בציטוט הבא את המילה "ספרות" במילה הכללית יותר "תרבות", המצב הקיים ביחסים שבין התרבות הישראלית לבין התרבות האנגלו-סקסית עונה להגדרה של מגע בין ספרויות כפי שהיא מופיעה במאמרו של איתמר אבן-זהר, "Laws of Literary Interference":

Interference can be defined as a relation(ship) between literatures, whereby a certain literature A (a source literature) may become a source of direct or indirect loans for another literature B (a target literature). (Even-Zohar, 1990: 54)

במקרה שלנו, תרבות המקור, האנגלו-סקסית, מהווה מקור לפריטים רבים ברפרטואר של התרבות הישראלית, בעיקר בתחום הפופולרי שלה. הדוגמה אותה מביאה עבודת מחקר זו היא תחום המדע הבדיוני, והיא עונה על חלק גדול מן הכללים אותם מביא אבן-זהר בהמשך (Even-Zohar, 1990: 59). המגע בין שתי התרבויות בהן אנו עוסקים מתרחש לא כל-כך באמצעות קירבה פיזית (שהרי ישראל וארה"ב, או אפילו בריטניה שבאירופה, אינן חולקות גבולות גיאוגרפיים משותפים), אלא תוך כדי מעבר של אנשים ושל פריטי רפרטואר דרך הצינורות השונים של התרבות, בעיקר הפופולרית.

הרפרטואר התרבותי, מגוון הפריטים והאופציות הנגישים לחברי קבוצה חברתית כלשהי, אינו יכול להיוולד יש-מאין. הוא אינו מוּלד או קבוע מראש, אלא מומצא (או מיובא) על ידי חברים מסויימים בקבוצה, אם בצורה מכוונת או מבלי משים, ובה בעת הם ואחרים לומדים אותו ומאמצים אותו (או דוחים אותו). ניתן לראות בניסיונות לייבא את רפרטואר המד"ב ייצוג לתכנון תרבות, מכוון במידה זו או אחרת, כפי שהוא מתואר על-ידי איתמר אבן-זהר (Even-Zohar, 1997 a) וגדעון טורי:

Membership in a collective entity and participation in its culture thus involve not only the acquisition of the repertoire as such, but also knowledge of the appropriateness/inappropriateness of whatever options are included in it under different circumstances, the possibility of maneuvering between alternatives included.

If this is what culture and cultural behavior are taken to be, then planning would consist in any act of (more or less deliberate) intervention in a current state of affairs within a social group; whether the impetus for intervening originates in the group itself or outside of it. (Toury, 1999)

 

המדע הבדיוני (מד"ב) הינו ישות קיימת ברב-המערכת של התרבות האנגלו-סקסית, בעיקר בגילומה האמריקאי. הוא מופיע בה לא רק כז'אנר כתוב או מצולם, אלא כרפרטואר שלם של טקסטים (על המודלים העומדים בבסיסם), של התנהגויות ושל עצמים מוחשיים (החל בספרים וכתבי עת ועד לבובות וחולצות). מטרתה של עבודת מחקר זו היתה לבדוק, האם קיים בתרבות הישראלית רפרטואר דומה של מדע בדיוני, ואם כן, מהם המאפיינים שלו, עד כמה ובאילו דרכים הוא מיובא, מיהם הסוכנים הפועלים למען היבוא ומדוע, במה הוא דומה לתופעה התרבותית המקורית ובמה הוא שונה ממנה, ומה השינויים החלים בו לאורך ציר הזמן בתקופה שנבדקה.

 

על-פי תיאוריית הרב-מערכת של התרבות (Even-Zohar, 1990), כדי לחקור את תחום המדע הבדיוני בתרבות העברית, אין להסתפק בבחינה של פריטים מסוג אחד בלבד (למשל, טקסטים מתורגמים), בנקודת זמן מסויימת, אלא לבחון רפרטואר רחב ככל האפשר מתוך התרבות, על היחסים שלו עם חלקים אחרים במערכת, ואת השתנותו לאורך תקופת זמן. השלב הראשון בעבודת המחקר היה איסוף מידע רב ככל האפשר על גילויים של מד"ב בכל תחומי התרבות בארץ, מתוך כוונה לארגן את הנתונים בתבניות בעלות משמעות ובסופו של דבר לנסות להסיק מהן מסקנות. האיסוף נעשה מתוך תפיסה רחבה ולא-אסנציאליסטית של מושג המד"ב.

לצורך זה, במקביל ללימוד באמצעות קריאה של מבנה תחום המד"ב בעולם, התחלתי קודם כל לבנות מאגר נתונים על ספרי המד"ב והפנטסיה, המתורגמים והמקוריים, שיצאו לאור בישראל בעברית בעשורים האחרונים. הספרים היוו נקודת מוצא ברורה, כיוון שז'אנר המד"ב בא לידי ביטוי קודם כל בטקסטים כתובים (שרק מאוחר יותר התפתחה סביבם תת-תרבות של חובבים ופעילויותיהם). המעבר מספרים לכתבי-עת היה הגיוני, והקריאה בכתבי העת המיוחדים למדע בדיוני שפורסמו בארץ (בעיקר פנטסיה 2000) הציגה בפני את שמותיהם של הפעילים המרכזיים בתחום והביאה נתונים רבים על פעילויות חובבים. בהמשך, דיברתי עם רוב אותם חובבי מד"ב פעילים ושמעתי מהם על מה שנעשה בישראל לאורך השנים, ונכחתי בפעילויות שנערכו בשנה האחרונה. המעגל האחרון של מידע היה כתבות, ביקורות וידיעות שפורסמו בעיתונות הכללית בנושאים הקשורים למד"ב, מהם ניתן ללמוד לא רק על פעילויות, אלא גם – ובעיקר –  על יחסה של החברה הישראלית שמחוץ לחוג המצומצם הזה למדע הבדיוני ולחובביו.

כפי שניתן לראות בפרקיה השונים של העבודה, רפרטואר המדע הבדיוני הקיים בתרבות הישראלית אכן יובא ברובו מתת-התרבות האנגלו-סקסית, המהווה עבורה מקור עיקרי בתחום הפופולרי. יבוא זה התבטא ברובו בתרגום של טקסטים כתובים ובמידה מועטה יותר ביבוא של הדגמים שביסודם, לצורך יצירה מקורית על-פיהם. כמו כן ניכרים נסיונות לייבא דפוסי פעולה המאפיינים את תת-תרבות המד"ב – ארגון חוגי חובבים, מפגשים וכנסים, הוצאה לאור של כתבי עת ועוד. החדרה זו של פריטי הרפרטואר המיובאים נעשית, כאמור, בתחום שולי של התרבות, אולם תוך כדי התקרבות יחסית שלו אל המרכז. היבוא נעשה תוך ניסיונות דחיפה של מספר מצומצם למדי וחוזר על עצמו של סוכני-תרבות. אנשים אלה הם חובבי מד"ב פעילים, חלקם ילידי חו"ל, שהביאו איתם מארצות דוברות אנגלית (ובמידה פחותה – רוסית) את החיבה לז'אנר הספרותי ולפעילות הסובבת אותו, וחלקם ילידי הארץ שפיתחו חיבה זו (בעיקר בגיל צעיר) לאחר שנתקלו בטקסטים, אם בלועזית ואם בתרגומים הראשונים לעברית. הם מנהלים פעילות מיסיונרית לטובת המד"ב, למען הפצתו והעלאת קרנו בעיניה של התרבות הכללית וגיוס אוהדים נוספים.

Transfers may succeed, however, not because of any emerging or extant disposition, but simply via the very occurrence of contacts with some other culture. Such contacts may raise a sense of insufficiency, especially if the other repertoire is richer, more prestigious among many groups, or may even promise "a better life." In such cases, the simple principle of "why don't we have what our neighbor has already got" is set in motion. Of course, such a principle may be just a justification and rationalization rather than the cause of transfer, but there are, on the other hand, many cases of genuine marketing of items whose necessity may not have emerged otherwise. (Even-Zohar, 1997 a)

המגע בין התרבויות במקרה זה הוא חד-סטרי בלבד[1]. התרבות הישראלית מאמצת ביוזמתה, במידה זו או אחרת של עיבוד, מאפיינים מסויימים של התרבות האנגלו-סקסית הגדולה ממנה בהרבה ונחשבת בעיניה ליוקרתית. אנשים מסויימים בתרבות הישראלית מביטים בתרבות הזרה הדומיננטית, מבחינתם, ומרגישים, בהשוואה אליה, שקיים אצלם חסר, אותו הם רוצים למלא (מתוך דימיון רב ככל האפשר למקור, עד כמה שהדבר ניתן). מן העבר השני, התרבות האנגלו-סקסית איננה מושפעת כלל מניסיונות הקליטה של תחום המדע הבדיוני על-ידי התרבות הישראלית, ובמידה רבה סביר להניח שכמעט איננה חשה בהם.

אם כן, פרקיה הבאים של העבודה יוצאים מתוך פרדיגמת מחקר התרבות כרב-מערכת, כדי לבחון שדות שונים של התרבות הישראלית של העשורים האחרונים בחתך ספציפי שלה – תחום המדע הבדיוני. הם מתארים תופעה אחת של תכנון תרבות על-ידי גורמים מסויימים בתוכה, תוך מגע עם תרבות זרה וייבוא ממנה. מתוך הנתונים ותיאורם עולה תמונה ברורה למדי של חלק קטן בתצרף התרבות שבה אנו חיים.

 

הגדרת עבודה של המדע הבדיוני

בעבודה זו אני משתמשת במונח "מדע בדיוני" (מד"ב). מונח זה בעייתי מבחינה מסויימת כתחליף עברי של המונח האנגלי הנפוץ והמקובל Science Fiction. זאת כיוון שבאנגלית מדובר על ז'אנר בדיוני בעל אלמנטים מדעיים, ואילו בעברית משתמע מן המונח כי מדובר במדע שהוא בעל אלמנטים בדיוניים. מסיבה זו יש המעדיפים להשתמש בעברית במונח "בדיון מדעי" או "סיפורת מדע". בשנות החמישים והשישים, עד להתבססותו של הז'אנר בארץ, אף היתה שכיחה התווית "מדע דמיוני". בסוף שנות השבעים, כאשר התחיל להיות מוכר בישראל, שימשו מונחים שונים בביקורות על ספרים או בכתבות בעיתונות, והמבקרים מתחו פעמים רבות ביקורת על הבחירה בתווית "מדע בדיוני" דווקא[2].חביבה יונאי בחרה להשתמש בעבודת הדוקטורט שלה על ספרות המדע הבדיוני במונח "סיינס-פיקשן", השם האנגלי, הנפוץ גם בשימוש בשפה העברית (המדוברת, לפחות), כדי להימנע משימוש במינוח שאינה מסכימה עמו או במינוח בלתי שגור (יונאי, 1990: 29-28).

אני בחרתי להשתמש בכל זאת במונח "מדע בדיוני", תוך מודעות לעובדה שהוא בעייתי, ושאין להבינו באופן ליטראלי, ואולי בדיוק בשל כך. כאשר אנשים בתרבות הישראלית בשפה העברית, בה העבודה עוסקת, אומרים על ספר, סיפור, או סרט שהם "מדע בדיוני", הם בדרך כלל אינם מתעכבים לחשוב האם הספקולציות המדעיות בטקסט מדויקות או אפילו אפשריות. רוב האנשים בתרבות רואים בעיני רוחם מעין "תמונה גדולה" – תמונה הכוללת חלליות, חייזרים, רובוטים, אוטופיות ודיסטופיות בעתיד או בקו זמן מקביל וסיפורים על כוכבים רחוקים – וזו היא הנישה המכונה "מדע בדיוני", שאת נציגיה בישראל אני מנסה לתעד. יתרה מזאת, כיום, התווית העברית "מדע בדיוני" מקובלת ומוכרת לכל, הרבה יותר משהיתה בעת שנכתבה עבודת הדוקטורט של יונאי לפני כעשר שנים, ומשום כך חלק מהבעיות עליהן הצביעה אז כבר היטשטשו.

ה"מדע הבדיוני" בעבודה זו, אם כן, הוא אותו דבר שמזהה האדם בתרבות הישראלית עם "מדע בדיוני". קבוצת ההתייחסות הזו שונה מעט, כמובן, לגבי כל נציג ספציפי של התרבות, ולכן ניסיתי להקיף חלק גדול ככל האפשר ממנה, תוך הכללה של אלמנטים מעטים ככל האפשר מאלה שלא יהיו שייכים לתפיסות של רוב אותם אנשים.

 

מחקר העוסק במדע הבדיוני בישראל, מן הראוי שיציג, כבר בתחילתו, אפיון של הקורפוס עליו הוא מבוסס והצגה של גבולותיו. כדי לדעת מה נעשה בארץ בתחום המדע הבדיוני, צריך שיהיה ברור לנו, לפחות באופן כללי, מה ייתפס כמדע בדיוני. לצורך זה, אציג מספר הגדרות קיימות של המדע הבדיוני, ממקורות אחרים, ואנסה להגיע דרכן להגדרה שתהיה שימושית לעבודה זו.

וראשית, הסתייגות:

There is really no good reason to expect that a workable definition of sf will ever be established. None has been, so far. In practice, there is much consensus about what sf looks like in its centre; it is only at the fringes that most of the fights take place. (Clute & Nicholls, 1995: 314)

אין, ומן הסתם לא תהיה לעולם, הגדרה אחת, מוחלטת, מקובלת על הכל, של המדע הבדיוני. יש הגדרות של חובבים, של סופרים, של מבקרים ושל חוקרים, ולכל אחד מן המגדירים הללו אינטרסים שונים, לפחות במקצת, משל האחרים[3]. יש הקובעים גבולות צרים ונוקשים מסביב לז'אנר במטרה לשמר את ייחודו, ואילו אחרים מנסים לְנַכֵּס לתוכו טקסטים רבים ככל האפשר, ביניהם עתיקי-יומין ובעלי-שם, כדי להאדיר את יוקרתו או להוכיח שהיה קיים מאז ומתמיד (>היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני, 15). למעשה, מספרן הרב של הגדרות המד"ב וההבדלים הרבים ביניהן רק מוסיפים לחוסר הבהירות אצל מי שמנסה להבין מהו אותו דבר שאליו מתכוונות כולן, אם מדובר כלל באותו דבר.

 

בשלב זה כדאי, אולי, לבחון מה תכונותיה הרצויות של ההגדרה עצמה.

סנדרה הלברסון, במאמרה העוסק בבחירת קורפוסים מייצגים במחקר התרגום (Halverson, 1998), מציגה את יתרונותיה של תפיסה פרוטוטיפית של קטגוריות. בהגדרה של קטגוריה אריסטוטלית (קלאסית), היא אומרת, ההנחה היא שכל החברים בקטגוריה חולקים ביניהם תנאים הכרחיים ומספיקים, ותנאים אלה יוצרים קו גבול קבוע: מקרים שאינם ממלאים את התנאים אינם נכללים בקטגוריה, ומקרים שממלאים את התנאים נחשבים לחברים מלאים ושווים בה. בהתאם לרעיון הקלאסי, התכוניות (features) היסודיות של כל מושג נמצאות בעולם כפי שהוא, ואינן נקבעות ביד אנוש. במילים אחרות, ההבחנות בין הקטגוריות שנוצרות על-ידי מושגים שונים הן משהו שיש לגלות, ולא ליצור, ולכן יש לכל אחת מהן רק הגדרה אחת נכונה.

לעומת זאת, תפיסה פרוטוטיפית של קטגוריות מוותרת (לאו דווקא מתוך חוסר יכולת, אלא מתוך עיקרון תיאורטי) על היכולת לספק הגדרה מוחלטת של הקטגוריה, בתמורה להתייחסות המתאימה יותר מבחינה אמפירית למציאות. על פי תפיסה זו, אין קבוצה של מאפיינים המשותפים לכל חברי הקטגוריה, אלא הם קשורים זה לזה בשורה של קווי דמיון משפחתיים. לחברים מסויימים בקטגוריה יכולים להיות משותפים מאפיינים מסויימים, ואילו לאחרים משותפים מאפיינים אחרים. יכול אפילו להיות שלא יהיה מאפיין אחד שיהיה משותף לכל החברים כולם, ובכל זאת יהיו סיבות טובות לראות אותם כחברים ב"אותה קטגוריה".

גבולותיה של קטגוריה כזו אינם בלתי-חדירים ואינם קבועים, אלא ניתן למתוח אותם עד לאינסוף לאורך המימדים הרלוונטיים – כל אובייקט הכלול בקטגוריה, כיוון שהוא דומה לחבר קודם בה בתכונה מסויימת, מצרף לקטגוריה תכונות חדשות, שעל-פיהן מצטרפים חברים נוספים, וכן הלאה.

בשל היחס השונה לתכונותיהם של החברים בקטגוריה פרוטיטיפית, לא מתקיים ביניהם שוויון מעמד – יש חברים המהווים דוגמאות טובות יותר לאותה קטגוריה מאחרים, ולכן הם יועמדו במרכזה, במקום בו קיימת החפיפה הרבה ביותר בין שלל ההגדרות המשמשות את הקטגוריה הפרוטוטיפית בעת ובעונה אחת. (מכאן שמה של התפיסה הזאת – התפיסה הפרוטוטיפית.)

 

איור 1 – תפיסה פרוטוטיפית של המדע הבדיוני

 

אם ננסה להחיל את התפיסה הפרוטוטיפית של הקטגוריה על המדע הבדיוני, התוצאה שתתקבל יכולה להיות מיוצגת כך. באיור זה, כל אחד מהעיגולים הוא אחת מן ההגדרות הקיימות למדע הבדיוני. כפי שניתן לראות בו, חלק מן ההגדרות חופפות בחלקים מסויימים, ונפרדות בחלקים אחרים. רוב ההגדרות, למרות ההבדלים ביניהן, נמצאות קרוב למרכז, ויש טקסטים שיענו על כמה מהן בעת ובעונה אחת. בהתאם לתפיסה זו, איננו מייחסים א-פריורי מעמד מועדף (או דחוי) להגדרות ממקורות שונים (למשל חוקרים, יצרני טקסטים, קוראי טקסטים ואחרים).

 

אחד העיגולים יכול לייצג, למשל, את הגדרתו של החוקר דארקו סובין, המקובלת מאוד בניתוחים ספרותיים של מדע בדיוני:

SF is, then, a literary genre whose necessary and sufficent conditions are the presence and interaction of estrangement and cognition, and whose main formal device is an imaginative framework alternative to the author's empirical environment. (Suvin, 1979: 8)

בעיגול אחר תיכלל ההצהרה הבאה, מאת סופר המד"ב הידוע רוברט היינליין, ניסוח נורמטיבי המגדיר מה לפי דעתו צריך להיות המדע הבדיוני, אך איננו מתאר את מצב השדה בפועל:

A handy short definition of almost all science fiction might read: realistic speculation about possible future events, based solidly on adequate knowledge of the real world, past and present, and on a thorough understanding of the nature and significance of the scientific method. To make this definition cover all science fiction (instead of "almost all") it is necessary only to strike out the word "future." (Heinlein, 1959: 22)

שני הציטוטים הללו הם הגדרות אריסטוטליות. סובין מציג בפירוש תנאים מספיקים והכרחיים, שלמעשה מוציאים מכלל המדע הבדיוני, להגדרתו, חלק גדול ממה שנחשב בתרבות למדע בדיוני (Clute & Nicholls, 1995: 484). היינליין מדבר על מה שהיה רוצה לראות בתחום המדע הבדיוני, אבל ההגדרות אינן תואמות את המצב בעולם - מסכי הקולנוע ומדפי הספרים הנושאים את התווית "מדע בדיוני" מלאים דברים אחרים:

But questions of categorization arise again in the nineteen-eighties, when many novels announced on publisher’s lists as SF are undisguised fantasy, and SF which does not affront our sense of veracity is harder to find than at any time since the twenties. (Aldiss, 1986:155)

אנציקלופדיית המדע הבדיוני מביאה הסבר מסוים למצב:

Sword and sorcery is not SF; it is an accident of publishing history that its links with SF are so strong, but hardly a surprising accident: both have roots in 1930s pulp fiction, and they were for a long time often written by the same people. Both genres, indeed, revel in the creation of imaginary worlds. The fact that SF attempts to rationalize its mysteries while sword and sorcery simply attributes them to supernatural powers does not, perhaps, make as big a difference as SF purists would like to believe. (Clute & Nicholls, 1995: 1195)

למען האמת, לאנשים בתרבות אין כל קושי בקבלת המצב הזה. הם לא מרגישים בדרך-כלל שהקטגוריה התרבותית (הפרוטוטיפית) שבה הם נתקלים בחיי היום-יום עומדת בסתירה כלשהי להגדרה אסנציאליסטית כזאת או אחרת, שבדרך-כלל היא כפויה מבחוץ ומלמעלה.

 

עבודת מחקר זו נערכת בתחום מחקר התרבות, לא בתחום תורת הספרות. לכן ההגדרה, מבחינתי, לא תהיה כזו המתמקדת בתכונותיו המהותיות של טקסט מדע בדיוני, במבנה ובדרכי המבע המשמשים אותו או בקונבנציות הספרותיות שלו (דיון זה ניתן למצוא אצל יונאי, 1990), גם בהנחה שאפשר להעמיד הגדרה כזאת. היא תעסוק במקומו של הז'אנר בתרבות ובאופן שבו הוא נתפס בתוכה ועל-ידי החברים בה.

ההגדרה שהיא אולי היעילה ביותר לצרכיי מופיעה בצורות רבות, למשל אלה:

Science fiction is anything published as science fiction. (Spinard, 1974:1)

Instead of thinking of science fiction as a thing, a kind of object to be described, it is perhaps more useful to think of it as a tradition, a developing complex of themes, attitudes, and formal strategies that, taken together, constitute a general set of expectations. (Rose, 1981: 4)

הויכוח, מה ראוי שיקרא בשם סיינס-פיקשן, החל מיד עם היווסדו של הז'אנר…עצם קיומו תומך, לדעתי, בטענה, שאי אפשר להגדיר ז'אנר, ביחוד כזה שהוא חי ומתהווה, אלא על-ידי סיכום התנהגות של המשתמשים בו, כלומר, הגדרה פראגמטית: מה שנוצר כסיינס-פיקשן, משווק כסיינס-פיקשן, נקרא כסיינס-פיקשן, מבוקר כסיינס-פיקשן, ונדחה בגלל היותו סיינס-פיקשן – הוא סיינס-פיקשן… גם אנג'נוט (Angenot 1979) מביע את הדעה, כי קורא כשיר בן זמננו אינו נתקל בקושי לזהות טקסט של סיינס-פיקשן, ומכאן, שגם בעיניו כל מה שקורא כזה מזהה בשם זה, הוא, אמנם, סיינס-פיקשן. (יונאי, 1990: 35)

 

חביבה יונאי עוסקת בטקסטים שנוצרו בזמן ובמקום מסויימים מאוד: "תור הזהב" של המד"ב בארה"ב (>היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני, 26). נורמן ספינרד מדבר באופן כללי יותר ומפריד בין Speculative Fiction ו- Science Fiction:

Speculative fiction is exactly what the words imply – any fiction containing a speculative element, anything at all written about the could-be-but-isn’t. Science Fiction, on the other hand, is a special case of speculative fiction. It’s a school of literature, a commercial genre with its own strange history and an attendant subculture. It’s all those tacky old pulp magazines and murky-looking paperbacks, but it’s also a rather large body of literature that can hold its own in respectable company. (Spinard, 1974: 1)

 

הגדרות דומות מרחיבות יותר את הקטגוריה, ומאפשרות לכלול בה, מעבר למה שעל כריכתו כתוב במפורש "מדע בדיוני", גם טקסטים אחרים, שמאפיינים מסויימים בהם (בדרך כלל בתוכנם) גורמים לקוראים להחשיב אותם למדע בדיוני:

Science fiction is what we point to when we say it. (Damon Knight, in Clute & Nicholls, 1995: 314)

כל מה שחובב מדע בדיוני מחשיב כמדע בדיוני, הוא מדע בדיוני. (עמנואל לוטם, בשיחה איתי, 1998)

אימוץ הגדרה כזו מונע את הצורך בניסיון למתוח קו מפריד בין מדע בדיוני לפנטסיה, ניסיון שהוא כמעט בלתי אפשרי, על פי האנציקלופדיה (Clute & Nicholls, 1995: 408), כיוון שמוטיבים ומאפיינים פנטסטיים מופיעים ביצירות מד"ב רבות, מן המרכז הפרוטוטיפי של הז'אנר ועד לשוליו, הנמוגים אל תוך שדה הפנטסיה. גם המד"ב וגם הפנטסיה הינם ז'אנרים בלתי-טהורים, וההפרדה ביניהם היא דרישה של חלק מחוקרי הספרות, אולי, הניגשים לשדה "מבחוץ", אבל לא של הקוראים והחובבים, כלומר של "האנשים בתרבות":

למרות הנטען לעיל, בדבר ההבדל המהותי בין הסיינס-פיקשן לפנטסיה, מלמדים הרגלי הפרסום וההפצה של הסיינס-פיקשן, שקהיליית הנוגעים בדבר רואה את הסיינס-פיקשן כסמוך מאוד לפנטסטי; זאת על פי שמות עיתונים, הרגלי מיון בספריות, התמחות של הוצאות ספרים וכו'. (יונאי, 1990: 75)

אפשר לנסות להמחיש את הקושי להפריד בין המד"ב לפנטסיה באיור הבא (אין צורך להשוותו לאיור 1):

 

איור 2 – הסיפורת (מבוסס על אנציקלופדית המד"ב)

 

 

 

על-פי האנציקלופדיה (Clute & Nicholls, 1995: 408), ניתן לראות את ספרות הבדיון (fiction) כמעגל גדול, שבתוכו מעגל קטן יותר – הפנטסיה. באיור הזה הטבעת החיצונית האפורה היא הסיפורת המימטית - אותו חלק של ספרות הבדיון הנצמד למציאות כפי שהיא ידועה. בתוך המעגל הפנימי של הפנטסיה (עיגול התכלת) – ספרות הבדיון על מה שכרגע איננו מציאותי – יש מעגל קטן עוד יותר, תת-קבוצה של תת-קבוצה, וזהו המדע הבדיוני (העיגול הסגול). למדע הבדיוני ולפנטסיה משותף רעיון ה-novum: אלמנט חדש כלשהו, משהו שמפריד את הטקסט הבדוי מן המציאות כפי שהיא כרגע. נובום, אומרת האנציקלופדיה, יכול להיות ערפד או כוכב לכת מיושב. תת-תת-הקבוצה המוכרת כמדע הבדיוני מתעקשת להסביר את הנובום במונחים של חוקי הטבע הקונבנציונליים. לשאר חברי תת-הקבוצה שהיא הפנטסיה אין דרישות כאלה – הם מוכנים לקבל הסברים על-טבעיים.

(…) mimetic fiction is real, fantasy is unreal; sf is unreal but natural, as opposed to the remainder of fantasy, which is unreal and supernatural. (Or, simpler still, sf could happen, fantasy couldn’t). (Clute & Nicholls, 1995: 408)

אני הוספתי לרישום בן שלושת המעגלים, כפי שהוא מתואר באנציקלופדיה, את הכוכב הכחול. קורפוס המחקר שלי הוא מה שבתוך הכוכב הזה – מדע בדיוני על פי הגדרות אלה ואחרות (העיגול הסגול) ואותם טקסטים פנטסטיים שאולי אינם עונים להגדרות הללו, אך עדיין נחשבים למדע בדיוני על-ידי חובבי מד"ב או הציבור הרחב, מסיבות אלה ואחרות (חלק מן העיגול התכלת). החלק שנותר בצבע תכלת הוא יצירות פנטסיה שאינן נחשבות בשום מקום בתרבות למדע בדיוני, למשל "עליסה בארץ הפלאות" או סדרת "נרניה" של ק.ס. לואיס.

יש לציין כי ברוב האנציקלופדיה, כמו גם ברוב העבודה הזו, המונח "פנטסיה" איננו משמש בצורה זהה לזו ששימש בפסקאות האחרונות: כלומר, כז'אנר-על הכולל בתוכו את המדע הבדיוני. השימוש הרגיל של "פנטסיה" בשאר העבודה יהיהלציון טקסטים שרובם נמצאים בתוך הכוכב הכחול, אך מחוץ לעיגול הסגול: סיפורי Sword and Sorcery, Dungeons and Dragons או דמויי "שר הטבעות" למיניהם, הנמצאים על מדפי ספרי המד"ב ונחשבים על-ידי "האדם בתרבות" לחלק ממנו.

 

מונחים המשמשים בעבודה זו

(ההסברים מתייחסים במפורש לטקסטים ספרותיים, אך ניתן לייחסם, בהתאמות הנחוצות, גם לטקסטים קולנועיים, טלוויזיוניים אואחרים) המונחיםנועדו לסייע לאפיין טקסטים עליהם מדובר בעבודה, אך אינם מציינים קטגוריות מוחלטות, המוציאות זו את זו: למשל, יש מקרים רבים של ספרי מד"ב-ז'אנר שהם מד"ב קשה או פנטסיה (אך בדרך-כלל לא שניהם בעת ובעונה אחת); יכול להיות ספר פרוטו-מד"ב שהוא מד"ב-זרם מרכזי.

מד"ב ז'אנר (Genre SF)

(על-פי אנציקלופדיית המדע הבדיוני) מד"ב ז'אנר הוא מד"ב עליו מוטבעת התווית "מדע בדיוני", או שהוא מזוהה מיידית ככזה על-ידי קוראיו כשייך לקטגוריה הזו – ובדרך כלל שני הדברים גם יחד. משתמע מכך כי כל סופר של מד"ב-ז'אנר מודע לכך שהוא עובד בתוך ז'אנר בעל הרגלימחשבה מסויימים, "קונבנציות" מסויימות – יהיו אפילו כאלה שיאמרו "כללים" – לטוויית סיפור שייתפס כשייך לז'אנר המדע הבדיוני. במובן הצר ביותר של המונח, סיפור מד"ב-ז'אנר יהיה סיפור שנכתב אחרי 1926, פורסם (או יכול היה להתפרסם, באופן תיאורטי) במגזין מד"ב אמריקאי או בהוצאה לאור המתמחה במד"ב, ובולטים בו סימנים שהוא ממלא את ההסכם בין הכותבים והקוראים לכבד את הפרוטוקולים הטבועים בטקסטים המהווים את הקאנון של הז'אנר. האנציקלופדיה מתמקדת בעיקר במד"ב-ז'אנר, ורואה בו מרכיב מרכזי בטבעו של המד"ב בכללותו, אך מקבלת גם מד"ב לא-ז'אנרי כחלק בלתי-נפרד משדה המדע הבדיוני (Clute & Nicholls, 1995: 483-484).

מד"ב זרם מרכזי (Mainstream literature with SF elements)

(כלומר, מן הזרם המרכזי של הספרות) טקסטים העוסקים בנושאים אופייניים למד"ב או מכילים מאפיינים שלהם (למשל תיאור העתיד לאחר שואה כלשהי, אוטופיות ודיסטופיות, סיפורי מלחמות או חברות עתידיות), אך נכתבים ומשווקים כחלק מן הספרות הכללית, ומחוץ לגבולות הז'אנר, "מבלי לאמץ לא את ההגנה ולא את הסטיגמה של תווית ז'אנרית" (Clute & Nicholls, 1995: 768). הדוגמה המוכרת ביותר למד"ב-זרם מרכזי היא ככל הנראה "1984" מאת ג'ורג' אורוול, שנכתב בשנת 1949. סופרים שאינם מודעים למוטיבים שהתפתחו במד"ב-ז'אנר לפעמים ממציאים אותם מחדש בעצמם, לא תמיד בהצלחה, אומרת האנציקלופדיה – כלומר, לא בצורה המקובלת בז'אנר. יש ביניהם גם כאלה המתרעמים מאוד על טענות כאילו כתבו למעשה מד"ב, בשל הסטיגמה השלילית של הז'אנר.

מד"ב "קשה" (Hard SF)

יצירות מד"ב הנכתבות תוך התבססות מרובה על השיטה המדעית, ובעיקר על מה שמכונה hard science– פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה, וכן על פיתוחים טכנולוגיים. גם אם המדע ביצירה דמיוני, לפחות בעת כתיבתה (למשל כיום, מסע בזמן או במהירות העולה על מהירות האור), ההתייחסות אליו נעשית על-פי השיטה המדעית, ותוך ניסיון להציג לאירועים ולתופעות שבטקסט הסברים המצייתים לחוקי הטבע. עיסוק זה אופייני לתקופת תור הזהב של המד"ב (> היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני, 26), ויש מבקרים וחובבי מד"ב הרואים בו, ורק בו, את המדע הבדיוני האמיתי.

מד"ב "רך" (Soft SF)

קטגוריה שנוצרה למעשה כאנלוגיה למד"ב "קשה". כלולות בה יצירות מד"ב המתבססות על המדעים הרכים (מדעי החברה – סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, כלכלה, בלשנות, פסיכולוגיה וכו'), או שאינן עוסקות כלל במדע, ומתמקדות ברגשות ולא בטכנולוגיה (Clute & Nicholls, 1995: 1131). הגל החדש של המד"ב בשנות השישים קוּשר בדרך-כלל למד"ב רך (> היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני, 31).

פנטסיה (Fantasy)

כאמור, הגבול בין מד"ב לפנטסיה מעורפל מאוד, ומציאתו קשה. בעבודה זו כלולות אותן יצירות פנטסיה הנמצאות, למשל בחנויות הספרים, בכפיפה אחת עם ספרי המד"ב, ונחשבות לחלק מהם. אלה כל אותם סיפורי הרפתקאות בעולמות שונים ומשונים, סיפורי דרקונים, כשפים, גיבורי-על, גמדים ושאר יצורים. הדוגלים בהגדרות צרות של המד"ב אינם מוכנים לקבל לתוכו את הטקסטים הללו, כיוון שאינם מצייתים לעקרונות מדעיים כלשהם, אלא ממציאים לעצמם חוקים או נותנים הסברים על-טבעיים למוצג בהם. אולם הקוראים והקהל הרחב בדרך-כלל אינם טורחים בהבחנות שכאלה, ומשום כך שמור גם לטקסטים הללו מקום בעבודה המתמקדת במצב בתרבות נתונה.

 

פרוטו-מד"ב (Proto SF)

אותם טקסטים שנוצרו לפני כינונו המוסדי של ז'אנר המדע הבדיוני בשנות העשרים (ומיעוטם גם לאחר מכן, אולם מבלי שכותביהם היו מודעים לז'אנר, שהתקיים בשנותיו הראשונות בבידוד יחסי.
 > היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני, 23) אך אומצו על-ידי קהיליית המדע הבדיוני, כיוון שיש בהם דמיון למדע הבדיוני מבחינת הנושא והעיסוק. מדובר למשל ביצירותיהם של ז'ול ורן, ה.ג'. וולס, ואדגר רייס בורואוז, שחלקן כונו בזמנן "Scientific Romances".

היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני

Any genre is the sum of its works. Science Fiction encompases cinema, television, and graphic media, all of which are important parts of its history. First and foremost, however, it is a literary genre. (Clute, 1995: 211)

המדע הבדיוני, כפי שהוא קיים כיום בתרבות הישראלית, מבוסס ברובו על המד"ב העולמי, שהוא ז'אנר בעל היסטוריה ומבנה משלו. פרק זה מציג בקווים כלליים את ההיסטוריה של אותו חלק בתרבות שהוגדר בפרק הקודם כנושא העבודה. הכרת ההיסטוריה של המדע הבדיוני תסייע להבין את מקורם ואת מיקומם היחסי של הפריטים השונים מן הרפרטואר המד"בי שהופיעו בישראל לאורך השנים.

בראשית

תיאור ההיסטוריה של המדע הבדיוני כרוך בבחירת הגדרה. על-פי ההגדרות הכוללות ביותר, כבר האודיסיאה היא יצירת מדע בדיוני, על-פי ההגדרות הצרות ביותר של הז'אנר, הוא נוסד בשנת 1926, בניו יורק. מתן תווית בא בדרך-כלל רק אחרי זיהוי תופעה כלשהי, ויש בו עדות למיסוד מסויים שלה. רוב הגדרות המדע הבדיוני נוסחו בתקופה שבה הוא כבר ז'אנר קיים ומעוצב, שחובביו ומבקריו מנסים להתוות את גבולותיו.

חלק מהחובבים המבקשים להעניק למדע הבדיוני "מכובדוּת" מחפשים לו שורשים בטקסטים קלאסיים, למשל "היסטוריה אמיתית" מאת לוקיאנוס מסמוסטה (מאה שניה לפנה"ס), "Somnium" מאת יוהנס קפלר (1634); סיפורי מסעות לירח ולשמש מאת סיראנו דה ברז'ראק (1657; 1662) או "מסעות גוליבר" מאת ג'ונתן סוויפט (1726). לעומתם, יש הרואים את המדע הבדיוני כז'אנר מודרני לחלוטין, שלידתו במגזינים אמריקנים בשנות העשרים של מאה זו, ואין לו קשר לטקסטים קדומים או קודמים, למרות דמיון בין נושאי העיסוק.

If the labelling of any ealier story as SF depends only on the presence of SF elements there would be many such (…) but such retrospective labelling is not very useful, since there is no sense at all in which we can regard SF as a genre concious of being a genre before the 19^th century. SF proper requires a consciousness of the scientific outlook, and it probably also requires a sense of the possibilities of change, whether social or technological. (Clute & Nicholls, 1995: 567)

אולם רוב ההגדרות מסכימות על ספר אחד שניתן לומר שהוא ספר המדע הבדיוני, או לפחות פרוטו-מדע-בדיוני, הראשון (למשל Aldiss, 1986: 25). זהו ספרה של מרי שלי[4], "פרנקנשטיין, או פרומיתאוס המודרני" משנת 1818. אירועי המאה ה19-, תיאוריית האבולוציה, המהפיכה התעשייתית והמהפיכה בתעבורה, הביאו להולדת מה שנחשב כיום להתחלת המדע הבדיוני בשליש האחרון של המאה הקודמת. ז'ול וורן וה.ג'. וולס, הנחשבים לאבות המייסדים של הז'אנר, פירסמו עשרות ספרים שעסקו בספקולציות לגבי העתיד והבלתי-ידוע, תוך התבססות על ההווה ועל המוכר. אבל הם לא היו יחידים ולא פעלו בחלל ריק, האנציקלופדיה של המדע הבדיוני מונה עוד סופרים רבים בני המאה ה19- שכתבו סיפורים על עולמות אבודים, מסעות פנטסטיים, המצאות מדהימות, תחזיות טכנולוגיות וחברתיות ועוד. אלה היוו את המצע שעליו נבט מאוחר יותר הז'אנר המודרני
(Clute & Nicholls, 1995: 568).

 H. G. Wells, from 1895 to about 1904, had laid down a whole range of essential ground rules for writing about the future and the unknown: a style that depicts the new as scientifically connected to the given; venues, be they Mars, the Moon, the future, or whatever, that have some of the same texture of reality as London or New York; true-to-life characters whose eccentricities, and weaknesses, and strenghts resemble yours and mine; an understanding that time changes more than the name of the monarch on the throne, that time changes all; and a tenaciously held conviction that the nature of the new world can be determined by us. (Clute, 1995:117)

בין השאר, בסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים נכתבו עשרות סיפורי מלחמה עתידית, שבדיעבד הסתבר שלא חזו נכונה את שהתרחש במלחמת העולם הראשונה[5]. המלחמה עצמה הולידה גל של דיסטופיות[6] משוללות תקווה למין האנושי, כמו למשל "עולם חדש מופלא" מאת אלדוס הקסלי. סופרים כמו קארל צ'אפק[7] ואולף סטפלדון[8] כתבו ספרים שניתן להגדירם מדע בדיוני מתוחכם ביותר, אך הז'אנר לא היה מוכר עדיין, וודאי שלא ניתן לו שם מפורש. למעשה, יצירותיהם משתייכות היום לרפרטואר המדע הבדיוני כיוון שנוּכסוּ לתוכו מאוחר יותר. הם לא ידעו, ולא יכלו לדעת, שהם כותבים "מדע בדיוני".

The origins and inspirations for science fiction lie outside the United States, though within the period of the industrial revolution. As we might expect. Only in an epoch when a power source more reliable than ocean currents or the wind, faster than the horse, has been developed, can we expect to find a literature that will concern itself with problems of power, either literal or metaphorical. (Aldiss, 1986: 14)

ז'אנר נולד בכתבי עת

במקביל, בארה"ב, החל מן העשור האחרון של המאה ה19-, שלטו בשוק הספרות הפופולרית, המכוונת למכנה המשותף הנמוך ביותר, מגזיני הפאלפ – כתבי עת זולים מודפסים על נייר גס שהכילו סיפורים מרתקים, רבי פעילות, באיכות ירודה. רוב כתבי העת לפני שנות השמונים של המאה ה19- היו יקרים יחסית, ומכוונים לקהל קוראים מצומצם ומשכיל, אולם בשנים אלה התחוללו שינויים: האוכלוסיה גדלה בקצב מהיר, וידיעת הקריאה התפשטה בה. הטכנולוגיה המודרנית יצרה שעות פנאי רבות יותר מבעבר, ועדיין לא היה קולנוע שימלא אותן. במקביל, טכניקות הפצה-המונית, הוזלה במיסים על נייר וגידול רב בפרסום מודעות הוזילו בהרבה את מחיר כתבי העת, והפופולריים ביותר ביניהם הגיעו לתפוצה של חצי מיליון עותקים ויותר בסוף המאה. בין השנים 1890 ו1920- פורסמו במגזינים הללו בין השאר סיפורים רבים מהסוג שכונה לעיתים "Scientific Romances" – בין השאר סיפורים על עולמות אבודים, או על עולמות חדשים בחלל. אולם על-פי האנציקלופדיה של המדע הבדיוני, עד שהופיע מגזין שהתמקד במדע בדיוני בלבד, לא הורגש כל צורך בתווית
 (Clute & Nicholls, 1995: 1066).

החל משנת 1915 התחילו לתפוס את מקומם של מגזיני הפאלפ בעלי התוכן המגוון מגזינים שהיו מוקדשים כל אחד לסוג מסוים של סיפורים – מערבונים, סיפורי אהבה וכולי. באפריל 1926, בעיר ניו יורק, מהגר מלוקסמבורג בשם הוגו גרנסבק (Hugo Gernsback)ייסד מגזין בשם
 Amazing Stories, שהוקדש למה שהוא כינה “scientifiction”[9]. זוהי נקודת ההתחלה של המדע הבדיוני כז'אנר ממוסד ובעל שם משלו, על פי רבים מן החוקרים שלו, כולל נורמן ספינרד
(Spinard, 1974: 11) ועמנואל לוטם (לוטם, 1990: 35(.

גרנסבק, ממציא מתוסכל, היה אידיאליסט. מטרתו היתה ללמד את בני אמריקה מדע, להשתמש בסיפורים מרתקים כציפוי מְסוכר לידע המדעי והטכנולוגי שיחדור באמצעותם למוחותיהם הרכים של בני הנוער, הקוראים בשקיקה מגזיני פאלפ לרוב. הוא גם האמין בכוח הניבוי של הסיפורים הללו לגבי העתיד. גרנסבק פירסם במגזין שלו כמעט את כל יצירותיהם של וולס ו-וורן, סיפורים של אדגר אלן פו שהיה בהם רמז כלשהו למדע, וכן תרגומים מגרמנית וצרפתית. על סיפורים חדשים הוא שילם חצי סנט למילה, בתקופה שבה מגזיני פאלפ אחרים שילמו עד 6 סנט למילה, עובדה שלא משכה, כמובן, את הטובים שבין הכותבים אל המגזינים שלו (Clute & Nicholls, 1995: 1067).

Gernsback thought of science fiction as an essentially directive medium. Its purpose was to teach science and to inspire enthusiasm for technology – its entertainment value was only a means to this end… Right from the very start, however, it was plain that what the readers found to enjoy in Amazing Stories was not quite what Gernsback intended for them to find. (Stableford, 1987: 49-50)

על-פי האנציקלופדיה של המדע הבדיוני, Amazing Stories הצליח בתחילתו, וגם אם גרנסבק איבד את השליטה במגזין זה בעקבות פשיטת רגל ונאלץ לייסד מגזינים אחרים, התוצאה היתה שהחזון שלו לגבי המדע הבדיוני והפורמט שקבע לכתבי העת שלו השפיעו רבות על התפתחות הז'אנר[10](Clute & Nicholls, 1995: 1067).

תור הזהב

בשלב זה, אם כן, עם התחלת התמסדותו של המדע הבדיוני כז'אנר מסחרי, עבר המרכז של המדע הבדיוני מאירופה לארה"ב, ושם הוא נמצא עד היום. כמובן שקמו מגזינים מתחרים לזה של גרנסבק בנישה שגילה, כתבי עת בעלי שמות סנסציוניים כמו Air Wonder Stories, Startling Stories,Miracle Science and Fantasy Stories או Weird Tales. החשוב מביניהם היה Astounding Science Fiction בעריכתו של ג'ון וו. קמבל (John W. Campbell, Jr). קמבל, שהיה מהנדס בהכשרתו וסופר מד"ב בעצמו עוד בתחילת שנות השלושים, נחשב בדרך-כלל לאבי מה שנקרא "תור הזהב של המדע הבדיוני" בשנות השלושים והארבעים. על-פי ספינארד (Spinard, 1974: 13) והאנציקלופדיה (Clute & Nicholls, 1995: 188), קמבל הביא לצמיחתו של המדע הבדיוני המודרני ועזר לעצב את דמותו יותר מכל אדם אחר.

כעורך Astounding, החל משנת 1937, קמבל כיוון את כתיבתם של הסופרים והזין אותם ברעיונות, ורבות מיצירות המד"ב הקלאסיות של תקופתו היו מבוססות על הצעות שהוא העלה. קמבל גילה את הסופרים אייזק אסימוב (שטען פעמים רבות כי קמבל אחראי לפחות כמוהו לניסוח שלושת חוקי הרובוטיקה המפורסמים (Clute & Nicholls, 1995: 187)), תאודור סטרג'ן, רוברט היינליין, לסטר דל ריי, א.א. ואן ווגט. סופרים אחרים הצטרפו ל"אורווה" שלו לאחר שכתבו כבר במקומות אחרים: קליפורד ד. סימאק, ג'ק וויליאמסון, ל. ספרג דה קמפ, ל. רון האברד (לימים, מייסד כת הסיינטולוגיה, שתורת הדיאנטיקה שלו הוצגה לראשונה, ובהרחבה, מעל דפי Astounding Science Fiction), בני הזוג הנרי קוטנר וק.ל. מור, ועוד[11].

קמבל דרש מן הכותבים שלו שיצדיקו את האמינות המדעית של כל מתקן דמיוני שהכניסו לסיפוריהם. הוא גם דרש שהעלילה והנושא ינבעו מן הספקולציה המדעית שבסיפורים, שניתן יהיה לראות איך הפעולות האנושיות והחיים האנושיים משתנים כתוצאה מההתקדמות המדעית והטכנולוגית. הואקיבל בברכה תשומת לב לגורם האנושי שבסיפורים, לנושאים פוליטיים, חברתיים ואתיים, והיה מודע לסגנון הכתיבה הרבה יותר ממתחריו. מאמרי העורך של Astounding עסקו בחידושים טכנולוגיים – קמבל היה בקיא במדעים הרבה יותר מגרנסבק ונהג להתעדכן בפרסומים בני זמנו בכתבי עת מדעיים. הוא התעניין במיוחד בהתפתחויות בתיאוריה האטומית, ובמהלך השנים 1940-1939 התעקש במאמרי המערכת שקרובה יכולת השימוש בכוח אטומי[12]. בשנת 1960 שמו של Astounding Science Fiction שונה ל: Analog; כותרת המשנה היתה: "science fiction is analogous to science fact".

גרנסבק ראה בסיפורת עטיפה צבעונית ומושכת למדע, אך קמבל חשב שהבדיון יוכל לשמש כמדיום ל"ניסויי מחשבה" במדע. תחום העניין העיקרי שלו היה האופן שבו הטכנולוגיה תשנה את החברה, אומר סטבלפורד ((Stableford, 1987: 56, והוא הבין שציפיותיו האוטופיות של גרנסבק לעולם מושלם בחסות הטכנולוגיה הן נאיביות.

בשוק הכללי של מגזיני הפאלפ היו כותבים מקצועיים ששלחו יד בכתיבת סיפורים בכל הקטגוריות. הטובים שבהם לא הפנו את תשומת הלב שלהם או את סיפוריהם המוצלחים למגזיני המדע הבדיוני, שהתשלום בהם היה נמוך יחסית למגזינים הכלליים. למצב זה היו שתי תוצאות, אומרת האנציקלופדיה: מצד אחד, מגזיני המד"ב פירסמו חומר רב ברמה נמוכה מאוד; מצד שני, לתחום ניתנה אפשרות להתפתח מבפנים. חובבים שקראו את המגזינים חשבו, ובצדק, שהם מסוגלים לכתוב טוב לא פחות מן הכותבים שיצירותיהם פורסמו (Clute & Nicholls, 1995: 1067). הם שלחו סיפורים משלהם לכתבי העת, וחלקם הפכו עם הזמן לסופרי מד"ב מוכרים, שכבר היו בקיאים בקונבנציות של הז'אנר בו הם פועלים.

מגזיני הפאלפ נהגו לפרסם מכתבי קוראים על פני חמישה עד עשרה עמודים בכל גיליון, כדי לתת לקוראים תחושה של מעורבות במגזין, ואולי גם כדי לחסוך בהוצאות. הקוראים ראו בפרסום מכתב שלהם הישג, וחלקם הפכו את כתיבת המכתבים לתחביב. חלק מהמכתבים נשאו חתימות של אנשים שהתפרסמו מאוחר יותר כסופרים בעצמם. על פי האנציקלופדיה, תת-התרבות של חובבי המד"ב (SF fandom) נוצרה דרך מדורי המכתבים למערכת של Amazing Stories ושל המגזינים האחרים. גרנסבק גם ייסד באפריל 1934 את ארגון חובבי המד"ב הראשון שאורגן בצורה מקצועית, Science Fiction League, שהיו לו סניפים מקומיים בארה"ב, אוסטרליה ואנגליה.

כבר בסוף שנות העשרים התחילה להתפתח סביב המדע הבדיוני תת-תרבות של חובבים פעילים שהיו הרבה יותר מרק קוראים נאמנים, גם אם היו למעשה רק חלק קטן ממספר הקוראים הכללי. היו כבר אנשים שהחשיבו את עצמם "חובבי מדע בדיוני", ופירסמו מגזיני חובבים שנקראו fanzines
(fan magazines). תופעת חובבי המדע הבדיוני, שאירגנו קבוצות מקומיות והתכתבו אלה עם אלה, היתה התפתחות ייחודית לחלוטין בתקופה זו, אומר ספינרד – אף זרם ספרותי קודם לא יצר תת-תרבות או הפך את קוראיו המסורים למעין שבט (Spinard, 1974: 10). החל משנת 1936 מארגנים חובבי מד"ב כנסים, הכוללים מפגשים עם סופרים, דיונים ושאר אירועים.

 

בחוגי המדע הבדיוני רווח השימוש במונח "תור הזהב" לתיאור התקופה שבין השנים 1946-1938, ולעיתים נדירות יותר גם מעט לאחר מכן. המונח מתייחס כמעט תמיד למד"ב-ז'אנר שפורסם במגזינים בארה"ב, בעיקר תחת עריכתו של ג'ון קמבל. ראוי לזכור, כי למרות הפריחה הכמותית היחסית בשוק המד"ב בתקופה זו, הוא עדיין היווה חלק זעום משוק מגזיני הפאלפ הכללי, הן מבחינה מספר המגזינים והן מבחינת מכירות כוללות (Clute & Nicholls, 1995: 979).

Certainly, 1938-46 was a period of astonishing activity (among comparatively few writers), the time when most of the themes and motifs of SF were taking their modern shape, which in some cases proved almost definitive and in others continued to be reworked and modified, as is the way of genres. (Clute & Nicholls, 1995: 506) [13]

כאמור, הכינוי "תור הזהב" רווח בעיקר בחוגי הדור הזה של חובבי המד"ב, אלה ששנות ההתבגרות שלהם היו מלוות ב-”Sense of wonder”, מונח שכיח נוסף המתאר את התחושה שעוררו הרעיונות החדשניים של סיפורי המד"ב[14]. לפי האנציקלופדיה, היתה זו תקופה של זינוק אדיר באיכות, אולי הזינוק הגדול ביותר בהיסטוריה של הז'אנר – המדע שבסיפורים הפך מדויק ואמין יותר והרכיב הספרותי הפך מיומן יותר. מבקרים רבים מסתייגים מן הכינוי המפאר "תור הזהב" בטענה כי גם התקופה הזו לא הצטיינה באיכות ספרותית, אותה ניתן לייחס רק ליצירות מד"ב מן הזרם המרכזי בתקופה זו או ליצירות מד"ב-ז'אנר משנות השישים ואילך[15].

דבר אחד ברור – מעמדו של המד"ב, לכל הפחות מד"ב-ז'אנר, שהיה קיים בתקופה זו רק בתרבות האמריקנית, היה שולי, בעל יוקרה נמוכה ביותר. עדות אחת לכך היא ריבוי הפסבדונימים ששימשו את כותבי המד"ב במגזינים (Clute & Nicholls, 1995: 968). העולם הספרותי ככלל בז למדע הבדיוני, וחובבי המד"ב הסתגרו בבועה משלהם ובזו לו בחזרה (Spinard 1974: 111).

אמנם בדרך-כלל כלל קשה לקשור שינויים היסטורים באירועים חד-פעמיים, אך סטבלפורד אומר שהטלת פצצות האטום האמריקניות על יפן היתה אירוע בעל חשיבות עצומה לאנשי קהילת המדע הבדיוני, כיוון שהם ראו במעשה הצדקה לז'אנר ((Stableford, 1987: 60. הוא מביא מדבריו של קמבל, שאמר שלפתע הפכו חובבי המדע הבדיוני בעיני שכנים וחברים מחולמים מטורפים למומחים המקומיים. הכותבים והקוראים של המדע הבדיוני חשו שיש להם צידוק מלא לצעוק לעולם "אמרנו לכם"[16]. אולדיס מציג זאת כך:

The impossible had happened. People began to expect the unexpected. (Aldiss, 1986: 234)

נדמה היה, אומר סטבלפורד, שלפתע יש למדע הבדיוני זכות לדרוש יחס רציני יותר מצד החברה.

שנות החמישים – מכתבי עת לספרי כיס

ערב מלחמת העולם השנייה רוב המדע הבדיוני פורסם במגזיני פאלפ בעלי תפוצה של פחות מ50,000- עותקים לגיליון, ששילמו תשלום זעום עבור סיפורים. רק בתי הוצאה לאור ספורים הדפיסו ספרי מדע בדיוני מעטים בכריכה קשה. כותבי מד"ב שרצו להתפרנס מעיסוקם זה לא יכלו להרשות לעצמם מבחינה כלכלית לכתוב יצירה מלוטשת. התשלום הזעום עבור כל מילה במגזינים אילץ אותם לכתוב כמויות עצומות של טקסט כדי להתקיים, ולא היה כל אפיק פרסום אחר שיציב לפני החומר דרישות איכות אחרות, חמורות יותר משל המגזינים.

בתחילת שנות החמישים המצב השתנה. עם תום מלחמת העולם בא הקץ גם למחסור בנייר, וזו היתה אחת הסיבות לשטף בפרסומי מגזינים. בעשור שאחרי המלחמה הופיעו יותר מארבעים מגזינים של מד"ב, שרובם לא האריכו ימים ((Stableford, 1987: 60. החשובים ביניהם היו שני מגזיני מד"ב חדשים ושונים מקודמיהם, שלקחו את בכורת החדשנות מידיו של קמבל, וכיוונו את עצמם מלכתחילה לקהל מבוגר, ולא לבני נוער (Clute & Nicholls, 1995: 1068).

הראשון היה The Magazine of Fantasy and Science Fiction[17] (נוסד 1949), הידוע בראשי התיבות F&SF, בעריכתו של אנתוני בוצ'ר (Anthony Boucher). בוצ'ר ביקש לקדם מדע בדיוני באיכות ספרותית משובחת יותר, ולהביא ליצירתם של סיפורים מתוחכמים ברמה של המגזינים הנחשבים יותר, אלה שעיצבו את דמותו של הסיפור הקצר באמריקה שבין המלחמות
(Clute & Nicholls, 1995: 764). הוא דרש כתיבה טובה בסגנון מלוטש כערך בפני עצמו, הקפיד על שערים מעוצבים בטעם במקום ציורים של מפלצות חלל סנסציוניות, נתן תשלום גבוה יחסית עבור סיפורים והפך את המגזין שלו לראשון שייעד את עצמו להציג את פניו הטובות ביותר של המדע הבדיוני לעולם כולו, ליצירת מדע בדיוני שייחשב ראוי להתייחסות של הקורא הכללי והעולם הספרותי (Spinard, 1974).

הוראס גולד(Horace Leonard Gold), העורך של Galaxy (נוסד 1950), עדיין כיוון את המגזין שלו לקהל הקוראים המסורתי של המדע הבדיוני, אך שילם יותר מכל אחד אחר בתחום. גולד עודד התייחסות הומוריסטית וסאטירית לחומרי-הגלם של המדע הבדיוני וכן עיסוק בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה של חייזרים, לאו דווקא במדעים הקשים, בביולוגיה ובטכנולוגיה, כפי שהיה מקובל ברוב מגזיני המד"ב.

רוב הסופרים החדשים הטובים ביותר כתבו עבור שני המגזינים הללו, שהדגישו שימת לב לסגנון כתיבה ועומק פסיכולוגי. לפי האנציקלופדיה, שלושת כתבי העת החשובים בתחום המדע הבדיוני משנות החמישים ועד לאמצע שנות השבעים היו Galaxy, F&SF ו- Astounding Science Fiction (עדיין בעריכתו של קמבל) (Clute & Nicholls, 1995: 463).

לפני סוף שנות הארבעים, סיפורים ונובלות של מד"ב הופיעו בעיקר במגזינים. בשנות החמישים סיפורי מד"ב התחילו לצאת לאור גם באנתולוגיות, תחילה כקבצים של סיפורים שהתפרסמו קודם לכן במגזינים, ומאוחר יותר כקבצים של סיפורים מקוריים. את המבול בישרו שתי אנתולוגיות עבות כרס (האחת בת 785 עמודים והשנייה בת 997 עמודים) שיצאו לאור בשנת 1946 בשתי הוצאות-לאור מכובדות (קראון ורנדום האוס) (Clute & Nicholls, 1995: 38). לאנתולוגיות בספרים יש יתרונות מספר על פני מגזינים, אומרת האנציקלופדיה: הספרים עמידים יותר, מוצבים למכירה במשך זמן רב יותר, ניתן להשיגם בספריות, והם מקובלים על הוריהם של בני נוער יותר מאשר כתבי-עת סנסציוניים.

בעקבות האנתולוגיות התחילו להופיע רומנים באורך מלא של מד"ב-ז'אנר, כיוון שהמושג "ספר מדע בדיוני" כבר היה קיים בתרבות. גם בשנות השלושים והארבעים הופיעה כמות רבה של ספרות ספקולטיבית, אך לא תחת הכותרת "מדע בדיוני". חלק מן הספרים הללו היו מוכרים לקהילית המדע הבדיוני, אך בתקופה בה נכתבו הם לא נתפסו כשייכים למדע הבדיוני, אלא שוייכו אליו בדרך-כלל בדיעבד ((Stableford, 1987: 61.

השינוי החשוב ביותר בשוק המד"ב היה הופעתם של ספרי הכיס. ג'ניס ראדוויי
(Radway, 1991) מסבירה את פריחתו של ז'אנר פופולרי אחר – רומנים רומנטיים – בין השאר בשינויים שחלו החל בשנות הארבעים בטכניקות הייצור, השיווק והפרסום של ספרים. לדבריה, מכונות דפוס חדישות ודבק סינתטי בעל יבוש מהיר איפשרו ייצור של כמויות אדירות של ספרים במחיר נמוך ליחידה. במצב כזה ניתנה עדיפות לספרי-נוסחה שלא דרשו עריכה מתוחכמת או זמן הפקה ממושך וניתן היה לחזות את כמות הקהל שימשכו, פעם אחר פעם. הדברים נכונים בה במידה לגבי רומנים רומנטיים ולגבי ספרי מד"ב.

The consequent emphasis on speed caused the paperback publishers to look with favor on category books that could be written to a fairly rigid formula. By directing their potential writers to create in this way, mass-market houses saved the time and expense of editing unique books that had as yet not demonstrated their ability to attract large numbers of readers. (Radway, 1991: 28)

בתחילת שנות החמישים כמה מו"לים אמריקנים מבוססים הבחינו בפוטנציאל המסחרי של שוק המד"ב. הוצאת דאבלדיי, למשל, ייסדה בשנת 1952 את 'מועדון ספרי המדע הבדיוני'. שני בתי הוצאה חדשים – אייס (נוסד 1952) ובלנטיין (נוסד 1953) – התחילו לפרסם סדרות מד"ב חודשיות קבועות, שהיוו חלק מרכזי ברפרטואר שלהן. בנישה הקיימת, המוציאים לאור יכלו להיות בטוחים שהספרים יימכרו בתפוצה של לפחות ארבעים עד חמישים אלף עותקים, כמו מגזיני המדע הבדיוני, ולכן הובטח להם רווח. שתי הסדרות פרסמו חומר שהופיע בעבר במגזינים, אייס הוסיפה בדרך כלל ליצירות המוכרות ספר חדש, והדפיסה את שניהם גב-אל-גב.

לפני אמצע שנות החמישים, רבים מן השמות הגדולים בתחום המד"ב כתבו במשרה חלקית בלבד, כתחביב. ספרי הכיס איפשרו להיות סופר מד"ב במשרה מלאה, וריווחית יחסית
(Stableford, 1987: 62). האורך המלא איפשר היקף כתיבה נרחב יותר מהסיפורים הקצרים במגזינים ושימת לב רבה יותר לסגנון ואיפיון דמויות. במקביל לפרסום רומנים של מדע בדיוני ניכר שיפור בעומק ובתחכום בסיפורים הקצרים, שהתחילו להיות בעצמם "נובליסטיים" יותר, מעוניינים יותר בהתפתחות ובפרטים (Spinard, 1974).

בתקופה שבה התחיל המדע הבדיוני לצאת מגבולות המגזינים אל מדפי הספרים, הוא הוכר גם כז'אנר קולנועי. כמובן, גם קודם לכן היו סרטים בעלי תוכן של מדע בדיוני, אך הם נחשבו לסרטי אימה (למשל "פרנקנשטיין" (1931), "ד"ר ג'קיל ומר הייד" (1932), "קינג קונג" (1933) ועוד). עכשיו אומצה התווית החדשה משדה הספרות הפופולרית, ונוצרו סרטי מפלצות רבים, וסרטים שעסקו בחקר החלל או בפלישות ממנו. רבים מסרטי שנות החמישים זכורים היום בנוסטלגיה, אפילו אצל מי שלא נולדו עדיין בזמן שהוקרנו לראשונה: “The day the Earth stood still” (1951),
“When worlds collide” (1951), "War of the worlds” (1953), “Forbidden planet” (1956), “Godzila” (1954, Japan) ועוד. על-פי האנציקלופדיה, נוצרו בשנות החמישים 200-150 סרטי מד"ב, רבים מהם B-Movies– סרטים דלי תקציב ואיכות שנועדו מלכתחילה להיות מוקרנים במבצעי שניים-בכרטיס-אחד עם סרטים משובחים מהם.

 

שנות השישים – הגל החדש

By the 1960s SF was being read so much more widely than before that its ideas, and its iconography generally, had began dramatically to feed back into mainstream fiction – previously the intellectual traffic had been mostly the other way around (…) since 1960 there has been a complex cross-fertilization of genres. While, at the intellectual end of the spectrum, fabulations have been making more and more use of SF images and themes, at the popular end fantasy, horror and disaster novels have borrowed heavily from SF, as has the bestseller (itself now a definable genre). (Clute & Nicholls, 1995: 571)

בשנות השישים המדע הבדיוני החל לצאת מן הגבולות הצרים של קהל החובבים אל הקהל הרחב יותר. מספר ספרים בודדים שהתפרסמו בשנים אלה היו בעלי השפעה רחבה, ביניהם "Stranger in a Strange Land" (1961) של היינליין שאומץ על-ידי תנועת ילדי הפרחים ו"Lord of the Rings" (1954; revised 1966) של ג'.ר.ר. טולקין. החל משנות הששים עבר המוקד של פרסום מד"ב מן המגזינים לספרים, וסדרות מד"ב המשיכו לצבור כוח במסגרת הוצאות לאור כלליות, לאו דווקא כאלו העוסקות רק במד"ב (Clute & Nicholls, 1995: 977).

בעשור שאחרי מלחמת העולם השנייה המדע הבדיוני הז'אנרי התפשט מארה"ב לאירופה. "הגל החדש" בבריטניה נולד כאשר מייקל מורקוק (Moorcock) התמנה בשנת 1964 לעורך מגזין המדע הבדיוני New Worlds, וערך בו שינוי מהיר ומכוון, לכיוון חדשנות רעיונית וסגנונית. בין הסופרים שכתיבתם נחשבת שייכת לגל החדש של המדע הבדיוני ניתן למנות את בריאן אולדיס, ג''' ג'י באלארד, תומס דיש וסמואל דלייני. לדברי ספינרד (שגם סיפורים פרי עטו פורסמו תחת עריכתו של מורקוק):

[Moorcock] set out not merely to give science fiction respectability, but to bring about a fusion between science fiction and mainstrean fiction which would shatter the pulp shackles on the former, and breath the reviving winds of change into the latter, creating a speculative fiction that would be the characteristic literature of our times. (Spinard, 1974)

סופרי מד"ב רבים, גם בארה"ב וגם בבריטניה, אומרת האנציקלופדיה, התחילו להרגיש באמצע שנות השישים שהכתיבה במסגרת מד"ב-ז'אנר שמרנית מדי, צפויה מדי, כפופה למגבלות רבות מדי, וכל זאת דווקא בז'אנר שלקח על עצמו להדגיש שינוי וחדשנות. כיוון ששוק המד"ב הלך והתרחב, לא היתה כל סיבה להאמין שמוציאים לאור יסרבו להגמשת המד"ב, הן מבחינת סגנון והן מבחינת תוכן. רבות מיצירות הגל החדש הכילו מאפיינים של תרבות-הנגד של סוף שנות השישים, כמו עניין בסמים המשנים את התודעה, בדתות מזרחיות ובסקס, ופסימיות לגבי העתיד, שהיתה שונה למדי מן האופטימיות המסורתית של המד"ב-ז'אנר. כמו כן ניכרה בהן התרחקות מן המדעים ה"קשים", כמו פיזיקה, אל המדעים ה"רכים", העוסקים באנשים (Clute & Nicholls, 1995: 866). הגל החדש של כתיבת המד"ב אימץ מאפיינים שהיו קיימים זה מכבר בספרות הזרם המרכזי, ותרם רבות לשבירת החומות ביניהם. שוק המד"ב הפגין נכונות לקלוט את הכתיבה המתוחכמת יותר, לצאת מן הגטו ולטשטש את גבולות הז'אנר שנקבעו קודם לכן.

With hindsight, it might seem that SF as a separate, definable genre was a phenomenon of, say, 1926-65. By the 1990s hard SF, arguably the heart of the genre in an earlier era, had shrunk to a comparatively small section of the overall SF market. (Clute & Nicholls, 1995: 571)

ספינרד אומר כי תנועת "הגל החדש" שנולדה בבריטניה הפכה טראנס-אטלנטית בשנת 1966, כאשר ג'ודית מריל, מבקרת המד"ב המשפיעה ביותר בארה"ב בתקופה זו, התחילה לכתוב על אסכולת "עולמות חדשים". לדבריו, בערך באותו זמן, סופר המד"ב האמריקני הארלן אליסון התחיל להרגיש את מגבלות הז'אנר שבו כתב. הוא הגה רעיון לאנתולוגיה של סיפורים מקוריים והזמין סופרי מד"ב לכתוב את הסיפורים שמעולם לא העזו לכתוב בגלל הטאבו הנוקשה על נושאים שפעל במסגרת פרסומי המד"ב הקונבנציונליים. האוסף “Dangerous Visions" פורסם בשנת 1967 והוליד את האגף האמריקני של הגל החדש, שהשפיע הן על סופרים חדשים והן על סופרי מד"ב מבוססים.

שנות השבעים והשמונים – להיטים קולנועיים וסייברפאנק

על-פי סטבלפורד ((Stableford, 1987: 63 ספרי הכיס בסדרות המד"ב של אייס ובלנטיין בשנות החמישים נמכרו בכמאה אלף עותקים במהדורה הראשונה, והופיעו אז מעט יותר מחמישים כותרי מד"ב בשנה. בתקופה בה כתב סטבלפורד את דבריו (ככל הנראה סוף שנות השבעים או תחילת שנות השמונים), מהדורה ראשונה של רוב ספרי הכיס היא בין 20,000 ל50,000- עותקים, הוא אומר, אך למעלה מאלף כותרים יוצאים לאור בשנה. המדע הבדיוני מהווה בערך 10% מכותרי הספרות החדשים באנגלית המופיעים בספרים בכריכה קשה ורכה בכל שנה. כמה ספרים שנשארו בשוק באופן רציף לאורך השנים מכרו מיליוני עותקים כל-אחד, וחצי תריסר כותרים חדשים מדי שנה מגיעים לרשימות רבי-המכר. על פי האנציקלופדיה, בשנת 1978 כמעט כל מו"ל חשוב של ספרי כיס באנגלית, הן בארה"ב והן באנגליה, כלל את המדע הבדיוני כחלק אינטגרלי ברשימת הספרים שלו, ורבים מן העורכים היו בעצמם חובבי מד"ב (Clute & Nicholls, 1995: 977).

 

It has become impossible to remain ignorant of science fiction as a major factor in our world – even if only as a trite, misrepresented affair. SF books (by which is meant mainly those expendables of our culture, paperbacks) have also proliferated, to present in their full array a macaw-like down-market chic. (Aldiss, 1986: 276)

מאז שנות השישים מופנית תשומת לב אקדמית אל המדע הבדיוני, מה שברוב התרבויות פירושו מתן לגיטימציה, מסויימת לפחות, לז'אנר כולו. בשנות החמישים ניתנו קורסים ספורים בנושא (סדרת הרצאות של הסופר קינגסלי אמיס בפרינסטון בשנת 1959 הניבה את הספר "New Maps of Hell" (1960)), ובשנת 1961 כבר ניתן קורס על מדע בדיוני באוניברסיטת סטנפורד. בשנת 1975 היו ככל הנראה לפחות 250 קורסים שכאלה ברחבי ארה"ב (Clute & Nicholls, 1995: 1065). בשנת 1970 נוסד Science Fiction Research Association, שמטרתו לעודד מחקר אקדמי של המדע הבדיוני, בעיקר בארה"ב ובקנדה. האיגוד מפרסם כתב עת ועורך כנס שנתי. המחקר וההוראה של מד"ב מניבים אנתולוגיות של יצירות מד"ב המיועדות לכיתות לימוד וכן ספרי מחקר רבים ומאמרים בכתבי עת.

השנה החשובה ביותר בתולדות קולנוע המד"ב, אומרת האנציקלופדיה, היא 1968. לפני כן המדע הבדיוני לא זכה להתייחסות רצינית, לא מבחינה אמנותית ולא מבחינה מסחרית. אחרי שנה זו הוא נותר, רוב הזמן, אחד מן הז'אנרים הקולנועיים הפופולריים ביותר, והופקו בו סרטים טובים רבים. סרטי המד"ב המשמעותיים שנוצרו ב1968- היו "ברברלה", פרודיית מד"ב מסוג שיכול להיווצר רק כאשר חומרי הז'אנר נספגו כבר לחלוטין במרקם התרבותי; "צ'ארלי", שזכה בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר, הראשון שניתן להופעה בסרט מד"ב – אמת-מידה טובה למכובדות, גם אם הסרט עצמו לא זכה בפרס; "כוכב הקופים" ו"2001: אודיסיאה בחלל", שני להיטים שלא זילזלו בקהל, אלא דרשו ממנו מחשבה (Clute & Nicholls, 1995: 222).

בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים נוצר רצף להיטי מד"ב קולנועיים, בין השאר תודות לשיפורים טכנולוגיים במחלקת האפקטים המיוחדים: טרילוגיית "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס (“Star Wars” (1977), “The Empire Strikes Back” (1980), “The Return of the Jedi” (1983) ); "מפגשים מהסוג השלישי" (1977), "סופרמן" (1978), "מסעביןכוכבים" (1979), "הנוסע השמיני" (1979), "אי.טי." (1982), "בלייד ראנר" (1982). חלק מהם נמצאים עד היום ברשימת הסרטים הקופתיים ביותר של כל הזמנים, ומהווים טקסטים תרבותיים מרכזיים. מספר ההפקות של סרטי קולנוע, סרטי טלוויזיה וסדרות טלוויזיה מד"ביים הולך וגדל מאז, תוך שימוש בטכנולוגיות הולכות ומשתכללות, והם מצליחים ביותר מבחינה כלכלית.

במנוע החיפוש של IMDB - The Internet Movie Database רשומים תחת הסיווג Sci-Fi 166 כותרי קולנוע וטלוויזיה לשנות השבעים (1979-1970), 302 לשנות השמונים ו601- לשנות התשעים (שעדיין לא הסתיימו)[18]. שבעה מתוך עשרה סרטי הקולנוע שרווחיהם ממכירות כרטיסים הם הגבוהים ביותר בכל הזמנים הם סרטי מדע בדיוני[19]. לעומת זאת, אף אחד מן הזוכים (עד שנת 1998) בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר לא היה סרט מד"ב.

הסרט "מלחמת הכוכבים" (1977) היה הראשון שניצל את הפוטנציאל העצום של merchandising– מכירת מוצרים שונים הקשורים לסרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה פופולריות, החל מבובות של הדמויות, פוסטרים, חולצות, ספלים ואינספור חפצים אחרים בתוספת הגרפיקה הרלוונטית ועד לספרים המתרחשים בעולם המתואר. כיום קיימות סדרות רבות של ספרים המבוססים על משחקי תפקידים ומשחקי מחשב, או ספרים שהם עצמם משחק – על הקורא לבחור בכל שלב בעלילה לאן היא תתקדם.

הפופולריות העצומה של משחקים וצעצועים מעולם המד"ב החלה בשנות השבעים. בעקבות שגעון "שר הטבעות" של טולקין שהתעורר בשנות השישים הופיע בשנת 1974 משחק התפקידים "מבוכים ודרקונים" (D&D – Dungeons and Dragons), ואחריו משחקי תפקידים רבים אחרים, שחלקם היו מבוססים על יצירות מד"ב מוכרות (ספרים, סרטים וחוברות קומיקס). משחקי מחשב שונים התפשטו עם המחשבים האישיים, החל מתחילת שנות השמונים. הראשונים היו מבוססים על טקסט, אך ההתפתחויות הטכנולוגיות איפשרו הוספה הדרגתית של תנועה, גרפיקה, אפקטים ומוזיקה. כבר מתחילת דרכם של משחקי המחשב כיכבו בהם פולשים מן החלל, רובוטים ושאר מכרים מעולם המד"ב.

 

על-פי בריאן מקהייל (McHale, 1992: 228), במגע שנוצר בשנות השישים ותחילת שנות השבעים בין ספרות המד"ב וספרות הזרם המרכזי, שאב כל אחד מן הזרמים מודלים מבוססים, בני הדור הקודם, של הזרם האחר. רק בסוף שנות השבעים נוצרה סינכרוניזציה בין המד"ב לספרות הזרם המרכזי הפוסטמודרניסטית, מבחינה כרונולוגית ואסתטית כאחד, והפרייה הדדית על-פי השלבים העדכניים, ולא המיושנים, של שתיהן. בשנות השמונים נוצרה כבר לולאת-משוב, בה טקסטים פוסטמודרניסטיים קולטים חומרים מטקסטים של מד"ב שכבר הושפעו במידה מסויימת מן הספרות הפוסטמודרנית, שכבר ספגה מן הפואטיקה של המדע הבדיוני, וחוזר חלילה. שלב זה, אומר מקהייל, קיבל את התווית סייברפאנק (Cyberpunk).

בין הסופרים שכתבו את יצירות הסייברפאנק הראשונות היו ברוס סטרלינג ו-וויליאם גיבסון, שספרו הראשון, Neuromancer"" (1984), הביא את המונח החדש לתודעת הקהל הרחב. בסייברפאנק מוצג עולם עתידי שבו גושים תעשייתיים ופוליטיים כלל-עולמיים נשלטים על-ידי רשתות מידע; נפוצים בו תוספות ושינויים מלאכותיים לגוף ולמוח האנושי, באמצעות טכנולוגיה, סמים והנדסה גנטית, המאפשרים, בין השאר, התחברות לסייברספייס; הגיבורים הם לעיתים קרובות צעירים אגרסיביים, המנותקים מן הממסד ופוגעים בו (Clute & Nicholls, 1995: 288). אסכולת הסייברפאנק משכה תשומת לב תקשורתית רבה, בעיקר משנת 1988. לדברי האנציקלופדיה, היא הפיחה חיים חדשים בשדה המד"ב, גם אם השימוש בתווית פחת בשנות התשעים.

 

ההצלחה הכלכלית של המדע הבדיוני, בעיקר תודות ללהיטים קולנועיים, הביאה למודעות גדולה בשנות השמונים למד"ב כ"מוצר" מסחרי המכוון בעיקר לשוק הנוער (Clute & Nicholls, 1995: 571). החל משנות השמונים מתפרסם מספר עצום של ספרים המבוססים על סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה[20], משחקי מחשב ומשחקי תפקידים, או סדרות המתרחשות בעולם מומצא מסוים הנכתבות על-ידי אנשים שונים, על פי כללים מוגדרים. המסחריות העומדת בבסיסם של "מוצרים" אלה איננה מעודדת יצירתיות או איכות וסופרי מד"ב רבים, אומרת האנציקלופדיה, טוענים כי היצירות הייחודיות של סופרי המד"ב הטובים יותר טובעות במבול הספרים הללו.

על פי אולדיס, החל מתחילת שנות הששים גברה הפופולריות של כנסי מדע בדיוני. לפי האנציקלופדיה מתקיימים ברחבי העולם כמאה וחמישים כנסי מד"ב בכל שנה, חלקם קבועים וחלקם חד-פעמיים, והם מהווים את אחד המאפיינים העיקריים של תת-התרבות של חובבי המד"ב (fandom) (Clute & Nicholls, 1995: 261). המרכז העיקרי של פעילויות החובבים הוא ארה"ב, אך כנסי מד"ב נערכים בין השאר גם בבריטניה, אוסטרליה, יפן, פינלנד, צרפת, גרמניה, איטליה, נורבגיה, הולנד (ולאחרונה גם בישראל). חלק מן הכנסים הללו משותפים גם לחובבים של קומיקס, פנטסיה, אימה, וכמובן סדרות טלוויזיוניות של מד"ב כמו "Star Trek ו-" “Dr Who.

הכנס השנתי המרכזי, Worldcon, נערך בדרך-כלל בארה"ב, ומשתתפים בו אלפי אנשים. בכנס זה מחולק מאז שנת 1953 Science Fiction Achievement Award, הידוע בכינוי "הוגו" (על שם הוגו גרנסבק, בדומה ל"אוסקר" של עולם הקולנוע), ליצירות המד"ב הטובות ביותר (סיפור קצר, נובלה, רומן, עורך, כתב עת, dramatic presentation ועוד). המצביעים הקובעים את הזוכים בפרסים הם מי שנרשמו מראש, ובתשלום, להשתתפות בכנס, רובם אנשי הגרעין הקשה של חובבי המד"ב. פרס נוסף, Nebula, ניתן מאז שנת 1966 מטעם איגוד סופרי המד"ב האמריקנים ועל פי הצבעה של החברים בו (ליצירות כתובות ולסופרים נבחרים). במקרים רבים יש חפיפה בין הזוכים בשני הפרסים הללו, והם ניתנים לעיתים נדירות ביותר לסופרים שאינם כותבים באנגלית, וזאת בשל העדפותיהם של המצביעים. מו"לים של ספרי מדע בדיוני מציינים בהבלטה על כריכות הספרים את העובדה שיצירה או סופר זכו בפרסים אלה, ועל-פי האנציקלופדיה, הזכיות אכן הביאו לגידול במכירות הספרים (Clute & Nicholls 1995: 596). פרסי הוגו ופרסי נבולה מתוארכים בצורה שונה, ולכן יש הפרש מבלבל מעט ביניהם, בעיקר כאשר יש זוכים משותפים בשניהם. לדוגמה, ספר שפורסם במהלך שנת 1986, “Speaker for the Dead” מאת אורסון סקוט קארד, הוא זוכה פרס הוגו לשנת 1987 ופרס נבולה לשנת 1986. בתחום המד"ב קיימים פרסים נוספים, בין השאר על שם הסופרים פיליפ ק. דיק, ג'ון וו. קמבל וארתור קלארק. בשנים האחרונות מקבלות פרסים רבים יותר ויותר סופרות, שנכנסו מאז שנות השבעים לתחום המד"ב, אשר היה קודם לכן גברי בעיקרו.

 

בפרק האחרון של ספרו משנת 1986, אולדיס אומר כי ז'אנר המדע הבדיוני כבר אינו מתקיים בתוך ואקום. מדע בדיוני מופיע במגוון מדיומים: סרטים, סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב, צעצועים, פרסומות בכל אמצעי התקשורת, מוזיקה. הדבר נכון עוד יותר היום: אלמנטים ומאפיינים ותיקים וחדשים של מדע בדיוני מופיעים בכל מקום: בחדשות, בפרסומות, בקטעי המעבר בין תוכניות טלוויזיה, בווידאו-קליפים של שירים, בעיצוב מוצרי צריכה. המדע הבדיוני נפוץ מאוד ברשת האינטרנט (שהיא כשלעצמה דבר מה שהיה קיים עד לשנים האחרונות רק במדע הבדיוני): מנוע החיפוש Altavista מצא בנובמבר 1998 240,706 דפי רשת לפי מילות המפתח science fiction. יש ביניהם אתרים המוקדשים למחקר אקדמי של מד"ב, אתרים של סופרים וסדרות מד"ב, אתרים של חובבים, של הוצאות לאור, ועוד ועוד. קיימות קבוצות דיון רבות המוקדשות לנושאי מדע בדיוני, וניתן לשחק ברשת משחקי תפקידים המתקיימים בעולמות בדויים.

דוגמה אחת לפופולריות הרבה של המדע הבדיוני ניתן למצוא בסקר שערכה הוצאת הספרים רנדום האוס בין יולי לאוקטובר 1998. ההוצאה ביקשה מקוראים לציין את הספרים הטובים ביותר שפורסמו באנגלית מאז שנת 1900. מעל מאתיים אלף משתתפים לקחו חלק ביצירת הרשימה של מאה הספרים הטובים, לדעתם. מתוך אותם מאה, יותר מעשרים ספרים הם ספרי מדע בדיוני, כולל שישה ספרים מאת רוברט היינליין, שניים מאת ריי ברדבורי ו"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדאמס. מול הרשימה של הקוראים הוצגה באתר רנדום האוס[21] רשימת מאה הספרים הטובים של המאה לדעתו של הצוות של ההוצאה, המורכב מעורכים מקצועיים, סופרים, היסטוריונים ומבקרים – ברשימה זו בין שלושה לשישה ספרים בלבד היכולים להיחשב במידה כלשהי לספרי מדע בדיוני (תלוי לפי איזו הגדרה), ואף אחד מהם אינו ספר מד"ב-ז'אנר. המד"ב, אם כן, גם לפי דוגמה זו, פופולרי מאוד בקרב הקהל הרחב, אך נחשב עדיין שולי מבחינת המרכז התרבותי.

ספרי מדע בדיוני ופנטסיה מתורגמים לעברית

Like all truly socio-cultural activities, translation is norm-governed by its very nature: it is subject to directives which draw from cultural agreements and conventions (see now Toury 1998). From the very decision to translate, which is never self-explanatory, through the choice of text-types and individual texts, to the adoption (or invention) of models and linguistic options on the receptor side. (Toury, 1999)

עיקר הפעילות בתחום המדע הבדיוני בארץ היה, ועדיין הינו, בתחום הספרות. את ספרי המד"ב קוראים גם מי שאינם רואים עצמם כחובבי מד"ב מובהקים. הספרים, הרבה יותר מכתבי העת, קיימים לאורך שנים, בספריות פרטיות וציבוריות ובחנויות ספרים חדשים ומשומשים. עיקר הספרים העונים להגדרת המד"ב המשמשת עבודה זו תורגמו לעברית משפות זרות, ולהם מוקדש הפרק הזה. הנתונים הנוגעים לספרים מתורגמים מלמדים על הנורמות על-פיהן פועלת התרבות בתחום המד"ב.

בסיס הנתונים

נספח 1 של עבודה זו הוא בסיס נתונים מפורט של ספרי המד"ב שתורגמו לעברית לאורך השנים. הגרף שבעמוד הקודם מבוסס על בסיס הנתונים הזה. את הנתונים ליקטתי מכל מקור אפשרי: מספרים שהיו ברשותי או שראיתי אצל חובבי מד"ב אחרים; מתוך קטלוגים של הוצאות לאור; מתוך עבודות קודמות (אופק, 1985; ויסברוד, 1989; יונאי, 1990); מכתבות ופרסומות בגליונות פנטסיה 2000 והמימד העשירי, ועוד.

בשלב הראשון של העבודה אספתי את רוב הנתונים מתוך כרכי קרית ספר – הרבעון הביבליוגרפי של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, הכולל נתונים על כל הספרים היוצאים לאור במדינת ישראל (החל מכרך מ"א – שנת תשכ"ו ועד לכרך ס"ו – שנת תשנ"ו, האחרון שיצא לאור עד לתקופה בה בניתי את מאגר המידע שלי).

הוצאות הספרים מחוייבות (על-פי החוק לתיקון פקודת העיתונות תשי"ג–1953) להעביר עותקים מכל ספר שהן מפרסמות בארץ לבית הספרים הלאומי, הרושם אותם ברבעון, כך שהרישום בקרית ספר אמור להיות מקיף. למעשה, היחס לספרים המתפרסמים בשולי המערכת הספרותית אינו זהה ליחס למה שנחשב "ספרות יפה", כלומר לחלק מן התרבות הגבוהה. ז'אנרים פופולריים, כגון רומנים רומנטיים, ספרי בלשים וספרי מדע בדיוני, חומקים לעיתים מן הרישום בשל חוסר הקפדה של הוצאות לאור הפועלות בשולי המערכת על משלוח עותקים מהם לצורך אותו רישום.

עורכי קרית ספר עצמם נוקטים איפה ואיפה ביחסם לספרים, או לפחות נהגו כך עד שנות השבעים והשמונים. בעוד שספרים "אמיתיים" לפי תפיסתם זוכים כל אחד לערך ממוספר משל עצמו, ספרים השייכים לז'אנרים פופולריים נרשמים לעיתים בקבוצות גדולות תחת ערך מספרי אחד (למשל ארבעה ספרים מאת א. בנש בהוצאת רמדור, כרך מ"ו מספר 648; או ששה ספרים של סופרים שונים בהוצאת רמדור בכרך נ"ז, מספר 976, שלא לדבר על רשימות של עשרות רומנים רומנטיים באותו ערך). בנוסף לכך, הערכים של ספרים אלה כוללים לעיתים קרובות פרטים מעטים יותר משל ערכים של ספרים "חשובים", אם בשל העובדה שהמו"לים עצמם לא הקפידו על רישום הנתונים הללו בדף זכויות היוצרים, או כיוון שעורכי קרית ספר לא ייחסו חשיבות לרישום הפרטים, אולי מתוך רצון לחסוך מקום. זאת ועוד, ספרי מדע בדיוני כמעט לעולם אינם זוכים לפירוט הנוסף – תיאור עלילת הספר בשורה או שתיים או הערה קצרה על תוכנו – שאותו מקדישים בקרית ספר רק לספרים "חשובים באמת", או כאלה שנכתבו בחו"ל אך עלילתם עוסקת ביהודים או בישראל.

כרכי קרית ספר מכילים רישום של הפרסומים השונים בארץ על פי קטגוריות. לאורך השנים בהן עסקתי נערכו כמה שינויים בחלוקה לקטגוריות, אך בכל המקרים עברתי על כל הקטגוריות בהן כלולים ספרי קריאה (fiction) – הן כאלה שנכתבו במקור בעברית והן מתורגמים, כולל ספרי ילדים ונוער. בתוך הקטגוריות הללו, אין סיווג מיוחד לספרי מדע בדיוני ופנטסיה, ועלי היה להחליט, לפי הנתונים הרשומים, אילו מן הספרים מתאימים להיכלל בקורפוס שלי.

לעיתים ההחלטה היתה קלה, למשל כאשר היה רשום שספר יצא לאור במסגרת "סדרת מדע בדיוני". במקרים אחרים זיהיתי את שם הסופר או שם הספר, לפי ידע מוקדם וספרות העזר שקראתי. מילות מפתח "מד"ביות" בשם הספר כגון "חלל", "ירח", "כוכב לכת", "רובוט" ועוד, וכן הגדרות כגון "רומן בדיוני" או "סיפור עתידי", הביאו להכללתו ברשימה, לפחות על תנאי.

אין ספק שבסיס הנתונים שלי אינו כולל את כל ספרי המדע הבדיוני והפנטסיה הנכללים בהגדרה המשמשת את העבודה הזו. סביר להניח שכמה ספרים חמקו מעיני בעת שעברתי על כרכי קרית ספר, ונראה שגם הרישום בכרכים אלה אינו מלא, כיוון שבבסיס הנתונים שלי כלולים ספרים שלא מצאתי רישום שלהם בקרית ספר. כמו כן, לעיתים קיים רישום כפול של ספרים בקרית ספר (לדוגמה הספר "עיניו של הייזנברג" מאת פרנק הרברט, שיצא לאור בשנת 1986 בהוצאת זמורה ביתן ונרשם בשני כרכי קרית ספר: ס"ג וס"ה, ובמספרים שונים). הדבר מורה על כך שאין לסמוך בעיוורון על רישומי הרבעון.

בעייה מיוחדת קיימת לגבי שנות התשעים – כרכי קרית ספר מתעדכנים באיטיות, רשומים בהם ספרים שיצאו עד חמש שנים לפני פרסום כל רבעון. הכרך האחרון פורסם בשנת 1997, כך שהרישום לגבי השנים 1993 והלאה אינו מלא. אמנם בנוסף לקרית ספר עברתי גם על קטלוגים של הוצאות לאור (27 קטלוגים, שנאספו בשבוע הספר, יוני 1998), אך חלק מהקטלוגים מפרטים רק את הספרים שיצאו לאור בשנה או השנתיים האחרונות. כמו כן, מדובר רק ברוב, אך לא בכל, הוצאות הספרים, וודאי שלא באלה שהפסיקו את פעילותן בשנים עברו. בעייה נוספת הנובעת מהשימוש בקטלוגים של ההוצאות היא העובדה שלא מצויינת בהם השנה בה יצא הספר לאור (פרט למקרים בהם צוין שספר הוא חדש, כלומר יצא לאור בשנת 1998).

בשלב שבו היו כבר רשומים בבסיס הנתונים שלי כשבע-מאות ספרים (הן מתורגמים והן ספרי מקור, רק מאוחר יותר הפרדתי ביניהם) פגשתי חובב מדע בדיוני בשם אורן רהט, שבנה בעצמו בסיס נתונים ממוחשב של למעלה משש-מאות ספרי מדע בדיוני ופנטסיה, שאת רובם קרא ויותר ממחציתם נמצאים ברשותו. החלפנו בינינו מידע, ואני הוספתי לרשימה שלי כמה עשרות ספרים חדשים, וכן נתונים על ספרים שכבר היו רשומים אצלי (בעיקר שנת פרסום במקור). לגבי שנות התשעים נעזרתי רבות בבסיס הנתונים של רהט, שהיה מלא יותר משלי. ההשוואה בין בסיסי הנתונים עזרה גם לאשר את הרשום בהם על פי מקור נוסף. לצורך השלמת נתונים בשלב הסופי נעזרתי בספריתו הפרטית של אלי הרשטיין, חובב מד"ב בעל אוסף מקיף ביותר של ספרי מד"ב, סרטים, תוכניות טלוויזיה וכתבי עת.

בנוסף, רשמתי נתונים של ספרים בהם נתקלתי בחנויות ספרים – הן חנויות ממשיות, של ספרים חדשים ומשומשים, והן חנות הספרים הישראלית הוירטואלית "דיבוק". בין השאר, הייתי בחנות הספרים המשומשים הגדולה "רובינזון", עברתי על מדף ספרי המד"ב במחסנם וקיבלתי מהם רשימה של כל ספרי המד"ב שעברו תחת ידיהם בשנים האחרונות. לגבי ספריו של ז'ול ורן נעזרתי באתר האינטרנט של צבי הראל, מרצה בכיר בטכניון המציג באתר שלו, בין השאר, רשימה מפורטת של כל תרגומי ורן לעברית[22].

בשלב איסוף הנתונים, כמה עשרות ספרים בטבלה היו רשומים תחת סימן שאלה, כלומר לא הייתי בטוחה אם הם אכן עונים על הגדרת העבודה המנחה את המחקר. לצורך בירור מעמדם של ספרים אלה נעזרתי בשיחות עם חובבי מד"ב שאולי מכירים את הספרים הללו וכן באנציקלופדיה של המדע הבדיוני (Clute & Nicholls, 1995), במקרים רבים קיבלתי את השיפוט של האנציקלופדיה לגבי הכללתו של ספר לגביו היה לי ספק. כמו כן, חיפשתי נתונים על הספרים באינטרנט, בעיקר באתר של ספרית הקונגרס האמריקאי ושל חנות הספרים "Amazon.com", וכן באתרים המוקדשים לסופרים מסויימים.

 

אם כן, הרשימה אינה שלמה לחלוטין, אך ודאי שהיא יותר ממייצגת, וניתן להסיק ממנה מסקנות תקפות. לאחר בדיקה בכל מקורות הנתונים שצויינו להלן, שברוב המקרים היתה ביניהם חפיפה רבה, אני מעריכה שבסיס הנתונים המצורף לעבודה זו כולל את רובם המוחלט של הספרים השייכים למרכז של הקטגוריה הפרוטוטיפית (> הגדרת עבודה של המדע הבדיוני, 15) שהנחתה את בנייתו. עם זאת, סביר ביותר שקיימים עוד ספרים בודדים שלא העליתי בחכתי, ואין ספק שלמרות כל המאמצים נפלו שגיאות מספר בנתונים שאני מציגה.

