logo

ענבל שגיב, מתרגמת

עמודים קבועים

בזמן האחרון

נושאים

קולגות

ניהול

אתר במערכת

היחסים בין המינים בעולם של “מסע בין כוכבים”

08/12/2015

stcontactבשנת 1997, במסגרת לימודי באוניברסיטת תל אביב, הגשתי עבודה סמינריונית שהתבססה על הסדרה “מסע בין כוכבים” בכלל וספרי “הדור הבא” שתרגמתי בפרט.
כיוון שמצאתי אותה בין כל מיני קבצים מהעבר, וחובבי מס”ב הביעו בה עניין, אני מפרסמת אותה כאן.
בסוף העבודה יש ביבליוגרפיה וכן נספח על ההיסטוריה של “מסע בין כוכבים”.
קוראים יקרים, אנא זיכרו שהטקסט נכתב לפני עשרים שנה כמעט, ואל תשפטו אותו לחומרה.

מה דעתכם: מה השתנה מאז במדיה ובמציאות? אילו היבטים ביחסים בין המינים ובהצגה שלהם לא השתנו? אשמח לשמוע בתגובות.

בנוסף, אני ממליצה על האתר הבא, שמתמקד בתלבושות של “מסע בין כוכבים – הדור הבא”.
 

עבודה סמינריונית

תקציר:

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את מודל העולם העתידי המוצג בסדרה “מסע בין כוכבים – הדור הבא”, ולראות האם קיים בו שוויון בין גברים ונשים. השערת המחקר היתה שהספרים ינסו להציג עולם שיוויוני לחלוטין, אך ישתמשו בסטראוטיפים ובגישות האופיינים לתקופתנו-אנו.

שני חלקיה של הנחת היסוד אושרו במהלך המחקר. מבחינת החלק הראשון, התגלו דמויות נשיות בכל רמות התפקידים המוצגים בסדרה, כולל עמדות שלטון וכוח; נשים ממלאות גם תפקידים הנחשבים היום ל‘גבריים’, יוזמות פעולות שונות, מסוגלות לפעול באלימות ובנחישות וגם להציל את המצב, ולא רק לחכות לאביר על סוס לבן. על-פי העמדה הרישמית של הסדרה, גברים ונשים שווים בכל. בפרק ששמו “The Perfect Mate” דר’ קראשר מסבירה לאורחת על הספינה כי לפני מאות שנים חשבו בכדור הארץ כי נשים נחותות מגברים, אך מזה זמן רב אין הדבר כך, וכל אזרחי הפדרציה שווים בזכויותיהם.

מבחינת החלק השני, בדיקה מדוקדקת יותר של מספר הדמויות הנשיות והגבריות והתפקידים אותם הן ממלאות מגלה כי רוב עמדות הכוח והשלטון נתונות עדיין בידי גברים, כי הדמויות הנשיות מהוות רק כשליש מכלל הדמויות בספרים, וכי היחס אליהן במקרים רבים זהה ליחס אליהן היום, בארה”ב של שנות התשעים.

 

רקע תאורטי: תאורית סכימת המין של סנדרה בם , השפעת הסטראוטיפים המיניים על המדיה והתרבות הפופולרית והאופן שבו הופעתם בתקשורת מנציח את הסטראוטיפים –

ההבחנה בין זכר ונקבה משמשת כעקרון ארגון בסיסי בכל התרבויות האנושיות. למרות שהחברות השונות נבדלות במשימות שהן מקצות לבני שני המינים, כל החברות מחלקות את תפקידי המבוגרים על בסיס מין וצופות את החלוקה הזו בתהליכי החיברות של ילדיהן. ילדים וילדות נדרשים לרכוש כישורים אופייניים למינם, וכן להיות בעלי מושגים-עצמיים ותכונות אישיות יחודיים למינם, להיות גבריים או נשיים כפי שתכונות אלה מוגדרות בחברה שבה גדלו. (בם, 1981). התהליך בו החברה הופכת כך זכרי ונקבי לגברי ונשי ידוע כתהליך הסיווג המיני (sex typing).

כאשר ילדים לומדים את התכנים של סכימת הג’נדר של החברה, הם לומדים אילו תכונות מקושרות למין אליו הם שייכים, ומכאן, אילו תכונות צריכות להיות בהם עצמם. בו בזמן, הילד לומד גם להעריך את עצמו (או עצמה) כאדם במונחי סכימת הג’נדר, להתאים את העדפותיו, גישותיו, התנהגותו ותכונותיו האישיות לאב-הטיפוס אותו הפנים. כך הופכים המיתוסים התרבותיים לנבואות המגשימות את עצמן וכך מתקבלת התופעה המוגדרת סיווג מיני.

החברה מלמדת את הילד המתפתח שני דברים בנוגע לג’נדר. ראשית, כאמור, היא מלמדת את הרשת העצמאית של אסוציאציות הקשורות למין אשר יכולות לשמש כסכימה קוגניטיבית. הילד לומד, בנוסף למידע בעל תוכן ספציפי, גם כיצד להפעיל את אותה רשת הטרוגנית של אסוציאציות הקשורות למין כדי להעריך ולקלוט מידע חדש. שנית, היא מלמדת כי הדיכוטומיה בין זכר לנקבה רלוונטית במידה נרחבת ומוגברת לכל אחד מהיבטי החיים כמעט. היבט שני זה הוא ההופך את רשת האסוציאציות הפאסיבית לסכימה אקטיבית ונגישה ביותר לצורך פירוש המציאות.

באופן מסורתי, תוכניות טלוויזיה ופרסומות מקדמות ומחזקות סטראוטיפים מסורתיים של תפקידי מין (לובדל, 1989). הן משפיעות על אופציות החיים ועל ערכי תפקידי המין של הצופים. צעירים נוטים לחקות התנהגויות שהם רואים באמצעי התקשורת; מחקרים רבים מראים כיצד ילדים משתמשים באמצעי התקשורת כדי להבין את התפקידים שימלאו בהמשך חייהם. מחקרי סוציאליזציה מראים קשר בין חשיפה לסטראוטיפים מיניים באמצעי תקשורת ובין דעות, גישות והתנהגויות סטראוטיפיות. מצד שני, מחקרים אחרים רומזים כי ניתן להיעזר באמצעי התקשורת כדי ללמד ילדים גישות והתנהגויות לא-סקסיסטיות. (סטיבס, 1987)

הדיון בדימוי הנשים בטלוויזיה הוא בעל חשיבות מרובה. יש להיות מודעים לכך שטקסטים טלוויזיוניים, שטחיים ובידוריים – הם פירות התרבות שלנו, על יופיה וחולשותיה, על העימותים הפנימיים שבה ועל הרעיונות שהיא מקדמת, על מה שאנחנו חושבים שאנחנו ועל מה שהיינו רוצים לחשוב שאנחנו. (למיש, 1993, עמ’ 152).