 

 

בסיס הנתונים בנספח 1 כולל כשמונה-מאות וחמישים ספרי מדע בדיוני ופנטסיה מתורגמים שיצאו לאור בארץ בין השנים 1913 ו1999-.

לגבי כל ספר רשמתי את מירב הנתונים האפשריים לפי הקטגוריות הבאות:

שם הספר ושם הסופר בעברית– שמות הסופרים המופיעים בטבלה עברו האחדה, כדי שיהיה ברור שמדובר באותו אדם. בספרים עצמם השמות מופיעים לעיתים קרובות בצורות שונות, בעיקר בשל המעבר מאותיות לועזיות לעבריות. המקרה הקיצוני ביותר הוא של Cherryh, C.J. המופיעה בעברית תחת השמות הבאים: צ'רי, קרולין ג'ניס; צ'רייה, ס.ג.; צ'רי, סי. ג'יי; צ'רי, ק. ג. בדרך כלל רשמתי בסעיף ההערות את שם הכותב כפי שהוא מופיע בספר.

שם הספר ושם הסופר בשפת המקור– את אלה רשמתי על-פי קרית ספר, אם היו קיימים שם, או על-פי דף זכויות היוצרים מתוך הספר המתורגם, בספרים שאחזתי בידי בשלב כלשהו. לגבי ספרים אחרים, נעזרתי רבות באנציקלופדיה של המדע הבדיוני, וכן באתרי האינטרנט של ספרית הקונגרס ושל חנות הספרים "Amazon.com", כדי להשלים את הפרטים הללו, ואת השנה בה התפרסם הספר במקור (> בהמשך)[23].

הוצאה לאור – בשלב הניתוח איחדתי את הנתונים המופיעים תחת שמות שונים של אותה הוצאה. מדובר בהוצאות ששינו את שמן לאורך השנים, למשל רמדור, שהפכה לשלגי, או הוצאת מעריב הפועלת היום תחת השם הד ארצי.

שם המתרגם וכן ההגדרה הרישמית של תפקידו– ("מאנגלית", "תירגם", "עברית" וכו'.) הרישום נעשה בעיקר כדי לבדוק האם קיימים תרגומים מתווכים – למשל תרגום מאנגלית של ספר שנכתב במקור בשפה אחרת. במקרים ספורים מצויין שמדובר בעיבוד, אולם פרט למקרים אלה לא נבדק האם התוויות השונות רומזות על פרקטיקות תרגום שונות.

השנה בה התפרסם הספר בישראל, עברית ו/או לועזית–  בחלק מן הספרים ניתנת השנה העברית בלבד, ובמקרים אלה רשמתי את השנה הלועזית החופפת ברובה לאותה שנה עברית, כדי לאפשר ניתוח כרונולוגי על פי קנה מידה אחיד. במקרים אלה הדבר מצוין בכוכבית ליד השנה הלועזית (מדובר בכארבעים וחמישה ספרים).

השנה בה התפרסם הספר לראשונה במקור (מופיעה בסוגריים).

הגדרה/סדרה– בין השאר לפי הרישום בקרית ספר, בקטלוג ההוצאה או על פי הרשום על הכריכה. האם הספר שייך לסדרת מדע בדיוני או פנטסיה, האם הוא שייך לסדרת ספרים מסויימת (למשל ספרי "אמבר" של זילז'ני, "רומח הדרקון", "מסעביןכוכבים").

מספר העמודים בספר.

תמונות או איורים.

קרית ספר – לגבי הספרים שאת הנתונים עליהם הוצאתי מתוך כתב העת: הכרך בו רשום הספר, תחת איזו קטגוריה הוא רשום שם (ספרות עברית, ספרות מתורגמת, ספרי ילדים ונוער – הסיווג לקטגוריות משתנה לאורך השנים), ומה מספרו בכרך (עורכי קרית ספר נותנים מספר סידורי לכל פרסום הרשום אצלם, המיספור מתחיל מאפס בכל שנה עברית, כך שזיהוי ספיציפי של כל רישום דורש ציון של כרך+מספר סידורי, למשל ק"ס מ"א 500). נתונים אלה אינם מודפסים בנספח, כיוון שאין בהם עניין רב.

הערות –נתונים נוספים שאינם נכללים בקטגוריות האחרות, בין השאר הפניות לספרים קשורים, תיאור קצר של התוכן במקרים מעטים, תיאור של הכריכה, ועוד. בהערות מצוין אם הספר זכה בפרס הוגו או נבולה לספר הטוב ביותר (>היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני, שנות השבעים והשמונים, 32), וניתנות הפניות לביקורות שהתפרסמו עליו בעיתונות בישראל.

בקטגוריה נוספת סיווגתי בעצמי את הספרים: ספרי מקור, פנטסיה, הומור, ילדים ועוד.

בהמשך הפרק מופיע ניתוח של החומר בבסיס הנתונים על פי חתכים שונים: שנות הפרסום בארץ, מחברי הספרים, הוצאות לאור, מתרגמים, שפות מוצא ועוד.

עד שנות הששים – פרוטו מדע בדיוני וספרי ילדים

עד תחילת שנות הששים, רובם המוחלט של הספרים שניתן לכלול בתוך ההגדרה של עבודת מחקר זו שייכים לתחום אותו הגדרתי "פרוטו מדע בדיוני". מדובר למשל בספריהם של ז'ול ורן, הנרי רידר הגרד, אדגר רייס בורואוז והרברט ג'ורג' וולס: סיפורי הרפתקאות פנטסטיים ברובם. מתוך כתביהם של סופרים אלה שתורגמו לעברית, הכנסתי לרשימה רק את אלה שתוכנם קושר אותם במפורש לתחום המדע הבדיוני – כאלה שיש בהם מסעות לירח או לעומק האדמה, המצאות טכנולוגיות, מסעות בזמן, מפגש עם חייזרים וכדומה. "לקסיקון אופק לספרות ילדים" (אופק, 1985) מונה עוד ספרים רבים שלהם שתורגמו לעברית, בעיקר של ז'ול ורן, שהערך המוקדש לו הוא ככל הנראה הארוך ביותר בלקסיקון.

הספר המוקדם ביותר ברשימה הוא "מזון האלים" של ה.ג'. וולס, שיצא לאור בשנת 1913, אך עוד רבים אחרים התפרסמו בשנות השלושים, הארבעים, החמישים והששים. קהל היעד אליו הופנו רובם היו ילדים ובני נוער – ניתן לראות זאת מכך שחלקם מנוקדים או מכילים ציורים. בעותק של "מזון האלים" שיצא לאור בשנת 1952 כתוב שהוא מקוצר ומעובד לנוער, והוא כולל את הערת המתרגם לקורא הצעיר. הקונוונציות המו"ליות לגבי ניקוד ואיורים אמנם השתנו במשך השנים, אך החלטתי שניתן להסתמך על הפרמטרים הללו, אפילו אם תיגרם בכך טעות קטנה במקום זה או אחר.

 פרט לסופרים שציינתי ניתן למנות ברשימת הספרים המוקדמים הללו את "אי האושר" מאת מור יוקאי, "ד"ר ג'קיל ומר הייד" של רוברט לואיס סטיבנסון ו"ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור" של מרק טווין, כולם מסווגים גם בקרית ספר כספרי ילדים. כמו כן התפרסמו "מחר חדש" מאת אלדוס הקסלי בתרגומו של יצחק אברהמי בהוצאת טרם; "כתבי אנדרה מורוא" בהוצאת קרני, הכולל בחלקו אלמנטים של מד"ב; "גונב הגולפשטרום" ו"עיר במצולות" מאת ז'ורז' גוסטב טודוז ו"אנשי חשמל" מאת אדמונד יז'רסקי. עד תחילת שנות הששים מצטרפים לרשימה גם ספרים כמו "דוליטל הרופא על הירח" מאת יו לופטינג, "הטירה הקסומה" מאת אדית נסביט ו"ג'נינגס טס לירח" מאת אנתוני בקרידג', ספרי ילדים מובהקים.

כבר בשנת 1951 פורסם בהוצאת פלס תרגום של יהודית אביטל לספרו של ג'ורג' אורוול, "1984", שיצא לאור במקור רק שנתיים קודם לכן. ספרו של אורוול נכתב בתוך הזרם המרכזי של הספרות, ונחשב, על פי אנציקלופדיית המדע הבדיוני, לאחת הדיסטופיות המפורסמות ביותר שנכתבו בשפה האנגלית במאה הנוכחית (Clute & Nicholls, 1995: 896). "1984" מכונה בכתבה במוסף הארץ (גודמן, 1999)[24]: "מהיצירות הספרותיות-הפוליטיות הגדולות והמשפיעות של המאה", ומצוין שהספר נמצא ברשימת הבחירה של ספרים למבחן הבגרות בספרות בישראל. בכתבה אין כל התייחסות למדע בדיוני, וזוהי הוכחה נוספת לכך שלא רק בשנת 1951, אלא גם היום, הספר איננו נחשב בארץ לחלק מז'אנר המדע הבדיוני, אלא ליצירת ספרות מרכזית, וז'אנר המדע הבדיוני עצמו עדיין לא התקרב למרכז הספרות.

הספר הראשון שתורגם לעברית מתוך ז'אנר המדע הבדיוני עצמו הוא "היה היה בעתיד", קובץ סיפורים בעריכת קנדל פוסטר קרוסן. קרוסן, סופר ועורך שהיה פעיל בשוק מגזיני הפאלפ, איננו מפורסם במיוחד כיום, אך על-פי האנציקלופדיה, לאנתולוגיות שערך היתה השפעה רבה למדי בארה"ב בתקופתן (Clute & Nicholls 1995: 282). הספר יצא לאור בארץ בשנת 1952 (מיד לאחר פרסומו בארה"ב) בהוצאת קרני, בתרגומו של אוריאל שלח, הוא המשורר יונתן רטוש. כך מסופר עליו בהתפעלות כשלושים שנה לאחר מכן בפנטסיה 2000:

רק לאחרונה הופתענו להיוודע שכבר בשנת 1952 ראתה אור בארץ אנתולוגיה של סיפורי מד"ב, בשם 'היה היה בעתיד', וזאת ממש מייד אחרי פרסומה של האנתולוגיה בארה"ב…) ) זהותו של מתרגם הספר מעניינת לא פחות מהספר עצמו: היה זה אוריאל שלח, והוא לא אחר מאשר המשורר המנוח יונתן רטוש, אשר ככל הנראה היה מעורב גם בהוצאת כתב-העת 'קוסמוס' שנים אחדות לאחר מכן (...) על קיומה של האנתולוגיה מסרה לנו גב' יהודית אבישי, חובבת מד"ב וותיקה מאוד שאף תרגמה עבורנו סיפורים אחדים. הספר עצמו לא היה בידיה, ועל כן נעזרנו בשירותיו הטובים של דר' נחמן בן-יהודה (שבדרך כלל אינו מוכן להשלים לאורך זמן עם כך שספר מד"ב כלשהו שהופיע בארץ לא עבר תחת ידיו…), אשר במאמצים ניכרים הצליח לאתר עותק נדיר המצוי בספריה הלאומית שבאוניברסיטה העברית. תודתנו נתונה לגב' אבישי ולדר' בן-יהודה על 'הגילוי'. (פנטסיה 2000 גיליון 29, מאי 1982)

אם כן, ספר המד"ב הראשון שתורגם לעברית היה קיים בה באופן פיזי, אך לא הותיר חותם על תרבותה, אם לא היה מוכר אפילו בקרב מי שהגדירו עצמם חובבי מד"ב.

 

בסוף שנות החמישים, בעקבות תחילת "עידן החלל" אחרי שיגורו של הספוטניק הסובייטי לחלל (אוקטובר 1957), ואולי גם הקרנתם של מספר סרטי מד"ב בארץ, התעוררה התעניינות כלשהי בתחום, והוצאות ספרים מן המערכת הלא-רשמית הוציאו ספרי מדע בדיוני (שנקרא אז מדע דמיוני). במערכת זו ובתקופה זו היה מקובל מאוד לערוך בתרגומים השמטות, לעיתים נרחבות (ויסברוד, 1989: 148-119, כולל פירוט נרחב על "הפלישה לכדור הארץ" בעמ' 136-133, 251).

הוצאת מצפן – ספרי כיס הוציאה לאור בשנת 1961 את "הכוח" מאת פרנק מ. רובינסון ואת "הפלישה לכדור הארץ" מאת רוברט היינליין, שניהם בתרגומו של עמוס גפן, "המחר הנועז", מאת אלדוס הקסלי בתרגומו של מנחם בן אשר (שכתוב עליו "לראשונה בעברית" למרות התרגום הקודם משנת 1948) ועוד שניים או שלושה ספרי מד"ב. ספרי ההוצאה היו ספרי כיס קטנים, בעלי כריכה דקה ועליה ציורים צבעוניים. על-פי ויסברוד: "הוצאת "מצפן" עצמה לא היתה מן היוקרתיות, ופעילותה התמקדה בדגמים שהשתייכו באותן שנים במובהק לספרות הלא-רשמית (כמו ריגול)[25]". יצא בה גם לפחות ספר אחד נוסף שאיננו ספר ריגול או מדע בדיוני – "גטסבי הגדול" מאת פ. סקוט פיצג'רלד. במאמרו של בן-יהודה נאמר שהוצאת מצפן התמחתה במדע בדיוני, ושהפסדים כספיים הביאו אותה במהירה לפשיטת רגל (Ben-Yehuda, 1986: 66).

בשנת 1962 פירסמה הוצאת ינשוף מספר ספרי מדע בדיוני, ביניהם לפחות שניים שתורגמו מן המד"ב הרוסי של אותה תקופה: "כוכב הברזל" של איבן יפרמוב ו"מסעביןכוכבים" מאת ג. אלטוב. ספרו של ג'ון ווינדהם, "ילדי החלל", יצא לאור הן כספר כיס והן כספר בכריכה קשה, שכלל גם את "מסעביןכוכבים"[26]. בשני הספרים הללו הופיע בעמודים האחרונים דברה של ההוצאה:

בעולם הרחב נפוצים מאוד הרומנים הדמיוניים (science fiction) והם דוחקים את הבלשים למינהם לקרן פינה. מבוגרים וצעירים 'חוטפים' את הספרים עם הופעתם. עד עתה היו הספרים מסוג זה מועטים בארץ. הוצאתנו באה למלא את החסר ותתרגם לשפה העברית את הרומנים הדמיוניים הטובים ביותר בעולם. מערכת מיוחדת, שנמנים עמה מומחים בשפות האירופיות והאסיאתיות ומומחים בשפה האנגלית, שוקדת על המלאכה ומחפשת ספרים אשר יענינו את הקורא העברי במיוחד.

כמו כן התקשרה הוצאתנו עם טובי הסופרים בשטח זה וקיבלה את הסכמתם לתרגום יצירותיהם. הסופרים הם: ווינדהם, אסימוב, קלארק, טקר, בראון, ג. אלטוב ועוד רבים אחרים.

תרגום מעולה, עברית קלה ונעימה ונושאים מרתקים יציינו את פעולת הוצאתנו.

בשבועות הבאים יצאו לאור שני הספרים שזכו להצלחה כבירה בעולם:1. כוכב הברזל. 2. קיצו של כוכב.

לא מצאתי סימן לקיומו של הספר "קיצו של כוכב" ולא לספרים נוספים בהוצאת ינשוף מאת הסופרים המפורטים כאן. נראה שגם הוצאה זו סבלה מגורל דומה לזה של מצפן. באותה תקופה התפרסם גם "אדם המחר" של וילסון טאקר בהוצאת דשא, הוצאה נוספת של ספרי כיס, שהתמחתה בעיקר בספרי ריגול (ויסברוד, 1989: 40), ונעשו ניסיונות להוצאת כתבי-עת של מדע בדיוני בארץ (> פירוט בפרק "כתבי עת", 99).

מדע בדיוני מופיע בשנות ה60- גם בשולי ספרות-הנוער (...) אבל נראה שבאותן שנים אין לו, גם לא למה שנחשב לקאנון שלו בספרות המערב, כל סיכוי להתמקם במערכת של הספרות הרשמית המיועדת למבוגרים. (ויסברוד, 1989: 91)

בתחילת שנות הששים מתחילים להצטרף לספרי הילדים הפנטסטיים ספרים בודדים שמקורם ככל הנראה במד"ב-ז'אנר: "אוצרות בחלל" של דירק פיצג'רלד ו"האטום הכחול" של מ. ויליאמס בהוצאת רמדור, שהתמחתה מתחילת דרכה בספרות בידורית. בשנים 1970-1968 הופיעה בהוצאה זו סדרת "ראל דארק כובש החלל" מאת א. בנש, שהיתה ככל הנראה סדרת תרגומים פיקטיביים מאת מחברים מקומיים שונים (>תרגומים פיקטיביים, 66).

בשנת 1965 התחילה לצאת לאור סדרת "סייר החלל" לנוער מאת אנגוס מק'ויקר, בהוצאת ש.זק, מד"ב-ז'אנר מובהק. בשנות הששים המאוחרות ממשיכים לראות ספרי ילדים שיש בהם אלמנט מדעי-בדיוני כלשהו, כמו "צ'יטי צ'יטי בנג – מכונית הפלא" מאת איאן פלמינג, או "0-3 לטובת בעלי הזקן" מאת הינר גרוס, וכן ספר ראשון מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין (מחבר "שר הטבעות") – "גילס האיכר מפרזון". ספרו של גרוס הופיע בסדרת "מצפן לנוער" של הוצאת מסדה, שבה עבד בשנים אלה עמוס גפן (> מתרגמים, 63), הן כמתרגם והן כעורך סדרת המדע הדמיוני – הוא כנראה הביא איתו את שמה של הסדרה ואת הכיוון שלה מהוצאת מצפן שכשלה שנים מספר קודם לכן, שגם בה היה מעורב.

בין הספרים שהתפרסמו בעברית עד תחילת שנות השבעים יש שניים הקשורים לסרטי קולנוע מצליחים: "ד"ר סטריינג'לאב" מאת פיטר ג'ורג' יצא לאור בשנת 1964; "2001: אודיסיאה בחלל" מאת ארתור קלארק יצא לאור בשנת 1969, וכלל צילומים מן הסרט (זהו, דרך אגב, לא ספרו הראשון של קלארק שתורגם לעברית. כבר בשנת 1958 פרסמה הוצאת פרידמן את ספרו "המסע בחלל", אך אין זה ספר מד"ב אלא ספר nonfiction).

שנות השבעים – הסדרות הראשונות

בשנת 1970 יצא לאור לראשונה בעברית ספר של אייזק אסימוב, אחד מן האישים הידועים ביותר והכותבים הפורים ביותר בתחום המדע הבדיוני. האנציקלופדיה של המדע הבדיוני מציגה את אסימוב כמי שקולו היה הקול הייצוגי ביותר של המדע הבדיוני הז'אנרי החל משנות הארבעים, ובמשך חמישה עשורים (Clute & Nicholls 1995: 58). על פי הנתונים שלי, אסימוב הוא הסופר שמספר ספריו שתורגמו לעברית הוא הגבוה ביותר – 38 ספרים, כולל כאלה שכתב בשיתוף עם אחרים וקובצי סיפורים בעריכתו. מדובר הן בספרים המיועדים למבוגרים והן בספרים המיועדים לילדים (סדרת "לאקי סטאר"), אך בכל מקרה בסיפורת בלבד, ולא בספרי מדע פופולרי של אסימוב, שגם הם תורגמו לעברית[27]. לדברי עמנואל לוטם[28], מתרגם ועורך של סדרות מד"ב מאז סוף שנות השבעים ועד היום ויו"ר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, אסימוב הוא גם סופר המד"ב הנמכר ביותר בישראל.

בראשית שנות השבעים נוצרה "ספרית המדע הדמיוני" של הוצאת מסדה, אמנם הוצאה מסחרית, אך קרובה למרכז המערכת הספרותית, ובה התפרסמו במשך העשור בעיקר ספריו של אסימוב, וכן "נחיל כוכבים" של בריאן אולדיס. בשנת 1979 שונה השם ל"ספרית המדע הבדיוני".

במהלך העשור יצאו לאור מספר יצירות הנמצאות על הגבול שבין מד"ב לזרם המרכזי של הספרות: "התפוז המיכני" מאת אנתוני ברג'ס ותרגום חדש של "1984" מאת ג'ורג' אורוול בשנת 1972, "האיש שידע לעופף" מאת קארל צ'אפק בשנת 1977, אז גם התחילו לתרגם לעברית את ספריו של קורט וונגוט[29]. תורגמו גם "האדם האלקטרוני" ו"זרע אנדרומדה" מאת מייקל קרייטון, שעל פי שניהם נעשו סרטי קולנוע.

בשנים האלה תורגמו ספרי ילדים מתחום המד"ב, אולי בהמשך לסדרת "סייר החלל": אלה הם ספריו של ג'ון כריסטופר "מערות הלוטוס" ו"שולטי המחר", כמו כן תורגמו ספרי ילדים בעלי אלמנטים פנטסטיים הקרובים למד"ב: "חמישה ילדים והזהו" של אדית נסביט (שספר קודם שלה, "הטירה הקסומה", תורגם כבר בשנת 1960), וספריו של רואלד דאל "ג'יימס והאפרסק הענק" ו"צ'רלי בממלכת השוקולד".

סדרת המדע הבדיוני של הוצאת עם עובד, הוצאה מרכזית ביותר, נוסדה בשנת 1976 עם "קץ הילדות" של ארתור קלארק. מאז יוצאים בה לאור ספרים בקביעות, והיא הפכה לסדרת המד"ב הוותיקה והגדולה ביותר בישראל. עם עובד היא ההוצאה המובילה בתחום המד"ב, עם למעלה מ118- ספרים עד היום. בין הספרים הראשונים בסדרה היו "כנפי לילה" מאת רוברט סילברברג, "פני מועדות לכוכבים" מאת אלפרד בסטר, "על-אדם" מאת תיאודור סטרג'ן, "חולית" מאת פרנק הרברט ועוד.

אם כן, בשנות השבעים ניתן לראות, במקביל לגידול הכמותי בתחום המד"ב, גם תזוזה חלקית שלו משולי המערכת הספרותית לעבר המרכז שלה, המתבטאת בין השאר בזהותן של ההוצאות לאור המפרסמות ספרי מדע בדיוני.

1983-1979 – שנות השיא

הפריחה הנוכחית של חיבת הציבור למדע הבדיוני זירזה ארבע הוצאות ספרים להצטרף למרוץ (…) איך הוכשרה הקרקע לנביטת המדע הבדיוני בישראל? קשה לקבוע זאת בבירור. יש אומרים, כי סידרת הספרים של עם עובד היא שכבשה את לב הקוראים. אחרים אומרים, כי היו אלה סדרות הטלוויזיה "האיש השווה מיליונים" (סטיב אוסטין) ו"מסעביןכוכבים" שהיטו את לב הצופים לאהוב מדע בדיוני. ויש הקובעים, כי סרטי הקולנוע "מיפגשים מהסוג השלישי" ו"מלחמת הכוכבים" – שהמחישו מציאות אחרת על נופיה ותחושותיה – גירו את דמיון הצופים והביאו אותם לחנויות הספרים (פוקס, 1978).

ציטוט זה נלקח מכתבה שפורסמה בעיתון מעריב תחת הכותרת "המדע הבדיוני פולש לארץ". ואכן, כפי שניתן לראות בגרף בתחילת הפרק, עד שנת 1977 מעולם לא עלה מספר ספרי המד"ב שהתפרסמו בארץ על שמונה לשנה, גם כאשר ההגדרה למדע בדיוני היא רחבה למדי, כמו ההגדרה המשמשת בעבודה זו. ואילו בשנת 1978 יצאו לאור 17 ספרים, רובם המוחלט ספרי מד"ב-ז'אנר מאת הסופרים המרכזיים בתחום – אסימוב, קלארק, סימאק, לה-גווין. אולם גם עלייה זו במספר הספרים המתפרסמים מתגמדת לעומת השיא שנקבע בשנת 1979 – 57 ספרים ב12- הוצאות לאור, שלחמש מהן היו סדרות מדע בדיוני.

השפע הפתאומי בפרסום ספרי מדע בדיוני נמשך פחות מחמש שנים. בין 1979 ל1983- יצאו לאור מעל מאתיים ספרי מד"ב מתורגמים. אולם מספר הספרים פחת משנה לשנה, ובשנת 1985 כבר היה פחות מעשרים לשנה, וזהו פחות או יותר הממוצע עד אמצע שנות התשעים.

גם נחמן בן-יהודה (Ben-Yehuda, 1987) וגם שלדון טייטלבאום בערך העוסק בישראל באנציקלופדיה של המדע הבדיוני (Clute & Nicholls 1995: 630) כותבים, כי בין כמאתיים הספרים שיצאו לאור בשנים אלה היו רבות מיצירות המופת של המדע הבדיוני המודרני (‘classics’ בשני המאמרים).

על-פי הנתונים שלי, מתוך כ220- ספרים שיצאו לאור בשנים 1983-1979, 140 לפחות הם ספרי מד"ב-ז'אנר העונים גם להגדרות המצומצמות ביותר של של מדע בדיוני, רובם מן הקצה ה"קשה" של המדע הבדיוני. בנוסף עליהם הופיעו ספרים המבוססים על סרטי קולנוע או סדרות טלוויזיה שהוקרנו בארץ, וספרי ילדים מאת סופרי מד"ב כמו אסימוב או לה-גווין. בין הסופרים הבולטים שיצירותיהם תורגמו לעברית בתקופה זו ניתן למנות את רוברט היינליין (18 ספרים), רוברט סילברברג (10), רוג'ר זילז'ני (9), פול אנדרסון (6) אייזק אסימוב[30], סטניסלב לם, פרדריק פול, פיליפ חוזה פרמר וארתור סי. קלארק (5 ספרים כל אחד) וכן פיליפ ק. דיק ולארי ניבן (4 ספרים כל אחד).

מתוך השנתון הסטטיסטי  –ספרים שיצאו לאור בישראל (ספרות ושירה)

 

השנתון הסטטיסטי לישראל אינו מפרט את מספר הספרים שיצאו לאור בישראל בכל שנה, אלא רק בשנים מסויימות. לפי הנתונים המופיעים בו, ניתן לראות שבסביבות שנות השיא בפרסום ספרי מד"ב בישראל, היתה עליה כללית במספר ספרי הקריאה שיצאו לאור בארץ, יחסית לשנים הקודמות ולשנים הבאות. אולם אין ספק שהגידול היחסי במספר ספרי המד"ב עולה בהרבה על הגידול במספר הכללי של ספרי הקריאה.

הפריחה בתחום המד"ב בארץ לוותה גם בהוצאתו לאור של כתב העת פנטסיה 2000, שעקב אחר השינויים המשמעותיים בשוק ספרי המד"ב בעת שהתרחשו. בגיליונות הראשונים שלו, בשנים 1980-1979, מובעת שוב ושוב התפעלות מן המספר הרב יחסית של ספרים בעברית המוצעים לקוראים בארץ, וכן מ"ציוני דרך", כמו למשל זה:

כבר הספקנו להתרגל לפריחת ספרות המד"ב בארץ בתקופה האחרונה, ולתחרות בין המו"לים המניבה שפע של ספרים חדשים הרואים אור בתכיפות גדלה והולכת. אבל אפילו בפריחה שכזאת די מפתיע לגלות סיפור מד"ב אחד המתפרסם בשני ספרים שונים, בהוצאות שונות, ובתרגום שונה! (פנטסיה 2000 גיליון 13, מרץ 1980. עמ' 50)

הידיעות בפנטסיה 2000 בתקופה זו מתהדרות בפופולריות הרבה של ספרי המד"ב, המככבים ברשימות רבי המכר:

בסקרים החודשיים הנערכים במסגרת תכנית הרדיו של גלי צה"ל "רבי מכר", בעריכת דניאל כהן שגיא, ואשר מתפרסמת גם במוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות", תופסת לאחרונה ספרות המד"ב מקום של כבוד. בסקר אשר סיכם את היקף המכירות של חודש ספטמבר האחרון תפס ספרו של אלפרד בסטר ("פני מועדות אל הכוכבים", הוצאת עם עובד) את המקום השביעי ברשימת ספרי הפרוזה. בחודש אוקטובר, לעומת זאת, הגיע ספרו של פרנק הרברט ("חולית", הוצאת עם עובד) למקום הרביעי, וחודש לאחר מכן עלה אל המקום השלישי כשלפניו עומדים כל ספרי בשביס-זינגר ביחד. אמנם על מהימנות הסקרים (שאינם נערכים על ידי חנוך סמית...) חלוקות הדעות, אך גם אם לא נתייחס אליהם כאל נתון סטטיסטי מהימן, די בכך כדי לרמז לאיזה כיוון נושבת הרוח. (פנטסיה 2000 גיליון 2, פברואר 1980. עמ' 63.)

אולם כבר בתחילת 1981 מתחילים להתגלות סימני דעיכה לעיניהם של האנשים המעורים בתחום, שהבחינו מה מתרחש בו:

שפע ספרי המד"ב שיצאו לאור בארץ בחודשים האחרונים עלה על כל המשוער. אם בעבר כל ספר חדש שהופיע זכה מייד לתשומת לב מצד כל חובב מד"ב, היום כבר קשה לעקוב אחר ההיצע העשיר. רק לפני שנה-שנתיים, מי היה מאמין שמו"לים ישראליים יסתכנו בהוצאת ספריהם של סופרים כמו פריץ לייבר, פיליפ ק. דיק, הרלן אליסון, או סטניסלב לם? מי היה מאמין שלא פחות מעשר הוצאות ספרים ייאבקו על כיסו של הקורא הישראלי, כשלפחות מחציתן מוציאות לאור סדרות של ספרי מד"ב? לא פלא שכיום כבר מלחשים על 'התפוצצות' הפרסומים בתחום זה, ועל ירידה במכירות. וכי כמה ספרים בחודש יכול כבר להרשות לעצמו הקורא הממוצע, במחירי הספרים של היום? (פנטסיה 2000 גיליון 20, 1981, עמ' 60)

 

שגשוג המד"ב בארץ ושפע הספרים שהופיעו יש בהם גם סכנה מסויימת, המטרידה היום את המוציאים לאור: סכנת רוויה ואחריה דעיכת ההתעניינות – וירידה במכירות הספרים. קהל קוראי המד"ב בארץ הוא אמנם נלהב, אך מצומצם למדי. מחירי הספרים יקרים מאוד, התחרות בין הוצאות הספרים קשה, ולאחרונה מגיעות אלינו ידיעות מהוצאות ספרים שספריהן נמכרים בכמויות קטנות בהרבה לעומת המצב לפני שנה-שנתיים, וההכנסות אין בהן אפילו כדי לכסות את הוצאות ההפקה. יש הוצאות השוקלות לצמצם במידה ניכרת את כמות הספרים החדשים שהיה בדעתן להוציא, או אפילו לחדול לחלוטין מפרסום ספרי מד"ב. (הדף הראשון, פנטסיה 2000 גיליון 26, תחילת 1982)

בגיליון 32, שיצא לאור בסוף שנת 1982 או תחילת 1983, נאמר כבר בפירוש:

נראה שתקופת הפריחה לה זכה המד"ב בארץ בשנות השבעים הגיעה לקיצה. הוצאות הספרים צמצמו במידה ניכרת הוצאת ספרי מד"ב בעברית, מדיניות המשקפת את ירידת המכירות, ופעילות החובבים, שמעולם לא היתה נרחבת במיוחד, מראה סימני דעיכה. (הדף הראשון, פנטסיה 2000 גיליון 32)

במאמר שהתפרסם בעיתון דבר במרץ 1983 מנסה אורציון ברתנא למצוא הסבר לירידה בצריכת ספרי המד"ב בארץ, שהוא מציג כעובדה בת למעלה משנה. גם במאמר זה, כמו בפנטסיה 2000, נאמר כי הוצאות הספרים מצמצמות את סדרות המד"ב שלהן. ההסברים שמביא ברתנא הם איכותם של הספרים המתורגמים ורמת התרגומים וההוצאה לאור:

וכך קרה שתורגמו לעברית ללא הבחנה ונשפכו בפני הקורא יצירות מד"ב מכל הבא ליד, כשקריטריון הסלקציה היחידי של מדיניות התרגום נראה קריטריון הזמן: לעברית תורגמו בעיקר ספרים שבמקורם נכתבו במשך 20 השנים שקדמו לתרגומים ולא קודם לכך. בקצרה, על כל יצירה אחת טובה, תורגמו חמש בינוניות וגרועות. קהל הקוראים הרעב לספרות מד"ב – שהיה בעיקר קהל של נוער ושל אנשים בעלי השכלה לא-הומאניסטית אלא טכנולוגית – לא הקפיד בתחילה על הרמה. הכל נקלט. אבל תוך זמן לא רב, כמובן, אירעו שתי תופעות: האחת – בהוצאות הספרים. בתחילה, הן פנו כמובן לתרגום ספרים מפורסמים יותר של יוצרים מפורסמים. תוך זמן קצר אחוז ספרים אלה (שהסיכוי שהם טובים גבוה יותר) ירד בתרגום ועלה אחוז הספרים הפחות ידועים (שהסיכוי שהם טובים קטן יותר). השנייה – בקהל הקוראים. לאחר שהגיעו לרוויה מסויימת התחילו לבדוק את טיבם של הספרים, רמתם הפילוסופית והאסתטית, והתחילו לפתח התייחסות ביקורתית. ההופעה הראשונה עודדה את התפתחות השנייה והתוצאה : ירידת הביקוש וההתעניינות.

לכך אפשר להוסיף כמה תופעות: ההתרשלות בתרגום ובעריכה הטכנית: המתרגמים וההוצאות התחילו להתייחס לנושא לא כאל ספרות אלא כאל פרנסה. התרגומים נעשו בלתי נסבלים וההוצאה הטכנית – גרועה ומרושלת. גם זה הוסיף לזלזול הקוראים בזרם כולו. תופעה אחרת היא התרשלות במדיניות העריכה: במקום לבחור את הטוב, ובמקום לגוון – לאפשר לקוראים לראות את התחום בכל היקפו ולפגוש רעיונות חדשים, היבטים חדשים – התגלו תופעות שאפר להסבירן רק באי-הכרת התחום על-ידי העורכים או בזלזול גמור: בחירה בספרים גרועים, ומה שגרוע לא פחות – חזרה על אותם ז'אנרים בתוך הזרם, שוב ושוב.

(…) כל הצדדים הפסידו: הפסידו הקוראים הרגילים שלא התוודעו לזרם חדשני. הפסידו קוראי המד"ב שקהל גדול וממוסד של עוסקים בספרות יפה לא הצטרף אליהם. הפסידו כמובן הוצאות הספרים ש"חלבו" את הפרה שלהם יותר מדי מהר ובלי חשבון. (ברתנא, 1983. ההדגשה במקור)

טענות דומות מופיעות שוב ושוב בכתבות בעיתונות, החל משנת 1982[31], כולל, כמובן, בפנטסיה 2000: "יהיה זה מצער לראות פגיעה בהוצאות ספרים המקפידות על רמה גבוהה בתרגום, עריכה וגרפיקה, בגלל פעילותן חסרת המעצורים של הוצאות אחרות הנוטלות חומר שהיה טוב במקור והורסות אותו בגלל תרגום קלוקל, והדפסה מרושלת." (גיליון 26, תחילת 1982). גם עמנואל לוטם, בשיחה איתי, טען כי ההסבר לירידה בכמות הספרים הוא "השחתה של השוק על-ידי הוצאה קלוקלת של ספרים טובים" בידי הוצאות שלא הקפידו על רמת התרגום, ההגהה וההדפסה. לדבריו, הרמה הירודה גרמה לקוראים להתייאש מהז'אנר.

עמוס גפן מציע הסבר אחר, שאינו קשור ישירות לספרים, אלא למצב הכללי בארץ באותה תקופה:

לישראל, המפגרת כעשור אחרי אמריקה, הגיע המדע הבדיוני באמצע שנות השבעים. הוא פרח כעשר שנים, עד ששקע בשנות ארידור העליזות. בין התנחלויות לאינפלציה, למי היה אז זמן לחשוב. (גפן, 1996)

גם טייטלבאום, באנציקלופדיה (Clute & Nicholls 1995: 630), מייחס את העליות והמורדות בשוק המד"ב בארץ לגורמים חיצוניים. לטענתו, המהפך הפוליטי בשנת 1977 בישר על תקופה של צרכנות מוגברת. הוצאות לאור, שהתעודדו למראה כושר הקנייה החדש של הישראלים והצלחתם של סרטים כמו "מלחמת הכוכבים" (1979) התחילו תקופה של פרסום ספרי מד"ב, שהסתיימה במיתון הארוך אחרי הפלישה ללבנון ב1982-.

אין ספק שלמצב הכללי היתה השפעה על תחום המד"ב, כפי שהשפיע על כל הנעשה בארץ. למשל, המתיחות שהובילה למלחמת לבנון באמצע שנת 1982 גרמה גם לביטולו של הכנס הבינלאומי למדע דמיוני, פנטסטיקה ומדע ספקולטיבי, שהיה אמור להיערך בירושלים ביוני 1982 (>פעילויות חובבים, 94).

שנות השמונים – דעיכה

כאמור, מאז שנת 1984 ועד 1992 נע מספר ספרי המד"ב היוצאים לאור בארץ סביב עשרים לשנה, לעיתים מעט יותר, ולעיתים פחות. חלק מהוצאות הספרים, שהצטרפו לפרסום ספרי המד"ב בתקופה שבה אלה נמצאו בראש רשימות רבי המכר, נטשו את התחום. בחצי השני של שנות השמונים המשיך מבחר הספרים המתורגמים להיות דומה למדי לזה של שנות השיא: ספרי מד"ב קשה יותר או פחות, ספרי ילדים בעלי אלמנטים מד"ביים, ספרים המבוססים על סרטי קולנוע או תוכניות טלוויזיה.

בשנת 1985 יצא לאור התרגום של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", הראשון מבין ספרי המד"ב ההומוריסטיים של דאגלס אדאמס, בהוצאת כתר. על הצלחתו מעיד התרגום המהיר של שלושת החלקים הבאים בסדרה כבר בשנת 1986, ולאחר מכן הספר החמישי ב"טרילוגיה", שתורגם בשנת 1993, מיד לאחר שיצא לאור באנגלית. עדות נוספת היא מספר ההדפסות הרב של הספרים: בידי נמצא עותק של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מן ההדפסה התשיעית, בשנת 1991, ועותק של הספר השני בסדרה, "המסעדה שבסוף היקום", מן ההדפסה הששית בשנת 1992. נוסף על כך תורגמו גם שני הספרים מסדרת דירק ג'נטלי של אדאמס. אלה כל ספרי המד"ב של אדאמס, וכולם כאמור יצאו לאור בארץ. לדברי עמנואל לוטם בשיחה איתי, אילו היה אדאמס כותב עוד, אין ספק שהיו מתרגמים גם את הספרים הנוספים.

 

שנות התשעים – גידול פנטסטי

בתחילת שנות התשעים ניכרת עליה מחודשת במספר ספרי המד"ב היוצאים לאור בארץ. עלייה זו משולבת בתזוזה מן המד"ב הקשה לעבר הפנטסיה. הדבר מהווה שיקוף של המתרחש בשוק המד"ב העולמי מאז שנות השמונים, כך שהפיגור הוא של שנים ספורות בלבד:

The 1980s rapidly became a bibliographer’s nightmare, with the proliferation of various braids and ties, many of them sharecrops: tv and film novelizations and spin-offs, series, shared worlds, game worlds and so on. (Clute & Nicholls, 1995: 571)

שתי הוצאות ספרים חדשות, אופוס ומיצוב, הצטרפו בשנת 1990 לשוק עם סדרות פנטסיה מרובות כרכים ועמודים, רובן מתת-הז'אנר המכונה ’Sword and Sorcery’. החל משנת 1997 גם הוצאת אסטרולוג (לשעבר אלישר) התחילה להוציא ספרי מד"ב ופנטסיה, רובם בסדרות.

הגידול במספר ספרי המד"ב והפנטסיה משמעותי בעיקר לקראת סוף שנות התשעים, ושנת 1997 כבר שוברת את השיא של שנת 1979 ומגיעה כמעט לשישים ספרי מד"ב ופנטסיה בעברית. אולם תוכן הספרים שונה מאוד מזה של השנים 1984-1979. הפעם חלק גדול מהספרים מופיע בסדרות, הקשורות למשחקי תפקידים[32] מסוג D&D – מבוכים ודרקונים, ומשחקי מחשב דומים. בחלק מהמקרים הספרים עצמם הם המשחק – הם מורכבים ממקטעים שבסוף כל אחד מהם על הקורא להחליט (בכוחות עצמו או בעזרת הטלת קוביות או שימוש בעזרים אחרים) לאיזו מבין כמה אופציות ימשיך.

ההוצאות אופוס, אסטרולוג ומיצוב פירסמו מאז שנת 1990 175 ספרים, 148 מתוכם בסדרות, רובן סדרות פנטסיה. מספר זה מהווה כמחצית מכלל ספרי המד"ב והפנטסיה שיצאו לאור בעברית בשנות התשעים. בין הסדרות הללו ניתן למנות את "ספרי כישוף" (14 כרכים עד תחילת 1999); "כישור הזמן" (14); "בלגריאד" (7) ו"מלוריאן" (5), המהוות רצף אחד; "שער המוות" (7); "שישיית המפגשים" (6); "חמישיית הצבעים" (5); "האלים הרוקדים" (4); ולפחות תריסר טרילוגיות: "אגדות רומח הדרקון", "האֶלְף האפל", "ההרפרים", "הרואים למרחק", "חורף העולם", "טארוט", "טבעות האדונים", "מונשיי", "מלחמות האלים", "פנהליגון", "עלילות איי הקסם", "עלילות חרב האופל".

היחס לספרים אלה הוא בבירור כאל מוצרי צריכה, המהווים חלק מהיצע כולל, המכוון בעיקר לבני נוער. משום כך, הם נמכרים לא רק בחנויות ספרים, אלא גם בחנויות מחשבים, ליד המשחקים. למשל, בתוך הספר "אסירת אלדרווד" מאת ברוס אלגוזין בהוצאת מיצוב (1992) כתוב כך:

בהוצאת חברת מיצוב בע"מ, המוציאים לאור של מוצרי "מבוכים ודרקונים". ניתן להשיג את "מבוכים ודרקונים" בכל חנויות הספרים, המשחקים והמחשבים המובחרות או להזמין ישירות מחברת מיצוב.

בספר "מסעות מסוכנים - רציחות אנוביס" בהוצאת נוריקס (1994) מופיע בעמוד האחרון הטקסט הבא:

ב1972- יצר גרי גייגקס את מבוכים ודרקונים – וכבש את היקום בסערה. ב1977- הוא המשיך את הצלחתו עם מבוכים ודרקונים מורחב. ואז הוא עצר. הוא רכז את כל מאמציו בפתוח יצירת המופת שלו, משחק-התפקידים המורכב והעמוק ביותר שאי-פעם נוצר – משחק-התפקידים הרב-תחומי מסעות מסוכנים. כעת, נוריקס מביאה לכם את סדרת הספרים והמשחקים המרתקת הזו גם בעברית! הצטרפו לחווית הפנטזיה שכובשת את שנות התשעים… הצטרפו למסעות מסוכנים! (…) ניתן להשיג את מוצרי מסעות מסוכנים בחנויות הספרים והמשחקים המובחרות. (הדגשה בקו תחתון שלי)

בסדרות הקשורות למבוכים ודרקונים שם ה"סופר" הכתוב על הכריכה הוא לעיתים שמו של יוצר הסדרה, או מי שמזוהה איתה, ולא מי שכתב דווקא את אותו ספר. לעיתים קרובות חסר בדף זכויות היוצרים של הספר שמו של האדם שכתב את הטקסט הספציפי, בין השאר כיוון שהוא רק מעין "פועל שכיר", בורג אחד במערכת, ולא בעל הזכויות עליו. הנה שתי דוגמאות, מן הספר "שטיח הנשמות האפלות" מסדרת "רייבנלופט":

 “© 1993, 1994 TSR Inc. All Right Reserved. RAVENLOFT and the TSR logo are registered trademarks owned by TSR Inc.”

ומן הספר "השבועה והמידה", הרביעי מתוך "שישיית המפגשים" של "רומח הדרקון":

“©1992, 1993 TSR Inc. All Right Reserved. DRAGONLANCE® Saga Meetings (…) DRAGONLANCE is a registered trademark owned by TSR Inc. TSR and the TSR logo are registered trademarks owned by TSR Inc.”

תופעה חדשה הניכרת בסוף שנות התשעים היא הוצאה לאור של ספר מתורגם (אחד, במקור) במספר כרכים. זאת למרות שבתרגום ספר מאנגלית לעברית מצטמצם נפח הטקסט ב20%- ויותר, בעצם המעבר בין השפות. כך בסדרת "כישור הזמן" של אופוס, שבה כל ספר באנגלית מתורגם לשני כרכים בעברית, או בהוצאת אסטרולוג, שהוציאה את "ארץ אחרת", במקור ספר אחד עבה, כסדרה בת ארבעה כרכים הנושאים שמות שונים ("עיר הצל הזהוב", "חלום המלך האדום", "מדינה אחרת", "העיר"), ואת "זכות אבות: כס הברזל" בשלושה כרכים ("חטיפה", "שושלת", "הגורגון"). שיטה זו מאפשרת להוצאות להגדיל את הרווח הכספי, כיוון שמחירם של שניים (או יותר) כרכים תמיד יהיה גבוה יותר מהמחיר שניתן לדרוש עבור כרך אחד, גם אם הוא רב-עמודים. מניפולציה זו על הטקסט אכן מתאימה יותר ליחס אל מוצרי צריכה מאשר אל "ספר", שיש לשמור על נאמנות רבה ככל האפשר לצורתו המקורית.

סדרות

בסעיף זה יידונו ספרים השייכים לסדרות או רצפים. בסדרה הספרים מתרחשים באותו עולם, או משתתפים בהם אותם גיבורים – למשל ספרים מעולם "מסעביןכוכבים" או "סייר החלל". רצף הוא סיפור אחד המתמשך על פני כמה ספרים, כאשר לעיתים לפחות הראשון ביניהם עומד ברשות עצמו, ולאחר שהצליח חוברו לו המשכים, אך לפעמים מדובר למעשה בסיפור עלילה אחד הנמשך לאורך כרכים מספר – למשל סדרת "אמבר" של זלז'ני או "שר הטבעות" של טולקין.

על-פי אנציקלופדיית המדע הבדיוני (Clute & Nicholls 1995: 1085), סדרות היו קיימות בתחום המדע הבדיוני, כמו בז'אנרים פופולריים אחרים שהופיעו בכתבי עת, מאז ימיו המוקדמים, כיוון שהן חביבות על הקוראים. אפשר להביא כהסבר לפופולאריות של הסדרות את מה שאומר אומברטו אקו על ספרי "ג'יימס בונד" מאת איאן פלמינג:

הטיפוסי לרומאן הבלש, בין של הבלש החוקר ובין של הבלש ברומאן המתח, איננו כל-כך הואריאציות של העובדות, כמו החזרה על הסכמה הרגילה, שהקורא יכול להכיר בה שוב משהו מה-dejà vu שהוא רגיל אליו. אחיזת-עיניים היא שרומאן המתח הוא מכונה מפיקה אינפורמאציה; להיפך, זוהי מכונה המייצרת עוֹדפוּת (...) הנאתו של הקורא נובעת מכך שהוא מוצא את עצמו מעורב במשחק, שהוא מכיר את כליו ואת כלליו (ומכאן גם את סיומו), ומכך שהוא פשוט נהנה לעקוב אחרי הואריאציות הקטנות ביותר בדרכו של המנצח לקראת השגת המטרה שהציב לעצמו. (אקו, 1967: 94)

כלומר, קוראי הסדרות נהנים מהחזרה, תוך וואריאציה, על תבניות מוכרות, היוצרות אצלם תגובות מוכרות וצפויות (אשר, מן הסתם, מסבות להם הנאה, אחרת לא היו חוזרים עליהן). במובן זה חובבי סדרות המד"ב והפנטסיה הרבות אינם שונים מקוראות הרומנים הרומנטיים המתוארות בספרה של ג'ניס ראדוויי (Radway, 1991), המפתחות ציפיות נוקשות למדי לגבי המותר והרצוי בעלילה ובדמויות של הרומנים שהן קוראות ואינן פתוחות לקבלת שינויים או סטייה מהתקן.

עם המעבר בשנות הארבעים והחמישים לפרסום ספרי מד"ב, אוגדו פעמים רבות סיפורים שהיו קשורים אלה לאלה בקבצים, וזאת הצורה שבה הם מוכרים עד היום (כך למשל 8 סיפורי "המוסד" של אסימוב הופיעו בתור שלושה ספרים: "המוסד השמיימי", "מוסד וקיסרות", ו"המוסד האחר"). בשנות השמונים והתשעים, אומרת האנציקלופדיה, משתלטות יותר ויותר על שוק ספרי המד"ב סדרות, שרובן מיזמים של מוציא לאור או אולפן קולנוע, המייצרים אותן כמוצרי צריכה:

That is to say, the author’s primacy in writing series was beginning to lose out to the purveyors of product concept, to whose instructions the author wrote. (Clute & Nicholls 1995: 1085)

הנטייה לפרסום סדרות חזקה במיוחד בעולם הפנטסיה, אומרת האנציקלופדיה, ואיכותם של רבים מן הספרים ירודה.

לפחות 312 ספרים, כלומר מעל שליש מן הספרים שבבסיס הנתונים, שייכים לסדרות או רצפים של ספרים. ניתן למצוא בעברית קלאסיקות של המדע הבדיוני, כמו סדרות "המוסד" ו"הרובוטים" של אסימוב (שלמעשה אוחדו לסדרה אחת בספרים המאוחרים יותר), ספרי "אודיסיאה בחלל" ו"ראמה" של ארתור קלארק, טרילוגית "שר הטבעות" של טולקין, סדרת "חולית" של פרנק הרברט, סדרת "אנדר" של אורסון סקוט קארד, ועוד. בשנות התשעים יצאו לאור סדרות פנטסיה מרובות כרכים כמו "בלגריאד" (6 כרכים) ו"מלוריאן" (5 כרכים) של דיוויד אדינגס ו"כישור הזמן"של רוברט ג'ורדן (14 כרכים עד כה, שכל אחד מהם מהווה תרגום של חצי ספר בשפת המקור), ועוד טרילוגיות רבות.

תרגום והפקה של סדרה רבת כרכים הוא השקעה גדולה, ולא תמיד משתלמת להוצאה לאור. לעומת הסדרות המצליחות – "אמבר" של זילז'ני ו"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"של אדאמס – יש מקרים של סדרות או רצפים, שרק הספר הראשון מתוכם תורגם לעברית, ולא הצדיק מבחינה כלכלית את העבודה על החלקים הבאים (וגם מקרים של תרגום חלקים מסדרה שאינם דווקא הספר הראשון, אלא השני או השלישי, למשל "חלליה" ו"תחיית המתים" מאת פרנק הרברט). כך למשל תורגם רק "מעוף הדרקון", הראשון בסדרת ספרי הדרקונים הפופולרית (בעולם) של אן מק'קפרי, שבשנת 1998 מנתה כבר 15 ספרים עלילתיים, ובנוסף ספרי עיון, אך מדובר בספר העומד בזכות עצמו[33]. עמנואל לוטם הוציא לאור בזמורה ביתן ב1997- את הספר "הגאווה של שאנור" מאת סי. ג'יי. צ'רי, ואמר בשיחה איתי שרק אחרי שיתקבלו נתוני המכירה תוכל להתקבל החלטה אם להוציא את ההמשך, המורכב מרצף של שלושה ספרים, שחייבים להוציאם יחדיו.

בגיליונות 43 ו44- של פנטסיה 2000 (יוני-אוגוסט 1984) עסק מדור מכתבי הקוראים בשאלה, מדוע מפרסמות הוצאות הספרים סדרות באופן חלקי בלבד. בעקבות תלונה זועמת של קורא, פנתה המערכת להוצאות. דורית לנדס, עורכת סדרת המד"ב של עם עובד, השיבה, כי המספר המצומצם של ספרי מד"ב המתפרסמים בכל הוצאה מדי שנה מחייב אותה לברור בין קלאסיקות של המדע הבדיוני לבין תרגום של יצירות חדשות, והתוצאה היא לעיתים דחייה בפרסום חלקים נוספים מתוך סדרות של חמישה או ששה ספרים שכבר התחילו בתרגומן. כמו כן, אמרה, בסדרות יש לעיתים בעייה – החלק הראשון מצוין בעוד הבאים אחריו נופלים בהרבה באיכותם, וההוצאה מעדיפה לא להמשיך בפרסום הסדרה כדי לא לאכזב את הקוראים.

 

מספרי עמודים

בידי נתונים לגבי מספרי העמודים של כ90%- מן הספרים שברשימה שלי. ניתן לראות נטייה לגידול במספרי העמודים בספרים, ככל שחולף הזמן. יותר משני-שליש מתוך 60 ספרים שידוע לי שהם מונים מעל 400 עמודים התפרסמו אחרי שנת 1989.

כלומר, בעוד שרוב הספרים (כ70%-) נמצאים בתחום שבין 100 ל300- עמודים, חלקם של הספרים הארוכים במיוחד עולה במשך השנים, והופך משמעותי במיוחד בשנות התשעים, במקביל לפרסום סדרות הפנטסיה מרובות העמודים.

 

מיקום הספרים בשדה המד"ב העולמי

בשדה המד"ב העולמי קיים נוהג של חלוקת פרסים ליצירות וליוצרים, שהזוכים בהם נחשבים מרכזיים ברפרטואר של הז'אנר. מעניין לראות כמה מן הזוכים יצאו לאור גם בעברית, כיוון שזו אינדיקציה מסויימת לאופן בחירת הספרים לתרגום: עד כמה מרכזיות בתוך הז'אנר, המתבטאת בזכייה בפרסים הללו, מהווה קריטריון לתרגומם.

בדקתי כמה מן הזוכים בפרסי הוגו ונבולה (> היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני, 35) תורגמו לעברית, ומתי. שני הפרסים ניתנים בקטגוריות מספר. הקטגוריה Novel בשני הפרסים, אליה אני מתייחסת כאן, כוללת יצירות כתובות שהיקפן יותר מ40,000- מילה (באנגלית).

עד שנת 1984 זכו 39 ספרים בפרס הוגו ו/או נבולה, ו24- מתוכם תורגמו לעברית בין השנים 1984-1979 (61%). 10 ספרים זכו בשני הפרסים גם יחד – תשעה מתוכם תורגמו לעברית בתקופה זו. כיוון שבתקופה זו יצאו לאור, על-פי סטבלפורד ((Stableford, 1987: 63, כאלף כותרי מד"ב בשנה באנגלית, ואלפי ספרי מד"ב כבר היו קיימים, האחוז הגבוה של זוכים בפרסים שתורגמו לעברית מורה על כך, שהזכייה היתה קריטריון חשוב בבחירתם לתרגום.

לפחות חלק מקהל היעד של הספרים בארץ היה מודע לסטטוס של הספרים בתרבות המקור שלהם (>מדע בדיוני בשפות זרות בארץ, 80). חובבי המד"ב הישראלים הזכירו את הפרסים ואת הזוכים בהם בכתבי העת שלהם (>כתבי עת, 99): במודעה של "מועדון מדע בדיוני" שניסתה להקים הוצאת היפריון, המו"ל של פנטסיה 2000, מהוללים הספרים האמורים לצאת לאור: "כולם מהבולטים בתחומם, עטורי פרסים, קלאסיים, מרעישי דמיון" (פנטסיה 2000, גיליון 30, יוני 1982. הדגשה שלי); בגיליון 2 של הפנזין עולמות התפרסמה, תחת הכותרת "מידע לקורא", רשימת ספרים מתורגמים לעברית שזכו בפרס הוגו. ההוצאות לאור תירגמו את הספרים הללו לעברית מתוך הנחה שהדבר ישתלם להן, כיוון שהקוראים מייחסים חשיבות לפרס והדבר יגדיל את נכונותם לקנות את הספר.

רוב הספרים הזוכים הללו תורגמו לעברית בתקופת בניית הרפרטואר המד"בי בשנות השיא של פרסום המד"ב בארץ. בתקופת השפל, אחרי שנת 1984 כמעט ולא תורגמו ספרים זוכים, עד שנת 1994, בה ניכרת חזרה לספרים שהזכייה בפרסים מגדירה אותם מרכזיים בשדה המד"ב, במקביל לגידול הכללי בפעילות מד"בית בארץ.

מתוך 33 זוכים בפרסי נבולה לספר הטוב ביותר שהוענקו מאז שנת 1965, 16 תורגמו לעברית. 12 מתוכם תורגמו בין השנים 1984-1978, והשאר החל משנת 1994. מתוך 46 ספרים שזכו בפרסי הוגו משנת 1953 ועד שנת 1998, 27 תורגמו לעברית. 21 מתוכם תורגמו בין השנים 1984-1978, והשאר החל משנת 1994.

בסה"כ, מאז שנת 1953 ועד 1998 זכו 64 ספרים בפרס הוגו ו/או נבולה. 31 מתוכם תורגמו לעברית – בערך חצי. מבין 15 ספרים שזכו גם בנבולה וגם בהוגו, 12 תורגמו לעברית (9 מהם בשנים 1984-1978). אם לא נתייחס לאחת-עשרה השנים האחרונות, בהן תורגם לעברית רק אחד מהזוכים החדשים, עולה שעור הספרים הזוכים שתורגמו לעברית לכ70%-.

פרופ' ג'יימס גאן (James Gunn) ראש המכון למחקר המדע הבדיוני באוניברסיטת קנזאס, שהיה בעבר נשיא SFRA (איגוד מחקר המד"ב) ו-SFWA (איגוד סופרי המד"ב האמריקנים), הרכיב רשימה בשם Basic Science Fiction Library, המונה מעל מאה סופרים ועורכים בתחום, על יצירותיהם החשובות[34]. מטרתה הראשונית של הרשימה היתה לאפשר למורים המבקשים ללמד מד"ב להגיע להיכרות טובה עם הספרים הבסיסיים של המדע הבדיוני. מתוך 122 סופרים ברשימתו של גאן, 74 תורגמו לעברית – ולגבי 43 מהם תורגם הספר אותו מגדיר גאן כחשוב ביותר שלהם. גם כאן ניתן לראות שמרכזיות בז'אנר המד"ב העולמי, כפי שהיא מתבטאת ברשימה זו, מהווה קריטריון חשוב יחסית בבחירת הספרים המתורגמים לעברית.

אולם יש סופרי מד"ב ידועים, שחלקם זכו בפרסים בתחום המד"ב, ומופיעים ברשימתו של גאן, הבולטים דווקא בנוכחות המעטה שלהם ברשימת ספרי המד"ב המתורגמים לעברית, או בכך שאינם מופיעים בה כלל. ביניהם ניתן למנות את הארלן אליסון, שרק ספר אחד שלו תורגם לעברית (דידי חנוך, עורך המד"ב והפנטסיה של אופוס, מסר לי שהוא מתכנן לתרגם אנתולוגיה שלו), אוקטביה באטלר, ריי ברדברי, תומס דיש, הארי הריסון, א. א. וון-ווגט, אולף סטפלדון, נורמן ספינרד ועוד.

14 סופרים זכו מאז שנת 1974 בפרס Grand Master של איגוד סופרי המד"ב של ארה"ב, ביניהם היינליין ואסימוב, הסופרים המתורגמים ביותר לעברית. 6 מתוכם מיוצגים בעברית רק בספר אחד או שניים, ואחד כלל לא (דיימון נייט), ולא בשל מחסור ביצירות – באנציקלופדיה של המד"ב מופיעות ביבליוגרפיות ארוכות של כולם. יצירות ראשונות מאת לויס מקמסטר בוזו'לד (3 זכיות בהוגו – 1991, 1992, 1995, אחת בנבולה - 1988) וקים סטנלי רובינסון (הוגו 1994, 1997, נבולה 1993) תורגמו לעברית בשנת 1998. ספר ראשון מאת דיוויד ברין (הוגו 1984, 1988, נבולה 1983) פורסם בארץ בשנת 1999. סופרים אלה התפרסמו בארה"ב רק לאחר תום תקופת השיא הקודמת של תרגום המד"ב לעברית (כפי שניתן לראות לפי מועדי זכיותיהם בפרסים), ובכך ניתן להסביר את היעדרותם. רק בשנים האחרונות, עם חידוש הפעילות בתחום בארץ (הקמת האגודה ומינוי העורכים דידי חנוך בהוצאת אופוס ועמנואל לוטם בזמורה ביתן) נעשה ניסיון להחדיר לישראל את יצירותיהם.

מחברים

אם ממיינים את בסיס הנתונים לפי מספר הספרים מאת כל מחבר שתורגמו לעברית מאז תחילת המאה ועד היום, הסופרים הבולטים ביותר הם סופרי מד"ב-ז'אנר מן הסוג הקשה, מוכרים וידועים. מיד אחריהם נמצאים אותם סופרים הכותבים סדרות פנטסיה מרובות כרכים ועמודים. כיוון שסדרות אלה התחילו להתפרסם בארץ רק בשנות התשעים, אפשר להניח שבשנים הבאות יתהפך היחס בין שתי קבוצות אלה, וחלקם של ספרי הפנטסיה יהיה גדול יותר משל ספרי המד"ב הקשה, המתפרסמים במספרים קטנים יותר בשנים האחרונות.

 

סופר המד"ב המתורגם ביותר לעברית הוא אייזק אסימוב (1992-1920), שהוא דמות מרכזית ביותר בעולם המד"ב מאז שנות הארבעים. מרכזיותו של אסימוב בתחום המד"ב בארץ (לפחות בשנות השבעים והשמונים) גדולה אפילו יותר מאשר בעולם, ויתכן שלמוצאו היהודי יש חלק, ולו גם קטן, בעניין (>ביקורות בעיתונות, 129, פנטסיה 2000, 116). בבסיס הנתונים שלי מופיעים 38 ספרים שכתב או ערך, לבדו או עם אחרים. הרוב, 28, הם סיפורת פרי-עטו של אסימוב, כולל 7 ספרים מסדרת המוסד ו5- ספרים מסדרת הרובוטים, שאוחדו בשנות השמונים על-ידי אסימוב לסדרה אחת. תורגמו גם שלושה ספרים שאסימוב כתב בשיתוף עם רוברט סילברברג.

5 מתוך 27 ספריו של אסימוב בעברית מיועדים לילדים, בסדרת "לאקי סטאר". ספר נוסף לילדים, שאסימוב חתום עליו במשותף עם אשתו, ג'נט אסימוב, הוא "נורבי הרובוט המבולבל".

מתוך הספרים שערך אסימוב תורגמו לעברית 7 קובצי סיפורים שזכו בפרסי "הוגו". 6 הראשונים יצאו לאור בארץ בתקופת השיא של פרסום המד"ב (1983-1980), בהוצאת לדורי. השביעי יצא לאור בשנת 1995 בהוצאת כתר בתרגומו של עמנואל לוטם – כלומר, במיקום מרכזי הרבה יותר מבחינת שוק הספרות בארץ.

הטקסט הראשון של אסימוב שתורגם לעברית היה ככל הנראה הסיפור "כוכבי הברית של תבל" שפורסם בכתב העת סיפורי דמיון בשנת 1956. הספר הראשון מאת אסימוב תורגם לעברית בשנת 1970. היה זה "אנוכי, הרובוט", שנכתב בשנת 1950. ספריו הבאים של אסימוב תורגמו לעברית בהפרשי זמן הולכים וקטנים ממועד פרסומם המקורי. עד שנת 1980 תורגמו ספרים שכתב אסימוב בעיקר בשנות החמישים והששים, כלומר בהפרש של לפחות עשר שנים (ועד 27 שנים) מפרסומם המקורי[35]. בשנת 1981 תורגם בהוצאת היפריון הספר "אופוס 200", שאסימוב פירסם רק שנתיים קודם לכן באנגלית, ומאז רוב הספרים שתורגמו היו בני שנים ספורות, רובם בני שנתיים או שלוש (פרט ל"נורבי"). אפשר לראות בסדר תרגום ספריו של אסימוב דוגמה בקנה מידה קטן לדרך התרגום הכללית של ספרי המד"ב לעברית: תחילה נבנה רפרטואר בסיסי מתוך ספריו המוקדמים, שכבר הפכו לנכסי צאן ברזל, ומרגע שזה היה קיים, תורגמו בעיקר ספרים חדשים יחסית, זמן קצר אחרי שהם מעוררים עניין.

כיוון שהפקת ספר אורכת זמן, הרי שפרסומו של תרגום בעברית כשנתיים לאחר פרסומו במקור מורה על כך שהעבודה על הנוסח העברי התחילה בסמוך מאוד להופעת המקור. זו הסיבה לכך שפרק הזמן הקצר ביותר עד תרגומו של ספר לעברית הוא בדרך-כלל שנתיים. רק בשנים האחרונות קיימת יכולת טכנית להתקדמות מהירה יותר, תודות למיחשוב השלבים השונים של ההוצאה לאור (תרגום ועריכה במעבד תמלילים ולא בכתב-יד, והמשך שלבי הדפוס באופן ממוחשב), והחל משנת 1992 ניתן לראות ספרים שיוצאים לאור בעברית אפילו באותה שנה בה התפרסמו במקור.

על-פי כתבה שפורסמה במעריב בשנת 1978, הוצאת מסדה רכשה בתחילת שנות השבעים את הזכויות על כל ספריו של אסימוב, והתחייבה להוציא לפחות אחד מהם מדי שנה במשך שמונה שנים. ההוצאה מכרה כ25- אלף ספרים של אסימוב, בכריכה קשה, עד סוף שנת 1978 (פוקס, 1978). עד שנת 1984 יצאו לאור כל ספריו של אסימוב בהוצאת מסדה, פרט לסדרת זוכי ההוגו בהוצאת לדורי וספר אחד בהוצאת היפריון. אחרי שנה זו תורגמו כל ספריו הבאים בהוצאת כתר (החל משנת 1987, אחרי הפסקה של 3 שנים, ושוב בלי "נורבי" שפורסם בהוצאת כנרת).

 

במקום השני, אחרי אסימוב, נמצא בן-תקופתו, סופר מד"ב קשה גם הוא, רוברט אנסון היינליין (1988-1907). 26 ספרים מאת היינליין תורגמו לעברית החל משנת 1961. אלה כוללים חלק גדול (13 מתוך 17) מהספרים באורך מלא שכתב למבוגרים, וכן ספרים שיועדו לקהל צעיר וקבצי סיפורים. הרוב המוחלט של ספרי היינליין שתורגמו לעברית יצאו לאור בשנות השיא (19 ספרים בשנים 1984-1979). גם כאן, רוב הספרים שתורגמו עד שנת 1983 פורסמו במקור בשנות החמישים והששים והספרים שיצאו לאור בשנות השמונים והתשעים רובם (אך לא כולם) בני שנים מעטות.

 

נתונים אלה מתאימים למצב ספרות המד"ב בארץ לאורך השנים. עד שנת 1979 יצאו לאור ספרי מד"ב-ז'אנר ספורים בלבד, ולכן הפריחה בפרסום ספרי מד"ב בשנות השבעים והשמונים המוקדמות היתה למעשה בנייה של רפרטואר המד"ב בעברית, בעיקר תוך תרגום של "קלאסיקות", כלומר ספרים שהיו כבר ותיקים יחסית ומוכרים. זו דוגמה אחת מתוך התופעה הכללית שהתגלתה כבר במחקרה של רחל ויסברוד, "מגמות בתרגום סיפורת מאנגלית לעברית, 1980-1958":

רוב התרגומים של ספרות לא-רשמית, בשנות ה50- ולאחריהן, הם מהספרות האמריקאית והאנגלית. עם זאת, התמורה במערכת הלא-רשמית, ובעקבותיה ברב-מערכת בכלל, אינה פונקציה של תהליך מקביל בספרויות-המוצא: בהן היו הבלש, המדע הבדיוני והמערבון מבוססים זה מכבר. חוסר-ההקבלה בין המצב בספרות-היעד ובספרויות-המוצא בא לביטוי בהפרשי הזמן הניכרים בין תאריך התרגום של טקסטים רבים לבין תאריך הופעתם במקור ((… מהפרשי זמן אלה ניכר, כי הספרות העברית, משעה שהחלה לגלות עניין בספרות האמריקאית והאנגלית כמקור לתרגומים עבור המערכת הלא-רשמית שלה, ניסתה במלוא המרץ למלא את הפער ולהדביק את הפיגור. יש לציין אמנם, שקביעה זו תקפה בעיקר לגבי ה"קלסיקה" של הספרות הלא-רשמית האמריקאית והאנגלית (כמו הרומנים של אגתה כריסטי שהוזכרו לעיל); שכן ספרות נחשבת-פחות אינה מאריכה כרגיל ימים ונעלמת מהר מספרות המוצא עצמה:
(Even-Zohar, 1978: 15), תוך שהיא חדלה להיות זמינה כמקור לתרגומים. (ויסברוד, 1989: 41)

החל מאמצע שנות השמונים הנטייה היא לפרסם ספרים חדשים יותר, אולי כיוון שהקוראים והעורכים כבר בקיאים יותר במה שמתרחש בחו"ל ורוצים לקרוא את מה שמדברים עליו. הספרים החדשים נמצאים בארץ על מדפי הספרים באנגלית, ובצורה זו גם קוראים אותם רבים (>מדע בדיוני בשפות זרות בארץ, 80). בגיליון 43 של פנטסיה 2000 (יוני 1984) מצוטטת דורית לנדס, עורכת סדרת המד"ב של עם עובד: "מצד אחד, רוצים להמשיך בפרסום הקלאסיקה המד"בית בעברית; מצד אחר, להוטים לתרגם את היצירות החדשות המכות גלים בחו"ל." הכף, אם כן, נוטה מאז לצד הספרים החדשים יותר, ולא מפני שכל הקלאסיקות או הספרים המרכזיים של המד"ב לאורך השנים תורגמו לעברית.

 

הסופר הפופולרי השלישי ברשימה הוא רוג'ר זילז'ני (1995-1937), עם 24 ספרים, 5 מתוכם בשיתוף עם סופרים אחרים (רוברט שאקלי, פרד זאברהאגן, תומס ל. תומס). 20 מספריו של זילז'ני בעברית הופיעו בהוצאת עם עובד, כולל סדרת "אמבר" הפנטסטית הפופולרית מאוד (9 ספרים). 4 הספרים הראשונים בסדרה יצאו לאור בשנת 1980 והחמישי בשנת 1981. הספרים הבאים בסדרה יצאו לאור עד שנת 1993, כל אחד מהם שנתיים אחרי הופעתו באנגלית (כלומר, בתרגום מיידי). הספר הראשון, "תשעה נסיכים לאמבר", הודפס במהדורה חמישית בשנת 1998, והסדרה נמצאת עד היום בחנויות הספרים. כיוון שהמקום המוקצה בחנויות לספרים בכלל, ולספרי מד"ב בפרט, מצומצם, ומוקדש בעיקרו לספרים חדשים, אפשר להניח שנוכחות על המדפים מעידה על כך שהספרים עדיין נמכרים. ספרים שאינם נמכרים עוד מוצאים את דרכם במהירות אל חנויות עודפים, שם הם נמכרים במחירים מוזלים.

לרוברט סילברברג (-1935         ) 22 ספרים ברשימה, כולל שלושה שנכתבו בשיתוף עם אסימוב וספר סיפורים אחד בעריכתו. לארתור קלארק (1917 -), שקיבל לאחרונה תואר אבירות בריטי על "שרותיו לעולם הספרות", 16 ספרים בעברית (2 עם ג'נטרי לי), הראשון בהם "2001: אודיסיאה בחלל" משנת 1969, האחרון בינתיים יצא לאור בשנת 1998.

סופרי מד"ב נוספים הבולטים מבחינת מספר ספריהם שתורגמו לעברית הם לארי ניבן עם 13 ספרים (3 מתוכם עם ג'רי פורנל); ג'ון רונלד רעואל טולקין עם 12 ספרים (כולל שני תרגומים שונים של "ההוביט" ושתי הוצאות של טרילוגיית "שר הטבעות", שהשנייה ביניהן היא של התרגום הראשון, שעבר עריכה ונוספו לו נספחים, כך שמדובר למעשה ב9- ספרים במקור); פרנק הרברט עם 13 ספרים (2 מתוכם עם ביל רנסום ואחד עם בראיין הרברט); טרי פראצ'ט עם 13 ספרים; ואורסולה ק. לה-גווין עם 9 ספרים.

אפשר לציין גם את דאגלס אדאמס, ששבעה הספרים פרי עטו שתורגמו לעברית הם, כאמור, כל ספרי המד"ב שלו, בעוד ספר נוסף ("ספינת החלל טיטאניק", מבית היוצר של דאגלס אדאמס) נושא את שמו של אדאמס בגאון רב יותר מאשר את שמו של טרי ג'ונס, שכתב אותו למעשה. סדרת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של אדאמס זכתה לפופולריות רבה, גם מחוץ לחוג המצומצם יחסית של חובבי המד"ב (>שנות השמונים, 49). לתשומת לב מיוחדת ראוי הסופר הפולני סטניסלב לם, ששמונה מספריו תורגמו לעברית, הרבה יותר מכל סופר אחר שאינו כותב באנגלית (> בהמשך, שפות מוצא, 65).

 

ז'ול ורן (1905-1828) מופיע ברשימה 36 פעמים (10 מתוכן תרגומים שונים של "עשרים אלף מיל מתחת לפני המים", משנת 1930 ועד שנת 1990). כפי שציינתי קודם לכן, בסיס הנתונים שלי כולל רק את ספריו של ורן הקרובים ביותר מבחינת תוכן למדע הבדיוני, ולכן אין לחשוב שנתונים אלה מייצגים נכונה את נוכחותו של ורן בספרות העברית[36]. הסתייגות זו נכונה גם לגבי הנרי ריידר הגרד (1925-1856) עם 15 ספרים ברשימה, מרק טווין (1910-1835), ארתור קונן דויל (1930-1859), אדגר אלן פו (1849-1809), ואדגר רייס בורואוז (1950-1875), שספרי טרזן שלו לא נכללים בבסיס הנתונים שלי. גם 8 הספרים ברשימה מאת קורט וונגוט הם רק ספריו הקרובים במיוחד למדע הבדיוני, ולא כללתי ספרים נוספים שלו שתורגמו לעברית.

 

בין מחברי ספרי הפנטסיה הצוברים פופולריות מאז 1990 בולט שמה של מרגרט וייס, ש22- ספרים שלה תורגמו לעברית (לפחות 18 מהם נוצרו בשיתוף עם טרייסי היקמן), רובם בסדרות הקשורות לעולם המבוכים והדרקונים, שיצאו לאור בהוצאות מיצוב ואופוס. לסגנון דומה שייכים גם ספריו של דיוויד אדינגס בשתי הסדרות הקשורות מלוריאן (5 ספרים) ובלגריאד (7 ספרים). אופוס מוציאה גם את סדרת "כישור הזמן" מאת רוברט ג'ורדן, שתגיע ככל הנראה לעשרים כרכים (כל ספר באנגלית יוצא בעברית כשני ספרים). סדרת "ספרי כישוף" שלהם, ספרי משחק מאת סטיב ג'קסון ויאן ליוינגסטון, הגיעה עד עתה לשלושה-עשר כרכים, והיד עוד נטויה. בהוצאת אסטרולוג יצאו לאור כמה סדרות פנטסיה מאת ג'ק ל. צ'וקר (10 ספרים באסטרולוג, ועוד 3 ספרים שלו בעם עובד). לטרוי דנינג 8 ספרים בהוצאת מיצוב, בשתי סדרות.

הוצאות לאור

זוהי רשימת עשר ההוצאות לאור העיקריות בתחום המד"ב בארץ, לאורך השנים, מסודרות לפי מספר הספרים שפירסמו עד תחילת 1999:

 

לפחות בתקופות מסויימות, סדרות המד"ב של ההוצאות הגדולות זכו לסממני היוקרה של סדרה שמשקיעים בה: הן היו מאופיינות מבחינה צורנית – עיצוב כריכה ולוגו, ולחלקן היו עורכים קבועים.

בחלק מהמקרים יש להוצאות בלעדיות על יצירותיו של סופר מסויים (כמו אסימוב במסדה), אבל לא תמיד, וספרים של סופר אחד מתפרסמים לפעמים בהוצאות שונות, לעיתים במקביל. בשנת 1980, למשל, יצאו לאור ספרים של היינליין בהוצאות מסדה, כתר, עם עובד ורמדור; בשנות התשעים מתפרסים ספרים של טרי פראצ'ט במקביל בהוצאות אופוס וכנרת.

בניגוד לעמיתיו הבולטים – אסימוב וקלארק, מוצאים ספרי רוברט היינליין לאור ע"י מו"לים שונים (כידוע, להוצאת 'מסדה' בלעדיות בכל הקשור לספריהם של איזאק אסימוב וארתור סי. קלארק). זאת הסיבה, כפי הנראה, לאיכות המשתנה של ספריו בתרגומם העברי, דבר הפוגע לעיתים במוניטין של היינליין. איכותם הצורנית והתכנית של הספרים נפגעת עקב אי-הקפדה על רמת הביצוע. (פנטסיה 2000 גיליון 16, יוני 1980)

סדרת המד"ב הראשונה בארץ היתה זו של מסדה, שנוסדה בשנת 1970 בשם "ספרית המדע הדמיוני", אך חדלה להתקיים באמצע שנות השמונים, עם תום השיא בפרסום ספרי מד"ב (אחרי 1984 יצאו לאור רק ספר אחד בשנת 1986 ואחד בשנת 1991), בהוצאת מסדה יצאו בסך הכל 55 ספרי מד"ב.

סדרת המדע הבדיוני המקיפה ביותר בישראל, זו של עם עובד, היא גם הוותיקה ביותר הפעילה עד היום. בבסיס הנתונים שלי רשומים 118 ספרים בסדרת המד"ב של עם עובד מאז נוסדה בשנת 1976. בראיון משנת 1978 עם מי שהיה אז עורך הסדרה, אורי ברנשטיין, הוא אומר שרוב ספרי המד"ב של עם עובד יצאו כבר בשלוש מהדורות. לדברי ברנשטיין, ספרי ההוצאה "פורסמו לפי תכנון מכוון, שיועד להכין את הקהל שלב אחר שלב לקריאת ספרי מדע בדיוני מסובכים" (פוקס, 1978). המשימה של הצגת המד"ב בהדרגה בפני הקהל הישראלי, כפי שלקחה אותה על עצמה הוצאת עם עובד, מוזכרת גם בכתבות נוספות בעיתונות, עד שנראה שיש כמעט אינטרס להציג אותה כסדרת חינוך (לא בדקתי אם או כיצד ההצהרות הללו התקיימו):

אורי ברנשטיין עמד בפני בעיה לא קלה: מתוך עשרות היצירות המעולות הראויות לתרגום היה עליו לבחור באלה המתאימות ביותר לקורא העברי, העושה (כך יש להניח) צעדים ראשונים והססניים בשדה בלתי מוכר לו. תן לו מנה גדולה מדי של מדע, של מונחים טכניים, או של רעיונות מוזרים – והקורא יראה עצמו כמי שנכווה ברותחין. (ביברינג, 1977)

דורית לנדס תיארה בפני את התלבטותה של עם עובד בשנת 1975, עם ההחלטה להציג בפני הציבור הישראלי את התחום הספרותי הזה, העשיר, הרחב, המבוסס ובשבילו – החדש לחלוטין. איך לעשות זאת בלי להפחיד את הקוראים? חשבה דורית. הפתרון שלה היה להתחיל בספרים "מתונים" יחסית, ולא בעלילות שמידת הפלגתם הדמיונית היא קיצונית – ורק בהדרגה לעבור אל הפנטאזיה. (גוטקינד, 1982)

הסדרה של עם עובד יוצאת בפורמט של ספרי כיס בכריכה רכה, האופייני גם לסדרות אחרות של ההוצאה בשנים שבהן מדובר כאן – צורה זו איננה קובעת את מעמדם התרבותי של הספרים כשולי. במשך שנים מספר היו אופייניות לסדרה כריכות בעלות רקע לבן, אך החל מתחילת שנות התשעים הכריכות צבעוניות מאוד.

בהוצאת זמורה-ביתן-מודן (זמורה ביתן) יצאו לאור 85 ספרי מד"ב (אחד בשנת 1969, והשאר מאז 1976). פרט לאלה שפורסמו בסדרת המד"ב עצמה, המאופיינת מבחינה צורנית, יצאו חלק במסגרת סדרת "מרגנית" לילדים וחלק במסגרת סדרת "ספרי ארז", המיוחדת לספרות בידורית מסוגים שונים, או "מועדון קוראי מעריב". בשנים 1996-1994 לא פרסמה ההוצאה ספרי מדע בדיוני. מאז שנת 1997 משמש עמנואל לוטם (>להלן, מתרגמים, 63, פעילים, 86) כעורך סדרת המד"ב המחודשת של זמורה ביתן, היוצאת לאור בכריכה קשה בעלת אלמנט צבעוני קבוע.

להוצאת כתר סדרת מדע בדיוני בה יצאו לאור 81 ספרים מאז שנת 1979. הסדרה של כתר היתה הקבועה ביותר מבין כל ההוצאות במספר הספרים שיצאו בה. מאז 1979 ועד 1998 יצאו בין 2 ל6- ספרי מד"ב של כתר בכל שנה. רוב הספרים יצאו לאור בכריכה רכה בפורמט גדול, בעלי רקע שחור. את הסדרה ערכו בתקופות שונות עדי צמח (שנות השמונים) ועמנואל לוטם (עד 1997).

ההוצאה הבולטת ביותר בתחום המדע הבדיוני והפנטסיה החל מן החצי השני של שנות התשעים היא אופוס. ההוצאה, שנכנסה לשוק רק בשנת 1990, מתמחה בשלושה תחומים: ספרי הדרכה של מחשבים ותוכנות, ספרי מודעות-עצמית וספרי מד"ב ופנטסיה. עד כה יצאו לאור באופוס יותר מ117- ספרי מד"ב ופנטסיה, ואפשר להניח שכבר בשנת 1999 תהיה סדרת המד"ב שלה גדולה מזו של עם עובד. החל משנת 1997 יש לסדרת המד"ב עורך – דידי חנוך. בשיחה איתי הוא דיבר על תוכניות להוציא מעל עשרים ספרי מד"ב ופנטסיה בשנה – יותר מן התפוקה השנתית של כל הוצאות הספרים גם יחד במהלך רוב השנים מאז 1984. בתחילת שנות התשעים היתה לאופוס מתחרה בדמות הוצאת מיצוב, אך זו הפסיקה את פעילותה אחרי 1994 (ואחרי 39 ספרים). החל משנת 1997 הצטרפה למרוץ הוצאת אסטרולוג (33 ספרים עד תחילת 1999).

62 ספרי מד"ב יצאו לאור במשך השנים גם בהוצאת רמדור-שלגי (השם השתנה מרמדור לשלגי בתחילת שנות השמונים, בשנים האחרונות ההוצאה מפרסמת ספרים גם תחת השם נירם). בניגוד לכתר, הוצאת שלגי מתאפיינת בחוסר אחידות של מספר הספרים היוצאים בשנה, כיוון שהיא נוטה להתאים את עצמה במהירות לביקושים בשוק. בשנת 1979 ו1980- יצאו בה לאור 12 ו10- ספרי מדע בדיוני, בהתאמה, בשנים 1993-1985 לא יצאו כל ספרי מד"ב, ובשנים אחרות יצאו ספרי מד"ב ספורים כל שנה. רוב ספרי המד"ב שפירסמה ההוצאה בתחילת שנות התשעים קשורים לסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה, כחלק מההיצע הכללי שלה בתחום זה באותה תקופה (>להלן, 62).

בהוצאת מעריב (כולל ספרית מעריב ומועדון קוראי מעריב) יצאו לאור בסה"כ 35 ספרים. הוצאת לדורי, שהיתה שייכת תמיד לשולי המערכת הספרותית בארץ, פעלה בתחום המד"ב רק בשנות השיא (1983-1979, 20 ספרים), ושיירי הספרים שהוציאה אז עדיין נמכרים בשבוע הספר ובחנויות עודפים. הוצאות ספרי הכיס מצפן, דשא וינשוףפעלו לזמן קצר בלבד (פירוט >עד שנות השישים, 41). הוצאת שוקן היוקרתית הוציאה בתחום המד"ב רק 3 מספריו של סטניסלב לם הפולני (אולי כי היו לה מתרגמים מפולנית - אורי אורלב ופאולינה צלניק). 5 ספרי המד"ב של ספרית פועליםלא יצאו לאור במסגרת סדרה, ורובם אינם מד"ב-ז'אנר. הוצאת ש.זק הוציאה לאור רק את סדרת "סייר החלל" (8 ספרים). 4 ספרי המד"ב של הוצאת מ. מזרחי כולם ספרי ילדים, חלק מההיצע הכללי שלה בתחום זה. הוצאת כנרת הוציאה בשנות התשעים 14 ספרי מד"ב, 8 מתוכם מאת טרי פראצ'ט. הוצאת היפריון, שקמה לצורך ההוצאה לאור של כתב העת פנטסיה 2000, פירסמה גם 4 ספרי מד"ב בשנים 1983-1980, ומאז איננה קיימת. עוד הוצאות לאור רבות, חלקן קצרות-ימים, הוציאו לאור ספרי מד"ב בודדים כל אחת, ולכן אינני מתייחסת אליהן באופן ספציפי.

סיפורים קצרים

כזכור, המדע הבדיוני נולד כז'אנר של סיפורים קצרים, בעיקר בכתבי עת, ויצירות מד"ב-ז'אנר באורך מלא התחילו להתפרסם רק בשנות החמישים (> היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני, 29). אולם בישראל, הז'אנר מוכר בעיקר בצורת ספרים באורך מלא. זאת כיוון שכתבי העת המוקדשים למדע הבדיוני היו מעטים וקצרי-ימים (>כתבי עת, 99), ובשאר כתבי העת והעיתונים לא התפרסמו אף פעם סיפורי מד"ב רבים, ואילו בין הספרים שיצאו לאור בארץ מהווים קובצי הסיפורים והאנתולוגיות רק כחמישה אחוזים. גם בדבר העורך של פנטסיה 2000 הופיעה התייחסות למאפיין זה של סיפורת המד"ב בארץ:

אחת התופעות המעניינות המייחדות את המדע הבדיוני היא הקשר ההדוק לכתבי-עת. המד"ב המודרני צמח ופרח בכתבי-עת של שנות ה20- וה30- של המאה, וספק אם היה מגיע למה שהוא היום, אלמלא אותם מגזינים, על הטוב והרע שהיה בהם. כל סופרי המד"ב הנודעים החלו את דרכם בכתבי-העת, ורק כעבור שנים פרסמו ספרים משלהם – חלקם מעובדים על יסוד סיפורים שהופיעו קודם לכן בהמשכים בירחונים. גם הופעתם של ספרי כיס וקבצים של סיפורים, החל משנות ה50-, לא חיסלה את כתבי-העת, והם ממשיכים לשגשג במדינות רבות. שום תחום ספרותי אחר לא זכה לפריחה שכזאת בכתבי-עת, המרכזים קהל קוראים נלהב ונאמן.

בגלל הנסיבות המיוחדות בארץ, 'פנטסיה 2000' שונה ממרבית כתבי העת בחו"ל. אמנם בשנות ה50- הופיעו כאן כתבי עת בודדים ('קוסמוס', 'מדע דמיוני') אך רובו של קהל הקוראים של היום התוודע אל המד"ב באמצעות ספרים – אם באנגלית ואם בתרגום. מבחינה זו קוראי המד"ב בארץ הם ציבור 'מפונק' – הם פסחו על כל חבלי הלידה של המד"ב בתחילת דרכו, וזכו למבחר תרגומים של יצירות שזכו כבר להכרה רחבה בחו"ל. (פנטסיה 2000 גיליון 23, 1981)

בכתב העת פנטסיה 2000 התפרסמו בסך-הכל בשש שנות קיומו כארבע-מאות סיפורים, כחמישית מתוכם סיפורי מקור (>פנטסיה 2000, סיפורי מקור, 114; נספח 2). בנוסף לכך, יצאו לאור בארץ בצורת ספרים כארבעים קבצים של סיפורים, רובם מתורגמים (חלקם כאלה שהתפרסמו גם בכתבי עת בישראל, בעיקר פנטסיה 2000). בין האנתולוגיות ניתן לציין את סדרת "מדע בדיוני הטוב שבטוב", 6 כרכים של סיפורים שזכו בפרסי הוגו, בעריכתו של אסימוב, וכן אנתולוגיות בעריכתם של דונלד וולהיים, רוברט סילברברג, אדוארד פרמן, ברוס סטרלינג ואחרים. ישנם גם קבצים של סיפורים מאת אותו מחבר: הארלן אליסון, קוני וויליס, לארי ניבן, ארתור קלארק, סטניסלב לם. מעניין לציין את הספר "היה היה בעתיד" בעריכתו של קנדל קרוסן, שיצא לאור בארץ בשנת 1952, מיד לאחר פרסומו בארה"ב, והיה ספר המד"ב-ז'אנר הראשון שתורגם לעברית. רוב הקבצים מתורגמים מקבצים הקיימים כבר במקור, אבל ספר אחד, "מודל ראשון" משנת 1981, מכריז על עצמו שנערך בארץ: "ליקט ותרגם עודד פלד".

 

ספרים על-פי סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה

שנות ה70- עומדות במידה רבה גם בסימן הטלוויזיה, שהחלה לפעול בשנות ה60- המאוחרות ושינתה את פני התרבות הישראלית. בתוך כלל הספרות הלא-רשמית של אותן שנים בולטת ספרות ששימשה בסיס לסדרות טלוויזיה, או נכתבה על יסודן, ותורגמה לעברית בעקבות הקרנתן של סדרות אלה בארץ (...) פריחתה של הספרות הזו מלווה בפריחה של ספרות הקשורה באופן דומה לקולנוע (אם כי זו רווחה גם בעבר). (ויסברוד, 1989: 106-105)

בתחום זה ניתן למנות שלוש קטגוריות: ספרים שהם המקור לסרטי קולנוע או סדרות טלוויזיה; ספרים שהם עיבוד של תסריטים לסרטי קולנוע או סדרות טלוויזיה; ספרים המתרחשים בעולם של (בדרך-כלל) סדרת טלוויזיה, אך מגוללים עלילה חדשה, לא כזאת שכבר צולמה.

בקטגוריה הראשונה יצאו לאור בארץ הספרים שהיו המקור לסרטים "1984" (מאת ג'ורג' אורוול, התפרסם בעברית בשנת 1951 ובשנת 1972); "ד"ר סטריינג'לאב" (פיטר ג'ורג', 1964); "האדם האלקטרוני"/"איש המסוף"(1974, 1995), "פארק היורה"(1992) ו"העולם האבוד" (1996) (מייקל קרייטון); "התפוז המכני" (אנתוני ברג'ס, 1972); "מגע"/"קונטקט" (קרל סגן, 1986, 1997)). הספר "2001: אודיסיאה בחלל" (1969) הוא מקרה מיוחד, כיוון שהוא מבוסס על תסריט מאת סטנלי קובריק וארתור קלארק, כלומר ספר מאת סופר ידוע, שנכתב מלכתחילה כמקור לסרט. גם המשכו, "2010: אודיסיאה 2" (1984), הוסרט. כמו כן תורגם "התלת-רגליים" (1987) מאת ג'ון כריסטופר, שהיה מקור לסדרת טלוויזיה. לעיתים הספרים מתורגמים במקביל לזמן יציאתו לאקרנים של סרט, ולפעמים מתפרסמת מהדורה חדשה של התרגום, בתקווה להתעניינות מחודשת כאשר מגיע לארץ הסרט. שני אופני הפעולה הללו מעידים על כוחם הגובר של הקולנוע והטלוויזיה גם בשיווק ספרים שנכתבו, לפחות מלכתחילה, בלא קשר אליהם.

בקטגוריה השנייה יש ספרים רבים יותר, היוצאים לאור, כמובן, במהלך התקופה בה מוקרן הסרט או משודרת סדרת הטלוויזיה בארץ, כיוון שלפני כן ולאחר מכן אין להם ביקוש. התפרסמו ספרים לפי סרטי הקולנוע: "אי-טי: חבר מכוכב אחר" (1983, שני נוסחים, אחד למבוגרים ואחד לילדים); "איש העטלף באטמן" (1990); "גרמלינס" (1985); "האלמנט החמישי" (1997); "החור השחור" (1981); "היום השלישי" (1996); "הנוסע השמיני" (1979), "הנוסע השמיני 4 – התחייה" (1997); "הפלישה ממאדים" (1997); "חזרה לעתיד" (1986), "חזרה לעתיד 2" (1990); "טרון" (1983); "מלחמת הכוכבים" (1978), "האימפריה מכה שנית" (1983), "שובו של הג'די" (1983); "מסעביןכוכבים" - הסרט" (1980); "מפגשים מהסוג השלישי" (1978); "משחקי מלחמה" (1983); "סטארגייט" (1995); "עולם המים" (1995); "פארק היורה – הספר על-פי הסרט" (1993, להבדיל מהספר המקורי); "תגובת שרשרת" (1996). ולפי תוכניות הטלוויזיה: "באק רוג'רס במאה ה25-" (1979); "האיש מאטלנטיס" (1979, 1981, שני ספרים); "וי" (1989, שני חלקים); "מסעביןכוכבים" (1979, 5 כרכים, עיבודים של פרקי הסדרה) ו"מסעביןכוכבים"– הדור הבא" (1992, עיבוד של הפרק הראשון); "סטיב אוסטין" (1979); "רובוטריקים" (1986, חמישה כרכים).

כמו כן תורגמו לעברית ספרים המתרחשים בעולמות של טרילוגיית "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס (שבימים אלה מצולמים סרטים נוספים, שיתווספו אליה), סדרת הטלוויזיה המצליחה (על כל גילגוליה > הערה בפרק היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני, 34; טלוויזיה, "מסעביןכוכבים") "מסעביןכוכבים" והסדרה "תיקים באפילה".

מתרגמים

 

המתרגמים הבולטים של ספרי מד"ב מהווים קבוצה קטנה יחסית. בדרך-כלל הם גם עורכים ויזמים בתחום, לפעמים מעין מיסיונרים שלו, המנסים להפיץ את בשורת המד"ב בעברית. אפשר אולי להגיע למסקנה, גם אם מסוייגת, שמי שמתרגמים מדע בדיוני לאורך זמן ובכמויות רבות עושים זאת מתוך אהבת הז'אנר, ולא במקרה.

הראשון מבין המתרגמים-עורכים היה עמוס גפן (1998-1937). על-פי אתר האינטרנט של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה[37] גפן היה הראשון שהציג את המדע הבדיוני המודרני בפני הקוראים העבריים בשנות הששים. גם אם יש בכך הפרזה מסוימת – גפן לא היה הראשון שתרגם מד"ב לעברית, וגם לא היחיד בשנות השישים – אין ספק שפעילותו היתה משמעותית. הוא תירגם לפחות 15 ספרים שיצאו לאור, תחילה בשנות השישים בהוצאת מצפן[38] ולאחר מכן בהוצאת מסדה, שם היה עורך סדרת המד"ב. עמוס גפן היה בין מקימי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, ומאז פטירתו בינואר 1998 נקראת על שמו סדרת ההרצאות שהאגודה מארגנת בבית אריאלה בת"א. מאמרי הספד בעיתוני החובבים המימד העשירי (גיליון 5, מרץ 1998) ו- CyberCozen (ספטמבר 1998) מייחסים לגפן תפקיד מרכזי ביותר בהבאת המדע הבדיוני לארץ.

המתרגם הפורה ביותר בתחום המד"ב בארץ הוא עמנואל לוטם, שתרגם מאז שנת 1978 לפחות 79 ספרי מדע בדיוני, שהם כמעט עשרה אחוזים מכלל הספרים בבסיס הנתונים שלי. תרגומיו של לוטם הופיעו בהוצאות רבות: עם עובד, כתר, היפריון, אידיאה, זמורה ביתן, ספרית מעריב ומיצוב. הוא ערך את סדרת המד"ב של כתר בשנים 1995-1991, ומאז 1997 הוא עורך סדרת המד"ב של זמורה ביתן. מלבד ספרי מד"ב הוא מתרגם גם ספרי מדע פופולרי. לוטם הוא גם יו"ר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ואחד ממקימיה. בשנת 1998 ערכה האגודה שני אירועים לכבוד הוצאתה לאור של המהדורה המחודשת של "שר הטבעות" מאת טולקין בעברית, בעריכתו של לוטם ובתוספת נספחים בתרגומו.

עורכי מד"ב נוספים המשמשים גם כמתרגמים הם דורית לנדס, עורכת סדרת המד"ב של עם עובד שתרגמה לפחות 24 ספרים, כולם בהוצאת עם עובד; ודידי חנוך, כיום עורך בהוצאת אופוס, שתירגם בעבר בהוצאת מעריב 9 ספרים תחת השם דוד חנוך.

מתרגם פעיל במיוחד הוא בועז וייס, שתירגם בתוך עשור בלבד 62 ספרים לפחות (בהוצאות מיצוב, אופוס וזמורה ביתן). מתרגמים נוספים הם אבנר גפני (27 ספרים בהוצאת אופוס) ומיכאל תמרי (15 ספרים, שניים עם שלי תמרי, אחד עם נויה שגב; כולם חוץ מאחד בהוצאת עם עובד). ג. בן-חנה (גדליהו אמתי) תירגם משנות הארבעים עד שנות השישים 12 ספרים, כולם פרוטו-מד"ב. ישעיהו לויט תרגם 12 ספרים בהוצאות שונות. 11 ספרים בתרגומי, ענבל שגיב, יצאו לאור בהוצאת שלגי, כולם קשורים לסדרת הטלוויזיה "מסעביןכוכבים" או לסרטי קולנוע.

בבסיס הנתונים שלי נמצאים שמות המתרגמים של כשמונה-מאות ספרים (סך הכל, כ280- מתרגמים). מתוכם, יותר ממאתיים שמות מופיעים כמתרגמים של ספר מד"ב אחד או שניים בלבד, ואין לראותם כמתרגמים קבועים של מדע בדיוני. רק כחמישים אנשים תירגמו 4 ספרים או יותר בבסיס הנתונים (כולל אלה עליהם כבר כתבתי כאן). גם נתונים אלה מורים על כך שקבוצת הפעילים בתחום המד"ב קטנה, וחוזרת על עצמה.

בבחינה ראשונית, רוב המתרגמים חותמים על עבודתם בשמותיהם המלאים והאמיתיים, בעיקר מאז תחילת שנות השמונים. בשנים המוקדמות יותר ניתן לראות שמות מתרגמים כמו "ג. בן-חנה" (גדליהו אמתי), "י. אחיטוב", "ע. שם" או "א. הר" החשודים כפסבדונימים. בשנת 1979 מופיעים בהוצאת רמדור שני תרגומים של "נוגה שמש", שם המצויין בעבודתה של ויסברוד כפסבדונים נפוץ בתרגומי ספרות רומנטית בהוצאת מזרחי בשנות השבעים (אולם לא מן הנמנע שאכן הוא שמה האמיתי של מתרגמת אמיתית). הנכונות של רוב הפעילים בתחום המד"ב להיות מזוהים כקשורים אליו מעידה על מעמדו של הז'אנר בתרבות, כעיסוק שאינו מהווה סיבה לבושה, גם אם איננו סיבה לגאווה מיוחדת.

בהקשר זה יש להוסיף, כי אחת האינדיקציות למיקומה של ספרות זו או אחרת ברב-מערכת היא הנטייה של המתרגמים להשתמש בפסבדונימים: במעבר מן המערכת הרשמית ללא-רשמית מתרבה השימוש בהם, והוא רווח ככל שמתקרבים לשולי מערכת זו (...) בסדרות שמעמדן נמוך יותר (כמו רומנים רומנטיים בצורת ספרי-כיס וחוברות) כבר קשה לזהות את רוב המתרגמים. יתר על כן, ה"פסבדונימיות" של הפסבדונימים בסדרות האלה בולטת מאוד. (ויסברוד, 1989: 66)

בין המתרגמים של ספרים היכולים להיחשב למד"ב ניתן למצוא גם מתרגמים ישראלים ידועים ונחשבים: אורי אורלב תירגם 5 ספרים של סטנילסב לם מפולנית. אוריאל אופק תירגם 5 ספרי ילדים והיה שותף לתרגום טרילוגיית "שר הטבעות". אביטל ענבר תירגם 7 ספרים, בעיקר מצרפתית. ג. אריוך (ג'נטילה ברוידא) תירגמה 4 ספרים, כולם מד"ב-זרם מרכזי. יונתן רטוש תירגם בשנת 1952, תחת השם אוריאל שלח, את האנתולוגיה "היה היה בעתיד", ועל פי פנטסיה 2000: "ככל הנראה היה מעורב גם בהוצאת כתב-העת קוסמוס שנים אחדות לאחר מכן" (פנטסיה 2000 גיליון 29, מאי 1982). הוא תירגם גם בהוצאת אמנות, תחת השם אוריאל הלפרין, את ספרו של ז'ול ורן, בשנת 1930 בשם "שמונים אלף מיל מתחת למים", ובשנת 1952 בשם "עשרים אלף מיל מתחת למים."

שפות מוצא

רובם המוחלט (מעל 90%) של ספרי המד"ב והפנטסיה שתורגמו לעברית נכתבו במקור באנגלית. ספרים מועטים בלבד תורגמו משפות אירופאיות אחרות. נתונים אלה תואמים לממצאיה של ויסברוד לגבי כלל המערכת הלא-רשמית של הספרות בארץ:

המערכת הלא-רשמית (...) לשון-המוצא של רוב התרגומים היא האנגלית, וספרות-המוצא העיקרית שלהם היא האמריקאית. מגמה זו עולה בקנה אחד עם ההתקרבות הכללית של הספרות והתרבות הישראלית למערב בשנים אלה. עם זאת, לצד תרגומים מאנגלית מוצאים גם תרגומים מעטים משפות אחרות, בעיקר צרפתית. (ויסברוד, 1989: 80)

בנוסף, יש בכך אינדיקציה ברורה להכרה במרכזיותו של המד"ב האמריקני-אנגלי ברפרטואר הכללי של המד"ב בישראל, בדומה לשאר העולם. אפשר להביא שתי דוגמאות לכך: בהונגריה, המקור לרוב ספרי המד"ב המתורגמים הוא ארה"ב או בריטניה, ותרגומים פיקטיביים מציגים עצמם כמתורגמים מאנגלית (Sohár, 1997: 5). בצרפת, המדע הבדיוני האמריקני נהנה ממעמד הגמוני בשדה המדע הבדיוני מאז שנות החמישים. כמעט חצי מאה אחרי כינונו של השדה, סופרים צרפתיים עדיין נהנים לעיתים רחוקות בלבד מקבלה זהה לזו של סופרים אמריקנים מתורגמים (Gouanvic, 1997: 145).

 

שפת המוצא הנפוצה ביותר אחרי האנגלית היא הצרפתית. בה נכתבו במקור ספריו של ז'ול ורן (36 ספרים בבסיס הנתונים, אם כי יש אפשרות שחלק מהתרגומים, בעיקר המוקדמים ביניהם, נעשו משפה מתווכת, על פי הנורמות של התרגום לעברית לאורך השנים[39]. (בעניין זה > טורי, 1977; Toury, 1995) וכן הספרים "אטלנטיס" מאת פייר בנואה, "שיטת אריסטו"מאת רנה דזאגויאן, "העשב האדום" מאת בוריס ויאן, ו"טירת מאלוויל" מאת רובר מרל (ארבעתם בתרגומו של אביטל ענבר, שהוא מתרגם מצרפתית), "הנמלים" מאת ברנאר ורבר, וככל הנראה גם כתבי אנדרה מורוא, בתרגום ל. עמירם, אם כי בדף זכויות היוצרים שמו הלועזי של הספר הוא באנגלית.

מגרמנית תורגמו לפחות שמונה ספרים: "הסיפור שאינו נגמר" ו"מומו" מאת מיכאל אנדה, "0-3 לטובת בעלי הזקן" מאת הינר גרוס, שלושתם ספרי ילדים, ו5- ספרים בסדרה הגרמנית המגוללת את מעלליו של פרי רודן[40]. מספר ספרים נוספים בהוצאת רמדור חשודים בעיני כתרגומים מגרמנית. מדובר בספרים מאת קליף הדיגן, דירק פיצג'רלד, דנבר שרמן, רולנד ליטמרק, ג'ונתן בלייק ורול בירקנס, שלא מצוין מאיזו שפה תורגמו, ולא מצאתי כל התייחסות להם באנציקלופדיה של המדע הבדיוני או בספרית הקונגרס האמריקאי. המו"ל, אורי שלגי, נוהג להוציא לאור ספרים מתורגמים מגרמנית (כמו למשל סדרת "פרי רודן", ו"סדרת האימים" מאת דאן שוקר); למרות שאיננו זוכר פרטים ספציפיים על הספרים הללו, הוא הסכים לומר שבהחלט יכול להיות שהם גרמניים במקור (> בהמשך תרגומים פיקטיביים).

6 ספרים של סטניסלב לם תורגמו לעברית. לגבי חמישה מצוין שהתרגום נעשה מפולנית (על-ידי אורי אורלב או פאולינה צלניק), הששי תורגם על-ידי אהרון האופטמן מפולנית, תוך היעזרות בתרגום לאנגלית[41]. 3 ספרים של קארל צ'אפק תורגמו מצ'כית, לגבי "המלחמה בסלמנדרות" מצוין שהתרגום נעשה מצ'כית. "כוכב הברזל" מאת איבן יפרמוב ו"מסעביןכוכבים" מאת ג. אלטוב נכתבו במקור ברוסית. מאיטלקית תורגם ספרו של איטאלו קלווינו, "קוסמוקומיקס".

 

תרגומים פיקטיביים

רחל ויסברוד טוענת כי התרגומים הפיקטיביים היו נפוצים למדי במערכת הלא-רשמית של שנות השישים, ואף לאחר מכן. בדרך זו תועלו כשרונות מקומיים לכתיבת ספרות בידורית (ספרי ריגול, מערבונים, רומנים רומנטיים וספרות פורנוגרפית). ספרות זו הוצגה כמתורגמת כיוון שכך היה לה סיכוי גדול בהרבה להימכר לקהל הקוראים, שראה את הספרות העברית המקורית כ"כבדה", ו"רצינית" (ויסברוד, 1989: 99-94).

ספרי מד"ב יחידים הם ככל הנראה תרגומים פיקטיביים, כלומר ספרים שנכתבו במקור בעברית, אך הוצגו כתרגומים משפה זרה (לעניין זה > Toury, 1995: 40-52). כאלה הם ספרי סדרת "ראל דארק" (5 ספרים, 1970-1968) מאת א. בנש (במקרה אחד א. בניש) בהוצאת רמדור. אלי אשד, במאמר "שנים עשר הגדולים" (אשד, 1998 א'), מציב את הספר הראשון בסדרה, "קיסר הכוכב הסגול", ברשימת ספרי המד"ב העבריים המקוריים הטובים, לדעתו. לדבריו, כל ספר בסדרה נכתב על-ידי מחבר אחר והתרחש ביקום אחר, והקשר היחיד ביניהם היה שמו הקבוע של הגיבור, ראל דארק. להוצאת רמדור, שהוציאה לאור את סדרת "ראל דארק", היו מספר סדרות שהורכבו בעיקר מתרגומים פיקטיביים: סדרת "פטריק קים – איש הקאראטה", סדרת המערבונים "ביל קרטר" ועוד.

בנוסף, בשנת 1979 יצא לאור בהוצאת אלישר, הספר "חללית דאן7- במסע אל הכוכבים" מאת הנרי ברג. הספר פורסם מחדש בשנת 1995 בהוצאת אסטרולוג, שירשה את אלישר בשנות התשעים, תחת השם "מסעביןכוכבים"– יוצאים לדרך", ובלוויית איורים שונים. בפעם הזאת הוא מסווג בקרית ספר כ"ספרות ילדים בעברית", לא כתרגום.

הספרים הללו מעמידים פני תרגומים בשיטות הרגילות: שם מחבר בעל צליל זר (א. בנש, הנרי ברג); שמות "מתרגמים" (בסדרת "ראל דארק": עברית – ש. פרץ, בן יהל, מ. רון; ב"דאן7-": עברית – ע. פלד). בערך המוקדש ל"דאן 7" בקרית ספר (כרך נ"ו, מספר 1149) מצוינים שם סופר ושם הספר בלועזית (“Den-7; Black Stars”, Henry Berg). אולם בתוך הספר מצוין: "copyright 1979 by Elishar publishing house, Tel-Aviv". כלומר, הזכויות שייכות להוצאה בארץ, בניגוד לספר מתורגם באמת, שהזכויות עליו שייכות למחבר או להוצאה בחו"ל.

לפי ויסברוד, כמות התרגומים הפיקטיביים במערכת הספרות הלא-רשמית בארץ היתה גדולה מאוד – היא מביאה כדוגמה את ברט ויטפורד, מחברה האמריקאי הבדוי של סדרת "פטריק קים" (למעשה כתבו את הסדרה מספר ישראלים), שבשנת 1988 היו בכרטסת של בית הספרים הלאומי 242 כרטיסים על שמו, שכמה מהם הכילו רשימות של מספר כותרים (ויסברוד, 1989: 356). לפי כתבה בשם "שיאים וספרים" במוסף הארץ (מילנר, 1993) ברט ויטפורד הוא "הסופר הפורה ביותר בעברית", וזו, כאמור, רק סדרה אחת מתוך כמה.

לאור הנתונים הללו, כמות התרגומים הפיקטיביים בתחום המד"ב בארץ נראית שולית: שישה הספרים הללו, ולכל היותר עוד שבעה ספרים בהוצאת רמדור שלא הצלחתי לגלות נתונים על המקורות להם, ושתי האפשרויות הקיימות הן שהם תרגומים מגרמנית או תרגומים פיקטיביים (> פירוט בסעיף שפות מוצא, 65), וכן חוברות "פלאש גורדון" משנת 1963 (>כתבי עת, שנות השישים, 99)[42]. אולי יש בכך עדות נוספת להתקרבות של המדע הבדיוני, החל משנות השבעים, למרכז המערכת הספרותית בארץ, שבו לא נמצאים כמעט תרגומים פיקטיביים.

 

מקרה חדש בהרבה הוא זה של הספר "הרפתקאות בחלל – סיפורי מדע בדיוני" מאת ג'ול דיימונד בהוצאת "דור – קוראים". על הספר לא מצויינת שנת ההוצאה, אך נתקלתי בו בחנות ספרים בסוף שנת 1998, והוא נראה חדש, הן מבחינת מצבו החיצוני והן מבחינת העיצוב והגרפיקה, השייכים בבירור לסוף שנות התשעים. חוקי זכויות היוצרים שהשתנו מאז שנות השישים, ואמביוולנטיות מסויימת של (ככל הנראה) הכותבת, מסגירים במהירות את זהותו של הספר כיצירה עברית מקורית. בדף השער הקידמי כתובים שם הספר והמחברת בלועזית כך: "Harpatkaot Bahalal",
"Diamond, Jule", ובנוסף : "סדרת סיפורי המד"ב של רויטל יהלום. כל הזכויות שמורות להוצאת "דור"."

מצד אחד, במבט שטחי הספר נראה כמתורגם, בשל שם המחברת בעל הצליל הלועזי (והעובדה שהוא ספר מד"ב), וזו כנראה הכוונה, מתוך הנחה שכך יהיה לו קל יותר להימכר. מצד שני, קל לגלות את הקשר בין דיימונד ליהלום. יתרה מזאת, בדף השער הפנימי של ספרי מקור עבריים בתקופה זו מופיע בדרך-כלל תרגום לאנגלית של שם הספר, ולא תעתיק של השם העברי (למשל, בספרו של מאיר שלו "כימים אחדים", עם עובד, 1994: “As a Few Days"), כך שלא היתה בעייה לתת טקסט אנגלי כשמו ה"מקורי" של הספר.

תרגומים חוזרים

מבזקים קוסמיים: העובדה ששפע ספרי המד"ב המתפרסמים בארץ הגיע עד כדי כך שסיפורים מסויימים חוזרים ומופיעים באנתולוגיות שונות, היא דבר שהספקנו כבר להתרגל אליו. אבל האם הייתם מאמינים שספר מסוים יצא לאור במקביל בשתי הוצאות ספרים שונות, בשני שמות שונים ובשני תרגומים שונים? נשמע מוגזם? ובכן, הדבר כמעט וקרה באמת. המדובר בספר "שמי לגיון" (השם העברי ישונה קרוב לודאי ל"שמי דגול מרבבה") מאת רוג'ר זילזני, העומד לצאת לאור בקרוב בהוצאת 'עם עובד'. מסתבר שגם הוצאת 'זמורה-ביתן מוציאים לאור' (זב"מ) ניהלה משא ומתן על רכישת הזכויות לתרגום הספר, אך לבסוף נמכרו הזכויות להוצאת 'עם עובד', וזו אף תרגמה את הספר. אולם בשל טעות כלשהי תורגם הספר במקביל ע"י הוצאת זב"מ. רק ממש לפני מסירתו לדפוס התגלתה הטעות, כאשר הספר הופיע במודעה שפרסמה הוצאת 'עם עובד' בעיתונים לרגל שבוע הספר, ובה נכלל הספר בין ספרי המד"ב העומדים להופיע במשך השנה. פרוש הדבר, כמובן, שעבודת תרגום שלמה וכספים מרובים ירדו לטמיון, ומקוראי המד"ב נמנעה הזדמנות יוצאת דופן להשוות שני תרגומים שונים של ספר באורך מלא… (פנטסיה 2000 גיליון 31, אוקטובר 1982)

נדיר לראות ספר מדע בדיוני המופיע בעברית יותר מפעם אחת, אם בתרגומים שונים או בהוצאה מחודשת. המבחר הקיים בעברית כה מצומצם יחסית למבחר המצוי בלועזית, והקהל הפוטנציאלי בארץ כה קטן, שנראה שהגיוני יותר להשקיע עבודה בספר חדש. אולם, יש לציין שספרי מד"ב רבים מאלה שיצאו לאור בשנות השבעים והשמונים מבוקשים על-ידי קוראים חדשים, שהיו רוצים לקרוא אותם בעברית, אך מתקשים למצוא אפילו עותקים משומשים שלהם. אלה נמכרים בחנויות ספרים משומשים בהן ביקרתי (למשל "מיסטר הייד" בגבעתיים, "רובינזון" בת"א, "בוק שוק" ברמת אביב) במחיר זהה כמעט למחירם של ספרים חדשים, אם הם נמצאים שם בכלל.

מתוך 7 ספרי המד"ב שתורגמו יותר מפעם אחת, שלושה הם ספרים שזכו למעמד קאנוני, החורג מתחום המדע הבדיוני, והוא שהצדיק ככל הנראה את התרגומים המחודשים: "1984", "עולם חדש, מופלא" ו"ההוביט". הקאנוניות של היצירה היא הסיבה לכך שגם טרילוגיית "שר הטבעות" של טולקין זכתה בשנת 1998 לצאת במהדורה מחודשת, שתרגומה עבר עריכה ונוספו לה נספחים. שני ספרים נוספים, "אש זרה" ו"האדם האלקטרוני/איש המסוף" נכתבו על ידי סופרי רבי-מכר שזכו לפופולריות רבה בשנות התשעים (סטיבן קינג ומייקל קרייטון, בהתאמה), וזו כנראה הסיבה לתרגומם מחדש (ספר נוסף של קרייטון, "בינארי", תורגם בשנת 1984 ופורסם מחדש בשנת 1994, אך בתרגום זהה). נותרו שני ספרי מד"ב-ז'אנר, למיטב ידיעתי, שתורגמו פעמיים, בלא סיבה ניכרת לעין, ויכול מאוד להיות שפשוט כיוון שהאחראים לתרגום המאוחר יותר לא היו מודעים לקיומו של התרגום המוקדם.

תחום אחד יוצא דופן בשדה המדע הבדיוני, וזאת כיוון שהוא למעשה חלק משדה אחר, זה של ספרות הילדים (לעניין זה > שביט, 1996). מדובר בספרי ילדים בעלי אלמנטים של מדע בדיוני, אלה שמסווגים אצלי בתור "פרוטו מד"ב", ספריהם של ז'ול ורן, מרק טווין ואחרים. בתחום הזה מקובל לתרגם שוב ושוב, עם השתנות הנורמות השולטות בתרגום לילדים, או בנוסחים שונים (מקוצרים או מלאים).

ז'ול ורן עומד בראש רשימת התרגומים המרובים, עם 10 נוסחים ל"עשרים אלף מיל מתחת לפני המים", שנעשו על-ידי שישה מתרגמים שונים, מ1925- ועד 1990[43]. גם "מסע אל בטן האדמה" תורגם ב1950-, ב1981- וב1984-[44]."ד"ר ג'קיל ומר הייד" מאת רוברט לואיס סטיבנסון תורגם ארבע פעמים, בשנים 1950, 1968, 1977, 1984[45]. "ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור" מאת מרק טווין יצא לאור בשלושה תרגומים שונים לעברית, בשנים 1953, 1962 ו1983-[46]. "מלחמת העולמות" של ה.ג'. וולס תורגם פעמיים[47]. מקרים נוספים של ספרי ילדים מאת ורן ואחרים שתורגמו פעמים מספר מופיעים בבסיס הנתונים, סביר מאוד להניח שיש עוד כמה תרגומים או נוסחים של ספרים כאלה שלא הצלחתי למצוא.

 

פירוט ספרי המד"ב שתורגמו יותר מפעם אחת

×                   ספרו של אלדוס הקסלי, “Brave New World”, יצא לאור בתחילת שנות הששים בהוצאת מצפן תחת השם "המחר הנועז", בתרגומו של מנחם בן אשר. על כריכת הספר כתוב "לראשונה בעברית", זאת למרות שהספר פורסם כבר בעברית, בשם "עולם חדש", בתרגומו של יצחק אברהמי בהוצאת בטרם בשנת 1948. תרגום נוסף, של המשורר מאיר ויזלטיר, תחת השם "עולם חדש, מופלא", פורסם בהוצאת זמורה ביתן בשנת 1985.

×                   "1984" מאת ג'ורג' אורוול תורגם בשנת 1951 בהוצאת פלס על-ידי יהודית אביטל, ושוב בשנת 1972 בהוצאת עם עובד על-ידי ג.אריוך (ג'נטילה ברוידא). במקרה זה היתה הוצאת עם עובד מודעת לתרגום המוקדם יותר. על כריכת הספר כתוב: "רומן התקופה הנבואי, המפתיע באקטואליותו – מוגש עתה לקורא העברי בהיקף מלא ובלבוש עברי חדש".

×                   ספרו של ג'ון רונלד רעואל טולקין, "ההוביט" (“The Hobbit”), יצא לאור בשנת 1976 בתרגומו של משה הנעמי. הנסיבות המיוחדות של תרגומו הנוסף, על-ידי טייסי חיל האויר בעת שהותם בשבי במצרים, הביאו לפרסומו של תרגום זה בשנת 1977, באותה הוצאה לאור – זמורה ביתן.

×                   ספרו של מייקל קרייטון, "The Terminal Man", תורגם לעברית בשם "האדם האלקטרוני" בשנת 1974 על-ידי אלאונורה לב בהוצאת בוסתן ושוב בשנת 1995 על-ידי עמנואל לוטם בשם "איש המסוף" בהוצאת מעריב.

×                   "אש זרה" מאת סטיבן קינג יצא לאור בהוצאת דומינו בתרגומה של צילה אלעזר בשנת 1982 ובשנת 1996 בהוצאת מודן בתרגום של חן סלע.

×                   הספר “Man Plus" מאת פרדריק פול תורגם לעברית בשנת 1980 על-ידי יעקב שקד בהוצאת זמורה ביתן בשם "קיבורג", ושוב בשנת 1996 על-ידי מיכאל תמרי בהוצאת עם עובד, בשם "יותר מאדם"[48].

×                   "מפגש עם ראמה" מאת ארתור סי. קלארק יצא לאור בשנת 1979 בהוצאת מסדה בתרגומו של שלמה פרנקל, ובשנת 1997 בהוצאת אסטרולוג בתרגומה של אירית מילר.

 

פירוט של הוצאות בצורות שונות של אותם טקסטים

×                   שני תרגומים של עמוס גפן, שפורסמו במקור בהוצאת מצפן בשנות השישים, פורסמו מחדש בשנת 1979. "הכוח" מאת פרנק מ. רובינסון יצא לאור בהוצאת כתר, ככל הנראה בלא שינויים. "הפלישה לכדור הארץ" מאת רוברט היינליין יצא לאור בעיבוד מחודש תחת השם "השליטים" בהוצאת מסדה, שעמוס גפן היה עורך בה בתקופה זו. על פי ויסברוד (1989: 149, 251), עמוס גפן עצמו ערך את השינויים, ובפעם השנייה התרגום מלא, לעומת צורתו המקוצצת בפעם הראשונה.

×                   הספר "ילדי החלל" מאת ג'ון וינדהאם פורסם בהוצאת ינשוף כספר כיס, וגם בכריכה קשה, ביחד עם "מסעביןכוכבים" מאת ג. אלטוב.

×                   הספר "פלישה מהחלל" מאת דנבר שרמן יצא לאור בהוצאת רמדור פעם אחת בשנת 1965 בתרגום נח מן ושוב בשנת 1979 בתרגום א. הר. גם "האטום הכחול" מאת מ. וויליאמס יצא לאור ברמדור פעם בשנת 1964 ושוב בשנת 1979(בפעם הזאת מצוין שהמתרגם הוא א. הר)[49]. יש להניח שפשוט היתה ציפייה של ההוצאה לאור לראות רווח מספרי מדע בדיוני שכבר היו קיימים אצלה בתקופה בה זכו ספרים כאלה לפופולריות הגדולה ביותר אי פעם בארץ.

×                   הספרים "כוכב המורדים" ו"עבדים בחלל" מאת גרגורי קרן בהוצאת רמדור הודפסו גם כל אחד בנפרד וגם תחת כריכה אחת. בספר המאוחד עדיין יש פרסום של הספר השני בסופו של הספר הראשון, למרות שהפרסום בעצם מיותר – נראה שפשוט לא נעשתה שום עבודת עריכה לפני הכריכה מחדש.

×                   שני ספרים על האיש מאטלנטיס מאת ריצ'ארד וודלי בהוצאת כתר יצאו לאור תחילה בנפרד, בכריכה רכה, ואחר-כך יחדיו בכריכה קשה.

×                   "חללית דאן7- במסע אל הכוכבים" מאת הנרי ברג יצא לאור מחדש תחת השם "מסעביןכוכבים" - יוצאים לדרך".

×                   ספרו של לארי ניבן, "מהנדסי הטבעת" בתרגומו של עמנואל לוטם פורסם בהמשכים בגיליונות 44-39 (1984) של פנטסיה 2000, ויצא לאור בצורת ספר בהוצאת כתר בשנת 1987.

×                   "בינארי – קרב מוחות" מאת ג'ון לאנג' (פסבדונים של מייקל קרייטון) הופיע בהוצאת זמורה ביתן פעמיים, באותו תרגום של חנוך לבבי, פעם בשנת 1984 ופעם בשנת 1994, ככל הנראה בעקבות הפופולריות הרבה של קרייטון בשנות התשעים.

×                   בשנת 1979 יצא לאור בהוצאת אלישר הספר "חללית דאן7- במסע אל הכוכבים" מאת הנרי ברג. הספר פורסם מחדש בשנת 1995 בהוצאת אסטרולוג, שירשה את אלישר בשנות התשעים, תחת השם "מסעביןכוכבים"– יוצאים לדרך", ובלוויית איורים שונים (> תרגומים פיקטיביים, 66).

×                   שלושה ספרים בסדרת "מסעביןכוכבים"– הדור הבא: טייסי החלל הצעירים" בהוצאת שלגי יצאו לאור בשנת 1995 תחילה כחוברות מנייר עיתון ולאחר מכן כספרים בכריכה רכה. מדובר בספרים "תחנת פרומתיאוס בסכנה", "משימה בדאנטאר" ו"המאבק בבריקאר" מאת פיטר דיוויד. הספר הרביעי בסדרה זו, "המאבק בסאפיר" מאת ג'ון וורנהולט, כבר יצא לאור רק כספר, כיוון שניסיון השיווק בצורת חוברות זולות לא זכה להצלחה.

×                   ספרו של קרל סגן, "מגע", יצא לאור בשנת 1986 בהוצאת מסדה. הוא פורסם שוב בשנת 1998 בהוצאת מודן תחת השם "קונטקט", בכריכה עם תמונה מהסרט שנעשה על פי הספר (הסרט הוקרן בארץ בשם "קונטקט"). מצוין שהספר הופיע לראשונה בהוצאת מסדה.

×                   טרילוגיית "שר הטבעות" מאת ג'.ר.ר. טולקין ("חבורת הטבעת", שני המגדלים", "שובו של המלך") יצאה לאור בהוצאת זמורה, ביתן, מודן בשנת 1979 בתרגומם של רות לבנית ואוריאל אופק. כאמור, בשנת 1998 פירסמה הוצאת זמורה, ביתן מהדורה מחודשת של הטרילוגיה, בעריכתו של עמנואל לוטם, ובתוספת נספחים בתרגומו.

מד"ב עברי מקורי

יש לי סימפטיה לאנשים שעושים את הבלתי אפשרי, כמו יבשם עזגד, וכותבים מדע בדיוני בעברית. (לויטה, 1996)

בסקירת ספרי המדע הבדיוני והפנטסיה שנכתבו בעברית בישראל[50], אתמקד ביצירות הקרובות ככל האפשר למרכז הקטגוריה הפרוטוטיפית (> הגדרת עבודה של המדע הבדיוני, 17) המנחה את העבודה הזו. משום כך, לא אעסוק ביצירות יהודיות פנטסטיות שכבודן במקומן מונח, החל מן התנ"ך, שם עולה אליהו השמיימה ברכב-אש (מלכים ב' ב', י"א), דרך ספר חנוך וסיפורי הגולם, ועד לאוטופיות הציוניות, שהמפורסמת בהן היא "אלטנוילנד" מאת בנימין זאב הרצל[51]. כמו כן, פרק זה עוסק רק בטקסטים שגם הוצגו כעבריים מקוריים, ולא בטקסטים שנכתבו בעברית, אך הוצגו כמתורגמים אליה. הדיון באלה נעשה בפרק העוסק בספרי המד"ב והפנטסיה המתורגמים לעברית, כיוון שתפקודם במערכת התרבותית היה כשל ספרים מתורגמים (>תרגומים פיקטיביים, 66).

בביבליוגרפיה "מדע בדיוני עברי מקורי" שהכין אלי אשד (אשד, 1999), בה נעזרתי רבות בכתיבת פרק זה, רשומים אמנם מעל ארבע-מאות ספרי מדע בדיוני ופנטסיה שנכתבו בעברית, אולם הקריטריונים של אשד שונים משלי, וחלקם הגדול אינו עונה על הגדרת העבודה של חיבור זה. אשד כותב: "בחרתי בהגדרה המרחיבה ככל האפשר של מדע בדיוני ככל ספר העוסק בדרך זאת או אחרת במדע ובטכנולוגיה שאינם קיימים בעולמנו או מתאר תקופת עתיד כלשהי" (אשד, 1999: 2), והוא כולל ברשימתו גם ספרי מתח והרפתקאות שונים שבהם יש אלמנט מדעי מסויים (כמו ספרים מסדרת "חסמבה" מאת יגאל מוסינזון). התוצאה שהוא קיבל מקיפה בהרבה מזו שאני מבקשת להגיע אליה. מצד שני, כיוון שעבודתו של אשד כבר קיימת, בצורתה זו, אינני רואה צורך להביא גם כאן אותו חלק מהרשימה שלו החל על הספרים שנכתבו בעברית ועונים להגדרה שלי. בהמשך אזכיר חלק מן הספרים הללו, במסגרת הדיון במאפיינים הכלליים של יצירות המד"ב והפנטסיה שנכתבו בעברית.

למרות הקושי בהפרדה, מן הראוי, לדעתי, להבדיל בין טקסטים בעלי אלמנטים פנטסטיים (גם אם יש בהם לעיתים מאפיינים הלקוחים מן המדע הבדיוני) לבין מדע בדיוני הקרוב יותר להגדרה הפרוטיטיפית המשמשת במחקר זה. בדרך-כלל לא כלולים בעבודתי ספרי ילדים מובהקים, שלא נכתבו מתוך ז'אנר המדע הבדיוני, כמו ספרים המשתמשים ב"חלליות" כרקע להסברים על נושאים חינוכיים, כגון היגיינה[52], ספרים המשתמשים במסע בזמן כמכשיר ללימוד על תקופות שונות בעברו של עם ישראל[53], או ספרי "דנידין"[54] או "צ'יפופו", המציגים ילד רואה ואינו נראה או קוף מדבר, בהתאמה. הדבר נכון גם לגבי רוב יצירות הקומיקס בעלות המאפיינים המד"ביים שנוצרו בארץ, המכוונות בדרך-כלל לילדים ובני נוער (פירוט שלהן נמצא אצל אשד, 1999, בנספח).

למעשה, רבים מאוד מן הספרים בהם כלולים אלמנטים של מדע בדיוני או פנטסיה אינם קיימים כלל בתודעה התרבותית של חובבי המד"ב הישראליים, המהווים את הקהל היחיד שלהם. החובבים הללו מכירים רק יצירות עבריות ספורות אותן הם מסווגים כמדע בדיוני.

אין להתעלם מכך ש'מלחמת המינים' מאת הלל דמרון הוא רומן המד"ב העברי הראשון, למיטב ידיעתי, וזאת בנוסף על היותו ספרו הראשון של מחברו. אי לכך עצם הופעתו מהווה חידוש משמח ומן הראוי שציבור חובבי המד"ב בארץ יקדמו בברכה, ואולי יותר מכך. (אהרון האופטמן בביקורת על הספר, פנטסיה 2000 גיליון 30, יוני 1982, עמ' 55) (הדגשה שלי)

רק לשם המחשה, בביבליוגרפיה של אשד רשומים עד שנת 1981 כמאה ותשעים ספרים העונים להגדרת המד"ב שלו, אולם לא לזו של האופטמן, שהיה בתקופה זו עורך פנטסיה 2000 ואין ספק שהוא אחד מן האנשים הבקיאים ביותר בנעשה בתחום המד"ב בארץ. הנה דוגמה מאוחרת יותר, שכתב עמנואל לוטם, יו"ר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, בסקירה קצרה על מד"ב עברי שפורסמה בעיתון המד"ב האמריקאי Locus:

There is hardly any original, Hebrew-language SF written in Israel. The total number of genre SF novels for adults published in this country up till now does not exceed half a dozen, and the number of short stories is probably less than one hundred. (Lottem, 1996 a)

הטקסטים העבריים המקוריים הזוכים להכרה כמד"ב בדרך-כלל אינם זוכים להערכה רבה, לא מצד הממסד הספרותי, המזלזל באופן כללי בז'אנר, ולא מצד החובבים, הרגילים למד"ב מיובא.

אלי [טנא] וחבריו מחפשים חומר מקורי ישראלי בנושא, אבל בספרות הישראלית שעדיין אוכלת את הגפילטע-פיש של העיירה זה נחשב נושא לא מכובד. כאשר סופר רציני הולך לכתוב מדע בדיוני הוא מסתגר בחדר הכי פנימי בדירה שלו נועל את המנעול פעמיים, מדליק עששית נפט שלא יראו שהוא משתמש בחשמל וכותב בעפרון רך שלא ישמעו. אלי רומז לי נואשות על סופר ישראלי מכובד שמשמיצים אותו שהוא כותב בדיוני והמערכת של "פנטסיה 2000" מקווה שאולי יום אחד יהיה לסופר הנ"ל עוז להודות בפשע. (רגב, 1978).

ספרות המד"ב הישראלית המקורית היא חלק נידח לגמרי של ספרות המד"ב הכללית. רוב קוראי המד"ב הישראלים אינם מודעים כלל לעצם קיומה, וגם אם הם כן מודעים, יעדיפו תמיד לקרוא ספרות מד"ב זרה בתרגום או במקור. ויש בכך מן הצדק, שכן יש להודות שחלק גדול של ספרי המד"ב העבריים הם במקרה הטוב חיקוי של מודל אמריקני כלשהו, ובמקרה הרע – בלתי ניתנים לקריאת אדם. (אשד, 1998 א')

במדור מכתבי הקוראים של פנטסיה 2000 הופיעו מדי פעם התייחסויות לסיפורי המקור שפורסמו בכתב העת (שהיוו בסך הכל כחמישית מכלל הסיפורים). בדרך-כלל הובעה במכתבים ביקורת על רמתם של הסיפורים הישראליים, גם כאשר הכותבים הסכימו באופן עקרוני עם הצורך לעודד כתיבה מקורית. (לגבי היחס לסיפורי מקור בכתב העת> פנטסיה 2000, סיפורי מקור, 114.) התגובה הבאה, למשל, נכתבה לאחר שבפנטסיה 2000 פורסמו 10 סיפורי מקור בלבד (מתוך 52 סיפורים בסך הכל ב6- הגיליונות הראשונים):

ברצוני לציין שסיפוריו ההומוריסטיים של פרדריק בראון מוסיפים הרבה לחוברת לעומת המד"ב הישראלי אשר לעתים קרובות מצטיין ברדידות רעיונית, כושר המצאה דל, ושאיבת רעיונות נדושים מסיפורים של סופרים מפורסמים. לפי דעתי אין לפרסם סיפור אך ורק בזכות היותו ישראלי. אפשר לדלל הרבה מן המד"ב הישראלי אשר מוריד מרמתה של החוברת המצוינת הזו. (מכתב למערכת פנטסיה 2000, גיליון 7, יולי 1979, עמ' 81)

במות לפרסום

אחת הבעיות העיקריות של כתיבת המד"ב המקורית בעברית היא חוסר בבמות לפרסומה. בשוק המד"ב העולמי יכולים החובבים לקרוא במשך שנים טקסטים מד"ביים בכתבי עת ובספרים, להתחיל לפרסם סיפורים קצרים בפנזינים ובמגזינים מקצועיים, ואז להגיע לפרסום ספר (אסופת סיפורים קצרים או רומן באורך מלא) שנכתב בעקבות ניסיון. בהוצאות לאור המתמחות בספרות מד"ב יש גם עורכים בעלי ניסיון והתמחות בז'אנר.

בישראל, לעומת זאת, עומדים לרשותם של חובבי המד"ב טקסטים מעטים יחסית לקריאה בעברית. מאז שנות השמונים המוקדמות, אז פורסמו סיפורים מקוריים בפנטסיה 2000 ובקוסמוס, אין כתב עת שישמש במה קבועה לסיפורים קצרים (בפנזין המימד העשירי מתפרסמים מעט סיפורים, אך הוא יוצא לאור בהפרשי זמן בלתי קבועים של מספר חודשים, ותפוצתו קטנה מאוד. > פנזינים, 102). במוספי הספרות של העיתונות הכללית ובעיתוני הילדים והנוער מתפרסמים, לעיתים נדירות, סיפורים שאולי ניתן לראות אותם כשייכים למד"ב, אך גם זו, כאמור, אינה נישה קבועה. לכן כותב המד"ב הישראלי נדרש לפרסם ספר מבלי שעבר, למעשה, "מסלול הכשרה" כלשהו, וגם אם יצליח להגיע לעורך שיש לו עניין במד"ב, הרי שאותו עורך עצמו חסר ניסיון בעריכת כתיבה מקורית בתחום המד"ב, מעצם העובדה שעד כה כמעט ולא היתה קיימת.

למרות מיעוט יצירות המד"ב המקוריות המתפרסמות בארץ, נראה שיש לא מעטים המבקשים לכתוב אותן: עורכי פנטסיה 2000 קיבלו מאות סיפורים מקוריים (כך כותב דב לרר כעבור פחות משנתיים מתוך שש השנים בהן היה קיים העיתון, פנטסיה 2000, גיליון 16, 1980,עמ' 56); לתחרות הסיפור הקצר שערכה בשנת 1997 האגודה הישראלית למד"ב ולפנטסיה, בשיתוף העיתון ידיעות אחרונות, בציפיה לכמה עשרות סיפורים, הגיעו כ380- סיפורים (לוטם, 1997).

יש להניח שהקושי של חובבי המד"ב לפרסם את יצירותיהם בבמות ספרותיות מקובלות או להגיע לכדי הוצאה לאור של ספר קשור לעובדה שהם בדרך-כלל אנשים הנמצאים מחוץ לממסד הספרותי, ועוסקים במקצועות שאינם קשורים ישירות לכתיבה, עם נטייה למקצועות טכנולוגיים (>פעילויות חובבים, פעילים, 86). כך, למשל, פורסם בגיליון 7 של פנטסיה 2000 (יולי 1979) סיפור מאת "עמיחי ברנדייס, בן 22, מפעיל ציוד בבתי הזיקוק בחיפה, העומד להתחיל בשנת הלימודים הקרובה בלימודי ההנדסה בטכניון"; בגיליון 3 (מרץ 1979) התפרסם סיפור מאת שמואל גבע, המוצג כמתכנת מחשבים ובעל חברה לעיבוד נתונים; בכתב העת פורסמו חמישה סיפורים מאת שמעון רוזנברג "שהינו מזרחן בן 27, תושב רעננה, אסטרונום חובב ומשורר לעת מצוא" (פנטסיה 2000 גיליון 14, אפריל 1980); עמירם פאל היה, בזמן פרסום ספרו "מסע במרחבי הזמן" (אור עם, 1980), סטודנט למשפטים; יורם אורעד ("בכלוב הזמן" דפוס חן, 1993; "מסע אל העולם האחר", ש.ע.ל, 1994; "מסע לכוכב הכדורים", ש.ע.ל, 1995) "עוסק בנוסף לכתיבה גם בחיבור ספרי לימוד בפיזיקה ובמתמטיקה, ובהוראה בתיכון" (גוז, 1994); רם מואב, שכתב שני ספרי מד"ב העוסקים בשיפור המין האנושי באמצעות הנדסה גנטית ("זרמת חכמים", ביתן, 1985; "לונה: גן העדן הגנטי", ביתן, 1985), היה פרופסור לגנטיקה. ואלה רק דוגמאות מספר למגוון התחומים (הלא-ספרותיים) מהם באים חובבי המד"ב המבקשים להיות פעילים בתחום.

בשוק ספרותי שבו אין נישה מיוחדת למד"ב, המכּירה במאפייני הז'אנר, ליצירות המצייתות לכלליו יהיה קשה להתפרסם. קשה אפילו יותר מליצירות המצייתות לכללי הזרם המרכזי של הספרות, שגם בו לא קל במיוחד לסופר לא מוכר למצוא דריסת רגל. משום כך לא מפתיע לראות, למשל, שבשנות התשעים מונה אשד (1999) 15 ספרי מד"ב שהופיעו בהוצאת ירון גולן, הוצאה המאפשרת לכל אדם לפרסם ספר תמורת תשלום (בניגוד להוצאות המרכזיות, הבוחרות ספרים לפי מדיניות עריכה מנפה). זאת בנוסף לעשרה ספרים בהוצאות פרטיות (הוצאת המחבר או הוצאה לא מוכרת ששמה זהה לשם הסופר). אין ספק שלהוצאות לאור ממוסדות קל יותר ומשתלם יותר לתרגם ספר מד"ב שהוכיח את עצמו מבחינה מסחרית בחו"ל מאשר להסתכן עם סופר ישראלי מתחיל, הכותב לראשונה בז'אנר שאיננו פופולרי במיוחד בארץ, בעיקר לא כשהוא עברי מקורי.

[במסגרת רב-שיח בנושאי מד"ב] כך למשל לא היה כל ויכוח באשר לאטימותו של הממסד הספרותי בארץ בכל הנוגע למד"ב, ורוב המשתתפים היו בדעה שאין לצפות לשנוי משמעותי בעמדתו זו. הלל דמרון ודוד מלמד, שפרסמו כל אחד ספר מד"ב מקורי, ציינו שניהם את ההתייחסות השלילית, או היעדר התייחסות בכלל מצד גורמים ספרותיים להופעת ספריהם. (פנטסיה 2000, גיליון 32, סוף 1982, עמ' 53)

עם זאת, רבים מסיפורי המד"ב שהתפרסמו בכתבי העת בארץ נכתבו על-ידי חובבים, וכמה מספרי המד"ב שהתפרסמו בעברית אכן נכתבו על-ידי אנשים שהם, בין השאר, חובבי מד"ב. מבין החובבים שסיפוריהם התפרסמו בפנטסיה 2000 הוציאו ספרים הלל דמרון ("מלחמת המינים", דומינו, 1982), דוד מלמד (מופיע בפנטסיה 2000 בשם אברהם מלמד, "צבוע בקורונדי", תמוז, 1980, ו"החלום הרביעי", ספרית פועלים, 1986); ואורציון ברתנא ("שריפות", ספרית הפועלים 1985; "השעות הטובות הן שעות הלילה", ספרית מעריב, 1994. ברתנא הוא איש אקדמיה בתחום מחקר הספרות ופירסם גם ספרי ביקורת). בנוסף להם, יבשם עזגד, שכמה מסיפוריו הופיעו בפנטסיה 2000, פירסם בשנות התשעים שני ספרי מד"ב ("עבודת נמלים", ספרית הפועלים, 1992, לילדים; "מעוף כלולות", כתר, 1995). שלמה שובל פירסם את הספר "במדינות השמיים" (הקיבוץ המאוחד, 1998), הכולל טקסטים דומים לאלה שפירסם בגיליונות פנטסיה 2000 בשנות השמונים. לפחות שני סופרי מד"ב ישראליים נוספים, עמירם פאל ("מסע במרחבי הזמן", אור עם, 1980) ודניאל אינטרטור ("צוות בין כוכבי", אל"ף, 1980), מופיעים בגיליונות פנטסיה 2000 במדור מכתבי הקוראים[55], ומציגים את עצמם שם כחובבי מד"ב. הזוכה בתחרות הסיפור הקצר בשנת 1997, אסף גברון, פירסם באותה שנה ספר מד"ב ("אייס", גוונים) שעלילתו קשורה לעלילת הסיפור הזוכה.

כמה דוגמאות ליצירות מד"ב עבריות

ספר המד"ב הישראלי המפורסם ביותר, ככל הנראה, הוא "הדרך לעין חרוד" מאת עמוס קינן (עם עובד, 1984), שתורגם לצרפתית, לאנגלית ולערבית (לפחות). "הדרך לעין חרוד", המשלב חזון אפוקליפטי של המצב בישראל לאחר הפיכה צבאית ימנית עם תיאורי ניסיון לשנות את העבר, הפך עם פרסומו לרב-מכר (פנטסיה 2000, גיליון 43, יולי 1984, עמ' 22). הספר הוסרט בארץ בשנת 1989, בגירסה בינלאומית בבימויו של דורון ערן ובכיכובם של אנטוני פק (בנו של גרגורי) ואלסנדרה מוסוליני (נכדתו של בניטו). אין זו הדיסטופיה היחידה פרי עטו של קינן. ספר קודם, "שואה 2" (א.ל. הוצאה מיוחדת, 1974) מתאר מחנה שבויים עתידני, לאחר מלחמות שהשמידו את ישראל. גרסה מעובדת שלו הופיעה, יחד עם נובלה נוספת המנבאת חורבן מוחלט למדינת ישראל, בספרו "בלוק 23 / מכתבים מנס ציונה" (זמורה ביתן, 1996).

הדעה הרווחת בקרב חובבי המד"ב בארץ היא שקינן מכחיש את היותו של "הדרך לעין חרוד" ספר מד"ב, ושהוא טועה בכך.

הגישה הזאת הובילה לתפיסה הציבורית הנרחבת שמד"ב הוא ז'אנר נחות. הגישה הזאת גרמה לעמוס קינן להכחיש שספרו "הדרך לעין חרוד" הוא מדע בדיוני, למרות שהראייה לחוסר האמת בדבריו נמצאת בטקסט. (חנוך, 1996)

Although the book embraces well known sf and technothriller tropes, Kenan vehemently denied its genre roots, no doubt because of the Israeli literary establishment's low esteem of sf. (Clute & Nicholls, 1995: 630)

למעשה, קינן מסכים בריאיון בפנטסיה 2000 (גיליון 43, יולי 1984, עמ' 22) שספרו הוא ספר מד"ב, וגם אם טען אחרת במקום אחר, אותו לא הצלחתי לאתר, הדבר מעיד רק על תפיסה אחרת של הגדרת גבולות המדע הבדיוני. חובבי המד"ב מנכסים לעצמם את הטקסט, כיוון שהוא מתרחש בעתיד וכולל אלמנטים מד"בים, לדעתם, ואולי גם בגלל היוקרה של המחבר ומעמדו המרכזי יחסית בספרות הישראלית. קינן, לעומת זאת, אינו רואה את עצמו כשייך לז'אנר שבעיניו הוא שולי ובלתי ראוי רק בגלל שלא כתב על הכאן ועכשיו. (> הגדרת עבודה של המדע הבדיוני, 15; היחס למדע הבדיוני בתרבות הישראלית, 129)

קינן אינו הסופר היחיד מן הזרם המרכזי (פחות או יותר) של הספרות העברית, הצופה שחורות לעתידה של מדינת ישראל. בנימין תמוז ("פונדקו של ירמיהו", כתר, 1984) ויצחק בן-נר ("המלאכים באים", כתר, 1987) מציגים שניהם ישראל עתידית סיוטית הנשלטת בידי חרדים. האפשרות המאיימת הזו חוזרת להופיע, באופן בלתי מפתיע, בסוף שנות התשעים, כשיקוף של החששות הרווחים כיום בחברה הישראלית, בספריהם של מיכל פלג ("העיר הפנימית", הקיבוץ המאוחד, 1998) והדי בן-עמר ("בשם שמיים", עם עובד, 1998). ככלל, סיפורים המתרחשים בעתיד הם כלי נוח להצגת פחדים או תקוות של הכותבים, בין שהם באים מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית (מוטי לרנר, "חבלי משיח", אור עם, 1988; אסי דיין, "תוכן העניינים", כתר, 1989) ובין מצדה הימני (אורה שם-אור, "הקרייריסט", ירון גולן, 1990).

יוצר אחד מן התרבות המרכזית של ישראל, דוד אבידן, לא פחד מן התווית "מדע בדיוני", ואף פרסם תחת הכינוי העתידני "חברת דוד אבידן, המאה השלושים בע"מ" (אבידן, 1975). אבידן כתב שירים ומחזות שיש בהם אלמנטים מן המדע הבדיוני, כמו מסעות בזמן, כוחות טלפתיים, מחשבים תבוניים, והשמדת המין האנושי. שירו "תקציר לסרט" (הופיע בפרוזה 9, ספטמבר 1976) נפתח בשורות "ספור מדע-בדיוני: נוסע-זמן מן העתיד / חוזר להווה עם כל ממצאי מלחמת-העולם-השלישית", ואכן שימש בסיס לסרט קולנוע, אותו ביים אבידן עצמו בשנת 1979 (> קולנוע וטלוויזיה, יצירה מקורית, 127). השימוש הזה שעשה אבידן במדע הבדיוני אינו מעיד על התקבלות של הז'אנר במערכת התרבותית הישראלית. סביר להניח, שהמד"ב היווה פן מסוים של הזרות והאחרוּת שאבידן ביקש לטפח לעצמו. אם התוצרים הללו שלו התקבלו, היה זה בזכות המעמד שהשיג אבידן בתחומי תרבות וספרות אחרים, ולא בזכות היותם מד"ביים.

ספרי ילדים ונוער

כאמור, בספרות הילדים הכללית מקובל מאוד גם בימינו למצוא דברים שאין רואים בעולמנו, כפי שהוא, החל מחיות וחפצים המתנהגים כבני אדם ועד ליצורים על-טבעיים. ואולם אין די באלה כדי להפוך את הטקסטים המשתמשים בהם למדע בדיוני לפי התפיסה שעבודה זו נוקטת בה. מבין ספרי הילדים והנוער שנכתבו בעברית, מעטים עונים על הגדרה זו. ביניהם נמצאים שלושת ספרי סדרת "קפטן יונו", פרי עטו של אלי שגיא (אליעזר פרלשטיין), שפורסמה בתחילת שנות השישים בהוצאת א. דר, בה מסיירים נער ונערה בחללית בין כוכבים מיושבים במערכת השמש שלנו. הסדרה היתה פופולרית מספיק כדי שתהיה זכורה לחובבי מד"ב כמעט עשרים שנה אחר-כך – מכתב למערכת פנטסיה 2000 מדבר עליה בנוסטלגיה בגיליון 27 (מרץ 1982).

כמה דוגמאות לספרים נוספים בעלי קרבה למד"ב-ז'אנר המיועדים לקהל צעיר הן: "הטיסה למאדים" (יצחק אבנון, מסדה, 1947); "הבלשים הצעירים טסים בירח המלאכותי" (אבנר כרמלי, א' זלקוביץ, 1958); "מסתרי הגבול הנעלם" (שמעון צבר, עם עובד, 1966); "בחזרה מן השחקים" (ערן שורר, מסדה, 1968); "המסע השלישי של האלדברן" (דן צלקה, הקיבוץ המאוחד, 1979); "מוות ב1- באפריל" (יורם מארק-רייך, ש.ע.ל, 1997). (>כתבי עת, עד שנות השישים, 99)

רקע זר

זרותו של ז'אנר המד"ב המיובא לתרבות הישראלית, לפחות בעיניהם של מי שמנסים לכתוב מד"ב ישראלי מקורי, מתבטאת בעובדה, שפעמים רבות מתרחשים הסיפורים על רקע זר, ומככבים בהם גיבורים בעלי שמות לועזיים. יש כאן אולי גרסה מרוככת מעט של תרגום פיקטיבי: הכותב כבר אינו מסווה את זהותו, אך הוא עדיין מרגיש שטבעי יותר לז'אנר המד"ב למקם את הסיפור בחוץ-לארץ, ולהציב בו שמות זרים, בעיקר אנגלו-סאקסיים, מאשר לתאר מצבים שלא מן העולם הזה בין גבולות ארצנו.

מצב זה לא השתנה בהרבה לאורך השנים. ניתן לראות אותו בתחילת שנות השמונים בפנטסיה 2000:

2-3 הערות על הסיפור נסיון מאת אבישי דובי מבאר שבע, בחוב' יולי 1982 (שקראתי רק לאחרונה): הערה קצת טכנית – יש מקום לתמיהה למה בסיפור מקורי שמות הגבורים הם שמות לועזיים. אולי יש בכך להפוך את הסיפור ליותר אוניברסאלי, שיתקבל יותר אמין, שכן מורגלים אנו בסיפורי מד"ב מתורגמים. כדאי לנסות גם שמות ישראליים, שכן ישראל מופיעה (לא תמיד על הצד הטוב והיפה) גם אצל ג'ון לה-קארה, למשל (...) (מתוך מכתב למערכת, פנטסיה 2000, גיליון 39, תחילת 1984)

וגם באמצע שנות התשעים, הן בתחרות הסיפור הקצר:

מועטה מאוד ההתייחסות לחברה הישראלית של ימינו, או של העתיד (...) רק מעט מן הסיפורים מתרחשים בארצנו, ורק למיעוט הגיבורים יש שמות ישראליים. הרבה יותר סיפורים מתרחשים בארה"ב, מכורת המד"ב המודרני. (לוטם, 1997)

והן בספר "עתידות", אוסף סיפורים שכתבו תלמידי תיכון כעבודה מסכמת בשיעור בפילוסופיה של הביולוגיה (כתר, 1994). מתוך עשרים סיפורים בקובץ, רק שלושה או ארבעה מתרחשים במפורש בישראל. ברוב הסיפורים יש לגיבורים שמות אנגלו-סאקסיים, כמו אן מילר, ג'ורג' ופני ויליאמסון או ג'וני אדאמס, וחלקם גרים במקומות מוכרים בחו"ל, כמו ניו יורק או לונדון.

עם זאת, ישנם סיפורי מד"ב ספורים שישראליותם מובהקת, כמו למשל הסיפור "שלוש יריות אחרונות" מאת זיו מגן (המימד העשירי גיליון 2, דצמבר 1996: 38-37), שבו מונע הגיבור, באמצעות מסע בזמן, את רצח יצחק רבין, והספרים שהוזכרו כבר, העוסקים בעתידה האפשרי של ישראל.

הישראליות בולטת מאוד גם בכמה מאיורי השער של כתב העת המימד העשירי. באיוריו של אבי כץ נראים הרצל המשקיף, במקום ממרפסת בבאזל, מחלון חללית (גיליון 2, דצמבר 1996); כוכבי לכת בתור כדורי פלאפל בפיתה (גיליון 3, יוני 1997); או חוף ים ישראלי טיפוסי, שבו משחקים מטקות ושותים טמפו דווקא חייזרים (גיליון 6, אוגוסט 1998).

למה לא קוראים (וכותבים) מד"ב בארץ

בכתבי העת המיוחדים למד"ב ובכתבות בעיתונות הכללית נדרשים החובבים מדי פעם לסיבות לחוסר הפופולריות של המד"ב בישראל. תכונות שונות של החברה הישראלית מובאות כנימוק למיעוט חובביו של ז'אנר המד"ב, הקוראים וכותבים אותו. המצב ה"נורמלי", אליו מושווה מצבו של המד"ב בארץ, הוא זה הקיים בארה"ב (> פעילות חובבים, פעילים, 86).

בכתבה שהתפרסמה לפני שנים אחדות בעיתון במחנה מובאות דעותיהם של כמה מחובבי המד"ב הפעילים בארץ על הסיבות לחוסר הפופולריות שלו כאן:

ציפי האופטמן: אנשים מוטרדים כאן, נמצאים במצב של איום מתמיד על הקיום. אנשים עסוקים בהיום ובמחר, אין סיבה לרוץ קדימה. הם לא יכולים להרשות לעצמם את הלוקסוס של לברוח. באמריקה יש בעיות, אבל הן לא קיומיות. שלא לדבר, שלא חסרות לנו מצוקות עבר, שעוד לא פתרנו.

נחמן בן יהודה: לדעתי, יש משהו בסיסי בתרבות הישראלית, עם שירות צבאי ומילואים ודאגות אחרות, שמונע ממנה להיפתח ליצירות מהסוג זה (…) דורשממנה לאבד את הגבולות. זה סגנון אסקפיסטי, אקספרסיבי, יש בו גם אלמנט של השתטות. מחייב אמונה בעתיד, בטכנולוגיה.

אורציון ברתנא: אפשר להבין את הבסיס לבעייתיות הזאת. כשכל הזמן שומעים שהיה פיצוץ בחדרה, ספרות על אלפא קנטאורי נראית מרחפת. התרבות העברית החילונית, מסוף המאה ה19- (…)זו ספרות מחויבת, מגוייסת, שצמחה בתוך ראשית הציונות, בזמן העליות, המלחמות. בתוך תרבות כזו עצבנית, ריאליסטית ביסודה, למי היה זמן למד"ב ולפנטסיה, שהם ספרות לירית לשמה. (גוז, 1994)

אם כן, קשיי ההישרדות של הישראלים מוצגים כסיבה לחוסר היכולת או הרצון שלהם לחבב את המד"ב, הדורש התנתקות מחיי היום-יום. גם במקומות אחרים מובאים טיעונים דומים:

בארץ, מסורתו של המדע-הבדיוני היא בחיתוליה. המיתוס של היהדות והאתוס של הציונות חזקים מכדי לכלול בתוכם מדע-בדיוני, ולו גם בלבוש שיתאים למושגיהם. הטיעון החוזר אצלנו הוא: אנחנו עדיין מתלבטים התלבטות יומיומית בזהותנו היהודית-עברית-ישראלית; מה לנו ולזהותם של חייזרים או לזהותם העתידית של נינינו מעבר למערכת השמש. (ברתנא, 1990)

בישראל, אולי בגלל מצוקות ההווה הבוערות, נותר העיסוק הפרוזאי בסוף העולם נחלתם של חסידים מעטים, שזר לא יבין לליבם החרד. (ריקין, 1994 ב')

המד"ב אכן זר לישראל, בהיותו תופעה מיובאת, ומיובאת בעיקר מן התרבות האנגלו-סאקסית, שלמרות כל הרצון לקלוט ממנה ולהידמות אליה בעשרות השנים האחרונות, עדיין מקורותיה שונים ממקורות התרבות העברית שנוצרה בארץ. בתור שכזה, טבעי למדי שהקיום שלו בתרבות הישראלית הוא בעיקר בצורת יבוא ישיר (תרגום), אותו קל יותר לקלוט, ופחות בצורת ייצור (כתיבת מקור), המתרחש במידה רבה יותררק לאחר תהליך ארוך יחסית של קליטה.

מעל שליש מן הספרים הרשומים בביבליוגרפיה של אשד (כ150- ספרים) פורסמו בשנים 1998-1990. גם אם לא כולם, כאמור, רלוונטיים לעבודה שלי, אין ספק שהדבר מעיד על כך שבשנים האחרונות אלמנטים של מדע בדיוני ושל פנטסיה הפכו מוכרים בתרבות הישראלית, והם מופיעים ביצירות מקור רבות. יש להניח שבשנים הבאות ספרים רבים יותר ייכתבו בארץ מתוך הכרה של ז'אנר המדע הבדיוני ותוך ציות לכללים ולמאפיינים שלו. צריך לזכור, שבשנים אלה גברה ההעדפה של צרכני התרבות לספרים מקוריים בכלל, על חשבון ההתעניינות בספרות מתורגמת. זאת במקביל להופעתו של ז'אנר חדש – ספרות בידור עברית מקורית, מעירית לינור ועד לרם אורן. במסגרת השינוי הכללי הזה במערכת הספרות העברית, יכול מאוד להיות שימצא גם מקום לכתיבה ישראלית בז'אנר המדע הבדיוני.

 

מדע בדיוני בשפות זרות בארץ

A void in a cultural sector may of course be more or less noticeable to the people-in-the-culture, nor is the only way of filling a void which has been noticed to turn to translation: a gap can also be filled with an untranslated (that is, alien) entity, especially in a society whose members share several languages. (Toury, 1999)

עבודת מחקר זו מתמקדת בתיאור הנעשה בתחום המדע הבדיוני בישראל, ובעברית. חלקים גדולים ממנה עוסקים בספרי מד"ב שתורגמו לעברית או אף נכתבו בעברית לאורך השנים ובכתבי עת, רובם בעברית. אולם למעשה, בהצגת הנושא בצורה זו יש סילוף מסוים. למען האמת, חלק משמעותי של מה שנעשה, נראה ובעיקר נקרא בארץ בתחום המדע הבדיוני היה, מלכתחילה, באנגלית, והפעילות בשפות זרות התקיימה לא רק במקביל, אלא גם תוך מגע עם הפעילות בעברית[56]. גם כתבי העת המוקדשים לתחום המד"ב בארץ מראים את הקשר הזה: בפנטסיה 2000 התפרסמו מספר ביקורות על ספרי מד"ב באנגלית; CyberCozen כתוב רובו אנגלית ורוב ביקורות הספרים שבו הן על ספרים באנגלית; במימד העשירי התפרסמו מספר טקסטים באנגלית; סטארבייס 972 גדוש כותרות, ציטוטים וגרפיקה באותיות לטיניות.

מרכזו של שוק המד"ב העולמי הוא בארה"ב. המבחר של ספרות המד"ב והפנטסיה באנגלית עצום – על פי המגזין Locus[57] יצאו לאור בשנת 1998 מעל אלף ספרי מד"ב ופנטסיה חדשים[58]. בעברית, לעומת זאת, על-פי בסיס הנתונים שלי, ניתן למנות כשמונה מאות וחמישים ספרי מד"ב ופנטסיה, וגם זאת רק על פי תפיסה רחבה מאוד. כלומר, כל ספרי המד"ב הקיימים בעברית בנקודת זמן כלשהי (אלה שכבר יצאו לאור ועדיין לא אזלו מהשוק) הם פחות ממה שמתפרסם באנגלית במשך שנה אחת, מזה שנים רבות. ברור שההיצע באנגלית לחובבי מד"ב גדול לאין שיעור מן ההיצע בעברית.

 

עד שתורגמו לעברית ספרי מד"ב בכמות ניכרת, בסוף שנות השבעים, ברור שהאפשרות היחידה של ישראלים לקרוא אותם היתה בשפת המקור (שלגבי רוב ספרי המד"ב, בוודאי מד"ב-ז'אנר, היא אנגלית).

אלה מאיתנו ש"גילו" את ספרות הדמיון-המדעי עוד לפני שנים היו בשעתם מעין אגודה סודית: מתי-מעט של נאמני הז'אנר הבדיוני ההוא בישראל. באותם הימים קראנו את כל הרפתקאות-הדמיון הנפלאות של ה"סיינס-פיקשן" באנגלית. (מוקד, 1980)

גם בשנות השיא של תרגום המד"ב לעברית, ואחריהן, מי שהיו חובבי מד"ב רציניים קראו בדרך-כלל גם, אם לא רק, באנגלית, והמצב משתקף בין השאר בכתבות בעיתונות, המתייחסות לקריאת מד"ב באנגלית כעובדה מובנת מאליה:

עם כל ההסתייגויות שאביא בהמשך, ברצוני לציין כי הופעת ספר זה היא חגיגה לאוהבי המדע הבדיוני, שאינם קוראים אנגלית (אם יש כאלה) (ראובני, 1981 א'). (הדגשה שלי)

כך הופך "טבעת כארון" לעוד ספר שלא ברור מדוע הופיע. בארה"ב קל לקבל ספר כזה. כמות ספרי המד"ב שרואה שם אור כל חודש מדהימה, ולכן כל נושא ובכל רמה מוצא לו מקום. אולם בישראל, שבה היחס בין מספר ספרי המד"ב המופיעים בשנה לבין כלל הספרים המופיעים שואף לאפס ומצביע על נחיתות מוחלטת של הז'אנר, מן הראוי לבדוק היטב כל ספר שנבחר לתרגום. אסור לצאת מן ההנחה שכל חובבי המד"ב בארץ קוראים את המד"ב שלהם גם באנגלית (רייזל, 1994 א'). (הדגשה שלי)

 

בארץ ניתן למצוא לא מעט ספרות פנטסיה, אך לא באיכות גבוהה. גם הספרות שמגיעה נדחפת על-ידי רוב המתרגמים לפינות נשכחות ולא-מתורגמות, דבר אשר אולי גורם נחת לקוראי האנגלית שבינינו, אולם צעירים אשר עדיין לא למדו אנגלית אנוסים להתנתק מחומר קריאה רב (…) וישנם ספרים רבים שתורגמו ושכבר אי-אפשר להשיגם משום שהמו"לים אינם מדפיסים את הספרים, למרות דרישה של הקהל. כך הם, בעצם, מאלצים את קהל-היעד שלהם להפנות עורף ולגשת לספרות באנגלית ויוצא שהדרישה לתרגום יורדת. (פלטו, 1998)

 

ספרי מד"ב באנגלית נמכרים בחנויות לספרים חדשים ומשומשים. בחנויות רשת סטימצקי, השולטת היום בהפצת הספרים בישראל, מדף המד"ב מכיל בדרך-כלל ספרים בעברית ובאנגלית, אלה לצד אלה. גם כתבי עת מחו"ל נמכרים בארץ, בחנויות ספרים ובקיוסקים, כולל כתבי עת מד"ביים. למשל, בג'רוזלם פוסט מתאריך 25.2.1983 התפרסה מודעה המכריזה שהגיע לארץ גיליון מרץ של OMNI (מגזין מדע פופולרי הכולל גם סיפורת מד"ב). בקטלוג 1997 של חברת "מישל עולם הירחונים", המפיצה בארץ כתבי עת מחו"ל, קיים הסיווג Science Fiction/Startrek ובו תשעה כתבי עת[59], המופיעים בין פעם בחודש לפעם בשנה, ומחיר גיליון של כל אחד מהם בין 24 ל28- ש"ח.

יש לזכור, שרבים מבין חובבי המד"ב בארץ, בעיקר הפעילים שביניהם, הם ילידי ארצות זרות, בעיקר ארצות דוברות אנגלית או רוסית (> חובבים, 84). חובבים אלה מנהלים מפגשים בנושאי מד"ב ומפרסמים פנזינים בשפות אלה. אולם קוראי המד"ב באנגלית אינם רק מי שהאנגלית היא שפת אמם. ננסי איילון, קניינית מחסן האנגלית של רשת סטימצקי, שהיא היבואן העיקרי של ספרים בלועזית לארץ, אומרת[60] שחלק גדול מקוראי המד"ב באנגלית הם בני נוער ישראלים, בלי רקע של אנגלית מהבית. גם אהרון שיר, המארגן של חוג המד"ב הוותיק ברחובות, רואה כך את המצב:

There's always been a hard core of sf readers. Those who are serious end up reading in English because so much good stuff is never translated. I think that will continue. (Sheer, 1999 – private E-mail)

אפשר לקחת כדוגמה את דידי חנוך, עורך סדרת המד"ב של הוצאת אופוס. הוא מעיד על עצמו שהוא חייב למד"ב את ידיעת האנגלית שלו, כיוון שהיה ספר מד"ב שרצה לקרוא שלא היה קיים בעברית. להערכתו של חנוך[61], רוב קוראי המד"ב הקבועים בארץ קוראים אותו בעיקר, או כמעט רק, באנגלית. הוא מספר שבדוכן אופוס בכנס המד"ב שנערך בסוכות 1998 ניגשו אליו קוראים רבים שהתאכזבו לראות שאין בדוכן ספרים באנגלית. גם מרי רייזל, עורכת ספרים ואחת ממקימי האגודה הישראלית למד"ב ופנטסיה, מעריכה[62] שרוב קוראי המד"ב בארץ קוראים באנגלית, ומי שקונים את הספרים המתורגמים הם לפיכך המעטים שלא מסוגלים לכך, ואלה מונים כמה מאות אנשים בלבד.

אפשר להניח שקהל הקוראים בארץ כולל אנשים רבים המסוגלים לקרוא גם בעברית וגם באנגלית, שרבים מהם היו מעדיפים מלכתחילה לקרוא ספר בעברית, כיוון שזו שפת אמם והקריאה בה נוחה ומהירה יותר. ביניהם נמצאים, בלא ספק, בני נוער רבים, שכבת הגיל המהווה את הקהל המסורתי של המדע הבדיוני. הנסיבות גורמות לאלה מהם שרוצים לקרוא הרבה מדע בדיוני לעבור, לפחות באופן חלקי, לאנגלית.

סיבה נוספת לקריאה באנגלית, מלבד המבחר, היא האיכות. מאז ומתמיד היו טענות הן נגד רמת התרגום של ספרי מד"ב, והן נגד האופן בו נבחרים ספרים לתרגום:

כל שלושת הספרים שלפנינו עשויים היו בהחלט להיות חומר קריאה מרתק, ובכך לקרב את הקורא העברי למדע הבדיוני אלמלא, למרבה הצער, הוחמצה ההזדמנות עקב התרגום העברי שמטעמי נימוס ניתן לכנותו כמאכזב (…) לא ייתכן לתרגם מלה במלה בלי להתחשב בציורים לשוניים, מיטפורות, ביטויים שגורים שתרגומם אינו דווקא מילולי, מצורות זמן שאינן מקובלות בדיקדוק העברי ועוד כיו"ב. למרבה הצער, ניתן להביא דוגמאות רבות לתרגום הרשלני, ואביא רק על קצה המזלג (…) במדע בדיוני אין מנוס מלתרגם שורה של מונחים מושגים ושמות, ויש לשקוד שיהא זה תרגום מוצלח. לדעתי, נכשלו שני המתרגמים לאורך כל הדרך, והצליחו להביא בפני הקורא העברי יצירות שהן בהחלט "רובוטיות", סגנונן כבד ומשעמם והמונחים ה"מקצועיים" בלתי-קליטים ולעתים מגוחכים (…) לתרגומם של ספרים מסוג זה דרושות אהבה או גישה הולמת לנושא, ולפחות – כשרון נאות. אלה חסרים כאן, ונמצא שתחום התרגום הוא למרבה הצער שטח הפקר. (ביברינג, 1975)

תופעה אחרת היא התרשלות במדיניות העריכה: במקום לבחור את הטוב, ובמקום לגוון – לאפשר לקוראים לראות את התחום בכל היקפו ולפגוש רעיונות חדשים, היבטים חדשים – התגלו תופעות שאפשר להסבירן רק באי-הכרת התחום על-ידי העורכים או בזלזול גמור: בחירה בספרים גרועים, ומה שגרוע לא פחות – חזרה על אותם ז'אנרים בתוך הזרם, שוב ושוב. (ברתנא, 1983)

פעמים רבות עולה בכתבת ביקורת על ספר התמיהה, מדוע תורגם דווקא הוא, ולא אחרים, ראויים ממנו[63]. קביעה כזו נובעת, יש לשער, מתוך הכרה של ספרים אחרים, שלא תורגמו לעברית, שכותב הביקורת מכיר בנוסח המקורי שלהם.

בחירת הספרים היא הבעייה הראשונה. מבט ברשימת הספרים שתורגמו לעברית בשנים האחרונות מלמד שהמניעים לבחירת ספרים לתרגום לא היו קשורים למדדים כמו איכות או מכירות (…) עורכי סדרות בוחרים ספרים זולים (כמו מורו), ספרים של סופרים שהצליחו בעבר (זילאזני) וספרים של סופרים שהם מאד אוהבים. הם מפגינים בורות כשהם מתרגמים ספרים נחותים של סופרים טובים. (…) עד שיוצא ספר מדע בדיוני איכותי בעברית, הוא בדרך כלל מוגש לקורא העברי דרך פילטר של תרגום בינוני עד רע. (חנוך, 1996)

מרי רייזל אמרה לי שיש כאלה שלא מוכנים לקרוא מד"ב בתרגום, וטוענים שדברים הולכים לאיבוד בתרגום. דידי חנוך, שבתוקף תפקידו כעורך סדרת המד"ב והפנטסיה של אופוס מטרתו למכור מד"ב בעברית, אומר שהרבה קוראי מד"ב הפסיקו לקרוא בעברית, ואין הרבה סיכוי שיחזרו לקרוא מד"ב בתרגום.

הקריאה באנגלית היא, כמובן, החיבור הישיר ביותר של החובבים למד"ב ה"אמיתי" מבחינתם – זה שנוצר בארה"ב ובבריטניה. התיווך באמצעות תרגום מאפשר חדירה מדוללת של טקסטים מד"ביים למעגלים רחבים יותר של התרבות הישראלית, של קוראים נלהבים פחות למד"ב או פשוט צעירים שבעקבות ההיכרות הזאת יעברו לקריאה רבה יותר – וזו תעשה כבר בשפת המקור.

פעילות חובבים בארץ

יבוא של תת-תרבות

תת-התרבות של חובבי המד"ב ברחבי העולם היא תופעה חברתית המאופיינת בפעילות שמעבר לקריאת ספרים וכתבי-עת וצפיה בסרטי קולנוע ובתוכניות טלוויזיה. חובבי המדע הבדיוני נוטים להיות קהל פעיל, המארגן חוגי חובבים, כנסים, ימי עיון ועוד. לפי האנציקלופדיה למדע בדיוני, כינוס המד"ב המתוכנן הרשמי הראשון בעולם נערך בלידס, אנגליה, כבר בשנת 1937, והכינוס העולמי החשוב הראשון Worldcon נערך בניו-יורק בשנת 1939. כיום, נאמר שם, מתקיימים ברחבי העולם כמאה וחמישים כנסי מד"ב בכל שנה (רובם בארה"ב), והם מהווים את אחד המאפיינים העיקריים של תת-התרבות של חובבי המד"ב (fandom).

 

בכתבה על הכנס הראשון של חובבי מד"ב שנערך בארץ בשנת 1981 נאמר כך:

נראה שבקרב חובבי המד"ב מפעמת תחושה שהם מקווים קבוצה מיוחדת ושונה בחברה, ונהנים להימצא בצוותא עם עמיתיהם הנגועים באותו 'חיידק'… (פנטסיה 2000 גיליון 19, מרץ 1981, עמ' 19-18.)

עד לשנות השבעים לא התנהלה בארץ ככל הנראה פעילות מאורגנת של חובבי מד"ב. בסוף שנות השבעים חלה התעוררות בתחום זה, במקביל לגידול בכמות הספרים וכתבי העת. הפעילות הגיעה לשיא בסביבות השנים 1982-1980, וגוועה לאחר מכן. באמצע שנות התשעים ניכרת התעוררות מחודשת, עם הקמת האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה והמועדון הישראלי למעריצי "מסעביןכוכבים". גם הפעם, הגידול בפעילויות מד"ביות מתרחש במקביל לעלייה בכמות הספרים היוצאים לאור.

 

לפי נחמן בן-יהודה (Ben-Yehuda, 1986), פעילות המד"ב בארץ היא תופעה מיובאת, בעיקר מארה"ב. במאמר “Sociological Reflections on the History of Science Fiction in Israel” הוא מביא הסברים פסיכולוגיים-סוציולוגיים לתופעת חובבי המד"ב, ולסיבות לשכיחותה הרבה יחסית בצפון אמריקה ובאירופה, ולנדירותה בארץ עד אמצע שנות השמונים. לדבריו, תקופות של רווחה כלכלית וקשרים רבים עם העולם החיצון מביאות לכמות רבה יותר של מהגרים ומבקרים הבאים לישראל מאותן ארצות, וביניהם גם חובבי מד"ב. דוברי אנגלית אלה מהווים את המרכז של קהילת החובבים והכוח המניע שלה. בואם יוצר גידול בפעילות, ועזיבתם גורמת לירידה במאפיינים של תת-תרבות המד"ב. מעבר לבואם של אנשים אינדיבידואלים, תקופות בהן מרגישים האזרחים רווחה כלכלית (1963-1955, 1979-1977) מאופיינות גם בפתיחות זמנית בגבולותיה המוסריים של ישראל ובנטייה לפלורליזם, המקלות על התושבים הוותיקים יותר, המהווים את שולי קהיליית המד"ב, לקבל את החידושים המגיעים מחו"ל.

 

אם כן, הסבר משולב לפריחה בתחום המד"ב בסוף שנות השבעים אומר כך: תקופה של שגשוג כלכלי הביאה לגידול במספר העולים מארצות הרווחה. ביניהם הגיעו, בעיקר מארה"ב, חובבי מד"ב, שהיו רגילים לפעול בתת-תרבות בעלת מאפיינים מוגדרים. אלה היוו את המרכז של קהיליה מתגבשת של חובבי מד"ב בארץ, בכך שאירגנו פעילויות בהן השתתפו גם ישראלים ותיקים יותר. הפעילויות הללו גרמו להוצאות לאור לראות שיש שוק פוטנציאלי לספרי מד"ב, והביאו לפרסום מספר רב של ספרים. התקיימו יחסי גומלין בין פעילויות החובבים והספרים היוצאים לאור. עזיבה המונית של המהגרים החדשים, בעקבות מלחמת לבנון, תרמה רבות לשיתוק תת-תרבות המד"ב, שאיבדה את המרכז שלה.

כדוגמה לחובב מד"ב פעיל אפשר לקחת את שלדון טייטלבאום, קנדי שעלה לארץ בשנת 1977 בגיל 22. טייטלבאום היה פעיל בתחום המד"ב לפני בואו לארץ, וגם כאן: הוא ניסה לארגן אגודת חובבי מד"ב ישראלית[64], היה חבר מערכת בפנטסיה 2000, וכתב על מד"ב בג'רוזלם פוסט (עבור קהל דוברי האנגלית, על ספרים באנגלית ופעילויות מד"ב בחו"ל). מעניין לציין שעל-פי האנציקלופדיה למד"ב, טור המד"ב והאימה של טייטלבאום בג'רוזלם פוסט היה הראשון בארץ שעסק בתחומים אלה מחוץ לכתבי-העת היעודיים למד"ב (Clute & Nicholls 1995: 1204)– דוגמה יפה לאופן שבו פעילות של דוברי האנגלית מהווה תקדים בשדה המד"ב, המפעפע בהדרגה לתרבות העברית הכללית יותר. טייטלבאום עזב את הארץ בשנת 1985, בין השאר בעקבות מלחמת לבנון (אותה הוא מכנה 'קו פרשת מים' במאמרו על ישראל באנציקלופדיה למד"ב, Clute & Nicholls, 1995: [65]629-630).

דוגמה נוספת היא זו של ג'ניס גלב, חובבת מד"ב אמריקנית שעלתה לארץ ובשנת 1979 פירסמה בג'רוזלם פוסט מודעה שהזמינה חובבי מד"ב להיפגש בדירתה במעון העולים בירושלים. כך נולד חוג המד"ב הירושלמי, שניהל את פגישותיו תחילה באנגלית, ועם התרחבותו בעברית. הקבוצה שהתגבשה כללה כחמישים איש, שלפחות חצי מהם נפגשו מדי שבועיים לשיחות על נושאים מוגדרים מראש. זו הקבוצה שהולידה את גלגולה הראשון של האגודה הישראלית למדע בדיוני (הפרטים הללו מופיעים בפנטסיה 2000 גיליון 19, מרץ 1981). טייטלבאום פגש את גלב לאחר חזרתה לארה"ב בכנס חובבי מד"ב שנערך בספטמבר 1981 בדנוור, קולורדו. בכתבה בג'רוזלם פוסט הוא מצטט מפיה שעזבה את ישראל בשל מחסור בפעילויות של חובבי מד"ב.

One SF fan who had indeed lived in Israel for two years, and says that she left precisely because of the dearth of “fannish” activities, Janice Gleb is a 26-year-old copy editor from Los Angeles, and was one of the original founders of the now two-year-old “Israel Science Fiction Association” (…)
I asked Janice about her experiences as a fan in Israel. “you have to realize that SF is a latecomer to Israel (…) fans are generally highly intelligent individuals who pride themselves upon their openness to any idea. They are used to the concept of change – indeed they thrive on it. Israelis on the other hand are terribly provincial in their attitudes. They are actually terrified by the idea of change, and I guess more or less understandably. They seem openly hostile to the concept of ‘otherness’. In Israel, you think, act, and dress like your peers. I just didn’t feel comfortable with that kind of mundane outlook and that is the principal reason for my leaving.” (Teitalbaum, 1981)

גם אם סביר להניח שהיו סיבות נוספות לחזרתה של גלב למקום בו נולדה וגדלה, נראה שהיא אחת מאותם אנשים שההגדרה העצמית שלהם קשורה להיותם חובבי מד"ב, והפעילויות בתחום זה מרכזיות בחייהם. גלב מסבירה במילותיה שלה את השוני בינה ובין רוב הישראלים שפגשה, שוני שבן-יהודה מסביר במונחים אקדמיים יותר. לדבריו, כתות ותת-תרבויות שצצו ברוב חלקי אירופה וצפון אמריקה והדעות באשר לחיוב שבפלורליזם וביטוי אינדיבידואליסטי המהוות לגיטימציה להן, התקבלו במידה פחותה בהרבה בחברה הישראלית, שאיננה מעודדת באופן כללי ריבוי של מרכזים ואיננה באמת פלורליסטית.

בן-יהודה מייחס את רוב פעילות החובבים שהתנהלה בארץ לקבוצה קטנה של אנשים, רובם ילידי ארה"ב וקנדה, שייבאו לארץ דפוסי פעילות שהיו מוכרים להם. דוברי אנגלית אלה היוו את מרכז הפעילות, והישראלים הוותיקים יותר את שוליה. תנודות בסוג או ברמת הפעילות במרכז מביאים לעליות או לירידות בפעילות בשוליים, אומר בן-יהודה, ולכן יצירתו או התפוררותו של המרכז, אותו מיעוט דובר אנגלית, השפיעה באופן ישיר ומיידי על השוליים, הרוב דובר העברית. זו הסיבה לירידה החדה בפעילות בארץ באופן כללי כאשר מרכז זה נעלם, עם חזרתם של המהגרים הזמניים לחו"ל.

פעילים

אם כן, מי הם הפעילים בתחום המד"ב בישראל? זה אינו מחקר סוציולוגי, ואין לי יכולת, יומרה או רצון להציג דמות ממוצעת או אופיינית של חובב מד"ב בישראל. אולם מתוך הנתונים שאספתי על הפעילים שבין החובבים בארץ, משיחות עם חלקם ומדיווחים על הפעילויות בכתבי העת השונים וכפי שהן משתקפות בבסיסי הנתונים על הספרים שתורגמו לעברית או נכתבו בה, ניתן לחלץ כמה הכללות, שיעזרו להבין את שדה המדע הבדיוני.

קודם כל, חובבי המד"ב הפעילים מהווים קבוצה קטנה למדי. שמות זהים חוזרים על עצמם, בתחומי פעילות שונים, לעיתים לאורך שנים רבות. אותם אנשים מעורבים בהפקת כתבי עת, מתרגמים ספרים, עורכים סדרות מד"ב, מארגנים חוגי בית וכנסים, כותבים ביקורות על ספרי מד"ב בעיתונות הכללית, ומופיעים ככותבים או כמרואיינים בכתבות על מדע בדיוני (>להלן, פעילויות חובבים; פנטסיה 2000, 105; מתרגמים, 63; ביקורות בעיתונות, 134). מצב דומה מתואר בעבודת הדוקטורט של אניקו סוהאר על מד"ב ופנטסיה בהונגריה:

During this period (1968-1989) the audience, or, more precisely, the active part of it, appears to have been rather small: irrespective of the publisher’s location the contributors – editors, translators, writers, reviewers – are the same people. This fact also shows their enthusiasm and devotion. They went anywhere when there was an opportunity to talk about SF or to publish their stories, even knowing that their activities were merely tolerated, and that support was rather difficult to come by, a fact which explains why these fanzines vanished after very few issues. (Sohár, 1997: 25)

קבוצה זו של אנשים היא מיסיונרית, במובן זה שהיא מנסה לגייס אוהדים נוספים. ניקח לדוגמה את דורית ויינשטיין, שהיתה חברה פעילה בחוג החולוני למד"ב וכתבה בעלוניו, וגם בפנטסיה 2000. בשנת 1982 נפתח ביוזמתה חוג למדע ומד"ב לנוער במסגרת חוגי ההעשרה לנוער מחונן בטכניון, כששים תלמידים נרשמו לחוג, שכלל הרצאות ודיונים בנושאים שונים, ובסוף השנה אף יצא לאור עיתון שבו פורסמו יצירותיהם של התלמידים. החוג נערך גם בשנה שלאחר מכן, ויינשטיין, שעברה להתגורר בצפת, פתחה גם שם חוג דומה במסגרת חוגי ההעשרה לנוער, וגם שכנעה את מנהל בית הספר העיוני בצפת להכניס את נושא המד"ב ללימודים בבית הספר. (פנטסיה 2000 גיליון 40, תחילת 1984, עמ' 58.)

אנשי הקבוצה מבצעים במכוון פעילות של תכנון תרבות המיועדת לקדם את האינטרסים של המד"ב בארץ, וגם מנסחים את המטרה הזו במילים:

נדמה לנו שמותר לנו לציין בסיפוק, ומבלי לחטוא ברברבנות, ש'פנטסיה 2000' תרמה במשהו למהפך מבורך זה, אשר לשמחתנו אינו מתבטא רק בענף הספרים. הולכת וגוברת הפעילות שמעבר לקריאה: נערכים דיונים וסימפוזיונים בנושא; אמצעי התקשורת מקדישים לו תשומת לב גוברת (כולל הטלוויזיה הלימודית והכללית); ההכנות לכינוס העולמי שייערך בירושלים בשנה הבאה נכנסות להילוך גבוה – בקיצור, המד"ב זוכה כיום אצלנו ליחס רציני יותר מהזלזול הסלחני שהיינו מורגלים בו לפני שנים. (פנטסיה 2000 גיליון 18, פברואר 1981)

נראה לנו שפעילות החוג החולוני יכולה לשמש מופת ודוגמה לערים אחרות, ואנו תקווה שאכן יהיה כך. (פנטסיה 2000 גיליון 27, מרץ 1982)

הנה חלק ממטרות האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, כפי שהן מופיעות על גב הגיליון הראשון של בטאונה, המימד העשירי, כחמש-עשרה שנה מאוחר יותר (יוני 1996):

-                      לקדם ולעודד את העיסוק במדע בדיוני ובפנטזיה בישראל.

-                      לטפח כתיבת מדע בדיוני ופנטזיה מקוריים, וכן יצירה מקורית בתחומי אמנות אחרים.

-                      לעודד את הרחבת היקפו של תרגום המדע הבדיוני והפנטזיה לעברית.

-                      לשמש מסגרת-אב לארגוני מדע בדיוני ופנטזיה קיימים, ולסייע בהקמת נוספים.

-                      לקדם את הוראת המדע הבדיוני והפנטזיה בבתי-הספר, הן בתחום הספרות והן כעזר ללימודי המדעים.

המטרה שרואים לנגד עיניהם מתכנני התרבות הללו מטעם עצמם ברורה מאוד. הם רוצים לראות בישראל את מה שקיים כבר בארה"ב, ובדימיון רב ככל האפשר[66]. לזה, ככל הנראה, מתכוונת מרי רייזל כשהיא אומרת "יש פה אנשים שאוהבים מדע בדיוני, והם עוד יקימו פה קהילת מד"ב, כמו שצריך" (גוז, 1994).

לאחר שיובּאו כבר פריטי רפרטואר מסוימים של תת-תרבות המד"ב האמריקאית – בעיקר ספרים, סרטים ותוכניות טלוויזיה – מנסים החובבים להכניס לארץ גם פריטים אזוטריים יותר:

אחד המרכיבים המרכזיים בהווי של חובבי המד"ב בעולם הרחב קרוי "פִילק" – שירי העם של המד"ב. השיטה פשוטה, לוקחים שיר ידוע ומלבישים עליו מילים חדשות מן המד"ב. אפשר להופיע בכנסים עם שירים כאלה ואפשר לארגן ערבי שירה בציבור עם שקופיות, משירי ארץ החלל הישנה והטובה.

אולי כדאי שנתחיל גם אנו לעשות זאת? אני מציע כאן שתי דוגמאות ומזמין אתכם להצטרף ולשלוח מפרי עטכם. (עמנואל לוטם, המימד העשירי 4, אוקטובר 1997: 27)

היבוא מתבטא בצורה הגלויה ביותר בכנסי מד"ב (>להלן) שבהם מציעות חברות מסחריות למכירה חפצים ממשיים מן הרפרטואר של חובבי המד"ב בחו"ל, לרכישה במקום או להזמנה מתוך קטלוגים בלועזית: בובות, פוסטרים, קלפים, דגמים להרכבה, מדים ועוד ועוד.

 

כאמור, חלק משמעותי מחובבי המד"ב בישראל הביאו איתם את היחס הזה מארצות הולדתם, בעיקר ארצות דוברות אנגלית (לדוגמה תומס גודמן, שלדון טייטלבאום, ביל סילברמן, אהרון שיר) או רוסית (אילנה גומל, אולג סוורדלוב ועוד סופרי וחובבי מד"ב אחרים).

לפי מחקרים שנעשו על אוכלוסיית חובבי המד"ב הפעילים (בעיקר בארה"ב), הם נוטים להיות צעירים (בשנות העשרה עד העשרים לחייהם) ומשכילים (רובם סטודנטים או בוגרי אוניברסיטאות, יותר מרבע מהם בעלי תואר שני ומעלה) (בן-יהודה, 1981 ב'). בין החובבים הפעילים בארץ רבים הם בעלי דוקטורטים, בדרך-כלל לא בתחום חקר הספרות (אני יודעת על הנרי אונגר, אמנות; נחמן בן-יהודה, סוציולוגיה; אורציון ברתנא, ספרות; יהושפט גבעון, מתמטיקה; תומס גודמן, אסטרונומיה; אילנה גומל, ספרות אנגלית; אהרון האופטמן, פיזיקה; עמנואל לוטם, כלכלה בינלאומית; עדי צמח, פילוסופיה; אין ספק שיש עוד אחרים). בקרב אותם חובבי מד"ב משכילים קיימת לעיתים הרגשה שתחביבם מוגבל לקבוצה חברתית מסויימת, בעלת מאפיינים ברורים, כפי שניתן לראות במכתב זה למערכת עלון החובבים CyberCozen:

Here in Israel, how many Oriental Jews, Israeli Arabs or Palestinian Arabs read SF? I contend that SF reading is, tragically, a pursuit of the sociocultural elite. (Lazerwitz, 1998)

אשר לגיל: מייסדי פנטסיה 2000 היו אז בשנות העשרים לחייהם, וכך גם היה עמוס גפן כשתרגם את ספרי המד"ב של הוצאת מצפן בתחילת שנות השישים. אלי הרשטיין הקים את מועדון המד"ב של חולון כשהיה כבן ארבע-עשרה, ואבנר פרידמן, אחד ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, עורך את בטאונה במקביל ללימודיו בתיכון. גם רוב הפעילים במועדון סטארבייס 972, כולל עורכי בטאונו ואתר האינטרנט שלו, הם בגיל תיכון, פחות או יותר. לא קשה להבין מדוע זה הגיל המתאים לפעילות אינטנסיבית במפעלים התנדבותיים (מבחינה זו שהאנשים המקדישים להם מזמנם אינם מקבלים שכר). עבור חלק מהפעילים הללו אולי מדובר במעין תחליף (או תוספת) לתנועות הנוער, שהחברות בהן מקובלת פחות היום משהיתה בעבר.