בבדיקת דימויי הנשים בטלוויזיה מתגלים מערכים ברורים בהצגת נשים. לדוגמה, נשים מופיעות על המרקע הרבה פחות מגברים, חלק גדול מהן צעירות ומגלמות תפקידים נשיים מסורתיים: טיפול בבית ובילדים, סיעוד ותמיכה באחרים. נשים מוצגות בכפיפות לגברים, הן בביתן והן במקומות העבודה שלהן. בהשוואה על פי תכונות גבריות, הנחשבות חיוניות להצלחה בחברה, מוצגות הנשים כ”פחות” – פחות הגיוניות, פחות שאפתניות, פחות פעילות, פחות תוקפניות, פחות עצמאיות, פחות הירואיות ופחות דומננטיות. מצד שני הן מוצגות כ”יותר” בתכונות אחרות – יותר רומנטיות, יותר רגשניות, יותר תלותיות ויותר פגיעות.  נשים מופיעות לעיתים קרובות יותר בתפקידי תלות: אשתו של… אמו של…, בעוד גברים מופיעים בתפקידם המקצועי. (עמ’ 143)

אנו עדים למגמה של שינוי בהצגת נשים בטלוויזיה. בתוכניות המופקות במהלך העשור האחרון מוצגות יותר נשים כבעלות מקצוע, ופחת השימוש בדימויים מסורתיים. עם זאת חשוב לדעת כי מעבר הדרגתי זה למודל “ליברלי” של נשים נוטה להציג את הנשים כדומות יותר לגברים: אקטיוויות, אגרסיביות, עצמאיות, בעלות מקצוע. ואילו הגישה הפמיניסטית טוענת, כי שיוויון אמיתי אינו בנסיון הנשים לחקות את העולם הגברי ולהידמות לו ככל האפשר. שיוויון אמיתי הוא הצגת היחודיות הנשית בסגנון ההתנהגות והעבודה, במערכות ערכים, בהתנסויות, ייחודיות שהיא בעלת זכות קיום בפני עצמה, תהיה שונה מן העולם הגברי ככל שתהיה. (עמ’ 148)

כיוון שיוצרים של תוכניות טלוויזיה וספרות פופולרית גדלים בחברה, הם קולטים את סכמות המין והסטראוטיפים הקיימים בה, ואלה משפיעים עליהם ועל האופן שבו הם רואים גברים, נשים, ואת תפקידיהם בחברה. גם כאשר יוצרים אלה עוסקים בעולם דימיוני, הדעות המושרשות בהם לגבי תפקידי הג’נדר, כמו לגבי  “אמיתות” אחרות הקיימות בעולם, ישפיעו על המוצר שהם יפיקו, ויצטרפו לשאר החומרים הקיימים בחברה והמשפיעים על אופן החיברות של הדור הבא.

 

השערה:

הנושא שנבחר למחקר הוא היחסים בין גברים לנשים בעולם אותו בונה הסדרה בסדרה “מסע בין כוכבים – הדור הבא”: עד כמה קיים שיוויון בין שני המינים, האם היחס אליהם מבחינת הצגת הדמויות ותיפקודן דומה או שונה.

להשערת המחקר היו שני חלקים: הראשון, כי במודל העולם העתידי המוצג בסדרה קיים שיוויון בין גברים לנשים, כלומר – אין אפליה על רקע מיני מבחינת אפשרויות תעסוקה וקידום והיחסים השונים בין גברים לנשים מתנהלים מתוך שיוויון זכויות והזדמנויות. השני, כיוון שהספרים נכתבו בשנים האחרונות בארצות הברית, הרי שיוצריהם כותבים מתוך מערכת מושגים השייכת לחברה האמריקאית של היום ומושפעים מן הסטראוטיפים הקיימים בה. כתוצאה מכך צפויים להתגלות מתחת למראית השיוויון מאפיינים אשר ישקפו את המצב הקיים היום בחברה ואת הנורמות שלה.

 

שיטה:

כחומר המחקר נבחרו ארבעה ספרים וארבע חוברות בהם מככבים גיבורי סדרת הטלוויזיה, כאשר הפרקים הטלוויזיונים ומספר ספרים העוסקים בסדרה משמשים כחומר נוסף להתייחסות. ארבעת הספרים מציגים הרפתקאות בהן מעורב צוות האנטרפרייז המוצג בסדרת הטלוויזיה, בתוספת דמויות חדשות, בעוד ארבע החוברות מספרות על תקופת נעוריהם של שניים מאותם גיבורים, כאשר למדו באקדמיית צי-הכוכבים.

לצורך המחקר נקראו הספרים, תוך רישום שיטתי של כל הדמויות, ופירוט הפעולות והדברים המיוחסים לדמויות נשיות, או שיש להם נגיעה לנושא היחסים בין המינים. לאחר קריאת שמונת הספרים רוכזו הנקודות שנרשמו למספר נושאים, שיפורטו בעבודה.

 

תוצאות:

יחסים מספריים:

הספרים בהם עוסק מחקר זה התגברו על מסורת ‘הבת היחידה בחבורה’ של ספרי ההרפתקאות המסורתיים לנוער. בחבורות אלו נהוג למצוא נציג סטראוטיפי לכל סוג: שמן אחד, חכם אחד, שחור (או תימני)  אחד, ובת אחת. עצם היציאה ממתכונת זו היא כבר צעד בדרך לשיוויון, כיוון שהיא מוציאה את הנשים מגדר הסטראוטיפ האחיד, לפיו כל הנשים זהות ולכן צריך רק נציגה אחת שלהן. האפשרות לסווג נשים לא רק על פי מינן, אלא, כמו הגברים, על פי עיסוק, מעמד חברתי או תפקיד חורגת ממסורת סיווג עתיקה מאוד. שיוויון אמיתי יימצא, כמובן, במצב בו יהוו הנשים חצי מן הדמויות המופיעות. ספרי “מסע בין כוכבים” אותם בחנתי נמצאים במקום כלשהו באמצע הדרך, כשליש מהדמויות המופיעות בהם הן דמויות נשים.

בצוות הקבוע של ספינת החלל “אנטרפרייז” יש בין שבעה לתשעה גיבורים, מהם בין שתיים לשלוש נשים. בספרי האקדמיה מהוות הנשים כשליש מהגיבורים: בספר הראשון בין הדמויות הראשיות שתי צוערות וארבעה צוערים (#1, פרק 4; #2, פרק 1). בקרב הדמויות המשניות היחס דומה. בספר השני מצטרפת קבוצת הקלינגונים ביחס מספרי דומה: צוערת אחת ושני צוערים (#2, פרק 5). בקרב הדמויות המשניות מספר הנשים קטן עוד יותר, בעיקר בספר השני, בו מזוהים בשם כשמונה מתיישבים, וביניהם רק אישה אחת (#2, פרק 10); ובספינת החלל בה נוסעים הצוערים מזוהים אנשי צוות גברים בלבד. בספר השלישי נשמר היחס, כיוון שמופיעות רק הדמויות הראשיות של הצוערים בתוספת דמות גברית אחת.

הספר הרביעי עוסק בקורותיו של ג’ורדי, המרכיב קבוצה של שמונה צוערים, מתוכם שלוש צוערות (#4, פרק 4). קיימות שלוש קבוצות נוספות, שאת אחת מהן מנהיגה צוערת, ורובם המוחלט של הצוערים הנוספים המוזכרים הם גברים. מבין דמויות המבוגרים רק אחת היא קצינה (#4, פרק 1), והשאר קצינים וצוערים גברים.

הספר הבולט ביותר בהתעלמותו מדמויות נשיות הוא “שומרי השלום”. מבין האנשים אותם פוגשים הגיבורים בכוכב-הלכת החדש יש רק אישה אחת, הנראית מרחוק, ואף אינה מזוהה בשם (שומרי השלום:188), לעומת כעשרה גברים המזוהים בשם או תפקיד. אין אף דמות נשית חדשה על סיפון האנטרפרייז, ומבין שלוש דמויות הנשים הקיימות תפקידה של קראשר מצומצם לשני משפטים. (דרך אגב, זהו הספר המשעמם מבין כולם, ועלילתו היבשה ביותר.)

בכל שלושת הספרים הנותרים נוספת לפחות דמות נשית חדשה אחת בתפקיד ראשי. ב“כוכב הפיראטים” מופיעה הקצינה שרוו (כוכב הפיראטים:14), ובמגארה כמעט חצי מהדמויות המזוהות בשם הן נשים, כולל אודוביל פארדי (כוכב הפיראטים:79), שלה תפקיד משמעותי. ב“כבודו של הקפטן” אנו מתוודעים לסג”ם ג’ני דה-לוז (כבודו של הקפטן:27) ולגרטנה (כבודו של הקפטן:58) כדמויות ראשיות. על כוכב-הלכת טנארה כחצי מן הדמויות המזוהות בשם הן נשים, וכל קבוצות האנשים המתוארות מעורבות. אך על סיפון ספינת החלל צנטוריון רובם המוחלט של אנשי הצוות הם גברים, והם הלוחמים היחידים (כבודו של הקפטן:31, 101). הקצינה היחידה היא יועצת הספינה, ובנוסף לה מתוארות נערות משרתות מעורטלות למחצה ( כבודו של הקפטן:35).