חובבי מד"ב עומדים גם במרבית המקרים מאחורי הניסיונות (המעטים) שהיו להכניס את המד"ב לתוכנית הלימודים באוניברסיטאות ובבתי הספר. ניסיונות אלה נתקלו בדרך-כלל בהתנגדות של הממסד במוסדות אלה לעיסוק במה שנחשב בעיניו "לא ראוי". בגיליון 15 של פנטסיה 2000 (יוני 1980) מדובר על נוכחותו של המד"ב בעולם האקדמי בארץ: "באוניברסיטת ת"א מתגבשות הצעות לכלול את המד"ב במסגרת לימודי החוג לספרות (יוזם הרעיון הוא המשורר ומבקר-הספרות אורציון ברתנא); במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטה העברית מקדיש דר' נחמן בן-יהודה למד"ב מקום נכבד במסגרת הרצאותיו, ואילו פרופסור יחזקאל דרור עומד להרצות על משטרים עתידניים ואוטופיים המתוארים ביצירות מד"ב במסגרת קורס שהוא מעביר במדע-המדינה."

יוזמתו של ברתנא ללמד מד"ב במסגרת אוניברסיטאית יצאה לפועל, ככל הנראה, רק בשנת 1984. בכתבה מנובמבר (מגד, 1984) נאמר שהוא התחיל להעביר קורסים לספרות מדע-בדיוני באוניברסיטאות באר-שבע ובר-אילן, במסגרת מבוא לספרות. ברתנא אומר בראיון זה, בתשובה לטענה שראשי הדוברים בעולם האקדמי בארץ מזלזלים בספרות המדע הבדיוני: "מעניין שדווקא באוניברסיטאות הקטנות – באר-שבע, בר-אילן, חיפה – תמצא יותר פתיחות. שם אין מימסד ספרותי כבד ומחניק, או מסורות שאין לסטות מהן, אלא נכונות לשנות."

הקבוצה הפעילה של חובבי המד"ב, אם כן, מבקשת להשפיע על התרבות הישראלית בכיוון של הגברת הפופולריות והלגיטימציה של המדע הבדיוני (>גם היחס למד"ב בתרבות הישראלית, 129). אך ההצלחה שלה מוגבלת, כיוון שהיא עושה זאת מבלי שיהיו לה סוכנים רבים בעמדות ההשפעה המסורתיות על התרבות, בתחומי העיתונות הכללית, החינוך, האמנות והתרבות.

 

בהמשך מפורטים שמותיהם של החובבים הפעילים בהם נתקלתי במקומות שונים, ותחומי הפעילות שלהם. הטבלה מבליטה עד כמה הפעילות של אנשים מסויימים (למשל עמוס גפן, אהרון האופטמן, עמנואל לוטם) מתפרשת על פני תחומים רבים, והופכת אותם לפעילים מרכזיים בתחום המד"ב :

 

 

 

חוגי חובבים

כבר בגיליון השני של פנטסיה 2000, כלומר ברגע שנוצר קשר עם קהל הקוראים, התפרסם מכתב המחפש חובבים המעוניינים להקים מועדון שיעסוק בתחום המדע הבדיוני, ובנוסף לו ידיעה רבת-התלהבות:

התבשרנו בימים האחרונים שבארצנו הקטנטונת קמה לה קבוצת אנשים, המנסה (וגם מצליחה) להקים אגודה לחובבי מד"ב. תופעה זו מוכרת מזה זמן רב בחו"ל, וכעת הגיעה גם לישראל. אגודה שכזו מנסה ליצור קשר בין חובבי מד"ב בכל המדינה, להחליף מידע ולנסות לקדם את נושא המד"ב. נושאי הדגל בענין זה הם שלדון טייטלבאום וניר פלג. (פנטסיה 2000 גיליון 2, פברואר 1979, עמ' 63.)

שלדון טייטלבאום, שנזכר לעיל, הביא איתו חיבה למדע הבדיוני וניסיון רב בפעילות חובבים מגוונת. הוא יזם את הקמתה של אגודה ישראלית למד"ב בשנת 1978, אך הניסיון הראשון, לפחות, לא הצליח[67].

מועדון חובבי המד"ב הרציני הראשון, ככל הנראה, בארץ, הוקם בירושלים. בפנטסיה 2000 23, שיצא לאור באמצע שנת 1981 (לא מצוין עליו תאריך מדויק) נאמר כי החוג הירושלמי פעיל מזה שלוש שנים, ולכן נראה שהוא נוסד בשנת 1978. בכתבה[68] על כנס המד"ב הראשון שנערך בארץ (> פירוט בהמשך) מסופר כי עולה חדשה מארה"ב בשם ג'ניס גלב פרסמה מודעה בעיתון ג'רוזלם פוסט והזמינה חובבי מד"ב להיפגש בדירתה במעון העולים בירושלים: "הדבר הוליד פגישות סדירות של חובבי מד"ב שהתנהלו תחילה באנגלית, ועם התרחבות החוג עברו לעברית". הקבוצה גדלה אט-אט לכחמישים חברים, שלפחות 25 מהם נהגו להיפגש מדי שבועיים ולשוחח על נושאים מוגדרים מראש. בעקבות הכנס הירושלמי הוקמה רשמית האגודה הישראלית למדע בדיוני, ונרשמה כאגודה עותומנית (פנטסיה 2000 גיליון 22, 1981). בן-יהודה מספר כי החוג הירושלמי התחיל להתפורר במהירות אחרי חזרתם לארה"ב של שלושה מהפעילים המרכזיים בו, ונעלם בתחילת 1982(Ben-Yehuda, 1986: 70) .

אחד החברים הפעילים בחוג הירושלמי היה ד"ר נחמן בן-יהודה, מן המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטה העברית (ד"ר בן-יהודה נמצא שם גם כיום). מכתב שהוא כתב למערכת פנטסיה 2000 (גיליון 11, דצמבר 1979) הביא להקמת "קבוצה של אנשי אקדמיה מתחומים שונים שמטרתה לגבש נושאי מחקר ופרוייקטים שונים הקשורים למד"ב ועתידנות. לקבוצה משתייכים, בין היתר, הפרופסורים שלמה איינשטיין וי. וולמן, הרב עדין שטיינזלץ, נחמן גבעולי, אברהם ארצי (מורה לספרות בביה"ס הריאלי בחיפה), וכן חברי מערכת פנטסיה 2000. הכינוס הראשון של הקבוצה התקיים בת"א ב15.4.80- והועלו בו רעיונות ראשוניים להמשך הפעילות" (פנטסיה 2000 גיליון 15, יוני 1980, עמ' 55). הפגישה השנייה של קבוצת הדיון הבין-תחומית למדע בדיוני התקיימה במלון פארק בתל-אביב, בנוכחות נציגים מבאר-שבע וחיפה, ובגיליון 18 של פנטסיה 2000 (פברואר 1981) נאמר באופטימיות כי "התגבש גרעין רציני לאגודת מד"ב ישראלית, כדוגמת אגודות רציניות הפועלות בחו"ל". מבין הנוכחים בכינוס השני הוקמה וועדה מארגנת לקראת כנס ג'רוקון 82' (> פירוט בהמשך), והפגישות נמשכו גם בשנת 1981.

ב20- במאי 1981 נערכה פגישה ראשונה של חוג חובבי מד"ב מאיזור תל-אביב. בגיליון 22 של פנטסיה 2000 (אמצע 1981) מדווח כי הפגישה התקיימה בהרצליה, ב'מרכז לאמנות התנועה' שבבעלותו של משה לרון, ונכחו בה כ40- משתתפים. לפי דיווחים נוספים בכתב-העת נערכו לפחות שלוש פגישות נוספות של חוג זה, אחת בהרצליה ושתיים בתל-אביב, בהן נכחו כ30- איש, אשר דנו בין השאר בהגדרת המד"ב ה'אישית' של כל אחד מהם, בחוקי מוסר בחלל החיצון, ובפאראפסיכולוגיה והקשר שלה למד"ב. לאחר מכן דעכה פעילותו של החוג, בשל קושי במציאת מקום התכנסות מתאים. זו בכל אופן הסיבה המופיעה בפנטסיה 2000, ומן הסתם איננה הסיבה המלאה.

בשלב זה עברה הפעילות במרכז הארץ לחולון, בעקבות פעילותו של אלי הרשטיין, אז נער כבן ארבע-עשרה, שהקים את החוג החולוני למדע בדיוני. לאחר מספר פגישות בבתים פרטיים הצליח הרשטיין לגייס את מחלקת התרבות של עיריית חולון, שאיפשרה לקיים את פעילויות החוג בבית 'יד לבנים' בעיר. הוא גם השיג לחברי החוג הנחות שבין עשרה לחמישה-עשר אחוזים בתשע חנויות ספרים בחולון ובבת-ים. בתחילת שנת 1982 מנה החוג כחמישים חברים ששילמו דמי חבר, ועל פי פנטסיה 2000 היוו את הגרעין העיקרי לאגודה הישראלית למד"ב. החוג החולוני הקים ספרית חברים של ספרים באנגלית, והפיץ תקופה קצרה פנזין (>כתבי עת, 102). פגישותיו כללו הרצאות, ואחריהן ויכוח, שהוקלטו במלואם ונשלחו למתעניינים תמורת תשלום סמלי. במפגש התשיעי, לדוגמה, "הרצה עודד רשף על הקשר בין המד"ב לבין הפילוסופיה של המדע, תוך התייחסות מיוחדת לתורתו של דקארט וסיפורי הרובוטים של אסימוב. בעקבות ההרצאה התקיים וויכוח ער בדבר מהות התבונה הרובוטית או האינטליגנציה המלאכותית" (פנטסיה 2000 גיליון 28, אפריל 1982, עמ' 69). החוג התכנס כחמש-עשרה פעמים. בפגישתו האחרונה, באוקטובר 1982, חולקו הפרסים בתחרות סיפור המד"ב העברי שקיימה מערכת פנטסיה 2000, ונערך רב-שיח בנושא "מדע בדיוני בישראל". העובדה שלפגישה זו הגיעו, למרות הפרסום המוקדם, רק כשלושים איש, הביאה לגוויעת פעילותו של החוג, אמר לי הרשטיין[69].

מאיזור הצפון מדווח בפנטסיה 2000 על מספר ניסיונות התארגנות: סטודנטים בטכניון יזמו הקמת חוג למד"ב במסגרת הפעילויות החברתיות של אגודת הסטודנטים בטכניון; יוסי נתנזון ואבי בליזובסקי ניסו לארגן חוג מד"ב בחיפה, תחת הסיסמה "עב"ם נחת על הכרמל" – אולם נימת המכתבים לפנטסיה 2000 (גיליונות 29, מאי 1982, ו44-, אוגוסט 1984) אינה מורה על הצלחת הנסיונות.

 

לפי מאמרו של בן-יהודה, ירידה חדה בפעילות חוגי החובבים השונים בשנת 1982 הביאה לכך שבשנת 1983 כבר לא היו קיימים למעשי חוגי מד"ב בישראל (Ben-Yehuda, 1986:70). ההתעוררות הבאה בפעילויות בתחום זה חלה בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים.

 

לדברי אהרון שיר[70], קבוצה של חובבי מד"ב ערכה בתל-אביב פגישות בהן החליפו החברים ספרי מד"ב ודיברו עליהם. לאחר פגישות ספורות הקבוצה התפוררה, אולם כמה מן החברים בה, ביניהם שיר עצמו ודינה בן-קיקי, היוו גרעין ליצירתו של חוג המדע הבדיוני ברחובות, המסגרת ארוכת-השנים ביותר שהיתה עד היום בארץ לפעילות בתחום המד"ב.

אהרון שיר וביל סילברמן, ידידים ותיקים ילידי ארה"ב, שעבדו בעבר ביחד במכון ויצמן, הם שייסדו את חוג המדע הבדיוני ברחובות, שפגישתו הראשונה נערכה בפברואר 1989:

ב9- שנות פעילותו היה החוג למד"ב של רחובות לא אחת ללפיד בודד בחשיכה עבור חובבי המד"ב בארץ, כיס קטן ועיקש של פעילות מאורגנת, שהוציא מדי חודש את המשוגעים לדבר מתוך דלת אמותיהם ונטע בקרבם איזו תחושה של קהילה. (דימט, 1998)

לפי הכתבה, נוסד החוג הרחובותי בעקבות כנס מד"ב שנערך בבית הסופר במרץ 1989, שהיווה הזדמנות נדירה למפגש בין חובבי מד"ב בשנים מעוטות פעילות אלה. אהרון שיר היה מארגן החוג, והשיג מרצים מן העולם האקדמי והמדעי, בין השאר ממכון ויצמן הסמוך, אך גם חברי החוג עצמם הרצו על נושאים שונים מתחום המד"ב. הפגישות החודשיות נערכו בעברית ובאנגלית – הכלל שנקבע הוא שהשפה בה ניתנה בכל פגישה ההרצאה הראשית קבעה את השפה גם להודעות או הרצאות קצרות נוספות (למשל על ספרים חדשים), השיחות בין הנוכחים נערכו כמובן בהתאם להעדפות אישיות. שיר אימץ דגם של חוג המד"ב בו היה חבר בשנות השישים בברקלי[71], לפיו בכל פגישה תינתן הרצאה בנושא הקשור למד"ב או למדע פופולרי, כדי שאנשים ימשיכו לבוא לפגישות לאורך זמן. דימט מספר כי ההרצאה הראשונה ניתנה מפי אילנה גומל, חוקרת ספרות פנטסטית אנגלית (ילידת רוסיה, כיום מלמדת באוניברסיטת תל-אביב), שדנה בהגדרות שונות למד"ב.

הפגישות התקיימו בבית משפחת סילברמן, שברשותה אוסף ספרי מד"ב גדול. לדברי שיר, ביל סילברמן רוכש ספרי מד"ב מאז שנות החמישים, וספריתו מונה כאלפיים ספרים, כמעט כולם באנגלית (פרט לכחצי תריסר תרגומים לעברית של ספרים אמריקאים). החברים בחוג קראו ספרים מספריתו הפרטית של סילברמן.

שיר מדגיש כי רוב החברים במועדון הגיעו מחוץ לרחובות, מתל-אביב, רמת השרון, קרית אונו, ומדי פעם אפילו מנתניה ומירושלים. זו היתה הסיבה העיקרית לצמצום בפעילותו של החוג אחרי ייסודה של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, שהתחילה לארגן אירועים בתל-אביב – החובבים העדיפו לבוא לאירועים אלה ולא לנסוע עד לרחובות. בשנים האחרונות מתקיימים מפגשים בבית סילברמן רק בקיץ, בעת הפגרה של אירועי האגודה. אהרון שיר עורך את עלונו של החוג, CyberCozen, הכתוב רובו באנגלית ונשלח לכ60- מנויים (>כתבי עת, 102). בעלון מופיעה המלצה להצטרפות לאגודה ולהשתתפות בפעילויותיה.

 

האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה (בגילגולה הנוכחי) נוסדה במאי 1996. בכנס ההקמה, שנערך בבית הסופר בתל-אביב, השתתף הסופר בריאן אולדיס (Brian Aldiss), שביקורו בארץ מומן על-ידי המועצה הבריטית לתרבות. באמצע שנת 1998 הוקם סטארבייס 972: המועדון הישראלי למעריצי "מסעביןכוכבים", המארגן גם הוא אירועים (פירוט בהמשך). סטארבייס 972 נקלע חודשים מספר לאחר הקמתו לקשיים כלכליים ולשינויים במבנה האירגוני (המפורטים בחוזר שנשלח לחברים), ובעת סיום כתיבתה של עבודה זו עדיין לא ברור מה יעלה בגורלו.

באתר האינטרנט של האגודה[72] מופיע מידע על מועדון מד"ב בשפה הרוסית אשר ניהל פגישות חודשיות בלתי סדירות במשך שלוש שנים מאוקטובר 1991, ולאחר מכן חידש את פעילותו במאי 1996. זירת מד"ב ישראלית זו החלה לפעול, כמובן, בעקבות גל העלייה העצום מברית המועצות לשעבר בתחילת שנות התשעים. בפגישות המועדון הירושלמי השתתפו סופרי המד"ב פסח עמנואל, לאוניד רזניק ואלכסנדר לורי וכן חוקרי ומבקרי ספרות, ביניהם מיה קגנסקיה, רפאיל נודלמן, זאב בר-סלע ואילנה גומל. הפגישות כללו הרצאה בת כשלושת-רבעי שעה ואחריה דיון חופשי, על נושאים כמו יצירותיהם של האחים סטרוגצקי וסטניסלב לם, מד"ב סובייטי בתקופת הגלסנוסט ועיצוב עולמות חדשים במד"ב. אולג סוורדלוב, חובב מד"ב שאיתו דיברתי[73], אומר שיש פעילות רבה מאוד של חובבי מד"ב רוסיים בארץ, אולם היא מתנהלת תוך קשר הדוק יותר לקהילת המד"ב ברוסיה מאשר לחובבי המד"ב הישראלים דוברי העברית (שהאוריינטציה שלהם היא אמריקאית). הקשר עם רוסיה מתקיים, בין השאר, באמצעות האינטרנט. סוורדלוב מספר שהוא נוסע מדי שנה לכנס חובבי מד"ב ברוסיה, וקורא ספרים ברוסית שחלקם יוצאים לאור בארץ וחלקם מיובאים. סוורדלוב פירסם במשך שנתיים פנזין חודשי, שהופץ ב30- עותקים, ונכתב חציו באנגלית וחציו ברוסית. שמו האנגלי של הפנזין היה News From Nowhere. באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה נאמר גם כי דניאל קלוגר פירסם מגזין מד"ב מקצועי ברוסית, אולם לא מצאתי פרטים נוספים עליו. (> הערה בפרק מדע בדיוני בשפות זרות בישראל, 80).

 

פעילויות בשנות השמונים

כנסים

הכנס הראשון של חובבי המד"ב בישראל, שכונה "מיני-קון[74]" נערך ב22- במרץ 1981 בבניין בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. מארגניו היו ארבעה חברים פעילים של חוג המד"ב הירושלמי. הראשון ביניהם היה ניל ווייס, יליד ארה"ב בן 26 שלפני שעלה בצעירותו לארץ היה פעיל שם בחוגי מד"ב. ווייס סיים מעט קודם לכן את לימודי רפואת השיניים, והיה חבר פעיל באגודת הסטודנטים לרפואה, והוא ששכנע את האוניברסיטה לאפשר לנהל את הכנס בתחומה. הפעילים האחרים היו פנינה טל, אתי שלי ונחמן בן-יהודה. הכנס התקיים בין השעות 20:00-14:00, וכלל הקרנות סרטים, הרצאות, דיונים, מכירה והחלפה של ספרים וכתבי-עת ותערוכת ציורי מד"ב, לפי פנטסיה 2000 ומאמרו של בן-יהודה ((Ben-Yehuda, 1986, נכחו בו 900-750 איש. זהו מספר גדול למדי, שניתן לייחסו לעובדה שהיתה זו פעילות ראשונה ויחידה במינה. כאמור בסעיף הקודם, פעילויות חובבים אחרות לא הצליחו כמעט מעולם לגייס יותר מעשרות ספורות של משתתפים. רק בכנסים של סוף שנות התשעים (>להלן) נראית נוכחות של כמה מאות אנשים (שרובם לא נולדו עדיין בזמן הכנס הראשון).

הדיווח על הכנס בפנטסיה 2000 היה, כמובן, מלא התלהבות. הוא הוכתר בתואר "הכנס שעשה היסטוריה", ונאמר עליו כך:

הצלחתו המרשימה של הכנס הישראלי הראשון של חובבי מד"ב, אשר לעריכתו קדמו התלבטויות, היסוסים וספקנות לרוב, עלתה אפילו על תקוותיהם של האופטימיים ביותר שבין מארגניו. על אף המיקום הלא-כל-כך נוח, הפרסום המוגבל, והעדר האמצעים, משך הכנס חובבים מכל רחבי הארץ, שרובם המכריע בילו במקום את כל ששת השעות שהוקצבו לארוע, ועל אף תקלות בלתי נמנעות פה ושם – נהנו מאוד. (פנטסיה 2000 גיליון 19, מרץ 1981, עמ' 18-19.)

בגיליון 23 של פנטסיה 2000 מסופר בגאווה: "גיליון מאי של העיתון 'לוקוס' (העיתון הטוב והנפוץ ביותר המוקדש לידיעות מתחום המד"ב, היוצא לאור מזה 14 שנים בארה"ב) הקדיש כתבה מיוחדת לסקירת כינוס חובבי המד"ב הישראליים שהתקיים בירושלים ב22- למרץ השנה. הסקירה כתובה ברוח אוהדת ביותר, ומדגישה את הצלחתו הארגונית של האירוע, על אף היותו הנסיון הראשון מסוג זה שנעשה בישראל".

בכינוס הראשון של קבוצת הדיון הבין-תחומית למד"ב ועתידנות באפריל 1980, הועלתה הצעה לערוך בשנת 1982 בשיתוף עם חברת התיירות פלתורס כינוס מד"ב בינלאומי בירושלים, שייקרא ג'רוקון 82'. בפנטסיה 2000 מסופר:

מגעים בנושא זה התקיימו בין פרופ' איינשטין מהאוניברסיטה העברית, לבין אנשים מרכזיים בתחום המד"ב, בקונגרס המד"ב האירופי שהתקיים לאחרונה בעיר סטרסה שבאיטליה. רבים הביעו התלהבות לרעיון, ואף הציעו עזרה להגשמתו. הסופרים אלפרד בסטר, ג'ון ברונר, בן בובה ואחרים הביעו את נכונותם לבוא לארץ. הסופר הארי האריסון (המכהן כנשיא הארגון הבינלאומי של סופרי מד"ב), לא רק הביע את נכונותו לבוא, אלא גם התחייב לסייע באופן פעיל לעריכת הכינוס בארץ (…) כמו כן הבטיחו מו"לים רבים של ספרי מד"ב להשתתף בכינוס בארץ, וכן גם נציגי מועדוני חובבים מארצות רבות, כולל ארצות הגוש המזרחי. (פנטסיה 2000 גיליון 15, עמ' 55)

בגיליונות פנטסיה 2000 הבאים הופיעו ידיעות מספר על ההתקדמות בארגון הכנס, שהוגדר "הקונגרס הבינלאומי האינטגרטיבי הראשון על מדע דמיוני, פנטסטיקה ומדע ספקולטיבי", ואמור היה להיערך במלון דיפלומט מה27- ביוני עד ל2- ביולי 1982. הקונגרס היה אמור להיות בעל צביון אקדמי, אך פתוח לקהל החובבים. בוועדה המארגנת היו חברים, בין השאר, ד"ר נחמן בן-יהודה מהאוניברסיטה העברית וד"ר ליאור רוזנברג מאוניברסיטת הנגב. אורחי הכבוד המיועדים היו סופרי המד"ב הארי האריסון והארלן אליסון. התוכנית המיועדת לכנס, כפי שהיא מופיעה בעלון, כללה הרצאות, דיונים, הצגת סרטים, תערוכת ספרים ועלונים בנושאים הבאים: מדעי החלל, עתידנות, מיתוסים מודרניים, עצמים מעופפים בלתי מזוהים, אוטופיה, מדע דמיוני בספרות ובאמנויות ועוד. למשתתפים בכנס הוצעו תוכניות לטיולים בירושלים וברחבי הארץ. בפגישת הוועדה המארגנת באפריל 1981 נמסר שנשלחו לארצות שונות כ3500- עלונים המודיעים על הכינוס (פנטסיה 2000 גיליון 20, אמצע 1981, עמ' 39).

למרות ההיענות הרבה בשלבי ההכנה של הכנס, כאשר הגיעה השעה להתחייב, ניכר מיעוט של נרשמים מחו"ל. עוד בסוף מאי, כחודש לפני שאמור היה הכנס להתקיים, לא היה גורלו ברור (לפי דבר העורך בגיליון 30 של פנטסיה 2000, יוני 1982). כזכור, בתחילת יוני 1982 פרצה מלחמת לבנון. בסופו של דבר, חברת פלתורס ביטלה את ג'רוקון, בניגוד לדעתם של חברי הוועדה המארגנת, שהכינו תכנית של דיונים והרצאות שניתן היה לקיימה גם אילו התבסס הכנס בעיקר על השתתפות של ישראלים, ולאכזבתם הרבה של חובבי המד"ב בארץ.

 

עד הכנס הבא חלפו שנים רבות, והוא אורגן על-ידי נספח תרבות מן השגרירות האמריקאית. הכנס נערך בבית הסופר, ב28-27.3.1989-, והתארח בו הסופר תומס דיש. לפי כתבתו של דותן דימט במימד העשירי (דימט, 1998), הכנס נשא אופי אקדמי. גם בכנס זה הופרה ההבטחה להשתתפותו של הארלן אליסון.

פעילויות נוספות, הרצאות וימי עיון

בגיליון 4 של פנטסיה 2000 מאפריל 1979 מסופר על ערב בשם "בעקבות המד"ב", שהתקיים זמן מה קודם לכן במועדון 'צוותא' בשיתוף עם רשות השידור, ובהנחייתו של אורי ברנשטיין, שהיה אז עורך סדרת המד"ב של עם עובד.

מערכת פנטסיה 2000 ייסדה את 'מועדון פנטסיה', שפעילותו כללה בעיקר הקרנות של סרטי מד"ב לקהל החובבים, אשר נערכו בבית לסין בתל-אביב. פעילות המועדון היתה מקוטעת למדי, מדי כמה חודשים, ובכתב-העת התפרסמו מספר הודעות על "חידוש פעילותו".

בדבר העורך בגיליון 26 של פנטסיה 2000 (סוף 1981), החוגג שלוש שנים לכתב-העת, מסופר כי ספריות ומועדוני תרבות התחילו ליזום ערבי הרצאות ודיונים בנושא הסיפורת הבדיונית.

ההתעניינות ההולכת וגוברת במד"ב מצד קהל הקוראים בארץ מוצאת את בטויה, בין היתר, בביקוש עצום לספרי מד"ב בספריות ההשאלה הציבוריות. הדבר לא נעלם מעיני הספרנים/ות ומנהלי הספריות, והם עצמם החלו להתעניין יותר בתופעה. ביום עיון לספרנים וספרניות של בתי ספר תיכוניים, שנערך לפני חודשים אחדים באוניברסיטת ת"א, הוקדשה הרצאה מיוחדת לנושא. גם בסמינר השתלמות לספרני/ות תנועת המושבים, שהתקיים לפני מספר שבועות ב'בית ניסן' בנתניה, נכללה הרצאה של עורך 'פנטסיה 2000' על ספרות המד"ב. הרצאה דומה התקיימה גם בספריה הציבורית בנתניה, ביוזמת מנהלת הספריה גב' קרין אדר, שאף הכינה תצוגת ספרים נאה במקום. (פנטסיה 2000 גיליון 27)

בסוף שנת 1982 מסופר בפנטסיה 2000:

בחודשים אוקטובר-נובמבר התקיים בסינמטק בתל-אביב פסטיבל סרטי מדע בדיוני… הסרטים הוקרנו אחת לשבוע, בשלוש הצגות. התורים הארוכים שהשתרכו לפני קופות הסינמטק הוכיחו כי קיים קהל רחב למדי של חובבי מד"ב בארץ, לפחות כשמדובר בקולנוע. (פנטסיה 2000 גיליון 32)

בעקבות הפסטיבל הזה נערך חודש סרטי מד"ב נוסף בסינמטק ת"א במרץ 1983, במסגרתו הוקרנו 20 סרטים ישנים וחדשים. פירוט ההקרנות הופיע בפנטסיה 2000 34 (מרץ 1983).

חוג לספרות מדע בדיוני בן 24 פגישות נערך בתשמ"ב ב"בית הסופר" ע"ש שאול טשרניחובסקי, בהדרכתו של ד"ר אורציון ברתנא. "החוג יעסוק בספרות המדע הבדיוני בן-זמננו מהיבטים שונים. פגישות אחדות תעסוקנה במקומה של ספרות המדע הבדיוני במסגרת ספרות זמננו וכן תוקדש תשומת לב ליצירה ישראלית בתחום זה." (מודעה פנטסיה 2000 גיליון 24, אמצע 1981, עמ' 33)

פעילויות בשנות התשעים

האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, שהוקמה במאי 1996, מארגנת מאז פעילויות שונות: סדרות של הרצאות בבית אריאלה בתל-אביב, כנסים, הקרנות מיוחדות של סרטי מד"ב, פסטיבלים של סרטי מד"ב ופנטסיה בסינמטק ת"א ועוד, כחלק ממטרותיה המוצהרות, כפי שהן מופיעות באתר האינטרנט שלה ובבטאונה, המימד העשירי. החל משנת 1996/7 מתקיימות סדרות של הרצאות ודיונים בבית אריאלה, על נושאים שונים בעלי קשר למדע בדיוני. מאז מותו של עמוס גפן בינואר 1998, נקראת סדרת ההרצאות על שמו. בשנים 1998/9 כללה סדרת ההרצאות, בין השאר, מפגש עם סופרי המד"ב גווינת ג'ונס וצ'ז ברנצ'לי (שספריהם לא תורגמו עדיין לעברית), במסגרת שבוע ישראל-בריטניה; ערב חגיגי לרגל צאת המהדורה העברית החדשה של "שר הטבעות" מאת טולקין; הרצאות על חיפוש חיים ביקום, היסטוריות אלטרנטיביות, ועוד.

פעילויות האגודה כוללות גם ארגון הקרנות מיוחדות של סרטי מד"ב בסינמטק, החל מסרטים בודדים ועד לאירועים ממושכים כמו פסטיבל סרטי פנטסיה שנערך ב15-13.4.1998-. החברים באגודה מקבלים הנחות על מחירי הכרטיסים.

כנסים

רוב הכנסים בתקופה זו נערכים בחגים העבריים, בימי חופשה של בתי הספר, לנוחותם של בני הנוער, המהווים חלק משמעותי מקהל הנוכחים בהם (אך לא את כולו). ב20-21.10.1997- (סוכות תשנ"ח) נערך בסינמטק תל-אביב כנס מעריצי "מסעביןכוכבים" ו"בבילון 5" שכלל הקרנות פרקים מסדרות הטלוויזיה, הרצאות ודיונים, ותערוכה בלובי. את הכנס הזה אירגנה האגודה, לפני הקמת המועדון הישראלי למעריצי "מסעביןכוכבים", "סטארבייס 972".

"סטארבייס 972" כבר אירגן את הכנס הבא, שנערך ב6- לאוגוסט 1998 בבית ציוני אמריקה בת"א. כנס זה נקרא Q”-האנתולוגיה: המיתולוגיה המודרנית של "מסעביןכוכבים", והוקדש לדמותו הכמו-אלוהית של Q, המופיעה בגילגוליה השונים של סדרת הטלוויזיה. גם כנס זה כלל הקרנות פרקים והרצאות, וכן תערוכת פוסטרים, שרטוטים טכניים ודגמים ומכירה של מוצרים שונים. לדברי תומס גודמן[75], יו"ר המועדון, באו לכנס כ400- איש. כנס נוסף, בן חצי יום, היה בבית ציוני אמריקה ב14.12.1998- (חנוכה תשנ"ח). שם הכנס היה From Time to Time”– מסע בזמן ב"מסעביןכוכבים"", והוא כלל הקרנות פרקים מהסדרה וסרט קולנוע, והרצאה על פרדוקסים ומסע בזמן מנקודת הראות של הפיזיקה.

האגודה והמועדון יחד, בשיתוף סינמטק ת"א והמועצה הבריטית[76], אירגנו בחול המועד סוכות תשנ"ט (6-8.10.1998) כנס מדע בדיוני ופנטסיה ארצי בשם אי-קון 98: הדרך הלאה… (ובאנגלית:
 ICon 98: Onwards…), שעסק בעתיד האנושות, והתמקד מבחינת "מסעביןכוכבים" בבּוֹרְגְ, יצורים ביו-קיברנטיים המאיימים על בני האנוש (וכל שאר תושבי הגלקסיה). בכנס התארחו שני סופרי מד"ב ידועים מבריטניה: איאן ווטסון ובריאן סטבלפורד[77], שהרצו ודיברו עם הקהל על עבודתם ועל נושא הכנס. סדרת הרצאות ודיונים תחת הכותרת "פרוייקט “Habitat עסקה בתכנון ספינת דורות[78] ודנה בשאלת קיומה של האנושות מחוץ למערכת השמש[79]. כמו כן נערך פאנל על מדע בדיוני בישראל. בנוסף הוקרנו סרטי מד"ב ופנטסיה ופרקים מסדרות "מסעביןכוכבים" השונות, ונערך חידון נושא פרסים בנושא הבורג. מספר חברות הציבו דוכני מכירה בכנס: הוצאות הספרים אופוס וזמורה ביתן, חברת הד ארצי (משחקי מחשב), רשת החנויות "יריד הספרים", חברת אוליב (משחקי תפקידים וקלפים, ספרי קריאה ומוצרי "מסעביןכוכבים") וחברת יוניקום (יבוא ושיווק מוצרי "מסעביןכוכבים", "בבילון 5" ועוד). לפי הערכה של אורן רהט, שהיה שותף לארגון הכנס מטעם האגודה, השתתפו בכנס כ700- איש.

האגודה והמועדון השתתפו גם בפסטיבל הקומיקס והפנטסיה השלישי, שנערך ב3-2.3.1999- (פורים) בבית ציוני אמריקה. הוקרנו קטעים הומוריסטיים מסדרות מד"ב, נערכה תחרות תחפושות וניתנו הרצאות על המדע הבדיוני, חובביו ותרגומיו לעברית, ועל "מסעביןכוכבים".

האגודה עובדת, החל מסוף שנת 1998, על ארגון כנס בינלאומי גדול, האמור להתקיים לקראת סוף האלף השני ותחילת השלישי, בדצמבר שנת 2000. הכנס, שיתקיים בצפון הארץ, ייקרא ArmageddonCon, ויסתיים באירוע בהר מגידו, שם אמורים, על פי האמונה הנוצרית, להתחיל אירועי יום הדין. לדברי תומס גודמן, מארגני הכנס משתפים פעולה עם משרד התיירות, שהקציב לו מימון ראשוני.

סיכום

הפירוט בפרק זה מקיף, למיטב ידיעתי, את רוב, אם לא כל, הפעילויות שנעשו בארץ סביב תחום המד"ב. ניתן לראות לפיו בבירור איך הריכוז של פעילויות חובבים נראה בשתי תקופות בהן יש גם גידול משמעותי במספר ספרי המד"ב והפנטסיה היוצאים לאור – תחילת שנות השמונים, והחל מאמצע שנות התשעים. נראה שפעילויות החובבים נוטות להופיע כשנה או שנתיים לאחר תחילת השגשוג בתחום הספרים, אולם לדעתי, כמות הנתונים קטנה מכדי שניתן יהיה להסיק מהם מסקנות כלליות בעלות תוקף ממשי.

מעניין לראות איך ניסיונותיהם של החובבים בישראל ליבא אליה את תת-התרבות של חובבי המד"ב, שמקורה בעולם האנגלו-אמריקאי, מקבלים עזרה משמעותית מנציגיהן הרישמיים של התרבות האמריקאית והבריטית – נספחי התרבות בשגרירויות, הנותנים חסות לכנסים ומממנים ביקורים של סופרי מד"ב בארץ. אמנם, אין להניח שנציגים אלה פועלים לפי הנחייה מגבוה להנחיל לאזרחי ישראל דווקא את המדע הבדיוני, אלא אולי לפי טעמם האישי, אולם אין ספק שהשגרירויות מקבלות את התחום הזה כחלק מתרבות ארצן שיש טעם לתמוך בהצגתו בפני הישראלים.

כתבי עת בישראל

 

כזכור (>היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני, ז'אנר נולד בכתבי עת, 24) בארצות הברית, השוק העיקרי של המד"ב בעולם, צמח הז'אנר בראש ובראשונה בכתבי עת, בעיקר מן הסוג הזול (pulps), ובצורת סיפורים קצרים. רבים רואים את ערש לידתו של הז'אנר במגזין Amazing Stories אותו יסד הוגו גרנסבק באפריל 1926, והמונח "תור הזהב" של המדע הבדיוני מתייחס בעיקר לאותם סיפורים שהתפרסמו במגזינים השונים שהיו קיימים בשנות השלושים והארבעים של המאה. החל משנות החמישים התרחשה אמנם דעיכה בשוק המגזינים, וכובד המשקל של ספרות המד"ב עבר לספרים, בעיקר בכריכה רכה, אך עד היום יוצאים לאור כתבי עת כמו  Magazine of Science Fiction and Fantasy, Asimov’s Science Fiction או OMNI, מגזין מדע-פופולרי הכולל גם סיפורי מד"ב.

בישראל, לעומת זאת, מעולם לא שיגשגו כתבי עת של מדע בדיוני, והיחיד מביניהם שהצליח לשרוד למשך זמן ממושך – פנטסיה 2000 (44 גיליונות במשך כשש שנים) – סבל לכל אורך הדרך מקשיים כלכליים (וגם לא היה מגזין פאלפ אלא כתב עת איכותי, בעל יומרות רציניות, שפנה לקהל משכיל).

מעניין לראות (בפירוט בהמשך) את ההבדל ביחסם של המעורבים בכתבי העת השונים לנושא המד"ב וליוקרתו בחברה – על פי נכונותם להשתמש בשמותיהם האמיתיים. ברוב כתבי העת של שנות החמישים והשבעים אין פירוט של שמות העוסקים במלאכה, או שהשמות מופיעים בצורה החשודה כבדוייה. לעומת זאת, בפנטסיה 2000 ובפנזינים של שנות התשעים כתובים בגלוי ובמלואם רוב שמותיהם של העורכים, הכותבים, המתרגמים והמעצבים הגראפיים, ואלה מתוכם שאיתם דיברתי גאים במעשי ידיהם. ההבדל הוא, לדעתי, המטרה: מי שניסו להפיק רווח כספי מז'אנר פופולרי אך "תת-תקני" לא ששו לחשוף את מעורבותם בפעילות. לעומת זאת, ה"משוגעים לדבר" העוסקים בתחביבם שמחים בו. פנטסיה 2000 נמצא על קו התפר, כמגזין שנוסד על-ידי חובבים, אך ניסה להיות ריווחי (ולא הצליח בכך).

 

שנות החמישים והשישים

(> ספרים מתורגמים – עד שנות השישים, 41 , לסקירה של ספרי מד"ב שיצאו לאור באותה תקופה)

הנוכחות של מד"ב בתרבות לפני סוף שנות השבעים היתה ספורדית, ומרוכזת בתחום הסיפורים לילדים, פרט לתקופה קצרה בסוף שנות החמישים, שאז נעשה ניסיון לכוון אל קהל מבוגר יותר בספרי מצפן ובכתבי העת המפורטים בהמשך.

ההופעה הראשונה, ככל הנראה, של סיפורי מד"ב בכתבי עת עבריים היתה בשנות החמישים בחוברות טרזן מאת יובב (שם בדוי של הסופרים עמוס אריכא, אהרון אמיר, עמוס קינן ואחרים, לפי אשד, 1998 ב') בהוצאת הקרנף (1964-1955), וכן בחוברות טרזן של הוצאות אחרות כמו הנמר, הפיל, ורמדור מאותה תקופה, שנכתבו בארץ. במאמר "טרזן בארץ הקודש" (אשד, 1998 ב') אלי אשד טוען שהיו בסך הכל כתשע-מאות חוברות כאלו, שברבים מן הסיפורים הכלולים בהן מככב טרזן בעלילות מדע בדיוני: מסע בזמן, מלחמה בפולשים מן החלל, מאבק ברובוטים, במדענים מטורפים או במפלצות. חלק מן הסיפורים היו פלגיאטים של סרטים או ספרים מחו"ל, אך רבים מהם היו סיפורים מקוריים, כולל עלילות של מאבקיו של טרזן בנאצים או במזימות מצריות. נראה שלא היה המשך ישיר לתופעה שמייצגות החוברות הללו, שיצאו לאור בתקופה שבה היתה בארץ פריחה של ספרי ריגול מסוגים שונים, חלקם תרגומים אמיתיים וחלקם תרגומים פיקטיביים כמוהן.

כמעט במקביל, בסוף שנות החמישים, יצאו לאור ארבעה כתבי עת שהיו מוקדשים במפורש ובאופן בלעדי למד"ב, מתורגם כולו מאנגלית. נחמן בן-יהודה אינו מתייחס במאמרו לראשון, אך על השלושה הבאים הוא אומר שכולם היו הפקות דלות-תקציב, ולפיכך בעלות איכות גרועה, לפחות מבחינה פיזית (Ben-Yehuda, 1986). כתבי העת הללו נדירים ביותר כיום, וחלקם אף אינם נמצאים אפילו בספרייה הלאומית בירושלים, אלא רק בידיהם של אספנים מסורים לעניין, אם בכלל. הגיליונות שהצלחתי לראות (וגם השאר, יש להניח) הם חוברות דקות מנייר עיתון, שעל שעריהן ציורים או תמונות של ספינות חלל או אסטרונאוטים, וכותרות סנסציוניות.

כתב העת המוקדם ביותר, סיפורי דמיון בעריכת מיכאל קרת (זהו השם הכתוב בחוברות. אין ודאות שזה שמו האמיתי של העורך, ולא נתקלתי בו בשום מקום אחר), יצא לאור בארבעה גיליונות בשנת 1956. בכל אחד מן הגיליונות התפרסם סיפור עיקרי, מאת סופרים בני תור הזהב (>היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני, 26): רוג'ר לי ורנון[80], אסימוב, קוטנר, ואן ווגט. בנוסף התפרסמו בו בהמשכים "דברי ימי ישוב המאדים" מאת ריי ברדבורי ו"פלישה לכדור הארץ" מאת היינליין. לא מצויין מי המתרגמים. העורך כתב לכל חוברת הקדמה, העוסקת באופן כללי ב"ספרות הדמיון":

ההפתעה העיקרית שנתחוללה בתחום הספרות בשנים האחרונות היתה התפתחותו המפליאה של סוג ספרותי חדש. תחילה פרץ זה והציף, כסילון-מים, את ארצות הברית של אמריקה. פרופיסורים בשעת ההפסקות באוניברסיטאות, עורכי-דין במשרדיהם, מהנדסים, רופאים, סטודנטים, ואף מצחצחי-נעליים ונערי-מעליות, כולם נתקפו לפתע בולמוס של קריאת הספרות החדשה, הנחשבת לספרות טובה ומכובדת, ויחד עם זה מרתקת כל כך עד שהיוותה סכנה שאיימה ליטול את ההתעניינות מן הספרות הבלשית! (מתוך דבר העורך בגיליון הראשון)

קוסמוס: סיפורי מדע דמיוני יצא לאור בארבעה גיליונות בשנת 1958. בקוסמוס צוינו שמות מחברי הסיפורים, אך לא שמות מתרגמיהם. על פי פנטסיה 2000 "ירחון זה, יחד עם הוצאת 'מצפן' הזכורה לטוב, הם אלה שהצמיחו את דור חובבי המד"ב הראשון בארצנו" (פנטסיה 2000 גיליון 3, מרץ 1979, עמ' 82.) היחס לקוסמוס בפנטסיה 2000, ממרחק של יותר מעשרים שנה, הוא נוסטלגי ומלא הערכה: "קוראי המד"ב הוותיקים בישראל זוכרים בנוסטלגיה מסויימת …)) גם את כתב-העת 'קוסמוס' ששבק אחרי גליונות ספורים ופרסם כמה וכמה סיפורים מעולים של ליינסטר, שקליי, בראון, ואחרים" (פנטסיה 2000 גיליון 23, 1981, עמ' 45). בגיליון 29 של פנטסיה 2000 (מאי 1982) נאמר כי המשורר יונתן רטוש (תחת השם אוריאל שלח), שתירגם כבר בשנת 1952 אנתולוגיה של סיפורי מד"ב לעברית ("היה היה בעתיד", הוצאת קרני), היה מעורב בהוצאת כתב העת קוסמוס, אולם לא מצאתי לכך סימוכין באף מקום אחר.

כתב העת סיינס פיקשן יצא לאור בארבעה גיליונות בשנת 1958 בהוצאת קרנף. על שערו של גיליון מספר 4, לדוגמה, מופיעות הכותרות "סיינס פיקשן. סיפורים דמיונים. דו קרב על הירח. היום – זה כבר לא דמיוני! קרב בחלל * קליעים אטומיים בפעולה"

כתב העת מדע דמיוני יצא לאור בשלושה-עשר גיליונות בשנת 1959, והכיל סיפורים מתורגמים בלא ציון שמות המחברים או המתרגמים, למרות איכותם הטובה של התרגומים (Ben-Yehuda, 1986). היחס אליו בפנטסיה 2000 (שוב, ממרחק של כעשרים שנה) היה מזלזל, בטענה שרוב הסיפורים שפורסמו בו היו גרועים למדי. בגיליון 23 של פנטסיה 2000 פורסם סיפור מתוך 'מדע דמיוני', בלוויית הכיתוב : "…אנחנו רק שינינו את שמו ושיפרנו במקצת את רמתו הלשונית. הסיפור הזה מהווה אולי דוגמה לסוג מסויים של סיפורים שרווחו בימים ההם בחלק מכתבי העת למד"ב. העיתון 'מדע-דמיוני' לא טרח לציין את שמות הסופרים, כך שאין לנו מושג על זהותו של המחבר. אולי למישהו מהקוראים יש?" (פנטסיה 2000 גיליון 23, 1981, עמ' 72) באותו גיליון פורסם גם ציטוט מתוך פנייה לקוראים שהתפרסמה בגיליון מס' 2 של מדע דמיוני:

"אחרי כשלונות רבים של הוצאות שלא הצליחו בגלל סיבות שונות והמחיר הגבוה, תקוותנו ש'מדע דמיוני' יצליח בגלל איכותו הרמה ומחירו הזול. קורא נכבד! עזור לנו להצליח במשימתנו לתת לקורא העברי חומר קל, מבדר, בסגנון טוב ובמחיר זול את החוברות שמליוני קוראים בעולם חסידים לו ורק בארץ הוא חסר…" (מצוטט בפנטסיה 2000 גיליון 23, 1981, עמ' 45)

בשנת 1963 יצאו לאור 7 חוברות סיפורי פלאש גורדון מאת ה.ל. הלדר בהוצאת רמדור, שוב בלא ציון שם המתרגם. לדברי אלי אשד (אשד, 1999: 7) הסדרה כולה נכתבה בארץ. בערך המוקדש לפלאש גורדון באנציקלופדיה של המדע הבדיוני (Clute & Nicholls, 1995: 432-434) מפורטים שמותיהם של האנשים שהיו מעורבים בגילגוליו השונים של גורדון (קומיקס, ספרים, סרטים ותוכניות טלוויזיה) אין אף שם הדומה ל"ה.ל. הלדר", עובדה המחזקת את האפשרות שחוברות אלה היו תרגומים פיקטיביים (>תרגומים פיקטיביים, 66).

בשנת 1965 מצויינת בכרך מ' של קרית ספר הופעתו של "פרי רודאן - מס' 1 מבצע סטארדסט" בחוברת בת 47 עמודים בהוצאה הלא ידועה שחק, ומופיע הפירוט הבא: "הסדרה הגדולה מאת ק.ה. שר וקלרק דרלטון : פרי רודאן כובש החלל החיצון". למרות שבכרכים הבאים של קרית ספר אין אזכור של חוברות נוספות, היתה זו סדרה של 4 חוברות. (בשנת 1979 התחילה הוצאת רמדור להוציא את סדרת פרי רודאן בספרים. שני הספרים הראשונים הכילו תוכן מקביל לאותן ארבע חוברות מוקדמות> הערה בסעיף שפות מוצא, 65.)

החל מתחילת שנות הששים ועד לסוף שנות השבעים, בתקופה שבה לא התפרסמו בארץ ספרי מד"ב רבים ולא היו כל פעילויות מד"ב עליהן ידוע לי, גם לא יצאו לאור כל כתבי עת המוקדשים למדע בדיוני.

שנות השבעים

הפריחה הכללית בשוק המד"ב בסוף שנות השבעים הביאה לחידוש הנסיונות להוצאה לאור של כתבי עת, בנוסף לספרים. פנטסיה 2000 היה הראשון, המרכזי והרציני ביותר, וכאמור, גם האריך ימים יותר מכולם. 44 גיליונות יצאו לאור בין דצמבר 1978 לאוגוסט 1984. (בשל חשיבותו של פנטסיה 2000 בתקופת שיא השגשוג של המד"ב בישראל עד כה מוקדש לו פרק נפרד.)

ההצלחה היחסית של פנטסיה 2000 הולידה שני נסיונות נוספים: עולם המחר יצא לאור בגיליון אחד בלבד בשנת 1979 בהוצאת חותם, והכיל סיפורים מתורגמים (בלא ציון שמות המחברים או המתרגמים), קריקטורות, וכן כתבות בנושאי תוכנית החלל האמריקאית, עב"מים, רובוטים ועוד ((Ben-Yehuda, 1986. במאמרו של בן-יהודה מופיע גם הציון היחיד שמצאתי לכתב העת מדע בדיוני, שגיליון יחיד שלו בעריכתו של אבי כצמן הופיע בשנת 1982, והוקדש כולו לתרגום
 “Hiding Place” מאת פול אנדרסון על-ידי כצמן. כתב העת אינו נמצא בספרייה הלאומית בירושלים, והעיתונאי אבי כצמן[81] (הארץ) מכחיש כל קשר אליו.

קוסמוס, המבחר של אסימוב יצא לאור בששה גיליונות בעריכתו של ד. קול (אין לי כל פרטים עליו או עליה) בהוצאה הלא מוכרת עתיד בשנת 1979. תוכנו של כתב העת היה תרגום (ללא ציון שמות המתרגמים) מתוך Isaac Asimov’s Science Fiction Magazine, עליו נוספו מכתבים למערכת וסיפורי מד"ב שנכתבו בארץ (בגיליונות 3, 5, 6). בשנה זו פורסם גם הספר "באק רוג'רס במאה ה25-", בתרגום ד. קול ובהוצאת קוסמוס. לפי מאמרו של בן-יהודה, קוסמוס כשל בשל פרסום לקוי, דמי מנוי נמוכים מדי וחוסר רצון לקבלת מודעות פרסומת, למרות הפוטנציאל שהיה גלום בו.

יחסו של פנטסיה 2000 למתחריו היה חיובי (לפחות לאחר ששבקו חיים): "במשך השנה זכינו לביקורים קצרצרים של שני מגזינים נוספים למד"ב – אשר לצערנו עזָבוּנוּ – ואנו נותרנו לבדנו…" (הדף הראשון, פנטסיה 2000 גיליון 12, ינואר 1980).

מאז שהופסקה ב1984- הוצאתו לאור של פנטסיה 2000 ועד היום לא נעשה בארץ כל ניסיון להפיק כתב עת מסחרי המוקדש למדע בדיוני.

 

פנזינים (כתבי עת של חובבים)

פנזינים הם כתבי עת של חובבים, המופצים בדרך-כלל לקהל מנויים מצומצם, מוגדר מראש, המממן את הוצאתם. מטרת הפנזינים איננה רווח כספי, ורוב העבודה הכרוכה בכתיבתם, בעריכתם ובהפצתם נעשית בדרך-כלל בהתנדבות. כיוון שפנזינים מופצים בתוך מסגרות חברתיות מצומצמות, ולא באופן מסחרי או רשמי, קשה לאתר מידע עליהם. יתכן שהיו עוד כמה יוזמות קצרות-מועד דומות לאלה שיפורטו בהמשך, שפשוט לא הצלחתי לגלות עליהן נתונים, אולם הן לא השאירו חותם ממשי בתרבות.

באחד הגיליונות הראשונים של פנטסיה 2000 מסופר על עיתון מד"ב לילדים, ומאת ילדים:

יש דור המשך לחובבי המד"ב בארץ! קראנו בהנאה את גליונו הראשון של עיתון מד"ב לילדים, בשם 'מד"ב צעיר', שאותו מוציאים לאור באופן עצמאי לחלוטין (משוכפל מסטנסיל) אילן גרייצר, אסף ציפור ועודד סטן מת"א. העורכים הצעירים (תלמידי כיתה ו') מכריזים במאמר המערכת שלהם: "עיתון זה נועד לכל אלה שרוצים לקרוא מדע בדיוני 'קל', וכן לאלה שרוצים לכתוב סיפורי מד"ב…" (פנטסיה 2000 גיליון 5, מאי 1979, עמ' 55)

פריחת מועדוני החובבים של מד"ב הביאה לפרסום הפנזין היחיד (כנראה) בתקופת השיא של תחילת שנות השמונים, זה של מועדון חובבי המד"ב החולוני בהנהלתו של אלי הרשטיין. הפנזין נקרא עולמות והתפרסמו ממנו שני גיליונות משוכפלים בני עשרה עמודים, שכללו מידע על פעילויות החוג, סיפורים קצרים וביקורות ספרים ((Ben-Yehuda, 1987.

(…) לאחרונה גברה הפעילות דווקא מדרום לתל-אביב, בחולון, וזאת בעיקר הודות ליזמתו הנמרצת של אלי הרשטיין, שהקים את 'החוג החולוני למדע בדיוני' ותורם ממיטב זמנו ומרצו לפעילות החוג. החוג מונה כעת כ50- חברים המשלמים דמי חבר סמליים בסך 10 שקל (לכיסוי הוצאות של משלוח מכתבים, הנפקת תעודות חבר וכו'), והוא מתעתד להוציא לאור עיתון חובבים – 'חובבתון' כדוגמת ה'פנזינים' בחו"ל (…) נראה לנו שפעילות החוג החולוני יכולה לשמש מופת ודוגמה לערים אחרות, ואנו תקווה שאכן יהיה כך. (פנטסיה 2000 גיליון 27, מרץ 1982, עמ' 20)

בגיליון השני של עולמות התפרסמו שני סיפורים קצרים מאת שתי כותבות בנות שתים-עשרה, דינה זילבר וסיגל עתיר, ובנוסף מאמר על תורת האבולוציה מאת דורית ויינשטיין (שכתבה גם בפנטסיה 2000), מאמר על חובבוּת המד"ב בארץ ובעולם מאת ארז הראל, "עבמולוגיה – מדריך לנבוכים" מאת יואב לינצקי מן "המרכז לחקר עב"מים" בחולון ורשימה של ספרי מד"ב מתורגמים לעברית שזכו בפרס הוגו.

 

בתחילת שנת 1989 ייסדו אהרון שיר וביל סילברמן חוג מדע בדיוני ברחובות (>חוגי חובבים, 90), ומאז עורך שיר את עלונו של החוג, CyberCozen. לדברי שיר[82], במקביל להקמת החוג נעשה ניסיון להוציא פנזין בשם על מד"ב, בעריכת דינה בן-קיקי (כיום שונרא), אולם היוזמה נקטעה לאחר שני גיליונות בשל ביקוש מועט, שלא כיסה את ההוצאות, ואיכות גרועה. כיוון שכך, שיר ייסד את CyberCozen, קודם כל כדף מידע על פעילויות החוג. בהדרגה נוספו לעלון חומרים ומאז אמצע שנת 1989 הוא יוצא מדי חודש, ומכיל ארבעה דפים. CyberCozen כתוב רובו באנגלית ונשלח לכ60- מנויים, 10 מהם בארה"ב. הוא מכיל לעיתים קרובות חומרים בעברית, והיו גם כמה גליונות שנכתבו עברית בלבד. הפנזין כולל מידע על פעילויות החוג של רחובות (ובשנים האחרונות גם על פעילויות האגודה הארצית > חוגי חובבים, 90), ביקורות על ספרים (רובם באנגלית), סרטים ותוכניות טלוויזיה, מאמרים, סיפורים קצרים, הומור, ומכתבים לעורך. לדברי שיר, הוא מבקש מקוראיו סכום כסף סמלי, לכיסוי ההוצאות (30 ש"ח למי שמקבלים את העלון בדואר, 15 ש"ח לשכניו ברחובות, שהוא מביא להם את העלון בעצמו), אך בעיקר מבקש לוודא שמי שמקבל את הפנזין קורא אותו, ולא זורק אותו לפח.

 

האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה, שנוסדה במאי 1996, מוציאה לאור פנזין בשם המימד העשיריבעריכתו של אבנר פרידמן. העיתון, שנשלח לבתיהם של חברי האגודה, יוצא לאור מדי מספר חודשים, עד סוף 1998 יצאו לאור 6 גליונות. הפנזין כולל ידיעות ומאמרים בנושאי מד"ב וכן סיפורים מקוריים. רוב החומר המתפרסם בו כתוב בעברית על-ידי חובבי מד"ב, בדרך-כלל במיוחד עבור המימד העשירי, אולם התפרסמו גם מספר מאמרים באנגלית, ממקורות אחרים. לדברי פרידמן[83], המימד העשירי מודפס באלף וחמש-מאות עותקים, מתוכם נשלחים בדואר 350-300 לחברי האגודה, והשאר מופצים בכנסים ובאירועים בהם צפוי קהל שיהיה מעוניין בהם, כחומר פרסומי של האגודה. הוצאת כתב העת ממומנת מדמי החבר השנתיים באגודה ומפרסומות מעטות המופיעות בו (למשל לספרי הוצאת אופוס, חברת משחקי המחשב "מחשבת" או חברת Comics Express להפצת חוברות קומיקס מחו"ל בגיליון 2, דצמבר 1996, ולסינמטק תל-אביב וחברת אוליב, המפיצה משחקי תפקידים, בגיליון 5, מרס 1998). לדברי פרידמן, גיליון 7, שיצא לאור באפריל 1999, אמור להיות הראשון שיופץ גם בצורה מסחרית בחנויות ספרים, במחיר 17 ש"ח.

הגיליון הראשון של סטארבייס 972, המגאזין של המועדון הישראלי למעריצי "מסעביןכוכבים" יצא לאור באוקטובר 1998. עורכים אותו במשותף אורי אביב, אורי גונדה ויונתן מוזס, ממייסדי המועדון. בדבר העורכים הראשון כתוב: "עמלנו רבות בכדי להביא בפניכם את מיטב הכתבות והטורים, בעיצוב מקצועי וסגנון טרקרי[84], וב16- עמודי צבע איכותיים, עטופים בכריכה צבעונית ומושכת". העיתון אכן צבעוני מאוד, ומלא תמונות וגרפיקה. הוא גם גדוש כותרות, ביטויים, ציטוטים ושמות באנגלית (באותיות לטיניות). אין ספק שהעוסקים במלאכה מכירים היטב כתבי עת (אמריקניים בעיקר) המוקדשים למד"ב בכלל ול"מסעביןכוכבים" בפרט. נראה שההנחה שלהם היא שהקוראים הפוטנציאלים אמנם מעדיפים לקרוא בעברית, אבל הביטויים האנגליים אינם פוגעים ברצף הקריאה שלהם, אלא רק מוסיפים נופך "נכון" ו"אמיתי" לנושא ולתוכן. (באירועים שמארגן המועדון מוקרנים בדרך-כלל פרקים מן הסדרות השונות של "מסעביןכוכבים" בלא תרגום לעברית והצופים, שרובם בני נוער, אינם מוטרדים מכך.) כל הכתבות בעיתון זה עוסקות ב"מסעביןכוכבים" בגרסאותיו השונות בטלוויזיה ובקולנוע.

 

פנטסיה 2000

כאמור, פנטסיה 2000 היה כתב העת הישראלי החשוב ביותר בתחום המדע הבדיוני, הן כמותית והן מבחינת הדחיפה שנתן לתחום, לא רק בחלק הכתוב שלו, אלא גם ביצירת קשר בין החובבים, בארגון פעילויות ובשינוי היחס הכללי לז'אנר בארץ. הוא יצא לאור ב44- גליונות, החל מדצמבר 1978 ועד לאוגוסט 1984, במקביל לתקופת השיא מבחינת מספרי ספרי המד"ב שיצאו לאור בארץ. פנטסיה 2000 היה כתב-עת בשחור לבן, בעל כריכה צבעונית. מספר העמודים בכל גיליון היה כששים או שמונים בגיליונות רגילים, ועד למאה ועשרים בגיליונות מיוחדים. גודל כתב-העת היה 21X27 ס"מ, פורמט דומה לזה ששימש בחו"ל את מגזיני הפאלפ היוקרתיים יחסית בשנת העשרים והשלושים וכן מגזינים בשנות הששים המאוחרות, למשל New Worlds(Clute & Nicholls, 1995: 102).

בכתב העת ניכרה מלכתחילה הקפדה על העיצוב, והוא הכיל גרפיקה רבה – כותרות מודגשות בסגנון כתב "עתידני" ו"ממוחשב", איורים גדולים לסיפורים ולמדורים, אם צילומים ואם ציורים, וקריקטורות, רובן שנונות למדי. רוב האיורים הפנימיים הללו נלקחו מחוברות לועזיות, ולעיתים אף חזרו על עצמם. על השערים, לעומת זאת, התפרסמו לעיתים קרובות איורים וצילומים ישראליים מקוריים, בין השאר מאת מישל קישקה, שהוא אחד המאיירים הישראליים הידועים ביותר כיום, יבשם עזגד, שהתחיל את דרכו כצלם והמשיך כעיתונאי בתחום המדע וכסופר מד"ב – וגם ויקטור אוסטרובסקי, שבשנת 1990 פירסם בקנדה ספר חושפני על "המוסד" הישראלי.

לדברי אהרון האופטמן[85], אחד ממייסדי כתב העת ומעורכיו, פנטסיה 2000 נוסד על הדשא של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, על-ידי חובבי מדע בדיוני, שהתעודדו למראה שתי סדרות ספרי המד"ב המצליחות, של מסדה ושל עם עובד.

פנטסיה 2000 התקבל באהדה רבה למדי בעיתונות הכללית, הן כרעיון, בטרם יצא לאור, והן במהלך חייו[86].

עצם קיומו של מגאזין למדע בדיוני לאורך שנה סדירה ושלמה היה ראוי לציון, גם אלמלא היתה שנה זו שנת מהפך ביחס הכללי לספרות זו בישראל. אם לפניה, יצאו כל השנים ספרי מדע בדיוני במיספר שניתן למנותו, כמדומה, באצבעות הידיים והרגליים, ועוד יוותר עודף – הרי בתוך שנה זו יצאו עשרות ספרים מתורגמים, וכמה וכמה ישראלים החלו לשלוח-ידם בחיבור סיפורים קצרים בז'אנר זה (…) הגודשים את עמודיה של החוברת, המעוצבת בטעם טוב ובאיפוק (סלע, 1980)

זו הזדמנות נאותה לברך את "המאגאזין למדע בדיוני" ואת עורכיו. לא קל, בפירוש לא קל, לקיים כתב-עת ספרותי בישראל, ואני תמים-דעים עם העורך אהרון האופטמן ש"יש סיבה לשמוח" על שום ש"פאנטאסיה 2000" מחזיק מעמד על אף כל הקשיים. (דור, 1982)

ההתייחסות הקבועה כמעט בעיתונות הכללית לעורכיו וקוראיו של פנטסיה 2000 היא בכינוי "משוגעים לדבר".

עורכים ואנשי מערכת, מתרגמים

רוב האנשים שהיו מעורבים ביצירת כתב העת מופיעים בו בגלוי בשמותיהם המלאים, ולא בשמות בדויים או מקוצרים, כמו בכתבי עת קודמים או מקבילים בתחום המדע הבדיוני.הדבר מעיד על תפיסה שונה של מיקומו התרבותי של פנטסיה 2000, על גאווה של העוסקים במלאכה בפעילות ובתוצר שלה. יתרה מזאת, מעבר לשמות, לעיתים הופיעו פרטים ביוגרפיים של פעילים: בדבר העורך של גיליון 4 (אפריל 1979) מוצגים אנשי המערכת, הקובעים את תכולת המגזין: ציפי האופטמן, סטודנטית למשפטים בת 24, ממונה על המדורים הכלליים; בעלה, אהרון האופטמן, בן 30, מהנדס הלומד לתואר דוקטור, משמש כעורך המדורים המדעיים; דובי לרר, סטודנט למשפטים בן 26, העורך הספרותי; אלי טנא, סטודנט למשפטים בן 26, העורך והמו"ל. דוגמה נוספת, בגיליון 23 (1981) מופיעות קריקטורות "פרי מכחולו של אומן ישראלי צעיר בשם אורי פינק[87], תושב תל-אביב, העומד להתגייס בקרוב לצה"ל (...) את הרעיונות לקריקטורות מספק לו בדרך כלל ידידו גבי שחר, חובב מד"ב נלהב, לשעבר כתב ב'מעריב לנוער', וכעת חייל בשרות חובה".

יוצא דופן אחד בתחום זה (אם כי יתכן, כמובן, שהיו נוספים, שלא גיליתי) הוא הנרי אונגר, שהצטרף למערכת פנטסיה 2000 תחת השם "יוחנן נאגל". לדברי אונגר[88], הוא בחר להשתמש בשם בדוי זה (ששימש אותו גם במקומות אחרים), כיוון שהרגיש שלא יהיה נאות לשאוב את שמו לתוך כתב עת שהוא אחד מהבעלים שלו (> להלן). אונגר היה באותה תקופה מבקר ספרותי אליטסטי, לדבריו, בין השאר בעיתונים הארץ ודבר. הפסבדונים איפשר לו להפריד בין שתי הפרסונות, זו של התרבות המרכזית וזו המזוהה עם הז'אנר הנחשב עדיין שולי וגם, בין השאר, לפרסם דעות מנוגדות תחת שני השמות השונים. מאמרים ספורים פרי עטו פורסמו בפנטסיה 2000 גם בשמו האמיתי.

 

העורך הראשון של פנטסיה 2000 היה אלי טנא. מאוחר יותר הצטרף אליו ואחר-כך החליפו אהרון האופטמן (מגיליון 18 עד 31). החל מגיליון 32 היתה העורכת גבי פלג.

במשך 16 הגיליונות הראשונים היו אנשי המערכת ארבעת מייסדיו של המגזין. לאחר מכן חלו תחלופות: דובי לרר עזב ללימודים בארה"ב ו"יוחנן נאגל" הצטרף. שלדון טייטלבאום (>פעילויות חובבים, 86) היה חבר מערכת בגיליונות 32-20 ואחר-כך שוב בשלושת הגיליונות האחרונים. יהודית אבישי הצטרפה בגיליון 29 (הופעתה הראשונה בעיתון היתה במסגרת המכתבים למערכת, שם הצהירה שהיא חובבת מד"ב ותיקה), דני בלושטיין בגיליון 32 ועמנואל לוטם בגיליון 39, במקביל לעזיבתו של יוחנן נאגל.

אנשי המערכת הם שתירגמו גם, לפחות בתחילת הדרך, את רוב הסיפורים והמאמרים, ובמקרים אלה לא מצוין שם המתרגם. לפי מאמרו של נחמן בן-יהודה (Ben-Yehuda, 1986) נהגה מערכת פנטסיה בתחילה לשלם למתרגמים, אך הקשיים התקציביים הובילו לביטול המנהג. לדברי אונגר בשיחה איתי, מערכת כתב העת שילמה לכל אורך הדרך לחלק מהמתרגמים, אך היו כאלה שעשו זאת בהתנדבות. פעמים ספורות התפרסמו קטעים מספרים או סיפורים מתוך כתבי עת מוקדמים יותר, כמו למשל קטע מתוך "1984" מאת ג'ורג' אורוול בתרגומה של ג. אריוך משנת 1972, או הסיפור "הצללים" מתוך כתב העת מדע דמיוני משנת 1959. בכמה מקרים מצוין בהקדמות לסיפורים כי הסיפור הגיע למערכת ביוזמת קורא, שגם תרגם אותו. למשל:

והפעם לפנינו סיפור קצר של ד. פייב, סופר בולגרי, שתורגם ונשלח אלינו על-ידי הקורא אליהו גורפינקל. (פנטסיה 2000 21, עמ' 72)

בין המתרגמים הבולטים מבחינה כמותית של סיפורים אפשר למנות את שירה טמיר-אלקיים (שגם סיפורים פרי עטה התפרסמו בפנטסיה 2000), יותם ראובני, מאיה שני-דור, טל שפר, מוניקה שדה, עמוס ערן ועוד.

חלק מהאנשים שהיו קשורים לפנטסיה 2000 המשיכו בפעילות בתחום המדע הבדיוני גם מחוץ לכתב העת ואחרי שהפסיק לצאת לאור: אהרון האופטמן תירגם את הספר "סולאריס" (>הערה בעמוד 66), כתב מדי פעם מאמרים בנושאים הקשורים למד"ב בעיתונים שונים, והוא פעיל עד היום באגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה; עמנואל לוטם הוא המתרגם המוביל של ספרי מד"ב בארץ, עורך סדרות מדע בדיוני, ויו"ר האגודה; שירה טמיר-אלקיים תירגמה מספר ספרי מדע בדיוני (7 מופיעים בבסיס הנתונים שלי, משנת 1981 ועד 1987, הראשון בהוצאת היפריון); גבי פלג תירגמה לפחות 5 ספרי מד"ב (האחרון בינתיים בשנת 1998); שלדון טייטלבאום עזב את הארץ, וממשיך להיות פעיל בתחום המד"ב. הוא כתב את הערך העוסק בישראל באנציקלופדיית המדע הבדיוני (Clute & Nicholls, 1995: 629-630) (>פעילויות חובבים, פעילים, 86).

מנויים, מחירים, תפוצה, קשיי הוצאה

לדברי אהרון האופטמן, הגיליון הראשון של פנטסיה 2000 "נחטף כמו לחמניות" ואנשים רבים חתמו על מנוי לכתב העת. הגיליון השני נמכר ב7,000- עותקים ורשימת המנויים (ל6- או 12 גיליונות) עלתה על אלף איש. על פי נחמן בן-יהודה (Ben-Yehuda, 1986: 67), בשיא התפוצה נמכר כל גיליון בכששת אלפים עותקים, הישג נאה במיוחד בהתחשב בעובדה שהיה רק כתב עת אחד יקר ממנו (מכל סוג שהוא) בישראל. על פי כתבה בעיתון מעריב (שיר, 1980), הגיליון הראשון של פנטסיה 2000 הודפס ב7,000- עותקים, ומספר העותקים של כל ירחון בשנה השנייה לחייו הגיע ל9,000-, כולל 1,500 מנויים. בכתבה מאוחרת יותר (טל, 1982) אומר האופטמן שכל גיליון של כתב העת נמכר בכ6,000- עותקים, ומספר זה יציב בארבע שנות קיומו. המסקנה שניתן להסיק מכל הנתונים הללו היא שרוב גיליונות פנטסיה 2000 נמכרו בכמה אלפי עותקים.

בשל קשיי ההפקה היו עיכובים שונים בהוצאה ותקופות בהן לא יצא המגזין פעם בחודש, כמתוכנן. זו כנראה הסיבה לכך שעל חלק מהגיליונות לא מצוין תאריך, ובמקרים שציטטתי מתוכם ציינתי את מספר הגיליון, ותאריך משוער בלבד.

אלה התאריכים המופיעים על שערי הגיליונות:

גיליון 1 – דצמבר 1978

גיליונות 2 עד 7 – פברואר עד יולי 1979, מדי חודש

גיליונות 8 עד 12 – ספטמבר 1979 עד ינואר 1980, מדי חודש

גיליון 13 – מרץ 1980

14 – אפריל 1980

15 – יוני 1980

16 – אין תאריך

17 עד 19 – ינואר עד מרץ 1981, מדי חודש

20 עד 26 – אין תאריך

27 עד 30 – מרץ עד יוני 1982, מדי חודש

31 – אוקטובר 1982

32, 33 – אין תאריך

34 – מרץ 1983

35 – מאי 1983

36 – יוני 1983

37 עד 40 – אין תאריך

41 – אפריל 1984

42 – אין תאריך

43 – יוני 1984

44 – אוגוסט 1984.

השנים בהן התפרסם כתב העת היו שנות אינפלציה דוהרת בארץ (והמעבר מלירות לשקלים), והמחיר עלה פעמים רבות. מחיר חמשת הגליונות הראשונים היה 30 ל"י, וכבר בגיליון 6 (יוני 1979) עלה המחיר ל35- ל"י, ובגיליון 8 (ספטמבר 1979) ל40- ל"י, והדבר הוצג בהתנצלות בדבר העורך: "ולסיום, הודעה מצערת. אנו נאלצים להעלות את מחיר העתון (...) שכן אין אנו מוכנים לוותר לא על איכות – ולא על כמות. אנו מקווים שצעדנו זה יתקבל בהבנה". בגיליון 19 (מרץ 1981) התפרסמה הודעה מיוחדת לקוראים:

מאז צאתו לאור של הגיליון הראשון של 'פנטסיה 2000' עלה מחירו של ספר מד"ב ממוצע כמעט פי 10 (!), ולעומת זאת עלה מחיר המגזין בשעור נמוך בהרבה. אם בראשית דרכו היה מחיר המגזין בערך 65% ממחירו של ספר מד"ב ממוצע (בכריכה רכה), הרי שכעת מהווה מחיר המגזין כשליש ממחירו של ספר כזה. ברור שעל אף מאמצינו לשמור על ייקור מתון, אין לנו ברירה אלא להתאים את מחיר המגזין להוצאות שמחייבת הפקתו. אי לכך הועלה מחירו של גיליון זה ל19- שקלים. עם זאת, כדי להגדיל את כמות מנויי הירחון, יוזל מחיר המנוי באופן משמעותי ביחס למחירו של גיליון בודד, למשך חודש אחד בלבד…

מערכת פנטסיה 2000 פנתה שוב ושוב לקוראים בבקשה שיהפכו למנויים של המגזין, כדי לאפשר את הוצאתו לאור. לאור ריבוי הפניות (מדי מספר גליונות) מסתבר שמספר הקוראים שנענו להן לא היה מספק.

עיתון איכות כמו 'פנטסיה 2000' חייב להיות מבוסס על חוג מנויים רחב, כמקובל בעתונים דומים בעולם (עתוני מד"ב מובילים בעולם מבוססים אך ורק על מנויים ואינם נמכרים כלל בקיוסקים!). בחודש שעבר הגיעו אלינו הזמנות מנויים רבות מאוד, ואנו מודים לכל המנויים החדשים. אנו בטוחים שחובבי מד"ב רבים נוספים, המעוניינים בקיומו ובהופעתו הסדירה של 'פנטסיה 2000' ייענו לפנייתנו זאת וינצלו את ההזדמנות לרכוש מנוי, כאמור, עדיין בהנחה משמעותית. (פנטסיה 2000 גיליון 19, עמ' 3)

פנטסיה 2000 סבל מקשיים כלכליים לכל אורך ימיו, למרות הצלחתו. לדברי האופטמן, אילו היו מייסדיו יודעים משהו על שוק העיתונות בארץ, הם לא היו מנסים כלל להוציאו לאור. היה קשה להשיג מודעות פרסומת לעיתון. אנשי המערכת עבדו, לדבריו, בלא תמורה כספית, והמו"ל הראשון, אלי טנא, הפסיד את הכספים שהשקיע וגם את מכוניתו.

במשך השנה האחרונה הוצאנו את 'פנטסיה 2000' בלי שנרויח ולו גם לירה אחת (!) עבודות המערכת – תרגום, הגהה, עריכה, הגשה לדפוס ומנהלה – נעשו בהתנדבות וללא תמורה, שכן, זו היתה האפשרות היחידה לתפעל את החוברת, מאחר שאנו פועלים ללא כל תמיכה שהיא. להוציא לאור עיתון – זוהי מלאכה קשה, מקצועית ויקרה, אשר אחת הבעיות המרכזיות שלה – התאזנות כספית. קיימות בפנינו שתי אפשרויות להתאזן מבחינה כספית – להקטין הוצאות, או – להגביר הכנסות. האפשרות הראשונה, השלילית, אינה מקובלת עלינו, משום שמשמעותה הורדת איכות (נייר, עיצוב, דפוס), ולכן נותרת בידינו האפשרות השנייה – הגדלת הכנסות (…) לסיום, אנו מבטיחים שגיליון זה והגיליונות הבאים – יהיו באיכות גבוהה ובטיב מעולה – כפי שהורגלתם להם בשנה הראשונה להופעתה של 'פנטסיה 2000'. (הדף הראשון, פנטסיה 2000 גיליון 13, מרץ 1980).

קטע זה לקוח מתוך מדור "ספרות, אמנות, ביקורת" של מעריב:

"פאנטאסיה 2000" הוא כתב-עת מיוחד במינו. אני, מכל מקום, אינני מכיר כתב-עת אחר בשפה העברית המתייחד לסיפורת-המדע, סאיינס פיקשן בלע"ז. קבוצה של אוהבי הז'אנר, עקשנים בני עקשנים, נאבקים על קיומו נגד כל החישובים הכלכליים (…) כתב-העת זקוק לעזרה ומן הראוי שיושיטוה לו. או-אז יוכל להתקיים בלי חשש, לשפר את איכותו – לפחות מבחינתה של השפה – ולהתרחב. אי אפשר לסמוך על ניסים – אפילו בכתב-עת ששמו "פאנטאסיה 2000" – ובמדינת ישראל קיימים פירסומים הנהנים מסיוע של מוסדות, אף כי זכותם האובייקטיווית לקבל אותה קטנה לאין ערוך מזו של כתב-העת הנזכר-לעיל. (דור, 1981)

באמצע שנת 1980 נקלע כתב העת לקשיים, שגרמו לכך שבין יוני 1980 לינואר 1981 יצא לאור רק גיליון יחיד (מספר 16). בשלב זה "קנתה" הוצאת היפריון את פנטסיה 2000 מאלי טנא, כלומר לקחה על עצמה את ההפסדים והתחייבה להמשיך להוציאו לאור. ההוצאה הוקמה במיוחד לצורך זה על-ידי איש עסקים בשם דני מנור והנרי אונגר, ולדברי אונגר השקיעה מדי שנה כעשרת אלפים דולר בהוצאת כתב העת. העלויות הבסיסיות השוטפות – נייר, גרפיקה, גלופות וכולי – היו גבוהות מאוד לכל אורך הדרך. לאחר שמספר הקוראים דעך לכדי 3,000-2,000, והמימון מפרסומות של בנקים וחברות ביטוח פסק, בעקבות משבר מניות הבנקים, ההפסדים גדלו וכתב העת הפסיק להתפרסם בשנת 1984.

מודעות פרסומת

בפנטסיה 2000 לא הופיעו מודעות פרסומת רבות. התחום היחיד שתרם פרסומות באופן קבוע למדי היה זה של הוצאות הספרים השונות, שציינו את ספרי המד"ב שלהן בכתב-עת הפונה ישירות לקהל היעד של ספרים אלה.

בעיית הפרסומות היא בעייה כאובה (...) אנו מעוניינים לפרסם מוצרים מסחריים מעל דפי המגזין – אך עד עתה היתה הצלחתנו במה שמכונה 'רכש מודעות' דלה. (ואנו, בתמימותנו, חשבנו במשך זמן רב, שמגזין כמו 'פנטסיה 2000', אשר עם קוראיו נמנית עילית אינטלקטואלית (וגם כספית, במידה לא מבוטלת), הינו מדיה טובה לפרסום מוצרים מסחריים). (הדף הראשון, פנטסיה 2000 גיליון 13, מרץ 1980)

מפרסמים מעטים ניצלו את הבמה המיוחדת של מגזין מד"ב לפרסומות ממוקדות: מודעות על בטיחות בעבודה מטעם חברת הביטוח 'הסנה' עוצבו בסגנון מד"בי, בגיליון 37 (1983) הופיעה מודעת פרסומת למכונית: "הפנטסיה של פולקסווגן: אוטו 2000"; גם מודעה למחשב אישי מדגם מוקדם ניצלה את הפניה לקהל מצומצם שסביר שיהיה בעל עניין.

החל מגיליון 4 לפחות הציע "מועדון קוראי פנטסיה" לקוראי העיתון לרכוש דרך הדואר ספרי מד"ב ומדע פופולרי של הוצאות ספרים שונות במחירים מוזלים. בגיליון 4 (אפריל 1979) כללה הרשימה 19 ספרי מד"ב ו14- ספרי "מדע ותעוד"; בגיליון 19 (מרץ 1981) 69 ספרי מד"ב, 11 ספרי "מדע ותעוד"; בגיליון 30 (יוני 1982) מפורטים 102 ספרי "סיפורת" ו14- ספרי "עיון". זוהי המחשה טובה לגיאות במספר ספרי המד"ב שיצאו לאור בארץ בשנים הללו.

מטרות מוצהרות

בגיליון הראשון של פנטסיה 2000 הוצגו "מספר עקרונות יסוד שינחו את המערכת בהמשך הדרך", ובהם שמירה על רמה גבוהה, פרסום חומר שיעניק לקורא חוויה אמיתית והנאה אינטלקטואלית, עידוד כתיבת ספרות מד"ב מקומית (כולל תשלום התמלוגים הנהוגים בארץ), ועידוד כל פעילות בתחום המד"ב.

'פנטסיה 2000' היא פרי עבודתו המשותפת של צות, שהגיע לשתי מסקנות מקדמיות – האחת: הקהל בישראל מחפש חומר קריאה טוב, שיעניק לו חויה תרבותית, והשניה – הקהל בישראל בשל לקריאת ספרות מד"ב. עדות לכך אנו מוצאים במכירות ההולכות וגדלות של ספרי מד"ב בישראל ובהוצאתם המואצת (יחסית), של ספרי מד"ב חדשים. (פנטסיה 2000, גיליון 1, דצמבר 1978)

בדבר העורך המציין שלוש שנים לפנטסיה 2000 כותב האופטמן בשמחה על ההתפתחות שחלה בתחום המד"ב בארץ בתקופה זו, מבחינת הוצאות ספרים, חובבים וגישתו של הציבור הרחב, בין השאר תודות לפנטסיה 2000.

אולםאחד ההישגים העיקריים שלנו, כך נדמה לי, הוא לתת פרסום לנסיונות הביכורים של מחברים ישראליים, אשר ספק אם היו מנסים כוחם בכתיבת מד"ב אלמלא היה קיים העיתון שבידכם. (פנטסיה 2000 גיליון 26, יצא לאור כנראה בסוף 1981)

גם העורכת האחרונה, גבי פלג, כותבת:

אחת ממטרותיו העיקריות של הירחון היא עידוד כתיבה מד"בית מקורית, ואנו מודים לכל הקוראים השולחים לנו מפרי עטם, ומעריכים את היענותם הפעילה. ב35- הגיליונות שיצאו עד כה כלול אוסף יפה של סיפורי מד"ב ישראליים מקוריים, שעמדו בכבוד בהתמודדות עם רמתם הגבוהה של סיפורים מתורגמים, והוסיפו רבות לירחון. (הדף הראשון, פנטסיה 2000 גיליון 35, מרץ 1983)

אבל תחת עריכתה התפרסם בעיתון מספר קטן יחסית של יצירות ישראליות.

קהל הקוראים

לפי מודעות הפרסומת, נראה שהדעה הכללית גרסה כי פנטסיה 2000 נקרא בעיקר על-ידי בני נוער. בנקים שונים פרסמו במגזין הטבות המיועדות לצעירים, כנראה מתוך הנחה שהם מהווים חלק משמעותי מהקוראים, וכך גם פי האטום, עלון פיסיקה לנוער בהוצאת הפקולטה לפיסיקה והיחידה לפעולות נוער במחלקת להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. דעה זו נובעת, אולי, מן ההיסטוריה של מגזיני המד"ב בארה"ב, לפחות בתחילת דרכם:

Most SF publishers from 1926 seem to have assumed that their main readership was made up of teenage boys, as is obvious in both editorial and advertising material right through the era of the SF pulp magazines at least to 1950 – and after. (Clute & Nicholls 1995: 570)[89]

מאמרי המערכת והחומר המערכתי של פנטסיה 2000 לא פנו במפורש אל בני נוער ולא נוסחו בשפה המעידה על התכוונות לצעירים. אהרון האופטמן אף התייחס לדעה הרווחת בתמיהה:

לפני חודשים אחדים הוזמנתי להתראיין באחת התוכניות ב'קול ישראל'. בשיחה שהיתה לי עם מפיקת התוכנית היא התעניינה במינוי על 'פנטסיה 2000' עבור בתה, נערה בת 13, הקוראת את החוברת בעניין רב. אמרתי לה שככל הנראה בתה היא נערה אינטליגנטית מאוד, ואז הגיבה בפליאה: "מדוע אתה אומר כך? האם 'פנטסיה 2000' אינו עתון לילדים?" מעניין, אבל נתקלתי בדעה מוטעית זאת יותר מפעם אחת, ואינני בטוח אם יש לי הסבר נאות לכך. אני יכול רק לבשר להוריהם של בני הנעורים הקוראים בהנאה את 'פנטסיה 2000' (ואני שמח שיש רבים כאלה), שכמות הקוראים שגילם פחות מ14- שווה, פחות או יותר, לכמות הקוראים שגילם בסביבות ה60-. זה אולי אחד הדברים המייחדים את 'פנטסיה 2000' לעומת כל כתב-עת אחר. אמנם לא ערכנו מעולם סקר סטאטיסטי על הרכב הקוראים שלנו, אך יש לנו מידע כללי על פי המכתבים המגיעים למערכת, והן על פי השאלון שצורף, בזמנו, לגיליון מס' 1 של החוברת (בו התבקשו הקוראים, כזכור, לדרג את הסיפורים לפי איכותם, ולציין גם גיל). קשה להתייחס אמנם לאותם כמה מאות הקוראים שהגיבו אז בתור מדגם סטאטיסטי, אך לפחות ביניהם היתה קבוצת הגיל של 16-30 הבולטת ביותר, עם מיעוט של בני 11-15 ומיעוט קטן יותר של בני 50-60. מכל מקום, ידוע לנו שאת 'פנטסיה 2000' קוראים תלמידי בתי-ספר תיכוניים, סטודנטים, פרופסורים, קיבוצניקים, עירוניים – וכולם משני המינים. (הדף הראשון, פנטסיה 2000 גיליון 22)

אולם, גם אם בני נוער לא היו הקהל היחיד, או אפילו העיקרי, של פנטסיה 2000, מן המודעה הבאה ברור שהם נחשבו לקהל מטרה פוטנציאלי חשוב (לא היו מודעות דרושים באשר להפצת גיליונות בבתי אבות, למשל):

דרושים: סטודנטים ותלמידי תיכון להפצת גיליונות 'פנטסיה 2000' באוניברסיטאות, בתי ספר ומועדוני נוער. (מודעה בעמ' 82, פנטסיה 2000 גיליון 14 אפריל 1980).

לפי הנתונים שמסר אלי טנא בכתבה במעריב, רוב קוראי כתב העת היו מבוגרים, אבל הקוראים הצעירים היו נלהבים במיוחד:

מה שמעודד יותר הן התגובות של הקוראים שהם מגיל 8 (וכבר קרה שאם נרגשת טילפנה וסיפרה שבנה מסרב ללכת לבית-ספר משום שלא קיבל את החוברת) ועד גיל 60. 60% מהקוראים הם בגילאי 35-20. "אני משלה את עצמי שהחוברת מיועדת לאדם אינטליגנטי מעל הממוצע" אומר העורך ומסביר, שכתב-עת זה זוכה לפופולאריות באיזורים כמו צפון תל-אביב ורמת השרון. שם, וגם במקומות נוספים, הכניסו את "פנטסיה" כחלק מתוכנית הלימודים בספרות, ובני-נוער רבים מגיעים למערכת של העתון – השוכנת בדירה שכורה, קטנה ומוזנחת ברמת-גן – כדי לנשום את האווירה. (שיר, 1980)

תוכן

לפנטסיה 2000 היה הסכם עם מגזין המד"ב האמריקאי Magazine of Fantasy and Science Fiction בעריכתו של אדוארד פרמן. ההסכם איפשר לתרגם ולפרסם כל דבר שהופיע במגזין האמריקאי, החל משנות הארבעים ועד לגיליון החדש ביותר. לדברי האופטמן, כיוון שסופרים חשובים רבים התחילו את דרכים במגזין זה, עמד לרשותם של אנשי פנטסיה 2000 הרבה חומר ישן בעל ערך היסטורי, בנוסף לסיפורים חדשים. כמו כן, עורכו המדעי של המגזין היה אייזק אסימוב, שכתב בו גם מדורי מדע פופולרי שתורגמו לעברית.

כמו הספרים שיצאו לאור בארץ, רוב הסיפורים בפנטסיה 2000 היו תרגומים, כמעט כולם מאנגלית – מאת סופרים אמריקאים ובריטיים. סיפורים מעטים תורגמו מלשונות מזרח-אירופאיות. החל מהגיליון השני התחילו להתפרסם במגזין יצירות מד"ב ישראליות מקוריות. בסך-הכל התפרסמו בפנטסיה 2000 כ420- סיפורים, כחמישית מתוכם סיפורי מקור (>להלן). רשימת כל הסיפורים שהתפרסמו בכתב העת מופיעה בנספח 2.

מדורים

בנוסף לסיפורים היו בפנטסיה 2000 מספר מדורים קבועים, על פי הדגם של מגזיני המד"ב מוכרים מחו"ל.

הדף הראשון, דבר העורך (שבגליונות מאוחרים הופיע למעשה בעמוד 3) דן בחומר המופיע בגיליון עצמו, וכן בעניינים כלליים. בגיליונות הראשונים פורסם בדף התוכן מידע על הצפוי להתפרסם בגיליון הבא.

מדור קולנוע או טלוויזיהדן בסרטי קולנוע ובתוכניות טלוויזיה בעלי קשר למד"ב שהוקרנו בארץ.

עתידעת היה מדור מדע פופולרי ועתידנות, מאת אהרון האופטמן בגיליונות הראשונים, שמאוחר יותר הפך למדור מדע. בנוסף למדורים הללו פורסמו כתבות בנושאים מדעיים או מדעיים-פופולריים וכן בנושאי מחקר המדע הבדיוני: ניתוחים ספרותיים, ההיסטוריה של הז'אנר, סקירות סוציולוגיות של חובביו, ועוד.

מבזקים קוסמיים: ידיעות קצרות בנושאי מד"ב – ספרים, סופרים,סרטים ותוכניות טלוויזיה וכן עניינים מדעיים בעלי קשר למדע בדיוני, כמו למשל חקר החלל, מן הארץ ומחו"ל.

אסימוב על…:מדור לא-בדיוני מאת "הדוקטור הטוב". בנוסף עליו התפרסמו מדי פעם מאמרים נוספים בנושאי מדע שונים או דיונים על נושאים שמעלים סיפורי מד"ב.

לוח 2000 בתשלום פורסם בגיליונות הראשונים בלבד: "מחפשת ספרי מד"ב נדירים? מעוניין למכור רובוט משומש? או אולי להתכתב עם חובבי מד"ב כמוך? "לוח 2000" מאפשר לך לפרסם כל מודעה שתעלה על רוחך, במחיר נוח: 5 ל"י למילה (כולל מע"מ)."

מדור מכתבי הקוראים בו התפרסמו תגובות על כתב העת, הודעות על פעילויות מד"ב וכן ויכוחים שהתנהלו בין קהל הקוראים.

מדור ביקורת ספרים התפרסם לראשונה בגיליון 4, אז דן בספרו של רוברט היינליין, "השליטים". בגיליונות מאוחרים יותר התפרסמו סקירות על ספרים שתורגמו לעברית, וכן מדי פעם על ספרים שהופיעו בחו"ל. המדור הפך קבוע רק החל מגיליון 23 (אמצע 1981).

מדור פרופיל התפרסם פעמים ספורות החל מגיליון 15 ועסק בביוגרפיה האישית והספרותית של סופרי מד"ב מפורסמים: היינליין, קלארק, ברדבורי, וארלי וכו'.

החל מגיליון 41 נוסף מדור גל מוח ובו תשבץ, חידת היגיון וחידות ושעשועים מתמטיים.

במגזין התפרסמו מדי פעם ראיונות עם אנשים שונים, אם בקשר למדע בדיוני ואם בנושאי מדע. בגיליון 5, למשל, נערך ראיון עם פרופ' גיורא שביב, ראש החוג לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת ת"א.החל מגיליון 40 התפרסמו ראיונות של עמנואל לוטם עם פרופ' עדי צמח, חבר הכנסת מרדכי וירשובסקי, והסופרים אורציון ברתנא ועמוס קינן תחת הכותרת "דעתי האישית".

 

סיפורים מתורגמים

עיקרן של חוברות פנטסיה 2000 היו סיפורי המד"ב שהתפרסמו בהן. לכל סיפור צורפה הקדמה קצרה שהציגה בפני הקוראים את הסופר, את תוכן הסיפור, או את הדרך בה הגיע לדפי המגזין. כאמור, רוב הסיפורים היו מתורגמים, בעיקר מאנגלית, מתוך "מגזין האב" של פנטסיה 2000, Magazine of Fantasy and Science Fiction. אך היו גם אחרים:

בגיליון זה כלולים שני סיפורים מפרי עטם של סופרים ממזרח אירופה – סבר גנובסקי הרוסי ואיוון וילצ'ב הבולגרי. מזה זמן רב מודעת המערכת לצורך וגם לדרישה, מצד הקוראים, לפרסם במגזין מד"ב מן הגוש המזרחי (...) לשמחתנו נמצאו כאלה הרוצים ומסוגלים לתרגם את החומר, ותודתנו נתונה להם. (הדף הראשון, פנטסיה 2000 גיליון 39, 1984)

עורכי פנטסיה 2000 העדיפו סיפורים מן הסוג המוגדר "מד"ב קשה", כפי שניתן להבין מן ההקדמה הבאה:

סיפור הפנטסיה שלפנינו משתייך לאותו סגנון בסיפורת הפנטסטית הקרוי 'סייף ומעשי כשפים'(...)  בדרך כלל סוג זה של סיפורים לא חביב עלינו במיוחד, אלא אם כן יש בו מידה של תחכום וייחוד(...)  כמו כן, אין להתעלם מהפופולאריות ההולכת וגואה בעולם של סיפורת פנטסטית מסוג זה, שעד כה לא הרבה ממנה תורגם לעברית. (פנטסיה 2000 גיליון 20, עמ' 10, נובמבר 1979).