ב“מסיכת החוכמה” הדמויות הנשיות מופיעות בתפקידים הראשיים. חבורתה של להב חודר מונה שישה אנשים, שביניהם שתי נשים (מסיכת החוכמה:60). במשלחת הראשונה ארבעה אנשים, וביניהם אישה אחת (מסיכת החוכמה: 60), במשלחת השנייה חמישה אנשים, ביניהם שתי נשים, שאחת מהן אפילו צועדת בראש הקבוצה (מסיכת החוכמה:38). בין האנשים אותם פוגשים על כוכב-הלכת מצויינות מספר נשים, גם אם פחות מגברים.

 

נשים בעמדות זהות לגברים, יחסים שיוויוניים

דמויות נשיות מופיעות בכל רמות החברה והתפקידים השונים. בספרי האקדמיה מוצגים צוערים וצוערות הפועלים יחדיו, בשיתוף פעולה ובשיוויון. הצוערות מוצגות כשותפות מלאות בפעולותיהם של הצוערים, לא רק כצופות מהצד או נספחות. מתוך שבעת הצוערים שג’ורדי בוחר לצרף לקבוצתו הוא רואה את ג’נה וט’לארה כסגניותיו (#4, פרק 7). על קבוצת הצוערים הקלינגונית המגיעה עם צוערי האקדמיה לדאנטאר מפקדת הצוערת ק’יילאר, במקביל לוורף המפקד על קבוצתו (#3, פרק 3).

בין אנשי הצוות של האנטרפרייז יש נשים בתפקידים שונים. בין הדמויות הקבועות ניתן למנות את הרופאה הראשית דר’ בוורלי קראשר, יועצת הספינה דיאנה טרוי, קצינת האבטחה הראשית טאשה יאר ורופאה ראשית אחרת, דר’ קתרין פולאסקי. בין הדמויות המופיעות בספרים השונים מספר קצינות אבטחה נוספות: סג”ם ג’ני דה-לוז (כבודו של הקפטן:27), סג”ם אנה נובוטני (כוכב הפיראטים:182), סג”ם גרינבלט ( מסיכת החוכמה:38), וכן נשים בתפקידים אחרים: סג”ם שרוו בעמדת הניווט (כוכב הפיראטים: 14) קצינה בגשר הפיקוד, שומרת בכירה או רופאה (כוכב הפיראטים:154, 241, 251), יועצת בספינה אחרת ( כוכב הפיראטים:136) ועוד.

 

נשים בעמדות בכירות

בצי-הכוכבים מכהנות נשים בכל התפקידים, עד הדרגות הבכירות ביותר. בראשון מבין ספרי האקדמיה מופיעה דיקאן הסטודנטים, אדמירל פינצ’ר (#1, פרק 3). באקדמיה יש גם מדריכות בתפקידים שונים, לדוגמא בשיעורי ניווט בין-כוכבים(#1, פרק 6), או חינוך גופני (#4, פרק 1). כאשר מוזכרים בנשימה אחת ארבעה קברניטים אגדתיים של צי-הכוכבים, אחת מהם היא אישה  (#1, פרק 2).

בתאור עולמות אחרים, זרים יותר או פחות, מוצגת אפשרות של שלטון על-ידי נשים. ב“כוכב הפיראטים” שליטת כוכב-הלכת מגארה היא הוו גאטין (כוכב הפיראטים:109). (כוכב הפיראטים:240), ואחת מעוזריה היא מנהלת מפעל לשעבר.(כוכב הפיראטים: 252)

ב“מסיכת החוכמה,” עוסקת העלילה בחיפוש אחר שליטו של כוכב-הלכת לורקה, אשר בידו מסיכת החוכמה, המהווה את האישור לשלטונו. אחת המחפשים אחריו היא להב חודר, אצילה המנהיגה חבורת לוחמים. (מסיכת החוכמה:60) בסופו של הספר היא משיגה את מסיכת החוכמה ומתחייבת לשלוט בתבונה. (מסיכת החוכמה:252) פעולותיה של להב חודר אמנם יוצאות דופן[1], אך איש אינו מפקפק בזכותה לשלוט רק מפני שהיא אישה.[2] מבנה החברה בלורקה מאפשר לכל אזרח למלא כל תפקיד בו הוא חפץ, כל זמן שהוא מסוגל להצדיק את זכותו לעטות את המסיכה שעל פניו, אם על-ידי הצגת רכוש וכוח או תוך ניצחון בדו-קרב[3]. להב חודר היא ההוכחה לכך שאפשרות זו פתוחה גם בפני  נשים.

ב“כבודו של הקפטן” מנוהל שלטון כוכב-הלכת טנארה על-ידי הסבטאות, שהן שיכלול של מועצות הזקנים המסורתיות. בסבטא הגדולה של כוכב-הלכת חברות גם נשים, ואחת מהן, אנקא, מנהיגה פלג המתנגד לדעתו של יושב הראש של טנארה, מלקינאט. (כבודו של הקפטן:88) אותו יושב ראש מניח שבמותו תירש את מקומו בתו, גרטנה מלקינאט (כבודו של הקפטן:58). עם מותו של יושב הראש מדווח פיקארד כי פקידת הממשל הטנארית הבכירה ביותר היא אנקא, וכי גרטנה תומכת בעמדתה. (כבודו של הקפטן:190, 221) דוגמאות אלה מוכיחות כי בעולם אותו בונים הספרים קיימות נשים המגיעות לעמדות שלטון או עמדות בכירות אחרות, וכי עמדות אלה אינן נחלתם של גברים בלבד.

 

גברים שולטים כברירת מחדל

קברניט האנטרפרייז וסגנו הם גברים, וכאלה הם גם רוב המנהיגים ובעלי עמדות הסמכות אותם הם פוגשים. בסעיף הקודם הובאו דוגמאות לנשים המגיעות לעמדות כוח, אך ברירת המחדל  ורוב הדוגמאות המובאות הן של שלטון והנהגה גבריים.

ב“שומרי השלום” שליטו של כוכב-הלכת אליו מגיעים ג’ורדי ודאטה הוא שר-לון. הוא מכהן כיושב-ראש מועצת הזקנים של שומרי השלום, בה חברים עוד שבעה גברים בני-גילו (שומרי השלום:74,103). אף אישה אינה מוזכרת כחברה באחת מעמדות השלטון בספר זה.

ב“כבודו של הקפטן” מנהיגו של כוכב-הלכת טנארה הוא יושב-הראש מלקינאט, גם אם בתו, גרטנה, מועמדת לרשת את מקומו בעתיד.(כבודו של הקפטן:58) “הדברים עליהם דיברו (האב ובתו) לא עניינו אנשים רבים בטנארה, אלא רק כמה גברים זקנים נוספים.” (כבודו של הקפטן:128) בספינת החלל אליה מצטרפת האנטרפרייז, הצנטוריון, הקברניט הוא גבר, וכן כל קציניו, אותם הוא מציג בפני אנשי האנטרפרייז. (כבודו של הקפטן:30) גם המפקדים של בני המ’דוק, שפלישותיהם לטנארה הביאו אליה את ספינות החלל, כולם זכרים (כבודו של הקפטן:9, 182).

ב“מסיכת החוכמה” כל המלכים המוזכרים, פרט ללהב חודר, הם גברים (מסיכת החוכמה:231).

בספרי האקדמיה מוזכרים מספר בעלי דרגות גבוהות ומפקדי ספינות, שרובם גברים. מבין כל הקברניטים המוזכרים בספרי האקדמיה יש רק קברניטה אחת (#1, פרק 2). כמובן, בארבעת ספרי האקדמיה הגיבורים הראשיים הם וורף או ג’ורדי, ולכן הם המנהיגים את קבוצותיהם ומתנהגים כראוי לגיבורים אמיתיים. אפשר לשער כי בספרים הבאים בסדרה, אשר יעסקו בקורותיהן של קראשר, יאר או טרוי באקדמיה, תהיינה הן המנהיגות, אך בכל זאת, לספרים הראשונים בסדרה נבחרו הגברים שבחבורה.

 

נשים בתפקידים מסורתיים

הדמויות הנשיות הקבועות על סיפון האנטרפרייז עוסקות בתחומים נשיים מסורתיים. הן אמנם הגיעו לדרגות גבוהות בצי-הכוכבים ולמשרות בכירות בספינת חלל, אבל הן עדיין עושות מה שנשים אמורות לעשות – לטפל ולתמוך באחרים, מבחינה פיזית ונפשית.

דיאנה טרוי היא יועצת הספינה, ממונה על שלוותם הנפשית של אנשי הצוות ובירור כוונותיהם של אנשים בהם הם נתקלים. דרגתה הגבוהה משקפת את הכשרתה המקצועית בתחום הפסיכולוגיה, אך למעשה התכונה המרכזית המאפיינת אותה והמאפשרת לה למלא את תפקידיה היא רגישותה הנפשית ויכולתה לקרוא את רגשותיהם של הסובבים אותה. הוכחה לתפקידה הייחודי מופיעה בלבושה – היא אינה לובשת מדים תיקניים עליהם מצויינת דרגתה, אלא בגדים יוצאי-דופן, בעלי מחשוף נדיב. ניתן לומר כי האיפיון המרכזי של טרוי הוא רגשנות נשית. מצב רוחה נתון לתנודות חריפות בהשפעת אחרים: “המתח והתשישות שחשה היו זהים כמעט לשלו, כיוון שבסביבה סגורה שכזאת היא חשה המומה כמעט בשל הרגשות השליליים אותם שידר פיקארד.” ( כבודו של הקפטן:117) דמותה של דיאנה מאופיינת בסבילות, היא מגיבה למתרחש סביבה אך אינה יוזמת בדרך-כלל פעולות. תפקיד היועצת נחשב לתפקיד נשי, והוכחה לכך ניתן לראות ב“כבודו של הקפטן”, שם הקצינה היחידה על סיפון הספינה הזרה היא יועצת הספינה (כבודו של הקפטן:135).

לאנטרפרייז רופאה ראשית, בדרך-כלל בוורלי קראשר, אותה החליפה למשך תקופה קצרה קתרין פולאסקי (מסיכת החוכמה:9). שתי הנשים שונות באופיין אך זהות במסירות האימהית אותה הן מפגינות כלפי הפציינטים שלהן. אימהיותה של קראשר מתבטאת גם בעובדה הפשוטה שהיא אם, ובנה נמצא איתה על הספינה (כוכב הפיראטים:124). גם לסג”ם שרוו היא מתייחסת באימהיות: “הרופאה חייכה שנית וטפחה על כתפה של שרוו. “כדאי שתנוחי עכשיו, גבירתי הצעירה. את מהווה השפעה טובה על בני, ואנחנו לא יכולים להניח למשהו רע לקרות לך.” (כוכב הפיראטים:126)

טאשה יאר אמנם עוסקת בתחום גברי מסורתי – אבטחה, אך היא נהרגת כבר בשלב מוקדם של הסדרה[4] וקצינות האבטחה המופיעות במקומה ובהשראתה הן דמויות מתחלפות[5] – את משרתה תפס וורף, הקלינגון. יאר אכן אינה דמות נשית תומכת, היא בדרך-כלל שקועה במסירות בעבודתה, ולא ברגשותיהם של הסובבים אותה[6].

גיינן היא דמות חכמה וחיובית מאוד, אך תפקידה העיקרי הוא שיפור מצב רוחם של אנשי הצוות הבאים לשתות בבאר שהיא מנהלת אחרי שיחה מלאת תובנות איתה. מקומה הקבוע הוא מאחורי הבאר (במטבח?), אותו היא ממרקת וממנו היא מגישה משקאות ללקוחות (כוכב הפיראטים:36, 41). המצאת המשכפלים, המספקים לכל אנשי הצוות את המזון הרצוי להם לבקשתם (כוכב הפיראטים:73) ביטלה את תפקיד הגשת המזון והמשקאות, שהיה שמור לנשים בגירסה המקורית של הסדרה, אך הדמות היחידה שעדיין משרתת אנשים בהגשה היא אישה (שחורה) המודעת למקומה הראוי. “גיינן האזינה בשקט לשיחה, ומירקה את הבאר בעזרת סמרטוט.” (כוכב הפיראטים:41)

יעילותה של המארחת במתן עצות מעודדות גדולה כל-כך, שהיא עוזרת אפילו ליועצת הספינה, דיאנה טרוי. “גיינן הביאה קערת גלידה ברוטב שוקולד לשולחנה של דיאנה והתיישבה מולה. “את נראית עצובה,” אמרה המארחת.” (כוכב הפיראטים:216) היא מנחמת גם את ג’ורדי כאשר הוא מפקד על הספינה: “ “ההמתנה הזו משגעת אותי,” הוא נאנח באוזניה של גיינן, שהביאה את תה הקמומיל שהזמין…. גיינן התיישבה בכיסא שמולו והביטה בו באהדה… “תודה.” הסגן חייך. “אני יודע שמה שאני עושה חשוב. הייתי צריך שמישהו יגיד לי שזו גם עבודה קשה.” (מסיכת החוכמה:149)

דמות סטראוטיפית במיוחד מופיעה בספרי האקדמיה: אמו המאמצת האנושית של וורף, הלנה רוז’נקו, מכירה היטב את הבעות פניו של בנה. היא מתקשה להסתגל למנהגים הקלינגוניים, לפיהם אין להפגין רגשות או לנחם את וורף כשהוא נפגע: “היא רצתה לחבק את בנה הקלינגוני רק עוד פעם אחת לפני שייצא לאקדמיה להפוך לגבר.” (#1, פרק 1) האם התומכת היא שמכינה את ארוחת הבוקר למשפחתה; לעומת עברו של בעלה בצי-הכוכבים לא מוזכר כל מקצוע או עיסוק שלה. והאיפיון הברור ביותר – היא מכנה את בנה ‘קוולינג’ “בשפה עתיקה כלשהי בשם יידיש”. (#1, פרק 1)

אפילו ק’יילאר, הלוחמת הקלינגונית הקשוחה, יודעת כי עליה להיות תומכת ודואגת בעת הצורך:

“ “וורף!” קראה ק’יילאר. הוא הלך וכרע לצידה. היא עירסלה בחיקה את ראשו המדמם של פרופסור טראמפ, והרימה את מבטה הדואג אל וורף.” (#2, פרק 12).

אורחות חיים

תאור הסדרי הנישואין בחברה יכול ללמוד הרבה על היחסים בין המינים בקרבה. ב“כבודו של הקפטן” נאמר כי: “מדיניות צי-הכוכבים דגלה בהצבת שני בני הזוג באותה ספינה” (כבודו של הקפטן: 109) אבל הדבר לא תמיד מתאפשר. ג’ורדי (#4, פרק 2) מספר לחבריו באקדמיה ששני הוריו משרתים בצי-הכוכבים, אימו כקצינת פיקוד ואביו כחוקר, והוא בילה את ילדותו פעם עם אימו ופעם עם אביו, אך אהב במיוחד את הפעמים בהן הוצבו באותה ספינה. הטיפול בילדים מתחלק כנראה בין שני ההורים, ויש הורים יחידים בני שני המינים. (בנה של דר’ קראשר נמצא איתה על הספינה, וכך גם בנו של וורף).