אך הסיפורים שהתפרסמו במגזין היו מגוונים:

אנו משתדלים להביא מגוון רחב ככל האפשר של זרמי המד"ב השונים – הן מפנטסיות 'הגל החדש', הן מהקלאסיקה של שנות השלושים שאינה מוכר לחלק ניכר של קהל הקוראים, והן ממה ש'באמצע'. על כן יש המאשימים אותנו בשמרנות יתר, ואחרים – בסובלנות יתר לכל רעיון 'מופרע'. כל עוד ההאשמות באות משני הכיוונים – אנו שבעי רצון. (תגובה למכתב של קורא, פנטסיה 2000 גיליון 10, נובמבר 1979, עמ' 80)

במגזין הופיעו סיפורים באורכים שונים, החל מסיפורים קצרצרים בני שורות ספורות, ועד לנובלות שפורסמו במספר המשכים בני דפים רבים כל אחד. בגיליונות האחרונים פורסם בהמשכים ספר שלם – "מהנדסי הטבעת" מאת לארי ניבן, בתרגומו של עמנואל לוטם. מדי גיליון פורסמו מספר פרקים, שהודפסו במרכז העיתון כדי לאפשר לקוראים לתלוש אותם ולכרוך אותם יחדיו (הספר יצא לאור בהוצאת כתר בשנת 1987).

הסופרים הפופולריים ביותר בכתב העת הם שמות ידועיים ומרכזיים בתחום המד"ב: אייזק אסימוב (16 סיפורים, מתוך כ420- בסך הכל, > בהמשך, 116), פרדריק בראון (14 סיפורים קצרצרים), ארתור סי קלארק (12 סיפורים, ובנוסף מאמרים), לארי ניבן (8 סיפורים וספר) פול אנדרסון, דיימון נייט, תיאודור סטרג'ן (6 סיפורים כל אחד), ריי ברדבורי, בריאן אולדיס, אלפרד בסטר, ורוברט סילברברג (5 כל אחד). ספרים מאת רוב הכותבים הללו (פרט לנייט) תורגמו לעברית (לפירוט, > מחברים, 55). לעומתם, רוברט היינליין, השני רק לאסימוב במספר ספריו שתורגמו לעברית, הופיע בפנטסיה 2000 בשלושה סיפורים בלבד. מלבד הסופרים המוכרים הללו, ששמותיהם היו מושכי-קהל, פירסמו העורכים גם סיפורים מאת סופרי "הגל החדש" (> שנות השישים – הגל החדש, 31) שלא היו מוכרים בתקופה זו בארץ, למשל הרלן אליסון.

הפתעה אחת ברשימת הסופרים הפופולריים בפנטסיה 2000 מהווה השם הווארד פאסט (8 סיפורים). ואולם, נוכחותו של פאסט, מחבר "אחי גיבורי התהילה", שחלק מספריו תורגמו לעברית, איננה מפתיעה כלל בכתב עת ספרותי בעברית. יש להניח שעורכי פנטסיה 2000 שמחו על ההזדמנות שנקרתה בפניהם לתרגם יצירות מאת דמות ספרותית המקובלת על תרבות המרכזית.

 

סיפורי מקור

אחת המטרות אותן הציבו לעצמם אנשי פנטסיה 2000 היתה עידוד כתיבה ישראלית בתחום המד"ב. ואכן, החל מן הגיליון השני של המגזין התפרסמו בו יצירות מקוריות – רובן סיפורים (כתשעים במספר) ומיעוטן קומיקס ושירי מד"ב (במגזין לא פורסמו שירי מד"ב מתורגמים, אלא רק עבריים). המערכת עודדה את חובבי המד"ב לשלוח יצירות מפרי עטם ופירסמה את הסיפורים, גם למול תגובות שליליות של חלק מן הקוראים.

למרות הביקורת שהביעו רבים כלפי סיפורי המד"ב הישראליים, לא יעלה על הדעת שכתב-עת ישראלי למד"ב לא יפרסם את פרי עטם של סופרים וחובבים מקומיים, ולא ינסה לעודד בכך את צמיחתם של כשרונות חדשים. אמנם רק אחוז קטן מבין מאות הסיפורים שהגיעו אלינו עד כה זכה להגיע לדפוס, אך מבין אלה שפורסמו היו אחדים שלדעתנו היו עשויים להתפרסם גם על דפי כל אחד מכתבי-העת הרציניים בחו"ל. לכן, מי שעדיין מהסס ותוחב את דפיו המצהיבים למגירה – ישלוף נא אותם החוצה וישלח לנו! (הדף הראשון, פנטסיה 2000 גיליון 18, פברואר 1981.)

במאמר כיצד לא לכתוב סיפור מד"ב מאת דב לרר נאמר כי "במשך תקופת קיומה של 'פנטסיה 2000' הגיעו למערכת מאות סיפורים פרי עטם של כותבים מקומיים." (פנטסיה 2000 גיליון 16, עמ' 56, ההדגשה במקור). כאמור, מתוכם התפרסמו בסך הכל פחות מתשעים (ועד לגיליון 16, רק 27).

היחס לסיפורים המקוריים, כפי שהם מוצגים בהקדמות לסיפורים ובמאמרי המערכת, אמביוולנטי: מצד אחד, כאמור, יש רצון לעודד כתיבה מקורית. מצד שני, קיים תמיד חשש שמא רמתם של הסיפורים המקוריים נמוכה יותר מזו של המתורגמים.

בגיליון הקודם לא הופיע שום סיפור מד"ב ישראלי. אין זאת אומרת שלא היו בידינו סיפורים מתאימים. להיפך, היינו זקוקים לפרק זמן כדי למיין בקפדנות את החומר הרב שהגיע אלינו לאחרונה, ולשמחתנו מצאנו בו כמה וכמה סיפורים ראויים בהחלט לדפוס. אנחנו איתנים בדעתנו שעדיין יש תקווה למד"ב הישראלי, והוא אינו חייב להיות בהכרח ברמה ירודה מהמיובא. החלטנו גם שאין טעם בכותרת האלכסונים שבה נהגנו לעטר בעבר אתהסיפורים הישראליים. בהשמטה זו יש אולי משמעות סימלית – סוף סוף מד"ב צריך להיות סיפור טוב, יהא מקורו אשר יהיה, ואין טעם בכותרת המזמינה מראש יחס של חשדנות מצד שוללי המד"ב הישראלי, או סלחנות אוהדת מצד מחייביו. (הדף הראשון, פנטסיה 2000 גיליון 20, אמצע 1981)

בגיליון 26 (תחילת שנת 1982) הכריזה מערכת פנטסיה 2000 על תחרות סיפור המד"ב העברי, בה השתתפו כל הסיפורים העבריים שראו אור בגיליונות הקודמים של המגזין, וכן סיפורים חדשים.

תחרות סיפור המד"ב העברי הציפה את מערכת 'פנטסיה 2000' בשפע של סיפורים, ואלה מהם שנראו בעינינו כמועמדים פוטנציאליים לפרסים, ושלא פורסמו בגיליונות הקודמים, רוכזו בגיליון זה. אנו שמחים להיווכח שהעובדה שגיליון זה מכיל עשרה (!) סיפורים ישראליים איננה מורידה כלל וכלל את רמת העתון, כפי שניתן היה אולי לחשוד לפני שנתיים-שלוש, ואולי ההיפך הוא הנכון. אני מקווה שרוב הקוראים ימצאו עצמם שותפים לדעתנו זאת, לאחר קריאת החוברת. (הדף הראשון, פנטסיה 2000 גיליון 30, יולי 82.)

השופטים בתחרות היו אנשי מערכת וכן קוראים ותיקים של פנטסיה 2000: "מן הראוי להדגיש שחבר השופטים כולו היה על טהרת חובבי המד"ב בלבד, ולא נכללו בו אנשי ספרות מקצועיים. יש יסוד להנחה שבחירתם של אנשי ספרות לא היתה זהה בהכרח לתוצאות המופיעות מעלה, אולם כוונתנו המפורשת היתה שתהיה זו תחרות של חובבי המד"ב בישראל" (פנטסיה 2000 גיליון 31, אוקטובר 1982). הזוכים היו יגאל צמח, הלל דמרון, שמואל ואקנין (מופיע לעיתים כ'ועקנין') ומוניקה כהן, כולם שמות שהופיעו פעמים מספר בגיליונות פנטסיה 2000. היחיד מביניהם שהתפרסם מחוץ לכתב העת היה דמרון (>להלן).

ככלל, מבין הכותבים שיצירותיהם פורסמו בפנטסיה 2000 רק מעטים הגיעו לכדי פרסום ספרים. ספרו של הלל דמרון, "מלחמת המינים" (הוצאת דומינו), ששני פרקים ממנו פורסמו בגיליונות 15 (יוני 1980)ו20- (אמצע 1981), יצא לאור בשנת 1982. דוד מלמד פירסם שני ספרים: "צבוע בקורונדי" (תמוז, 1980), אוסף סיפורים קצרים, ו"החלום הרביעי" (ספרית פועלים, 1986). בספרו של אורציון ברתנא "שריפות" (ספרית פועלים, 1985) כלולים גם סיפורים שהופיעו במגזין, אך אין להניח שדווקא הפרסום בפנטסיה 2000 הוא שפירסם את ברתנא, שהוא סופר, משורר ואיש אקדמיה[90].

אסימוב

גיליון 17 של פנטסיה 2000 הוקדש לאסימוב, הגיליון היחיד שהוקדש לסופר יחיד:

תוך כדי שיחה עם אנשים שאינם חובבי מד"ב מובהקים, נתקלים לא אחת בתגובה הבאה: "מדע בדיוני? אתה מתכוון למעשיות הללו של אותו רוסי, מה שמו, אסימוב…?" אכן, דומה שאין שום אדם ששמו מזוהה יותר עם הז'אנר, לפחות בקרב הציבור הרחב שידיעותיו בנושא מעורפלות למדי (...) אין ספק שבישראל הוא הסופר ה'נמכר' ביותר, וטרילוגית 'המוסד' שלו מהווה עדיין הצלחה מסחרית מסחררת, החורגת הרבה מעבר למסגרת המוגבלת של ז'אנר המד"ב (...)יחד עם שלושת הסיפורים מפרי עטו המופיעים בגיליון זה(...)מגיע מספר סיפורי אסימוב שראו אור עד כה על דפי 'פנטסיה 2000' לעשרה. זהו, בלי ספק, מספר לא גדול בהתחשב בעטו הפורה במיוחד של הסופר, אולם באמתחתנו מצויים סיפורים רבים נוספים שלו, ואלה יופיעו מדי פעם בגיליונות הקרובים. (הדף הראשון, גיליון 17, ינואר 1981)

אייזק אסימוב, המייצג את המד"ב הקשה, הוא אחת הדמויות החביבות על עורכי פנטסיה 2000, ולא רק עליהם – עד אמצע שנות השמונים לפחות אסימוב היה סופר המד"ב הפופולרי והמוכר ביותר בארץ (>היחס למדע הבדיוני בתרבות הישראלית, 129). מתוך 78 סיפורים שהתפרסמו בשנים-עשר הגיליונות הראשונים, 8 הם מאת אסימוב – כעשרה אחוזים[91]. הסופר הבא בתור אחריו הוא פרדריק בראון, עם 6 סיפורים, אך מדובר בסיפורים קצרים במיוחד, בני שורות ספורות, הרבה פחות מהאורך הממוצע של סיפורים אחרים במגזין. בגיליונות מאוחרים יותר פחתה מעט נוכחותו של אסימוב, אך סיפורים שלו מופיעים גם בגיליונות האחרונים, ובסך הכל התפרסמו בפנטסיה 2000 שישה-עשר מסיפוריו, יותר משל כל סופר אחר.

בפנטסיה 2000 התפרסמו לא רק סיפורים מאת אסימוב, אלא גם מדור מדע פופולרי קבוע פרי עטו, וגם במדור מבזקים קוסמיים לא נפקד מקומו. בגיליון 1 (דצמבר 1978) מסופר על גיליון הבכורה של הרבעון מדע בדיוני של אייזק אסימוב שיצא באפריל 1977 (כולל תמונת השער שלו). בגיליון 5 (מאי 1979) מסופר על הוצאתו לאור של ספרו ה200- (בליווי תמונה).

והרי מבלי להזכיר את מיודענו אסימוב במדור זה אי אפשר - בימים אלה ימלאו למדורו המדעי של אסימוב, המופיע בירחון האמריקאי "פנטסי אנד סיינס פיקשן", 20 שנה. נאחל לו מזל טוב ועד מאה ועשרים, ונקווה שנזכה גם אנחנו לחגוג את יובל ה20- למהדורה העברית של המדור - "אסימוב על..." המופיעה מעל דפי "פנטסיה 2000". (גיליון 2, פברואר 1979, עמ' 63.)

נוסף על כך, אחד מבין ארבעה סיפרי המד"ב שהוציאה לאור הוצאת היפריון היה "אופוס 200", פרי עטו של אסימוב (1981, בתרגומו של דוד דה-פריס).

נראה שאסימוב היה חביב גם על חלק, לפחות, מקוראי המגזין:

מאמריו המדעיים של איזאק אסימוב לא תמיד כתובים לעומק, לא תמיד מתייחס אליהם הכותב ברצינות רבה. אולם דבר אחד ברור – הם מגרים את הקורא להגיב. המדור 'אסימוב על' הוא בעצם המדור עליו אנו מקבלים את מספר המכתבים הגבוה ביותר. (הדף הראשון, פנטסיה 2000 גיליון 11, דצמבר 1979)

החיבה לאסימוב שיקפה, כאמור, נטייה כללית בישראל של אותה תקופה. ספריו של אסימוב היו מראשוני ספרי המד"ב-ז'אנר שתורגמו לעברית בתחילת שנות השבעים, והם גם נמכרו היטב (>ספרים מתורגמים, מחברים, 55).

עב"מים ותפיסה על-חושית

מספר מאמרים בפנטסיה 2000 עסקו בתחום הפסבדו-מדע[92], הכולל דיווחים על עב"מים, פאראפסיכולוגיה, תפיסה על-חושית ושאר תופעות שאינן מוסברות על-ידי המדע. עיסוק זה אינו בלתי-מקובל במגזיני מדע בדיוני – צלחות מעופפות ועב"מים הם כמובן נושאים שאינם זרים למד"ב. ג'ון קמבל, העורך רב-ההשפעה של Astounding Science Fiction, דן במאמרי המערכת שלו ובסיפורים שפירסם בשנות החמישים במגוון רחב של כוחות PSI, מטלפתיה וטלקינזיס ועד לשליטה מוחית וחיזוי העתיד, יכולות שנראו בעיניו כייצוג של "השלב הבא" באבולוציה האנושית
(Clute & Nicholls, 1995: 968-972).

בגיליון 9 התחילה להתפרסם סדרה בת שלושה מאמרים על פאראפסיכולוגיה, תפיסה על חושית, חיים אחרי המוות ועוד מאת עמיחי ישראלי, המוצג כעורך לשעבר של בטאון האגודה לפאראפסיכולוגיה בישראל. בגיליון 11 פורסם פרק מן הספר "צמחים יכולים לקרוא את מחשבותיך", ובגיליון 12 פרק מתוך הספר "דו"ח עב"ם" מאת רלף וג'ודי בלום: "המחקר הראשון בנושא עב"מים המופיע בעברית". ספר זה יצא לאור בהוצאת היפריון ונעשה לו קידום מכירות נרחב באמצעות מודעות גדולות בגיליונות מספר של פנטסיה 2000.

אולם גם המפקפקים זכו לייצוג. אחד מן המאמרים במדורו המדעי של אסימוב היה "אסטרולוגיה – להד"ם" (גיליון 11, דצמבר 1979). בגיליונות 16 ו17- פורסם בשני חלקים מאמרו של קרל סגן "העולמות המתנגשים של ווליקובסקי", הסותר הסברים פסבדו-מדעיים לתופעות שונות המתוארות בתנ"ך ובמיתולוגיות.

מכתבים למערכת

כבר בגיליון השני מציינים העורכים את המספר העצום של מכתבים שהגיעו למערכת, ובהם שאלות הצעות, הערות ומידע – והם שהביאו להולדתו של מדור המכתבים. מתחילת דרכו עודד כתב העת מעורבות של הקוראים. בדבר העורך בגיליון 3 נאמר כך:

לכל הקוראים – אנו מעוניינים ביותר לקבל את חוות דעתכם, שאלותיכם ומשאלותיכם. הדבר יועיל למגזין וגם לכם. אמנם, אין אנו מבטיחים תשובה אישית לכל שולח, בגלל המגבלות הטכניות שלנו, אולם כל מכתב המעורר נקודה חשובה יתפרסם, כל שאלה, המעניינת את קהל הקוראים, תיענה מעל דפי המגזין, וכל הערה – תטופל. (פנטסיה 2000 גיליון 3, מרץ 1979)

מדור המכתבים למערכת שימש במה לביטוי עצמי של קהל חובבי המד"ב בארץ, וכן נקודת מפגש ביניהם, מקום לפרסום מידע על חוגי חובבים ופעילויותיהם. בין מכתביהם של הקוראים יש המשבחים את צורתו ותוכנו של העיתון, ויש המעבירים ביקורת ומציעים שינויים. גם מי שמעבירים ביקורת עושים זאת מתוך רצון לראות מגזין מד"ב שיהיה תואם יותר לטעמם שלהם, ולא מתוך התנגדות עקרונית לקיומו. קוראים אחרים מנהלים ביניהם ויכוחים, למשל על סגולותיו של סופר זה או אחר, על הגדרת גבולותיו של המדע הבדיוני, או על המונח עצמו (מדע בדיוני או סיפורת-מדע).

המערכת נוכחה לדעת שבערך מול כל קורא המבקש להגדיל את כמות המאמרים והכתבות המדעיות, יש אחד לפחות המעדיף דווקא לצמצמה ולהרבות בסיפורים. נראה לנו שהגענו לאיזון סביר בנושא זה, אם כי ברור שתמיד אפשר לבחון את הנושא מחדש – וזאת, כמובן, לפי תגובותיכם. (תגובה למכתב בגיליון 8, ספטמבר 1979, עמ' 81)

רוב שמותיהם של כותבי המכתבים למערכת אינם נראים, על פניהם, בדויים, וחלקם כוללים גם כתובות, לדברי אהרון האופטמן[93] לא פורסמו בעיתון מכתבים פיקטיביים. חלק משמותיהם של הכותבים מוכרים ממקומות אחרים, אם כמחבריהם של ספרי מד"ב: דניאל אינטרטור ("צוות בין-כוכבי", 1980), עמירם פאל ("מסע במרחבי הזמן", 1980); כעיתונאים או אמנים: דן תורן, אפרת בלוססקי, אבי בליזובסקי; או כחברי מערכת עתידיים של פנטסיה 2000: שלדון טייטלבאום, יהודית אבישי.

הקשר עם קהל החובבים

לכתב העת היה קשר הדוק עם קהל חובב המד"ב בארץ, הן בארגון פעילויות והן במתן פרסום לפעילויות שאורגנו על-ידי אחרים.

לפי שעה מהווה 'פנטסיה 2000', לפחות באופן חלקי, גם תפקיד של בטאון חובבי המד"ב בישראל. הדבר בא ליד ביטוי במדורים השונים כמו 'מבזקים', 'מכתבי קוראים', סקירות ספרים וכו'. מערכת 'פנטסיה 2000' תשמח לאפשר לחובבים הכותבים ברמה נאותה לבטא את רעיונותיהם ודעותיהם על דפי המגזין… 'פנטסיה 2000' הוקמה על-ידי חובבי מד"ב למען חובבי מד"ב – ועל כן עליכם הקוראים לראות בה בטאון שלכם שאפשר וכדאי ליטול חלק בעיצובו וקידומו. (הדף הראשון, פנטסיה 2000 גיליון 23, סוף 1981)

חובבי המד"ב מצאו במגזין ידיעות וביקורות על תוכניות טלוויזיה, סרטי קולנוע וספרים, דיונים בנושאים הקשורים למד"ב ומעבר לכך – תחושת קהילה.

(...) וכאן אני רוצה להביע את דעתי הפרטית על ספרות המדע הבדיוני בארץ ועל היחס ל'משוגעים' לקריאתה כמוני וכדומים לי. תמיד הסתכלו עלי כעל 'חיה משונה' על שאני נהנית מזרם ספרותי זה שהוא כה שונה מהמקובל והרגיל. (...) אני חושבת שירחון כמו שלכם ודומים לו, וכן הדחיפה החזקה שניתנה לספרות המדע הבדיוני בעברית בשנה-שנתיים האחרונות, ישנו אולי את הדעה הרווחת(...) יהודית אבישי, פתח תקווה. (מכתבים למערכת, פנטסיה 2000 גיליון 12, ינואר 1980, עמ' 7)

אנשי המערכת של פנטסיה 2000 היו מעורבים ברוב אירועי המד"ב שהתרחשו בארץ בזמן קיומו של כתב-העת (לפירוט, > פעילויות בשנות השמונים, 94). בנוסף לכך היו מספר פעילויות שהם עצמם ארגנו.

ב21.9.80- נערך ערב המדע הבדיוני הראשון של 'מועדון פנטסיה' – הקרנת סרט ואחריו שיחה. האירועים היו אמורים להתקיים מדי חודש, אך פעילות המועדון קירטעה, והם נערכו למעשה רק פעמים ספורות, בהפרשים של כמה חודשים.

מבזקים קוסמיים: ב21- לספטמבר הוקרן הסרט הראשון במסגרת 'מועדון פנטסיה' בבית לסין, תל-אביב. לשמחתנו ההיענות היתה נאה מאוד, ולקהל שמילא מפה-לפה את האולם ניתנה הזדמנות לחזות בסרט מד"ב מעולה שמשום מה הוזנח על ידי מפיצי הסרטים בארץ(...)  לאור הצלחת הערב, נשקלות הצעות שונות להמשך הפעילות, בלוויית שיחות ודיונים שייערכו בעקבות הסרטים הבאים. (גיליון 17, ינואר 1981, עמ' 40).

גם הניסיון להקמת ממד"ב, מועדון מדע בדיוני במתכונת האמריקאית שתכליתו היתה להפיץ "ספרי איכות במחיר מוזל" שיפרסם לא זכה בהצלחה. המועדון הזה פורסם במודעה בגיליון 30 (יוני 1982) של פנטסיה 2000, אך רוב הספרים המפורטים במודעה לא יצאו מעולם לאור, ואף אחד מהם לא תורגם לעברית במסגרת ממד"ב או הוצאת היפריון, שעמדה מאחוריו.

 

קולנוע וטלוויזיה

תוכניות טלוויזיה

סעיף זה מתייחס לשידורי טלוויזיה בהם צפו או צופים תושבי ישראל, אלה שלוחות השידורים שלהם הופיעו, לפחות בתקופה מסויימת, בעיתונים (זוהי אינדיקציה לכך שהם נצפים על-ידי מספר ניכר של ישראלים). הערוצים בהם מדובר הם: הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית (ששידוריו הסדירים התחילו בסוף שנת 1968); הטלוויזיה החינוכית הישראלית (ששידרה תוכניות לימודיות עוד קודם לכן); ערוץ 2 (שהתחיל בשידורי ניסיון בשנת 1986, ובשידורים מלאים בסוף שנת 1993); ערוצי הטלוויזיה של ירדן וערוץ המזרח התיכון (לבנון)[94]; ובשידורי הכבלים (מאז שנת 1989): ערוץ המשפחה (3), ערוץ הסרטים (4) ערוץ הילדים (6) והערוצים הלווייניים.

איסוף נתונים על תוכניות טלוויזיה ששודרו בארץ, בעיקר לפני שנים רבות, הוא משימה קשה. ברשות השידור אין רישום של לוחות משדרים ישנים, ומן הטלוויזיה החינוכית לא הצלחתי לקבל תשובה. לפיכך היה עלי להסתמך על זכרוני שלי וזכרונם של חובבי מד"ב אחרים, בנוסף לאיזכורים מעטים בפנטסיה 2000 באשר למדע בדיוני בטלוויזיה בארץ.

בחיפוש שערכתי ב-IMDB (The Internet Movie Database) נמצאו רשומות 271 סדרות מד"ב טלוויזיוניות. מעל ארבעים מתוכן נראו בארץ (על-פי איזכורים בעיתונות וזיכרון שלי ושל אחרים). בין הסדרות הזכורות יותר בארץ ניתן למנות את "אשת חיל", "באק רוג'רס במאה ה25-", "האיש השווה מיליונים", "האיש מאטלנטיס", "האסיר", "כנפי הרעם" ו"מנהרת הזמן".

באופן כללי ניתן לומר, שבעת שלטון היחיד של הערוץ הראשון שודרו בארץ תוכניות מד"ב מעטות (למעשה, שודרו בכלל תוכניות טלוויזיה מועטות, יחסית למצב היום). חובבי המד"ב נאלצו להסתפק בתוכנית מדי פעם, באחד הערוצים שקלטו. רוב תוכניות המד"ב ששודרו הוקרנו במהלך השעות המוקצות לילדים ובני נוער. כמו בספרי המד"ב שפורסמו, לפחות בשנים המוקדמות, וכמו ביחס לפנטסיה 2000, גם בתכנון לוחות המשדרים הטלוויזיוניים ההנחה היתה שתחום המדע הבדיוני פונה בעיקר אליהם, ולא למבוגרים.

ככל שהתרבו הערוצים, עם כניסת שידורי הכבלים, כולל ערוצים לווייניים והערוץ השני המסחרי, גדל גם ההיצע. בשנים האחרונות, בעיקר, משודרות עוד ועוד סדרות מצויירות לילדים בעלות אלמנטים מד"ביים-פנטסטיים (ובדרך כלל גם אלימות רבה), כמו "פאוור ריינג'רס", "רובוטריקים", "צבי הנינג'ה", "X-מן" ועוד. התוכניות הללו סופגות ביקורת רבה באמצעי התקשורת, אולם זו אינה פוגעת, ככל הנראה, בשיווק מוצרי הצריכה הנלווים אליהן, ממדבקות ועטיפות למחברות ועד לצעצועים.

 

על-פי האנציקלופדיה למדע בדיוני (Clute & Nicholls, 1995: 1205-1209), המעודכנת עד תחילת שנות התשעים, מד"ב טלוויזיוני מעולם לא זכה להצלחה מסחרית בארה"ב, ולעיתים רחוקות בלבד בבריטניה. משום כך תוכניות מד"ב אינן מקבלות תקציבים גדולים, ואינן זוכות לשירותיהם של כותבים, במאים או שחקנים מן השורה הראשונה. בנוסף, המפרסמים (שדרישותיהם משפיעות במידה רבה על התכנים בערוצי טלוויזיה מסחריים), המבקשים למשוך קהל רב ככל האפשר, מטילים וטו על כל רעיון העלול לעורר מחלוקת. סיבה עיקרית נוספת לחוסר ההצלחה של המד"ב בטלוויזיה, אומרת האנציקלופדיה, היא ההנחה הקבועה כמעט שהוא מיועד לילדים (הנחה הניכרת גם בארץ, לפי שעות השידור של התוכניות).

The pressures toward conformity and formula, espicially in the USA but also in the UK, have meant that televised SF, in a history spanning well over 40 years, has never approached the intellectual excitement of the best written SF, or indeed the best SF in the cinema. (Clute & Nicholls, 1995: 1208)

על אף ההסתייגויות הללו, אין לזלזל בטלוויזיה כמדיום פופולרי להפצת סיפורים ואלמנטים של מד"ב, בעיקר בשנים האחרונות. בשנות התשעים המאוחרות, שהאנציקלופדיה איננה דנה בהן, זכו כמה סדרות מד"ב טלוויזיוניות להצלחה רבה בעולם: מדובר בסדרות מבית "מסעביןכוכבים" והסדרה הדומה "בבילון 5", ואולי יותר מכל בסדרה "תיקים באפילה" (“The X-files”), הנמצאת על הגבול שבין אימה למד"ב.

"תיקים באפילה" תיזכר, כנראה, כסדרה הראשונה מסוגה שפרצה מעבר לקהל המצומצם לו נועדה, והצליחה להגיע לקהל הרחב ("מסעביןכוכבים" עשתה את המסלול ההפוך כשלא הצליחה למשוך מספיק צופים בפריים-טיים, אבל ביססה לעצמה קהל אוהדים נאמן בשעות-שידור פחות צפופות). הסיבה לכך היא ש"תיקים באפילה" ממזגת בתוכה ז'אנרים אחרים פרט למד"ב – היא יכולה גם להיחשב סדרת משטרה, מותחן ופליטי, סדרת אימה ולעיתים אפילו קומדיה או פארודיה. (…) "תיקים באפילה" מתרחשת, בניגוד לרוב סדרות המד"ב, בהווה. זוהי בחירה מודעת לעצמה מצד יוצרי הסדרה, שכן ההווה שבו מתרחשת הסדרה הוא סוף האלף – שבו הגבולות בין "המדע" לבין "המדע הבדיוני" הולכים ומיטשטשים. (גרינברג, 1998)

 

"מסעביןכוכבים"

דוגמה קיצונית לפופולריות שזכה בה מד"ב טלוויזיוני היא הסדרה "מסעביןכוכבים" ("Star Trek"). הסדרה המקורית, עם קפטן קירק וספוק מחודד-האוזניים, נוצרה בשנת 1966 על-ידי המפיק ג'ין רודנברי (Gene Roddenberry). רודנברי הגה עולם עתידני אופטימי מאוד, שהיה מנוגד לחזיונות הקודרים של עידן המלחמה הקרה. בספינת החלל אנטרפרייז משרתים זה לצד זה אמריקאים, רוסים, סינים, שחורים ולבנים, בני כדור הארץ וחייזרים. כדור הארץ מאוחד ואיכות החיים בו משופרת להפליא. החידושים הטכנולוגיים המהפכניים אותם הציגה הסדרה המקורית כללו דלתות הנפתחות מעצמן, מכשירים זעירים המאפשרים ליצור קשר קולי בין אנשים המרוחקים מאוד זה מזה[95] ומחשבי-על רבי-עוצמה.

הסדרה המקורית לא זכתה להצלחה רבה בארה"ב, וסקרי הצפייה דירגו אותה במקומות נמוכים למדי, אך ניסיון להורידה מלוח השידורים בתום העונה הראשונה גרר מסע יחסי ציבור של אוהדיה המסורים, וכמויות המכתבים העצומות ששלחו שיכנעו את NBC להמשיך את שידורה. בסופו של דבר הופסקו צילומי הסדרה אחרי שלוש עונות ושבעים ותשעה פרקים, אך הקרנת הפרקים בשידורים חוזרים גייסה מעריצים חדשים רבים, שנאמנותם יוצאת דופן. בשנת 1972 ערכו מעריצי הסדרה, המכנים עצמם trekkies, את הכנס הראשון שלהם בניו-יורק. המארגנים ציפו לכמה מאות משתתפים, אך המספר עלה על שלושת אלפים.

בשנת 1973 הופקו עשרים ושניים פרקים מצויירים שגוללו את עלילותיה הנוספות של האנטרפרייז, תוכניות לצלם סדרת המשך עלו ונגנזו במשך השנים. בשנת 1979 יצא אל האקרנים "מסעביןכוכבים"– הסרט" וזכה להצלחה כלכלית עצומה, שהביאה ליצירת חמישה סרטי קולנוע נוספים עם כוכבי הסדרה המקורית.

בשנת 1987 התחילה חברת פאראמונט להפיק את סדרת הטלוויזיה "מסעביןכוכבים"– הדור הבא". ברוח התקינות הפוליטית של התקופה, ניתן בסדרה ייצוג לכל קבוצת אוכלוסיה, בלא הבדל גזע, מין, גיל, כושר גופני או מוצא. גישתו הלוחמנית של קפטן קירק הוחלפה בדמותו הדיפלומטית של קפטן פיקארד, ארכיאולוג חובב יליד צרפת (ולא ארה"ב) בעל מבטא בריטי, שבמקום נערה בכל נמל-חלל מעדיף ספר טוב[96]. הצלחתה של הסדרה החדשה, שהופצה בסינדיקציה, ולא דרך רשת טלוויזיה מסויימת, היתה עצומה – היא הובילה בסקרי הצפייה, בעיקר בקרב בני 49-18, קבוצה דמוגרפית החביבה במיוחד על המפרסמים (Nemecek, 1995: 32). ג'ין רודנברי היה מעורב ביצירת הסדרה החדשה עד מותו, בשנת 1991. יורשו בתפקיד המפיק, ריק ברמן, יצר בשנת 1993 סדרה נוספת המתקיימת באותו עולם: "חלל עמוק 9". בשנת 1994 הפסיקה פאראמונט את הפקת "הדור הבא" בסוף העונה השביעית, בשיא הפופולריות, כדי להעביר את הגיבורים לסדרת סרטי קולנוע, ששלושה מהם הופקו עד שנת 1998. זאת כיוון שהרווח הכספי מסרטי קולנוע גדול מזה שניתן להשיג מסדרת טלוויזיה. בשנת 1995 התחילה הפקתה של סדרת טלוויזיה נוספת: "מסעביןכוכבים"–Voyager", בה מפקדת אישה על ספינת החלל ועל גיבוריה.

כמות מוצרי הצריכה הקשורים לעולם של "מסעביןכוכבים" עצומה: משתתפי הסדרה פירסמו ספרים אוטוביוגרפיים, ניתן לרכוש סיכות, מדבקות, בובות, פוסטרים, פסלים, משחקי קלפים, מחזיקי מפתחות, צלחות ואפילו פנקסי צ'קים הנושאים את תמונות וסמלי הסדרה. חברת פאראמונטדיווחה כי מוצרים הקשורים ל"מסעביןכוכבים" נמכרו עד אביב 1994 בסכום העולה על 650 מיליון דולר, בעוד 140 הספרים המגוללים את קורות גיבורי הסדרות (שכ70- מהם הגיעו לרשימות רבי המכר) נמכרו ביותר מ55- מיליון דולר (Nemecek, 1995: 258). באינטרנט יש אלפי אתרים המוקדשים לעולם של "מסעביןכוכבים", מיעוטם רישמיים ורובם של חובבים. מנוע החיפוש Altavista מצא בתחילת שנת 1999 לפי מילות המפתח “star trek" 265,410 דפי רשת.

 

"מסעביןכוכבים" הוקרנה בטלוויזיה הישראלית ככל הנראה לראשונה בתחילת שנות השבעים, ושוב החל מסוף 1978. בגיליון הראשון של פנטסיה 2000 מברך מדור הטלוויזיה על עצם ההצגה של סדרת מד"ב, אך מצר על העובדה שההקרנה לא התחילה מן הפרק הראשון, שבו היו אמורים לראות כיצד נבחרים אנשי צוות הספינה, וגם נעשית בשחור-לבן, למרות שהסדרה צולמה בצבע. "מסעביןכוכבים" שודרה בתחילה בימי שישי בשלוש בצהריים, הועברה זמנית לימי ראשון בשעה 17:30, ואז הוחזרה לימי שישי. יתכן שהשינוי במועדי ההקרנה מביע התלבטות באשר לקהל היעד של התוכנית: השעה 17:30 מיועדת לשידורים לנוער, ואילו בימי שישי בצהריים שודרו לאורך השנים תוכניות המיועדות לקהל מבוגר (למשל "ספינת האהבה", וגם סדרת המדע הפופולרי "מגע" של קרל סגן), שההנחה היא שזו שעת מנוחה עבורו. בפנטסיה 2000 נאמר: "הושמעה הצעה בכנסת להוריד מהמסך תכנית 'בלתי חינוכית' זאת. לא ברור אם עקב כך הוחזרה התכנית לשעתה המקורית ביום שישי אחה"צ. (אולי צופי יום שישי מחונכים דיים…)"(פנטסיה 2000 מס' 3, מרץ 1979, עמ' 66). בשנים שעברו מאז נקלטו בארץ שידורים נוספים של הסדרה המקורית, תחילה בטלוויזיה הישראלית (כנראה), בירדן ולבנון, ולאחר מכן גם בערוצים הלוייניים בשידורי הכבלים (למשל בערוצים סקאי וסטאר-פלוס באנגלית, ובערוץ הגרמני SAT 3).

הטלוויזיה החינוכית שידרה בשנות התשעים שתיים מסדרות ההמשך של "מסעביןכוכבים": "הדור הבא" ו"חלל עמוק 9". חלק מפרקי "הדור הבא" שודרו בשעות הצהריים בשנת 1992. (בערך באותה תקופה הם נקלטו בארץ גם בערוצי הלוויין סקאי וסטאר פלוס). הסדרה שודרה בשלמותה בשנת 1996, כולל שידור יומי בתקופת החופש הגדול בשעות הצהריים, ושידור חוזר ב21:30- בערב בערוץ הלווייני של החינוכית (ערוץ 23). פרקי "חלל עמוק 9" הוקרנו גם הם באותה צורה בחופש הגדול של 1998. העובדה שהסדרה שייכת בארץ לטלוויזיה החינוכית, ושידורה בשעות הצהריים, ובעיקר בחופש הגדול, מעידות על כך שההנחה היא עדיין שקהל היעד העיקרי שלה הוא בני נוער. אולם השידורים החוזרים בשעות הערב מכוונים לצופים מבוגרים יותר, שבשנים האחרונות נחשבים גם הם לקהל פוטנציאלי לסדרה. סיבה אחת לכך עשויה להיות מכתב שנשלח ביוני 1994 לטלוויזיה החינוכית בבקשה להעלות את מינון ההקרנה של פרקי "הדור הבא" לשלוש פעמים בשבוע או יותר, כפי שהדבר נעשה בחו"ל. שולחי המכתב היו כעשרים עובדי מכון ויצמן למדע[97].

יותר מעשרים ספרים המתרחשים בעולם של "מסעביןכוכבים" תורגמו לעברית ויצאו לאור בארץ, בשני גלים. הגל הראשון היה בשנים 1980-1979, אז הוקרנה הסדרה המקורית בטלוויזיה הישראלית. יצאו לאור 5 ספרים שהם עיבודים של תסריטי פרקי הסדרה וספר שהוא עיבוד לתסריט סרט הקולנוע הראשון שנעשה לפיה (בהוצאות "זמורה, ביתן, מודן – ספרי ארז" ו"אור עם"). הגל השני היה בשנות התשעים, במקביל להקרנת "הדור הבא" בטלוויזיה החינוכית. בשנת 1992 יצא לאור עיבוד של תסריט הפרק הראשון בסדרה זו. בשנים 1995-1994 יצאו לאור ספרים (שאינם עיבודים של פרקים מצולמים, אלא סיפורים העומדים בפני עצמם) בהשתתפות דמויות של הדור הבא (שלגי) ובהשתתפות דמויות של הסדרה המקורית (הוצאת מעריב). הספרים לא זכו ככל הנראה להצלחה רבה[98], ולמרות שסדרת ההמשך "חלל עמוק 9" הוקרנה בארץ, לא יצאו לאור ספרים הקשורים אליה. עם זאת, הספרים הללו זכו לתגובה רבה, יחסית לזו לה זוכים בדרך-כלל ספרי מד"ב, במדורי ביקורת הספרים (עזגד, 1994 ד'; בליזובסקי, 1995 א'; רייזל, 1995)[99]. ספרים באנגלית הקשורים לעולם של "מסעביןכוכבים", על כל סדרותיו (כולל "וויאג'ר", שלא הוקרנה עדיין בארץ) נמצאים מזה שנים באופן רצוף בחנויות הספרים (>מדע בדיוני בשפות זרות בארץ, 80), כך שנראה שיש להם ביקוש.

ההצלחה העולמית של הסדרה הגיעה לארץ במהלך שנות התשעים, כאשר היא הפכה לאלמנט מוכר ברפרטואר התרבותי הכללי, ולא רק של יודעי-ח"ן מעטים. ביוני 1998 הוקם "סטארבייס 972 – המועדון הישראלי למעריצי מסעביןכוכבים"[100], המאגד את חובבי הסדרה ומארגן אירועים שונים, הכוללים הרצאות, דיונים והקרנות של פרקים וסרטים מן הסדרות השונות (>פעילות חובבים, 96). התופעה התרבותית של "מסעביןכוכבים" וחובביה היתה נושא למספר כתבות בעיתונות הישראלית, רובן אוהדות (למשל חובב, 1994; עזגד, 1994 ד'; יורן, 1995; רוזנבלום, 1995; יורן, 1996; ?, 1997; וידל, 1997; בן אז"ר, 1998; פוייר, 1999. ברשימה זו לא כלולות רשימות ביקורות על סרטי קולנוע).

עדות לנוכחותה של הסדרה "מסעביןכוכבים" בשיח הציבורי בישראל ניתן לראות לא רק בכתבות העוסקות ישירות בה, אלא גם בהתייחסויות אליה במסגרת נושאים אחרים. חיפוש בארכיון הממוחשב של עיתון הארץ העלה 123 כתבות בהן הופיע רצף המילים "מסעביןכוכבים" מאז מאי 1994 ועד פברואר 1999. ביניהן כלולות לא רק כתבות על תוכניות טלוויזיה וסרטים, אלא גם על פיתוחים טכנולוגיים ומדעיים, או כתבה תחת הכותרת "מסעביןכוכבים – הדור הבא", שעסקה בחילופים בין שחקני כדורסל ב-NBA (אלפרוביץ', 1998). בקיאות בסדרה היתה אפילו נושא ההתמודדות של אחד המתחרים בשעשועון הטלוויזיה "מקבילית המוחות" (קופפר, 1995).

שמות הדמויות והמושגים של הסדרה מוכרים כל-כך בארץ שהם משמשים בכותרות מאמרים העוסקים בטכנולוגיות עתידיות ("שבב מחשב במקום קפטן קירק", בליזובסקי 1996 ב'), או בכתבה העוסקת באופן כללי בשפות מומצאות (כמו האספרנטו) ומונה גם שפות שהומצאו ביצירות מדע בדיוני כמו "שר הטבעות" של טולקין או "התפוז המכאני" של אנתוני ברג'ס (לוי-ינוביץ', 1998). התמונה המלווה את הכתבה לקוחה מתוך "מסעביןכוכבים – הדור הבא" והכותרת היא "בקלינגונית זה נשמע טוב יותר"[101].

המזון בסדרה מהווה נושא לאחת מתשע כתבות בנושאי אוכל במוסף "טעם העיר 4" (פוייר, 1999), ובביקורת על מסעדה חדשה במוסף עכבר העיר נאמר:

הסגנון העתידני שאימצה Mind the Gap הוא, על פי מומחים ללונדון, הדבר החם היום בעיר. מקום שבו מזמינים את האוכל בשירות עצמי (את השתייה גם לוקחים לבד לשולחן) מבר ארוך ומלא בגימיקים, שמזכיר קפיטריות של ספינות חלל בסרטי מדע בדיוני. (…) אם אתם מאלה שמחזיקים בארון את התלבושת של קפטן פיקארד או דאטה[102], זה הזמן לאוורר אותה וזה המקום להיראות בה ועוד לזכות בהערכה. (לוינסון, 1999)

כאן כבר אין ספק שההנחה היא ש"מסע בין כוכבים" היא חלק מעולמו התרבותי של קהל היעד של הביקורת, ושבהחלט ניתן להעלות על הדעת שמישהו מבין הקוראים אכן מחזיק בארון את מדי הסדרה.

קולנוע

From the beginning, the cinema specialized in illusion to a degree that has been impossible on the stage. Sf itself takes as its subject matter that does not exist, now, in the real world (though it might one day), so it has a natural affinity with the cinema: the illusory qualities of film are ideal for presenting fictions about things that are not yet real. (Clute & Nicholls, 1995: 219)

סרטי מדע בדיונינוצרו מאז תחילת ימיו של הקולנוע[103], והמראות הבדיוניים שנראו בהם שימשו פעמים רבות לקידום טכנולוגיות האפקטים המיוחדים המשמשים בסרטים. בשנים האחרונות רבים מן הסרטים המצליחים והמפורסמים ביותר הם סרטי מד"ב (> היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני, שנות השבעים והשמונים, 32). סרטי מד"ב הוקרנו בארץ לאורך השנים, בדומה לסרטים מז'אנרים אחרים (זאת בניגוד לסרטי אימה, למשל, שכמעט ואינם מוקרנים בארץ, למרות הפופולריות העצומה שלהם בארה"ב).

מאמרו של נחמן בן-יהודה על ההיסטוריה של המד"ב בישראל (Ben-Yehuda, 1986: 65) מונה כמה סרטי מד"ב הוליוודיים מפורסמים שהוקרנו בישראל בסוף שנות החמישים, והיו בין הגורמים שעוררו את גל ההתעניינות הראשון במד"ב בארץ: “Destination Moon”, “When Worlds Collide”,
“The Day the Earth Stood Still”, “The War of the Worlds”, “The Angry Red Planet”.

עם זאת, על-פי פנטסיה 2000, גם בסוף שנות השבעים סרטי מד"ב לא היו פופולריים במיוחד בישראל, והמפיצים מיעטו לייבאם:

קשה לומר שסבלנו מעודף סרטי מד"ב על מסכי ארצנו בשנים האחרונות, ובוודאי לא מעודף סרטי מד"ב טובים. הבולט מכולם היה, כמובן, "2001: אודיסיאה בחלל," שלידו מתגמדים אפילו סרטים לא רעים כלל כמו "כוכב הקופים" (נכון, רק הראשון בסדרה...), "זרדוז", "זרע אנדרומדה" ו-"סוילנט גרין" (אשר נקרא כאן, משום מה, "שמש ירוקה", לא החזיק מעמד על בדי הקולנוע, ומתרוצץ עד היום בין האוניברסיטאות והמועדונים למיניהם), שלא לדבר על סרטים כמו "רולרבול", "העולם בשנת 2000", או "האי של דר' מורו".

על כן, אם יתאמתו ציפיותנו לגל של סרטי מד"ב חדשים, שיגיעו אלינו בעקבות "מפגשים מהסוג השלישי" ו-"מלחמת הכוכבים" (שהפך בארה"ב לשיגעון לאומי, לעומת הצלחתו הפושרת בארץ; אך מה לא הופך בארה"ב לשגעון לאומי?...), הרי שלא נוכל אלא לברך על כך. שכן, קשה להשתחרר מההרגשה, שבקרב המפיצים רווחה עד כה סברה, שסרטי מד"ב אמיתיים "אינם מתאימים" לקהל הישראלי. כולנו זוכרים את הימים שבהם רווחה סברה זאת גם בקרב הוצאות הספרים בארץ, בכל הנוגע לספרות מד"ב - והרי על הפריחה המתרחשת כיום אין צורך להרחיב את הדיבור. אי לכך לא נותר לנו אלא לאחל למפיצי הסרטים שיקרה להם מה שקרא [sic] למו"לים, וכולנו נצא נשכרים. (פנטסיה 2000 גיליון 2, פברואר 1979, עמ' 17. ההדגשות והניסוח במקור).

מבזקים קוסמיים: יותר מחצי שנה אחרי שפרסמנו כתבה על הסרט 'פלישת חוטפי האדם' (גיליון מס' 2), הגיע הסרט סוף-סוף אל בדי הקולנוע שלנו – וירד מהם בבושת פנים אחרי שבועיים (שבוע בקולנוע תל-אביב ושבוע נוסף ב'דרייב-אין'). וחבל. אמנם הסרט רחוק מאוד מלהיחשב ליצירת מופת קולנועית אבל הוא בהחלט ראוי לצפיה, בייחוד למי שאוהב מד"ב מתובל באימה. (פנטסיה 2000 גיליון 10, נובמבר 1979, עמ' 54)

בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים נוצר בארה"ב רצף להיטי מד"ב קולנועיים: טרילוגיית "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס (1983-1977, בשנת 1999 יצא לאקרנים סרט חדש בסדרה); "מפגשים מהסוג השלישי" (1977), "סופרמן" (1978), "מסעביןכוכבים" (1979), "הנוסע השמיני" (1979), "אי.טי." (1982), "בלייד ראנר" (1982). סרטים אלה הוקרנו גם בארץ, ככל הנראה בהצלחה, כפי שניתן לראות משינוי הנימה בפנטסיה 2000:

בתחום אחד לפחות מסתמנת עלייה בפופולאריות של המד"ב – תחום הקולנוע, המדבר מטבעו לקהל רחב יותר (…) בתחום זה צפויה לנו שנה מלאת פעילות, שתחילתה בהגעתם ארצה של שוברי קופות כאי טי, אצן הלהב[104], וחלקו השני של מסעביןכוכבים. (פנטסיה 2000 גיליון 32, סוף 1982 או תחילת 1983)

הפופולריות של סרטי מד"ב, לפחות בקרב קהל מוגבל, הביאה להקרנות חד פעמיות של סרטים אלה בסינמטקים. יש להניח שהקרנות כאלה משתלמות מבחינה כלכלית יותר מהקרנה רגילה של סרט לאורך שבועות, שכן הקהל האוהד מצומצם בגודלו. פנטסיה 2000 מספר על פסטיבל סרטי מדע בדיוני שנערך בחודשים אוקטובר-נובמבר 1982 בסינמטק בתל-אביב, ובו הוקרנו סרטים אחת לשבוע, בשלוש הצגות:

התורים הארוכים שהשתרכו לפני קופות הסינמטק הוכיחו כי קיים קהל רחב למדי של חובבי מד"ב בארץ, לפחות כשמדובר בקולנוע. (פנטסיה 2000 גיליון 32, סוף 1982 או תחילת 1983)

נראה שאותו פסטיבל הצליח, כיוון שפחות מחצי שנה לאחר מכן נערך חודש סרטי מד"ב בסינמטק:

חודש מד"ב בסינמטק. החל ב5.3.83- יתקיים בסינמטק בתל אביב חודש של סרטי מד"ב, שבמסגרתו יוקרנו 20 סרטים ישנים וחדשים. מאחר שכל סרט יוקרן פעם אחת בלבד, אנו מביאים פרוט מלא של הסרטים ומועדי הקרנתם. (פנטסיה 2000 גיליון 34, מרץ 1983, עמ' 57-56)

כמו תוכניות טלוויזיה, גם סרטי קולנוע שהוקרנו בארץ הביאו לתרגומם של ספרים עליהם היו מבוססים, או ספרים שהיו מבוססים עליהם (> טלוויזיה, 120; ספרים לפי סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה, 62).

 

בשנות התשעים מוקרנים בארץ רוב הלהיטים הקולנועיים העולמיים, כולל, כמובן, סרטי מד"ב (הוליוודיים ברובם). כאמור (> היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני, שנות השבעים והשמונים, 32), הלהיטים הקולנועיים הגדולים ביותר בשנים האחרונות הם סרטי מד"ב. בערוצי הטלוויזיה, בעיקר בערוץ הסרטים של הכבלים, מוקרנים סרטי קולנוע וסרטי טלוויזיה רבים בעלי אלמנטים מד"ביים, החל מהלהיטים הקולנועיים ועד להפקות זולות יחסית המיועדות מלכתחילה להקרנה בטלוויזיה. חלקם מוקרנים שוב ושוב בשידורים חוזרים, כמקובל בערוצים הללו. המספר הרב של ההקרנות אינו מהווה עדות להצלחה, או להשפעה על הנעשה בתרבות הישראלית, אלא תלוי בעיקר בהסדרים החוזיים של ערוצי הטלוויזיה עם חברות ההפקה וההפצה.

ניקח לדוגמה סרט קולנוע אחד בסוף שנות התשעים: תומס גודמן, אחד ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ומועדון סטארבייס 972 (>פעילויות חובבים, 96), מספר[105] על אירוע שאירגנה האגודה בתחילת 1997 – הקרנת הבכורה לסרט "מסעביןכוכבים" – המפגש". לדבריו, המארגנים חשבו שלא ימלאו אפילו רבע מאולם קולנוע "תל-אביב" בן 700 המושבים, אך בסופו של דבר הגיעו למעלה מאלף אנשים, ולרבים מהם לא היה מקום. יתרה מזאת, כל הכרטיסים לשלושת ימי ההקרנה הראשונים של הסרט הוזמנו שבועיים מראש. היו אלה ימי סופה קשה, ולמרות שבדרך-כלל אנשים בארץ אינם נוטים לצאת לבילויים במזג אוויר סוער, האולמות אכן היו מלאים. ההצלחה היתה גדולה מן הצפוי, עד כדי כך שהמפיצים האריכו את תקופת ההקרנה בבתי הקולנוע הגדולים משבוע וחצי לשבועיים. תיאור זה של גודמן חושף מצב שבו מפיצי הסרטים עדיין מניחים, כמו בשנות השבעים, שהקהל הישראלי איננו חובב גדול במיוחד של סרטי מד"ב, אולם ציפיות הקהל עצמו (או לפחות חלק ממנו) כבר השתנו, ככל הנראה, והוא דווקא שש לראות את הלהיטים המד"ביים.

יצירה מקורית

סרט המד"ב הישראלי הראשון שהוצג בטלוויזיה היה "אישור נחיתה", סרטו של התסריטאי-במאי-מפיק ריקי שלח, שעסק בחייזרים המגיעים לנמל התעופה בן גוריון. הסרט בן 25 הדקות הוקרן בשנת 1978 (פנטסיה 2000 גיליון 2, פברואר 1979).

סרט המד"ב הראשון באורך מלא שנוצר בארץ היה "שדר מן העתיד", אותו ביים ב1981- דוד אבידן. הוא מבוסס על שיר פרי עטו בשם "תקציר לסרט", שפורסם בגיליון 9 של כתב העת הספרותי פרוזה, שהוקדש למדע הבדיוני (> מד"ב עברי מקורי, 72; היחס למד"ב בתרבות הישראלית, 129). העלילה כוללת מסע בזמן, ניסיון להקדים את מלחמת העולם השלישית בעזרת מכשיר טלפתיה ומדען ישראלי המציל את העולם. בסופו של דבר מסתבר שהכל היה תעלול פרסומת של חברה יפאנית. לפי כתבה בעתון במחנה (גוז, 1994) הסרט הוקרן רק פעם אחת, בסינמטק תל-אביב.

בתוכניות שהופקו מאז בטלוויזיה הישראלית היו מדי פעם אלמנטים של מד"ב: חביתוש מתוכנית הילדים "רגע עם דודלי" היה מעין רובוט, בתוכניות לימוד האנגלית של הטלוויזיה החינוכית היו בשנות השבעים והשמונים גבי ודבי שעברו ממקום למקום על-ידי הצמדה של מקל קסמים למפה, ובתחילת שנות התשעים כיכב בתוכנית אחרת מחשב מדבר.

בכנס המד"ב שנערך בסינמטק תל-אביב בסוכות 1997 הוקרן פיילוט (פרק ניסיון) לסדרת מדע בדיוני ישראלית בשם "ירושלם", אולם הסדרה לא הופקה והפרק לא שודר מאז באף אחד מערוצי הטלוויזיה.

בספטמבר 1998 שודרה בערוץ 2 הסדרה "סוסיתא בחלל" בה גילם הזמר קובי אוז אסטרונאוט ישראלי שבן-לוויתו היחיד במסעו רב-השנים בחלל הוא מחשב החללית, שמעון, המשעשע אותו בהקרנת סרטונים נוסטלגיים המראים קטעים שונים מחמישים שנות המדינה. זוהי סדרה נוסטלגית-הומוריסטית לשנת היובל, הפקה שנראית דלת-תקציב במיוחד. הנקודה החשובה לעניין השינוי במעמדו של המד"ב בתרבות הישראלית היא העובדה שכסיפור הרקע להקרנת הקטעים השונים נבחר רקע מדע-דמיוני, ונעשה שימוש בקלישאות של הז'אנר – רובוט חכם, ספינת חלל, מדים כסופים ועוד.

בסוף שנות התשעים, אלמנטים של מד"ב כגון חלליות, מסעות בחלל, רובוטים וטכנולוגיות עתידיות, נפוצים מאוד על מסך הטלוויזיה בישראל, אבל בעיקר ביצירות הקצרות ביותר (הזוכות להשקעה הכספית הרבה ביותר): פרסומות וקדימונים (פרומואים)[106]. תוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע באורך מלא שיכולים להיחשב למד"ב כמעט ולא נוצרו כאן (ישנם סרטי סטודנטים מדב"יים, אך אלה אינם נחשפים לקהל רחב במיוחד). יש להניח שהסיבות לכך דומות לסיבות למיעוט היצירה המקורית המד"בית במדיום הכתוב, ואולי נוסף להן גם השיקול הכלכלי – האפקטים המיוחדים הדרושים ליצירות מד"ב מצולמות יקרים במיוחד.

היחס למדע הבדיוני בתרבות הישראלית

 

ניסיתי לבדוק את יחסה המפורש של התרבות הישראלית למדע הבדיוני ולחובביו לאורך השנים, בעיקר על פי איזכורים וכתבות בעיתונות הכללית (עיתונים יומיים, שבועונים, כתבי עת ספרותיים), והאופן שבו החובבים עצמם מבינים את היחס אליהם (כמרואיינים בכתבות, במאמרים שלהם עצמם בכתבי העת של קהילת המד"ב, ובשיחות איתי).

ברשימה הביבליוגרפית שבידי מופיעים כמאתיים קטעי עיתונות שהתפרסמו בארץ העוסקים במדע בדיוני: ביקורות עלספרים וסרטים, כתבות על תופעות שונות הקשורות למדע הבדיוני: חובבים, כתבי עת, כנסים וכו', וכן כתבות בנושאים אחרים בהם מוזכרים פריטים מעולם המדע הבדיוני. את הכתבות בעיתונות הכללית איתרתי בעיקר באמצעות חיפושים במאגרים הממוחשבים של אוניברסיטת חיפה ושל ספרית בית אריאלה (השונים זה מזה), בארכיון הידני של בית אריאלה (מעודכן עד תחילת שנות התשעים) ובארכיון הממוחשב של עיתון הארץ (החל משנת 1994). בנוסף, חיפשתי קטעי עיתונות שהוזכרו בעבודות אחרות (ברתנא, 1982; ויסברוד, 1989; יונאי, 1990). תוצאות החיפוש במאגרים הממוחשבים חלקיות, הן מבחינת טווח השנים (קטעי העיתונות המוקדמים ביותר הרשומים במאגר של אוניברסיטת חיפה הם משנת 1980, בבית-אריאלה הרישום ממוחשב מתחילת שנות התשעים), והן מבחינת צורת הסיווג בהם (יש ברשותי כתבות מן השנים האחרונות העוסקות במדע בדיוני, שלא עלו בחיפוש לפי מילות המפתח "מדע בדיוני". מן הסתם, היו עוד כמותן, שלא הצלחתי לאתר בעזרת מקורות אחרים). נקודה נוספת – במאגרים הללו אין כמעט רישום של הנעשה במקומונים השונים ברחבי הארץ (והם גם אינם מצוייםלעיון בספרית בית אריאלה). נוסף על כך, סביר להניח שלגבי השנים 1998-1994 יש ייצוג יתר לעיתון הארץ, בשל אפשרויות החיפוש המקיפות בארכיון הממוחשב שלו, בניגוד לעיתונים האחרים, שלגביהן השתמשתי בסיווגים שנעשו על-ידי אחרים. אני מודה לד"ר אהרון האופטמן על קטעי העיתונות משנות השבעים והשמונים שמצא עבורי בביתו.

 

עד שנות השישים

בעבודת הדוקטורט שלה, "מגמות בתרגום סיפורת מאנגלית לעברית, 1980-1958", סוקרת רחל ויסברוד את הסיפורת הרשמית והלא-רשמית שתורגמה לעברית (בעיקר מאנגלית) בשנות השישים והשבעים ומצביעה על השינויים שחלו בה במהלך השנים האלה. לפי העבודה, ספרות המדע הבדיוני נכללה בשנים אלה במערכת הלא-רשמית של הספרות – תחילה תוך שייכות מוחלטת לחלק הלא-רשמי, והחל משנות השבעים תוך התקרבות למערכת הרשמית של הספרות.

כאמור, כדי לזהות את הריבוד ברב-מערכת מסוימת (למצוא מה נחשב בה לרשמי ומה לא, ומה נהנה מיוקרה יחסית בגבולות המערכת הרשמית והלא-רשמית) בדקתי כיצד נהוג לסמן בה את המעמד (…) ההתקבלות על-ידי הביקורת (בעיתונות היומית ובכתבי-עת ספרותיים ואחרים) – עצם קיומה של תגובה ביקורתית, ואפילו לא-אוהדת, עשוי לרמז על מעמד רישמי. לעומת זאת, התעלמות הביקורת – ובעיקר התעלמות שיטתית שלה – מעידה על מעמד לא-רשמי. מעמד כזה נרמז גם בכך שהתגובה, אם יש כזו, היא כוללנית, ואינה מתייחסת באופן ספציפי לטקסט זה או אחר; או שהיא מתייחסת לטקסטים ספציפיים רק כדוגמא מקרית לסוג כולו (למשל, מערבון), או לספרות הלא-רשמית כולה. (ויסברוד, 1989: 17-16)

בשנות השישים המדע הבדיוני, הן כספרות והן כתת-תרבות, אינו מוכר בארץ, ולא הצלחתי למצוא כמעט כתבות המתייחסות אליו. ספרי המד"ב הז'אנריים המעטים שיצאו לאור בתקופה זו פורסמו בהוצאות לאור של ספרי כיס (דשא, מצפן, רמדור), שהיו שייכות למערכת הלא-רשמית ולא זכו להתייחסות של הביקורת.

כאמור, בדיקת הרישומים בקרית ספר מלמדת, שללא ספק חלה צמיחה כמותית ניכרת במערכת הלא-רשמית בשנים הנסקרות (…) ובכל זאת, כמעט שאין תגובות על המתרחש בעיתונות היומית, במוספים הספרותיים שלה או בכתבי העת (הספרותיים והאחרים) (…) ההתעלמות המסיבית מלמדת, כאמור, שספרות"בידורית" ו"קלה" אינה זוכה בלגיטימציה. ייתכן שהיא מרמזת גם על חולשה של הממסד הספרותי והחינוכי בן-הזמן ועל איזושהי אווירה של הרמת ידיים, שכן בעשורים הקודמים התנהלה המלחמה נגד ספרות מסוג זה בשצף-קצף (…) עם זאת, ההבדל בתגובה עשוי להתקשר גם עם כך, שהספרות החדשה, בניגוד ל"ספרית הבלש", רובה ככולה מתורגמת. ככזו, היא אינה מעוררת תחושה כה חריפה של "חילול הקודש", ולכן נתקלת בפחות התנגדות. (ויסברוד, 1989: 59-58)

על-פי כתבה בשם "רומנים רומנטים ואמן הקארטה: סיור חטוף בממלכת המו"לות הבידורית, שאיננה נתונה לביקורת ואינה יודעת ספרות מקור מהי", שפורסמה במעריב (מנדלסון, 1971), הוצאות לאור של ספרי בידור לא שלחו כלל את ספריהן לעיתונים לביקורת.

 

למרות האמור לעיל, בשנת 1967 התפרסמה במאזניים, בטאון אגודת הסופרים, מסה ארוכה מאת גבריאל מוקד, וזאת תודות לזהותו של הכותב, שהיה משתתף קבוע בכתב העת, ולא לנושא שבחר. במאמר הובאה סקירה של ההיסטוריה של המדע הבדיוני, החל מימי ז'ול ורן וה.ג'. וולס, דרך המגזינים של תחילת המאה והלאה, וניתוח תמאטי של ספרות המד"ב של העשורים האחרונים. המאמר מעמיק מאוד, ונכתב מתוך בקיאות בז'אנר. למעשה, זהו אחד המאמרים המקיפים ביותר שנכתבו על המד"ב, אולי אפילו עד היום, וודאי בשנים שחלפו עד שפורסם מחדש בפנטסיה 2000: "בעוד שבחו"ל מתפרסם שפע של חומר תעודי על ספרות המד"ב (...) מעט מאוד חומר מסוג זה נכתב בארץ, אם בכלל. לכן נראה לנו חשוב להגיש לקוראי 'פנטסיה 2000' את מאמרו המקיף והמעמיק של גבריאל מוקד על ספרות המד"ב, שנכתב עוד לפני כ12- שנים אך ספק אם הגיע לידיעת רוב ציבור קוראי המד"ב" (פנטסיה 2000 גיליון 14, אפריל 1980, עמ' 66). מוקד מפריד במאמר את ספרות הדמיון המדעי משאר הז'אנרים הפופולריים והשוליים, כמו הבלשים, המערבונים או סיפורי הספורט, וטוען כי הוא "אוחז בחבלי קסם את הקוראים המשכילים והמעודנים ביותר":

חלפו הימים כאשר ה"דמיון המדעי" היה מונח בקרן-זוית בין יתר הסוגים ה"מקצועיים" של רומאן זעיר לגווניו. כיום ראוי ז'אנר זה לתשומת-לב רצינית בזכות כמה יוצרי-אמת והמשמעות הסוציולוגית והתרבותית הנרחבת הנודעת לו בעשורי-השנים האחרונים (...) מנקודת ראותו של הקורא, זה האוהב המושבע של הדמיון-המדעי המהווה בשבילו כעין סם מעורר וקאטאליזאטור, אך עובדה מצערת היא, כי השלב המקשר בין אבות הז'אנר במאה הי"טוראשית המאה הנוכחית לבין התפתחותו בעשורי-השנים האחרונים היו בעיקר מאגאזינים אמריקניים פופולאריים, כתבי-עת מצויירים, למיניהם, הגדושים בתיאורי מפלצות מהחלל החיצון, האוחזות במששניהם (היינו בזרועותיהן המרובות) בלונדיניות מצווחות (...) אולם ה"סיינס-פיקשן", כפי שמכירים אנו אותו בימינו, נתגבש, נתגבר והגיע לכלל הגדרה עצמית רק משנות הארבעים ואילך.

האם נודעת הצדקה להבדלה ברורה ביןהספרות ה'אמיתית' לבין ספרות הדמיון-המדעי? כאן מוטלת על המבקר מלאכה קשה: המשימה של דיוק בהגדרות. לא רק ההבדל בין הווה לעתיד, אלא גם ה'מקצועיות' הספציפית והעלילתית של רוב סיפורי הדמיון המדעי מקרבים אותם, כאמור, אל תחומי השוליים שבצידי ספרות. אולם אמנות מופלאה של רבים ממחברי הז'אנר וחשיבות הנושאים המועלים לדיון ומתוארים בעלילה, מרחיקות את הז'אנר בכללו מרחק רב מתחומי-הבידור הפשוטים. אישים כסימאק ראויים לכתר סופרים לא פחות מרומאניסטים ממוצעים. ריי ברדברי האמריקני הוא תלמיד נאמן לאדגר אלן פו לא פחות מאשר תלמיד של ה.ג'. וולס. (מוקד, 1968)

 

התייחסות לז'אנר וביקורות על ספרים – החל משנות השבעים

במהלך שנות ה70- מתחילות להופיע תגובות גם על הספרות הרואה אור במערכת הלא-רשמית, ובעיקר על אותו חלק שלה הנמצא בתזוזה לעבר המערכת הרשמית (כמו ספרי מדע בדיוני או בלשים המופיעים בהוצאות של המערכת הרשמית). מובן שתגובות אלה הן חלק מתהליך התזוזה עצמו, ולא רק שיקוף שלו. בכל אופן, כמעט שאין עדיין רצנזיות על טקסטים ספיציפיים של הספרות הנמצאת בתזוזה – עדות לכך שהשינוי במעמדה הוא, בסופו של דבר, מוגבל.

במוספים הספרותיים של העיתונות היומים ההתייחסות לספרי מתח, מדע בדיוני וכו' מוגבלת בדרך-כלל למדורים המודיעים בקצרה על ספרים חדשים שהתקבלו במערכת. מדורים אלה עצמם הם בגדר חידוש, המרמז על התגבשותה של תפיסה, הרואה את הספר כמוצר צריכה הטעון פרסום (בעבר התייחסו באמצעות מדורים מסוג זה לסרטי קולנוע, אך לא לספרות). בכל אופן, במסגרתם מגיבים על ספרים שבשנות ה60- לא נשלחו בכלל לעיתונות, והמו"לים לא ציפו שזו תגיב עליהם. (ויסברוד, 1989: 313-312)

הביקורת הראשונה שמצאתי על ספר מד"ב ספציפי התפרסמה בשנת 1972, במדור הספרותי של העיתון מעריב. בהתאמה לממצאיה של ויסברוד, הביקורת מתייחסת לספר שתורגם בהוצאה לאור השייכת למרכז המערכת הספרותית, ולא לשוליה – הוצאת מסדה. מדובר בספר "מחר כפול תשע" מאת הסופר המכונה בביקורת (וכנראה גם בספר) יצחק אסימוב. הביקורת יוצאת מתוך הנחה שספרות המדע הבדיוני היא נבואית, ומשום כך מתחלחלת מן העתיד כפי שהוא מוצג בסיפורים, אך מסתיימת בנימה אוהדת למעלותיו הספרותיות של הכותב.

יצחק אסימוב, המפורסם שבסופרי המדע הבדיוני בדורנו, מוצג כאן בפני הקורא הישראלי בתשעה סיפורים שעניינם המחר הרחוק, ויותר משהם משעשעים הם מעבירים בך צמרמורת. (…) תמונת החיים של היקום בעוד כמה מאות שנים על-פי תחזיתם של נביאי המדע הבדיוני, היא חזון מקפיא-דם שלא בכל אחד מאתנו עשוי הוא לעורר רצון לנסות ולהגיע לימים ההם. (תלפז, 1972)

חודשיים קודם לכן התפרסם בעיתון הארץ מאמר פרי-עטו של אסימוב – "סנגוריה על המדע הדמיוני" (אסימוב, 1972), בו הוא מגונן על הז'אנר מפני המזלזלים בו. אין ספק שאסימוב הוא סופר המד"ב המוכר ביותר בארץ החל משנות השבעים המוקדמות, ואולי אפילו עד היום[107]. שמו מוזכר כמעט בכל אחד מקטעי העיתונות העוסקים בדרך כלשהי במדע בדיוני במהלך שנות השבעים, והוא הסופר הפופולרי ביותר בכתב העת פנטסיה 2000 (>פנטסיה 2000, אסימוב, 116). למעשה, קטע העיתונות הראשון שמצאתי שעוסק במדע בדיוני, אך לא ישירות באסימוב, התפרסם רק בשנת 1977 (ברתנא, 1977). נוסף לכך, במוסף הארץ התפרסם ראיון עם אסימוב במסגרת סדרה על יהדות ארה"ב, ראיון שכמעט אין בו התייחסות ליצירתו של אסימוב – הוא מופיע רק כיהודי-אמריקאי המוכר במידת מה לקוראים בארץ (אבידן, 1975).

 

בספטמבר 1976 הקדיש כתב העת הספרותי פרוזה (עורך: יוסי קריים) חלק מיוחד מגיליון 9 למדע בדיוני (בעריכת גבריאל מוקד), והציג על השער איור של אסטרונאוט בחליפת חלל. הגיליון כולל יצירות מד"ב מתורגמות (לא רק מאנגלית, אלא גם מגרמנית ורומנית) ומקוריות, וכן מאמרים על הז'אנר.

(…) מקדישים אנו עתה כמתוכנן מדור מיוחד לז'אנר של ספרות "בלתי-תיקנית", ספרות הבדיון המדעי. סיפורת הבידיון המדעי, שלא הוכנסה בדרך-כלל לטרקליני ה"ספרות הטובה", התגוונה והתעשרה בימינו (ביחוד בארה"ב; אך גם בגוש המזרחי ובאנגליה), כשהיא מתייחסת לנושא המדע והטכנולגיה, המשנים את חיי כולנו.

במהות הז'אנר הזה דנים מאמריהם של המחברים הנודעים: י. אסימוב וק. פונגט[108]. שלושת הסיפורים הקצרים, המובאים במדור, מוסרים מאין כמוהם את סגולת-הריתוק של הבידיון המדעי. סיפורו של א. אי. ואן ווגט משקף את "המהלך המרכזי" של הבידיון המדעי בארה"ב; סיפורו של קורדוויינר סמית והשיר של דוד אבידן - הישראלי - מבטאים את ההתקרבות בין הז'אנר הלא-תיקני לבין הספרות התיקנית. מדי פעם יפנה "פרוזה" לז'אנרים לא-תיקניים אחרים של ספרות, כגון הסיפור הבלשי, המערבון, סיפור-הריגול, ועוד. (יוסי קריים וגבריאל מוקד) (ההדגשות במקור)

הקדשת חלק מגיליון של כתב עת ספרותי מהווה כמובן הכרה מסויימת של התרבות המרכזית, הגבוהה, בז'אנר שהיחס אליו, גם בגיליון זה, הוא כאל "לא-תִקני" (> גם להלן, 136). לא מפתיע שההתייחסות הזו מופיעה דווקא בכתב עת ספרותי חדש וחדשני (היה זה רק גיליונו התשיעי), ולא באחד מכתבי העת הוותיקים יותר. קל לראות שגם אנשי פרוזה הרגישו צורך להסתייג מן השוּליוּת של הז'אנר – משום כך מובאים לא רק טקסטים מתורגמים מן המד"ב הז'אנרי האמריקאי, אלא גם משפות אירופאיות "תרבותיות" יותר, ואחרים המבטאים, כפי שהם כותבים, "את ההתקרבות בין הז'אנר הלא-תיקני לבין הספרות התיקנית".

פנטסיה 2000

למעלה מחצי מן הביקורות על ספרי מד"ב משנות השבעים ועד אמצע שנות השמונים התפרסמו בכתב העת פנטסיה 2000, שהיה מוקדש למדע בדיוני. מדור ביקורות הספרים התפרסם בפעם הראשונה בגיליון 16 של כתב העת (סוף שנת 1980), והפך מדור כמעט קבוע רק החל מגיליון 23 (אמצע שנת 1981). בפנטסיה 2000 התפרסמו ביקורות גם על ספרים של הוצאות שוליות יחסית, כמו לדורי ואידיאה. בסך-הכל התפרסמו בפנטסיה 2000 ביקורות על כחמישים ספרי מד"ב, רובם מתורגמים ומיעוטם ספרי מקור (כולל ביקורות ספורות על ספרים באנגלית).

בתקופה זו הביקורות על ספרי מדע בדיוני במדורים הספרותיים של העיתונות הכללית מועטות, ומתייחסות, כצפוי, לספרים שהתפרסמו בהוצאות הנמצאות במרכז המערכת הספרותית (זמורה ביתן מודן, כתר, מסדה, ספרית מעריב, עם עובד, שוקן). לא מצאתי ביקורות על ספרי מד"ב של הוצאות מן השוליים (לדורי, רבמכר ורמדור, למשל). כלומר, גם בתוך המערכת השולית של ספרות המדע הבדיוני, יש מרכז ויש שוליים[109].

הביקורות (ושאר הכתבות) נוטות להתמקד בסופרי המד"ב המרכזיים ביותר והמתורגמים ביותר לעברית (> ספרי מד"ב מתורגמים לעברית, 55), בעיקר אסימוב, היינלייןוקלארק[110], ולא לעסוק בספריהם של סופרים לא ידועים, או בספרים הקשורים לסרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה.

כתיבתם של אסימוב וקלארק, בעיקר, זוכה לעיתים קרובות למחמאות:

זה עניינו של סיפור בלתי רגיל שבו מתגלה אסימוב איש-המדע בכל חמימות-לבו ובמזגו המופלא של כשרון ספרותי יוצר עם כושר-המצאה מבריק של דמיון מדעי – התשתית שעליה בנויים כל סיפוריו, שכמה מהם מובאים בזה בהופעת בכורה בפני הקורא הישראלי. (תלפז, 1972)

על ספריו של אסימוב אפשר לומר הרבה מזוויות ראייה שונות. הם גם ספרי בידור מצוינים וגם ספרים בעלי ערך חינוכי גבוה (…) את ספרי אסימוב קוראת מיטב האינטליגנציה בכל העולם והם זוכים להערצה מוצהרת (…) אייזק אסימוב הוא סופר מחונן, הרוקם עלילות בלש מרתקות וכוח דמיונו יוצר עולמות מופלאים. (שקלובסקי, 1975)

 

מבקרים

שמותיהם של האנשים הכותבים במדורי הספרות ביקורות על ספרי מד"ב חוזרים על עצמם: בתקופה שעד אמצע שנות השמונים מצאתי לפחות 3 קטעי עיתונות העוסקים במדע בדיוני מאת כל אחד מהאנשים הבאים: הנרי אונגר, אורציון ברתנא, משה דור, אמנון ז'קונט, אפי לנדאו, יותם ראובני[111]. הכותבים מעידים על עצמם לעיתים קרובות שהם אוהדים של ספרות מדע בדיוני. זו כנראה הסיבה לכך שרוב הביקורות בשנים אלה חיוביות בעיקרן – מי שמתייחסים לז'אנר הם אלה שגישתם אליו חיובית, שולליו פשוט מתעלמים ממנו.

יש לברך את הוצאת מסדה על התרגומים שהיא ממציאה לנו במסגרת "ספרית המדע הדמיוני" (…) וכל תרגום נוסף מהספרות העשירה של המדע הבדיוני יבורך. (שקלובסקי, 1975)

קודם כל: הופעתו של ספר זה היא סיבה טובה למסיבה של אוהבי המדע הבדיוני. (ראובני, 1981 ב')

כמי שעוקב אחר ספרות המדע הבדיוני מזה זמן רב, אשתדל להעביר לקורא את רשמי, הרהורי והפנטזיות שלי עצמי, העולים בי לאחר קריאת כל ספר. (לנדאו, 1984)

קצב תרגום ספריו של אייזק אסימוב לעברית בהחלט אינו משביע רצון. לפיכך, תרגום כל ספר שלו מהווה חגיגה לאוהבי המדע הבדיוני, המחפשים את השילוב בין פילוסופיה לבין עלילה מרתקת (…) אך כפי שהוא עתה, במיוחד לקוראיו "השרופים" של אסימוב ולאלה שציפו להמשך הטרילוגיה – הספר מומלץ מאוד. (לנדאו, 1985)

ביקורות רבות נכתבו על-ידי אדם אחד – חוקר ומבקר הספרות אורציון ברתנא, שכתב לאורך שנים ביקורות וסקירות מעמיקות על ספרי מד"ב ועל המד"ב באופן כללי (במוספים הספרותיים של דבר, של ידיעות אחרונות ושל מעריב; חלק מן הביקורות קובץ בספרו "עדות קריאה", 1982). ברתנא גם הקדיש למדע הבדיוני חלק מגיליון של כתב העת הספרותי מאזניים בעריכתו, בשנת 1990.

כקורא אני מצפה מסיפור המדע הבדיוני לרעיונות פיוטיים, פילוסופיים, הומוריסטיים, חברתיים ומדעיים, אשר אם לא ישכנעו בעובדתיותם – יכבשו בדמיונם. רעיונות אלה מצויים בשפע בשני הספרים שלפנינו, שהם ממיטב ספרות המדע הבדיוני. ההערכות הספרותיות המקובלות בתורות הספרות, המעריכות יצירה מבחינת אמצעי האפיון והעיצוב, אינן צריכות לחול על סיפור המדע הבדיוני. זה צריך להיבחן ברעיונותיו, ולא להיבחן כטקסט מורכב המתאר דקויות של מצב ברצף עלילתי או בקשרים ספרותיים קוהרנטיים. זו אולי הטעות הרווחת ביותר בהערכת ספרות המדע הבדיוני, אשר בשלה אנשים בעלי הרגלי קריאה בטקסטים ספרותיים "תקניים" אינם יודעים כיצד להבין אותו וכיצד להעריך אותו, והם משליכים עליה ציפיות "תקניות", ואינם בודקים אותה מתוך הבנת כלליה. (ברתנא, 1977)

כאשר המדע הבדיוני הפך להיות ז'אנר מוכר בארץ, לפחות בקרב מי שרוצים להכירו, התחילו להופיע בעיתונות הכללית ביקורות על ספרי מד"ב הנכתבות לא רק מתוך חיבה אלא גם מתוך בקיאות בז'אנר, בהיסטוריה שלו וביצירות הקיימות בו. למשל ביקורת זו במעריב על הספר "האיש במבוך" מאת רוברט סילברברג, שנכתבה על-ידי הנרי אונגר (שהצטרף בערך בתקופה זו למערכת פנטסיה 2000, תחת השם יוחנן נאגל):

אכן, זו עלילה ז'אנרית טיפוסית (…) תמצאו בו אפילו מיומנות גדולה (שגם היא חדשה מאד בז'אנר, אף כי הופיעה, לפני הפסקה ארוכה, כבר אצל וולס) שעיקרה – מה לא צריך לתאר (…) יש כאן כל שאפשר לצפות מסופר בדיוני הבקיא בקונוונציות, ולכן יודע כיצד להשתמש בהן כנגד עצמן (…) מתברר שאין סילברברג צריך להסמיק בנצלו את חוקי המשחק הקשוחים של המדע הבדיוני לדיון חדש במיתולוגיות ישנות. (אונגר, 1980)

או קטע זה מביקורת מאת גבריאל מוקד:

דיק הוא מעין אב רוחני של ה"גל הנוורוטי", או שמא גם של ה"גל הפסיכוטי", בסיפורת הדמיון-המדעי, גל שעיצומו בסיפורי באלארד, הגובל באגדות ובהרפתקאות בקצה גבול הנוורוזה בסיפורי ז'לאזני ובודריס, והמגיע לתחכום "זרוק" וסיפורי אימה של לאפרטי והארלאן אליסון. (מוקד, 1980)

 

בסוף שנות השמונים הופיעו במדור הספרים של עיתון הארץ סקירות קצרות וביקורות על ספרי מד"ב, רובן פרי עטו של יבשם עזגד, המעורה בתחום[112].

בספר שלפנינו מצויה תצוגה כרונולוגית של סיגנונות כתיבה שהיו מקובלים על כותבי הז'אנר מאז היווסדו ועד שנת 1979. זוהי תזכורת למבינים, שזר – שלא הקדיש מאות שעות קריאה לספרי מדע בדיוני – לא יבין אותה. (עזגד, 1986)[113]

היחס הכוללני אל הספרות, שהביא להדפסת ביקורות רבות יחסית על ספרי מד"ב (ועל ספרים מז'אנרים פופולריים נוספים) במדור הספרותי הוא שהביא גם, ככל הנראה, לכינונו של מוסף הארץ – ספרים בשנת 1993[114]. במוסף זה הופיעו מאז ביקורות נוספות על ספרי מד"ב (הראשונה שבהן הופיעה בגיליון מספר 2, 10.3.1993), קודם כל כיוון שבעצם קיומו נוצר מקום רב יותר לפרסום ביקורות על ספרים בכלל. מוסף ספרים אמנם נוטה לפרסם שתי ביקורות על ספרי מד"ב בעמוד אחד, תחת הכותרת "מדע בדיוני", אך אין בכך כדי להורות על זלזול דווקא – הנוהג המקובל במוסף הוא לקבץ שתי ביקורות או יותר תחת כותרת כלשהי, כגון "מדריכים", "אוטוביוגרפיה", "שואה", "ספרי ילדים ונוער" וכדומה. היו גם מקרים בהם ביקורת על ספרי מד"ב זכתה למקום מכובד בן עמוד שלם[115].

כמו בשנות השבעים והשמונים, גם בשנות התשעים אנשים קבועים עוסקים בכתיבה על ספרי מד"ב ומד"ב בכלל. השמות החוזרים על עצמם בתקופה זו הם אבי בליזובסקי (בעיקר במאמרים מדעיים בהם מוזכר מדע בדיוני)[116], שלי יחימוביץ', דורית לויטה, יבשם עזגד, אורן רהט, מרי רייזל ואירי ריקין. רייזל, עורכת ספרים שהיתה מעורבת בהקמת האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, פירסמה בסוף 1993 ותחילת 1994 סדרת מאמרים על ההיסטוריה של המדע הבדיוני בעולם בעמוד הראשון המכובד של מוסף ספרות אמנות של מעריב. בראיון לעיתון במחנה (גוז, 1994) היא אומרת שהופתעה שהסכימו לפרסם את הכתבות הללו, כלומר – היא יזמה את כתיבתן. גם ביקורות הספרים של אורן רהט שפורסמו במעריב היו, כך סיפר לי, יוזמה שלו. אלה שתי דוגמאות נוספות לעובדה שגם כיום, ההתייחסות למדע הבדיוני מגיעה בדרך-כלל מתוך חוגי החובבים עצמם, והם כמעט כופים אותה על התרבות הכללית.

 

 

ביקורות - כללי

הופעת ביקורות וסקירות על ספרי מדע בדיוני בכתבי עת ובמוספים ספרותיים אמנם מעידה על קבלה מסוימת של המד"ב כחלק ממערכת הספרות, אך ברוב המקרים תוכנן של הביקורות מביע הסתייגות מסויימת, אפילו כאשר הכותב מצהיר שהוא חובב של הז'אנר או מונה את יתרונותיו היחסיים. ההסתייגויות, הקובעות שהמד"ב איננו נחשב לחלק מן "הספרות היפה" או "הספרות המקובלת", או טוענות במקרים מסויימים שאיננו צריך להיכלל בה, מופיעות בצורה דומה מתחילת שנות השבעים ועד לשנות התשעים.

כסוג ספרותי, הבדיון המדעי בעייתי למדי. אפשר לשאול בפשטות – השאלה נשאלה פעמים רבות – האם זו ספרות, או בנוסח, כדי להימנע מבעיות של הגדרה, האם בדיון מדעי יכול להחשב לספרות טובה, ליצירת מופת בספרות? (לוי, 1980)

ודאי, יש מי שאפילו עכשיו, כאשר סיפורת-המדע, אם בדמות סאיינס פיקשן "טהור" ואם בדמות פאנטאסיה, זכתה בקהל חסידים עצום כזה ברחבי תבל, עודנו מתבונן בה מלמעלה למטה. (דור, 1981)

שאלתי: ומדוע נדמה כי גם בארצות-הברית ובאירופה ודאי אצלנו – לספרות המדע הבדיוני מעמד של נחיתות לעומת הספרות בה"א הידיעה הנלמדת באוניברסיטאות ושהקוראים אותה אינם אניני טעם או משתייכים לשכבת האינטלקטואלים? (גוטקינד, 1982)

ספרות המדע הבדיוני – להלן: מד"ב – אחד הזרמים הפופולרים היום בספרות הלא-ריאליסטית במערב לא זכה אצלנו ל"הכרה רשמית" של המימסד הספרותי, אבל עד לפני זמן מה זכה בהכרה מצד קהל קוראים (אוהדים) רחב. (…) ז'אנר עומד על צורה ספרותית, סגנון, דרכי איפיון וכו'. ואילו ספרות המד"ב מחדשת דווקא בצד הפילוסופי שיש בה בהיותה זרם ספרותי, ולא בצד האסתטי (ברתנא, 1983).

לז'אנר המדע הבדיוני יש בקרב רבים מהקוראים תדמית של ז'אנר נחות, שאינו שייך כביכול ל'ספרות יפה', ולצערי, בהרבה מהיצירות הללו התדמית מוצדקת (חסיד, 1994).

רוב המדע הבדיוני הוא זבל. (מלמד, 1998 ג')

נוסף על כך, גם בביקורות המוקדשות לכאורה לספר אחד מסויים, חלק ניכר מן הביקורת עוסק למעשה בספרות המד"ב באופן כללי, והספר הספציפי רק משמש תירוץ לדון בה. זהו שיקוף של יחס, לפיו ספר מדע בדיוני אינו ישות בזכות עצמו, אלא רק מייצג של הז'אנר שכל ספריו דומים. כך למשל בביקורת על שלושה ספרים מאת אסימוב (ביברינג, 1975) יותר מחצי המאמר הוא סקירה של תולדות המד"ב, מדניאל דפו וז'ול ורן, דרך גרנסבק ועד לגל החדש, ביוגרפיה קצרה של אסימוב ורק אחריה תאור קצר של תוכן הספרים המוזכרים בכותרת[117]. זאת בניגוד לדגם הרגיל של ביקורת על ספר, הכולל עיסוק במאפייניו הייחודיים – עלילתו, גיבוריו, זהות הסופר וההיסטוריה של הספר עצמו. ביקורות רבות עוסקות במספר ספרים בעת ובעונה אחת[118]. תופעה זו נפוצה יותר בשנות השבעים והשמונים, אז לא היה הז'אנר מוכר בארץ, ומצטמצמת בשנות התשעים.

 

הערות על רמת התרגום

במקרים ספורים כוללות ביקורות על ספרי מד"ב גם הערות לגבי התרגום עצמו. בניגוד למסקנות הכלליות של רחל ויסברוד על כלל הספרות המתורגמת לעברית, לפיהן גם כאשר יש התייחסות לתרגום ברצנזיות על ספרות, הדבר נעשה בדרך כלל בלא כל בדיקה של טקסט המקור (ויסברוד, 1989: 315), נראה שבמקרים של ספרי מד"ב המבקרים דווקא נוטים להכיר את הספר עוד בשפה האנגלית. הדבר הגיוני, בהתחשב בעובדה שמי שכותבים ביקורות על ספרי המד"ב הם בדרך-כלל חובבים ותיקים של הז'אנר – אם הם קראו ספרי מד"ב לפני שנות השבעים המאוחרות, היו חייבים לעשות זאת באנגלית, וסביר להניח שהם ממשיכים לקרוא באנגלית גם לאחר מכן (>מדע בדיוני בשפות זרות בארץ, 80).

כל שלושת הספרים שלפנינו עשויים היו בהחלט להיות חומר קריאה מרתק, ובכך לקרב את הקורא העברי למדע הבדיוני אלמלא, למרבה הצער, הוחמצה ההזדמנות עקב התרגום העברי שמטעמי נימוס ניתן לכנותו כמאכזב (…) לא ייתכן לתרגם מלה במלה בלי להתחשב בציורים לשוניים, מיטפורות, ביטויים שגורים שתרגומם אינו דווקא מילולי, מצורות זמן שאינן מקובלות בדיקדוק העברי ועוד כיו"ב. למרבה הצער, ניתן להביא דוגמאות רבות לתרגום הרשלני, ואביא רק על קצה המזלג (…) במדע בדיוני אין מנוס מלתרגם שורה של מונחים מושגים ושמות, ויש לשקוד שיהא זה תרגום מוצלח. לדעתי, נכשלו שני המתרגמים לאורך כל הדרך, והצליחו להביא בפני הקורא העברי יצירות שהן בהחלט "רובוטיות", סגנונן כבד ומשעמם והמונחים ה"מקצועיים" בלתי-קליטים ולעתים מגוחכים (…) לתרגומם של ספרים מסוג זה דרושות אהבה או גישה הולמת לנושא, ולפחות – כשרון נאות. אלה חסרים כאן, ונמצא שתחום התרגום הוא למרבה הצער שטח הפקר. (ביברינג, 1975)

התרגום של עמוס גפן מתמודד בהצלחה עם המשימה הלא-קלה של תרגום המונחים הבלתי-שגורים שבמקור, והוא קריא באותה מידה שבה קריא המקור האנגלי.(שקלובסקי, 1979)

לבסוף, כמה מילים על המהדורה העברית. קשה לשבח אותה במיוחד, אבל גם אין היא גרועה מן הממוצע. העברית, כרגיל, מסורבלת ומעורפלת הרבה יותר מן המקור (...) גם בהעברת המושגים הטכנולוגיים נדמה לי שיש כאן איזה זילזול, כאילו לא העלו על הדעת שבספר כזה יש צורך לדייק בטרמינולוגיה – אף כי בלי ספק עשה זאת המחבר. (לוטן, 1979)

לבד מארכנותו הבלתי נסבלת של היינליין, ניצבת בפני הקורא העברי בעיית התרגום. אציין, שאין לי ספק שלא קל לתרגם ספר מעין זה (…) יש כאן עירוב מוזר של מה שמכונה "עברית גבוהה" ו"עברית פשוטה", לעיתים באותו קטע. (ראובני, 1981 א')

באותם המקרים הנדירים שבהם אכן יש התייחסות לעניין התרגום, מודגשת הבעייתיות הייחודית של המד"ב – תרגום מושגיםודיאלקטים שאינם קיימים מחוץ לטקסט, בעולם האמיתי.

נושא התרגום תופס מקום חשוב ביותר. מאחר שמרובים המונחים המיוחדים למדע הבדיוני, מעדיפים הקוראים ספרים שתורגמו על-ידי מי שמעורה במידה זו או אחרת בז'אנר. הוצאות ספרים שמסרו ספרים לתרגום למתרגמים לא-מקצועיים, במטרה להוציא במהירות לשוק ספרים נוספים, נוכחו שאותם ספרים אינם נקנים בכמויות מספיקות לכיסוי ההוצאות. (טל, 1982)

הערת אגב על תרגום מדע בדיוני: יוצרי המדע הבדיוני, אולי יותר מסופרי כל ז'אנר אחר, עושים שימוש בז'ארגון פרטי עשיר, הנובע מן ההכרה ששפת העתיד תהיה שונה, לפחות במשהו, מהשפה שאנחנו דוברים כיום. מטבע הדברים, מציבה "השפה החדשה", על שפע המונחים המלווים אותה, אתגרים לא שיגרתיים לפני המתרגם. מילים שאינן מופיעות בשום מילון – אי-אפשר לתרגם, צריך ליצור. נסיגה, או התפתחות תרבותית, מובעת, לעיתים, באופן דיבורם של גיבורי הספר, יותר מאשר בעלילה עצמה. "התפתחויות לשוניות" אלה חייבות לעבור הסבה שהיא מעבר לתרגום רגיל כדי לשמור על המסרים שבין השורות. לא כל המתרגמיםטורחים לעשות זאת. יתכן שהם סבורים כי המאמץ אינו כדאי. ד"ר עמנואל לוטם, סובר אחרת. מונחי העתיד העבריים וסגנונות הדיבורים המגוונים הנוצרים על-ידיו, תורמים לתמונת המציאות המתקבלת למקרא תרגומיו, לא פחות מהטובים שבתיאורים הספרותיים. (עזגד, 1986)

יחס לחובבים

כאמור, המדע הבדיוני הוא תופעה תרבותית מקיפה, ולא רק תופעה ספרותית, והוא מתבטא בפעילות ובהזדהות של חובבים, ולא רק בטקסטים כתובים. לפיכך, יש מקום לבדוק גם את היחס של האנשים בתרבות לחובבי המד"ב ולתחביבם. היחס לחובבי המד"ב ולתחביבם בעיתונות הכללית בארץ לאורך השנים בדרך-כלל מזלזל ותמהּ. בעקבות ההתעניינות המוגברת במדע הבדיוני בארץ התפרסמו בשנת 1978 מספר כתבות בנושא. בכתבה באורך שלושה עמודים במוסף "ראי" של מעריב, תחת הכותרת "המדע הבדיוני פולש לארץ", מובאת מעין התבוננות אנתרופולוגית משועשעת מבחוץ על אותם אנשים מוזרים, חובבי המד"ב, "שטרם מיצו את חוויות הילדות" :

יש בישראל גזע הרפתקנים נאיבי להדהים ומפוכח להחריד. בניו חוצים מערכות שמש וגלקסיות, מודדים את הזמן בשנות-אור, נוחתים על כוכב אנדרומדה או אלפא קנטאורי, קוראים בכוח מחשבותיהם היסטוריה עתידית, משנים את מין האדם, מורישים את העולם לנמלים, ועוד אלפי מיני הפתעות מסוג אלה.