יוצרי הסידרה מניחים כמובן מאליו שלאחר הנישואין מקבלת האישה את שם משפחתו של בעלה[7] ולכן יש לשער שבכל המשפחות המופיעות, כאשר לשני בני הזוג ולילדיהם שם משפחה אחד, הרי שזהו שם משפחתו של הבעל.[8] (המקובל היום בארה”ב נחשב לאפשרות ההגיונית היחידה בקרב בני-אנוש ורוב דמויי-האנוש, למרות שאינו האפשרות היחידה ואופציות אחרות קיימות גם היום  במקומות אחרים).

ניתן לומר שגישתה של הסדרה  לקיום יחסי מין ליברלית: זוג מבוגרים יכולים לקיים מערכת יחסים מינית בלא להינשא או להתחייב לקשור את חייהם לעד, רק מפני שהם מחבבים זה את זו וזו את זה[9]. אין הערכה מוזגמת לגבר המשיג ‘כיבושים’ רבים[10] ואין בוז לאישה המקיימת מערכות יחסים רבות, כמקובל במוסר הכפול של ימינו. המיניות הנשית אינה נשפטת כתכונה שלילית, כפי שניתן לראות מתוך תאורה של להב חודר, בה מתאהב הקברניט. “ז’אן-לוק החל להתיישב, ולהב חודר הושיטה את ידיה השריריות ומשכה אותו בחזרה. הוא שמח למלא את צרכיה בכך שהתכרבל שוב בין שדיה הרכים ואיבריה החזקים.” ( מסיכת החוכמה:202) המיניות של להב חודר אינה מפריעה לה להיות מלכה נבונה, אך התשוקה המינית היא עדיין תכונה המאפיינת יותר גברים: כאשר טרוי באה לביקור בצנטוריון, היא מופתעת לגלות כי קפטן סג’אנוס בא לקבל את פניה.  בתאור המפגש ביניהם אנו נתקלים בסצינה הנדושה של גבר תאוותן ואישה הסולדת מגילוי תשוקתו המינית כלפיה: “מייד חשה מבוכה עזה בשל שטף הרגשות הפרימיטיביים שנבעו ממנו. סג’אנוס חשב שהיה יותר מסתם נחמד לראות שוב את היועצת טרוי.” (כבודו של הקפטן:139)

 

גישות שונות ליחסים שבין נשים לגברים ניתן ללקט ממספר ציטוטים מן הספרים:

דיאנה טרוי מספרת לגיינן: “לאימי יש אימרה החביבה עליה : ‘הגברים צפויים כל-כך, יבורכו לבבותיהם הקטנים והערמומיים.’ ”(כוכב הפיראטים: 220-219) אמה של היועצת מוצגת בפרקים הטלוויזיוניים של הסדרה כחותנת האולטימטיבית. היא שתלטנית, יהירה, אנוכית ומוטרדת במיוחד מהעובדה שבתה אינה נשואה. האמרה החביבה עליה משקפת מצב עניינים בו נשים וגברים אינם פועלים בשיתוף פעולה, אלא מהווים שתי קבוצות מנוגדות-אינטרסים, שחבריהן מנסים לגבור אלה על אלה.

ג’ני דה לוז ממתינה להיכנס לאימון בסיפון ההולוגרמות של הספינה המאגנה רומאית: “היא הבינה לפתע שהיא האישה היחידה. היא תהתה קצרות אם האחרים התרעמו על נוכחותה, אם ראו בה הפרעה למבנה האחווה הגברית שלהם. אבל כל התרעמות כזו הוסתרה היטב בנוכחותו של גאיוס.”(כבודו של הקפטן: 102) יש לציין שדה-לוז אינה חוששת שכישורי הלחימה שלה אינם הולמים, ותפקודה באימון, החדש לה ומוכר לאחרים, מוכיח את כישוריה. היא אינה חוששת שלא תצליח באימון, אלא שנוכחותה הנשית תאיים על גיבושה של היחידה הצבאית הגברית (טיעון המושמע היום על-ידי המתנגדים להרחבת תפקידי הנשים בצבא האמריקאי).

איך מוצגות תרבויות אחרות:

ניתן היה לצפות כי בתאור חברות אחרות, זרות, יתבטאו כל האופציות התרבותיות האפשריות, אם אופציה כלשהי אינה מופיעה בכלל, סימן שאינה אפשרית, שאי אפשר אפילו לדמיין אותה.

בפרקי סדרת הטלוויזיה הוצגו חברות בהן שולטות נשים (Angel One), או בהן השלטון נעשה בשיתוף בין נשים וגברים (Justice, When the bough breaks). בספרים המהווים את חומר הגלם למחקר זה אין כמעט דוגמאות כאלה, והדגם השכיח ביותר הוא של חברות בהן הגברים הם המחזיקים את הכוח והשלטון והפועלים בעולם החיצוני, שהוא כאן ליטרלי מאוד – החלל החיצון.

הדוגמא היחידה בספרים לעולם שונה באופן קיצוני היא החברה הזואיקית, של דמויי-אנוש שהתפתחו מחרקים הדומים לדבורים. חברה זו, מעצם הגדרתה, נשלטת על-ידי מלכה, מאמינה ב“אם הגדולה” וכל חברותיה הפעילות הן נקבות, בעוד הזכרים הם: “טפילים ,קטנים, בעלי משך חיים קצר ותבונה שהשתוותה בקושי לזו של חדף עצים.” (כוכב הפיראטים:142) אחד המאפיינים הבולטים ביותר של אותה חברה כל-נשית הוא הנימוס המופלג של חברותיה. שרוו, הזואיקית, היא לוחמת מצויינת, ותכנית ההתרגעות שלה בסיפון ההולוגרמות כוללת קרבות בהם היא הורגת את בנות מינה (כוכב הפיראטים:52). אך היא מתרחקת מווסלי המדבר עם אניט על קרבות, וחושבת “היה זה כנראה קבוע אוניברסלי : כל הזכרים נהנו לשוחח על דרכים שונות לשחוט זה את זה.” (כוכב הפיראטים: 104) כלומר – גם בדגם זה של חברה שאמורה להיות שונה לחלוטין אנו מוצאים מאפיינים מוכרים בתאור הדמות הנשית – היא מנומסת, ומבחינות מסויימות עדיין רואה את הלחימה כתחום השייך לגברים.

הפרנגים, המופיעים ב“כוכב הפיראטים” וב“מסיכת החוכמה”, כולם זכרים. השגריר אופנהאוס, שלמד את תרבותם, מסביר אותה לפיקארד ב“כוכב הפיראטים”: “הפרנגים – האם המונח ‘מלחמת המינים’ אומר לך משהו?… הפרנגים מתנהגים כאילו יש להם שתי חברות נפרדות, אחת של זכרים ואחת של נקבות, והעניין היחיד שיש להם במשותף הוא הנושא הזניח של יצירת ילדים. ההפרדה עשויה להיות קיצונית עד כדי כך, שהנשים לא תהיינה מוכנות אפילו לגדל את הבנים – הן מוסרות אותם לאבותיהם, שמכניסים את הבנים לעסק המשפחתי…” (כוכב הפיראטים:162).

בחברה המגארנית המתוארת ב”כוכב הפיראטים” מסביר דאטה לוורף כי “היתה קיימת חלוקת סמכויות מרתקת… הזכרים והנקבות היו שותפים בכוח הכלכלי. לעומת זאת, דיפלומטיה ולוחמה היו תחומי ריבונות גבריים, בעוד הנשים שלטו בפוליטיקה ובדת.” (כוכב הפיראטים:177) את שליטת הנשים בפוליטיקה ובדת מדגימות מנהיגת כוכב-הלכת, הוו גאטין, וה“נביאה” המסיתה את התושבים בנבואות  דתיות כנגד הפרנגים, אך מדברי הנביאה עולה כי האלים של המגארנים הם גברים: “כך אומרת הנביאה כנגד החשיכה, מחר אפר את מצוותיו של הרשע שהגיע מן השמיים…. וירק את צחנתו אל תוך זקניהם של האלים.” (כוכב הפיראטים: 67)

תאור משפחה מגארנית אחת מוכיח כי הגבר הוא האחראי על פרנסת משפחתו, גם כאשר הוא נכה, ואשתו היא רק עזר כנגדו, שאחריותה מתמצה בעיקר בטיפול בילדים. “היא סירבה לקחת את הילדים ולמצוא בעל אחר, שיוכל לספק להם אוכל טוב יותר ובית הגון… אם ימות (חושב הבעל) מי יטפל במולוקאן ובילדיהם?” ( כוכב הפיראטים:67) היכן כאן השותפות בכוח הכלכלי?

ב“מסיכת החוכמה” מוצגת חברה של בני-אנוש הנוהגים ללבוש מסיכות כחלק הכרחי מלבושם:  “  “בלי מסיכות?”הוא שאל בספקנות. “יש להרוג אתכם על חוסר צניעות שכזה!” ”(מסיכת החוכמה:45) מראה פנים חשופים מזעזע את הלורקנים יותר מחשיפת שאר חלקי הגוף: “על במה אחרת היו רקדנים שלא לבשו דבר, פרט למסיכות ושכמיות עשויות מלמלה שקופה.” (מסיכת החוכמה:254) , אך נראה שחשיפת פנים נשיות היא בעייתית במיוחד. “בינתיים נשארו המסיכות בתוך הקרון עם דר’ פולסקי וסג”מ גרינבלט, שהיו חייבות להישאר נסתרות, מפחד שמא פניהן המגולים יפגעו ברגשותיהם של הלורקנים.” (מסיכת החוכמה:49)

גם להב חודר מזדעזעת ממראה פניו החשופים של לואיס. “ “האם אין בך כל צניעות?” היא צווחה, ופנתה בגועל מפניו העירומים.” (מסיכת החוכמה:65) בגועל – ולא בתשוקה שבקושי ניתנת לריסון, למרות שגם היא “מראה את פניה לבן לוויה” רק לעיתים רחוקות. (מסיכת החוכמה:128) גם בחברה הלורקנית תשוקה מינית מאפיינת גברים יותר מנשים.

ניתן לקבל רמזים נוספים על היחסים בין גברים לנשים בחברה הלורקנית לפי מספר ציטוטים:   “ “תני לי להיות השגריר!” צעק האיש במסיכת החיה. “לשוני חלקה, כפי שיודעות כל הנשים.” (מסיכת החוכמה:65) שוהה יום מתאר את רעידת האדמה: “האדמה שבעטה כמו נערת משק,” (מסיכת החוכמה:194) . בקשר לחייו של פיקארד היא משערת כי: “לקברניט של ספינה נפלאה כל-כך יש וודאי נשים רבות” (מסיכת החוכמה:204). אפשר להבין את הנחתה לפי תאור חייו של אביה, כאשר היה מלכה של לורקה: להב חודר מאשימה אותו בניצולן של  עשרות נשים, כולל אמה העלובה, שמתה עבורו כשנהגה את קרונו אל תוך מארב “נשים הן צעצועים עבורך.” (מסיכת החוכמה:217) כאשר הבת ואביה נלחמים, הוא אומר תוך צחוק “מרשעת שכמותך! את דומה בדיוק לאימך. היא תמיד ידעה להקיז דם – אבל רק במיטה.” (מסיכת החוכמה:220) תמונת העולם אותה יוצרים ציטוטים אלה היא של חברה בה היחס לנשים הוא כאל חפצים העומדים לשרותם של גברים. הגברים הם המפתים, אם בחלקת לשון ואם בכוח, הם היוזמים את הפעילות המינית והנהנים העיקריים ממנה.

 

תפקוד במצבי לחץ:

ניתן לומר כי הקביעה האם דמות כלשהי מגיבה למצבים באופן רגשני או בקור רוח יעיל, באלימות או בצורה מחושבת, תוך הפגנת יוזמה או בהיסחפות עם המאורעות, אינה נעשית על-פי חלוקה מינית בלבד, אלא על-פי אפיוני הדמויות הספציפיות.

קיימות דמויות נשיות היוזמות פעולות (טאשה, שרוו, אודוביל, ט’לארה ועוד) וכן דמויות נשיות סבילות, שרק מגיבות לקורה סביבן בלא ליזום (מולוקאן, ג’וליה סיקאניה, דיאנה). כלומר – היוזמה והפעילות שוב אינן שמורות רק לגברים, אך הן עדיין אופייניות להם יותר, כיוון שאין כמעט דמות גברית (בעיקר לא בין הדמויות הראשיות) המאופיינת בסבילות. ממצאים אלה תואמים לדבריה של למיש (1993) – המודל השוויוני נוטה להציג את הנשים כדומות יותר לגברים: אקטיוויות, אגרסיביות, עצמאיות, בעלות מקצוע, ולא להציג גברים המאופיינים בתכונות הנחשבות היום ל”נשיות”, כמו פאסיביות וחוסר יכולת ביצוע.

דמויות נשיות רבות מסוגלות לפעולות אלימות (קראשר, גרינבלט, להב חודר, מייגן ועוד). חלק מאיפיונן של ג’ני דה לוז ושרוו הוא לוחמנות ותגובה אלימה: “מרמאר הוא עולם לוחמני, הרהרה ג’ני, ואני ילדתו האמיתית. סכין הושם בידי ברגע שאצבעותי היו גדולות מספיק כדי להיסגר מסביבו…” (כבודו של הקפטן: 80). שרוו מתרגעת בתוכנית הולוגרמה בה היא הורגת זואיקיות גסות רוח (כוכב הפיראטים:51).

מן העבר השני, תגובה רגשנית אופיינית בעיקר לדמויות נשיות (ג’ני דה-לוז, גרטנה), דיאנה: “מעולם לא הצליחה להבין לחלוטין או לשלוט בתערובת המוזרה של כוחות נפשיים בטזואידים ואינטואיציה אנושית , אבל מדי פעם הם הצליחו להתחבר ולזעוק ממש לתשומת ליבה” (שומרי השלום: 115) אך יש גם דמויות גבריות המגיבות ברגשות (סימון, בריגס, וורף). הרגישות הנפשית היא אחד המאפיינים המרכזיים ביותר באיפיונה של דיאנה טרוי, והדמעות חוזרות אצל ג’ני בתדירות גבוהה למדי (כבודו של הקפטן:219, 229, 248). רק בספרי האקדמיה, המציגים גיבורים צעירים יותר, מגיבות דמויות גבריות בהיסטריה ודמעות (סימון, בריגס).

תגובה מאופקת, קרת רוח ויעילה מאפיינת את הוולקנים באופן כללי. כיוון שהדמויות הוולקניות היחידות בספרים שנבחנו הן דמויות נשיות, מתקבלות דמויות נשיות קרות רוח ויעילות (ט’לארה, סולטה). אך גם בנות אנוש ובנות מינים אחרים מסוגלות להגיב בצורה הגיונית למצבים אליהם הן נקלעות ולתפקד בצורה טובה לפחות כמו הגברים שלצידן. טאשה יאר, למשל, יועצת לג’ורדי כיצד לפעול כדי להציל את קבוצתם, המשוגרת אל החלל החיצון, וגוערת ברייקר, הקצין הממונה על שניהם, כאשר הוא מפריע לג’ורדי בשאלות רבות מדי (שומרי השלום: 203). בפעולות יעילות נוספות אנו נתקלים אצל שרוו, גרינבלט, ק’יילאר, קראשר ואודוביל בין הדמויות הנשיות, ואצל רובם המוחלט של הדמויות הגבריות.