לנבהלים יאמר מייד, כי אין מדובר כאן בפלישת גזע אדונים מן המאדים, אלא רק בגזע של חובבי המדע הבדיוני בישראל, המפליגים בדמיונם לכל מקום וזמן. בישראל אפשר להיתקל בהם פתאום בחנות ספרים, עומדים בשלישייה ומחליפים בהתרגשות מידע כוכבי או ספרותי, מפרסמים קול קורא בעתונות לכל חובבי המדע הבדיוני להתאחד, מוציאים לאור עתון משלהם או מפטפטים בחדר-האוכל של קיבוצי שדה בוקר, איילת השחר, בארות יצחק, להב והזורע על נושאם האהוב.

ואפשר בנקל גם לא להתקל בהם ולא לדעת כלל על קיומם, כי שעות רבות הם הוזים בינם לבין עצמם על עולמות אחרים, או כותבים מכתבים זה לזה על הרעד שעבר אמש בעצמותיהם, כשקראו למשל את "עיר" של קליפורד סימאק, שבו מספרים הכלבים אחד לשני סביב מדורה כיצד הוריש להם גזע האדם את הציביליזציה – ואחר כך הקפיא עצמו לתקופה ארוכה. (פוקס, 1978)

בכתבה על מקימי פנטסיה 2000 מודגשת העובדה שהם בעצם אנשים רציניים, למרות הנושא המוזר שלו בחרו להקדיש כתב עת:

יש אנשים שיחשבו שמה שסיפרתי כאן הכל מהדמיון, בייחוד אנשים שעוד חיים בתקופת גוגול. אבל מהו בימינו ההבדל בין דמיון ומציאות? (…) לשם כך, ואולי לא רק לשם כך, התארגנה קבוצה של צעירים והחליטה להוציא לאור ירחון של ספרות מדע בדיוני, בשם "פנטסיה 2000". שלושה משפטנים לעתיד ומהנדס אחד, אנשים רציניים בתכלית, ביניהם אפילו זוג נשוי אחד. (רגב, 1978)

יחס דומה מופיע גם בשנים מאוחרות יותר, למשל בכתבה על חובב המד"ב האמריקני פורסט אקרמן "אלה הם חייו", המתפרסמת תחת הכותרת "כת המדע הבדיוני" (לויטה, 1988)[119]. פרט לתיאור של ביקור באוסף המד"ב העצום של אקרמן והפגישה איתו כוללת הכתבה גם "מושגי יסוד" של שפת החובבים ותיאור כללי של תחום המדע הבדיוני: "הזרם העיקרי בספרות רואה במדע דמיוני ספרות לבני-נוער, אסקייפיסטית אם לא אינפנטילית." ספרות המד"ב מוצגת בדרך-כלל בכתבות כמשהו שונה מן הספרות הרגילה, המקובלת, והחובבים כטיפוסים יוצאי דופן ובלתי מובנים.

הזלזול הסלחני וההתנשאות נמשכים גם במשך שנות התשעים, כפי שניתן לראות בכתבה "בחלל אף אחד לא יכול לשמוע אותך בורח":

כולם הגיעו ל"סקטור 972", כנס הטרקיז והבבילוניסטים הראשון בישראל: המחוצ'קנים, המשקפופרים, החכמים מדי, האסטרונאוטים, הפראיירים, שקי החבטות הכיתתיים, וכל מי שאי פעם היה כזה. חלקם הגיעו לבושי במדי צי החלל, מאופרים, חמושים בפייזרים; קבוצת תמיכה ענקית של יומיים רצופים לאנשים שרוצים אסקפיזם עכשיו. מי שיצא בטעות מהסינמטק זכה לשמוע על המנהיג שלחש למקובל שחצי מהעם שכח שהוא יהודי. המציאות האלטרנטיבית של עולם המדע הבדיוני נראתה פתאום כדבר השפוי בסביבה. (בן-נון, 1997)

אבל יש הבדל יחסית לשנות השמונים:נימת הבוז הקל של הכתבה משולבת בהזדהות ובהבנה לליבם של "המוזרים האלה", ויתכן אפילו שהיא כתובה בזלזול-עצמי של מי שמרגיש, לפחות באופן חלקי, שייך לנישה התרבותית עליה הוא כותב.

תגובות החובבים

התגוננות

החובבים, בבמות שהם עצמם יוצרים, מתגוננים פעמים רבות נגד מה שהם רואים כזלזול בהם.

מבזקים קוסמיים: את הערב 'בעקבות המד"ב' שהתקיים לאחרונה במועדון 'צוותא' בשיתוף עם רשות השידור, פתח המנחה, מר אורי ברנשטיין (עורך סדרת המד"ב של הוצאת עם עובד) בתיאור הרגשתם של חובבי המד"ב הוותיקים, אשר עד לתקופה האחרונה חשו כאילו הם עוסקים במין פולחן סתרים אסור על-פי-החוק, והנה לפתע שונה החוק והתיר את הפעילות 'האסורה'. כהרף עין החלו לצוץ כל אותם אנשים שזכו עד כה למבטים נוקבים בשל התעניינותם המשונה, ופתאום נוכחו לדעת שבניגוד לתחושתם המקורית היו להם כל אותה עת הרבה-הרבה עמיתים לפשע. ומי יעיד על כך עדות נאמנה יותר מקוראי 'פנטסיה 2000'? (פנטסיה 2000 גיליון 4, אפריל 1979, עמ' 53)

בהתבטאויותיהם של החובבים מובעים שוב ושוב תחושות של רדיפה מצד "הממסד", שאינו מביןאותם ואת היצירות החביבות עליהם.

הנני קוראת מדע בדיוני מזה שנים רבות, ונדמה לי שקראתי את רוב החומר (אם לא כולו) שיצא לאור בעברית מאז שנות ה50-, אם כירחון (שלדאבון לב בדרך כלל היה שובק חיים לאחר גליון אחד או אחדים), או כספר. כמו כן אני מרבה לקרוא ספרי מד"ב באנגלית. וכאן אני רוצה להביע את דעתי הפרטית על ספרות המדע הבדיוני בארץ ועל היחס ל'משוגעים' לקריאתה כמוני וכדומים לי. תמיד הסתכלו עלי כעל 'חיה משונה' על שאני נהנית מזרם ספרותי זה שהוא כה שונה מהמקובל והרגיל. כל מיני 'מביני דבר' רואים את ספרות המדע הבדיוני כקלוקלת, ילדותית, או כבריחה מהמציאות. קשה לי להבין מדוע אפילו בספריה בה אני מחליפה נחשבים ספרי המדע הבדיוני ל'ילד חורג'. אני חושבת שירחון כמו שלכם ודומים לו, וכן הדחיפה החזקה שניתנה לספרות המדע הבדיוני בעברית בשנה-שנתיים האחרונות, ישנו אולי את הדעה הרווחת… יהודית אבישי, פתח תקווה. (מכתבים למערכת, פנטסיה 2000 גיליון 12, ינואר 1980, עמ' 7)

אם יש מישהו מבין הקוראים שעדיין קורא ספר מד"ב בסתר, מחשש פן יואשם ב"התעסקות בשטויות" (ומי מאיתנו לא נתקל אי-פעם בגישה כזאת?), הרי שספרו של אורציון ברתנא עשוי לשמש בידיו כנשק-עזר רב עוצמה למתקפה נגדית. (אהרון האופטמן, פנטסיה 2000 גיליון 30, יוני 1982, עמ' 57-56)

חובבי המדע הבדיוני חשים לעתים שעיסוקם זה נתקל ביחס של ביטול, לגלוג או תמיהה, מצד אנשים שאינם מכירים את הז'אנר. משהו מעין "איך זה שאדם רציני כמוך מתעסק בשטויות ילדותיות כאלה." אין תשובה ניצחת מזו שכמה וכמה מהארועים התקשורתיים הרציניים ורבי השפעה ביותר, בעשרות השנים האחרונות, היו מד"ביים: החל בתסכית הרדיו המפורסם של אורסון ולס לפי "מלחמת העולמות" של ה. ג'. ולס, וכלה בסרטיו של לוקאס ששברו את כל שיאי הקופה בזה אחר זה, ואף הולידו גל של מאמרים מלומדים פחות או יותר על משמעותה של הפנטסיה הבדיונית בימינו אלה. (דעתי האישית, עמנואל לוטם. פנטסיה 2000 גיליון 39, תחילת 1984, עמ' 13.)

נושא כאוב במיוחד, מבחינתם של החובבים הצעירים יותר, הוא יחסה של מערכת החינוך למד"ב, ובעיקר העובדה שיצירות מד"ב אינן נלמדות בדרך-כלל בבתי הספר, לא במסגרת לימודי הספרות ולא כאמצעי עזר והמחשה לתחומי לימוד אחרים (פיסיקה, ביולוגיה, סוציולוגיה, פילוסופיה, אקולוגיה וכו').

בין הנושאים שידונו (…) גישת הממסד הספרותי ומערכת החינוך למד"ב, וחשיבות קידום הנושא ושינוי דעות קדומות. (מתוך דף מידע של החוג החולוני למדע דמיוני על רב-שיח בנושא "מדע בדיוני בישראל", 20.10.1982)

אני מניח שלאיש מקוראי גיליון זה אין ספק, שהמדע הבדיוני הוא חלק מעולם הספרות (יש כאלה שאינם יודעים שיש לספרות גם חלקים אחרים…) (…) למד"ב קוראים רבים ונלהבים, אולי אפילו יותר ממה שיש לדבורה בארון. גם המד"ב מתחלק לזרמים ורעיונות, סגנונות כתיבה ונושאי כתיבה. גם במד"ב יש ספרי-מופת נערצים, ספרים עבי-כרס ומלאי פרטים, בערך כמו לרומן הספרותי.

אם כן, מדוע אין רואים אותו בחומר לבגרות בספרות (לפחות יחידות 2-1) וכלל אינו מוזכר במקראות השונות, זאת למרות שהמד"ב הוא חלק מהספרות, בעל כל המאפיינים הנדרשים, עם איכויות ששוות לפחות לאיכויות של יצירה כמו "בעלת הארמון"? לא קשה למצוא מקבילות מד"ביות לדברים שהם בחומר הבגרות בספרות. לא חסרים ספרי מד"ב שמטפלים בבעיות החברה בפרספקטיבה של שנים קדימה, צריך רק לחפש (…) אולי הכנסת המד"ב לבחינת-הבגרות היא כעין הכרה רשמית בזרם זה כחומר רציני, ששווה התייחסות אפילו של תיכוניסטים; אבל השאלה היא – אם זה מה שאנו, כחובבי-מד"ב, רוצים או שמא עלינו אפילו למנוע ניסיון כזה (…) כל ספר שמתחילים ללמוד בכיתה, אוטומטית מתרחק. אף אחד לא אוהב לקרוא ספרי לימוד בבית… (קדרון, 1998)

הצגת מעלות הז'אנר

בגיליון 28 (אפריל 1982) של פנטסיה 2000 הוקדשו ארבעה עמודים לנושא "המד"ב כערך תרבותי-חינוכי": "בכתבה זו ריכזנו רשימות אחדות של אנשי-רוח ומדע, מן הארץ ומחוצה לה, המתייחסות אל ערכה התרבותי והחינוכי של ספרות המד"ב, ותרומתה לעיצוב פני החברה האנושית על סף המאה ה21-". באפולוגטיקה המסבירה למה המדע הבדיוני בעצם לא רע כמו שאומרים עליו, החובבים מנסים לסתור את הדעות הקדומות, מפרטים את מעלותיו של הז'אנר, ומספרים איך בחו"ל הוא זוכה להערכה ועוסקים בו גם אנשים הנחשבים בארץ לרציניים ומכובדים:

הדף הראשון: המגזין פנטסיה 2000 הוא מגזין ראשון מסוגו – הוא עוסק בעניני מדע בדיוני. לכל מי שאינו יודע, מד"ב זה לא רק מפלצות-חלל נוראות ו/או פלאש גורדון חביב הממגרן. המד"ב של שנות ה70- הוא ענף תרבותי שלם, שבו תופסת ספרות המד"ב מקום מרכזי, אך לא יחיד. בצידה אנו מוצאים אמנות-מד"ב, מוסיקת-מד"ב וגם סרטי מד"ב. ספרות המד"ב דהיום נכתבת על-ידי סופרים, הנמנים עם השורה הראשונה של סופרי העולם. מי שחושב, שזו אימרה בעלמא, הרי אין לו הוכחה טובה יותר מן העובדה, שגם יצחק בשביס זינגר, חתן פרס נובל השנה, כותב סיפורי מד"ב. כמו כן, נערכים חוגים לספרות מד"ב בכ200- אוניברסיטאות ברחבי ארה"ב ובעולם כולו. (פנטסיה 2000 גיליון 1, דצמבר 1978, ההדגשות במקור)

ברחבי העולם חדל המד"ב מזמן להיות רק ז'אנר ספרותי שולי ומוגבל לחוג מצומצם של 'משוגעים לדבר'. במאות אוניברסיטאות נלמד המד"ב אם כמקצוע נפרד ואם במסגרת קורסים אחרים; עבודות מחקר רבות עוסקות בו, ומופיעים אפילו כתבי-עת מיוחדים המוקדשים לחקר אקדמי של המד"ב. בעקבות פריחת המד"ב בארץ בשנתיים האחרונות ניתן היה לקוות שהתפתחות דומה תתרחש גם אצלנו, ואכן נראה שתקווה זו מתגשמת: באוניברסיטת ת"א מתגבשות הצעות לכלול את המד"ב במסגרת לימודי החוג לספרות (יוזם הרעיון הוא המשורר ומבקר-הספרות אורציון ברתנא); במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטה העברית מקדיש דר' נחמן בן-יהודה למד"ב מקום נכבד במסגרת הרצאותיו, ואילו פרופסור יחזקאל דרור עומד להרצות על משטרים עתידניים ואוטופיים המתוארים ביצירות מד"ב במסגרת קורס שהוא מעביר במדע-המדינה. (פנטסיה 2000 גיליון 15, יוני 1980, עמ' 55)

עורכי פנטסיה 2000, במיוחד, מדגישים את ההקפדה על רמה ספרותית גבוהה של סיפורי המד"ב שהם מפרסמים, המוצגת כמנוגדת לסטריאוטיפ של המד"ב כז'אנר שולי ונחות של הספרות:

אמנם לא אנחנו הבאנו את המד"ב לארץ, וגם אין זה העיתון הראשון המוקדש לנושא זה שהופיע בישראל. קדמו לו נסיונות ראשונים בסוף שנות ה50-, שכשלונם הרתיע, ככל הנראה, את המו"לים מלחזור אל התחום במשך כ20- שנה. התעניינות עממית רחבה (ושטחית) מומרצת הרבה יותר על-ידי סרטים פופולריים כ'מפגשים מן הסוג השלישי' או 'מלחמות הכוכבים', מאשר על-ידי כתב-עת ספרותי המשתדל לפנות לבעלי טעם מעט יותר אנין. (פנטסיה 2000 גיליון 26, תחילת 1982, הדגשה שלי)

ההקפדה הזו אפילו עוררה התמרמרות, לפחות בקרב חלק מחובבי המד"ב, שהרגישו שה"איכות" באה על חשבון מה שהם אוהבים במד"ב[120]:

זמן מה תהיתי – מה רע כל-כך ב'פנטסיה 2000' בשעה שהירחון כה טוב – עד שנמצאה התשובה. הקו שנוקטת המערכת בפרסום סיפורים מתורגמים נועד מראשיתו, לפי מיטב הבנתי, לרצות את החוגים הספרותיים בארץ על חשבון קהל הקוראים של הירחון. בעקבות "עקרון" זה של המערכת מושם הדגש על בחירת סיפורים שההבדל בינם לבין ספרות רגילה הולך ומתקרב לאפס. (מתוך מכתב למערכת מאת רפאל יונתן, פנטסיה 2000 גיליון 35, מאי 1983, עמ' 65)

פופולריות והצלחה מסחרית

אולם חלק גדול ממה שיש לעורכי פנטסיה 2000 לומר לזכותו של הז'אנר עוסק לא רק באיכות, אלא בכמות (של מכירות). ההצלחה המסחרית משמשת כראייה לסגולות המדע הבדיוני.

'פנטסיה 2000' היא פרי עבודתו המשותפת של צות, שהגיע לשתי מסקנות מקדמיות – האחת: הקהל בישראל מחפש חומר קריאה טוב, שיעניק לו חויה תרבותית, והשניה – הקהל בישראל בשל לקריאת ספרות מד"ב. עדות לכך אנו מוצאים במכירות ההולכות וגדלות של ספרי מד"ב בישראל ובהוצאתם המואצת (יחסית), של ספרי מד"ב חדשים. (פנטסיה 2000 גיליון 1, דצמבר 1978)

שבוע הספר 1980 עמד בסימן הפריחה של ספרות המד"ב ההופכת, לדעת רבים, לענף הספרותי המרכזי בתרבות המודרנית – בישראל. הכרה זו שמכיר המימסד הספרותי בז'אנר 'נחות', מקורה בסיבה אחת פשוטה – ספרי מד"ב נמכרים, בממוצע, הרבה יותר מכל סוג ספרות אחר. אות לכך ראינו גם במבצע המרתוני שערכו הוצאות הספרים בישראל לקראת שבוע הספר – למעלה מתריסר ספרים חדשים ראו אור בימים שקדמו לו. (פנטסיה 2000 גיליון 15, יוני 1980)

למה כדאי לקרוא מד"ב

חובבי מד"ב שונים מביאים נימוקים שונים לזכות הז'אנר, מעבר לעצם ההנאה שבקריאה או בצפייה.

 [אורי ברנשטיין, ממנהלי אמקור, משורר, מבקר ספרות ועורך הסדרה למדע הבדיוני בעם עובד]: אדם הקורא ספרות מדע בדיוני עומד מחדש מול שאלות סוד החיים והמוות, שבהן לא עסק אולי מאז גיל 14. מושגי הטוב והרע מתחדדים. מושג האלוהות נבדק מחדש. המדע הבדיוני הוא מוצר נפלא לחיי היום-יום המתועבים בארץ. (פוקס, 1978)

בדומה לאלווין טופלר, רואה גם ד"ר נחמן בן-יהודה, סוציולוג מן האוניברסיטה העברית, ערך חינוכי חשוב בספרות המדע הבדיוני. לדעתי, בקרב קוראי הז'אנר מפותח ביותר אלמנט ההתכוונות לעתיד, אותה תכונה המאפשרת לאדם לראות את עצמו בעתיד, ולאו דווקא בזה המרוחק. תכונה זו אולי נראית ערטילאית במקצת, אך בעולם שבו המציאות משתנה ללא הרף והעתיד מגיע אלינו מהר מבעבר, היא עשויה להפוך לברכה. (טל, 1982)

Isn't that the primary role of good SF, hard or soft – the preparation of the readers for the next century, for the intricate, involved, technological, environmental and political developments lying in wait and that no one can foresee? (...) SF, basically a product of American culture, follows a long tradition of tools for the making of democracy, enabling the masses to acquire the means to plan for what will be, to avoid what Alvin Toffler christened "Future Shock". (Lazerwitz, 1998)

תמיד אהבתי מדע בדיוני. אפשר לומר שזאת בריחה, בריחה לעולם אחר שבו כל מיני דברים שמפריעים לי בעולם הזה, כבר מסודרים: היחסים בין הגזעים, בעיות של נשים, בעיות של מיעוטים. (ציטוט מפיה של חובבת "מסעביןכוכבים", בתוך רוזנבלום , 1995).

נימוק ציוני יוצא דופן לצורך לעודד קריאה של ספרות מד"ב מביא הקטע הבא, שפורסם בכתב העת הצבאי מערכות:

"למפקד "מערכות" שלום! כידוע לך הריני נאבק מזה שנים להגברת המודעות הטכנולוגית המודרנית בצה"ל (…) השפעה לא פחות חשובה [על הקצין האמריקני הטיפוסי, ע.ש.] נודעה לז'אנר ספרותי מסויים, המקובל מאוד באמריקה, אך כמעט בלתי מוכר בארץ – ספרות המדע הבדיוני (מד"ב)  (Science Fiction). מושגים הקשורים במלחמת כפתורים, שלט רחוק, טלביזיות ולייזרים מופיעים בספרים אלה מזה עשרות שנים (…) האם הפיגור הטכנולוגי בחשיבה הצבאית הישראלית נובע מהיעדר רקע טכנולוגי בבית ומחוסר חשיפה למד"ב? (…) אני ממליץ מאוד כי "מערכות" תבדוק את העניין, ותפעל בנושא זה, שלדעתי רבה חשיבותו לא רק בגלל מעלותיו הספרותיות שאינן מבוטלות, אלא בגלל השפעתו החיובית הניכרת, שהוכחה במחקרים מדעיים, על פתיחות מחשבתית למושגים זרים ולאופני מחשבה חדשים (…)" ד"ר עזריאל לורבר, מהנדס אוירונאוטיקה. (לורבר, 1979)

סיכום

המדע הבדיוני בישראל, אם כן, הוא תחום שיובא לתוך רב-המערכת של התרבות הישראלית מן התרבות האנגלו-סקסית, תוך התאמות מסויימות. מה שקיים בתחום זה בארץ אינו העתק שלם ומדויק של הקיים בחו"ל וגם לא המצאה ישראלית מקורית, אלא שילוב של שניהם. למרות שחלק מחובבי המד"ב היו רוצים לראות בישראל תת-תרבות מד"בית כמו זו המוכרת להם מארה"ב או מרוסיה, הדבר בלתי אפשרי, כיוון ששדות מסויימים בתרבות אינם מתקיימים בבידוד מוחלט מאחרים – התנאים השונים בתרבות הישראלית ככלל משנים בהכרח את מה שמיובא לתוכה מתרבות אחרת.

תחום המד"ב הוא אמנם דוגמא קיצונית מבחינת חלקו המשמעותי של הייבוא ברפרטואר (אם ישירות – בטקסטים בלועזית – או בצורה מתווכת, בטקסטים מתורגמים ופעילויות המותאמות לתנאים בארץ), אך הוא עוזר לחזק גם טענה נוספת, לפיה שום תרבות אינה מתקיימת בוואקום. גם כאשר האנשים בתרבות טוענים בתוקף שמה שיש להם הוא מקורי לחלוטין, והומצא יש-מאין על-ידם, הרי שלמעשה בדרך-כלל מדובר לכל היותר בשינויים והתאמות של דבר-מה קיים.

בתחום המד"ב ניסתה קבוצה מצומצת למדי של אנשים (חובבי המד"ב הפעילים) לבצע תכנון תרבות בכיוון ספציפי של רכישת רפרטואר חדש והטמעתו בארץ. אך הצלחתה של הקבוצה הזו עד היום היתה מוגבלת, כיוון שהיא פעלה ופועלת מבלי שיהיו לה סוכנים רבים בעמדות ההשפעה המסורתיות על התרבות, בתחומי העיתונות הכללית, החינוך, האמנות והתרבות.

במידה רבה, החובבים הללו מבקשים להיניק יותר משהתרבות הישראלית רוצה לינוק. למרות תקופות גיאות במספר ספרי המד"ב המתורגמים לעברית ובפעילויות כגון מפגשים והקרנות סרטים (בתחילת שנות השמונים ובשנות התשעים), רק בשנים האחרונות מתגלה משהו שאפשר להבינו כהטמעה מסויימת של מאפיינים מד"ביים ברפרטואר הישראלי – "תעביר" (Transfer) בלשונו של אבן-זהר (Even-Zohar, 1997 a)–  כחלק מההשתלבות הכללית ב"כפר הגלובלי". זו הסיבה לכך שיש יותר מד"ב מיובא (אם בצורתו המקורית ואם בתרגום לעברית) ממד"ב מקורי – ספרות המקור העברית תופסת מקום מרכזי הרבה יותר בתרבות בארץ, ואילו השוליים הסתמכו בעיקר, לפחות עד השנים האחרונות, על תרגומים.

So the question evidently is when interference becomes a major factor in a system, not whether interference operates in a system or not, i.e., in the case of contacts. In the light of our understanding of stratification it would be quite plausible to hypothesize, for instance, a durable interference on the periphery of the system (...) But it surfaces or fails to surface subject to the conditions prevailing in the center of the system, which may either encourage interference or neutralize resistance to it. (Even-Zohar, 1990: 65)

ההתפתחות שעבודה זו ממפה בתחום המד"ב בארץ מראה מעבר הדרגתי מן השוליים לכיוון המרכז, אם כי המדע הבדיוני לא הגיע עד היום למקום מרכזי בתרבות הישראלית, וסביר להניח שבהיותו ז'אנר שולי מעצם הווייתו גם לא יגיע אליו. עם זאת, בסוף שנות התשעים, המד"ב (בצורתו הכתובה והמצולמת) כבר אינו משויך בלעדית לתחום תרבות הילדים והנוער והוא זוכה להכרה כחלק לגיטימי בתרבות הפופולרית. חלק גדול מן המעבר הזה יש לייחס, למעשה, לשינויים שחלו במרכז התרבות הישראלית, שבמהלך התקופה בה עוסקת עבודה זו הפך פתוח בהרבה לתרבויות זרות, בראשן התרבות האמריקנית, ודומה לה יותר ויותר.

תהליך הבנייה של תחום המד"ב בתרבות הישראלית לא היה דומה להתפתחות ההדרגתית של המד"ב בתרבות האנגלו-סקסית (כפי שהוא מתואר בפרק "היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני", עמ' 31-23), כיוון שהתנאים הסובבים ברב-מערכת של התרבות בה התרחש היו שונים. המד"ב יובא לארץ מן המצב בו היה קיים בשנות השבעים, אז היה כבר מבוסס בצורת ז'אנר מודפס בספרים שסביבו תת-תרבות של פעילות חובבים. משום כך רוב יצירות המד"ב הכתובות המוכרות בארץ הן ספרים באורך מלא, ולא סיפורים קצרים בצורת אנתולוגיות או כתבי עת, שאפיינו את השלבים הראשונים ביצירתו של הז'אנר בארה"ב ועד לשנות החמישים. בשונה מן המצב בארה"ב בשנות העשרים של המאה, בישראל של שנות החמישים והשבעים כתבי עת לא היו אופציה מקובלת במיוחד למילוי נישת הספרות הפופולרית, ולכן לא הצליחו פה כתבי עת מד"ביים.

עם זאת, מבחינת התוכן, המד"ב שיובא לארץ, לפחות בשלבים הראשונים, היה מן הסוגים שכבר זכו לקאנוניזציה בתוך הז'אנר, ולא מן "הגל החדש", שהיה אז רק בתחילת דרכו ופחות מוכר. מלכתחילה, השאילה התבצעה משלב קודם של מערכת המקור, ולא מן המצב המעודכן והעכשווי ביותר שלו. אולם כאשר המד"ב התחיל להתבסס מעט בארץ, הפער בינו לבין תחום המד"ב בחו"ל, ממנו הוא מיובא, הלך והצטמצם, וכיום פער הזמן כמעט ואינו קיים, כפי שאפשר לראות בספרים (בעיקר ספרי פנטסיה) המתורגמים כיום לעברית מיד עם פרסומם באנגלית.

היבוא של פריטי מד"ב לתרבות הישראלית מתוך כלל המבחר הקיים ברחבי העולם חייב להיעשות תוך סינון ובחירה לפי קריטריונים כלשהם, בשל העובדה שלא הכל מיובא, אלא רק חלק. תהליך היבוא, מעצם טבעו, כולל מצד אחד שימור של אלמנטים מסוימים, בדרך-כלל כאלה הנחשבים הכרחיים לעצם זהותו של הפריט כמד"ב, ומצד שני התאמות כלשהן, הנחשבות הכרחיות לצורך קליטתו בתרבות בישראל.

בסיס הנתונים המקיף על ספרי המד"ב והפנטסיה שתורגמו לעברית לאורך השנים מאפשר לשרטט קווים לדמותו של תהליך היבוא של טקסטים בתחום המד"ב. מסתבר, שלפחות בשלב הראשוני של בחירת פריטים מיוחסת חשיבות לסטטוס שלהם במערכת המקורית ממנה הם מיובאים: הרוב המוחלט של ספרי המד"ב מתורגמים לעברית מאנגלית, שהיא השפה השלטת בשדה המד"ב העולמי; סופרי המד"ב המתורגמים ביותר לעברית הם המרכזיים והמפורסמים בז'אנר; חלקם של סופרים ושל ספרים שזכו למעמד מרכזי בתוך הז'אנר (כפי שהוא מתבטא בפרסים שהוענקו להם ובהיכללותם באנתולוגיות וברשימות מומלצים) הוא משמעותי ביותר.

תקופת השיא מבחינת תרגום של ספרי מד"ב לעברית היוותה בנייה של רפרטואר בסיסי של קלאסיקות של המדע הבדיוני – סופרים וספרים שנחשבו אז לנכסי צאן ברזל של התחום. בעקבות השלב הראשון הזה, נראה שהשיקולים המופעלים מושפעים כבר מן הנעשה בארץ: מתוך כלל הסופרים המרכזיים שהוצגו לקהל הישראלי יש נטייה לתרגם ספרים נוספים של אלה שהמכירות הורו על כך שהתחבבו עליו במיוחד. אם עד אמצע תקופת השיא תורגמו בעיקר ספרי מד"ב בני עשרים שנה ויותר, אחרי תקופה זו הנטייה היא לפרסם בעברית ספרים חדשים יחסית, בהפרש זמנים הולך וקטן מזמן פרסומם במקור.

עבודה זו יכולה להוות נקודת התייחסות למחקרים נוספים, אם בתחומים מקבילים של התרבות הפופולרית, לגבי ז'אנרים ספרותיים שוליים אחרים, או בתחום המדע הבדיוני עצמו. לדוגמה, אני לא בדקתי כלל את הנורמות אותן ניתן לחלץ מתוך התרגומים עצמם. סביר מאוד להניח שהנורמות הללו השתנו עם המעבר של ז'אנר המד"ב משולי המערכת הספרותית לכיוון המרכז שלה. המד"ב הנכתב בעברית, בעיקר בשנים האחרונות, מתוך הכרה של הז'אנר העולמי, הוא חלק מהספרות הבידורית החדשה, המדגימה איך הרב-מערכת של התרבות בארץ מתרבדת וממלאת בעצמה חלקים שבעבר היו חסרים, או התמלאו רק באמצעות תרגום. אין ספק שיש מקום למחקרים בתחום הספרות הבידורית בעברית. במסגרת ז'אנר המדע הבדיוני, מעניין לבדוק (בראייה רחבה יותר מזו ששימשה אותי במחקר זה) אילו סוגים של מדע בדיוני ופנטסיה נכתבים בישראל, האם הם מהווים ביצוע עברי של הז'אנר הזר, או שהם מושפעים ממסורת הספרות הפנטסטית העברית שקדמה להם ויוצרים דבר-מה חדש ומקורי?

כאמור, תחום המד"ב בישראל מהווה מקרה ספציפי של יבוא רפרטואר מתוך תרבות זרה הנתפסת כיוקרתית יותר, התרבות האנגלו-סקסית (למעשה, אמריקאית). מחקר נוסף יכול להעמיד את המקרה הזה בקונטקסט רחב יותר של המגעים בין שתי התרבויות הללו, או של מגעים בין תרבויות בכלל.

 

ביבליוגרפיה

מקורות

Aldiss, Brian W; Wingrove, David (1986). Trillion Year Spree – The History Of Science Fiction. New-York: Atheneum.

 

Ben-Yehuda, Nachman (1986). “Sociological Reflections on the History of Science Fiction in Israel” Science Fiction Studies, vol. 13 (1986): 64-78.

 

Ben-Yehuda, Nachman (1987). “Hebrew SF”, in Barron, Neil, ed. (1987) Anatomy of Wonder – A Critical Guide to Science Fiction. New York and London: R. R. Bowker Company (1987): 577-582.

 

Clute, John (1995). Science Fiction – The Illustrated Encyclopedia. London: Dorling Kindersley Limited.

 

Clute, John; Nicholls, Peter (1995). The Encyclopedia of Science Fiction. New York: St. Martin’s Griffin.

 

Even-Zohar, Itamar (1990). Polysystem Studies. Tel Aviv: The Porter Institute for Poetics and Semiotics, and Durham: Duke University Press [=Poetics Today 11:1]

Especially: "The Position of Translated Literature within the Literary Polysystem": 45-51;  "Laws of Literary Interference": 53-72; "Translation and Transfer": 73-78; "System, Dymanimcs, and Interference in Culture: A Synoptic View": 85-94.

 

Even-Zohar, Itamar (1997 a). "The Making of Culture Repertoire and the Role of Transfer" Target, 9 (2), 1997: 355-363.

 

Even-Zohar, Itamar (1997 b). "Cultural Planning and Cultural Resistance in the Making and Maintaining of Entities" in  

http://www.tau.ac.il/~itamarez/papers/plan_res.html

Even-Zohar, Itamar (1997 c). "Polysystem theory and Culture Research" in  

http://www.tau.ac.il/~itamarez/papers/psth&cr.htm

Heinlein, Robert A. (1959). “Science Fiction: Its Nature, Faults and Virtues”, in Davenport, Basil, ed. (1969). The Science Fiction Novel, Chicago: Advent.

 

Halverson, Sandra L. (1998). Concepts and Categories in Translation Studies. [Phd. dissertation] Bergen, Norway: University of Bergen. “Translation Studies and representative Corpora: Establishing Links between Translation Corpora, Theoretical/Descriptive Categories and a Conception of the Object of Study".

 

Hofstadter, Douglas R. (1997). Le Ton beau de Marot: In Praise of the Music of Language. New York: BasicBooks.

 

Gouanvic, Jean-Marc (1997). "Translation and the Shape of Things to Come: The Emergence of American Science Fiction in Post-War France". The Translator 3:2 (1997): 125-152.

 

Gunn, James (1995?). “Basic Science Fiction Library” in   http://falcon.cc.ukans.edu/~sfcenter/sflib.htm (earlier version - Library Journal, 15.11.1988.)

 

Jameson, Frederic (1981-1982). “Progress Versus Utopia; or, Can We Imagine the Future?” Science Fiction Studies 8-9: 147-158.

 

Kroeber, Karl (1988). Romantic Fantasy and Science Fiction. New Haven and London: Yale University Press.

 

McHale, Brian (1992). Constructing Postmodernism, London and New York: Routledge. “POSTcyberMODERNpunkISM”: 225-242.

 

Nemecek, Larry (1995). The Star Trek – The Next Generation Companion. New York: Pocket Books.

 

Okuda, Michael; Okuda, Denise; Mirek, Debbie (1994). The Star Trek Encyclopedia – A Reference Guide To The Future. New York: Pocket Books.

 

Radway, Janice (1991). Reading the Romance: Women, Patriarchy and Popular Literature. Chapel Hill: University of North Carolina.

 

Rose, Mark (1981). Alien Encounters – Anatomy of Science Fiction. Harvard University Press

 

Shavit, Zohar (1989). "The Entrance of a New Model into the System" in Eimermacher, Karl; Grzybek, Peter; Witte, Georg, ed. (1989) Issues in Slavic Literary and Cultural Theory. Germany : Bochum, 593-600.

 

Scholes, Robert; Rabkin, Eric S. (1977). Science Fiction – History, Science, Vision. London, Oxford and New York: Oxford University Press

 

Schuster, Hal; Rathbone, Wendy (1994). TREK: The Unauthorized A-Z. New York: HarperCollins.

 

Sheffy, Rakefet (1992). Repertoire Formation in the Canonization of Late 18^th Century German Novel. [Phd. dissertation] Tel-Aviv. “The Concept of Model in Cultural Analysis”: 111-154.

 

Sohár, Anikó (1997). The Cultural Importation Process of Popular Genres – The Case of SF and Fantasy in Hungary (1989-1995) from the Point of View of Translation Studies. [Phd. dissertation] Leuven.

 

Spinard, Norman, Ed. (1974). Modern Science Fiction. New York: Doubleday.

 

Stableford, Brain M. (1987). The Sociology of Science Fiction. San Bernardino, California: The Borgo Press. “The Expectations of the Science Fiction Reader”: 45-67; “The Evolution of Science Fiction as a Publishing Category”: 68-95.

 

Suvin, Darko (1979). Metamorphoses of Science Fiction - On the Poetics and History of a Literary Genre. New Haven and London: Yale University Press.

 

Toury, Gideon (1995). Descriptive Translation Studies and Beyond. Amsterdam & Philadelphia: John Benjamins.

 

Toury, Gideon (in press). "Culture Planning and Translation". Forthcoming in: Proceedings of the Vigo Conference "anovadores de nós - anosadores de vós", eds. A. Alvarez et al. Also in: http://spinoza.tau.ac.il/~toury/works

 

Tulloch, John; Jenkins, Henry (1995). Science Fiction Audiences – Watching Doctor Who and Star Trek. London and New York: Routledge (Popular Fiction Series).

 

אופק, אוריאל (1985) לקסיקון אופק לספרות ילדים. תל-אביב: זמורה-ביתן.

 

אלבוים-דרור, רחל (1993). המחר של האתמול. ירושלים: יד יצחק בן צבי.

 

אקו, אומברטו (1967). "תבניות הסיפר ברומאנים על ג'יימס בונד ליאן פלמינג" הספרות 19-18, דצמבר 1974: 103-85.

 

אשד, אלי (1999). מדע בדיוני עברי מקורי (רשימת ספרי מדע בדיוני מקורי בעברית, סיפורי מד"ב בעיתונים שונים, וקומיקס מד"ב) עבודה ביבליוגרפית שהוגשה למחלקת הספריות הציבוריות ומומנה בידי הקרן ע"ש רות קהן עבר.

בן-עמוס, דן. "קאטגוריות אנאליטיות וז'אנרים אתניים" הספרות 20, 1975: 147-136.

 

ברתנא, אורציון (1982). עדות קריאה. תל אביב: פפירוס.

 

ברתנא, אורציון (1989). הפאנטסיה בסיפורת דור המדינה. תל-אביב: פפירוס.

 

ויסברוד, רחל (1989). מגמות בתרגום סיפורת מאנגלית לעברית, 1980-1958. [עבודת דוקטורט] תל-אביב.

 

טורי, גדעון (1977). נורמות של תרגום והתרגום הספרותי לעברית בשנים 1945-1930. תל-אביב: המכון לפואטיקה וסמיוטיקה על-שם פורטר, אוניברסיטת תל-אביב.

 

טורי, גדעון (1982). "פסבדו-תרגום כעובדה ספרותית – המקרה של פאפא המלט". הספרות 32: 68-63.

 

טורי, גדעון (עורך) (1991). מבוא לתורת התרגום: מבחר מאמרים. החוג לתורת הספרות הכללית, הפאקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב.

 

יונאי, חביבה (1990). סיפורת המדע הבדיונית (סיינס פיקשן) כז'אנר פופולרי מתמסד [עבודת דוקטורט] תל-אביב.

 

קטלוג הספרים הכללי, תשל"ט (1979) בהוצאת התאחדות הוצאות הספרים בישראל, ירושלים. מעודכן לחודש ינואר 1979. (רשימת הספרים שיצאו לאור בארץ, מסודרת לפי שמות ספרים ולפי שמות סופרים).

 

שביט, זהר (1996). מעשה ילדות – מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים. תל-אביב: ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, מהדורת עם עובד.

 

שביט, זהר ויעקב (1974). "לתולדות "סיפור הפשע" העברי בארץ-ישראל." הספרות 19-18, דצמבר 1974: 45-30.

 

שביט, זהר ויעקב (1977). "למלא את הארץ ספרים – ספרות מקורית לעומת ספרות מתורגמת בתהליך יצירתו של המרכז הספרותי בארץ-ישראל". הספרות 25, אוקטובר 1977: 69-45.

שיחות והתכתבויות אישיות

שיחה עם ד"ר הנרי אונגר באוניברסיטת תל-אביב, 24.3.1999.

שיחה עם ד"ר נחמן בן-יהודה באוניברסיטה העברית, 23.7.98.

שיחה עם ד"ר תומס גודמן באוניברסיטת תל-אביב, 1.12.1998.

שיחה עם ד"ר אילנה גומל באוניברסיטת תל-אביב, 3.1.1999.

שיחה עם ד"ר אהרון האופטמן באוניברסיטת תל-אביב, 23.6.1998.

שיחה עםאלי הרשטיין בתל-אביב, 3.2.1999.

שיחה עם דידי חנוך בתל-אביב, 27.10.1998.

התכתבות באמצעות דואר אלקטרוני עם שלדון טייטלבאום, אוגוסט 1998.

שיחה עם ד"ר עמנואל לוטם בביתו בתל-אביב, 22.6.1998.

שיחה עםאולג סוורדלוב בתל-אביב, 18.1.1999.

שיחה עם מרי רייזל באוניברסיטת תל-אביב, 16.9.1998.

התכתבות באמצעות דואר אלקטרוני עם אהרון שיר, פברואר 1999.

אתרי אינטרנט

 

כתבי עת מיוחדים למדע בדיוני

CyberCozen (1989 והלאה) עלון חודשי של חוג המדע הבדיוני של רחובות. עורך: אהרון שיר.

 

פנטסיה 2000 (1984-1978) חוברות 44-1. עורכים (לפי הסדר): אלי טנא, אהרון האופטמן, גבי פלג. הוצאת א. טנא והוצאת היפריון.

 

המימד העשירי (1996 והלאה) חוברות 7-1. עורך: אבנר פרידמן. בהוצאת האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.

 

סטארבייס 972– המגאזין הישראלי למעריצי מסע בין כוכבים (גיליון 1 ספטמבר-אוקטובר 1998). עורכים (במשותף): אורי אביב, אורי גונדה, יונתן מוזס.

 

גיליונות מיוחדים של כתבי עת כלליים

מאזניים 1990 ס"ה (3): 2. עורך: אורציון ברתנא.

 

פוליטיקה אפריל 1988. עורך: גדעון סאמט.

 

פרוזה9: ספטמבר 1976. עורך: גבריאל מוקד.

 

מתוך עיתונים וכתבי עת

רשימת קטעי העיתונות שלהלן כוללת ביקורות על ספרי וסרטי מד"ב, כתבות על מדע בדיוני ועל חובביו, וכתבות בנושאים שונים שיש בהן התייחסויות כלשהי למדע בדיוני בישראל.

 

* המאמרים הקצרים על המד"ב בישראל שפורסמו במגזין המד"ב לוקוס באוקטובר 1996 ובינואר 1999 מופיעים גם באתר האינטרנט של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, שכתובתו מופיעה לעיל.

 

Amnuel, Pesakh (1996). "The "Russian" SF Club in Israel" Locus*, October 1996: 43-45.

 

Eshed, Eli (1996). "Original Hebrew Science Fiction" Locus*, October 1996: 43-45.

 

Lazerwitz, Elliot (1998). “Some Thoughts on SF and the Sense of Wonder” CyberCozen, May 1998: 1.

 

Lottem, Emanuel (1996 a). "Hebrew Science Fiction in Israel: A Brief History" Locus*, October 1996: 43-45.

 

Lottem, Emanuel (1996 b). "Why Is There So Little Original Israeli Science Fiction?" Locus*, October 1996: 43-45.

 

Teitalbaum, Sheldon (1981). “SF and the Jewish Problem” The Jerusalem Post Magazine 30.10.1981: 12-13.

 

Sheer, Aharon (1996). "A Survey of Science Fiction in Israel" Locus*, October 1996: 43-45.

 

Stableford, Brian (1999). "ICON98" Locus*, January 1999.

 

? (1978). "כתב עת למדע בדיוני" (על הגיליון הראשון של פנטסיה 2000) מעריב 29.12.1978.

 

? (1986) "מחבר "חולית" עבר לכוכב אחר" (על פטירתו של פרנק הרברט) ידיעות אחרונות 16.2.1986: 20.

 

? (1989). "חיי המין של הערפדים" (כתבה על כנס יוצרי וקוראי ספרות מד"ב בניו יורק, מתורגם מתוך האקונומיסט) דבר 22.9.1989 :18.

 

? (1997). ללא כותרת (דיווח על פתיחת מלון בסגנון "מסע בין כוכבים" בלאס ווגאס) קפטן אינטרנט 21.10.1997 :2.

 

? (1998). "קפטן הצילו" (הפנייה לאתרים על "מסע בין כוכבים") הארץ קפטן אינטרנט 4.8.1998 :12.

 

? (1999). "השבוע בטכניון נפתח מועדון מדע בדיוני" (הודעה) קולי, עיתון הסטודנטים בטכניון 25.4.1999.

 

אבי-שלמה, מ. (1978). "סיפורי המדע הבדיוני" (על "הרוח הנושבת מן השמש" מאת ארתור קלארק) על המשמר 23.6.1978 :7.

 

אבי-טנא (1981). "דפדוף ראשון – מדע בדיוני: הירח מתפורר; אררט וגלעד" (סקירות של שני ספרים חדשים: "הנודד" מאת פריץ לייבר; "הנידחים – ספר תולדות העדה" מאת זנה הנדרסון) משא, המוסף הספרותי של דבר 10.4.1981 :19.

 

אבידן, דוד (1975). "הפתרון – התבוללות" (ראיון עם אייזק אסימוב, במסגרת הסדרה "יהדות אמריקה: משבר זהות") מוסף הארץ 25.4.1975 :21-20.

 

אדף, שמעון (1997). "לא עם הגרזן הזה, ריצ'ארד" (על "איש אינו אשם" מאת ריצ'ארד שילה) הארץ ספרים 27.8.1997 :10.

 

אונגר, הנרי (1978). "דמיון וחול" (על "חולית" מאת פרנק הרברט) מעריב 1.12.1978 :43.

 

אונגר, הנרי (1979). "אסימופיליה" (על "קץ כלזמן" מאת אייזק אסימוב) הארץ 24.8.1979 :18.

 

אונגר, הנרי (1980). "החיה והאל" (על "האיש במבוך" מאת רוברט סילברברג) מעריב ספרות אמנות 21.3.1980 :40-39.

 

אונגר, הנרי (1981 א'). "מה זה לא מד"ב" פנטסיה 2000 19 (מרץ 1981): 19-18.

 

אונגר, הנרי (1981 ב')."חידת המד"ב הקומוניסטי" פנטסיה 2000 24 (1981): 69-67.

 

אונגר, הנרי (1981ג'). "גיהנום במסווה של גן עדן" (על "כנס העתידנים" מאת סטניסלב לם) הארץ 15.5.1981 :18.

 

אורין, יהודית (1997). "אלוהים מתמטי" (על "קונטקט" מאת קרל סגן) ידיעות אחרונות – תרבות ספרות אמנות 31.10.1997 :28.

 

אחי-נעמי, אמנון (1989). "בין מדע בדיוני ופנטזיה" (שיחה עם ד"ר נחמן בן יהודה על ספרים והלך הרוח המדעי בעולם) על המשמר – מוסף עצמאות 9.5.1989 :50.

 

אלפר, רוגל (1999). "וכעת, לפר-סו-מות!" (ביקורת טלוויזיה) העיר 18.6.1999: 69-68.

 

אלפרוביץ', עמיחי (1998). "מסע בין כוכבים – הדור הבא" (על חילופים בין שחקני כדורסל ב-NBA) הארץ ספורט 11.2.1998.

 

אסימוב, אייזק (1972). "סנגוריה על המדע הדמיוני" (שרות שפיגל, מיוחד להארץ. באותו גיליון יש גם סקירה על ספרו של אלוין טופלר "הלם העתיד") הארץ 10.3.1972 :15.

 

אשד, אלי (1997). "מד"ב ישראלי" המימד העשירי 4 (אוקטובר 1997:( 30-28.

 

אשד, אלי (1998 א'). "שנים-עשר הגדולים" המימד העשירי 5 (מרס 1998:( 21-18.

 

אשד, אלי (1998 ב'). "טרזן בארץ הקודש" המימד העשירי 6 (אוגוסט 1998): 22-16.

 

באס, תומס א. (1998). "ארון הבגדים של האלף השלישי" הארץ קפטן אינטרנט 14.4.1998 :13-12.

 

ביברינג, ראובן (1975). "שושלת היוחסים של ספרות המדע הבדיוני" (על "מערות הפלדה", "השמש הערומה" ו"בארץ הרובוטים" מאת אייזק אסימוב) הארץ 15.5.1975 :19-18.

 

ביברינג, ראובן (1977). "מעבר לכל בדיון :ספרות המדע הבדיוני" (על "קץ הילדות" מאת ארתור קלארק; "עיר" מאת קליפורד סימאק. חלקו הראשון של המאמר זהו כמעט לחלק הראשון של המאמר מ1975-) מעריב 22.7.1977 :40-39.

 

בידרמן, גיל (1998). "חייזרים, דינוזאורים ואבטיחים בלי גרעינים" (על מדע בדיוני) הארץ קפטן אינטרנט 4.8.1998 :9.

 

בלאט, אברהם (1990). "בצל טילים וחרדה" (על ספרות מדע בדיוני עברית מקורית) הצופה 18.5.1990 :6.

 

בלאנדר, אילה (1985). "המו"לים – הקהל הוא המלך" (על שבוע הספר) הארץ 19.6.1985 :6.

 

בליזובסקי, אבי (1995 א'). "לכוכב הלכת שלום" (על "העיר האבודה של הג'די" ו"משימה מהר יודה" מסדרת "מלחמת הכוכבים" ו"כבודו של הקפטן" ו"מסיכת החוכמה" מסדרת "מסע בין כוכבים") הארץ ספרים 28.6.1995: 14-13.

 

בליזובסקי, אבי (1995 ב'). "מסע לחור התולעת" (על מסעות בזמן, במסגרת המדור "שנות האלפיים") הארץ מאמרים 17.4.1995.

 

בליזובסקי, אבי (1995 ג'). "נוסטרדמוס לוונגוט, שומע?" הארץ מאמרים (על תוכניות טלוויזיה בהן חושפים סופרי מד"ב תחזיות לעתיד) 19.9.1995: ב4.

 

בליזובסקי, אבי (1996 א'). "לכל היותר נשוגר לגג בניין" (השוואה בין סרטי מד"ב למציאות, במסגרת המדור "האלף השלישי") הארץ 14.5.1996 :ב14.

 

בליזובסקי, אבי (1996 ב'). "שבב מחשב במקום קפטן קירק" (על חלליות המונעות בטכנולוגיות עתידיות) הארץ מאמרים 10.9.1996.

 

בליר, אסנת (1994). "לחסידים בלבד" (על "נוירומנסר" מאת ויליאם גיבסון). מעריב ספרות אמנות 19.8.1994 :30.

 

בן אז"ר, תומר (1998). " "מסע בין כוכבים" כאייקון תרבותי ו-Q" (על כנס מועדון סטארבייס 972) עכבר העיר 31.7.1998 :38.

 

בן-בסט, עמי (1978). "סיפורו האמיתי של המדע הבדיוני" דבר השבוע 3.3.1978 :17-16.

 

בן-דוד, אמיר (1994). "הווירוס של וויליאם גיבסון למד לדבר עברית" מעריב סופשבוע 11.2.1994 :52.

 

בן-יהודה, נחמן (1981 א'). "על כנפי הדמיון – המדע הדמיוני." לדעת י"א (6) 1981: 13-11.

 

בן-יהודה, נחמן (1981 ב'). "מיהו חובב מד"ב?" פנטסיה 2000 22 (אמצע 1981): 22-20.

 

בן-יהודה, נחמן (1996). "וכמה מילים על החובבים/ות" המימד העשירי 1 (יוני 1996):27.

 

בנצר, ר.( 1983). "העתיד בלבוש ספרותי" העתיד 71 :14-15.

 

ברגמן, רונן; שדה, שרון (1998) " "פצצה ביולוגית" או "פצצה עיתונאית" " (על ידיעה עיתונאית שמקורה אולי בסיפור בדיוני). הארץ 20.11.1998 :א1, א10.

 

ברנס, ג'ון פ. (1997). "יצור תבוני מעולם אחר" (על ארתור סי קלארק ו"3001: האודיסיאה האחרונה") הארץ 1.6.1997 :ב5.

 

ברנשטיין, אילנה (1994). "תועים במבוכים, נלחמים בדרקונים" (על בני נוער המשחקים ב"מבוכים ודרקונים") הארץ – מוסף שבועות 15.5.1994 :7-6.

 

ברתנא, אורציון (1977). "ממעבר לים אל מעבר לעולם" (על "קץ הילדות" מאת ארתור קלארק ו"עיר" מאת קליפורד סימאק) משא, מוסף הספרות של דבר 15.4.1977.

 

ברתנא, אורציון (1978). "טרזן בתחפושת" (על "חולית" מאת פרנק הרברט) ידיעות אחרונות, המוסף לספרות 29.12.1978 :22, 24. בתוך: ברתנא, אורציון (1982). עדות קריאה: 134-130. תל אביב: פפירוס.

 

ברתנא, אורציון (1979). "מדע בדיוני עכשיו!" (על שלושה ספרי מד"ב) ידיעות אחרונות, המוסף לספרות 28.12.1979. בתוך: ברתנא, אורציון (1982). עדות קריאה: 122-116. תל אביב: פפירוס.

 

ברתנא, אורציון (1980). "החיפוש אחר שינוי בספרות המדע הבדיוני" (על שלושה ספרי מד"ב)ידיעות אחרונות, המוסף לספרות 29.8.1980. בתוך: ברתנא, אורציון (1982). עדות קריאה: 129-123. תל אביב: פפירוס.

 

ברתנא, אורציון (1981 א'). "הפלא ואריזותיו" (על "מבחר הסיפורת הבדיונית" בעריכת רוברט סילברברג) משא, מוסף הספרות של דבר 31.7.1981 :18.

 

ברתנא, אורציון (1981 ב'). "על דמוקרטיה ועל נסיכים" (על "גר בארץ נוכרייה" מאת רוברט היינליין) ידיעות אחרונות, המוסף לספרות 10.4.1981. בתוך: ברתנא, אורציון (1982). עדות קריאה: 139-134. תל אביב: פפירוס.

 

ברתנא, אורציון (1983 א'). " "עלייתו ו"ירידתו" של המדע הבדיוני" דבר 11.3.1983 :21-20.

 

ברתנא, אורציון (1983 ב'). "מבוא לסיפורת מדע בדיוני – שלוש פתיחות" מעריב ספרות 1.4.1983 :32-31; 15.4.1983 :41.

 

ברתנא, אורציון (1987). "גיבור אחד קדימה" מעריב ספרות 18.9.1987 :2.

 

ברתנא, אורציון (1988). "סימן שעוד לא הגענו" (על "חזרה מהכוכבים" מאת סטניסלב לם; "נעילה" מאת ג'ק צ'וקר) מעריב ספרות 9.9.1988 :2.

 

ברתנא, אורציון (1990). "מאזן". מאזניים, ס"ה (3): 2.

 

גברון, אסף (1997). "מול המים 2031" (הזוכה בפרס תחרות סיפורי שנערכה מטעם ידיעות אחרונות והאגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה. פורסם גם בכתב העת המימד העשירי גיליון 3, יוני 1997) ידיעות אחרונות ספרות 25.4.1997 :27-26.

 

גודמן, גיורא (1999). "1984 לנצח" (במלאות 50 שנה לספרו של אורוול) מוסף הארץ 8.1.1999: 52-50.

 

גוז, ינאי (1994). "עב"מים אכלו לי את הסוסיתא" (על מדע בדיוני בישראל) במחנה 8.6.1994 :43-38.

 

גוטקינד, נעמי (1982). "מדע בדיוני – ספרות העתיד" הצופה 5.2.1982 :4, 6.

 

גור, בתיה (1991). "שבוע של ספרים" (ביקורת קצרה על "המרחב והזמן של הדוד אלברט" תחת הכותרת "לילדים"). הארץ 7.6.1991 :ב9.

 

גילרמן, דנה (1999). "פרסים, רבותי, פרסים" (על שיווק ספרים בארץ) הארץ גלריה 8.2.1999 :ד3.

 

גפן, עמוס (1992). "אסימוב חזר לגלאקסיה" מעריב השבוע 10.4.1992 :51.

 

גפן, עמוס (1996). "ספרות של אי-ודאות" (ראיון עם בריאן אולדיס) ידיעות אחרונות – תרבות ספרות אמנות 17.5.1996 :28.

 

גרין, שגיא (1995 א'). "דוד אבידן, 1995-1934" הארץ גלריה 14.5.1995: ב5.

 

גרין, שגיא (1995ב'). "יש נביא בעירו" (על "פריס במאה ה20-" מאת ז'ול ורן) הארץ גלריה 2.8.1995.

 

גרין, שגיא (1999). "המציאות, אבל מוגזם" (על אורי פינק, יוצר הקומיקס "זבנג", בפסטיבל הקומיקס השלישי) הארץ גלריה 2.3.1999 :ד1.

 

גרינברג, רז (1998) "תיקי המד"ב" המימד העשירי 6 (אוגוסט 1998) :33-32.

 

דאור, דן (1987). "שבוע של ספרים" (ביקורת קצרה על "ניסוי דוסאדי" מאת פרנק הרברט, תחת הכותרת "בדיון מדעי"). הארץ 4.12.1987 :ב7.

 

דור, משה (1979). "סולם יעקב במאה ה22-" (על "מעיינות גן העדן" מאת ארתור קלארק) מעריב 2.2.1979 :45.

 

דור, משה (1981). "עזרה ל"פאנטאסיה 2000" " מעריב ספרות אמנות ביקורת 13.3.1981 :36.

 

דור, משה (1982). " "פאנטאסיה 2000": בן שלוש" מעריב ספרות אמנות ביקורת 12.2.1982 :30.

 

דור, משה (1986 א'). "האיש שלכד מליונים בחולות הדמיון" (על פטירתו של פרנק הרברט) מעריב 16.2.1986 :13.

 

דור, משה (1986ב'). "העתיד טמון בעתיד" (ראיון עם ארתור קלארק) דבר השבוע 11.7.1986 :26-22.

 

דורון, אלכס (1992). "מלך המדע הבדיוני" (על פטירתו של אייזק אסימוב) מעריב 7.4.1992 :ב5.

 

דימט, דותן (1998). "סיום סאגת רחובות" (על חוג המד"ב ברחובות) המימד העשירי 5 , מרץ 1998: 7-5.

 

דניאל, ז'ן (1980). "ד"ר סטריינג'לאב הרוסי" (על מדע בדיוני ברוסיה) דבר השבוע 28.3.1980 :14.

 

האופטמן, אהרון (1984). "נכון למחר - ספרות ומדע מתחרים בדמיון הטבע" (כולל תרגום הרצאה של בריאן אולדיס לפני כינוס החברה הבריטית לקידום המדע – חלק זה פורסם גם בכתב העת המימד העשירי גיליון 6, אוגוסט 1998) דבר השבוע 19.10.1984: 25-24.

 

האופטמן, אהרון (1985). "נכון למחר - אל החלל ב"סולם יעקב" " דבר השבוע 15.3.1985: 23-22.

 

הכהן, רן (1998). "חורבן כדור הארץ" (על "בית חרושת למוחלט" מאת קארל צ'אפק). ידיעות אחרונות - תרבות ספרות אמנות 7.8.1998: 27.

 

הנדוורקר, חיים (1998). "החיים שלי עם אייזק" (ראיון עם ג'נט אסימוב). הארץ מוסף השבת 16.1.1998: 70-66.

 

הנדלזלץ, מיכאל (1993). "לפני שהספרים חוזרים למו"ל" (דבר העורך בגיליון הראשון) הארץ ספרים 3.3.1993 :3.

 

הנדלזלץ, מיכאל (1994). "זה כבר לא מה שיהיה פעם" (על הוצאה מחודשת של ספרי שלגי מסדרות ישנות, כולל פטריק קים) הארץ ספרים 23.11.1994: 3.

 

הראבן, גיל (1994). "השטן בא לעיירה" (על "דברים שצריך" מאת סטיבן קינג) הארץ ספרים 28.12.1994 :7.

 

וידל, אליחי (1997 א'). "המפץ הגדול היה ב1966-" (על "מסע בין כוכבים").הארץ גלריה 20.1.1997: ב1.

 

וידל, אליחי (1997 ב'). "מסע בין כוכבים: האיחוד הנכסף" (ביקורת על משחק מחשב) הארץ קפטן אינטרנט 5.8.1997 :10.

 

זיידמן, יעל (1989). "קוראי מדע בדיוני הם קהל קטן אך מסור – ראיון עם ד"ר עמנואל לוטם"ידיעות אחרונות המוסף לשבת 24.2.1989: 25.

 

זק, תמר (1982). "האדם האחרון בעולם" (מקור לא ידוע, כנראה מקומון כלשהו) :39-38.

 

ז'קונט, אמנון (1984). "מסעות לאזארוס לונג" (על "די זמן לאהבה" מאת רוברט היינליין). עתון 77 50-49: 75.

 

ז'קונט, אמנון (1989 א'). "חז"ל בחלל: דת, מיתולוגיה ומדע בדיוני" (על "נבל ברוח" מאת פטרישיה מק'יליפ; "יצירי אור וחושך" מאת רוג'ר זילז'ני; "המוסד והארץ" מאת אייזק אסימוב"; "סוכנות הבילוש ההוליסטית של דירק ג'נטלי" מאת דאגלס אדאמס; "חוקי חיים" מאת פיי וולדון) ידיעות אחרונות המוסף לשבת 3.3.1989 :23.

 

ז'קונט, אמנון (1989ב'). "על מה חולם האיש שבירח" (על "ספריית היקום" מאת אייזק אסימוב)ידיעות אחרונות המוסף לשבת 23.6.1989 :23.

 

ז'קונט, אמנון (1989ג'). "הקורא כבוחר ומוביל העלילה במדע בדיוני" (על "מאבק הנסיכים" מאת אנדרו צ'פמן ואלן מרטין)ידיעות אחרונות המוסף לשבת 23.6.1989 :23.

 

ז'קונט, אמנון (1994). "ההתכחשות לספר מוצדקת" (על "בינארי" מאת ג'ון לאנג') הארץ ספרים28.9.1994 :28.

 

חובב, גיל (1994). "במאה ה28- אולי תהיה מפקדת חללית" (על "מסע בין כוכבים –Voyager"). הארץ גלריה 16.10.1994 :ב6.

 

חנוך, דידי (1996). "מדע בדיוני בישראל – כשלון שלא היה ידוע מראש" המימד העשירי 1 (יוני 1996) :16-15.

 

חסיד, לימור (1994). "עתידות רעות" (על הספר "עתידות" בעריכת עמנואל לוטם) על המשמר דפים לספרות 16.9.1994 :18.

 

טל, דורון (1982). "מדע ודמיון" (על מדע בדיוני בעולם ובארץ). מוסף הארץ6.8.1982 :29-28.

 

יורן, נועם (1995). "געגועים לעתיד שעבר" (על "מסע בין כוכבים" באינטרנט) הארץ מאמרים 7.6.1995 :ב4.

 

יורן, נועם (1996). "נקמת היורם" (על אפיוני ה"יורם" העכשווי) הארץ מאמרים 5.3.1996 :ב4.

 

יחימוביץ', שלי (1996 א'). "קיום ויקום אופציונלי" (על "מבחר סיפורים זוכי פרס הוגו" בעריכת איזק אסימוב) הארץ ספרים 14.2.1996: 8.

 

יחימוביץ', שלי (1996 ב'). "שוביניסטי עד אימה" (על "יותר מאדם" מאת פרדריק פול) ידיעות אחרונות - תרבות ספרות אמנות 20.9.1996 :30-29.

 

יחימוביץ', שלי (1996 ג'). "שמיים אלטרנטיביים" (על "מהתלה לא קלה" מאת רוג'ר זילז'ני ורוברט שאקלי) ידיעות אחרונות - תרבות ספרות אמנות 5.7.1996 :30.

 

ישראלי, יונתן (1996). "שד בעל יוזמה" (על "מהתלה לא קלה" מאת רוג'ר זילז'ני ורוברט שאקלי) הארץ ספרים 11.12.1996 :14-113.

 

ישראלי, יונתן (1997). "במעלית אל העבר" (על "המלאך של פסקואלה" מאת פול ג' מקאולי) הארץ ספרים 26.2.1997 :13.

 

כהן, דורון ב. (1997). "המדע הבדיוני והאלוהים" (מכתב תגובה על לויטה, 1997 א') הארץ ספרים 17.9.1997 :14.

 

כהן, מאיר (1980). "בין מדע למדע בדיוני – מה מכל הנראה בסרטי מד"ב עשוי להפוך לעובדות בעתיד?" (כולל דוגמאות מ"מסע בין כוכבים") ידיעות אחרונות 7 ימים11.4.1980 :20, 39.

 

לוטם, עמנואל (1990). "תולדות המדע הבדיוני". מאזניים, ס"ה (3): 39-35.

 

לוטם, עמנואל (1997). "סיכום תחרות הסיפור הקצר" המימד העשירי 3 (יוני 1997) :13-12.

 

לוטן, יעל (1979). "מפגשים מהסוג המיתולוגי" (על זילז'ני, "אדון האור" וספרות מיתולוגית הפורחת בימינו) ידיעות אחרונות - תרבות ספרות אמנות 16.2.1979 :22.

 

לוטן, יעל (1997). "סטיבן פריי – הקומיקאי העצוב" (על "עושים היסטוריה" מאת סטיבן פריי (באנגלית) ) הארץ תרבות וספרות 7.2.1997.

 

לוי, דן (1980). "מחר כך" (על "מלחמת העולמות" מאת ה.ג'. וולס) משא, המוסף הספרותי של דבר 15.2.1980 :19.

 

לויטה, דורית (1980). "המיתולוגיה של העתיד" (על "אבי סער" מאת מייקל מורקוק ו"שער" מאת פרדריק פול) הארץ 8.2.1980 :19-18.

 

לויטה, דורית (1988). "אלה הם חייו (כת המדע הבדיוני)" (על חובב המד"ב האמריקאי פורסט ג'. אקרמן) הארץ מוסף 29.4.1988: 18-17.

 

לויטה, דורית (1994 א'). "האנושות במיטבה" (על "המאחז האחרון של בוקרי הדנ"א" מאת מיק פרן) הארץ ספרים 28.12.1994 :7.

 

לויטה, דורית (1994 ב'). "הקדמה לעינוי" (על "שועי לילה" מאת מרגרט וייס וטריסי היקמן) הארץ ספרים 10.8.1994 :6.

 

לויטה, דורית (1995). "סיפור כל ההתחלות" (על "לקראת המוסד" מאת אייזק אסימוב)הארץ ספרים 21.6.1995 :11.

 

לויטה, דורית (1996). "תקפיץ אותי, משה, למאדים" (על "מעוף כלולות" מאת יבשם עזגד) הארץ ספרים 22.5.1996 :14-13.

 

לויטה, דורית (1997 א'). "אלוהים כרכיב של תוכנה" (על "3001" מאת ארתור קלארק (באנגלית) ) הארץ ספרים 27.8.1997 :10.

 

לויטה, דורית (1997 ב'). "עתידי ואנכרוניסטי" (על "2020" מאת חמוטל שבתאי) הארץ ספרים 9.4.199 :11.

 

לוי-ינוביץ', דפנה (1998) "בקלינגונית זה נשמע טוב יותר" (על שפות מלאכותיות). הארץ 28.8.1998.

 

לוינסון, אביבה (1999). "הופכים שולחן –Mind the Gap" (על מסעדה חדשה) עכבר העיר 22.1.1999 :54.

 

לורבר, עזריאל, ד"ר (1979). "על ספרות המדע הבדיוני" מכתב למערכת מערכות 269 1979: 38.

 

לנדאו, אורנה (1996). "העתיד לא קרה" (על פיתוחים מדעיים) הארץ גלריה 25.11.1996.

 

לנדאו, אפי (1984). "אדם או מכונה?" (על "נובה" מאת סמואל דלייני) על המשמר מוסף שבת - דפים לספרות 12.10.1984 :16.

 

לנדאו, אפי (1985). "ספרי מדע בדיוני" (על "פאתי המוסד" מאת אייזק אסימוב) על המשמר מוסף שבת - דפים לספרות8.2.1985 :18.

 

לנדאו, בני (1997). "אנחנו לא צריכים גיבור חדש" (על ספיידרמן) מוסף הארץ 17.1.1997.

 

לנדס, דורית (1994). "תא תגובה זה כור גרעיני" (על תרגום "מסע בין כוכבים" בטלוויזיה החינוכית) הארץ גלריה 2.10.1994 :ב6.

 

מגד, איל (1984). "אורציון ברתנא :מדע בדיוני באוניברסיטה" ידיעות אחרונות המוסף לשבת 16.11.1984 :23.

 

מוקד, גבריאל (1967). "מפות חדשות של גיהנום וגן-עדן" (על ספרות המד"ב) מאזניים כ"ה, ד'-ה' (ספטמבר-אוקטובר 1967): 342-335 (חלק א'); ו' (נובמבר 1967): 453-449 (חלק ב') (הודפס מחדש בפנטסיה 2000 גיליון 14, אפריל 1980: 66-56).

 

מוקד, גבריאל (1980). "הדמיון המדעי – עונה של גיאות" (על "שקיעה" ו"אין איש פה, פרט…" מאת אייזק אסימוב; "המפלצת מן הכוכבים" מאת רוברט היינליין; "הצלם" מאת פיליפ ק. דיק; "עדן" מאת סטניסלב לם)הארץ 5.9.1980 :19-18.

 

מורג, גלעד (1994?). "מקורותיו של פטריק" (וידויו של הראשון שכתב ספרי "פטריק קים") הארץ ספרים (מדור מכתבים למערכת, שבועות מספר אחרי 23.11.1994).

 

מילנר, איריס (1993). "שיאים וספרים" מוסף הארץ 28.5.1993.

 

מינגו, ג'ק (1997). "אימפריאליזם משונן" (על בולים בעולם, כולל בולי "מסע בין כוכבים" בסט. וינסנט) מוסף הארץ 18.7.1997 :67-66.

 

מירן, ראובן (1996). "המסע המופלא" (על "הקוף הפטפטן" מאת עמי דביר) הארץ ספרים 31.1.1996 :6.

 

מלמד, אריאנה (1994) "כדור הארץ נעלם, אז מה?" (על "טבעת כארון" מאת רוג'ר אלן מקברייד) העיר 21.10.1994 :66.

 

מלמד, אריאנה (1998 א'). "השיא של ממציאי האי" (על ג'ון רונלד רעואל טולקין) במסגרת הפינה "ה100- העשרים", העיר 16.10.1998: 60.

 

מלמד, אריאנה (1998 ב'). "לפני שהפך למגלומן ספרותי" (על אייזק אסימוב) במסגרת הפינה "ה100- העשרים", העיר 26.6.1998: 75.

 

מלמד, אריאנה (1998 ג'). "מה לכל הרוחות אנחנו עושים כאן" (על "קץ הילדות" מאת ארתור סי. קלארק) במסגרת הפינה "ה100- העשרים", העיר 10.4.1998: 93.

 

מנדלסון, זהבה (1971). "רומנים רומנטים ואמן הקארטה: סיור חטוף בממלכת המו"לות הבידורית, שאיננה נתונה לביקורת ואינה יודעת ספרות מקור מהי." מעריב 16.7.1971.

 

מקהייל, בריאן (1990). "עולמות מתנגשים". מאזניים, ס"ה (3): 41-40.

 

משב, מ. (1981). "האלים וקול הרעם" (על חוברת 20 של פנטסיה 2000) מעריב 17.7.1981.

 

סאמט, גדעון (1995). "מה שרואים משם" (על ערוצי לוויין בכבלים) הארץ 11.9.1995 :א2.

 

סאפו, פול (1998). "מחכים ל"פוסט-סייברפאנק" " הארץ קפטן אינטרנט 4.8.1998 :10.

 

סומק, רוני (1995). "קרטר ורינגו מול בני הבליעל" (על הוצאה מחודשת של ספרוני שלגי) מעריב ספרות וספרים 12.1.1995: 30.

 

סטרנגולד, ג'יימס (1997). "אור באפילה" (על סדרת הטלוויזיה "תיקים באפילה") הארץ גלריה3.11.1997.

 

סלע, אורי (1980). "כתבי עת :שנת המדע הבדיוני" (במלאת שנה לפנטסיה 2000) מעריב ממכבש הדפוס 8.2.1980.

 

סמוחה, שחר (1999). "דארת' ויידר, השנים הראשונות" (על סרט חדש בסדרת "מלחמת הכוכבים") הארץ קפטן אינטרנט 20.4.1999: 9-8.

 

סמית, שהם (1997). "להחזיר את הצעקה אל הגרון" (על "חץ הזמן" מאת מרטין אמיס) הארץ ספרים 25.6.1997 :7.

 

עברון, ימימה (1999). "מסע בין ספרים" (על עבודת התזה הזאת) תזה, עיתון סטודנטים תל-אביבי גיליון 8, 15.2.1999 :15.

 

עורי, אברהם (1997). "סופר מעולם אחר" (על ארתור סי קלארק ו"מפגש עם ראמה"). הארץ ספרים 19.11.1997 :11.

 

עזגד, יבשם (1986). "ספרות בג'ינס: מדע בדיוני" (דף ובו ביקורות נפרדות על "תחיית המתים" מאת פרנק הרברט וביל רנסום; "הזרוע הארוכה של גיל המילטון" מאת לארי ניבן; "מייפלאואר" מאת קווין או'דונל; "טיטן" מאת ג'ון ורלי) ידיעות אחרונות המוסף לשבת 14.3.1986 :24.

 

עזגד, יבשם (1988). "אסור, אבל פופולארי" (על ההצלחה העצומה של המד"ב בברית המועצות) ידיעות אחרונות המוסף לשבת 30.12.1988 :25.

 

עזגד, יבשם (1989 א'). "אלף נקמות" (על "אי המתים" מאת רוג'ר זילז'ני) הארץ 29.12.1989 :ב9.

 

עזגד, יבשם (1989 ב'). "הספר בעל אלף הסיפורים" (על "מאבק הנסיכים" מאת אנדרו צ'פמן ואלן מרטין) הארץ 19.5.1989 :ב8.

 

עזגד, יבשם (1989 ג'). "חזרה לכוכב הנייטרון" (על "עצי האינטגרלים" מאת לארי ניבן). הארץ3.11.1989 :ב8.

 

עזגד, יבשם (1991 א'). "סוף המחאה הבדיונית" (על מד"ב ברוסיה של הגלאסנוסט והפרסטרויקה) הארץ 7.6.1991 :ב4.

 

עזגד, יבשם (1991 ב'). "עם הראש בכוכבים" (על חרדות המתגלות בסיפורי מדע בדיוני) פוליטיקה 36: 44-42.

 

עזגד, יבשם (1992 א'). "הורתו ולידתו של הפרד" (על "נמסיס" מאת אייזק אסימוב). הארץ 10.4.1992 :ב9.

 

עזגד, יבשם (1992 ב'). "המצפון מחסל את העולם" (על "עשב" מאת שרי טפר) הארץ 24.1.1992 :ב9.

 

עזגד, יבשם (1993). "מחר תזרח השמש" (על "שקיעה" מאת אייזק אסימוב ורוברט סילברברג) הארץ ספרים 10.3.1993 :11.

 

עזגד, יבשם (1994 א'). "המדע הבדיוני מתכווץ" (שיחה עם עדי צמח על גילוי ספר חדש של ז'ול ורן) הארץ 23.9.1994 :א2.

 

עזגד, יבשם (1994 ב'). "הסופר חזר אל שדה הקרב" (על "לוחמי החלל" מאת רוברט היינליין) הארץ ספרים 15.6.1994 :6.

 

עזגד, יבשם (1994 ג'). "מעבר לטוב ולרע" (על "הביאו לי את ראשו של נסיך החלומות" מאת רוג'ר זילז'ני) הארץ ספרים 10.8.1994 :6.

 

עזגד, יבשם (1994 ד'). "כאשר האנטרפרייז קוראת לך, אתה בא" (על שני ספרי "מסע בין כוכבים"). הארץ ספרים 23.11.1994 :9.

 

עזגד, יבשם (1995). "כמו דג ברשת" (על "מותו וחייו של סופרמן" מאת רוג'ר סטרן) הארץ ספרים30.8.1995 :13.

 

עזגד, יבשם (1997 א'). "המעגל הוא המסר" (על "קונטקט" מאת קרל סגן). הארץ ספרים 19.11.1997 :11.

 

עזגד, יבשם (1997 ב'). "העתיד הוא לא מה שהבטיחו לנו" (מדענים וסופרי מד"ב נכשלו בנסיונותיהם לחזות את התפתחות המחשב) הארץ קפטן אינטרנט27.5.1997.

 

פוייר, דרור (1999). "סיינס פיצה" (על אוכל ב"מסע בין כוכבים" ומזונם של האקרים) בתוך מוסף "טעם העיר 4" שצורף לעיתון הארץ 6.5.1999: 18-16.

 

פוקס, שרית (1978). "המדע הבדיוני פולש לארץ" מעריב, ראי 29.11.1978 :9-7.

 

פוריאן, רונית (1996). "אף פעם לא אהבתי את הים, אמר קוטנגל, אני חושב שצריך לרצף אותו" (על "פולחני כשף" ו"תרועת מוות" מאת טרי פראצ'ט) הארץ ספרים 18.12.1996 :8.

 

פורת, לאה (1995). "ספרות קייצית" (על הספרונים של שלגי) הארץ כלכלה 30.4.1995.

 

פלג, דורית (1978). "פנטסיה 2000 – סיפורי מד"ב בעברית" פסק זמן (עיתון הסטודנטים – אוניברסיטת חיפה) 14.12.1978.

 

פלטו, אסף (1998). "…ופנטסיה" המימד העשירי 5 (מרץ 1998): 17.

 

פניני, אילן (1982). "מדע בדיוני". לדעת י"ב (10-9) 1982: 14-9.

 

צימרמן, דנה (1996). "החייזרים כבשו את אמריקה" (הסרט "היום השלישי" מוגדר הרווחי ביותר בכל הזמנים) הארץ גלריה 8.8.1996.

 

קדרון, עומר (1998). "מד"ב כספרות" המימד העשירי 6 (אוגוסט 1998) :29-28.

 

קופפר, רותה (1995). "בלי וולגריות ובלי נערת חן" (על "מקבילית המוחות", שם היה נושא ההתמחות של אחד התיכוניסטים המתחרים "מסע בין כוכבים") הארץ 9.8.1995 :א2.

 

קופפר, רותה (1996). "תסרוקות מהעידן המינבארי" (על "בבילון 5") הארץ גלריה 27.6.1996 :ד5.

 

קוץ, מרים (1990). "הטוב שבכל העולמות האפשריים" (על "חזרה מהכוכבים" מאת סטניסלב לם ו"כוכב הצוענים" מאת רוברט סילברברג) ידיעות אחרונות 7.9.1990 :22.

 

קלארק, ארתור (1994). "איך למנוע את הפלישה" (מאמר מדעי על אפשרות של פגיעת מטאור בכדור-הארץ) הארץ מאמרים 22.8.1994 :ב1.

 

קליין, אורי (1997 א'). "המודחק נגלה לעין" (על הסרט "גברים בשחור") הארץ 28.8.1997 :ד2.

 

קליין, אורי (1997 ב'). "המוות אכן נאה לה" (על הסרט "קונטקט") הארץ 6.10.1997 :ד6.

 

קשת, משה (1960). " "המערב הפרוע" קוסם לנוער הישראלי" (על מערבונים) הבוקר 1.7.1960 :4.

 

ראובני, יותם (1981 א'). "הבשורה על פי מאדים" (על "גר בארץ נוכרייה" מאת רוברט היינליין) משא, המוסף הספרותי של דבר 10.4.1981 :19.

 

ראובני, יותם (1981 ב'). "האוקינוס הוא האלוהים" (על "סולאריס" מאת סטניסלב לם) מעריב 10.7.1981 :38.

 

ראובני, יותם(1982). "מד"ב מתוחכם" (על "סיירת החלל ניצחון" מאת סטניסלב לם) מעריב 15.1.1982 :31.

 

רגב, מתי (1978). "אנשים צעירים עושים עיתון מדע בדיוני" (על פנסטיה 2000) מעריב "קריאת ביניים" 11.12.1978 :22.

 

רגב, עמוס (1986). "קץ העולם – עכשיו" (השוואה בין מדע בדיוני לצ'רנוביל)ידיעות אחרונות המוסף לשבת 23.5.1986 :21.

 

רהט, אורן (1997 א'). "בין אדם לישות וירטואלית" (על "אידורו" מאת ויליאם גיבסון) מעריב מוסף שבת – ספרות וספרים 24.10.1997 :31.

 

רהט, אורן (1997 ב'). "תבוני או לא תבוני" (על "הגאווה של שאנור" מאת ק.ג. צ'רי) מעריב מוסף שבת – ספרות וספרים 24.10.1997 :31.

 

רהט, אורן (1997 ג'). "תוצרת הארץ" (על "צחוקו של צבוע" מאת גדעון פלג) מעריב מוסף שבת – ספרות וספרים 24.10.1997 :31.

 

רהט, אורן (1998). "דור פוסט אנושי" (ביקורות על 7 ספרי מד"ב) מעריב ספרות וספרים 24.7.1998: 29.

 

רוזנבלום, דליה (1995). "אנטרפרייז אהובתי" (על "מסע בין כוכבים"). העיר 31.3.1995: 103-102.

 

רון פדר, גלילה (1994). "כשהמחשב הוא לפעמים חבר" (שיחה עם בני נוער) הארץ מוסף שבועות 15.5.1994 :39-38.

 

רותם, מיכאל (1995). "גרים בחלל ומתנהגים כמו בקנזס" (על "טבעת כארון" מאת רוג'ר אלן מקברייד) הארץ ספרים29.3.1995 :7.

 

רייזל, מרי (1993 א'). "הבורא המודרני משתעשע." (רשימה ראשונה על ספרות המדע הבדיוני) מעריב ספרות אמנות 12.11.1993: 25, 30.

 

רייזל, מרי (1993 ב'). "הכל התחיל בפרנקנשטיין" מעריב ספרות אמנות 19.11.1993 :25, 30.

 

רייזל, מרי (1993 ג'). "לקצר למונה ליזה את האף" מעריב ספרות אמנות 3.9.1993 :25, 27.

 

רייזל, מרי (1993 ד'). "על פאנק, קיברנטיקה ומציאות מדומה" מאזניים ס"ז (10) (1993) :25-22.

 

רייזל, מרי (1993 ה'). "תור הזהב של נביאי העתיד" (סקירה היסטורית על תור הזהב של המגזינים) מעריב ספרות אמנות 17.12.1993 :27.

 

רייזל, מרי (1994 א'). "בחור טוב" (על "טבעת כארון" מאת רוג'ר אלן מקברייד) מעריב ספרות וספרים 2.12.1994 :31.

 

רייזל, מרי (1994 ב'). "שודדי הקידמה" (על "משקפי שמש כסופים" בעריכת ברוס סטרלינג) מעריב ספרות אמנות 28.10.1994 :39.

 

רייזל, מרי (1994 ג'). "חלל ופאנק, סמים ומחשבים" מעריב ספרות אמנות 21.1.1994 :37.

 

רייזל, מרי (1995). "קפטן קירק וצ'כוב חוקרים גלקסיות" (על שלושה ספרי "מסע בין כוכבים"). מעריב ספרות אמנות 13.1.1995 :30.

 

ריקין, אירי (1994 א'). "אין תקווה, אין נחמה" (על הספר "עתידות" בעריכת עמנואל לוטם) מעריב ספרות אמנות 29.7.1994 :39-38.

 

ריקין, אירי (1994 ב'). "מערבון" (על "סוף הלילה" מאת ריצ'ארד שילה) מעריב ספרות וספרים 2.12.1994 :31.

 

ריקין, אירי (1996). "כל האנושות היא אירוע זניח ביקום הזה" (על "קוסמוקומיקס" מאת איטלו קלווינו) הארץ ספרים 13.3.1996 :7.

 

שביט, אוריה (1999). "על תבונה ורגישות (בחלל)" (על "מסע אל התבונה – החיפוש אחר חיים ביקום" מאת פרופ' חגי נצר) מוסף הארץ 26.2.1999 :52-50.

 

שחם, דוד (1972). "היום שבו נמצאה הדרך לניצול אנרגית המחשבה; מיתווה לסיפור מדע בדיוני" משא, המוסף הספרותי של דבר 22.9.1972 :4.

 

שטיינברג, שי (1995). "המפגש המרתק עם האחר" (על סרטי מדע בדיוני בסינמטקים של תל-אביב וירושלים) דבר שני5.11.1995 :11-10.

 

שיין, שרי (1999). "מסע בין כוכבים קירחים"(על פטריק סטיוארט מ"מסע בין כוכבים") אנשים 16.2.1999 :42-41.

 

שין, אורי (1993). "הכל במחשב" (על אפקטים ממוחשבים בסרט "פארק היורה") דבר השבוע 30.7.1993 :24-23.

 

שיר, סמדר (1980). "אדוני, עורך כתב העת" (על צעירים המוציאים כתבי עת, כולל פנטסיה 2000) מעריב קריאת ביניים 5.5.1980.

 

שמגר, עירית (1997). "גם ג'ודי פוסטר מחפשת חיים אינטליגנטיים מחוץ לכדור הארץ" (על הסרט "קונטקט") מעריב היום 13.8.1997 :11-10.

 

שם-שאול, נאורה (1998). "ילדי הפרחים של עמק הסיליקון" (על סייברפאנק) הארץ קפטן אינטרנט 4.8.1998 :9-8.

 

שפירא, רות (1989). "לא רק מדע בדיוני; שיחה עם הסופר האמריקני תומס דיש, אורח הכנס למדע דמיוני ופנטזיה" מעריב ספרות 31.3.1989 :1.

 

שקלובסקי, רחל (1975). "המדע הבדיוני – כבידור וכחינוך" (על כתיבתו של אייזק אסימוב, בעיקר "השמש העירומה" ו"בארץ הרובוטים") משא, המוסף הספרותי של דבר31.10.1975 :3-2.

 

שקלובסקי, רחל (1979). "המבקש להידמות למלאך מידמה לבהמה" (על "קץ כל זמן" מאת אייזק אסימוב) ידיעות אחרונות ספרות 24.8.1979 :22.

 

שקלובסקי, רחל (1985). "חינוך לחיים רציונליסטיים" (המאמר משנת 1975, בשינויים קלים) דבר 16.8.1985 :21.

 

תלפז, גדעון (1972). "תשעה סיפורי המחר" (על "מחר כפול תשע" מאת י. אסימוב) מעריב ספרות 12.5.1972 :35.

 

נספח 1 – ספרי מד"ב ופנטסיה מתורגמים לעברית (לפי שם סופר)

הסברים על מבנה בסיס הנתונים והדרך בה נוצר מופיעים בפרק השלישי של העבודה: "ספרי מדע בדיוני ופנטסיה מתורגמים לעברית", עמ' 36.

 

הספרים ממויינים לפי שם הסופר (בעברית). ספריו של כל סופר מופיעים בסדר אלפבתי לפי שמם (פרט למספר שינויים שעשיתי בשל השתייכות של ספרים לסדרות או היותם תרגומים שונים של אותו ספר במקור).

 

כל ערך מופיע במבנה הבא:

 

 

 / חלוצי החלל 1 - ארגו ממריאה "ענבל" 1986 [תשמ"ו]  32 עמודים.

תרגום סימונה לרום. חלוצי החלל                   טלוויזיה. ילדים

על-פי כתבה ב"מימד העשירי" (מספר 3, יוני 1997) סדרת האנימציה היפנית "חלוצי החלל" שודרה בטלויזיה הישראלית בשנות השמונים.          

 

 / חלוצי החלל 2 - במימד הרביעי "ענבל" 1986 [תשמ"ו]  32 עמודים.

תרגום סימונה לרום. חלוצי החלל                   טלוויזיה. ילדים

 

 / חלוצי החלל 3 - אויב בין קרחונים "ענבל" 1986 [תשמ"ו]  32 עמודים.

תרגום סימונה לרום. חלוצי החלל                   טלוויזיה. ילדים

 

 / חלוצי החלל 4 - כוכב תמנון "ענבל" 1986 [תשמ"ו]  32 עמודים.

תרגום סימונה לרום. חלוצי החלל איורים צבעוניים                       טלוויזיה. ילדים

"בהשתתפות הגיבורים הנועזים מסדרת הטלוויזיה." "מרחבים אחרים לאדם מסוג אחר."          

 

 / לקראת שנת 2019 "לוין אפשטיין" 1968  

תריסר אנשי מדע וטכנולוגיה נודעים צופים מרחק חמישים שנה אל העתיד.   

 

 / מלחמת הכוכבים "כתר" 1997   61 עמודים.

                        סרט. ילדים

על-פי תסריט של ג'ורג' לוקאס. עיבוד: לארי ויינברג. ספר לפי הסרט - לילדים.            

 

 / מלחמת הכוכבים - האימפריה מכה שנית "כתר" 1997   57 עמודים.

                        סרט. ילדים

על-פי תסריט של ג'ורג' לוקאס. עיבוד: לארי ויינברג. ספר לפי הסרט - לילדים.            

 

 / מלחמת הכוכבים - שוב של הג'די "ענבל" 1983   55 עמודים.

תרגום ועבוד עטרה אופק.  עם תמונות מהסרט              סרט. ילדים

 

            / מלחמת הכוכבים - שובו של הג'די "כתר" 1997   57 עמודים.

                        סרט. ילדים

על-פי תסריט של לורנס קסדן וג'ורג' לוקאס. עיבוד: אליזבת לוי. ספר לפי הסרט - לילדים.          

 

            / רובוטריקים עד קצה גבול הדמיון "נצרת" 1986   48 עמודים.

  איורים צבעוניים               טלוויזיה. ילדים

חמישה כרכים. מנוקד. לילדים.        

 

            / תיקים באפלה - אתר פיצוץ גרעיני "אופוס"    200 עמודים.

 תיקים באפלה                  טלוויזיה

 

 / תיקים באפלה - חורבות "אופוס"    198 עמודים.

 תיקים באפלה                  טלוויזיה

 

 / תיקים באפלה 4 - צורות "אופוס"   (1996) 78 עמודים.

 תיקים באפלה                  טלוויזיה

 

אבוט, אדווין / שטוחלנדיה; רומאנסה רבת ממדים "כתר" 1984  (1884) 121 עמודים.

עברית דפנה לוי. מדע בדיוני. איורים               מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 44 : 50 ספי שפר.           

 

אגן, גרג / מצוקה "עם עובד" 1999  (1997) 374 עמודים.

 ירדנה גבתי. מדע בדיוני                

 

אדאמס, דאגלס / החיים, היקום וכל השאר "כתר" 1986  (1982) 151 עמודים.

עברית מתי ונגריק; דנה לדרר. מדע בדיוני                    הומור

הדפסה רביעית, 1991.     

 

אדאמס, דאגלס / היו שלום, ותודה על הדגים "כתר" 1986  (1984) 163 עמודים.

עברית גבי פלג. מדע בדיוני. עורך הסדרה עדי צמח                    הומור

 

אדאמס, דאגלס / המסעדה שבסוף היקום "כתר" 1986  (1980) 163 עמודים.

עברית מתי ונגריק; דנה לדרר. מדע בדיוני. עורך הסדרה עדי צמח              הומור

 

אדאמס, דאגלס / לא מזיק ברובו "כתר" 1993  (1992) 191 עמודים.

עברית גבי פלג. רומן; מדע בדיוני - עורך הסדרה עמנואל לוטם                   הומור

 

אדאמס, דאגלס / מדריך הטרמפיסט לגלקסיה "כתר" 1985  (1979) 143 עמודים.

עברית מתי ונגריק; דנה לדרר. מדע בדיוני. עורך הסדרה עדי צמח              הומור

הדפסה תשיעית, 1991.    

 

אדאמס, דאגלס / סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי "כתר" 1989  (1989) 206 עמודים.

עברית דפנה ארנולד-עמית. מדע בדיוני                        הומור

ביקורת:  ידיעות אחרונות המוסף לשבת 3.3.1989 : 23 אמנון ז'קונט.         

 

אדאמס, דאגלס / שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש "כתר" 1991  (1988) 192 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. רומן בלשי. סדרת מדע בדיוני                     הומור

 

אדוארד פקרד / בחר לך דרך להרפתקה: טיסה בעב"ם "טכנוסדר" 1982   116 עמודים.

תרגום רחל באני.  איורים: פאול גרנגר             ספר פעולה

"בחר באחת משלושים אפשרויות סיום העלילה."           

 

אדוארד פקרד / בחר לך דרך להרפתקה: מערת הזמן "טכנוסדר" ?1982   115 עמודים.

תרגום רחל באני.  איורים: פאול גרנגר             ספר פעולה

"בחר באחת משלושים אפשרויות סיום העלילה."           

 

אדינגס, דייויד / בלגריאד 1 - חיל הנבואה "אופוס" 1993  (1990) 272 עמודים.

 דינה בן קיקי. פנטסיה - בלגריאד                   פנטסיה

 

אדינגס, דייויד / בלגריאד 2 - מלכת הכישוף "אופוס" 1994  (1989) 288 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - בלגריאד                        פנטסיה

 

אדינגס, דייויד / בלגריאד 3 - קורבן הקוסם "אופוס" 1995  (1983) 256 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - בלגריאד                        פנטסיה

 

אדינגס, דייויד / בלגריאד 4 - טירת הכישוף "אופוס" 1995  (1991) 291 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - בלגריאד                        פנטסיה

 

אדינגס, דייויד / בלגריאד 5 - סוף משחק המכשפים "אופוס" 1995  (1988) 285 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - בלגריאד                        פנטסיה

 

אדינגס, דייויד / בלגריאד - פולגרה הקוסמת "אופוס" 1998  (1997) 701 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - בלגריאד                        פנטסיה

 

אדינגס, דייויד / בלגריאד - קורות בלגראת הקוסם "אופוס" 1997  (1995) 675 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - בלגריאד                        פנטסיה

 

אדינגס, דייויד / מלוריאן 1 - שומרי המערב "אופוס" 1995  (1988) 333 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - מלוריאן                         פנטסיה

 

אדינגס, דייויד / מלוריאן 2 - מלך המורגו "אופוס" 1995  (1995?) 338 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - מלוריאן                         פנטסיה

 

אדינגס, דייויד / מלוריאן 3 - שר השדים של קרנדה "אופוס" 1996  (1989) 309 עמודים.

 פנטסיה - מלוריאן                         פנטסיה

 

אדינגס, דייויד / מלוריאן 4 - המכשפה מדרשיווא "אופוס" 1996  (1989) 299 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - מלוריאן                         פנטסיה

 

אדינגס, דייויד / מלוריאן 5 - החוזה מקל "אופוס" 1996  (1995?) 323 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - מלוריאן                         פנטסיה

 

או'דונל, קוין / מייפלאואר "עם עובד" 1985 [תשמ"ו] (1979) 319 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                    מד"ב

ביקורת:  ידיעות אחרונות המוסף לשבת 14.3.1986 : 24 יבשם עזגד.        