 

סיכום:

הסדרה “מסע בין כוכבים” היא סדרת מדע בדיוני. לכאורה, מוצגים בה עולמות שונים ומשונים, ככל העולה על הדעת והנוצר ביד הדימיון. למעשה, רגליה של הסדרה נטועות עמוק באדמת כדור הארץ, ובעיקר בארה”ב. בין שאר הערכים המערביים-אמריקאים המאפיינים את הסדרה קיים גם הסיווג הדיכוטומי הבלתי נמנע של בני אדם (גם אם מכוכבי לכת שונים) על בסיס מינם, גם אם בחברות אחרות בכדור הארץ הסיווג המשמעותי יכול להיות אחר (מלאך-פינס, יחידה 5, עמ’ 69). ניתן להסביר זאת על פי תאורית סכימת המין של בם: יוצרי הסדרה וכותבי הספרים קלטו מינקותם את סכימת המין, המסווגת מונחים באופן אוטומטי על פי חלוקה מינית דיכוטומית, גם כאשר מדוברים בחייזרים.

האירוניה היא, אומרת בם (1981), כי למרות שהחברה שלנו פיתחה רגישות לסטריאוטיפים מיניים שליליים והחלה למחוק אותם מאמצעי התקשורת ומספרות ילדים, היא עדיין עיוורת לדגש המיותר המושם על דיכוטומטית הג’נדר עצמה. החברה שלנו ממשיכה להגדיש יתר על המידה אבחנות על בסיס מין. יש להפסיק למיין את ההתנהגות האנושית ואת תכונות האישיות על בסיס ג’נדר, והחברה צריכה להפסיק להקרין את הג’נדר למצבים שאינם רלוונטים לאיברי המין. דברים אלה נכונים גם לגבי מוצרי תרבות פופולרית כמו הסדרה “מסע בין כוכבים.”

בהיותה מוצר תרבותי פופולרי להפליא, הסדרה משמשת כלי רב-עוצמה להפצת רעיונות של שוויון חברתי וליברליזם. עצם העובדה שמוצג בה עולם עתידי שיוויוני – כלומר שהיא מביעה שאיפה להגיע לחברה שיוויונית ואמונה במטרה זו, מועילה בהשפעותיה על הדור הצעיר, שהוא בין הלקוחות הנלהבים של הסדרה. השינויים המתחוללים בחברה, הצועדת לקראת הגדלת השיוויון בין גברים ונשים, משפיעים גם על “מסע בין כוכבים,” והסדרה החדשה ביותר “Voyager”, כבר מתהדרת בקברניטה המפקדת על ספינת החלל. התהליך המעגלי הזה, בו החברה משפיעה על מוצריה, והם בתורם מובילים חלק מן השינוי בה עצמה, יימשך כנראה גם הלאה.

 

ביבליוגרפיה:

הספרים שעליהם מתבססת העבודה:

 

Books:

 

Original name שם קוד
   
 adventure.  David, Peter.Starfleet Academy – Worf’s first (וורף) #1
 David, Peter. Starfleet Academy –  Line Of Fire. (וורף) #2
 David, Peter. Starfleet Academy – Survival. (וורף) # 3
Dvorkin, David and Daniel. The Captain’s Honor. New York: Pocket Books, 1989. כבודו של הקפטן
Deweese, Gene. The Peacekeepers. New York: Pocket Books, 1988. שומרי השלום
Thompson, W.R. Debtor’s Planet. New York: Pocket Books, 1994. כוכב הפיראטים
 Vornholt, John. Starfleet Academy – Catch The Flag. (ג’ורדי) #4
                                Vornholt, John. Masks. New York: Pocket Books, 1989. מסיכת החוכמה

 

 

כל הציטוטים לקוחים מתוך התרגומים העבריים לספרים, שנעשו על-ידי עבור הוצאת שלגי בין יולי 1994 למרץ 1995, ויצאו לאור בשנים 1994-5.

מראי המקום בארבעת הספרים הארוכים מתייחסים למספרי העמודים בספרים בעברית.

מראי המקום בארבעת ספרי האקדמיה מתייחסים למספרי הפרקים, כיוון שהחוברות יצאו לאור בשני פורמטים.

 

 

Supplementary Material – Star Trek:

 

Nemecek, Larry. The Star Trek – The Next Generation Companion. New York:

Pocket Books, 1995.

Okuda, Michael& Okuda, Denise & Mirek, Debbie. The Star Trek Encyclopedia – A Reference Guide To The Future. New York: Pocket Books, 1994.

Schuster, Hal & Rathbone, Wendy. TREK: The Unauthorized A-Z. New York:

HarperCollins, 1994.

 

חומר תיאורטי:

למיש, דפנה. (1993). החופש לצפות – מבט שני בטלוויזיה.

מלאך-פינס, איילה (1995). פסיכולוגיה של המינים. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. יחידות 1-7.

Bem, Sandra Lipsitz. Gender Schema Theory: A Cognitive Account of Sex Typing. Psychological Review, 1981, 88, No.4, 354-364.

Kimball, M.M. Television and Sex Roles Attitudes. In Williams,T. (Ed.) The impact of Television: A Natural Experiment in Three Communities. (pp 265-301). Orlando, FL: Academic Press.

Lovdal, Lynn T.(1989). Sex Role Messages in Television Commercials: An Update. Sex Roles, Vol. 21, Nos 11/12, 715-724.

Radway, Janice A. Reading the Romance – Women, Patriarchy and Popular Literature. 1984, The University Of Caroline Press.

Steeves, H.L. Feminist Theoties and Media Studies. Critical Studies in Mass Communication,1987, 4(2), 95-135.

 

נספח ראשון – ההיסטוריה של “מסע בין כוכבים”

 

בשנת 1966 יצר המפיק ג’ין רודנברי (Gene Roddenberry) סדרת טלוויזיה בדיונית בשם “מסע בין כוכבים” (Star Trek). רודנברי הגה עולם עתידני אופטימי מאוד, שהיה מנוגד לחזיונות הקודרים של עידן המלחמה הקרה. בספינת החלל אנטרפרייז שירתו זה לצד זה אמריקאים, רוסים, סינים, שחורים ולבנים – כדור הארץ היה מאוחד ואיכות החיים בו משופרת להפליא. החידושים הטכנולוגיים המהפכניים אותם הציגה הסדרה המקורית כללו דלתות הנפתחות מעצמן, מכשירים זעירים המאפשרים ליצור קשר קולי בין אנשים המרוחקים מאוד זה מזה ומחשבי על רבי עוצמה. את גישתו של רודנברי לעתיד מסביר יורשו, ריק ברמן:

“Gene felt very strongly about the goodness of mankind. He knew there were rotten things also, but he liked to think of the future where wonderful things will continue and man could enhance the quality of his life” (Schuster&Rathbone,1994: 402)

הסדרה המקורית לא זכתה להצלחה רבה, וסיקרי הצפייה דרגו אותה במקומות נמוכים למדי, אך ניסיון להורידה מלוח השידורים בתום העונה הראשונה גרר מסע יחסי ציבור של אוהדיה המסורים, אשר כמויות המכתבים העצומות ששלחו שיכנעו את NBC להמשיך את שידורה. בסופו של דבר הופסקו צילומי הסדרה אחרי שלוש עונות ושבעים ותשעה פרקים, אך הקרנת הפרקים בשידורים חוזרים גייסה מעריצים חדשים רבים, שנאמנותם יוצאת דופן.

בשנת 1972 ערכו מעריצי הסדרה, המכנים עצמם trekkies, את הוועידה הראשונה בניו-יורק. המארגנים ציפו לכמה מאות משתתפים, אך המספר עלה על שלושת אלפים. בשנת 1973 הופקו עשרים ושניים פרקים מצויירים שגוללו את עלילותיה הנוספות של האנטרפרייז, תוכניות לצלם סדרת המשך עלו ונגנזו במשך השנים. בשנת 1979 יצא אל האקרנים “מסע בין כוכבים – הסרט” וזכה להצלחה כלכלית עצומה, שהביאה ליצירת חמישה סרטי קולנוע נוספים.

בשנת 1987 התחילה חברת פארמונט להפיק את סדרת הטלוויזיה “מסע בין כוכבים – הדור הבא”. זמן ההתרחשות נקבע לשמונים שנה אחרי הסדרה המקורית, צוות השחקנים והעיצוב חדשים לחלוטין ורק הרעיון הבסיסי נותר כשהיה – עולם עתידני בו בני האדם חיים בשלום ובשיוויון אלה עם אלה ויוצאים יחדיו לגלות את סודות היקום. הצלחתה של הסדרה החדשה, שהופצה בסינדיקציה, ולא דרך רשת טלוויזיה מסויימת, היתה עצומה, היא הובילה בסקרי הצפיה ומשכה קהל החביב במיוחד על המפרסמים. ג’ין רודנברי היה מעורב ביצירת הסדרה עד מותו, בשנת 1991. יורשו בתפקיד המפיק, ריק ברמן,  יצר בשנת 1993 סדרה נוספת המתקיימת באותו עולם: “חלל עמוק 9.” בשנת 1995 התחילה הפקתה של סדרת טלוויזיה נוספת: “מסע בין כוכבים – Voyager”, בה מפקדת אישה על ספינת החלל ועל גיבוריה.

השינויים שחלו בעולם מאז שנות השישים, והביקורת שהצטברה על הסדרה המקורית עזרו לעצב את הסדרות החדשות. האידאולוגיה המנחה את פרקי “הדור הבא” מצייתת לכללי הנכונות הפוליטיות (politically correct), על פיהם כל היצורים התבוניים שווים, בלא הבדל מוצא, צבע או מין. לכל התרבויות ערך שווה, ואין אחת מהן הנעלה על אחרות, ולפיכך אין הצדקה להתערבות במנהגיה של חברה כלשהי. מלבד טכנולוגיה חדישה יותר, הוחלט, בין השאר, כי האנטרפרייז החדשה תכיל גם את בני משפחותיהם של אנשי הצוות. ג’ין רודנברי הסביר בראיון את השינוי שחל בדעותיו ויחסו לנשים, והשפיע על עיצוב הדמויות בסדרה החדשה:

“Kirk came out of an earlier time in my life when I was pretending to be part of my macho southern background, and [the character] reflects some of that. Macho feelings about women, and so on. But in twenty five years, my feelings have changed enormously about those things and I think Picard represents that. He’s more mature.” (Nemecek, 1995:13-14)

קפטן פיקארד אכן מיושב בדעתו הרבה יותר מקירק. הוא מפתח מערכות יחסים עם נשים לעיתים נדירות יותר (כלומר, לא בכל פרק), וכאשר הוא עושה זאת הוא מייחס חשיבות רבה לאישיותן.

שינוי נוסף נעשה בשורות הפתיחה המפורסמות של הסדרה: “where no man has gone before”  הפך ל: “where no one has gone before”

 

כמות מוצרי הצריכה הקשורים לעולם של “מסע בין כוכבים” עצומה: משתתפי הסדרה פירסמו ספרים אוטוביוגרפיים, בארה”ב ניתן לרכוש סיכות, מדבקות, בובות, פוסטרים, משחקי קלפים, מחזיקי מפתחות, צלחות ואפילו פנקסי צ’קים הנושאים את תמונות וסמלי הסדרה. באביב 1994 דיווחה חברת פארמונט כי מוצרים הקשורים ל”מסע בין כוכבים” נמכרו בסכום העולה על 650 מיליון דולר, בעוד 140 הספרים המגוללים את קורות גיבורי הסדרות (שכ70- מהם הגיעו לרשימות רבי המכר) נמכרו ביותר מ55- מיליון דולר. (Nemecek, 1995:258).

ספרים אלה, עליהם מתבססת העבודה הנוכחית, מהווים מעין פרקים שלא צולמו לסדרה. הדמויות המככבות בהן הם גיבורי הסדרה, על כל מאפייניהם הקבועים, בתוספת גיבורים חדשים. הספרים מאזכרים עלילות שנראו בפרקים שונים, ולעיתים מתבססים על פרטים שצויינו בהם. הם חייבים לציית לכל כלליה של הסדרה, מבחינת מונחים טכניים ואופי הדמויות, אך ניתן, כמובן, לתאר בהם סצינות שצילומיהן בלתי אפשריים או יקרים במיוחד.

מבחינה תרבותית, ספרי “מסע בין כוכבים” שייכים לתחום הספרות הפופולרית. הם נכללים בקטגוריה המכונה “ספרות מתוכננת למחצה”, כלומר כזו שבה נכתבים ספרים תוך ציות לכללים ברורים מבחינת הצגת הדמויות והתפתחות העלילה, במקביל למשל לרומנים רומנטיים. (ראדווי, 26). ספרות-נוסחה נסמכת על מתכון המכתיב מהם המרכיבים הנחוצים לכל גרסה חדשה של הנוסחה, אך היא מאופיינת גם בכך שהיא מושכת בעקביות קהל קבוע, הקונה את הספרים בדיוק כיוון שהוא יודע בדיוק מה ימצא בהם. ספרות נוסחה אינה מאופיינת בחדשנות, אלא מציגה את הסטראוטיפים המקובלים בחברה, ובכך משקפת את ערכיה וגם עוזרת לשמור על קיומם.

 

 

[1] “זאת כנראה קבוצתה של להב חודר, כיוון שהיא אחת היחידות המוכנות לקבל נשים כעוזרות.” (מסיכת החוכמה:198)

[2] “ “הגבירה להב חודר ראויה לשלוט!” צעק כנף עכביש.” (מסיכת החוכמה: 70)

[3] “גבר או אישה יכלו להתקדם רחוק למדי, אם רק היו מסוגלים לאחוז בחרב.” (מסיכת החוכמה: 17;75)

[4] מותה מוזכר בכבודו של הקפטן, עמ’ 29.

[5] סג”ם ג’ני דה-לוז “היא היתה גבוהה ורזה, בעלת עור חיוור ושיער אדום בהיר, קצוץ קצר בתספורת סבוכה. דומה לשיערה של טאשה, הבין פיקארד. נראה שאין פה צירוף מקרים.” (כבודו של הקפטן: 27)

[6] “גישתה התוקפנית, חסרת הסבלנות, של יאר…” (שומרי השלום: 147)

[7] בפרק ‘Data’s day’

[8] ב”ציר הזמן של צי-הכוכבים” (המופיע בתחילת כל ספרי האקדמיה) מוזכרת  “בוורלי קראשר (לבית הווארד)”.

[9] בספרים אין איזכור למערכות יחסים חד-מיניות. הפרק ‘The Outcast’ הציג חברה אנדרוגינית הרודפת עד חורמה את אלה מאנשיה המפתחים זהות מינית (נשית או גברית) ומכריחה אותם לעבור ‘חינוך מחדש’ כדי להתגבר על הסטייה הנוראה. הפרק הוא משל ברור על מצבם של ההומוסקסואלים בחברה של ימינו, וחיבתם של הצופים  (ושל גיבורי הסדרה, בעיקר רייקר) נתונה לדמות המנודה.

[10] זאת בניגוד לסדרה המקורית, משנות השישים, שגיבורה הראשי, קפטן קירק, מפתח מערכת יחסים מינית עם רוב הדמויות הנשיות המופיעות בפרקים השונים (רובן צעירות נאות וחסרות אישיות).



תגובה אחת »

  1. יחסים בין מינים, הכספת של רודנברי, "אל האינסוף" ו"האויב בתוכנו" | כתב\ה:

    […] עבודה סמינריונית אותה כתבה לפני 18 שנים, ובה בחנה את היחסים בין המינים בעולם "מסע בין כוכבים". העבודה נכתבה בעיקר על סמך שמונה ספרים אותם […]

    30/12/2015 בשעה 6:00 pm

כתיבת תגובה