 

אוזיק, סינתיה / גלקסיית הקניבלים "זמורה ביתן" 1993 [תשנ"ג] (1983) 185 עמודים.

מאנגלית עדה פלדור.                     

 

אולדיס, בריאן / אחר-הצהרים הארוך על פני האדמה "עם עובד" 1981 [תשמ"ב] (1962) 211 עמודים.

תירגמה מאנגלית דניאלה פרנס. מדע בדיוני                  מד"ב

 

אולדיס, בריאן / אל האינסוף "עם עובד" 1979 [תשל"ז] (1958) 213 עמודים.

תרגם מאנגלית יוסף כרוסט. מדע בדיוני                       מד"ב

 

אולדיס, בריאן / נחיל כוכבים "מסדה" 1976  (1964) 197 עמודים.

עברית יאיר שמעוני. ספריית המדע הדמיוני                   מד"ב

 

אולדיס, בריאן / עידן הסוד "מסדה" 1979  (1967) 179 עמודים.

עברית עמוס גפן. סדרה למדע בדיוני               מד"ב

 

אולדיס, בריאן / שנים באפלה "רבמכר" 1980 [תש"ם] (1964) 163 עמודים.

מאנגלית ישעיהו לויט. מדע בדיוני, פנטסיה                   מד"ב

 

אומינסקי, ולדיסלב / אל כוכב אחר  1960  (1895)

 ש. סקולסקי.                    פרוטו

 

אומינסקי, ולדיסלב / במדבריות אוסטרליה  1953  

 ש. סקולסקי.                    פרוטו

 

אורוול, ג'ורג' / 1984 "פלס" 1951  (1949)

 יהודית אביטל.                 זרם מרכזי

על פי כתבה במוסף הארץ 8.1.1999 באמצע הספר יש דף הממליץ לקוראים לערוך הפסקה קצרה, מכיוון שהכתוב "עלול לגרום לך לסיוטי-לילה ודורש לכן הרגעה ונופש". מצידו האחר של הדף יש מודעת פרסומת של חברת ביטוח "… כך שבבוא שנת 1984 יהיו ברשותך 1,000 ל"י לשימוש והנאה".           

 

אורוול, ג'ורג' / 1984 "עם עובד" 1972 [תשל"ג] (1949) 251 עמודים.

תורגם מאנגלית בידי ג. אריוך (ג'נטילה ברוידא).                         זרם מרכזי

הדפסה רביעית "רומן התקופה הנבואי, המפתיע באקטואליותו - מוגש עתה לקורא העברי בהיקף מלא ובלבוש עברי חדש."    

 

אטווד, מרגרט / מעשה השפחה "כרם" 1987 [תשמ"ו] (1986) 295 עמודים.

מאנגלית ג. אריוך (ג'נטילה ברוידא). רומן בדיוני              זרם מרכזי

 

איסטס, רוז / דרקון המוות "מיצוב" 1992   157 עמודים.

 אורלי פרת. אתה הגיבור איורים - הארי קווין                 ספר פעולה

מבוכים ודרקונים.  

 

אלגוזין, ברוס / אסירת אלדרווד "מיצוב" 1992  (1986) 156 עמודים.

תרגום בועז וייס. רומן בדיוני לבני הנעורים גרפיקה: קרול דלקנהו                ספר משחק

גבורים ודרקונים. על הכריכה: "בהוצאת חברת מיצוב בע"מ, המוציאים לאור של מוצרי "מבוכים ודרקונים". ניתן להשיג את "מבוכים ודרקונים" בכל חנויות הספרים, המשחקים והמחשבים המובחרות או להזמין ישירות מחברת מיצוב."  

 

אליסון, הארלן / לראות "מסדה" 1981  (1978) 220 עמודים.

עברית עמוס גפן. סדרה למדע בדיוני               סיפורים

"חמישה-עשר סיפורים חדשים מצידו האפל של העולם." 

 

אלן, רוג'ר מקברייד / הכדור שנופץ "עם עובד" 1997  (1994) 449 עמודים.

תירגמה מאנגלית ליאור לוטם.                       מד"ב

 

אלן, רוג'ר מקברייד / טבעת כארון "עם עובד" 1994  (1991) 462 עמודים.

תרגמה מאנגלית ליאור לוטם.                        מד"ב

ביקורת: העיר 21.10.1994 : 66 אריאנה מלמד; מעריב ספרות וספרים 2.12.1994 : 31 מרי רייזל; הארץ ספרים 29.3.1995 : 7 מיכאל רותם. 

 

אמברוז, דיוויד / האיש שהפך לעצמו "אופוס" 1993  (1991) 194 עמודים.

 לילית אור.                     

ביקורת: מעריב ספרות וספרים 24.7.1998 : 29 אורן רהט.         

 

אמיס, מרטין / חץ הזמן "כנרת" 1996  (1991) 192 עמודים.

מאנגלית ורד שוסמן.                       זרם מרכזי

 

אנדה, מיכאל / הסיפור שאינו נגמר "לדורי" *1986 [תשמ"ו] (1979) 298 עמודים.

עברית חוה פלץ. סיפור לבני הנעורים עיטרה רוזוויתה קואדפליג                  ילדים

 

אנדה, מיכאל / מומו, או הסיפור המוזר על גונבי הזמן "זמורה ביתן" 1983 [תשמ"ג] (1973) 217 עמודים.

מגרמנית חנה טויכסלר. מרגנית- ספרי מופת לילדים ולנוער מנוקד               ילדים

"הסיפור... על הילדה שהחזירה לאנשים את הזמן הגנוב".          

 

אנדרסון, פול / גל מוח "זמורה, ביתן, מודן" 1980 [תש"ם] (1954) 185 עמודים.

מאנגלית אלכס המל. ספרית מעריב; מועדון קוראי מעריב              מד"ב

בקרית ספר שם הסופר שגוי .Anderson, Paul ביקורת: ידיעות אחרונות, המוסף לספרות 29.8.1980 אורציון ברתנא.         

 

אנדרסון, פול / לאחר יום האבדון "רמדור" 1979  (1961) 172 עמודים.

עברית חוה מר-חיים. מדע בדיוני                    מד"ב

"המהדורה המלאה והבלתי-מקוצרת" 

 

אנדרסון, פול / מירקהיים "זמורה ביתן" 1982 [תשמ"ב] (1977) 199 עמודים.

מאנגלית דוד קרסיק. סיפור בדיוני                   מד"ב

 

אנדרסון, פול / מסלפי העולם "רמדור" 1981  (1966) 242 עמודים.

עברית ישראלה דורי. מדע בדיוני                    מד"ב

כריכה רכה עם מרקם, פורמט גדול. גם ק"ס נ"ט 4698. 

 

אנדרסון, פול / סוחר בין הכוכבים "רמדור" 1980  (1964) 207 עמודים.

 משה פריבס.                   מד"ב

 

אנדרסון, פול / ספר הארץ "כתר" 1981  (1978) 358 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

בקרית ספר שם הסופר שגוי: .Anderson, Paul           

 

אנדרסון, פול / שלושה לבבות ושלושה אריות "עם עובד" 1984 [תשמ"ד] (1961) 204 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני. פנטסיה                     פנטסיה

בקרית ספר שם הסופר שגוי:Anderson, Paul .           

 

אנתוני, מרק; פורת, אלן / שישיית המפגשים 1 -  נשמות אחיות "מיצוב" 1992  (1991) 304 עמודים.

תרגום חוה כפרי. פנטסיה - רומח הדרקון איורים: ואלרי ואלוסק                   פנטסיה

רומח הדרקון. בכרך אין שם סופר בלועזית.     

 

אנתוני, פייר / טארוט 1 - אלוהי הטארוט "אופוס" 1997  (1979)

מאנגלית אבישי בידני.                     מד"ב

תרגום שירה: לילית אור      

 

אנתוני, פייר / טארוט 2 - חזיון הטארוט "אופוס" 1997  (1980) 220 עמודים.

מאנגלית אבישי בידני.                     מד"ב

תרגום שירה: בועז וייס       

 

אנתוני, פייר / טארוט 3 - אמונת הטארוט "אופוס" 1997  (1980)

מאנגלית אבישי בידני.                     מד"ב

תרגום שירה: לילית אור      

 

אנתוני, פייר / צביר כוכבים - צביר כוכבים "עם עובד" 1983 [תשמ"ג] (1977) 306 עמודים.

תירגם מאנגלית עמוס רגב. מדע בדיוני                        מד"ב

 

אנתוני, פייר / צביר כוכבים - כבילתה של הגברת "עם עובד" 1985 [תשמ"ה] (1978) 395 עמודים.

תירגם מאנגלית עמוס רגב. מדע בדיוני תרשימים                        מד"ב

 

אנתוני, פייר / צביר כוכבים - מסע קיריליאני "עם עובד" 1986 [תשמ"ו] (1978) 331 עמודים.

תירגם מאנגלית מיכאל תמרי. מדע בדיוני                     מד"ב

 

אסימוב, אייזק / אבק כוכבים "מסדה" 1981  (1951) 218 עמודים.

עברית עמוס גפן. ספריית המדע הבדיוני                       מד"ב

 

אסימוב, אייזק / אופוס 200 "היפריון" 1981  (1979) 221 עמודים.

מאנגלית דוד דה-פריס. ספריית פנטסיה, מדע בדיוני                    מד"ב

 

אסימוב, אייזק / אין איש פה, פרט... "מסדה" 1980  (1969) 189 עמודים.

עברית אדם שרתיאל. ספריית המדע הדמיוני                 סיפורים. מד"ב

ביקורת: הארץ 5.9.1980 : 19-18 גבריאל מוקד.          

 

אסימוב, אייזק / אנוכי, הרובוט "מסדה" 1970  (1950) 227 עמודים.

עברית יאיר שמעוני. ספריית המדע הדמיוני                   מד"ב

 

אסימוב, אייזק / בארץ הרובוטים "מסדה" 1975  (1964) 191 עמודים.

עברית יואב הלוי. ספריית המדע הדמיוני                       מד"ב

ביקורת: הארץ  15.5.1975 : 19-18 ראובן ביברינג; משא, המוסף הספרותי של דבר  31.10.1975 : 3-2 רחל שקלובסקי, פורסם מחדש בדבר 16.8.1985.       

 

אסימוב, אייזק / בטרם המוסד "כתר" 1990  (1988) 370 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

 

אסימוב, אייזק / גדול ורחב הוא העולם "מסדה" 1976  (1957) 202 עמודים.

עברית חיים גליקשטיין. ספריית המדע הדמיוני               מד"ב

 

אסימוב, אייזק / המוסד האחר "מסדה" 1978  (1953) 189 עמודים.

עברית עמוס גפן. ספריית המדע הדמיוני                       מד"ב

 

אסימוב, אייזק / המוסד השמיימי "מסדה" 1978  (1951) 183 עמודים.

עברית עמוס גפן. ספריית המדע הדמיוני                       מד"ב

יכול להיות שיצא לאור מחדש בהוצאת מודן, 1995.        

 

אסימוב, אייזק / המוסד והארץ "כתר" 1989  (1986) 378 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

ביקורת:  ידיעות אחרונות המוסף לשבת 3.3.1989 : 23 אמנון ז'קונט.         

 

אסימוב, אייזק / המסע הפנטסטי II: היעד - המוח "כתר" 1990  (1987) 358 עמודים.

מאנגלית אריה בובר. מדע בדיוני                    מד"ב

 

אסימוב, אייזק / השמש העירומה "מסדה" 1975  (1964) 208 עמודים.

תרגום חיים גליקשטיין.                    מד"ב

ביקורת: ביקורת: הארץ  15.5.1975 : 19-18 ראובן ביברינג; משא, המוסף הספרותי של דבר  31.10.1975 : 3-2 רחל שקלובסקי, פורסם מחדש בדבר 16.8.1985.       

 

אסימוב, אייזק / לאקי סטאר ואוקיינוסי נוגה "מסדה" 1979  (1954) 136 עמודים.

תירגום ראובן לסמן. מדע דמיוני לנוער; עריכה עמוס גפן               ילדים

 

אסימוב, אייזק / לאקי סטאר וטבעות השבתאי "מסדה" 1979  (1958) 132 עמודים.

תירגום ראובן לסמן. מדע דמיוני לנוער; עריכה עמוס גפן               ילדים

 

אסימוב, אייזק / לאקי סטאר וירחי צדק "מסדה" 1979  (1957) 137 עמודים.

תירגום ראובן לסמן. מדע דמיוני לנוער; עריכה עמוס גפן               ילדים

 

אסימוב, אייזק / לאקי סטאר וכוכב החמה "מסדה" 1979  (1956) 143 עמודים.

תירגום ראובן לסמן. מדע דמיוני לנוער; עריכה עמוס גפן               ילדים

 

אסימוב, אייזק / לאקי סטאר ושודדי הכוכביות "מסדה" 1979  (1953) 141 עמודים.

תירגום ראובן לסמן. מדע דמיוני לנוער; עריכה עמוס גפן               ילדים

 

אסימוב, אייזק / לקראת המוסד "כתר" 1994  (1993) 338 עמודים.

 עמנואל לוטם.                  מד"ב

 

אסימוב, אייזק / מוסד וקיסרות "מסדה" 1978  (1952) 189 עמודים.

עברית עמוס גפן. סדרת המדע הדמיוני                        מד"ב

 

אסימוב, אייזק / מחר כפול תשע; סיפורי העתיד הקרוב "מסדה" 1972  (1959) 229 עמודים.

עברית חנה ברקן. ספריית המדע הדמיוני                     סיפורים. מד"ב

ביקורת: מעריב 12.5.1972 : 35 גדעון תלפז.  

 

אסימוב, אייזק / מערות הפלדה "מסדה" 1975  (1954) 210 עמודים.

עברית חיים גליקשטיין. ספריית המדע הדמיוני               מד"ב

ביקורת: הארץ  15.5.1975 : 19-18 ראובן ביברינג.      

 

אסימוב, אייזק / נמסיס "כתר" 1991  (1989) 363 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

ביקורת: הארץ  10.4.1992 : ב9 יבשם עזגד.  

 

אסימוב, אייזק / פאתי המוסד "מסדה" 1984  (1982) 342 עמודים.

מאנגלית שפי פז. ספריית המדע הדמיוני                      מד"ב

זוכה פרס הוגו 1983. ביקורת: על המשמר 8.2.1985 : 18 אפי לנדאו.       

 

אסימוב, אייזק / קץ כל זמן "מסדה" 1979  (1955) 215 עמודים.

עברית עמוס גפן. ספריית המדע הבדיוני                       מד"ב

ביקורת: הארץ 24.8.1979 : 18 הנרי אונגר; ידיעות אחרונות ספרות 24.8.1979 : 22 רחל שקלובסקי.    

 

אסימוב, אייזק / רובוטים ואימפריה "כתר" 1988  (1985) 354 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

 

אסימוב, אייזק / רובוטים של שחר "כתר" 1987 [תשמ"ח] (1983) 388 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

 

אסימוב, אייזק / שקיעה "מסדה" 1980  (1969) 223 עמודים.

עברית אדם שרתיאל. ספריית המדע הדמיוני                 סיפורים. מד"ב

שרתיאל תירגם את הספר כעבודת גמר לבגרות באנגלית. ביקורת: הארץ 5.9.1980 : 19-18 גבריאל מוקד.

 

אסימוב, אייזק, עורך / מבחר ספורי המדע הבדיוני הזוכים בפרס הוגו "כתר" 1995  (1989) 288 עמודים.

תרגם עמנואל לוטם.                       סיפורים. מד"ב

לקט ראשון בהוצאת כתר. ביקורת: הארץ ספרים 14.2.1996 שלי יחימוביץ'. 

 

אסימוב, אייזק, עורך / מדע בדיוני הטוב שבטוב 1 "לדורי" *1980 [תש"ם] (1962) 231 עמודים.

עברית אילנה בינג. סיפורי מדע בדיוני שזכו בפרסי "הוגו"              סיפורים. מד"ב

 

אסימוב, אייזק, עורך / מדע בדיוני הטוב שבטוב 2 "לדורי" 1980  (1971) 256 עמודים.

 אילנה בינג. סיפורי מדע בדיוני שזכו בפרסי "הוגו"                      סיפורים. מד"ב

 

אסימוב, אייזק, עורך / מדע בדיוני הטוב שבטוב 3 "לדורי" ?1980   237 עמודים.

 אילנה בינג. סיפורי מדע בדיוני שזכו בפרסי "הוגו"                      סיפורים. מד"ב

 

אסימוב, אייזק, עורך / מדע בדיוני הטוב שבטוב 4 "לדורי" *1981 [תשמ"א]  242 עמודים.

 אילנה בינג. סיפורי מדע בדיוני שזכו בפרסי "הוגו"                      סיפורים. מד"ב

 

אסימוב, אייזק, עורך / מדע בדיוני הטוב שבטוב 5 "לדורי" ?1982   278 עמודים.

 סיפורי מדע בדיוני שזכו בפרסי "הוגו"                         סיפורים. מד"ב

 

אסימוב, אייזק, עורך / מדע בדיוני הטוב שבטוב 6 "לדורי" *1983 [תשמ"ג]  271 עמודים.

עברית נגה ברוקס. סיפורי מדע בדיוני שזכו בפרסי "הוגו"              סיפורים. מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 35 : 57 יבשם עזגד.        

 

אסימוב, אייזק; אסימוב, ג'נט / נורבי הרובוט המבולבל "כנרת" 1998  (1983) 107 עמודים.

 בועז גנור.                       ילדים

ביקורת: מעריב ספרות וספרים 24.7.1998 : 29 אורן רהט. ראיון עם ג'נט אסימוב: הארץ מוסף השבת 16.1.1998: 70-66 חיים הנדוורקר.       

 

אסימוב, אייזק; סילברברג, רוברט / האדם הפוזיטרוני "כתר" 1998  (1992) 245 עמודים.

 גידי נבו.                         מד"ב

ביקורת: מעריב ספרות וספרים 24.7.1998 : 29 אורן רהט.         

 

אסימוב, אייזק; סילברברג, רוברט / ילד האתמול "כתר" 1993  (1991) 272 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. רומן                מד"ב

 

אסימוב, אייזק; סילברברג, רוברט / שקיעה "כתר" 1992  (1990) 286 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. סיפור בדיוני                  מד"ב

ביקורת: הארץ ספרים 10.3.1993 : 11 יבשם עזגד.      

 

אקלונד, גורדון / מסע בין כוכבים ב : עולם ללא כוכבים "מעריב" 1994  (1978) 143 עמודים.

מאנגלית עופרה עופר. מסע בין כוכבים                         טלוויזיה

לפי הכריכה מיועד לילדים. ביקורת: הארץ ספרים 23.11.1994 : 9 יבשם עזגד.        

 

ארצ'ר, נתן / מלכודת המרסיאנים (הפלישה ממאדים) "אסטרולוג" 1997  (1996) 272 עמודים.

 א. בן מרדכי.                   סרט?

"ספר ראשון בסדרת הפלישה ממאדים". ככל הנראה לא יצאו אחרים.         

 

באוור, סטיבן / סיפורים מעולם אחר "אור עם" 1989  (1986) 153 עמודים.

מאנגלית חיים גיבורי.                      טלוויזיה

 

באוור, סטיבן / עוד סיפורים מעולם אחר "אור עם" 1990  (1986) 154 עמודים.

מאנגלית עליזה בן מוחה.                 טלוויזיה

 

באטלר, אוקטביה / זרע פרא "עם עובד" 1995 [תשנ"ו] (1980) 290 עמודים.

תירגם מאנגלית דן סופר. מדע בדיוני. עורכת הסדרה דורית לנדס                מד"ב

 

באלארד, ג'יי, ג'י / חברת החלומות בעב"מ "ספרית מעריב" 1981  (1979) 196 עמודים.

מאנגלית יורם שרת. מועדון קוראי מעריב; מדע בדיוני                  מד"ב

 

באקלי, ויליאם / שביט הבדולח "רמדור" 1979  (1978) 274 עמודים.

תרגום שלומית קדם.                      

 

בארט, דיוויד ו., עורך / חלומות דיגיטליים "אופוס" 1991   235 עמודים.

תירגם אבנר גפני.                          סיפורים

קובץ של סיפורי מחשב מאת סופרים שונים. "compilation and introduction by Barret, David V."     

 

בארת, ג'ון / האופרה הצפה "כתר" 1986  (1955)

 יהודית דורף.                  

 

בדריס, אלג'יס / תעלומת הנשק הסודי "מועדון הבולשת (הוצאה אחות של מצפן)"   (1958)

                        מד"ב

 

בובה, בן / קינסמן "זמורה ביתן" *1983 [תשמ"ג] (1979) 229 עמודים.

מאנגלית ישעיהו לויט. מדע בדיוני                   מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 38 : 13 יבשם עזגד.        

 

בוז'ולד, לויס מקמסטר / רסיסים של כבוד "זמורה ביתן" 1998  (1986) 214 עמודים.

מאנגלית בועז וייס. מדע בדיוני. עורך הסדרה עמנואל לוטם                       מד"ב

 

בורואוז, אדגר רייס / השבויים בארץ פלוסידר  1942  (1923)

 ג. בן-חנה (גדליהו אמתי).                פרוטו

 

בורואוז, אדגר רייס / טיסת הפלאים  1952  (1946) 158 עמודים.

 דן סואן.                          פרוטו

 

ביוקנן, ביל / וירוס "נירם" 1997  (1997) 382 עמודים.

מאנגלית שלומית הנדלסמן.                          מד"ב

 

ביסון, טרי / האלמנט החמישי "שלגי" 1997  (1997) 224 עמודים.

עברית יפעה הדר.                         סרט

 

בירקנס, רול / הפסיכו-טכנאית "רמדור" 1979   160 עמודים.

עברית א. הר. מדע בדיוני               

 

בירקנס, רול / חטיפה בחלל החיצון "רמדור" 1979   160 עמודים.

עברית א. הר. מדע בדיוני               

 

בירקנס, רול / ידידו הרובוט "רמדור" 1979   164 עמודים.

עברית א. הר. מדע בדיוני               

 

בישוף, דייויד / משחקי מלחמה "אידיאה" 1983 [תשמ"ד] (1983) 153 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם.                       סרט

מבוסס על תסריט מקורי מאת ל. לאסקר, וו.פ. פארקס. ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 40 : 15 יבשם עזגד.

 

בלייק, ג'ונתן / בוזזי העולם "רמדור" 1981   530 עמודים.

עברית ישראלה דורי.                     

לא קיים בספריית הקונגרס האמריקאי.           

 

בליש, ג'יימס / מסע בין כוכבים 1: החוק של צ'ארלי "זמורה, ביתן, מודן" 1979 [תשל"ט] (1967) 164 עמודים.

עברית מיכה ינאי. מסע בין כוכבים. ספרי ארז                 סיפורים. טלוויזיה

מבוסס על הסדרה הטלוויזיונית של ג'ין רודנברי.           

 

בליש, ג'יימס / מסע בין כוכבים 2: מחר הוא האתמול "זמורה, ביתן, מודן" 1979 [תשל"ט] (1968) 168 עמודים.

עברית נורית יהודאי. מסע בין כוכבים. ספרי ארז                         סיפורים. טלוויזיה

מבוסס על הסדרה הטלוויזיונית של ג'ין רודנברי.           

 

בליש, ג'יימס / מסע בין כוכבים 3: מכונת יום הדין "זמורה, ביתן, מודן" 1979 [תשל"ט] (1969) 159 עמודים.

עברית נורית יהודאי. מסע בין כוכבים. ספרי ארז                         סיפורים. טלוויזיה

מבוסס על הסדרה הטלוויזיונית של ג'ין רודנברי.           

 

בליש, ג'יימס / מסע בין כוכבים 4:                 "זמורה, ביתן, מודן" 1979 [תשל"ט] (1971) 159 עמודים.

עברית נורית יהודאי. מסע בין כוכבים. ספרי ארז                         סיפורים. טלוויזיה

מבוסס על הסידרה הטלוויזיונית המרתקת של ג'ין רודנברי.          

 

בליש, ג'יימס / מסע בין כוכבים 5: כוכב גן העדן "זמורה, ביתן, מודן" 1979 [תשל"ט] (1972) 184 עמודים.

עברית נורית יהודאי. מסע בין כוכבים. ספרי ארז                         סיפורים. טלוויזיה

עובד על פי תסריט טלוויזיה מתוך הסדרה "מסע בין כוכבים".       

 

בלק, כריסטופר / אתגר בחלל - כוכבי-לכת בסכנה "עם עובד" *1986 [תשמ"ו] (1984) 117 עמודים.

תירגמה מאנגלית נורית לוינסון. אתגר בחלל. איורים                     ספר פעולה

 

בלק, כריסטופר / אתגר בחלל - פלישת האנדרואידים "עם עובד" 1987 [תשמ"ז] (1984) 117 עמודים.

תירגמה מאנגלית נורית לוינסון. מדע בדיוני לבני הנעורים. איורים בגוף הספר: מאילו סינטרון       ספר פעולה

"מה הדירוג שלך כלוחם בחלל?"      

 

בנואה, פייר / אטלנטיס "ספרית פועלים" 1989  (1919)

 אביטל ענבר.                   פרוטו

כנראה תורגם גם בשנות השישים בשם "מלכת אטלנטיס" בהוצאת הדוב.?   

 

בנסון, אן / המגיפה "נירם" 1998  (1997) 336 עמודים.

מאנגלית אריה חשביה. רומן                         זרם מרכזי?

שני סיפורים מקבילים: רופא במאה ה-14 מטפל בחולי המגיפה השחורה, ארכיאולוגית במאה ה-21 משחררת את חיידקי העבר לעולם שבו האנטיביוטיקה כבר לא מועילה.        

 

בנפורד, גרגורי / בים האפלה "לדורי" *1982 [תשמ"ב] (1977) 307 עמודים.

עברית נגה ברוקס. מדע בדיוני                      מד"ב

 

בנפורד, גרגורי / נהר השמים הגדול "עם עובד" 1993  (1987)

 ירדנה גבתי.                    מד"ב

 

בנפורד, גרגורי / נופזמן "כתר" 1984  (1980) 365 עמודים.

עברית ג'יאנה פראניו ויגאל צמח. מדע בדיוני. עורך הסדרה עדי צמח                        מד"ב

זוכה פרס נבולה 1980. ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 44 : 51 ספי שפר.     

 

בנש, א. / ראל דארק - קיסר הכוכב הסגול; רומן מדע דמיוני "רמדור" 1968   188 עמודים.

 סדרת ראל דארק                                                                          כנראה תרגום פיקטיבי

מאת: בניש, א.     

 

בנש, א. / ראל דארק - הפלישה מכוכב אומגה "רמדור" 1969   158 עמודים.

עברית בן יהל. סדרת ראל דארק, כובש החלל; מדע דמיוני                        כנראה תרגום פיקטיבי

 

בנש, א. / ראל דארק - מסתורי השמש הירוקה "רמדור" 1969   173 עמודים.

עברית ש. פרץ. סדרת ראל דארק, כובש החלל; מדע דמיוני                       כנראה תרגום פיקטיבי

 

בנש, א. / ראל דארק - מרד על כוכב נוגה "רמדור" 1969   160 עמודים.

עברית מ. רון. סדרת ראל דארק, כובש החלל; מדע דמיוני                         כנראה תרגום פיקטיבי

 

בנש, א. / ראל דארק - תעלומה  במעמקים "רמדור" 1970   160 עמודים.

עברית ש. פרץ. סדרת ראל דארק, כובש החלל; מדע דמיוני                       כנראה תרגום פיקטיבי

 

בסטר, אלפרד / אקסטרו "עם עובד" 1984 [תשמ"ד] (1975) 242 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני; רומן                         מד"ב

 

בסטר, אלפרד / האיש המושמד "מסדה" 1983  (1953) 197 עמודים.

מאנגלית חנוך לבבי. סדרה למדע בדיוני                       מד"ב

זוכה פרס הוגו 1953. ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 41 : 42 אסנת הדר.     

 

בסטר, אלפרד / פני מועדות לכוכבים "עם עובד" *1978 [תשל"ח] (1956) 246 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני איורים, פקס'                מד"ב

 

בקרידג', אנתוני / ג'נינגס טס לירח "מ. מזרחי" 1963   191 עמודים.

תרגם אבנר כרמלי. לבני הנעורים תמונות                     ילדים

ספר מתוך סדרה לא מד"בית לילדים, מספר על חובבי מד"ב.       

 

בראון, פרדריק / הפרדוקס האבוד "זמורה, ביתן, מודן" 1981 [תשמ"א] (1973) 176 עמודים.

מאנגלית אלי טנא.                          סיפורים

 

בראון, פרדריק / הרפתקאה בחלל "מצפן"   (1946) 191 עמודים.

עברית ר. אבי-אהוד.                       מד"ב

כנראה שנות החמישים. פרודיה על ספרי תור הזהב.     

 

ברברי, ג'יי / סטיב אוסטין - טעות טייס "כתר" 1979  (1975) 139 עמודים.

 דוד ברקוב.                     טלוויזיה

ע"פ סדרת טלויזיה שנוצרה בידי מרטין קאידין. מעובד מפרק שנכתב ע"י אדוארד ג'י לקסו.       

 

ברג'ס, אנתוני / 1985 "יתד" 1980 [תש"ם] (1978) 212 עמודים.

עברית אריה חשביה.                      מד"ב

 

ברג'ס, אנתוני / התפוז המכני "תמוז" 1972  (1962) 191 עמודים.

בתרגום אהרון בר.                         סרט.

יתכן שיצא גם בהוצאת מודן.

 

ברג, הנרי / חללית דאן7- במסע אל הכוכבים "אלישר" 1979   120 עמודים.

עברית ע. פלד (א. בן מרדכי). ספרית אורן; סיפור לבני הנעורים עטיפה וציורים: ליאת בנימיני                  תרגום פיקטיבי. ילדים

א. בן מרדכי - תרגום פיקטיבי. זהה ל"מסע בין כוכבים :יוצאים לדרך" של אסטרולוג. בתוך הספר:
"copyright 1979 by Elishar publishing house, Tel-Aviv".    

 

ברג, הנרי / מסע בין כוכבים - יוצאים לדרך "אסטרולוג" 1995   206 עמודים.

                        תרגום פיקטיבי. ילדים

לא קשור לסטאר טרק. זהה ל"חללית דאן7- במסע אל הכוכבים". בקרית ספר רשום כספרות ילדים עברית, לא כתרגום. ההמשכים המתוכננים: "אל כוכב הקופים", "משחק המוות", "שמש שחורה", לא יצאו לאור.     

 

ברגסטרום, איליין / רייבנלופט - שטיח הנשמות האפלות "מיצוב" 1994  (1994) 292 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - רייבנלופט. רומח הדרקון                פנטסיה

בכרך אין שם לועזי של הכותבת.      

 

ברדבורי, ריי / רשימות מן המאדים "עם עובד" 1979 [תשל"ט] (1950) 213 עמודים.

מאנגלית עמוס רגב. מדע בדיוני                     מד"ב

 

ברוקס, טרי / הדרואיד משאנארה "מיצוב" 1994  (1992) 427 עמודים.

 שוש לפידות. פנטסיה - שאנארה                   פנטסיה

 

ברוקס, טרי / צאצאי שאנארה "מיצוב" 1994  (1992) 430 עמודים.

 שוש לפידות. פנטסיה - שאנארה                   פנטסיה

 

ברוקס, טרי / המלך הראשון לבית שאנארה "אופוס" 1998  (1996) 420 עמודים.

 פנטסיה - שאנארה                       

 

ברוקס, טרי / חרב שאנארה "אופוס" 1998  (1995) 466 עמודים.

 פנטסיה - שאנארה                        פנטסיה

 

ברין, דיויד / גאות הכוכב "אופוס" 1999  (1983) 495 עמודים.

תרגום רחביה ברמן.                       מד"ב

על השער: "זוכה פרס הוגו; זוכה פרס נבולה; זוכה פרס לוקוס"     

 

ג'ונס, ג'ני / בית הציפורים "אופוס" 1997  (1996) 134 עמודים.

 אמיר שוסטר. פנטסיה - בלגריאד                 

 

ג'ונס, טרי / ספינת החלל טיטאניק "אופוס" 1998  (1997) 184 עמודים.

מאנגלית בועז וייס. מדע בדיוני. הומור                         הומור

"מבית היוצר של דאגלס אדאמס"      

 

ג'ורג', פיטר / ד"ר סטריינג'לאב "גרייט ארט אנד אי" 1964  (1963) 181 עמודים.

התרגום מאנגלית מ. ירדני.               סרט

ההוצאה לאור התמחתה בעיקר בספרים פורנוגרפיים על-פי ויסברוד, 1989: 94.        

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 1 - העידן שחזר "אופוס" 1997  (1990) 415 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - כישור הזמן                    פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.        

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 2 - עין העולם "אופוס" 1997  (1990) 409 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - כישור הזמן                    פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.        

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 3 - החיפוש הגדול "אופוס" 1997  (1990) 357 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - כישור הזמן                    פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.        

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 4 - קרן ואלר "אופוס" 1997   309 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - כישור הזמן                    פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.        

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 5 - שובו של הדרקון "אופוס" 1997  (1991) 335 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - כישור הזמן                    פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.        

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 6 - לב האבן "אופוס" 1997   272 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - כישור הזמן                    פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.         

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 7 - עד עלות השחר "אופוס" 1997   394 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - כישור הזמן                    פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.        

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 8 - האופל "אופוס" 1997  (1992) 372 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - כישור הזמן                    פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.        

 

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 9 - היציאה מהשממה "אופוס" 1998   373 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - כישור הזמן                    פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.        

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 10 - אש הרקיע "אופוס" 1998  (1993) 414 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - כישור הזמן                    פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.        

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 11 - אדון הכאוס "אופוס" 1998  (1994) 418 עמודים.

 פנטסיה - כישור הזמן                     פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.        

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 12 - כס האמרלין "אופוס" 1998   450 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - כישור הזמן                    פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.        

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 13 - האמרילין הצעירה "אופוס" 1999   320 עמודים.

 פנטסיה - כישור הזמן                     פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.        

 

ג'ורדן, רוברט / כישור הזמן 14 - כתר החרבות "אופוס" 1999  (1996) 320 עמודים.

 פנטסיה - כישור הזמן                     פנטסיה

כל כרך בעברית הוא חצי מאחד הספרים באנגלית.        

 

ג'יימס, ג'ונתן / הפלישה ממאדים "שלגי" 1997  (1996) 208 עמודים.

 יהושע וייס. מדע בדיוני                   סרט

"המקור לסרט".  

 

ג'פריס, ריצ'ארד / עלילות שביט; המלחמה הגדולה "יוסף שמעוני" 1965   127 עמודים.

תרגם ועבד יעקב גולדמן. לבני הנעורים                        ילדים

מנוקד.   

 

ג'קסון, סטיב / מסעות החללית "הנודד" "עם עובד" 1990 [תשנ"א] (1984) 178 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   

 

ג'קסון, סטיב / ספרי כישוף 1 - גבעות השאמוטאנטי "אופוס" 1990  (1984) 176 עמודים.

תרגום אבנר גפני. ספרי משחק והרפתקאות                  ספר פעולה

 

ג'קסון, סטיב / ספרי כישוף 2 - חאראיי - נמל המלכודות "אופוס" 1990  (1984) 224 עמודים.

תרגום אבנר גפני. ספרי משחק והרפתקאות                  ספר פעולה

 

ג'קסון, סטיב / ספרי כישוף 3 - שבעת הנחשים "אופוס" 1990  (1984) 215 עמודים.

תרגום אבנר גפני. ספרי משחק והרפתקאות                  ספר פעולה

 

ג'קסון, סטיב / ספרי כישוף 4 - כתר המלכים "אופוס" 1990  (1985) 376 עמודים.

תרגום אבנר גפני. ספרי משחק והרפתקאות                  ספר פעולה

 

 

ג'קסון, סטיב / ספרי כישוף 5 - טירת האימים "אופוס" 1990  (1983) 398 עמודים.

תרגום אבנר גפני. ספרי משחק והרפתקאות                  ספר פעולה

 

ג'קסון, סטיב / ספרי כישוף 6 - כישופים ומבוכים "במבוך" "אופוס" 1991  (1989) 317 עמודים.

תרגום אבנר גפני. ספרי משחק והרפתקאות                  ספר פעולה

ספר כללים למשחק.         

 

ג'קסון, סטיב; לוינגסטון, יאן / ספרי כישוף 7 - כישופים ומבוכים "חולשחור" "אופוס" 1992  (1990) 242 עמודים.

 יעל נמרודי. ספרי משחק והרפתקאות                         ספר פעולה

ספר כללים למשחק.         

 

ג'קסון, סטיב; לוינגסטון, יאן / ספרי כישוף 8 - מאורותיה של מכשפת השלג "אופוס" 1992  (1984)

 טלי ניב. ספרי משחק והרפתקאות                  ספר פעולה

 

ג'קסון, סטיב; לוינגסטון, יאן / ספרי כישוף 9 - שדי התהום "אופוס" 1992  (1986)

 ספרי משחק והרפתקאות                 ספר פעולה

 

ג'קסון, סטיב; לוינגסטון, יאן / ספרי כישוף 10 - מלכודת מוות במבוך "אופוס" 1992  (1992)

 אבנר גפני. ספרי משחק והרפתקאות              ספר פעולה

 

ג'קסון, סטיב; לוינגסטון, יאן / ספרי כישוף 11 - מסיכות מייהאם "אופוס" 1993  (1993)

 אבנר גפני. ספרי משחק והרפתקאות              ספר פעולה

 

ג'קסון, סטיב; לוינגסטון, יאן / ספרי כישוף 12 - שודדי חצות "אופוס" 1993  (1993)

 אבנר גפני. ספרי משחק והרפתקאות              ספר פעולה

 

ג'קסון, סטיב; לוינגסטון, יאן / ספרי כישוף 13 - שער הזדון "אופוס" 1994  (1994)

 אבנר גפני. ספרי משחק והרפתקאות              ספר פעולה

 

ג'קסון, סטיב; לוינגסטון, יאן / המכשף מפסגת הר האש "עם עובד" 1986 [תשמ"ו] (1982) 92 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. אתה הגיבור                   ספר פעולה

 

ג'קסון, סטיב; לוינגסטון, יאן / רוצח בחלל - אנדרה צ'פמן "עם עובד" 1992  (1985) 180 עמודים.

תירגמה מאנגלית עתליה זילבר. אתה הגיבור - מדע בדיוני איורים, תרשימים              ספר פעולה

 

ג'רולד, דיוויד / מסע בין כוכבים הדור הבא- מפגש בפרפוינט "כנרת" 1992  (1987) 199 עמודים.

מאנגלית אהוד תגרי. מסע בין כוכבים. רומן בדיוני. פנטסטיקה                    טלוויזיה

"הופיע במסגרת סדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים -דור ההמשך"."           

 

גבריאל אדריאנה / לב הדרקון "אופוס" 1997  (1996) 58 עמודים.

 לילית אור. פנטסיה                        פנטסיה. סרט

"based on motion picture screeplay written by Charles Edward Pogue. Story by Patrick Read Johnson & Charles Edward Pogue"           

 

גולדין, סטיבן / מסע בין כוכבים - מסע לעולם מטורף "זמורה, ביתן, מודן" 1982 [תשמ"ב] (1978) 190 עמודים.

מאנגלית דוד קרסיק. מסע בין כוכבים. ספרי ארז                         טלוויזיה

מבוסס על סדרת הטלוויזיה... של ג'ין רודנברי. 

 

גולדן, כריסטי / רייבנלופט - ערפד הערפילים "מיצוב" 1992  (1992) 260 עמודים.

תרגום מאנגלית בועז וייס. פנטסיה - רייבנלופט. רומח הדרקון                    פנטסיה

רומח הדרקון. רייבנלופט; ספר 1.     

 

גולדן, כריסטי / רייבנלופט - ריקוד המתים "מיצוב" 1992  (1992) 304 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - רייבנלופט. רומח הדרקון                פנטסיה

מאת: גולדן, קריסטי.         

 

גולדן, פרדריק / מושבות בחלל, הזינוק הבא "עם עובד" 1980  (1977) 127 עמודים.

תירגם מאנגלית אריה חשביה.  איורים, פורטרטים                     

 

גיבסון, ויליאם / אידורו "אופוס" 1997  (1996) 249 עמודים.

 בועז וייס.                        סייברפאנק

ביקורת: מעריב ספרות וספרים 24.10.1997 : 31 אורן רהט.       

 

גיבסון, ויליאם / נוירומנסר "מעריב" 1994  (1984) 313 עמודים.

 דני פלג.                         סייברפאנק

זוכה פרס הוגו 1984. זוכה פרס נבולה 1984. ביקורת: מעריב ספרות אמנות 19.8.1994 : 30 אסנת בליר.

 

גייגקס, גארי / מסעות מסוכנים - רציחות אנוביס "נוריקס" 1994  (1993) 265 עמודים.

תרגום שחר הנדל. פנטסיה              פנסטיה

"ניתן להשיג את מוצרי מסעות מסוכנים בחנויות הספרים והמשחקים המובחרות." בתוך הספר רשומים הבאים בסדרה: "מיתוס 2 - פתרון סאמארקנד", "מיתוס 3 - מוות בדלהי". כנראה לא יצאו לאור.

 

גיימן, ניל / לעולם לא עולם "אופוס" 1998  (1997) 288 עמודים.

 שלה מאייר; אהובה גסנר. פנטסיה                 פנטסיה

 

גיפ, ג'ורג' / חזרה לעתיד "אור עם" 1986 [תשמ"ו] (1985) 183 עמודים.

מאנגלית חיים גיבורי.                      סרט

מבוסס על תסריטם של רוברט זאמיקס ובוב גייל.          

 

גלויה, דניאל / יקום אפל "עם עובד" 1984 [תשמ"ה] (1961) 185 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   

 

גרדנר, קרייג שאו / איש העטלף באטמן "אור עם" 1990 [תש"ן] (1989) 192 עמודים.

מאנגלית יעל נמרודי. רומן                סרט

מבוסס על סיפור מאת סאם האם.     

 

גרדנר, קרייג שאו / חזרה לעתיד II "אור עם" 1990  (1989) 154 עמודים.

 יעל נמרודי.                     סרט

 

גרוס, הינר / 0-3 לטובת בעלי הזקן, או  הרפתקאותיו של דן בוץ "מסדה" 1969   197 עמודים.

עברית בצלאל וכסלר. "מצפן" לנוער;סיפור דמיוני לבני הנעורים ציורים: ו. ביכי             ילדים

מנוקד.  

 

דאל, רואלד / ג'יימס והאפרסק הענק "זמורה, ביתן, מודן" *1977 [תשל"ז] (1961) 115 עמודים.

מאנגלית אוריאל אופק. מרגנית - ספרי מופת לילדים ולנוער. מנוקד              ילדים

 

דאל, רואלד / צ'רלי בממלכת השוקולד (צ'רלי והשוקולדה) "זמורה, ביתן, מודן" *1978 [תשל"ח] (1964) 144 עמודים.

מאנגלית אוריאל אופק. מרגנית- ספרי מופת לילדים ולנוער. מנוקד               ילדים

 

דאל, רואלד / צ'רלי ומעופפלית הזכוכית "זמורה, ביתן, מודן" 1982 [תשמ"ב] (1972) 155 עמודים.

מאנגלית אורי בלסם. מרגנית - ספרי מופת לילדים איורים: יוסף שינדלמן                    ילדים

 

דאלי, ברייאן / טרון "מודן" 1983  (1982) 152 עמודים.

מאנגלית שלמה גונן.                       סרט

 

דבורקין, דיויד ודניאל / מסע בין כוכבים הדור הבא- כבודו של הקפטן "שלגי" 1994  (1989) 253 עמודים.

עברית ענבל שגיב. מסע בין כוכבים                 טלוויזיה

השער מכיל בצורה מוקטנת את התמונה מהספר האנגלי, וכן את סמל הסדרה וספינת החלל.    

 

דבלין, דין / היום השלישי "שלגי" 1996  (1996) 239 עמודים.

עברית רחל מורל.                          סרט

 

דבלין, דין ; אמריך, רולנד / סטארגייט "שלגי" 1995  (1994) 255 עמודים.

עברית ענבל שגיב.                         סרט

על הכריכה תמונות מהסרט ותודות לחברת ההפצה שלו. "המקור לסרט שובר הקופות. במסורת אינדיאנה ג'ונס ומלחמת הכוכבים".     

 

דה קמפ, ספרג / המלך הסרבן 2 - מגדל השדים "אסטרולוג" 1997  (1968) 320 עמודים.

 ענת סלמן.                      פנטסיה

מאת: דה קאמפ, ספרגו. תרגום: ענת סילמן.    

 

דה קמפ, ספרג / המלך הסרבן 2 - שעוני עירז "אסטרולוג" 1997  (1971) 224 עמודים.

 ענת סלמן.                      פנטסיה

מאת: דה קאמפ, ספרגו. תרגום: ענת סילמן.    

 

דה קמפ, ספרג / המלך שראשו לא נערף "אסטרולוג" 1998  (1983) 240 עמודים.

 ענת סלמן.                      פנטסיה

מאת: דה קאמפ, ספרגו. תרגום: ענת סילמן.    

 

דוויז, ג'ין / מסע בין כוכבים הדור הבא- שומרי השלום "שלגי" 1994  (1988) 253 עמודים.

עברית ענבל שגיב. מסע בין כוכבים                 טלוויזיה

ביקורת: מעריב  13.1.1995 :30 מרי רייזל. השער מכיל בצורה מוקטנת את התמונה מהספר האנגלי, וכן את סמל הסדרה וספינת החלל.         

 

דזאגויאן, רנה / שיטת אריסטו "מועדון קוראי מעריב" 1985  (1984) 280 עמודים.

מצרפתית אביטל ענבר. (מתח) מדע בדיוני                   

 

דיווידס, פול; דיווידס ,הולאס / מלחמת הכוכבים 1 הכפפה של דארת ויידר "מעריב" 1994  (1992) 103 עמודים.

מאנגלית עופרה עופר. מלחמת הכוכבים איורים              סרט. ילדים

מיועד לילדים.     

 

דיווידס, פול; דיווידס ,הולאס / מלחמת הכוכבים 2 העיר האבודה של הג'די "מעריב" 1994  (1992) 111 עמודים.

מאנגלית עופרה עופר. מלחמת הכוכבים איורים              סרט. ילדים

מיועד לילדים. ביקורת :הארץ ספרים 28.6.1995 אבי בליזובסקי.   

 

דיווידס, פול; דיווידס ,הולאס / מלחמת הכוכבים 3 נקמתו של זורבה ההאט "מעריב" 1994  (1992) 110 עמודים.

מאנגלית דוד חנוך. מלחמת הכוכבים. איורים                 סרט. ילדים

מיועד לילדים.     

 

דיווידס, פול; דיווידס ,הולאס / מלחמת הכוכבים 4 משימה מהר יודה "מעריב" 1994  (1993) 112 עמודים.

מאנגלית דוד חנוך. מלחמת הכוכבים. איורים                 סרט. ילדים

מיועד לילדים.     

 

דיווידס, פול; דיווידס ,הולאס / מלחמת הכוכבים 5 מלכת האימפריה "מעריב" 1995  (1993) 112 עמודים.

מאנגלית דוד חנוך. מלחמת הכוכבים. איורים                 סרט. ילדים

מיועד לילדים.     

 

דיווידס, פול; דיווידס ,הולאס / מלחמת הכוכבים 6 הנביאים של הצד האפל "מעריב" 1995  (1993) 108 עמודים.

מאנגלית דוד חנוך. מלחמת הכוכבים. איורים                 סרט. ילדים

מיועד לילדים.     

 

דייויד, פיטר / מסע בין כוכבים הדור הבא- המאבק בבריקאר "שלגי" 1995  (1993) 64 עמודים.

עברית ענבל שגיב. מסע בין כוכבים. טייסי החלל הצעירים                         טלוויזיה

"לנוער חובב מדע בדיוני" הופיע  כחוברת מנייר עיתון בקיוסקים.   

 

דייויד, פיטר / מסע בין כוכבים הדור הבא- משימה בדאנטאר "שלגי" 1995  (1993) 162 עמודים.

עברית ענבל שגיב. מסע בין כוכבים. טייסי החלל הצעירים                         טלוויזיה

"לנוער חובב מדע בדיוני" הופיע בתחילה כחוברת מנייר עיתון בקיוסקים ואח"כ כספר. 

 

דייויד, פיטר / מסע בין כוכבים הדור הבא- תחנת פרומתאוס בסכנה "שלגי" 1995  (1987) 162 עמודים.

עברית ענבל שגיב. מסע בין כוכבים. טייסי החלל הצעירים                         טלוויזיה

"לנוער חובב מדע בדיוני" הופיע בתחילה כחוברת מנייר עיתון בקיוסקים ואח"כ כספר. 

 

דיימונד, ג'ול / הרפתקאות בחלל - סיפורי מדע בדיוני "הוצאת דור - קוראים" 1997   160 עמודים.

                        תרגום פיקטיבי

"סדרת סיפורי המד"ב של רויטל יהלום. כל הזכויות שמורות להוצאת "דור." "

סיפורים בסגנון "מסע בין כוכבים" , שמות הגיבורים לועזיים.         

 

 

דילארד, ג'. מ. / מסע בין כוכבים הדור הבא- המפגש "שלגי" 1997  (1996) 225 עמודים.

עברית ענבל שגיב. מסע בין כוכבים                 סרט

על הכריכה תמונת הפרסום של הסרט וססמתו: "התנגדות לא תועיל".         

 

דילייני, סמואל ר. / בבל17- "זמורה ביתן" 1984 [תשמ"ד] (1966) 180 עמודים.

מאנגלית שירה אלקיים.                   מד"ב

זוכה פרס נבולה 1966.     

 

דילייני, סמואל ר. / דאלגרן "זמורה ביתן" 1987 [תשמ"ז] (1975) 507 עמודים.

מאנגלית ישעיהו לויט. סיפור בדיוני                  מד"ב

 

דילייני, סמואל ר. / טריטון "זמורה ביתן" 1983  (1976) 342 עמודים.

מאנגלית אריה בובר. מדע בדיוני                    מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 35 : 55 דורית וינשטיין.     

 

דילייני, סמואל ר. / מהעיר הדוממת "זמורה ביתן" 1983 [תשמ"ג] (1965) 151 עמודים.

מאנגלית שירה אלקיים. מדע בדיוני                 מד"ב

 

דילייני, סמואל ר. / מרגליות אפטור "זמורה ביתן" 1985 [תשמ"ה] (1968) 186 עמודים.

מאנגלית שירה אלקיים.                   מד"ב

 

דילייני, סמואל ר. / נובה "זמורה ביתן" 1983 [תשמ"ג] (1968) 199 עמודים.

מאנגלית שירה טמיר-אלקיים. רומן בדיוני                      מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 38 : 13; על המשמר מוסף שבת - דפים לספרות 12.10.1984 : 16 אפי לנדאו.

 

דיק, פיליפ ק. / בלייד ראנר (האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?) "כתר" 1995  (1968)

 209 עמודים.

עברית עמנואל לוטם.                      מד"ב

הסרט הוקרן לראשונה בשנת 1982.  

 

דיק, פיליפ ק. / האיש במצודה הרמה "מסדה" 1981  (1962) 216 עמודים.

תרגום יוסף גרודזינסקי. סדרה למדע בדיוני                   מד"ב

זוכה פרס הוגו 1963. ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 23 : 27.        

 

דיק, פיליפ ק. / הצלם "מסדה" 1980  (1971) 189 עמודים.

עברית נורית יהודאי. סדרה למדע בדיוני                       מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 20 :64 יוחנן נאגל; הארץ 5.9.1980 : 19-18 גבריאל מוקד.        

 

דיק, פיליפ ק. / השחקנים של טיטאן "מסדה" 1981  (1963) 171 עמודים.

עברית מתי רגב. סדרה למדע בדיוני               מד"ב

 

דיק, פיליפ ק. / יוביק "מסדה" 1982  (1969) 191 עמודים.

עברית מלכה פרידמן. סדרה למדע בדיוני                     מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 32 : 43-42 מוניקה שדה.  

 

דיש, תומס / על כנפי השיר "כתר" 1983  (1979) 284 עמודים.

עברית צופיה לסמן. מדע בדיוני                      מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 39 : 43 ספי שפר.           

 

דל ריי, לסטר / עצבים "לדורי" *1979 [תשל"ט] (1975) 158 עמודים.

עברית טובה קשט (אקשטיין). מדע בדיוני                     מד"ב

 

דנבר, שרמן / פלישה מהחלל "רמדור" 1965   191 עמודים.

עברית נח מן. מועדון הספר השבועי מספר 6.               

זהה לספר בשם זה משנת 1979.    

 

דנבר, שרמן / פלישה מהחלל "רמדור" 1979   161 עמודים.

עברית א. הר. מדע בדיוני               

יצא פעמיים. זהה לספר בשם זה משנת 1965.

 

דניאל, טינה / שישיית המפגשים 3 - לב אפל "מיצוב" 1993  (1992) 276 עמודים.

תרגום חוה כפרי. פנטסיה - רומח הדרקון איורים: ואלרי ואלוסק                   פנטסיה

 

דניאל, טינה / שישיית המפגשים 6 - החבורה "מיצוב" 1994  (1992) 282 עמודים.

 חוה כפרי. פנטסיה - רומח הדרקון                 פנטסיה

 

דנינג, טרוי / ההרפרים 1 - ים החרבה "מיצוב" 1992  (1991, 1992) 224 עמודים.

 איטה ישראלי. פנטסיה - ההרפרים                פנטסיה

ממלכות נשכחות. 

 

דנינג, טרוי / ההרפרים 2 - צלל אלף "מיצוב" 1993  (1991) 336 עמודים.

 איטה ישראלי. פנטסיה - ההרפרים                פנטסיה

מאת: איליין קנינגהאם.?    

 

דנינג, טרוי / ההרפרים 3 - כישוף אדום "מיצוב" 1993  (1991) 323 עמודים.

 בלהה רוזנפלד. פנטסיה - ההרפרים              פנטסיה

מאת: ג'ון רייב.    

 

דנינג, טרוי / חמישית הצבעים 1 - המעבר הירוק "מיצוב"   (1991)

 בועז וייס. פנטסיה - חמישית הצבעים              פנטסיה

 

דנינג, טרוי / חמישית הצבעים 2  - ליגיון הארגמן "מיצוב"   (1992)

 בועז וייס. פנטסיה - חמישית הצבעים              פנטסיה

 

דנינג, טרוי / חמישית הצבעים 3  - מכשפת הענבר "מיצוב" 1992  (1989, 1992) 308 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - חמישית הצבעים              פנטסיה

 

דנינג, טרוי / חמישית הצבעים 4  - אורקל הבזלת "מיצוב" 1993  (1993) 286 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - חמישית הצבעים              פנטסיה

 

דנינג, טרוי / חמישית הצבעים 5  - סופת התכלת "מיצוב" 1994  (1989;92) 331 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - חמישית הצבעים              פנטסיה

 

האווק, סימון / זכות אבות : כס הברזל 1 - חטיפה "אסטרולוג" 1999  (1995)

 פנטסיה - זכות אבות                      פנטסיה

מתרחש בעולם של משחק התפקידים "זכות אבות".       

 

האווק, סימון / זכות אבות : כס הברזל 2 - שושלת "אסטרולוג" 1999  (1995)

 פנטסיה - זכות אבות                      פנטסיה

מתרחש בעולם של משחק התפקידים "זכות אבות".       

 

האווק, סימון / זכות אבות : כס הברזל 3 - הגורגון "אסטרולוג" 1999  (1995)

 פנטסיה - זכות אבות                      פנטסיה

מתרחש בעולם של משחק התפקידים "זכות אבות".       

 

הארטלי, נורמן / מבצע ויקינג "ארז" 1978  (1976) 266 עמודים.

מאנגלית אליעזר כרמי.                   

 

הארינגטון, וויליאם / וירוס "אופוס" 1991   245 עמודים.

 אבנר גפני. מסדרת חלומות דיגיטליים                        

 

האריסון, הארי / פצצת החלל "שלגי" 1984  (1976) 330 עמודים.

מאנגלית שלמה גונן. מדע בדיוני                    מד"ב

פורמט גדול. שם הספר והסופר באנגלית מופיעים בקטן על  השער.  על תמונת השער נראות בבירור מחיקות  - כנראה שצולמה ישירות מהמקור והכיתוב נמחק בצבע שחור.

 

הברד, ל. רון / שדה קרב ארץ א-ב "זמורה ביתן" 1990 [תש"ן] (1980) 997 עמודים.

מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                 מד"ב

שני כרכים          

 

הגרד, הנרי רידר / אילת השחר  1949  (1922)

 פ. ספיר-חן.                     פרוטו

 

הגרד, הנרי רידר / אלן קווטרמיין  1948  (1886)

 רפאל בר-דן (אלגד).                      פרוטו

 

הגרד, הנרי רידר / אלן קווטרמיין "כתר" 1988  (1886) 186 עמודים.

 רפאל בר-דן (אלגד).                      פרוטו

תרגם: רפאל אלגד צ'צ'יק.   

 

הגרד, הנרי רידר / אנשי הערפל "מ. מזרחי" 1963  (1894) 312 עמודים.

עברית מירון אוריאל. מבחר ספרות העולם לנוער                        פרוטו

 

הגרד, הנרי רידר / בין חיתו טרף  1942  (1889)

 א. אבן שושן.                   פרוטו

"אשת אלן ועוד סיפורי ציד."

 

הגרד, הנרי רידר / האחים הזאבים "יזרעאל" 1950  (1904) 126 עמודים.

תרגם ג. בן-חנה (גדליהו אמתי).                     פרוטו

 

הגרד, הנרי רידר / היא, או - זו שיש לשמוע בקולה "מסדה" 1969  (1887) 167 עמודים.

עברית יצחק לבנון. לבני הנעורים ציורים  זיוה קרונזון                   פרוטו

 

הגרד, הנרי רידר / המכשפות מבלוסהולם  1963  (1909)

 ג. בן-חנה (גדליהו אמתי). הגבירה מבלוסהולם              פרוטו

 

הגרד, הנרי רידר / הפרח הקדוש  1951  (1915)

 ג. בן-חנה (גדליהו אמתי).                פרוטו

 

הגרד, הנרי רידר / הקרב על הטירה "ש. שרברק" 1962  (1909)

תרגם ועבד ג. בן-חנה (גדליהו אמתי). הגבירה מבלוסהולם                        פרוטו

 

הגרד, הנרי רידר / טבעת מלכת שבא "כתר" 1979  (1910) 202 עמודים.

 ג. אריוך (ג'נטילה ברוידא).                          פרוטו

 

הגרד, הנרי רידר / מכרות המלך שלמה  1935  (1885)

 מ"ז וולפובסקי.                 פרוטו

 

הגרד, הנרי רידר / מכרות המלך שלמה "מסדה" 1971  (1885) 161 עמודים.

עברית מרדכי גלדמן.  ציורים ה. הכטקופף                    פרוטו

מנוקד. לבני הנעורים.       

 

הגרד, הנרי רידר / מכרות המלך שלמה "שלגי" 1979  (1885) 146 עמודים.

 שרגא גפני.                     פרוטו

 

הגרד, הנרי רידר / מכרות המלך שלמה "כתר" 1987  (1885) 167 עמודים.

 אוריאל אופק.                   פרוטו

 

הדיגן, קליף / עולמות מתנקשים "רמדור" 1960   130 עמודים.

                        אולי תרגום פיקטיבי

 

הוב, רובין / הרואים למרחק 1 - שוליית הרוצח "אסטרולוג" 1998  (1996) 511 עמודים.

 פנטסיה - הרואים למרחק                פנטסיה

 

הוב, רובין / הרואים למרחק 2 - רוצח מלכותי "אסטרולוג" 1998  (1997) 670 עמודים.

תרגמה הדר וייס. פנטסיה - הרואים למרחק                  פנטסיה

 

הוב, רובין / הרואים למרחק 3 - שליחותו של רוצח "אסטרולוג" 1998  (1998)

תרגמה הדס וייס. פנטסיה - הרואים למרחק                  פנטסיה

 

הוד, ויליאם / בסימן בגידה "עם עובד" 1989   264 עמודים.

 אריה חשביה.                 

 

הויל, פרד / הענן השחור "זמורה ביתן" 1983 [תשמ"ג]  181 עמודים.

מאנגלית דן דאור. מדע בדיוני                       

 

הויל, פרד; הויל, ג'פרי / כוכב הלכת החמישי "כתר" 1982  (1963) 164 עמודים.

עברית דפנה לוי. מדע בדיוני                         מד"ב

 

הולדמן, ג'ו / מלחמה לנצח "עם עובד" 1979 [תשל"ט] (1974) 221 עמודים.

תירגם מאנגלית אריה חשביה. מדע בדיוני                    מד"ב

זוכה פרס הוגו 1976. זוכה פרס נבולה 1975.  

 

הולדמן, ג'ו / מסע בין כוכבים א : עולם בלי קץ "מעריב" 1994  (1979) 136 עמודים.

מאנגלית עופרה עופר. מסע בין כוכבים                         טלוויזיה

לפי הכריכה מיועד לילדים. ביקורת: הארץ ספרים 23.11.1994 : 9 יבשם עזגד.        

 

הייבלום, איזידור / הצדיק של שבע הנפלאות "מסדה" 1981  (1966) 163 עמודים.

עברית עמוס גפן. סדרה למדע בדיוני               מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 26 : 16 רוני מן.  

 

היינליין, רוברט א. / איוב - קומדיה של חוק וצדק "אופוס" 1998  (1984) 346 עמודים.

 ח.י. גליקסם.                   מד"ב

 

היינליין, רוברט א. / אל המאה העשרים ואחת "מסדה" 1979  (1950) 174 עמודים.

עברית ישעיהו לויט. סדרה למדע בדיוני                        מד"ב

לנוער.  

 

היינליין, רוברט א. / בני מתושלח "כתר" 1980  (1958) 190 עמודים.

עברית צופיה לסמן. מדע בדיוני; עורך הסדרה עדי צמח                מד"ב

 

היינליין, רוברט א. / גר בארץ נוכרייה "כתר" 1980  (1961) 420 עמודים.

עברית דפנה לוי. מדע בדיוני; עורך הסדרה עדי צמח                   מד"ב

זוכה פרס הוגו 1962. ביקורת: עתון 77 מספר 28, 1981 : 54-53 זלי גורביץ'; ידיעות אחרונות, המוסף לספרות 10.4.1981 אורציון ברתנא; משא, המוסף הספרותי של דבר 10.4.1981 : 19 יותם ראובני. 

 

היינליין, רוברט א. / די זמן לאהבה "כתר" 1983  (1973) 535 עמודים.

עברית דפנה לוי. מדע בדיוני                         מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 36 : 29 ריצ'ארד גייס; עתון 77 מספר 50-49: 75 אמנון ז'קונט.    

 

היינליין, רוברט א. / האבן המתגלגלת "מסדה" 1981  (1952) 199 עמודים.

עברית אסף גרודזינסקי. סדרה למדע בדיוני                   מד"ב

לנוער.  

 

היינליין, רוברט א. / הגבעות הירוקות של הארץ "מסדה" 1979  (1954) 187 עמודים.

 עמוס גפן.                       סיפורים. מד"ב

 

היינליין, רוברט א. / הדלת המוליכה אל הקיץ "עם עובד" 1983 [תשמ"ג] (1957) 200 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                    מד"ב

 

היינליין, רוברט א. / החתול העובר דרך קירות; קומדיה של נימוסין "עם עובד" *1989 [תשמ"ט] (1985)

455 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                    מד"ב

"A Comedy of Manners"           

 

היינליין, רוברט א. / היום שאחרי "יעד" 1977  (1949) 40 עמודים.

 חיים גיבורי.                     מד"ב

 

היינליין, רוברט א. / המפלצת מן הכוכבים "מסדה" 1980  (1954) 205 עמודים.

עברית מלכה פרידמן. מדע בדיוני                   מד"ב

לנוער. ביקורת: הארץ 5.9.1980 : 19-18 גבריאל מוקד. 

 

היינליין, רוברט א. / הפלישה לכדור הארץ "מצפן" *1961 [תשכ"א] (1951)

עברית עמוס גפן.               מד"ב

תרגום מקוצץ. ראה עיבוד מאוחר של התרגום בשם "השליטים".   

 

היינליין, רוברט א. / השליטים "מסדה" 1979  (1951) 208 עמודים.

תירגום עמוס גפן. סדרה למדע בדיוני              מד"ב

יש עיבוד מוקדם של התרגום בשם "הפלישה לכדור הארץ". התרגום עבר עריכה. הפעם התרגום מלא, נערך על-ידי עמוס גפן בעצמו לפי ויסברוד, 1989 :149, 251. ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 4 :78 שרית ארצי.

 

היינליין, רוברט א. / חליפת חלל "רמדור" 1980  (1958) 178 עמודים.

 מילכה נוסבאום. סדרת מדע בדיוני                 מד"ב

לנוער.  

 

היינליין, רוברט א. / כוכב כפול "כתר" 1992  (1965) 139 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

זוכה פרס הוגו 1956.        

 

היינליין, רוברט א. / לוחמי החלל "כתר" 1994  (1959) 267 עמודים.

 עמנואל לוטם.                  מד"ב

זוכה פרס הוגו 1960. ביקורת: הארץ ספרים 15.6.1994 יבשם עזגד.         

 

היינליין, רוברט א. / לשוט מעבר לשקיעה "עם עובד" 1990  (1987) 523 עמודים.

תירגמה מאנגלית ירדנה גבתי. מדע בדיוני                    מד"ב

 

היינליין, רוברט א. / מנהרה בשחקים "מסדה" 1979  (1956) 203 עמודים.

עברית דינה עיבל. סדרה למדע בדיוני                         מד"ב

לנוער.  

 

היינליין, רוברט א. / מסע אל בין הכוכבים "רמדור" 1979  (1956) 223 עמודים.

עברית נוגה שמש. מדע בדיוני. המהדורה המלאה והבלתי-מקוצרת              מד"ב

 

היינליין, רוברט א. / מספר החיה 666 "כתר" 1984  (1980) 443 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 42: 56 אסנת הדר.          

 

היינליין, רוברט א. / משימה בנצח "מסדה" 1983  (1953) 109 עמודים.

עברית מלכה פרידמן. סדרה למדע בדיוני                     מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 34 : 38 יוחנן נאגל.          

 

היינליין, רוברט א. / נתיב התהילה "רמדור" 1980  (1963) 296 עמודים.

עברית ישראלה דורי. מדע בדיוני. המהדורה המלאה והבלתי-מקוצרת                       מד"ב

השם האנגלי מופיע על הכריכה. מכיל הפניות לספרי רמדור אחרים.           

 

היינליין, רוברט א. / עולמות חדשים "רמדור" 1979  (1951) 242 עמודים.

עברית ישראלה דורי. מדע בדיוני                    מד"ב

לנוער.  

 

היינליין, רוברט א. / עריצה היא הלבנה "עם עובד" 1980 [תש"ם] (1966) 382 עמודים.

תירגם מאנגלית עמוס רגב. מדע בדיוני                        מד"ב

זוכה פרס הוגו 1967.        

 

היינליין, רוברט א. / צוערי החלל "רמדור" 1979  (1948) 263 עמודים.

עברית נוגה שמש.                         מד"ב

השם האנגלי מופיע על הכריכה. מכיל הפניות לספרי רמדור אחרים.           

 

היינליין, רוברט א. / ששת "כתר" 1984  (1982) 304 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

 

הינריך, ד. ג'. / פנהליגון 1 - החרב המוכתמת "מיצוב" 1994  (1992) 287 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - פנהליגון                        פנטסיה

 

הינריך, ד. ג'. / פנהליגון 2 -  קבר הדרקון "מיצוב" 1994  (1993) 293 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - פנהליגון                        פנטסיה

 

הינריך, ד. ג'. / פנהליגון 3 -  כליון הקסם "מיצוב" 1994  (1994) 230 עמודים.

 אין שם מתרגם. פנטסיה - פנהליגון                פנטסיה

 

הלפרין, ג'יימס ל. / מכונת האמת  1998  (1996) 364 עמודים.

מאנגלית מיכאל אביב. רומן ספקולטיבי                        

 

הלפרין, מארק / אגדת חורף "כתר" 1987  (1983)

 אופירה רהט.                   פנטסיה

מופיע באנציקלופדיית המד"ב כיצירת ז'אנר.     

 

הנדרסון, זנה / הנידחים; ספר תולדות העדה "עם עובד" 1981 [תשמ"א] (1961) 262 עמודים.

תירגמה מאנגלית שולמית במברגר. מדע בדיוני              מד"ב

ביקורת : משא, המוסף הספרותי של דבר 10.4.1981 : 19 אבי-טנא, סקירה על ספרים חדשים.

 

הקסלי, אלדוס / המחר הנועז "מצפן"   (1932) 192 עמודים.

עברית מנחם בן אשר.                     זרם מרכזי

"לראשונה בעברית". לא מצויינת שנה. מאת: אלדוס הכסלי.         

 

הקסלי, אלדוס / עולם חדש "בטרם" *1948 [התש"ח] (1932) 271 עמודים.

עברית יצחק אברהמי.                     זרם מרכזי

מאת: אלדוס האקסליי.       

 

הקסלי, אלדוס / עולם חדש, מופלא "זמורה ביתן" 1985 [תשמ"ו] (1932) 213 עמודים.

מאנגלית מאיר ויזלטיר. רומן... על העתיד                     זרם מרכזי

מתוך הערת המתרגם: "שם הספר לקוח מתוך "הסופה" לשקספיר… רבים מקוראי המקור האנגלי יזהו את רוב השיבוצים הללו בלי קושי; לא כן קוראי התרגום הזה"…  

 

הרברט, פרנק / בית הלשכה חולית "עם עובד" 1989 [תשמ"ט] (1985) 515 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                    מד"ב

 

הרברט, פרנק / גזע אדונים "כתר" 1982  (1968;77) 164 עמודים.

עברית אתי תמרי. מדע בדיוני                        מד"ב

 

הרברט, פרנק / המוח הירוק "רמדור" 1980  (1966) 242 עמודים.

עברית ישראלה דורי. מדע בדיוני                    מד"ב

 

הרברט, פרנק / חולית "עם עובד" 1978 [תשל"ח] (1965) 644 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                    מד"ב

זוכה פרס הוגו 1966. זוכה פרס נבולה 1965. ביקורת: ידיעות אחרונות, המוסף לספרות 29.12.1978 אורציון ברתנא; מעריב 1.12.1978 : 43 הנרי אונגר.  

 

הרברט, פרנק / כוכב המלקות "רמדור" 1980  (1969) 242 עמודים.

עברית שלומית קדם. מדע בדיוני                    מד"ב

 

הרברט, פרנק / כופרי חולית "עם עובד" 1986 [תשמ"ז] (1984) 564 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                    מד"ב

 

הרברט, פרנק / משיח חולית "מסדה" 1981  (1969) 225 עמודים.

עברית תמר שטרן. סדרה למדע בדיוני                        מד"ב

 

הרברט, פרנק / ניסוי דוסאדי "כתר" 1987  (1977) 244 עמודים.

עברית גבי פלג. סיפור בדיוני                         מד"ב

ביקורת: הארץ 4.12.1987 : ב7 דן דאור.       

 

הרברט, פרנק / עיניו של הייזנברג "זמורה ביתן" 1986 [תשמ"ז] (1966) 161 עמודים.

מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                 מד"ב

 

הרברט, פרנק / קיסר אל של חולית    (1981)

                        מד"ב

 

הרברט, פרנק; הרברט, בראיין / איש של שני עולמות "עם עובד" 1989 [תש"ן] (1986) 490 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                    מד"ב

 

הרברט, פרנק; רנסום, ביל / חלליה "כתר" 1985  (1979) 393 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

 

הרברט, פרנק; רנסום, ביל / תחיית המתים "כתר" 1985  (1983) 352 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני. עורך הסדרה עדי צמח                         מד"ב

ביקורת:  ידיעות אחרונות המוסף לשבת 14.3.1986 : 24 יבשם עזגד.        

 

הריס, לאונרד / קשר מצדה; מה עשתה ישראל במלחמת 1984 "תמוז" 1979  (1976) 235 עמודים.

עברית יעל גרוס. ספריית העוקץ                     גבולי

כריכה אחורית: "מה עשתה ישראל במלחמה שלאחר כשלון מאמצי השלום?… תוכנית מצדה מופעלת, העולם אחוז אימה. מיתקן יום הדין אינו צעצוע פלסטיק… רב מכר ענק בארה"ב."   

 

ואנס, ג'ק / מארון - אלסטור 933 "כתר" 1992  (1975) 144 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

 

ווד, לי נ. / מחפשים את המהדי "אופוס" 1997  (1996) 322 עמודים.

 בועז וייס.                       

ביקורת: מעריב ספרות וספרים 7.11.1997  אורן רהט.   

 

וודלי, ריצ'ארד / האיש מאטלנטיס "כתר" 1979  (1977) 260 עמודים.

עברית חיה וטנשטיין; איטה פרינץ. מדע בדיוני               טלוויזיה

סדרת טלוויזיה. שני הספרים יצאו גם ביחד בכריכה קשה.           

 

וודלי, ריצ'ארד / האיש מאטלנטיס במשימת הצלה "כתר" 1981  (1977) 208 עמודים.

עברית חיה וטנשטיין; איטה פרינץ. מדע בדיוני               טלוויזיה

סדרת טלוויזיה. שני הספרים יצאו גם ביחד בכריכה קשה.           

 

וודלי, ריצ'ארד / האיש מאטלנטיס "כתר" 1981  (1977) 208 עמודים.

עברית חיה וטנשטיין; איטה פרינץ.                 טלוויזיה

סדרת טלוויזיה. שני הספרים ביחד בכריכה קשה.         

ווטסון, איאן / לווייתן ושמו יונה "ספרית מעריב" 1982  (1975) 221 עמודים.

מאנגלית עמוס רגב. מועדון קוראי מעריב; מדע בדיוני                   מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 35 : 56 שלדון טיטלבאום.  

 

ווטסון, איאן / שאלות קשות "עם עובד" 1997  (1996) 314 עמודים.

 מיכאל תמרי.                   מד"ב

ביקורת: מעריב ספרות וספרים 24.7.1998 : 29 אורן רהט.         

 

וויליאמס, טד / ארץ אחרת - 1. עיר הצל הזהוב "אסטרולוג" 1998  (1996) 240 עמודים.

עברית ענת סלמן. ארץ אחרת                       

 

וויליאמס, טד / ארץ אחרת - 2. חלום המלך האדום "אסטרולוג" 1998  (1996) 392 עמודים.

עברית ענת סלמן. ארץ אחרת                       

 

וויליאמס, טד / ארץ אחרת - 3. מדינה אחרת "אסטרולוג" 1998  (1996) 270 עמודים.

עברית ענת סלמן. ארץ אחרת                       

 

וויליאמס, טד / ארץ אחרת - 4. העיר "אסטרולוג" 1998  (1996) 188 עמודים.

עברית ענת סלמן. ארץ אחרת                       

 

וויליס, קוני / ארץ לא נודעת "כתר" 1997  (1994) 214 עמודים.

 עמנואל לוטם. עורך הסדרה עמנואל לוטם                   סיפורים. מד"ב

 

וויליס, קוני / המשכוכית "זמורה ביתן" 1998  (1996) 248 עמודים.

נוסח עברי עמנואל לוטם וגפי אמיר. מדע בדיוני. עורך הסדרה עמנואל לוטם             מד"ב

 

ווינר, אליס / האוורד, גיבור מגזע אחר  1987  (1986) 164 עמודים.

מאנגלית חיים גיבורי.                      סרט. ילדים

מבוסס על תסריט קולנוע מאת ווילארד הייק וגלוריה כץ.  

 

וולדון, פיי / חוקי החיים "מודן" 1987  (1987) 80 עמודים.

 ציפי בורסוק.                    זרם מרכזי

גבולי, מתרחש בשנת 2004.           

 

וולהים, דונאלד א., עורך / המבחר של וולהיים "אלישר" 1981   263 עמודים.

עברית שרונה עדיני; עודד פלד. מדע בדיוני, 2               סיפורים

"לקט של עשרה סיפורי מד"ב  שנכתבו ע"י מחברים שונים."         

 

וולהים, דונאלד א., עורך / מבחר סיפורי מדע בדיוני (2 כרכים) "אור עם" 1981 [תשמ"א] (1979)

מאנגלית טובה קשת. מדע בדיוני, 2                סיפורים

כרך 2 כולל את: שאלון ספיקי / א. לה גווין; עיניים להם ולא יראו / ג. ורלי; אנו גונבי "החלום" / ג'. טיפטרי הבן; מיקבץ / ג. בר; עמדתו האחרונה של קרותרס / ד. הנדרסון.       

 

וולס, אנגוס / מלחמות האלים 1 - כישוף אסור "אופוס" 1996  (1991) 399 עמודים.

 שוש לפידות. פנטסיה - מלחמות האלים                       פנטסיה

 

וולס, אנגוס / מלחמות האלים 2 - כישוף אפל "אופוס" 1997  (1992) 413 עמודים.

 שוש לפידות. פנטסיה - מלחמות האלים                       פנטסיה

 

וולס, אנגוס / מלחמות האלים 3 - כישוף פראי "אופוס" 1997  (1993) 381 עמודים.

 שלומית הנדלסמן. פנטסיה - מלחמות האלים                פנטסיה

 

וולס, הרברט ג'ורג' / ארץ העיוורים  1945  (1911)

 אבי-ירון.                         סיפורים. פרוטו

הסיפור "ארץ העיוורים" בתרגומו של י. אבי-רון הופיע בפנסטיה 2000 גיליון 28.         

 

וולס, הרברט ג'ורג' / האנשים הראשונים על הירח  1930  (1901)

 י. קופילביץ (קשת).                        פרוטו

 

וולס, הרברט ג'ורג' / הרואה ואינו נראה "יהושע צ'צ'יק" 1950  (1897) 127 עמודים.

תרגם דב קמחי.                פרוטו

 

וולס, הרברט ג'ורג' / כתבי הרברט ג'ורג' וולס - מכונת הזמן; סיפורים "כרמי" 1959   220 עמודים.

                        סיפורים. פרוטו

המתרגם כנראה אברהם כרמי, כי הוא לא נהג לחתום על מה שתרגם וגם הוציא.       

 

וולס, הרברט ג'ורג' / מזון האלים  1913  (1904)

עיבד א"א עקביא.               פרוטו

 

וולס, הרברט ג'ורג' / מזון האלים "יזרעאל" 1952 [תשי"ב] (1904) 220 עמודים.

עיבד א"א עקביא. סיפור דמיוני סימלי               פרוטו

מקוצר ומעובד לנוער, כולל הערת המתרגם לקורא הצעיר. מנוקד. 

 

וולס, הרברט ג'ורג' / מלחמת העולמות  1929  (1898)

 י. פישמן.                        פרוטו

 

וולס, הרברט ג'ורג' / מלחמת העולמות "כתר" 1979  (1898) 154 עמודים.

 אביטל ענבר. סדרה למדע בדיוני                   פרוטו

ביקורת:  משא, המוסף הספרותי של דבר 15.2.1980 : 19 דן לוי. 

 

וולסון, פול / הנבחרים "שלגי" 1994   345 עמודים.

 יפעה הדר.                     גבולי

חברת תרופות פותחת בי"ס לרפואה ועושה שטיפת מוח בשינה לתלמידים כדי להשיג הומלסים לניסויים.    

 

וולף, סוויין / האישה שגרה באדמה "אופוס" 1997  (1993) 129 עמודים.

מאנגלית לילית אור.                       

בפורמט קטן, לא דומה חיצונית לשאר ספרי המד"ב של אופוס.     

 

וונגוט, קורט / ארוחת בוקר של אלופים "זמורה ביתן" 1983  (1973) 220 עמודים.

 דורית בר-און.                  זרם מרכזי

 

וונגוט, קורט / בית מטבחיים חמש "זמורה ביתן" 1977  (1963) 152 עמודים.

 יורם קניוק.                      זרם מרכזי

 

וונגוט, קורט / ברוכים הבאים אל בית הקוף "אור עם" 1982 [תשמ"ג] (1968) 313 עמודים.

מאנגלית כרמלה דגן.                      זרם מרכזי

 

וונגוט, קורט / גלפגוס "זמורה ביתן" 1991 [תשנ"א] (1985) 229 עמודים.

מאנגלית חיים תדמון.                      זרם מרכזי

 

וונגוט, קורט / דיק הצלף "זמורה ביתן" 1987  (1982) 202 עמודים.

 יעל חן.                          זרם מרכזי

 

וונגוט, קורט / הסירנות של טיטאן "זמורה ביתן" 1983 [תשמ"ג] (1959) 209 עמודים.

מאנגלית יותם ראובני. רומן               זרם מרכזי

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 40 : 14 ספי שפר.           

 

וונגוט, קורט / סלאפסטיק "אור עם" *1983 [תשמ"ג] (1976) 178 עמודים.

מאנגלית כרמלה דגן.                      זרם מרכזי

 

וונגוט, קורט / עריסת חתול "עם עובד" 1978 [תשל"ח] (1963) 208 עמודים.

תירגם מאנגלית אמציה פורת. רומן                 זרם מרכזי

 

וורנהולט, ג'ון / מסע בין כוכבים הדור הבא- המאבק בסאפיר "שלגי" 1995  (1994) 160 עמודים.

עברית ענבל שגיב. מסע בין כוכבים. טייסי החלל הצעירים                         טלוויזיה

הספר הרביעי בסדרה לילדים (הקודמים – מאת דייויד, פיטר), כבר לא יצא כחוברת, אלא רק כספר.       

 

וורנהולט, ג'ון / מסע בין כוכבים הדור הבא- מסיכת החוכמה "שלגי" 1994  (1989) 256 עמודים.

עברית ענבל שגיב. מסע בין כוכבים                 טלוויזיה

השער מכיל בצורה מוקטנת את התמונה מהספר האנגלי, וכן את סמל הסדרה וספינת החלל.    

 

ויאן, בוריס / העשב האדום "ספרית פועלים" 1981  (1950) 140 עמודים.

מצרפתית אביטל ענבר.                   מד"ב

ויאן תירגם ספרי מד"ב לצרפתית. ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 23 :26, לפיה הספר אינו מדע בדיוני, למרות שהוא מוגדר כך על כריכתו. הוא כנראה גבולי.   

 

וייס, מרגרט / כבשן הנשמה "אופוס" 1998  (1998) 350 עמודים.

 פנטסיה - רומח הדרקון                              פנטסיה

ספרי רומח הדרקון.          

 

וייס, מרגרט / רשומות רומח הדרקון 1 -  דרקונים של דמדומי הסתיו "מיצוב" 1990  (1988) 484 עמודים.

נוסח עברי עמנואל לוטם. פנטסיה - רומח הדרקון. מסדרת "מבוכים ודרקונים". איורים, מפה.      פנטסיה

ספרי רומח הדרקון: טרילוגיית רשומות. מסיפורי הפנטסיה של יצרני משחקי התפקידים.           

 

וייס, מרגרט / רשומות רומח הדרקון 2 - דרקונים של ליל החורף "מיצוב" 1990  (1988) 445 עמודים.

נוסח עברי עמנואל לוטם. פנטסיה - רומח הדרקון. מסדרת "מבוכים ודרקונים". איורים, מפה.      פנטסיה

ספרי רומח הדרקון: טרילוגיית רשומות. מסיפורי הפנטסיה של יצרני משחקי התפקידים.           

 

וייס, מרגרט / רשומות רומח הדרקון 3 - דרקונים של שחר האביב "מיצוב" 1990  (1985) 413 עמודים.

נוסח עברי עמנואל לוטם. פנטסיה - רומח הדרקון. מסדרת "מבוכים ודרקונים"                        פנטסיה

ספרי רומח הדרקון: טרילוגיית רשומות.          

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / רשומות רומח הדרקון 4 - דרקוני להבת הקיץ "אופוס" 1997  (1988)

581 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - רומח הדרקון.                 פנטסיה

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / אגדות רומח הדרקון 1 - עת התאומים "מיצוב" 1991  (1986) 335 עמודים.

תרגום חוה כפרי. פנטסיה - רומח הדרקון. איורים: ואלרי ואלוסק.                 פנטסיה

ספרי רומח הדרקון: טרילוגיית אגדות. שירה מאת מייקל וויליאמס.  

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / אגדות רומח הדרקון 2 - מלחמת התאומים "מיצוב" 1992  (1986)

348 עמודים.

תרגום חוה כפרי. פנטסיה - רומח הדרקון. איורים: ואלרי ואלוסק.                 פנטסיה

ספרי רומח הדרקון: טרילוגיית אגדות.

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / אגדות רומח הדרקון 3 - מבחן התאומים "מיצוב" 1992  (1986) 275 עמודים.

תרגום חוה כפרי. פנטסיה - רומח הדרקון. איורים: ואלרי ואלוסק.                 פנטסיה

ספרי רומח הדרקון: טרילוגיית אגדות.

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / אחראן ונביאו "עם עובד" 1996  (1989) 386 עמודים.

 ירדנה גבתי.                   

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / ורד הנביא "עם עובד"   (1988)

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / זקיפים "אופוס" 1998  (1996) 322 עמודים.

 בועז וייס. מגן הכוכבים                  

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / עלילות חרב האופל 1 -  חישול החרב "אופוס" 1991  (1988) 280 עמודים.

תרגום אבנר גפני. פנטסיה - חרב האופל                      פנטסיה

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / עלילות חרב האופל 2 - חרב הגורל "אופוס" 1991  (1988) 280 עמודים.

 אבנר גפני. פנטסיה - חרב האופל                  פנטסיה

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / עלילות חרב האופל 3 - קץ החרב "אופוס" 1991  (1988) 256 עמודים.

 אבנר גפני. פנטסיה - חרב האופל                  פנטסיה

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / שועי לילה "עם עובד" 1994   398 עמודים.

 ירדנה גבתי.                   

ביקורת: הארץ ספרים 10.8.1994 : 6 דורית לויטה.      

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / שער המוות 1 - כנף הדרקון "אופוס" 1993  (1990) 427 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - שער המוות                    פנטסיה

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / שער המוות 2 - כוכב הרפאים "אופוס" 1993   361 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - שער המוות                    פנטסיה

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / שער המוות 3 - ים האש "אופוס" 1993   368 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - שער המוות                    פנטסיה

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / שער המוות 4 - קוסם הנחש "אופוס" 1993   371 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - שער המוות                    פנטסיה

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / שער המוות 5 - יד הכאוס "אופוס" 1993  (1993) 475 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - שער המוות                    פנטסיה

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / שער המוות 6 - אל תוך המבוך "אופוס"   (1994) 396 עמודים.

 פנטסיה - שער המוות                    פנטסיה

 

וייס, מרגרט; היקמן, טרייסי / שער המוות 7 - השער השביעי "אופוס" 1994  (1995) 236 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - שער המוות                    פנטסיה

 

וילהלם, קייט / זמן הערער "לדורי" *1982 [תשמ"ב] (1979) 268 עמודים.

עברית נגה ברוקס. מדע בדיוני פורט'               מד"ב

מאת: וילהלם, קיית. ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 32: 43 ד. בר-און.          

 

וילהלם, קייט / שם שרו מאוחר הציפורים המתוקות "לדורי" *1980 [תש"מ] (1976) 207 עמודים.

עברית צילה אלעזר. מדע בדיוני                     מד"ב

זוכה פרס הוגו 1977.        

 

וילי, ג'ונתן / עלילות איי הקסם 1 - הנסיך האחרון "אופוס" 1991  (1987) 226 עמודים.

תרגום אבנר גפני. פנטסיה - איי הקסם                         פנטסיה

 

וילי, ג'ונתן / עלילות איי הקסם 2 - לב המעגל "אופוס" 1991  (1987) 249 עמודים.

תרגום אבנר גפני. פנטסיה - איי הקסם                         פנטסיה

 

וילי, ג'ונתן / עלילות איי הקסם 3 - ילדת הכשפים "אופוס" 1991  (1988) 244 עמודים.

תרגום אבנר גפני. פנטסיה - איי הקסם                         פנטסיה

 

ויליאמס, וולטר ג'ון / מטרופוליטן "עם עובד" 1998  (1995) 340 עמודים.

 מיכאל תמרי.                  

 

ויליאמס, מ. / האטום הכחול "רמדור" 1964  (1958) 158 עמודים.

 רומן מדע-דמיוני               מד"ב

זהה לספר בשם זה משנת 1979.    

 

ויליאמס, מ. / האטום הכחול "רמדור" 1979  (1958) 158 עמודים.

עברית א. הר. מדע בדיוני                מד"ב

זהה לספר בשם זה משנת 1964.    

 

ויליאמס, מייקל / שישיית המפגשים 4 - השבועה והמידה "מיצוב" 1993  (1992) 270 עמודים.

 חוה כפרי. פנטסיה - רומח הדרקון איורים: ואלרי ואלוסק              פנטסיה

 

ויליאמסון, ג'ק / האנושואידים "לדורי" *1981 [תשמ"א] (1980?) 205 עמודים.

עברית משה גנן. מדע בדיוני                         מד"ב

הסדרה במקור בשנים 1949-1947, אוסף משנת 1980. לא ברור מה מהם המקור.    

 

וינג', ג'ואן / כפת החתול "עם עובד" 1991 [תשנ"ב] (1988) 479 עמודים.

תירגם מאנגלית מיכאל תמרי. מדע בדיוני                     מד"ב

 

וינג', ג'ואן / מלכת השלג "זמורה ביתן" 1983 [תשמ"ג] (1980) 422 עמודים.

מאנגלית ישעיהו לויט. סיפור בדיוני                  פנטסיה

זוכה פרס הוגו 1981. ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 38 : 12 ספי שפר.        

 

וינדהאם, ג'ון / התהומונים "ספרית מעריב" 1982  (1953) 250 עמודים.

מאנגלית עמוס רגב. מועדון קוראי מעריב; מדע בדיוני                   מד"ב

 

וינדהאם, ג'ון / יומו של השלושרגל "ספרית פועלים" 1980 [תש"ם] (1951) 267 עמודים.

מאנגלית ורדי בן-יעקב. סידרת פנאי                 מד"ב

 

וינדהאם, ג'ון / ילדי החלל "ינשוף" 1962 [התשכ"א] (1955)

 רומן דמיוני                     

מאת: ווינדהם, ג'ון. ספר כיס, יצא לאור גם בכריכה קשה.

 

וינדהאם, ג'ון; אלטוב, ג. / ילדי החלל; מסע בין כוכבים "ינשוף" 1962 [התשכ"א] (1955)

עברית אסתר זמירי. רומן דמיוני                    

מאת: ווינדהם, ג'ון. בכריכה קשה, יצא לאור גם כספר כיס. אין שם לועזי לסיפור השני בספר, אולם הסופר קיים - זהו פסבדונים של הסופר ומבקר המד"ב הסובייטי הנריק אלטשולר.    

 

ון-ווגט, א. א. / מסעותיה של שפלן החלל "מסדה" 1982  (1959) 199 עמודים.

עברית עמוס גפן. סדרה למדע בדיוני               מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון  32: 42 מוניקה שדה.       

 

ון-ווגט, א. א. / ספינת התעתועים "אלישר" 1982  (1965) 181 עמודים.

 אירנה גרובמן.                 מד"ב

 

ורבר, ברנאר / הנמלים "כתר" 1998   261 עמודים.

עברית יהודה שפיגלר.                     זרם מרכזי

 

ורלי, ג'ון / גילוי עיניים "זמורה ביתן" 1987 [תשמ"ז] (1978) 264 עמודים.

מאנגלית שירה אלקיים. רומן בדיוני                 מד"ב

הסיפור הופיע בפנסטיה 2000 גיליון 21-22, וכן בקובץ "מדע בדיוני 2" בעריכת וולהיים בהוצאת  אור עם.

 

ורלי, ג'ון / הקוסמת "כתר" 1984  (1968) 315 עמודים.

עברית דפנה לוי. מדע בדיוני; רומן                 

שנת copyright בעייתית.   

 

ורלי, ג'ון / טיטן "זמורה ביתן" 1985 [תשמ"ו] (1979) 280 עמודים.

מאנגלית עמנואל לוטם.  איורים מאת פרץ                     מד"ב

ביקורת:  ידיעות אחרונות המוסף לשבת 14.3.1986 : 24 יבשם עזגד.        

 

ורלי, ג'ון / קו החירום של אופיוקי "ארז" 1979  (1977) 278 עמודים.

 מלכה פרידמן.                 מד"ב

 

ורן, ז'ול / עשרים אלף מיל מתחת למים "אמנות" 1925  (1870)

 אוריאל הלפרין [יונתן רטוש].                        פרוטו

 

ורן, ז'ול / שמונים אלף מיל מתחת למים "אמנות" 1930  (1870)

 אוריאל הלפרין [יונתן רטוש].                        פרוטו

 

ורן, ז'ול / עשרים אלף מיל מתחת למים "אמנות" 1952  (1870)

 אוריאל הלפרין [יונתן רטוש].                        פרוטו

 

ורן, ז'ול / 20,000 מיל מתחת למים "יהושע צ'צ'יק" 1965  (1870)

 נחמיה פורת.                   פרוטו

 

ורן, ז'ול / 20,000 מיל מתחת לפני הים "מ. מזרחי" 1967  (1870)

 איטלה רימיני.                  פרוטו

 

ורן, ז'ול / 20,000 מיל מתחת למים "שלגי" 1976  (1870)

 שלומית קדם.                  פרוטו

לפי אולפני וולט דיסני. עורך אוריאל אופק.       

 

ורן, ז'ול / עשרים אלף מיל מתחת למים "כתר" 1977  (1870)

 עדית זרטל.                    פרוטו

 

ורן, ז'ול / עשרים אלף מיל מתחת לפני הים "ספרית מעריב" 1990 [תש"ן] (1870) 368 עמודים.

מצרפתית אביטל ענבר. ספרייה לנוער איורים                 פרוטו

 

ורן, ז'ול / ביערות אפריקה "נ. טברסקי" 1966  (1901)

 יוסף רביקוב.                    פרוטו

 

ורן, ז'ול / גבורי הירח "א. זלקוביץ'" 1962  (1870)

 יצחק אחיטוב.                  פרוטו

 

ורן, ז'ול / דגל המולדת "עמיחי" 1961  (1896)

 שלמה סקולסקי.               פרוטו

 

ורן, ז'ול / הארץ שנתלשה "ש. שרברק" 1954  (1877)

 ג. בן-חנה (גדליהו אמתי).                פרוטו

ככל הנראה כולל גם את הסיפור "עולמות מתנגשים" מאת רוברט ארתור.    

 

ורן, ז'ול / ההמצאה השטנית "עידית" 1959  (1896)

 צבי שולדינר.                   פרוטו

 

ורן, ז'ול / הנמרים "א. זלקוביץ'" 1967  (1880)

 יוסף רביקוב.                    פרוטו

 

ורן, ז'ול / העיר השטה "יוסף שמעוני" 1960  (1871)

 ג. בן-חנה (גדליהו אמתי).                פרוטו

 

ורן, ז'ול / הפוך על פיו "עמיחי" 1962  (1889)

 שלמה סקולסקי.               פרוטו

 

ורן, ז'ול / הרפתקה בחלל "מ. מזרחי" 1995  (1877)

 מיכה פרנקל.                   פרוטו

 

ורן, ז'ול / חורבן העיר השטה "יוסף שמעוני" 1960  (1871)

 ג. בן-חנה (גדליהו אמתי).                פרוטו

 

ורן, ז'ול / כוכב הדרום "עמיחי" 1958  (1884)

 שלמה סקולסקי.               פרוטו

 

ורן, ז'ול / מולדת שניה "א. זלקוביץ'" 1964  (1900)

 יוסף רביקוב.                    פרוטו

 

ורן, ז'ול / מן הארץ אל הירח "א. זלקוביץ'" 1962  (1865)

 יצחק אחיטוב.                  פרוטו

 

ורן, ז'ול / מסע אל בטן האדמה "ספרית מעריב" 1984  (1864) 256 עמודים.

מצרפתית אביטל ענבר. מועדון קוראי מעריב; ספריה לנוער איורים               פרוטו

 

ורן, ז'ול / מסע אל הקוטב הצפוני "נ. טברסקי" *1964 [תשכ"ד] (1864) 232 עמודים.

עברית ח.זילברשטיין.  ציורים: מ. אריה                        פרוטו

 

ורן, ז'ול / מסע אל מרכז האדמה "יוסף שמעוני" 1950  (1864)

 ג. בן-חנה (גדליהו אמתי).                פרוטו

 

ורן, ז'ול / מסע אל מרכז כדור הארץ "עמיחי" 1981  (1864)

 שרגא גפני.                     פרוטו

 

ורן, ז'ול / סודו של מדען גרמני "נ. טברסקי" 1967  (1910)

 יוסף רביקוב.                    פרוטו

 

ורן, ז'ול / עולם הפוך "יוסף שמעוני" 1960  (1889)

 ג. בן-חנה (גדליהו אמתי).                פרוטו

 

ורן, ז'ול / עיר בלב מדבר "עמיחי" 1961  (1919)

 שלמה סקולסקי.               פרוטו

 

ורן, ז'ול / פיל הקיטור "א. זלקוביץ'" 1967  (1880)

 יוסף רביקוב.                    פרוטו

 

ורן, ז'ול / פריס במאה העשרים "כתר" 1995  (1863)

 מיכה פרנקל.                   פרוטו

ביקורת: הארץ גלריה 2.8.1995 שגיא גרין.     

 

ורן, ז'ול / ציידי המטאורים "עמיחי" 1958  (1908)

 שלמה סקולסקי.               פרוטו

 

ורן, ז'ול / קפיטן נמו "תבל" 1953  (1870)

 זאב הרטבי.                    פרוטו

 

ורן, ז'ול / קפיטן נמו "יסוד" 1971  (1870)

 זאב הרטבי.                    פרוטו

 

ורן, ז'ול / רובור הכובש "יוסף שמעוני" 1945  (1886)

 ג. בן-חנה (גדליהו אמתי).                פרוטו

 

ורן, ז'ול / רובור כובש השחקים "מ. מזרחי" 1992  (1886)

 מיכה פרנקל.                   פרוטו

 

ורן, ז'ול / שר העולם "יוסף שמעוני" 1951  (1904)

 א. בן לוי (אהרן ניר).                      פרוטו

 

זילז'ני, רוג'ר / אביר הצללים "עם עובד" 1989  (1989) 240 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. מדע בדיוני                    מד"ב

 

זילז'ני, רוג'ר / אדון האור "עם עובד" 1978 [תשל"ט] (1967) 281 עמודים.

תירגמה מאנגלית נורית רונאל. סדרה למדע בדיוני                      מד"ב

זוכה פרס הוגו 1968. הביא לדפוס דן ארצי. ביקורת: ידיעות אחרונות - תרבות ספרות אמנות 16.2.1979 : 22 יעל לוטן.       

 

זילז'ני, רוג'ר / אדון החלומות "זמורה ביתן" 1987 [תשמ"ח] (1966) 150 עמודים.

מאנגלית שפי פז. סיפור בדיוני                       מד"ב

 

זילז'ני, רוג'ר / אי המתים "עם עובד" 1989 [תש"ן] (1969) 170 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. מדע בדיוני                    מד"ב

ביקורת: הארץ 29.12.1989 : ב9 יבשם עזגד. 

 

זילז'ני, רוג'ר / אמבר 1 - תשעה נסיכים לאמבר "עם עובד" 1980  (1970) 175 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. אמבר. מדע בדיוני                       מד"ב

הדפסה חמישית, 1998.    

 

זילז'ני, רוג'ר / אמבר 2 - תותחי אוואלון "עם עובד" 1980 [תש"מ-תשמ"א] (1972) 200 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. אמבר. מדע בדיוני                       מד"ב

 

זילז'ני, רוג'ר / אמבר 3 - בסימן החדקרן "עם עובד" 1980 [תש"מ-תשמ"א] (1975) 194 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. אמבר. מדע בדיוני                       מד"ב

 

זילז'ני, רוג'ר / אמבר 4 - ידו של אוברון "עם עובד" 1981 [תש"מ-תשמ"א] (1976) 191 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. אמבר. מדע בדיוני                       מד"ב

 

זילז'ני, רוג'ר / אמבר 5 - ממלכות התוהו "עם עובד" 1980 [תש"מ-תשמ"א] (1978) 183 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. אמבר. מדע בדיוני                       מד"ב

 

זילז'ני, רוג'ר / אמבר 6 - קלפים של כליה "עם עובד" 1987 [תשמ"ח] (1985) 197 עמודים.

תירגמה  מאנגלית דורית לנדס. אמבר. מדע בדיוני                      מד"ב

 

זילז'ני, רוג'ר / אמבר 7 - דמה של אמבר "עם עובד" 1988  (1986) 224 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. אמבר. מדע בדיוני                       מד"ב

 

זילז'ני, רוג'ר / אמבר 8 - בסימן התוהו "עם עובד" 1989 [תשמ"ט] (1987) 219 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. אמבר. מדע בדיוני                       מד"ב

 

זילז'ני, רוג'ר / אמבר 9 - נסיך התוהו "עם עובד" 1993 [תשנ"ג] (1991) 240 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. אמבר. מדע בדיוני                       מד"ב

 

זילז'ני, רוג'ר / יצירי אור וחושך "עם עובד" 1988  (1969) 188 עמודים.

תרגמה מאנגלית דורית לנדס. מדע בדיוני                     מד"ב

ביקורת:  ידיעות אחרונות המוסף לשבת 3.3.1989 : 23 אמנון ז'קונט.         

 

זילז'ני, רוג'ר / לילה אחד באוקטובר הבודד "אופוס" 1997  (1993) 224 עמודים.

 אמיר שוסטר.                  מד"ב

ביקורת: מעריב ספרות וספרים 24.7.1998 : 29 אורן רהט.         

 

זילז'ני, רוג'ר / למות באיטלבאר "זמורה, ביתן, מודן" 1980 [תשמ"א] (1973) 168 עמודים.

מאנגלית תמר איזנברג. מועדון קוראי מעריב; מדע בדיוני              מד"ב

בקרית ספר: "To die in Italban[!]"  

 

זילז'ני, רוג'ר / נתיב התופת "כתר" 1979  (1969) 118 עמודים.

עברית צבי שלומי. מדע בדיוני                       מד"ב

 

זילז'ני, רוג'ר / ציוני דרך "עם עובד" 1982 [תשמ"ב] (1979) 179 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. מדע בדיוני                    מד"ב

 

זילז'ני, רוג'ר / שמי יהיה לרבבה "עם עובד" 1983 [תשמ"ג] (1976) 207 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. מדע בדיוני                    מד"ב

הספר תורגם במקביל גם על-ידי הוצאת זב"ם, אך הטעות התגלתה לפני שיצא לאור.

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 37 : 55 דורית ווינשטיין.    

 

זילז'ני, רוג'ר; זאברהאגן, פרד / הסתלכרנות "עם עובד" 1985 [תשמ"ה] (1982) 188 עמודים.

תירגמו מאנגלית מיכאל תמרי; שלי תמרי. מדע בדיוני                   מד"ב

 בקריית ספר: "Zelany[!] Roger; Saberhagen, Fred"

 

זילז'ני, רוג'ר; שאקלי, רוברט / אם בתחילה לא תצליח "עם עובד" 1995  (1993) 332 עמודים.

 דורית לנדס.                    מד"ב

 

זילז'ני, רוג'ר; שאקלי, רוברט / הביאו לי את ראשו של נסיך החלומות "עם עובד" 1994  (1991) 308 עמודים.

 דורית לנדס.                    מד"ב

ביקורת: הארץ ספרים 10.8.1994 : 6 יבשם עזגד.        

 

זילז'ני, רוג'ר; שאקלי, רוברט / מהתלה לא קלה "עם עובד" 1996  (1995) 291 עמודים.

 דורית לנדס.                    מד"ב

ביקורת: הארץ ספרים 11.12.1996 : 14-13 יונתן ישראלי; ידיעות אחרונות - תרבות ספרות אמנות 5.7.1996 : 30 שלי חימוביץ.'        

 

זילז'ני, רוג'ר; תומס, תומס ל. / מסכתו של לוקי "עם עובד" 1992 [תשנ"ב] (1990) 346 עמודים.

תירגם מאנגלית מיכאל תמרי. מדע בדיוני                     מד"ב

 

טאקר, וילסון / אדם המחר "דשא" 1960  (1954) 181 עמודים.

 דוד ליאור.                      מד"ב

 

טודוז, ז'ורז' גוסטב / גונב הגולפשטרום  1934  (1890)

 אברהם אבן שושן.                         פרוטו

ככל הנראה הופיע קודם ב"עיתוננו".   

 

טודוז, ז'ורז' גוסטב / עיר במצולות "עמיחי" 1953  (1898) 208 עמודים.

 יצחק לבנון.                     פרוטו

 

טווין, מרק / ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור  1952  (1889)

 ישעיהו לויט.                    פרוטו

 

טווין, מרק / ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור  1962  (1889)

 יצחק אחיטוב.                  פרוטו

 

טווין, מרק / ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור  1983  (1889)

 גדעון טורי.                      פרוטו

 

טוויס, וולטר / מוקינגברד "רבמכר" 1981 [תשמ"א] (1980) 215 עמודים.

מאנגלית ישעיהו לויט. מדע בדיוני, פנטסיה                  

 

טולקין, ג'ון רונלד רעואל / גילס האיכר מפרזון "מ. ניומן" *1968 [תשכ"ח] (1949) 103 עמודים.

הריקה אל השפה העברית, בלוויית הערות דליה בת אליהו טסלר.  ציורים: פאולין דיאנה ביאנס.   פנטסיה

מנוקד. הרפתקאותיו המופלאות ועליתו לגדולה של גילס האיכר.     

 

טולקין, ג'ון רונלד רעואל / ההוביט "זמורה ביתן" 1976  (1937)

תרגום משה הנעמי.                       פנטסיה

בקטלוג זמורה ביתן מסווג לנוער.      

 

טולקין, ג'ון רונלד רעואל / ההוביט "זמורה ביתן" 1977  (1937)

בתרגום טייסי חיל האוויר.                 פנטסיה

 

טולקין, ג'ון רונלד רעואל / הנפח מוטון רבא "זמורה ביתן" 1983 [תשמ"ג] (1967) 67 עמודים.

עברית יחיעם פדן. מרגנית- ספרי מופת לילדים ולנוער איורים, מנוקד                        פנטסיה

 

טולקין, ג'ון רונלד רעואל / הסילמריליון "זמורה ביתן" 1990 [תש"ן] (1977) 350 עמודים.

מאנגלית עמנואל לוטם. רומן בדיוני                 פנטסיה

בקטלוג זמורה ביתן מסווג לנוער. עריכת המקור - כריסטופר טולקין.           

 

טולקין, ג'ון רונלד רעואל / הרפתקאות תום בומבדיל "זמורה ביתן" 1984 [1984] (1962)

 אוריאל אופק.                   שירה. פנטסיה

 

טולקין, ג'ון רונלד רעואל / שר הטבעות -  חבורת הטבעת "זמורה, ביתן, מודן" *1979 [תשל"ט] (1954) 418 עמודים.

תרגמה מאנגלית רות לבנית; תרגום השירים אוריאל אופק.  3' כרכים, מפות               פנטסיה

בקטלוג זמורה ביתן מסווג לנוער.      

טולקין, ג'ון רונלד רעואל / שר הטבעות -  שני המגדלים "זמורה, ביתן, מודן" *1979 [תשל"ט] (1954) 324 עמודים.

תרגמה מאנגלית רות לבנית; תרגום השירים אוריאל אופק.  3' כרכים, מפות               פנטסיה

בקטלוג זמורה ביתן מסווג לנוער.      

 

טולקין, ג'ון רונלד רעואל / שר הטבעות -  שובו של המלך "זמורה, ביתן, מודן" *1979 [תשל"ט] (1955) 280 עמודים.

תרגמה מאנגלית רות לבנית; תרגום השירים אוריאל אופק.  3' כרכים, מפות               פנטסיה

בקטלוג זמורה ביתן מסווג לנוער.      

 

טולקין, ג'ון רונלד רעואל / שר הטבעות -  חבורת הטבעת "זמורה ביתן" 1998  (1954)

תרגמה מאנגלית רות לבנית; תרגום השירים אוריאל אופק.  3' כרכים, מפות               פנטסיה

תרגם את הנספחים וערך עמנואל לוטם. ביקורת: העיר 16.10.1998: 60 אריאנה מלמד.         

 

טולקין, ג'ון רונלד רעואל / שר הטבעות -  שני המגדלים "זמורה ביתן" 1998  (1954)

תרגמה מאנגלית רות לבנית; תרגום השירים אוריאל אופק.  3' כרכים, מפות               פנטסיה

תרגם את הנספחים וערך עמנואל לוטם. ביקורת: העיר 16.10.1998: 60 אריאנה מלמד.         

 

טולקין, ג'ון רונלד רעואל / שר הטבעות -  שובו של המלך "זמורה ביתן" 1998  (1955)

תרגמה מאנגלית רות לבנית; תרגום השירים אוריאל אופק.  3' כרכים, מפות               פנטסיה

תרגם את הנספחים וערך עמנואל לוטם. ביקורת: העיר 16.10.1998: 60 אריאנה מלמד.         

 

טיין, רוברט / תגובת שרשרת "שלגי" 1996  (1996) 202 עמודים.

עברית ענבל שגיב.                         סרט

על הכריכה תמונות מהסרט ותודות למפיציו. "המקור לשובר הקופות. במסורת "הנמלט"."        

 

טילר, ו.ט. / הנמלים של אלוהים "זמורה ביתן" 1986 [תשמ"ו] (1981) 258 עמודים.

מאנגלית חיים גליקשטיין. ספרי ארז                

 

טיפטרי, ג'יימס, הבן / על חומות העולם "עם עובד" 1983  (1978) 304 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                    מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 37 : 54 ד. בר-און.           

 

טפר, שרי / עשב "עם עובד" 1991  (1989) 501 עמודים.

 ירדנה גבתי.                    מד"ב

ביקורת: הארץ 24.1.1992 : ב9 יבשם עזגד.   

 

טראסטר, טוד / האחים סופר מריו "כנרת" 1993  (1993) 124 עמודים.

 נורית לוינסון.                   טלוויזיה

מבוסס על סרט קולנוע.      

 

יוקאי, מור / אי האושר, קורות חלק תבל הששי שירד תהומה "י. שרברק" *1946 [תשכ"ז] (1856) 99 עמודים.

תרגם אביגדור המאירי. לבני הנעורים              ילדים

מנוקד. בראש השער מוריץ יוקאי. בקרית ספר 1967.     

 

יז'רסקי, אדמונד / אנשי חשמל "מפרש" 1942  

 יוסף לכטנבום.                

מרוסית  

 

יפרמוב, איבן / כוכב הברזל "ינשוף" 1962   154 עמודים.

 אסתר זמירי.                   מד"ב

פורסם גם באותו כרך עם סיפור רומנטי.         

 

כריסטופר, ג'ון / בכלות העשב "מסדה" 1979  (1956) 169 עמודים.

 עמוס גפן.                       מד"ב

בשנת 1970 נעשה לפיו סרט.         

 

כריסטופר, ג'ון / התלת-רגלים "עם עובד" 1987  (1984) 342 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. סיפור בדיוני לבני הנעורים                         טלוויזיה. ילדים

הסדרה שודרה בטלוויזיה בשנות השמונים ושוב בשנות התשעים.  

 

כריסטופר, ג'ון / מערות הלוטוס "יזרעאל" 1973 [תשל"ד] (1969) 137 עמודים.

תרגם מאנגלית דורון תלמי. סדרה מדע דמיוני. סיפור לבני הנעורים                         ילדים

מאת: קריסטופר, ג'ון.        

 

כריסטופר, ג'ון / שולטי המחר "יזרעאל" *1974 [תשל"ד]  153 עמודים.

תרגמה מאנגלית אביבה גור. ספריה מדע דמיוני. סיפור לבני הנעורים                       ילדים

מאת: קריסטופר, ג'ון.        

 

ל'אנגל, מדלין / רוח בדלת "דן חסכן" 1986  (1973) 136 עמודים.

 שרה קרן.                       ילדים

 

ל'אנגל, מדלן / קמט בזמן "עם עובד" 1983 [תשמ"ג] (1961) 132 עמודים.

 שרה קרן. סיפור מדע בדיוני                         ילדים

 

לאודר, ג'יימס / רייבנלופט - אביר השושנה השחורה "מיצוב" 1992  (1992) 278 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - רייבנלופט. רומח הדרקון                פנטסיה

 

לאנג', ג'ון / בינארי "זמורה ביתן" 1984  (1972) 170 עמודים.

 חנוך לבבי.                     

שם עט של מייקל קרייטון; הופיע פעמיים.       

 

לאנג', ג'ון / בינארי - קרב מוחות "זמורה ביתן" 1994  (1972) 170 עמודים.

 חנוך לבבי.                     

שם עט של מייקל קרייטון; הופיע פעמיים. ביקורת: הארץ ספרים 28.4.1994 : 7 אמנון ז'קונט.  

 

לאנג, אוליבר / ונדנברג "מודן" 1984  (1971) 253 עמודים.

 איריס יוטבת.                   מד"ב

אוליבר לאנג הוא פסבדונים.

 

לה גווין, אורסולה ק. / ארץ-ים: החוף הרחוק ביותר "זמורה ביתן" 1983 [תשמ"ז] (1972) 192 עמודים.

מאנגלית תמי כץ-מושיוב. מרגנית- ספרי מופת לילדים ולנוער, סדרת ארץ-ים איורים: גיל גרטי      מד"ב

 

לה גווין, אורסולה ק. / ארץ-ים: הקברים של אטואן "זמורה ביתן" 1983 [תשמ"ד] (1971) 140 עמודים.

מאנגלית תמי כץ-מושיוב. מרגנית- ספרי מופת לילדים ולנוער, סדרת ארץ-ים איורים: גיל גרטי      מד"ב

 

לה גווין, אורסולה ק. / ארץ-ים: הקוסם מארץ-ים "זמורה ביתן" 1985 [תשמ"ה] (1968) 175 עמודים.

מאנגלית תמי כץ-מושיוב. מרגנית- ספרי מופת לילדים ולנוער, סדרת ארץ-ים איורים: גיל גרטי      מד"ב

 

לה גווין, אורסולה ק. / המנושל "כתר" 1980  (1974) 275 עמודים.

עברית תמר עמית. מדע בדיוני מפות               מד"ב

זוכה פרס הוגו 1975. זוכה פרס נבולה 1974. ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 20 :62 יוחנן נאגל. 

 

לה גווין, אורסולה ק. / העולם כיער "זמורה ביתן" 1983 [תשמ"ג] (1972) 135 עמודים.

מאנגלית תמר עמית. מדע בדיוני                    מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 40 : 13 אסנת הדר.         

 

לה גווין, אורסולה ק. / מכונת החלומות "כתר" 1980  (1971) 150 עמודים.

עברית ד. לוי. מדע בדיוני; עורך הסדרה עדי צמח                       מד"ב

 

לה גווין, אורסולה ק. / מעבר לעלטה "עם עובד" 1978 [תשל"ח] (1969) 229 עמודים.

תירגם מאנגלית אריה חשביה. מדע בדיוני                    מד"ב

זוכה פרס הוגו 1970. זוכה פרס נבולה 1969.  

 

לה גווין, אורסולה ק. / על הסף "כתר" 1982  (1980) 144 עמודים.

עברית דפנה לוי. מדע בדיוני                         מד"ב

 

לה גווין, אורסולה ק. / שושנת הרוחות "כתר" 1985  (1982) 216 עמודים.

עברית גבי פלג. מדע בדיוני              סיפורים. מד"ב

 

לווין, איירה / הנערים מברזיל "עידית" 1976   254 עמודים.

תרגום א. לביא.                 זרם מרכזי

 

לופטינג, יו / דוליטל הרופא על הירח  1961  (1929)

תרגמה מרים אורן. לבני הנעורים                   ילדים

מנוקד.  

 

לופטינג, יו / דוליטל הרופא חוזר מן הירח "אמנות" *1965 [תשכ"ו] (1933) 213 עמודים.

תרגמה מרים אורן. לבני הנעורים ציר בידי המחבר                      ילדים

מנוקד.  

 

לופטינג, יו / דוקטור דוליטל והאגם הנעלם "עם עובד" 1972   276 עמודים.

 ענבה קנטור.  ציר בידי המחבר                    ילדים

דוקטור דוליטל מוצא עיר אבודה בקרקעית אגם נסתר.    

 

לוקאס, ג'ורג' / מלחמת הכוכבים "רמדור" 1978  (1976) 258 עמודים.

עברית אליעזר כרמי.                      סרט

"מועדון ישראלי לתרבות". על הכריכה תמונה מהסרט.   

 

לוקאס, ג'ורג' / מלחמת הכוכבים - האימפריה מכה שנית "שלגי" 1983   162 עמודים.

מאנגלית מילכה נוסבאום.                 סרט

 

לוקאס, ג'ורג' / מלחמת הכוכבים - שובו של הג'די "שלגי" 1983  (1980) 162 עמודים.

מאנגלית מילכה נוסבאום.                 סרט

 

לי, תנית / אל תנעץ שיניך בשמש "אלישר" 1982  (1976) 132 עמודים.

עברית תמר שטרן. מדע בדיוני                      מד"ב

 

ליטמרק, רולנד / תעלומת קרני המוות "רמדור" 1965   189 עמודים.

עברית נח מן. מועדון הספר השבועי               

מספר 12.          

 

לייבר, פריץ / הנודד "ספרית מעריב" 1981  (1964) 340 עמודים.

מאגלית; תרגום השירים עמוס רגב; יצחק עזוז. מועדון קוראי מעריב; מדע בדיוני איוריםמד"ב

זוכה פרס הוגו 1965. ביקורת : משא, המוסף הספרותי של דבר 10.4.1981 : 19 אבי-טנא, סקירה על ספרים חדשים.         

 

לייבר, פריץ / חרבות ומעשה שטן "אופוס" 1999  (1970) 176 עמודים.

 

לינדזי, האל; קארלסון, ק / כדור הארץ המנוח  1976  

מתוך רשימת רובינזון         

 

לינקלייטר, אריק / רוח נושבת על הירח "עם עובד" *1977 [תשל"ז] (1944) 238 עמודים.

תרגם מאנגלית צבי ארד. לבני הנעורים ציורים מאת ניקולאס בנטלי              ילדים

 

לם, סטניסלב / הקיבריאדה "זמורה ביתן" 1986 [תשמ"ו] (1965) 335 עמודים.

מפולנית פאולינה צלניק. סיפורים                    סיפורים. מד"ב

 

לם, סטניסלב / חזרה מהכוכבים "כתר" 1988  (1961) 199 עמודים.

מפולנית אורי אורלב. מדע בדיוני                    מד"ב

ביקורת: מעריב ספרות 9.9.1988 :2 אורציון ברתנא; ידיעות אחרונות 7.9.1990 : 22 מרים קוץ.

 

לם, סטניסלב / טייס החלל פירקס "שוקן" 1982 [תשמ"ב] (1968) 194 עמודים.

מפולנית אורי אורלב. מדע בדיוני                    סיפורים. מד"ב

 

לם, סטניסלב / יומני כוכבים "כתר" 1990  (1971) 231 עמודים.

מפולנית אורי אורלב. מדע בדיוני                    מד"ב

 

לם, סטניסלב / כנס העתידנים (מזכרונותיו של איון טיכי) "שוקן" 1981 [תשמ"א] (1973) 149 עמודים.

מפולנית פאולינה צלניק. מדע בדיוני                מד"ב

ביקורת: הארץ 15.5.1981 : 18 הנרי אונגר.   

 

לם, סטניסלב / סולאריס "היפריון" 1980  (1969) 204 עמודים.

תרגם אהרון האופטמן. מועדון קוראי מעריב; מדע בדיוני               מד"ב

האופטמן תירגם מפולנית, ונעזר בתרגום לאנגלית. ביקורת: מעריב 10.7.1981 : 38 יותם ראובני.          

 

לם, סטניסלב / סיירת החלל "ניצחון" "שוקן" 1981 [תשמ"א] (1973) 180 עמודים.

מפולנית אורי אורלב. מדע בדיוני                    מד"ב

ביקורת: מעריב 15.1.1982 : 31 יותם ראובני. 

 

לם, סטניסלב / עדן "מסדה" 1980  (1959) 227 עמודים.

עברית אורי אורלב. סדרה למדע בדיוני                        מד"ב

ביקורת: ידיעות אחרונות, המוסף לספרות 29.8.1980 אורציון ברתנא; הארץ 5.9.1980 : 19-18 גבריאל מוקד.      

 

לסינג, דוריס / הילד החמישי "עם עובד" 1994  (1988) 139 עמודים.

 דורית לנדס.                    גבולי

 

לסינג, דוריס / שיקאסטה "עם עובד" 1984 [תשמ"ד] (1979) 332 עמודים.

תירגמה מאנגלית ג. אריוך (ג'נטילה ברוידא).                 זרם מרכזי

"קנופוס בארגוס: ארכיון. הנדון: המושבה בפלנטה 5". מד"ב - מופיע אצל יונאי אבל לא בסדרת המד"ב של עם עובד, פורמט גדול.      

 

לרנר, אדוארד מ. / סייר - תשדורת בלתי מזוהה "אופוס" 1992  (1991) 246 עמודים.

תרגום אבנר גפני. רומן בדיוני                       

 

מגין, אליוט ס. / סופרמן; אחרון בניה של קריפטון "אלישר" 1982  (1978) 209 עמודים.

עברית תמר שטרן-כץ.                     ילדים

 

מור, סטפן / תעתועי קסמים "אופוס" 1997  (1996) 156 עמודים.

 אורלי אגרנט.                  

 

מורו, ג'יימס / בתה יחידתה "עם עובד" 1993  (1990) 383 עמודים.

 ירדנה גבתי.                    מד"ב

 

מורוא, אנדרה / כתבי אנדרה מורוא "כרמי את נאור" 1954  

תרגום ל. עמירם.               פרוטו

פסבדונים של אמיל הרצוג 1967-1885. סיפור אחד מופיע ב'פנטסיה 2000' גיליון 29.  

 

מוריס, דייב ; סמית, מרק / מציאות מדומה - דם ירוק "אופוס" 1994  (1993)

 בועז וייס.                        ספר משחק

 

מוריס, דייב; טומסון, ג'אמי / הארצות הקסומות 1 - ממלכה שסועת קרבות "אסטרולוג" 1997   256 עמודים.

 פנטסיה - הארצות הקסומות                         פנטסיה. ספר משחק

 

מוריס, דייב; טומסון, ג'אמי / הארצות הקסומות 2 - ערי הזהב והתהילה "אסטרולוג" 1997   256 עמודים.

 עידן כרמלי. פנטסיה - הארצות הקסומות                     פנטסיה. ספר משחק

 

מוריס, דייב; טומסון, ג'אמי / הארצות הקסומות 3 - ים הדם האפל "אסטרולוג" 1997   256 עמודים.

 עידן כרמלי. פנטסיה - הארצות הקסומות                     פנטסיה. ספר משחק

 

מוריס, דייב; טומסון, ג'אמי / הארצות הקסומות 4 - מישורי החשיכה הזועקת "אסטרולוג" 1998 256 עמודים.

 עידן כרמלי. פנטסיה - הארצות הקסומות                     פנטסיה. ספר משחק

 

מורקוק, מייקל / אבי-סער "עם עובד" 1979 [תש"ם] (1977) 232 עמודים.

עברית דורית לנדס. סדרת מדע בדיוני                        

ביקורת: הארץ 8.2.1980 : 19-18 דורית לויטה.           

 

מורקוק, מייקל / הפרוזדור השחור "זמורה ביתן" 1986 [תשמ"ו] (1969) 145 עמודים.

מאנגלית דפנה לוי. מדע בדיוני                      מד"ב

 

מורקוק, מייקל / חרב השאול "עם עובד" *1978 [תשל"ח] (1961-6) 232 עמודים.

תרגמה מאנגלית דורית לנדס. מדע בדיוני                    

 

מורקוק, מייקל / מגילת החרבות "עם עובד" 1982 [תשמ"ב] (1971) 436 עמודים.

תירגם מאנגלית מיכאל תמרי. מדע בדיוני                    

 

מיין, צ'רלס אריק / החורף האחרון "מצפן"   (1958) 187 עמודים.

 בינה קפלן.                      מד"ב

מאת: מיין, צ'רלס. קשור לספר "צמא".           

 

מיין, צ'רלס אריק / צמא "היפריון" 1981  (1977) 155 עמודים.

תורגם מאנגלית בידי שירה טמיר. ספרית פנטסיה, מדע בדיוני                    מד"ב

זהו עיבוד מחודש במקור של הספר שתורגם בתור "החורף האחרון".          

 

מילר, וולטר מ. / הימנון לליבוביץ "מועדון קוראי מעריב" 1981  (1960) 295 עמודים.

 עמוס רגב.                      מד"ב

זוכה פרס הוגו 1961. הסיפור פורסם בפנטסיה 2000 גיליון 18.    

 

מין, ויליאם / הפוך את העולם "מסדה" 1971   155 עמודים.

עברית רנה נץ. סדרת "מצפן לנער" ציורים: שירלי יוז                   ילדים

סופר ילדים בריטי.           

 

מיסון, ג'ין / פארק היורה: הספר על פי הסרט "מודן" 1993   60 עמודים.

  כולל צילומים מתוך הסרט               סרט. ילדים

מנוקד. לילדים. עבוד על פי תסריט, המבוסס על הספר של קריצ'טון.           

 

מק'אולי, פול ג'. / המלאך של פסקואלה "כתר" 1996  (1994) 280 עמודים.

 עמנואל לוטם. עורך הסדרה עמנואל לוטם                   מד"ב

ביקורת: הארץ ספרים 26.2.1997 : 13 יונתן ישראלי.    

 

מק'אולי, פול ג'. / הרמוניות סודיות "אופוס" 1994  (1991) 300 עמודים.

 בועז וייס.                        מד"ב

 

מק'דניאל, דוד / תעלומת תחנת החלל "מ. מזרחי" 1970   193 עמודים.

 ד. הלחמי. ספרי מסתורין 261                     

 

מק'ויקר, אנגוס / סייר החלל "ש. זק" 1966  (1960+) 176 עמודים.

תרגמה אפרת כרמון.                      ילדים

יש קצת בלבול ברישום.     

 

מק'ויקר, אנגוס / סייר החלל בעיר התעלומות "ש. זק" 1972  (1964) 125 עמודים.

תרגמה אפרת כרמון.                      ילדים

יש קצת בלבול ברישום.     

 

מק'ויקר, אנגוס / סייר החלל בשליחות לירח "ש. זק" 1965  (1960+) 131 עמודים.

תרגמה אפרת כרמון.                      ילדים

 

מק'ויקר, אנגוס / סייר החלל והאש המיסתורית "ש. זק" 1969  (1959) 133 עמודים.

תרגמה אפרת כרמון. לבני הנעורים                 ילדים

 

מק'ויקר, אנגוס / סייר החלל ופרחי מאדים "ש. זק" 1970  (1962) 121 עמודים.

תרגמה אפרת כרמון.                      ילדים

 

מק'ויקר, אנגוס / סייר החלל טס שנית "ש. זק" 1972  (1960+) 125 עמודים.

תרגמה אפרת כרמון.                      ילדים

 

מק'ויקר, אנגוס / סייר החלל מול הפולשים "ש. זק" 1968  (1960+) 139 עמודים.

תרגמה אפרת כרמון. לבני הנעורים                 ילדים

 

מק'ויקר, אנגוס / סייר החלל על כוכב הלכת האבוד "ש. זק" 1966  (1960+) 125 עמודים.

תרגמה אפרת כרמון. לבני הנעורים                 ילדים

 

מק'קיליפ, פטרישיה א. / בעל החידות 1 - בעל החידות מהד "עם עובד" 1986 [תשמ"ו] (1976) 223 עמודים.

תירגמה מאנגלית דניאלה פרנס. מדע בדיוני - בעל החידות                        פנטסיה

חלק ראשון בטרילוגיה.      

 

מק'קיליפ, פטרישיה א. / בעל החידות 2 - יורש של ים ואש "עם עובד" 1987 [תשמ"ז] (1978) 191 עמודים.

תרגם מאנגלית מיכאל תמרי. מדע בדיוני - בעל החידות                פנטסיה

חלק שני בטרילוגיה.         

 

מק'קיליפ, פטרישיה א. / בעל החידות 3 - נבל ברוח "עם עובד" 1987 [תשמ"ח] (1979) 247 עמודים.

תרגם מאנגלית מיכאל תמרי. מדע בדיוני - בעל החידות                פנטסיה

חלק שלישי בטרילוגיה. ביקורת:  ידיעות אחרונות המוסף לשבת 3.3.1989 : 23 אמנון ז'קונט.   

 

מק'קפרי, אן / הספינה המזמרת "עם עובד" 1981 [תשמ"א] (1969) 226 עמודים.

תרגם מאנגלית אריה חשביה. מדע בדיוני                     מד"ב

בקרית ספר: The Ship Who Song [!]

 

מק'קפרי, אן / מעוף הדרקון "ספרית מעריב" 1981  (1968) 256 עמודים.

מאנגלית יוסף כרוסט. מועדון קוראי מעריב; מדע בדיוני מפה                      מד"ב

הנובלה עליה מבוסס הספר, זוכת פרס הוגו 1968, מתורגמת בתוך "מדע בדיוני: הטוב שבטוב 3" עמ' 237-176 תחת השם "בחזרה לקשר דמים".           

 

מק'קפרי, אן / שירת הגבישים "זמורה ביתן" 1998  (1982)

 גבי פלג. מדע בדיוני. עורך הסדרה עמנואל לוטם                       מד"ב

 

מקאינטייר, ואנדה נ. / נחש חלומות "ספרית מעריב" 1982  (1978) 288 עמודים.

מאנגלית רותי ונעם אור. מועדון קוראי מעריב; מדע בדיוני                         מד"ב

זוכה פרס הוגו 1979. זוכה פרס נבולה 1978.  

 

מקדונלד, ג'ון ד. / תעלומת הזמן האבוד "טופז"   (1982?) 156 עמודים.

 אהוד גבריאלי.                

 

מקקיי, ביל / נינטנדו: 3. המיקסר המפלצתי "אופוס" 1992  (1991) 126 עמודים.

תרגום אבנר גפני. לבני הנעורים איורים                        ילדים

"הרפתקאותיהם החדשות של האחים מריו המופלאים."  

 

מקקיי, ביל / נינטנדו: 4. קפצני קאופה "אופוס" 1993  (1991) 124 עמודים.

תרגום אבנר גפני. לבני הנעורים איורים                        ילדים

"הרפתקאותיהם החדשות של האחים מריו המופלאים."  

 

מרטין, ג'ורג' / משחקי הכס "אופוס" 1999  (1996) 766 עמודים.

תרגום עידית שורר. פנטסיה - שיר של אש ושל קרח                    פנטסיה

שיר של אש ושל קרח - ספר ראשון    

 

מרטין, גרהם דנסטן / קיר החלומות "עם עובד" 1989 [תש"ן] (1987) 248 עמודים.

תירגם מאנגלית מיכאל תמרי. מדע בדיוני                     מד"ב

 

מרטין, לס / תיקים באפלה 1 –X על המקום "אופוס"   (1995) 86 עמודים.

 תיקים באפלה                  טלוויזיה

 

מרטין, לס / תיקים באפלה 2 - עם רדת החשיכה "אופוס"   (1995) 86 עמודים.

 תיקים באפלה                  טלוויזיה

 

מרטין, לס / תיקים באפלה 3 - נמר, נמר "אופוס"   (1995) 112 עמודים.

 תיקים באפלה                  טלוויזיה

 

מרטין, לס / תיקים באפלה 5 - אחיזת עיניים "אופוס"    96 עמודים.

 תיקים באפלה                  טלוויזיה

 

מרטין, לס / תיקים באפלה 6 - חשמול "אופוס"   (1996) 96 עמודים.

 תיקים באפלה                  טלוויזיה

 

מרטין, לס / תיקים באפלה 7 - פחד "אופוס"   (1996) 96 עמודים.

 תיקים באפלה                  טלוויזיה

 

מרטין, לס / תיקים באפלה 8 - התכווצות "אופוס"   (1996) 96 עמודים.

 תיקים באפלה                  טלוויזיה

Ellen Steiber    

 

מרכז הבקרה / חוצן 101 "הוויה - הוצאה לאור" 1997  (1995) 102 עמודים.

"מדריך הוראות קוסמי להתפתחות כוכבית"     

 

מרל, רובר / טירת מאלוויל "מעריב" 1983  (1976) 413 עמודים.

 אביטל ענבר.                  

 

מרשק, סנדרה ; קלברת, מירנה / מסע בין כוכבים ג : מחירו של הפניקס "מעריב" 1995  (1977) 206 עמודים.

מאנגלית דוד חנוך. מסע בין כוכבים                 טלוויזיה

לפי הכריכה מיועד לילדים. ביקורת: מעריב 13.1.1995 :30מרי רייזל.        

 

נון, ג'ף / וורט "בבל" 1998  (1993) 368 עמודים.

 ארז שוויצר.                     סייברפאנק

ביקורת: מעריב ספרות וספרים 24.7.1998 : 29 אורן רהט.         

 

נורטון, אנדרה / עולם המכשפות "עם עובד" 1984 [תשמ"ד] (1963) 233 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. מדע בדיוני                    פנטסיה

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 41 : 43 אסנת הדר.         

 

נורטון, אנדרה / עולם המכשפות - בקורי עולם המכשפות "עם עובד" 1985 [תשמ"ה] (1964) 204 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. מדע בדיוני                    פנטסיה

 

ניבן, לארי / הזרוע הארוכה של גיל המילטון "כתר" 1985  (1976;80) 267 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   סיפורים. מד"ב

ביקורת:  ידיעות אחרונות המוסף לשבת 14.3.1986 : 24 יבשם עזגד.        

 

ניבן, לארי / העולם שמחוץ לזמן "לדורי" *1982 [תשמ"ב] (1976) 214 עמודים.

עברית שירה טמיר. מדע בדיוני איורים             מד"ב

 

ניבן, לארי / טבעת העשן "כתר" 1989  (1987) 255 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

המשך ל"עצי האינטגרלים".

 

ניבן, לארי / כוכב ניוטרון "כתר" 1982  (1968) 240 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 37 : 54 יבשם עזגד.        

 

ניבן, לארי / מגונן "כתר" 1983  (1972) 193 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 39 : 42 אסנת הדר.         

 

ניבן, לארי / מהנדסי הטבעת "כתר" 1987  (1980) 272 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

הספר הופיע בהמשכים בפנטסיה 2000 גיליונות 44-39 1984.     

 

ניבן, לארי / מתנה מכדור-הארץ "כתר" 1990  (1968) 199 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

 

ניבן, לארי / עולם טבעת "היפריון" 1983  (1970) 310 עמודים.

מאנגלית עמנואל לוטם. מועדון קוראי מעריב: מדע בדיוני              מד"ב

זוכה פרס הוגו 1971. זוכה פרס נבולה 1970. ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 39 : 42.  

 

ניבן, לארי / עולם של פטאאבים "זמורה ביתן" 1986 [תשמ"ז] (1966) 176 עמודים.

מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                 מד"ב

 

ניבן, לארי / עצי האינטגרלים "כתר" 1989  (1984) 209 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

ההמשך: "טבעת העשן". ביקורת: הארץ  3.11.1989 : ב8 יבשם עזגד.      

 

ניבן, לארי; פורנל, ג'רי / הקיסם בעינו של אלוהים "זמורה ביתן" 1987 [תשמ"ז] (1974) 546 עמודים.

מאנגלית אריה בובר. מדע בדיוני                    מד"ב

 

ניבן, לארי; פורנל, ג'רי / מדרך רגל "כתר" 1988  (1985) 569 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

 

ניבן, לארי; פורנל, ג'רי / פטיש השטן "לדורי" 1981  (1977) 616 עמודים.

 שלומית קדם.                  מד"ב

 

ניילס, דאגלס / מונשיי 1 - מסע האופל באיי מונשי "מיצוב" 1991   408 עמודים.

תרגום איטה ישראלי. פנטסיה - מונשיי איורים, מפות                    פנטסיה

ממלכות נשכחות; גרפיקה - מיכל בן-יוסף.       

 

ניילס, דאגלס / מונשיי 2 - מכשפי האופל "מיצוב" 1991  (1985) 366 עמודים.

תרגום איטה ישראלי. פנטסיה - מונשיי איורים, מפות                    פנטסיה

ממלכות נשכחות; גרפיקה - מיכל בן-יוסף.       

 

ניילס, דאגלס / מונשיי 3 - באר האופל "מיצוב" 1991  (1989) 270 עמודים.

תרגום איטה ישראלי. פנטסיה - מונשיי איורים, מפות                    פנטסיה

ממלכות נשכחות; גרפיקה - מיכל בן-יוסף.       

 

נלסון, דיק / המות קורא לך בני "אש" 1968   161 עמודים.

תרגום מאנגלית מרדכי רכשטפר. ספרית מדע דמיוני                  

הסיפור הוא למעשה מאת פול אנדרסון.           

 

נלסון, דיק / תעלומת בן האלמוות "אש"   

 ספרית מדע דמיוני                       

הסיפור הוא למעשה מאת קליפורד סימאק.       

 

נסביט, אדית / הטירה הקסומה  1960  (1907)

 בועז עברון.                     ילדים

3 ילדים מוצאים טבעת קסמים בטירה קדומה ונהפכים לרואים ובלתי נראים. 

 

נסביט, אדית / הטירה הקסומה "זמורה (מחברות לספרות)" 1989  (1907) 302 עמודים.

 בועז עברון.                     ילדים

הוצאה מחודשת של התרגום משנת 1960.     

 

נסביט, אדית / הקמע "זמורה, ביתן, מודן" *1979 [תשל"ט] (1906) 247 עמודים.

מאנגלית נ. מריון. מרגנית- ספרי מופת לילדים ולנוער איורים: ה.ר. מילאר                  ילדים

"מסע הרפתקאות קסום אל מקומות וזמנים בעבר"         

 

נסביט, אדית / חמישה ילדים והזהו "מ. מזרחי" *1974 [תשל"ד] (1902) 224 עמודים.

תרגם מאנגלית אוריאל אופק. סיפור לבני הנעורים צייר ר.ה. מילר                ילדים

ילדים פוגשים פית-חולות, הממלאת את משאלות ליבם.   

 

סגן, קרל / מגע "מסדה" 1986  (1985) 262 עמודים.

תירגמו מאנגלית מיכאל תמרי; שלי תמרי. רומן בדיוני                   מד"ב

 

סגן, קרל / קונטקט "מודן" 1997  (1985) 264 עמודים.

 מיכאל תמרי; שלי תמרי.                 סרט. מד"ב

על הכריכה תמונה מהסרט. "הספר הופיע לראשונה בהוצאת מסדה תחת השם "מגע". " ביקורת: הארץ ספרים 19.11.1997 : 11 יבשם עזגד; ידיעות אחרונות תרבות ספרות אמנות 31.10.1997 : 28 יהודית אוריין.    

 

סוהל, ג'רי / תעלומת הזמן האבוד "מצפן"   (1957)

 

סול, ג'ון / אש גיהנום  1987  (1986) 344 עמודים.

מאנגלית קורינה שואף-קציר.                        

 

סול, ג'ון / תוכנית ילדי החלל "כנרת" 1984  (1982) 270 עמודים.

מאנגלית נורית גבעתי.                    

 

סטבלפורד, בריאן / סחף שלווה "זמורה ביתן" 1987  (1972) 197 עמודים.

 אמיר חירם.                    מד"ב

 

סטוקר, בראם / דרקולה "אלישר" 1984   396 עמודים.

עברית איריס ברעם.  איורים             פרוטו

 

סטיבנסון, ניל / תור היהלום "אופוס" 1998  (1996) 497 עמודים.

 אבישי בידני.                    מד"ב

זוכה פרס הוגו 1996. ביקורת: מעריב ספרות וספרים 24.7.1998 : 29 אורן רהט. כתבה על התרגום: המימד העשירי 1, יוני 1996: 14-13; המימד העשירי 4, אוקטובר 1997 : 25-24 אבישי בידני.          

 

סטיבנסון, רוברט לואיס / ד"ר ג'קיל ומר היד. ספור "יהושע צ'צ'יק" 1950  (1886) 121 עמודים.

מאנגלית יהושע צ'צ'יק. לבני הנעורים תמו'                     פרוטו

מנוקד. 1965 - מהדורה קודמת ק"ס כ"ג 177. 

 

סטיבנסון, רוברט לואיס / ד"ר ג'קיל ומר הייד "מסדה" 1968  (1886) 34 עמודים.

עברית י. לבנון. רומן השבוע              פרוטו

 

סטיבנסון, רוברט לואיס / ד"ר ג'קיל ומר הייד "כתר" 1977  (1886) 102 עמודים.

 עטרה אופק.                    פרוטו

 

סטיבנסון, רוברט לואיס / ד"ר ג'קיל ומר הייד וסיפורי איי הדרום "אור עם" 1984  (1886) 164 עמודים.

 טלה בר.                        פרוטו

 

סטיוארט, שון / מקים המתים "אופוס" 1999   192 עמודים.

                        פנטסיה

 

סטיל, אדיסון / באק רוג'רס במאה ה-25 "קוסמוס" 1979  (1979) 154 עמודים.

עברית ד. קול.  תמונות                    טלוויזיה

על פי התסריט של גלן לרסון ולסלי סטיבנס.      

 

סטיפנסון, אנדריו מ. / המחסום השמימי "רבמכר" 1981 [תשמ"א] (1977) 222 עמודים.

מאנגלית ישעיהו לויט. מדע בדיוני, פנטסיה                  

 

סטנרד, רסל / המרחב והזמן של הדוד אלברט "עם עובד" 1991 [תשנ"א] (1989) 96 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. ספרית דן חסכן; לילדים                 ילדים

ביקורת: הארץ 7.6.1991 : ב9 בתיה גור.       

 

סטרג'ן, תיאודור / על-אדם "עם עובד" 1978 [תשל"ט] (1953) 208 עמודים.

תירגם מאנגלית אריה חשביה. מדע בדיוני                    מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 6 :30 ורדי בן-יעקב.         

 

סטרייבר, ויטלי / איש הזאב "אלישר" 1983  (1978) 217 עמודים.

עברית אפרת שווילי.                      

מאת: שטרייבר, ויטלי.       

 

סטרייבר, ויטלי / האורחים, סיפור אמיתי "מטר" 1988   200 עמודים.

מאנגלית איציק בכר.                      

 

סטרייבר, ויטלי; קונטקה, ג'יימס ו. / יום מלחמה "מועדון קוראי מעריב" 1985  (1984) 382 עמודים.

מאנגלית יוסף אשכול.                     

 

סטרלינג, ברוס / איים ברשת "כתר" 1993  (1988) 339 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   סייברפאנק

 

סטרלינג, ברוס / להט קדוש "אופוס" 1997  (1996) 351 עמודים.

 זיו מכנס.                        סייברפאנק

ביקורת: מעריב ספרות וספרים 24.7.1998 : 29 אורן רהט.         

 

סטרלינג, ברוס / לחיות בפנים "רבמכר" 1980 [תש"ם] (1977) 190 עמודים.

מאנגלית ישעיהו לויט. מדע בדיוני, פנטסיה                   מד"ב

 

סטרלינג, ברוס, עורך / משקפי שמש כסופים: אנתולוגיה פאנקיברנטית "כתר" 1994  (1986) 254 עמודים.

 עמנואל לוטם.                  סיפורים. סייברפאנק

ביקורת: מעריב ספרות ואמנות 28.10.1994 : 39 מרי רייזל.        

 

סטרן, רוג'ר / מותו וחייו של סופרמן "עם עובד" 1994  (1994) 513 עמודים.

 ליאור רותם.                    מד"ב

ביקורת: הארץ ספרים  30.8.1995 יבשם עזגד.           

 

סיגל, רוברט / הקרח בקצה העולם "אופוס" 1997  (1994) 238 עמודים.

 בועז וייס.                       

 

סילברברג, רוברט / גלגמש המלך "עם עובד" 1990  (1984) 308 עמודים.

 אריה חשביה. מדע בדיוני                מד"ב

 

סילברברג, רוברט / האביב החדש "עם עובד" 1992  (1990) 502 עמודים.

 ירדנה גבתי.                    מד"ב

 

סילברברג, רוברט / האיש במבוך "זמורה, ביתן, מודן" *1979 [תשל"ט] (1969) 214 עמודים.

מאנגלית שלמה גונן. מדע בדיוני; מועדון קוראי מעריב                  מד"ב

ביקורת: מעריב ספרות אמנות 21.3.1980 : 40-39 הנרי אונגר; ידיעות אחרונות, המוסף לספרות 28.12.1979 אורציון ברתנא.           

 

סילברברג, רוברט / הגזע האבוד של המאדים "לדורי" *1982 [תשמ"ב] (1960) 117 עמודים.

עברית איזבלה פולץ. מדע בדיוני איורים: לאונרד קסלר                 מד"ב

 

סילברברג, רוברט / חגיגת דיוניסוס "רמדור" 1980  (1975) 274 עמודים.

עברית שלמה גונן. מדע בדיוני                       סיפורים. מד"ב

חמישה סיפורים. פורמט גדול, כריכה רכה עם טקסטורה. גם ק"ס נ"ט 4698.           

 

סילברברג, רוברט / טום המשוגע "עם עובד" 1987 [תשמ"ז] (1985) 333 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                    מד"ב

 

סילברברג, רוברט / כוכב הצוענים "עם עובד" 1989 [תש"ן] (1986) 472 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                    מד"ב

ביקורת:  ידיעות אחרונות 7.9.1990 : 22 מרים קוץ.      

 

סילברברג, רוברט / כנפי לילה "עם עובד" 1977 [תשל"ז] (1968) 183 עמודים.

תירגם מאנגלית יוסף כרוסט. מדע בדיוני                       מד"ב

 

סילברברג, רוברט / כתום החורף "עם עובד" *1991 [תשנ"א] (1988) 509 עמודים.

תירגמה מאנגלית דורית לנדס. מדע בדיוני                    מד"ב

 

סילברברג, רוברט / למות מבפנים "ש. פרידמן" 1981  (1972) 176 עמודים.

מאנגלית שרונה עדיני. רומן בדיוני                  מד"ב

 

סילברברג, רוברט / מאג'יפור - מסע להררי מאג'יפור "עם עובד" 1997  (1996) 174 עמודים.

 יובל בן ענת.                    מד"ב

 

סילברברג, רוברט / מאג'יפור - קוסמי מאג'יפור "עם עובד" 1998  (1995) 506 עמודים.

 גיא בן משה.                    מד"ב

 

סילברברג, רוברט / נתיב ההתנגשות "רמדור" 1980  (1961) 210 עמודים.

עברית שלמה גונן.                         מד"ב

פורמט גדול. כריכה רכה עם  טקסטורה.  השער יוצא דופן להוצאה לאור - איור מופשט המזכיר כוכב לכת ושמש על כולו, במקום תמונה חלקית קונקרטית. גם ק"ס נ"ט 4698           

 

סילברברג, רוברט / ספר הגולגולות "לדורי" 1981 [תש"ם] (1971) 194 עמודים.

עברית נגה ברוקס. מדע בדיוני                      מד"ב

 

סילברברג, רוברט / על פני מיליארד שנה "זמורה ביתן" 1983 [תשמ"ג] (1969) 167 עמודים.

מאנגלית ישעיהו לויט. מדע בדיוני                   מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 40 : 13 דורית וינשטיין.     

 

סילברברג, רוברט / עת תמורות "ספרית מעריב" 1981  (1971) 210 עמודים.

עברית יוסף כרוסט. מועמועדון קוראי מעריב; מדע בדיוני. עורך הסדרה אריה ניר                     מד"ב

זוכה פרס נבולה 1971. ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון  26 : 20-19 יוחנן נאגל.          

 

סילברברג, רוברט / שמים לוהטים בחצות "עם עובד" 1995  (1994) 352 עמודים.

 ירדנה גבתי.                    מד"ב

 

סילברברג, רוברט / תחנת הוקסביל "כתר" 1980  (1968) 153 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני; עורך הסדרה עדי צמח                         מד"ב

 

סילברברג, רוברט, עורך / מבחר הסיפורת הבדיונית א--ב "עם עובד" 1981  (1970)

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                    סיפורים

646 עמודים בשני כרכים. ביקורת: משא, המוסף הספרותי של דבר 31.7.1981 : 18 אורציון ברתנא; פנטסיה 2000 גיליון 20 :60 אהרון האופטמן.           

 

סימאק, קליפורד ד. / העולם שהיה לבית עלמין "רמדור" 1980  (1980) 167 עמודים.

עברית שלמה גונן. סדרת מדע בדיוני               מד"ב

 

סימאק, קליפורד ד. / כוכב הלכת של שייקספיר "כתר" 1983  (1976) 147 עמודים.

עברית דפנה לוי. מדע בדיוני                         מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 36 : 36 ד. בר-און.           

 

סימאק, קליפורד ד. / עיר "עם עובד" 1978 [תשל"ז] (1952) 234 עמודים.

תירגם מאנגלית יוסף עוזיאל. מדע בדיוני                       מד"ב

ביקורת: מעריב 22.7.1977 : 40-39 ראובן ביברינג; משא, המוסף הספרותי של דבר 15.4.1977 אורציון ברתנא.   

 

סימאק, קליפורד ד. / תחנת דרכים "לדורי" *1980 [תש"מ] (1963) 189 עמודים.

עברית אורלי דינצמן. מדע בדיוני                    מד"ב

זוכה פרס הוגו 1964. ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 20 :65 יוחנן נאגל.       

 

סימונס, דן / היפריון "אופוס" 1999  (1989)

 יעל סלע.                       

זוכה פרס הוגו 1990.        

 

סלבטורה ר. א. / האלף האפל 1 - מולדת "מיצוב" 1993  (1990) 330 עמודים.

 מתרגם לא מצוין בכרך. פנטסיה - האלף האפל              פנטסיה

 

סלבטורה ר. א. / האלף האפל 2 - גלות "מיצוב" 1993  (1990) 298 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - האלף האפל                   פנטסיה

 

סלבטורה ר. א. / האלף האפל 3 - שהות "מיצוב" 1994  (1991) 307 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - האלף האפל                   פנטסיה

 

סלדק, ג'ון / טיק-טוק "עם עובד" 1987 [תשמ"ז] (1983) 192 עמודים.

תרגמו מאנגלית מיכאל תמרי; נויה שגב. מדע בדיוני                    מד"ב

 

סמית', דודי / תעלומת הכלבים המעופפים "עם עובד" 1969  (1966) 124 עמודים.

 חנוך ברטוב.                   ילדים

גיבורי "101 דלמטים" יוצאים לגלות מדוע תקפה תרדמה פתאומית את אנגליה.         

 

סמית', שרווד / רן יוצאת למסע הצלה "אופוס" 1996  (1990) 247 עמודים.

 אהובה גסנר ; מאייר שלה. פנטסיה                פנטסיה

 

סמית', שרווד / מסעה של רן "אופוס" 1997  (1993) 241 עמודים.

 אהובה גסנר ; מאייר שלה. פנטסיה                פנטסיה

 

סמית, קורדוויינר / כוכב ושמו שאול "עם עובד" 1981 [תשמ"א] (1975) 398 עמודים.

תירגם מאנגלית עמי שמיר. מדע בדיוני; סיפורים                         סיפורים. מד"ב

מבחר של 12 סיפורים, עם דברי מבוא על המחבר ויצירתו.          

 

סמית, קורדוויינר / נורסטריליה "עם עובד" 1986 [תשמ"ו] (1975) 288 עמודים.

תירגם מאנגלית מיכאל תמרי. מדע בדיוני                     מד"ב

 

פאנשין, אלכסיי / טקסי בגרות "עם עובד" 1983  (1968) 254 עמודים.

 נויה תג'ר.                       מד"ב

זוכה פרס נבולה 1968. ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 39 : 42.     

 

פארן, מייק / המאחז האחרון של בוקרי הדנ"א "מעריב" 1994  (1989) 317 עמודים.

 דוד חנוך.                       מד"ב

ביקורת: הארץ ספרים 28.12.1994 : 7 דורית לויטה.     

 

פו, אדגר אלן / מעשה הרצח ברחוב מורג ועוד סיפורים "מחברות לספרות" 1965  

 אהרון אמיר.                    סיפורים. פרוטו

 

פו, אדגר אלן / סיפורי מתח ופנטזיה "לדורי" 1967   230 עמודים.

תורגם לעברית על-ידי צבי ישיב, עליזה נצר, ש. משה, אברהם לואיס. ספריית "סוניה" עיטורים: ויליאם שארפ                      סיפורים. פרוטו

 

פול, פרדריק / ג'ם "ספרית מעריב" 1981  (1979) 296 עמודים.

מאנגלית עמוס רגב. מועדון קוראי מעריב; מדע בדיוני                   מד"ב

 

פול, פרדריק / יותר מאדם "עם עובד" 1996  (1976) 263 עמודים.

תרגם מאנגלית מיכאל תמרי.                         מד"ב

ביקורת: ידיעות אחרונות תרבות ספרות אמנות 20.9.1996 : 30-29 שלי יחימוביץ': "באמת אין שום הגיון בלשוב ולקרוא את הספר, בוודאי לא לתרגם אותו. יש כל-כך הרבה סיינס-פיקשן חדש ועדכני ונועז וקריא, למה להצטופף שוב בשנות השבעים?"        

 

פול, פרדריק / שער "עם עובד" 1979 [תש"ם] (1977) 301 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                    מד"ב

זוכה פרס הוגו 1978. זוכה פרס נבולה 1977. חלק ראשון בטרילוגיה + סף אירוע, מפגש היצ'י. ביקורת: הארץ 8.2.1980 : 19-18 דורית לויטה. 

 

פול, פרדריק / סף האירוע "עם עובד" 1982 [תשמ"ב] (1980) 296 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                    מד"ב

חלק שני בטרילוגיה + שער, מפגש היצ'י.        

 

פול, פרדריק / מפגש היצ'י "עם עובד" 1987 [תשמ"ז] (1984) 317 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. סדרת מדע בדיוני                        מד"ב

חלק שלישי בטרילוגיה + סף אירוע, שער.       

 

פול, פרדריק / קיבורג "זמורה, ביתן, מודן" 1980 [תש"ם] (1976) 215 עמודים.

מאנגלית יעקב שקד. ספרית מעריב; מועדון קוראי מעריב              מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 20 :63 יוחנן נאגל.           

 

פול, פרדריק; קורנבלוט, ס.מ. / זאב זאב "עם עובד" *1980 [תש"ם] (1959) 190 עמודים.

תירגם מאנגלית יקותיאל שנייבאום. מדע בדיוני               מד"ב

ביקורת: ידיעות אחרונות, המוסף לספרות 29.8.1980 אורציון ברתנא.         

 

פול, פרדריק; קורנבלות, ס.מ. / סוחרי החלל "מסדה" 1978  (1952) 162 עמודים.

עברית עמוס גפן. סדרה למדע בדיוני בעריכת עמוס גפן                מד"ב

 

פולמן, פיליפ / יסודות האופל - אורות צפוניים "אופוס" 1997   293 עמודים.

 בועז וייס.                       

 

פוסטר, אלן דין / החור השחור "זמורה, ביתן, מודן" 1981 [תשמ"א] (1979) 208 עמודים.

מאנגלית שלמה גונן. ספרי ארז - ספרי מבט                  סרט

Foster, Allen Dean       

 

פוסטר, אלן דין / הנוסע השמיני "רבמכר" 1979  (1979) 167 עמודים.

מאנגלית ישעיהו לויט. ספרית מעריב               סרט

לפי הסרט.         

 

פורוורד, רוברט ל. / מעוף השפירית "כתר" 1987  (1984) 258 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

 

פורת, אלן / שישיית המפגשים 5 - פלדה ואבן "מיצוב" 1993  (1992) 244 עמודים.

 חוה כפרי. פנטסיה - רומח הדרקון איורים: ואלרי ואלוסק              פנטסיה

 

פיורי, מגי / חפצי הכוח 1 - אוריאן "אופוס" 1997   608 עמודים.

 פנטסיה - חפצי הכוח                     פנטסיה

 

פיורי, מגי / חפצי הכוח 2 - נבל הרוחות "אופוס" 1997   361 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - חפצי הכוח                     פנטסיה

 

פיורי, מגי / חפצי הכוח 3 - חרב הלהבה "אופוס" 1999   360 עמודים.

 אילה שלו. פנטסיה - חפצי הכוח                    פנטסיה

 

פיצג'רלד, דירק / אוצרות בחלל "רמדור" 1963   161 עמודים.

 רומן מדע-דימיוני             

 

פלד, עודד (עורך) / מודל ראשון; סיפורי מדע בדיוני "הקיבוץ המאוחד" *1981 [תשמ"א]  154 עמודים.

ליקט ותרגם מאנגלית עודד פלד.                    סיפורים

קובץ של 9 סיפורים שנכתבו מסוף שנות ה-30 ועד ימינו.  

 

פלמינג, איאן / צ'יטי צ'יטי בנג - מכונית הפלא "רמדור" 1966  (1963)

 פ. דן (פנחס דנציגר).                     ילדים

4 כרכים: "מכונית הפלא", "ואוצר השודדים", "והחוטפים". כ-50 עמודים כ"א

 

פראצ'ט, טרי / אור מופלא "כנרת" 1995  (1986) 252 עמודים.

 נורית שרעבי. עולם הדיסק              פנטסיה

 

פראצ'ט, טרי / אחיות הגורל "כנרת" 1997  (1988) 298 עמודים.

 נורית שרעבי. עולם הדיסק              פנטסיה

 

פראצ'ט, טרי / אנשי השטיח "אופוס" 1994  (1971;1992) 175 עמודים.

 אבנר גפני.                      פנטסיה

 

פראצ'ט, טרי / מעשי קסמים "כנרת" 1997  (1988) 300 עמודים.

 ורד שוסמן. עולם הדיסק                 פנטסיה

 

פראצ'ט, טרי / ננסי הכנפיים "אופוס" 1993  (1990) 143 עמודים.

 אבנר גפני.                      פנטסיה

 

פראצ'ט, טרי / ננסי המכרות "אופוס" 1993  (1990) 125 עמודים.

 אבנר גפני.                      פנטסיה

 

פראצ'ט, טרי / ננסי המשאית "אופוס" 1992  (1989) 129 עמודים.

 אבנר גפני.                      פנטסיה

 

פראצ'ט, טרי / פולחני כשף "כנרת" 1996   254 עמודים.

 נורית שרעבי. עולם הדיסק              פנטסיה

ביקורת: הארץ ספרים 18.12.1996 : 8 רונית פוריאן.     

 

פראצ'ט, טרי / פירמידות "כנרת" 1998  (1989) 315 עמודים.

 אורית קפלן. עולם הדיסק                פנטסיה

 

פראצ'ט, טרי / צבע הכשף "כנרת" 1992  (1983) 264 עמודים.

מאנגלית איה בר. עולם הדיסק; רומן בדיוני                   פנטסיה

 

פראצ'ט, טרי / שומרים! שומרים! "כנרת" 1998  (1989) 335 עמודים.

מאנגלית שלומית הנדלסמן. עולם הדיסק                      פנטסיה

 

פראצ'ט, טרי / תרועת מוות "כנרת" 1996   297 עמודים.

 נורית שרעבי. עולם הדיסק              פנטסיה

ביקורת: הארץ ספרים 18.12.1996 : 8 רונית פוריאן.     

 

פראצ'ט, טרי; גיימן, גיל / בשורות טובות "אופוס" 1993  (1990) 338 עמודים.

 בועז וייס.                       

 

פריסט, כריסטופר / החלום בטירת מיידן "זמורה ביתן" 1986  (1977) 214 עמודים.

 עמנואל לוטם.                 

 

פריסט, כריסטופר / מכונת החלל "זמורה ביתן" *1983 [תשמ"ג] (1976) 286 עמודים.

מאנגלית ישעיהו לויט.                     מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 41 : 43-42 אסנת הדר.    

 

פריסט, כריסטופר / עולם הפוך "זמורה, ביתן, מודן" 1980 [תש"ם] (1974) 273 עמודים.

מאנגלית יורם שרת. ספרית מעריב; מועדון קוראי מעריב איורים                  מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 20 :63 יוחנן נאגל.           

 

פרמן, אדוארד, עורך / מדע בדיוני ופנטסיה "לדורי" *1980 [תש"ם]  210 עמודים.

                        סיפורים

 

פרמר, פיליפ חוזה / בורא העולמות "עם עובד" 1980 [תשמ"א] (1965) 191 עמודים.

תירגמה מאנגלית נויה תג'ר. מדע בדיוני                       מד"ב

 

פרמר, פיליפ חוזה / יקום פרטי "עם עובד" 1982 [תשמ"ב] (1968) 216 עמודים.

תירגם מאנגלית עמי שמיר. מדע בדיוני                       

 

פרמר, פיליפ חוזה / לך אל גופותיך הפזורים "לדורי" *1981 [תשמ"א] (1971) 205 עמודים.

עברית שלומית קדם. מדע בדיוני                    מד"ב

זוכה פרס הוגו 1972.        

 

פרמר, פיליפ חוזה / נאהבים "זמורה, ביתן, מודן" 1980 [תש"ם] (1961;79) 189 עמודים.

מאנגלית אריאל כהן. ספרית מעריב; מועדון קוראי מעריב              מד"ב

 

פרמר, פיליפ חוזה / עולמיום "עם עובד" 1988  (1985) 304 עמודים.

תירגמה מאנגלית מירה הלפרין. מדע בדיוני                  מד"ב

 

פרמר, פיליפ חוזה / שערי הבריאה "עם עובד" 1981 [תשמ"א] (1966) 186 עמודים.

תירגם מאנגלית עמוס רגב. מדע בדיוני                        מד"ב

 

צ'אפק, קארל / בית חרושת למוחלט "ירון גולן" 1997  (1922) 152 עמודים.

מצ'כית הלנה שמואלי.                     פרוטו

ביקורת: ידיעות אחרונות - תרבות ספרות אמנות 7.8.1998: 27 רן הכהן.     

 

צ'אפק, קארל / האיש שידע לעופף "דביר" *1977 [תשל"ז]  164 עמודים.

תרגם דב קוסטלר. ספריית גביש                    פרוטו

 

צ'אפק, קארל / המלחמה בסלמנדרות "זמורה ביתן" 1991 [תשנ"א] (1936) 223 עמודים.

מצ'כית אפרים פרויד. רומן                פרוטו

 

צ'וקר, ג'ק ל. / האלים הרוקדים 1 - נהר האלים הרוקדים "אסטרולוג" 1997  (1984)

 טובה שגיא. האלים הרוקדים                        פנטסיה

 

צ'וקר, ג'ק ל. / האלים הרוקדים 2 - שדי האלים הרוקדים "אסטרולוג" 1997  (1984) 285 עמודים.

 טובה שגיא. האלים הרוקדים                        פנטסיה

 

צ'וקר, ג'ק ל. / האלים הרוקדים 3 - נקמת האלים הרוקדים "אסטרולוג"   (1985)

 האלים הרוקדים               פנטסיה

 

צ'וקר, ג'ק ל. / האלים הרוקדים 4 - שירת האלים הרוקדים "אסטרולוג" 1998  (1990) 288 עמודים.

 ענת סלמן. האלים הרוקדים                         פנטסיה

תרגום: ענת סילמן.           

 

צ'וקר, ג'ק ל. / טבעות האדונים 1 - אדוני החשיכה "אסטרולוג" 1997  (1986) 304 עמודים.

 מאירה שגב. טבעות האדונים                       פנטסיה

 

צ'וקר, ג'ק ל. / טבעות האדונים 2 - שודדי הרעם "אסטרולוג" 1997  (1987) 224 עמודים.

 מאירה שגב; אסנת בן ארי. טבעות האדונים                  פנטסיה

 

צ'וקר, ג'ק ל. / טבעות האדונים 3 - לוחמי הסערה "אסטרולוג" 1998  (1987) 240 עמודים.

 אסנת בן ארי. טבעות האדונים                      פנטסיה

 

צ'וקר, ג'ק ל. / נעילה "עם עובד" 1981 [תשמ"ב] (1978) 191 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   

בסדרת  עם עובד נקרא "צ'וקר, ג'ק". ביקורת: מעריב ספרות 9.9.1988 :2 אורציון ברתנא.       

 

צ'וקר, ג'ק ל. / עולם הבאר - גולים בעולם הבאר "עם עובד" 1996  (1978) 341 עמודים.

 ירדנה גבתי. עולם הבאר                

בסדרת  עם עובד נקרא "צ'וקר, ג'ק"  

 

צ'וקר, ג'ק ל. / עולם הבאר - חצות בבאר הנשמות "עם עובד" 1995  (1977) 384 עמודים.

 ירדנה גבתי. עולם הבאר                

בסדרת  עם עובד נקרא "צ'וקר, ג'ק"  

 

צ'וקר, ג'ק ל. / רוחות משתנות 1 - כאשר הרוח נושבת "אסטרולוג" 1998  (1987) 367 עמודים.

 אורלי אגרנט. רוחות משתנות                       פנטסיה

 

צ'וקר, ג'ק ל. / רוחות משתנות 2 - רוכבי הרוחות המשתנות "אסטרולוג" 1998  (1988)

 רוחות משתנות                 פנטסיה

 

צ'וקר, ג'ק ל. / רוחות משתנות 3 - מלחמת הסערות "אסטרולוג" 1998  (1988) 368 עמודים.

 רוחות משתנות                 פנטסיה

 

צ'טווין, גרייס / גום מהר הרוחות "כנרת" 1993  (1986) 308 עמודים.

 יעל נמרודי. פנטסיה                      פנטסיה

 

צ'ילסון, רוברט / מלכי הכוכבים "אלישר" 1982  (1975) 147 עמודים.

עברית א. כהנא. מדע בדיוני                         מד"ב

 

צ'פמן, אנדרו; אלן, מרטין / מאבק הנסיכים 1: דרך הלוחם "עם עובד" 1989 [תשמ"ט] (1986) 214 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני. איורים                      ספר פעולה

אתה הגיבור: משחק לאחד ולשניים. בקטלוג : Jackson, Steve; Livingstone, Ian.

ביקורת: הארץ 19.5.1989 : ב8 יבשם עזגד; ידיעות אחרונות המוסף לשבת 23.6.1989 : 23 אמנון ז'קונט.

 

צ'פמן, אנדרו; אלן, מרטין / מאבק הנסיכים 2: דרך המכשף "עם עובד" 1989 [תשמ"ט] (1986) 214 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני איורים                       ספר פעולה

זה ומאבק הנסיכים 1: סטיב ג'קסון ואיאן ליבינגסטון מגישים. ביקורת: הארץ 19.5.1989 : ב8 יבשם עזגד; ידיעות אחרונות המוסף לשבת 23.6.1989 : 23 אמנון ז'קונט.  

 

צ'רי, קרולין ג'ניס / הגאווה של שאנור "זמורה ביתן" 1997  (1982) 241 עמודים.

 עמנואל לוטם. מדע בדיוני. עורך הסדרה עמנואל לוטם                מד"ב

מאת: צ'רי, ק. ג. ביקורת: מעריב ספרות וספרים 24.10.1997 : 31 אורן רהט.          

 

צ'רי, קרולין ג'ניס / הסטייה "אלישר" 1982  (1979) 165 עמודים.

עברית תמר שטרן. מדע בדיוני, 1                  מד"ב

מאת: צ'רייה, ס.ג.

 

צ'רי, קרולין ג'ניס / זמן כבד "עם עובד" 1995  (1991) 376 עמודים.

 מיכאל תמרי.                   מד"ב

מאת: צ'רי, סי. ג'יי.           

 

צ'רי, קרולין ג'ניס / נוסע בלילה "כתר" 1987  (1984) 163 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                   מד"ב

 

צ'רי, קרולין ג'ניס / תחנת פל "כתר" 1986  (1981) 428 עמודים.

עברית עמנואל לוטם. מדע בדיוני. תרשימים                  מד"ב

זוכה פרס הוגו 1982.        

 

קאדריי, ריצ'רד / נגיף-עיר "מעריב" 1994  (1988) 279 עמודים.

מאנגלית דוד חנוך.                         מד"ב

 

קאר, פיליפ / חקירה פילוסופית "כתר" 1994  (1992) 298 עמודים.

 יעל לוטן.                        גבולי

 

קארד, אורסון סקוט / המשחק של אנדר "אופוס" 1994  (1985) 308 עמודים.

 בועז וייס. הסאגה של אנדר              מד"ב

זוכה פרס הוגו 1986. זוכה פרס נבולה 1985.  

 

קארד, אורסון סקוט / קול למתים "אופוס" 1994  (1986) 294 עמודים.

 בועז וייס. הסאגה של אנדר              מד"ב

זוכה פרס הוגו 1987. זוכה פרס נבולה 1986.  

 

קארד, אורסון סקוט / קסנוסייד "אופוס" 1997  (1991) 478 עמודים.

 בועז וייס. הסאגה של אנדר              מד"ב

ביקורת: מעריב ספרות וספרים 24.7.1998 : 29 אורן רהט.         

 

קארד, אורסון סקוט / ילדי המחשבה "אופוס" 1998  (1996) 309 עמודים.

תורגם והותאם למהדורה העברית אילה שלו. הסאגה של אנדר                   מד"ב

 

קארד, אורסון סקוט / תצפית עבר "אופוס" 1999   336 עמודים.

 

קגסוויל, תיאודור ר. ; ספנו, צ'רלס א' / מסע בין כוכבים ד : ספוק, משיח! "מעריב" 1995  (1976)

205 עמודים.

מאנגלית דוד חנוך. מסע בין כוכבים                 טלוויזיה

נראה שנכתב במקור למבוגרים, אבל לפי הכריכה מיועד לילדים.    

 

קולינס, מייקל / לטוס לירח ולמקומות אחרים "ספרית פועלים" *1979 [תשל"ט]  172 עמודים.

תרגום שושנה שוורץ. סדרת נעורים                ילדים

 

קולינס, מקס אלן / עולם המים "שלגי" 1995  (195) 221 עמודים.

עברית מיכאל אביב.                        סרט

 

קונן דויל, ארתור / באטלנטידה האגדית  1952  

 ג. בן-חנה (גדליהו אמתי).                פרוטו

גילוי אטלנטיס. יצא בהמשכים ב"משמר לילדים".          

 

קונן דויל, ארתור / העולם שאבד "כתר" 1986  (1912) 187 עמודים.

 גדעון טורי.                      פרוטו

 

קונץ, דין / ברק "ביתן" 1998  (1988) 358 עמודים.

 גבי פלג.                        

 

קוצוינקל, ויליאם / אי-טי: חבר מכוכב אחר "ענבל" 1982 [תשמ"ד] (1982) 56 עמודים.

תרגום ועבוד עטרה אופק.  עם תמונות מהסרט              סרט. ילדים

מבוסס על תסריט מאת מליסה מתיסון.           

 

קוצוינקל, ויליאם / אי.טי. חבר מכוכב אחר "אור עם" 1983 [תשמ"ג] (1982) 257 עמודים.

מאנגלית שמשון ענבל.                    סרט

על-פי התסריט של מליסה מאטיסון.  מאת: קוטזוינקלה, ויליאם.     

 

קוק, רובין / גונבי המוח "זמורה ביתן" 1983 [תשמ"ג] (1981) 223 עמודים.

מאנגלית שלמה גונן. ספרי ארז                      גבולי

כנראה ספר אימה רפואי בסגנון קרייטון.         

 

קורדי, מיכאל / גן הנס "אופוס" 1998  (1997) 332 עמודים.

 אמיר שוסטר.                 

 

קידר, טרייסי / נשמתה של מכונה חדשה "זמורה ביתן" 1985 [תשמ"ו] (1981) 240 עמודים.

מאנגלית עמנואל לוטם.                  

 

קינג, סטיבן / אש זרה "מודן" 1996   354 עמודים.

 חן סלע.                        

 

קינג, סטיבן / אש זרה "דומינו" 1982   354 עמודים.

 צילה אלעזר.                  

 

קינג, סטיבן / בית כברות לחיות שעשועים "מודן" 1986  (1983) 319 עמודים.

מאנגלית נורית פרז. סיפור מתח בדיוני                         אימה?

מאת: קינג, סטפן. זהו שמו של הספר, בעברית ובאנגלית, אין פה טעות כתיב.           

 

קינג, סטיבן / העמדה "מודן" 1995  (1978/1990) 1058 עמודים.

 מיכאל אביב.                    מד"ב

 

קינג, סטיבן / עיני הדרקון "מודן"   (1984)

                        אימה?

 

קינג, סטפן; שטראוב, פיטר / הקמיע "מודן" 1985  (1984) 606 עמודים.

עברית מיכאל אביב. סיפור בדיוני                    אימה. פנטסיה

 

קינג, רוברט ג'. / רייבנלופט - לב חצות "מיצוב" 1993  (1993) 290 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - רייבנלופט. רומח הדרקון                פנטסיה

 

קינג, רוברט ג'. / רייבנלופט - קרנבל הפחד "מיצוב" 1994  (1993) 284 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - רייבנלופט. רומח הדרקון                פנטסיה

בכרך אין שם לועזי של הכותב.        

 

קירקהוף, מרי; ווינר, סטיב / שישיית המפגשים 2 - תאוות נדודים "מיצוב" 1992  (1991)

 חוה כפרי. פנטסיה - רומח הדרקון איורים: ואלרי ואלוסק              פנטסיה

 

קלאיד בוסקו / נינטנדו: 1. צרה כפולה "אופוס" 1992   105 עמודים.

תרגום אבנר גפני. לבני הנעורים איורים                        ילדים

"הרפתקאותיהם החדשות של האחים מריו המופלאים."  

 

קלאיד בוסקו / נינטנדו: 2. מפלצות מעופפות "אופוס" 1992   107 עמודים.

תרגום אבנר גפני. לבני הנעורים איורים                        ילדים

"הרפתקאותיהם החדשות של האחים מריו המופלאים."  

 

קלארק, ארתור / 2001 אודיסיאה בחלל "זמורה, ביתן, מודן" 1969  (1968) 206 עמודים.

מאנגלית ציפורה חן.  16 עמודי צילומים שחור לבן מהסרט                        סרט. מד"ב

מבוסס על תסריט מאת סטנלי קובריק וארתור קלארק. [הדפסה שנייה מאי 1975]      

 

קלארק, ארתור / 2010 אודיסיאה 2 "מסדה" 1984  (1982) 219 עמודים.

עברית חניתה רוזנבליט.                  סרט. מד"ב

 

קלארק, ארתור / 3001 האודיסיאה הסופית "אופוס" 1997  (1997) 330 עמודים.

תרגום בועז וייס.                מד"ב

כתבה:  הארץ 1.6.1997 : ב5 ג'ון ברנס. ביקורת: הארץ ספרים 27.8.1997 : 10 דורית לויטה.  

 

קלארק, ארתור / אבק-ירח "מסדה" 1982  (1961) 207 עמודים.

עברית יותם ראובני. סדרה למדע בדיוני                       מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 34 : 39 יוחנן נאגל.          

 

קלארק, ארתור / גן העדן של ראמה "אסטרולוג" 1998  (1991) 560 עמודים.

 אירית מילר.                    מד"ב

 

קלארק, ארתור / הרוח הנושבת מן השמש; סיפורים מעידן החלל "מסדה" 1978  (1972) 229 עמודים.

עברית יורם רפופורט. ספריית המדע הדמיוני                 סיפורים. מד"ב

ביקורת: על המשמר 23.6.1978 : 7 מ. אבי-שלמה.      

 

קלארק, ארתור / חדירת זמן "מסדה" 1981  (1966) 258 עמודים.

עברית יורם רפופורט. סדרה למדע בדיוני                     סיפורים. מד"ב

קובץ סיפורים מן העתיד, בעריכת ארתור סי. קלארק.     

 

קלארק, ארתור / מפגש עם ראמא "מסדה" 1979  (1973) 208 עמודים.

עברית שלמה פרנקל. סדרה למדע בדיוני                     מד"ב

ביקורת: ידיעות אחרונות, המוסף לספרות 28.12.1979 אורציון ברתנא.       

 

קלארק, ארתור / מפגש עם ראמה "אסטרולוג" 1997  (1973) 256 עמודים.

מאנגלית אירית מילר.                      מד"ב

זוכה פרס הוגו 1974. זוכה פרס נבולה 1973. ביקורת: הארץ ספרים 19.11.1997 : 11 אברהם עורי.     

 

קלארק, ארתור / סיפורי עשרת העולמות "מסדה" 1982  (1963) 171 עמודים.

עברית יותם ראובני. סדרה למדע בדיוני                       סיפורים. מד"ב

ביקורת: דבר 11.3.1983 אורציון ברתנא.       

 

קלארק, ארתור / סיפורים מן האייל הלבן "זמורה ביתן" 1998  (1957) 187 עמודים.

תרגם וערך עמנואל לוטם. מדע בדיוני. עורך הסדרה עמנואל לוטם              סיפורים

ביקורת: עיתון תל-אביב ?.1998 :68 מנחם בן ;  המימד העשירי 6 אוגוסט 1998 :23 אבנר פרידמן.       

 

קלארק, ארתור / קיסרות האדמה "מסדה" 1979  (1975) 218 עמודים.

עברית עמוס גפן. סדרה למדע בדיוני               מד"ב

 

קלארק, ארתור / קץ הילדות "עם עובד" 1976 [תשל"ז] (1953) 198 עמודים.

תירגמה מאנגלית ע. שם. מדע בדיוני              מד"ב

ביקורת: מעריב 22.7.1977 : 40-39 ראובן ביברינג; משא, המוסף הספרותי של דבר 15.4.1977 אורציון ברתנא;העיר 10.4.1998: 93 אריאנה מלמד.           

 

קלארק, ארתור / שירת ארץ הרחוקה "מסדה" 1991  (1986) 246 עמודים.

תרגום דן שליט. מדע בדיוני לבני הנעורים                    מד"ב

 

קלארק, ארתור; לי, ג'נטרי / הסוד של ראמה "אסטרולוג" 1998  (1993) 603 עמודים.

עברית אבי דויטש.                         מד"ב

 

קלארק, ארתור; לי, ג'נטרי / ראמה II "אסטרולוג" 1998  (1989) 510 עמודים.

עברית אירית מילר.                        מד"ב

 

קלווינו, איטאלו / קוסמוקומיקס "ספרית פועלים" 1995  (1965) 159 עמודים.

מאיטלקית ענת שפיצן.                     סיפורים. זרם מרכזי

ביקורת: הארץ ספרים 13.3.1996 אירי ריקין.  

 

קלמנט, האל / שליחות כבדת משקל "עם עובד" 1981 [תשמ"א] (1954) 218 עמודים.

תירגם מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני איורים                       מד"ב

ביקורת: פנטסיה 2000 גיליון 26 : 19-18 רוני מן.         

 

קסטנדה, קרלוס / הטבעת השנייה של העוצמה "זמורה, ביתן, מודן" 1979 [תשל"ט] (1977) 243 עמודים.

מאנגלית שלמה גונן.                      

 

קסלר, קלייב / ויקסן-03 "זמורה, ביתן, מודן" 1981 [תשמ"א] (1978) 364 עמודים.

מאנגלית אליעזר כרמי.  ספרי ארז                  גבולי

 

 

קרוסן, קנדל פוסטר (עורך) / היה היה בעתיד "קרני" 1952 [תשי"ב] (1951) 166 עמודים.

 אוריאל שלח [יונתן רטוש].               סיפורים

כתבה ב'פנטסיה 2000' 29, עמ' 45. 

 

קרי, מרי / גרמלינס "מודן" 1985  (1984) 41 עמודים.

תרגום עירית רוזנבלום.  איורים צבעוניים                      סרט

מספר 4. מנוקד, לילדים.   

 

קריוונס, גווינת; מאר, ג'ון ס. / המוות השחור "ארז" 1984 [תשמ"ג] (1977) 283 עמודים.

מאנגלית יואב לביא. רומן בדיוני                     

 

קרייטון, מייקל / איש המסוף "מעריב" 1995  (1972) 256 עמודים.

 עמנואל לוטם.                  סרט. זרם מרכזי

תרגום אחר של "האדם האלקטרוני". 

 

קרייטון, מייקל / האדם האלקטרוני "בוסתן" 1974  (1972) 216 עמודים.

עברית אלאונורה לב.                      סרט. זרם מרכזי

תרגום אחר של "איש המסוף".         

 

קרייטון, מייקל / העולם האבוד "ספרית מעריב" 1996  (1995) 391 עמודים.

מאנגלית עמנואל לוטם.                   זרם מרכזי

 

קרייטון, מייקל / זרע אנדרומדה "בוסתן" 1974  (1969) 240 עמודים.

 אלאונורה לב.                  זרם מרכזי?

 

קרייטון, מייקל / כדור "ספרית מעריב" 1988 [תשמ"ט] (1987) 353 עמודים.

מאנגלית שפי פז. רומן                     זרם מרכזי?

 

קרייטון, מייקל / פארק היורה "מעריב" 1992  (1990) 440 עמודים.

 עמנואל לוטם.                  סרט. זרם מרכזי

 

קרייטון, מייקל / קונגו "מעריב" 1982  (1980) 336 עמודים.

 אלה כהן.                        זרם מרכזי?

 

קרייס, ג'ים / יבשת "מעריב" 1988  (1986) 128 עמודים.

 נעמי כרמל.                    

 

קרייס, ג'ים / מתת האבן "ספרית מעריב" 1991  (1988) 161 עמודים.

מאנגלית אופירה רהט.                    גבולי

מדבר על תקופת האבן.     

 

קריספין, א.ס.; או'מאלי, קת'לין / הנוסע השמיני 4 - התחייה "שלגי" 1997  (1997) 254 עמודים.

עברית יפעה הדר.                         סרט

לפי תסריט מאת ג'וס ווידון. 

 

קריספין, אן ס. / וי (שני חלקים) "אור עם" 1989  (1984) 425 עמודים.

 עליזה בן מוחה.                טלוויזיה

 

קרן, גרגורי / כוכב המורדים; עבדים בחלל "רמדור" 1977  (1973) 157 עמודים.

עברית אמיר בנין; דני אלבז. רומן מדעי בדיוני; 2 ספרי כיס                        מד"ב

הוצאה בכריכה אחת של שני ספרים.  כנראה ששניהם פורסמו קודם לכן בנפרד, אולם בשל תקלה טכנית לפחות חלק מכריכות "כוכב המורדים" כוללות למעשה עותקים של "עבדים בחלל". בספר המאוחד עדיין יש  פרסומת של השני בסוף הראשון. 

 

קרן, גרגורי / עבדים בחלל "רמדור" 1977  (1973) 157 עמודים.

 דני אלבז.                       מד"ב

יצא גם יחד עם "כוכב המלקות".       

 

ראסל, מרי דוריה / הדרור "אופוס" 1999  (1997) 432 עמודים.

 

רובינסון, ספידר / מחול כוכבים "זמורה ביתן" 1990  (1977) 231 עמודים.

מאנגלית עמנואל לוטם. מדע בדיוני                 מד"ב

 

רובינסון, פרנק מ. / הכוח "מצפן" *1961 [תשכ"א] (1956)

 עמוס גפן.                       מד"ב

הוצאה מחודשת של התרגום בהוצאת כתר       

 

רובינסון, פרנק מ. / הכוח "כתר" 1979  (1956) 150 עמודים.

עברית עמוס גפן. מדע בדיוני                         מד"ב

מאת: רובינסון, פראנק מ. כנראה הדפסה מחודשת של התרגום בהוצאת מצפן, ללא שינויים.     

 

רובינסון, קים סטנלי / מאדים האדום "אופוס" 1998  (1993) 520 עמודים.

 סדרת מאדים                   מד"ב

זוכה פרס נבולה 1993.     

 

רובינסון, קים סטנלי / מאדים הירוק "אופוס" 1999  (1994) 656 עמודים.

 סדרת מאדים                  

זוכה פרס הוגו 1994. צפוי תרגום החלק השלישי - "מאדים הכחול", זוכה פרס הוגו 1997.       

 

רודנברי, ג'ין / מסע בין כוכבים - הסרט "אור עם" 1980 [תש"מ] (1979) 240 עמודים.

מאנגלית יוסף כרוסט. מסע בין כוכבים. מדע בדיוני                      סרט

 

רוהן, מייקל סקוט / חורף העולם 1 - סדן הקרח "אופוס" 1996  (1986) 405 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - חורף העולם                   פנטסיה

 

רוהן, מייקל סקוט / חורף העולם 2 - הכבשן ביער "אופוס" 1996  (1987) 378 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - חורף העולם                   פנטסיה

 

רוהן, מייקל סקוט / חורף העולם 3 - פטיש השמש "אופוס" 1998  (1988) 367 עמודים.

 בועז וייס. פנטסיה - חורף העולם                   פנטסיה

 

רוזנברג, ג'ואל / לא לשם תהילה "עם עובד" 1991  (1988) 251 עמודים.

תירגם מאנגלית מיכאל תמרי. מדע בדיוני                     מד"ב

 

רוסו, פול ריצ'ארד / מלאך חבלה "מעריב" 1995  (1992) 262 עמודים.

 דוד חנוך.                       פנטסיה

 

רנד, איין / הימנון "זמורה ביתן" 1987 [תשמ"ז] (1938) 83 עמודים.

מאנגלית יעל טולדנו. רומן                זרם מרכזי

 

שאקלי, רוברט / אלמוות בע"מ "מסדה" 1979  (1958;1959) 192 עמודים.

עברית א. דורית. סדרה למדע בדיוני בעריכת עמוס גפן                 מד"ב

 

שוט, נויל / על החוף "זמורה ביתן" 1988 [תשמ"ח] (1957) 224 עמודים.

מאנגלית דפנה לוי. רומן בדיוני                      

 

שולברג, בוד / מקלט 5 "ספרית פועלים" *1972 [תשל"ב]  392 עמודים.

מאנגלית אופירה רהט. רומן             

 

שלי, מרי / פרנקנשטין, או : פרומתיאוס המודרני "אלישר" 1983  (1818) 149 עמודים.

עברית איריס ברעם.  איורים             פרוטו

 

שפילברג, סטיבן / מפגשים מהסוג השלישי "ארז" 1978 [תשל"ח] (1977) 168 עמודים.

עברית אליעזר כרמי. סיפור בדיוני                   סרט

ספרי ארז - זמורה, ביתן, מודן.        

 

שר, ק.ה.; דרלטון, קלקר / פרי רודאן - מס' 1 מבצע סטארדסט "שחק" 1965   47 עמודים.     מד"ב

סדרה של ארבע חוברות, שתוכנן מקביל לשני הספרים הראשונים בסדרה של רמדור. "הסדרה הגדולה מאת ק.ה. שר וקלרק דרלטון :פרי רודאן כובש החלל החיצון".     

 

שר, ק.ה.; ארנסטלינג, ואלטר / פרי רודן 1 - מבצע סטרדסט "רמדור" 1979   215 עמודים.

עברית יוראי ליננברג. מדע בדיוני. המהדורה המלאה והבלתי-מקוצרת                      מד"ב

בעמוד  הזכויות, מול הפרק הראשון, מופיע לוגו הסדרה. מכיל הפניות לספרים אחרים

 

שר, ק.ה.; ארנסטלינג, ואלטר / פרי רודן 2 - הכיפה הזוהרת "רמדור" 1979   238 עמודים.

עברית יוראי ליננברג. מדע בדיוני. המהדורה המלאה והבלתי-מקוצרת                      מד"ב

בעמוד  הזכויות, מול הפרק הראשון, מופיע לוגו הסדרה. 

 

שר, ק.ה.; ארנסטלינג, ואלטר / פרי רודן 3 - אזעקה בגלקסי "רמדור" 1980   240 עמודים.

עברית יוראי ליננברג. סדרת פרי רודן 3                        מד"ב

פרי רודן בתוך הספר: מאת ק.ה. שר ו-ואלטר ארנסטלינג.

 

שר, ק.ה.; ארנסטלינג, ואלטר / פרי רודן 4 - פלישה מהחלל החיצון "רמדור" 1980   239 עמודים.

עברית יוראי ליננברג. מדע בדיוני. המהדורה המלאה והבלתי-מקוצרת                      מד"ב

בעמוד  הזכויות, מול הפרק הראשון, מופיע לוגו הסדרה. מכיל הפניות לספרים אחרים.

 

תומפסון, ר. / מסע בין כוכבים הדור הבא- כוכב הפיראטים "שלגי" 1994  (1994) 255 עמודים.

עברית ענבל שגיב. מסע בין כוכבים                 טלוויזיה

ביקורת: מעריב  13.1.1995 :30 מרי רייזל. [בתוך הספר ר. טומפסון] [על הכריכה כוכב הפיארטים]

 

נספח 2 – סיפורי מד"ב שפורסמו בכתב העת פנטסיה 2000